הצגת המקור של הדף "אאוקריוטים"

{{מיון
|תמונה=[[קובץ:Eukaryota diversity 2.jpg|250px]]
|על-ממלכה=איקריוטים
|שם מדעי=Eukaryota
}}
'''אֵיקַרְיוֹטִים''' או '''בעלי גרעין'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|318|65656_2,90341_2,90340_2|בַּעֲלֵי גַּרְעִין}}|כיוון=ימין}} ([[שם מדעי]]: ''Eukaryota'', ''Eukarya'', ''Eucarya'' – "בעלי גרעין") הם [[אורגניזם|יצור]]ים [[תא]]יים בעלי [[גרעין התא|גרעין תא]] ו[[אברון|אברונים]], המהווים [[על-ממלכה]] ב[[מיון עולם הטבע]]. הם כוללים מגוון גדול של אורגניזמים, ובהם [[חד-תאיים]], כמו [[פרוטוזואה]], [[ריריות]], [[אצות]] ו[[פטריות]] חד-תאיות, וכן את הממלכות של ה[[רב-תאיים]] שכוללות פטריות, [[צומח|צמחים]] ו[[בעלי חיים]] בהם גם [[אדם|בני אדם]]. שתי העל-ממלכות האחרות – [[חיידקים]] ו[[ארכאונים]] – כוללות את היצורים ה[[פרוקריוטים|פרוקריוטיים]].

תא איקריוטי מתאפיין בכך שקיימים בו גרעין ו[[אברון|אברונים]] מתמחים, המופרדים מה[[ציטופלזמה]] על ידי [[ממברנה ביולוגית]]. לעומתו, תא [[פרוקריוטים|פרוקריוטי]] הוא חסר גרעין ואברונים (פרו – לפני, קריוט – גרעין; "לפני הופעת הגרעין").

==מגוון ותכונות==
רוב החיים שאנו רואים סביבנו ב[[חיי היום-יום|חיי היום]] הם יצורים איקריוטים. שכן יצורים [[פרוקריוטים]] הם [[מיקרואורגניזם|יצורים חד-תאיים]] שלא ניתן להבחין בהם בלא [[מיקרוסקופ]]. גם ללא מכשור אנו יכולים לראות שאיקריוטים מקרוסקופיים מייצגים מגוון עצום של צורות חיים. עם זאת, המגוון האמיתי של האיקריוטים גדול בהרבה שכן רוב המיליונים הרבים של מינים איקריוטיים הם צורות חיים מיקרוסקופיות.{{הערה|שם=עץ החיים|[http://tolweb.org/Eukaryotes איקריוטים], אתר "עץ החיים"|כיוון=ימין}}

המגוון הידוע של מאפיינים [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגיים]] איקריוטיים הוא גדול מאוד וניתן לייחס אותו למגוון העצום של פתרונות אפשריים לבעיות ביולוגיות בסיסיות, כגון [[תזונה]], תנועה, הגנה, מפלט, בחירת בני זוג ו[[רבייה]]. איקריוטים בנויים מ[[תא]] אחד או יותר מובחן המורכב ממערכות תת-תאיות מורכבות. מספר שושלות חד-תאיות הגיעו לדרגת המורכבות המורפולוגית הגבוהה ביותר בגבולות [[קרום התא|קרום תא]] בודד (למשל [[Parabasalid]], [[ריסנית]], [[דינופלגלטים]]), בעוד שאחרות הגיעו לגבולות התחתונים של מורכבות מורפולוגית על ידי יעילות קיצונית (למשל פיקופיטואיקריוטים {{אנ|Picoeukaryote}}, [[שמרים]]). כמה איקריוטים [[רב-תאיים]] הגיעו לגבולות הפיזיים העליונים של גודל הגוף הכללי (למשל [[דינוזאורים]], [[לווייתנאים|לווייתנים]]), בעוד שאחרים ממוזערים עד כדי כך שהם קטנים יותר ממקבילים חד-תאיים באותה [[מערכת אקולוגית]] (למשל, גסטרוטריצים, טרדיגרדים, עצלונים ו[[תולעים נימיות|נמטודות]]). ללא קשר להבדלים הגדולים בגודל הגוף ובמוזרויות המורפולוגיות, לאיקריוטים יש מאפיינים משותפים רבים. רבים מהמאפיינים הללו הם [[הומולוגיה (ביולוגיה)|הומולוגיים]] לכל הקבוצה, בין אם משווים [[אמבה]] ל[[לווייתן כחול]] או [[אדם|בן אדם]] לעץ [[סקוויה ענקית]].{{הערה|שם=עץ החיים}}

