הצגת המקור של הדף "א"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אות באלפבית העברי|אחר=סימון המתמטי <math>\!\, \aleph</math>|ראו=[[אלף אפס]]; לפירושים אחרים, ראו {{פירושון|אלף}}}}
{{אלפבית עברי
| אות = א
| תמונה = [[קובץ:Hebrew letter Alef.svg|150px|מרכז]]
}}
'''א'''' היא ה[[אות]] הראשונה ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]]. שם האות הוא '''אָלֶף'''. בפי [[יהדות תימן|יהודי תימן]] נקראת האות בשם '''אַלַף'''.

== הגייה ==
בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי ל[[חמשת מוצאי הפה]], א' נמנית עם ארבע ה[[אותיות גרוניות|אותיות הגרוניות]]: א', ה', ח', וע'.

מבחינה [[פונולוגיה|פונולוגית]] מייצגת האות א' [[עיצור סדקי, סותם, אטום]] {{כ}}(/ʔ/ {{כ}}:[[IPA]]). כ[[עיצור גרוני]] היא אינה מקבלת [[דגש חזק]], ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהם מופיעה נקודה כעין דגש באות א'.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מג|כו|קצר=כן}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|יז|קצר=כן}}; {{תנ"ך|איוב|לג|כא|קצר=כן}}; {{תנ"ך|עזרא|ח|יח|קצר=כן}}.}} משערים שמדובר במעין [[מפיק (לשון)|מפיק]] שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו.{{הערה|1=[[ישראל ייבין]], "א דגושה במקרא", בתוך: '''מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון''', תשל"ח, עמ' 223–227.}}

א' היא [[אם קריאה]] עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעיתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במילים לועזיות, למשל בשם [[מארי קירי]].

בקרב דוברי שפות שבהן לא קיימת הברה מקבילה להברת [[ח]]' עברית, מוחלפת לעיתים האות ח' באות א', מסיבה זו מוחלפת לעיתים גם ה' בא'. תופעה זו באה לידי ביטוי ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] שנכתב ב[[ארץ ישראל]] ולשונו הושפעה מלשון יושבי הארץ דוברי ה[[יוונית]], ולכן שמות כמו [[רב חנן בר אמי]] יופיעו בתלמוד הירושלמי בתור רב '''אנן''' בר אימי. מסיבה זו השתרש בספרות העברית השם [[אדריאנוס]] (ולא [[הדריאנוס]]) לקיסר הרומי "'''H'''adrianus".{{הערה|[[שי"ר]], ערך מלין (להלן "קישורים חיצוניים"), א.}}

==ייצוג==
מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "[[בקר הבית|שור]]", ככתוב: {{הדגשה|שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ|דברים ז יג|דברים, ז', י"ג}}, וצורתה בכתב העברי הקדום התפתחה מצורת ראש השור.

{| align="center" border="0" cellpadding="5"
|- align="center" width="130px"
|[[קובץ:Proto-semiticA-01.svg|פרוטו כנעני]]
|[[קובץ:PhoenicianA-01.png|פיניקי]]
|[[קובץ:Early Aramaic character - Alaph.svg|כתב עברי קדום|64x64 פיקסלים]]
|[[קובץ:Aleph.svg|ארמי|64x64 פיקסלים]]
|[[קובץ:Alef Hebrew Letter.png|64x64 פיקסלים]]
|- align="center" valign="top" width="130px"
|א' ([[בקר הבית|אַלְפּ]]) ב[[אלפבית פרוטו-כנעני|אלפבית הפרוטו-כנעני]]
|א' ב[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]]
|א' ב[[הכתב העברי הקדום|כתב העברי הקדום]]
|א' ב[[אלפבית ארמי|אלפבית הארמי]]
|א' ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]]
|}
כמו כן, מקורה של האות א' ב[[כתב עגול]] ([[קובץ:Hebrew letter Alef handwriting.svg|11px]]) הוא באלפבית הפיניקי.

[[קובץ:Alef.png|שמאל|ממוזער|300px|האות א' מוצגת ב[[גופן|גופנים]] הבאים (מימין לשמאל):{{ש}}[[פרנק-ריהל]], [[אריאל (גופן)|אריאל]], [[דוד (גופן)|דוד]], [[כתב רש"י]], [[כתב סת"ם]], [[כתב יד (כתב)|כתב יד]], [[חיים (גופן)|חיים]]]]

בקוד [[ASCII]] מיוצגת האות א' בערך E0, ובקוד [[Unicode]] היא מיוצגת בערך 05D0.

ב[[קוד מורס]] מיוצגת האות א' באמצעות הרצף (משמאל לימין):{{רווח קשיח|2}}'''-.''' (נקודה קו).