הרכיבים והתפקודים הבאים היו קיימים ככל הנראה ב[[אב קדמון משותף|אב הקדמון המשותף]] של כל האיקריוטים. חלק מהמרכיבים הללו עדיין נמצאים באופן אוניברסלי בכל המגוון האיקריוטי, בעוד שאחרים אומנם אבדו או השתנו בצורה דרסטית בשושלות מסוימות, אך התקיימו בצורות קדומות של אותן קבוצות.{{הערה|שם=עץ החיים}}
* [[גנום]] ראשוני של כל תא המורכב ממספר [[כרומוזום|כרומוזומים]] ליניאריים שכלואים בתוך [[גרעין התא|גרעין]] שיש לו [[ממברנה ביולוגית|ממברנה]]. בעקבות שכפול הגנום, הכרומוזומים מופרדים בתהליך ה[[מיטוזה]]. במינים רבים, התאים יכולים להכיל יותר מגרעין אחד.
* "מכונות תרגום" בצורת [[ריבוזום|ריבוזומים]] מסוג 80S {{אנ|Eukaryotic ribosome}}, שכל אחד מהם מורכב מארבע מולקולות של [[RNA]] מורכבות עם חלבונים רבים, ומחולקות בתת-יחידה קטנה (40S) וגדולה (60S).
* [[שלד התא|שלד תאי]] המורכב מצינורות דקים (מיקרוטובולים) מהחלבון [[טובולין]], ומקורים דקים (מיקרופילמנטים) מהחלבון [[אקטין]].
* [[מערכת אנדוממברנה]] {{אנ|Endomembrane system}} המורכבת מ[[רשתית תוך-פלזמית|רטיקולום אנדופלזמי]], מ[[מערכת גולג'י|גופי גולג'י]], מ[[חלולית|חלוליות]], מ[[ליזוזום|ליזוזומים]], מ[[פרוקסיזום|פרוקסיזומים]] ומ[[מעטפת הגרעין]].
* [[מיטוכונדריון|מיטוכונדריונים]] – אברונים בעלי תפקודים מגוונים, הכוללים בדרך כלל נשימה אירובית, הרכבת אשכולות גופרית ברזל, וסינתזה ופירוק של מולקולות קטנות כמו שומנים וחומצות אמינו. המיטוכונדריונים תחומים על ידי שני ממברנות, ובדרך כלל מכילים גנום קטן. הם צאצאיו של [[אנדוסימביונט]] {{אנ|endosymbiont}} (אורגניזם שחי בתוך הגוף או התאים של אורגניזם אחר) מסוג [[אלפא-פרוטובקטריאה]] {{אנ|Alphaproteobacteria}}.

==מבנה התא האיקריוטי==
{{ממוזער
| תמונה = [[קובץ:Animal Cell.svg|מרכז|300px]]
| תיאור = תרשים של [[תא]] בעל חיים:
{{טורים
|רוחב=10em
|תוכן=
# [[גרעינון]]
# [[גרעין התא]]
# [[ריבוזום]]
# [[בועית]]
# [[רשתית תוך-פלזמית]] מחוספסת
# [[מערכת גולג'י]]
# [[שלד התא]]
# [[רשתית תוך-פלזמית]] חלקה
# [[מיטוכונדריון]]
# [[חלולית]]
# [[ציטופלזמה]]
# [[ליזוזום]]
# צנטרוזום
# [[קרום התא|ממברנת התא]]
}}
| רוחב = 300px
}}
תאים איקריוטיים לרוב גדולים יותר מתאים [[פרוקריוטים|פרוקריוטיים]]. המחשה לכך ניתן למצוא בהשוואה בין מסת התאים המרכיבים את [[גוף האדם]], לבין מסת החיידקים השוכנים בו באופן תמידי. אף שמספר החיידקים ומספר תאי האדם הם בעלי אותו סדר גודל (<math>10^{14}</math>), מסת החיידקים בגוף מסתכמת בכ-200 גרם בלבד;{{הערה|Ron Sender, Shai Fuchs, Ron Milo. "[http://journals.plos.org/plosbiology/article?id=10.1371/journal.pbio.1002533 Revised Estimates for the Number of Human and Bacteria Cells in the Body]". ''PLOS''. August 19, 2016}} הדבר מתאפשר בזכות ההבדל העצום בין גודלם של תאי הגוף (האיקריוטיים) וזה של החיידקים (ה[[פרוקריוטים|פרוקריוטיים]]).