[[קובץ:Braille A1.svg|ימין|22px|כיתוב תמונה]]
הוא ייצוגה של האות א' ב[[כתב ברייל]].

ב[[אלפבית צלילי]] מיוצגת האות א' באמצעות המלה "אלף".

באיתות ב[[סמפור (איתות)|דגלי סמפור]] א' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה דרום-מערבה.

בשפה [[יידיש]], הנכתבת אף היא באותיות עבריות, משמשת האות א' לייצוג שתי [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] שונות.
* האות אַ שמתחתיה ניקוד "פתח" מקבילה לאות a ב[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]].
* האות אָ שמתחתיה ניקוד "קמץ" (או "קמץ קטן") מקבילה לאות o באלפבית הלטיני.

כך לדוגמה, שם ה[[עיר]] [[לונדון]] נכתב ביידיש "ל'''אָ'''נד'''אָ'''ן", ושם העיר פריז נכתב ביידיש "פּ'''אַ'''ריז".

==שימושים==
ב[[גימטריה]] ערכה 1, ובהתאם לכך "יום א'" הוא [[יום ראשון]] וכיתה א' היא הכיתה הראשונה בבית הספר, אך ב[[כדורגל בישראל]] [[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']] היא הליגה השלישית, משום שמקדימות אותה הליגה הלאומית וליגת העל. כשהאות א' מופיעה בראש [[תאריך עברי|שנה עברית]], פירושה אֶלֶף, למשל: שנת א'תנ"ג היא השנה ה-1453 ב[[לוח עברי|לוח העברי]].

א' היא אחת מ[[אותיות אית"ן]], שמופיעות בתחילת הפועל ומעידות על זמן עתיד.

ב[[שפה]] ה[[עברית]] המודרנית [[שכיחות אותיות בעברית|שכיחות השימוש]] באות '''א'''' היא 4.94% מכלל אותיות האלפבית העברי.

ב[[קבלה]] מסמלת האות א' את אחדות הבורא.

ב[[תורת הקבוצות]] משמשת האות א' לציון [[עוצמה (מתמטיקה)|עוצמתן]] של [[קבוצה אינסופית|קבוצות אינסופיות]]. <math>\aleph_0</math> (קרי: [[אלף אפס|אָלֶף אֶפֶס]]) היא העוצמה של קבוצת ה[[מספר טבעי|מספרים הטבעיים]], ואילו <math>\aleph</math> היא העוצמה של [[שדה המספרים הממשיים|קבוצת המספרים הממשיים]] ([[עוצמת הרצף]]).

האות א' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:
* '''מא' ועד ת'''': בשלמות, מהתחלה ועד הסוף.
* '''אינו יודע צורת א'''': [[בערות|בער]], אינו יודע קרוא וכתוב.
* '''סוג א'''': משובח.
* '''אלף-אלף''' או '''א"א''': משובח ביותר.
* '''אלף-אלף-אלף''' או '''אא"א''': [[ראשי תיבות]] של "אישה אחת אמרה", ביטוי [[סלנג]] שעבר זמנו, ופירושו: שמועה לא מבוססת.
* '''לא, בא' רבתי''': בשום פנים ואופן.
* '''זה א' ב'''': דבר בסיסי.

באות אלף העברית נעשה שימוש בשפות זרות:
* ב[[יפן]] נקראת כך [[כת]] [[אום שינריקיו]].
* במחשבים ישנן שפות תכנות ופרויקטים בשם זה.
* מספר יצירות בשפות אחרות מעברית נקראות "אלף", ביניהם יצירות ב[[אנגלית]] של הסופר [[ג'ורג' ברנדס]] וב[[ספרדית]] של [[חורחה לואיס בורחס]].

== ראו גם==
* [[ا|ا – האות '''אליף''']] ב[[ערבית]]
* [[ء|ء – הסימן '''המזה''']] בערבית
* [[ספיחה תחילית]]
* [[ﭏ]] – [[ליגטורה]] עברית של א עם [[ל]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=א}}
* {{מיקרופדיה|א (אות)}}
* {{היברובוקס|[[שי"ר]]|הערך "א"|34502|בספרו "ערך מלין", פראג תרי"ב, עמ' 1|עמוד דיגיטלי=11}}
*{{הרעיונות|aleph|א, אלף}}
*{{הספרנים|חן מלול|סיפורה של האל"ף: הצנועה שבאותיות|sodot-aleph/|13 בספטמבר 2020}}
*מאיר שפריר, [https://static.s123-cdn-static-d.com/uploads/4762626/normal_60d468abd5011.pdf משמעות האותיות, האות אלף, אייר תשפ"א]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אותיות בעברית]]
[[קטגוריה:1 (מספר)]]