תאים איקריוטים מכילים [[אברון|אברונים]] – חלקי תא בעלי תפקוד ייחודי. בדומה לפרוקריוטים, תאים איקריוטים מכילים [[קרום התא|ממברנת תא]] ו[[שלד התא|שלד תא]]. בנוסף, ובשונה מפרוקריוטים, לכל התאים האיקריוטים [[גרעין התא|גרעין]] ומערכת ממברנות תוך-תאית, וכמעט כולם מכילים גם [[מיטוכונדריון|מיטוכונדריה]]. תאים איקריוטיים רבים מכילים אברונים נוספים.

=== ממברנת התא ===
{{הפניה לערך מורחב|קרום התא}}
ממברנת תא (cell membrane) היא ה[[ממברנה ביולוגית|ממברנה]] החיצונית של התא, המפרידה את ה[[ציטופלזמה]] מהסביבה. ממברנת תא קיימת בכל התאים – האיקריוטיים וה[[פרוקריוטים|פרוקריוטיים]] – והיא מאופיינת בחדירות בררנית, כלומר היא מאפשרת רק לחומרים מסוימים לעבור דרכה פנימה והחוצה. ממברנת התא מורכבת מ[[דו-שכבה ליפידית]], ו[[חלבון|חלבונים]] רבים מסוגים שונים שקועים בה או נצמדים אליה.

=== גרעין התא ===
{{הפניה לערך מורחב|גרעין התא}}
[[קובץ:NuclearPore crop he.svg|ממוזער|250px|נקבובית גרעין. ניתן לראות כי מעטפת הגרעין מורכבת משתי דו-שכבות ליפידיות המקופלות לכדי ממברנה אחת.]]
כל התאים האיקריוטיים מכילים גרעין (nucleus) – אברון שבתוכו נמצא ה-[[DNA]] של התא, ומיוצר בו ה-[[RNA]]. בתוך הגרעין נמצאים ה[[גרעינון|גרעינון/ים]] וה[[נוקלאופלזמה]], והוא מוקף ב[[מעטפת הגרעין]].

==== מעטפת גרעין ====
{{הפניה לערך מורחב|מעטפת הגרעין}}
את הגרעין מקיפה מעטפת הגרעין (nuclear envelope) – [[ממברנה ביולוגית|ממברנה]] המורכבת משתי [[דו-שכבה ליפידית|דו-שכבות ליפידיות]] המקופלות יחד לכדי ממברנה אחת. מעטפת הגרעין נתמכת על ידי רשת חלבונים סיביים, וחוצות אותה אלפי נקבוביות זעירות הקרויות "נקבוביות גרעין" ([[w:en:nuclear pore|nuclear pore]]). את נקבוביות הגרעין מחזיקים חלבונים התומכים בצידה הפנימי של המעטפת. נקבוביות הגרעין מתפקדות כשערים למולקולות גדולות, כגון [[RNA]] ו[[חלבון|חלבונים]], והתא יכול לווסת את כמויות החלבונים שהוא מייצר באמצעות הגבלה בררנית של מעבר מולקולות מסוימות דרך נקבוביות הגרעין.

==== נוקלאופלזמה ====
{{הפניה לערך מורחב|נוקלאופלזמה}}
מעטפת הגרעין מקיפה את הנוקלאופלזמה (nucleoplasm) – נוזל דומה ל[[ציטופלזמה]], אשר בתוכו נמצא ה-[[DNA]] של התא. ברוב התאים האיקריוטים, ישנן כמה מולקולות DNA. לכל מולקולת DNA נצמדים [[חלבון|חלבונים]] רבים, ויחד איתם היא נקראת "[[כרומוזום]]". כלל הכרומוזומים בנוקלאופלזמה נקראים יחד "[[כרומטין]]".

הכרומוזומים מעוגנים ברשת החלבונים הסיביים התומכת במעטפת הגרעין, ומראם החיצוני משתנה במהלך חיי התא. כאשר התא אינו מתחלק, הכרומטין שלו אינו נראה ב[[מיקרוסקופ#מיקרוסקופים אופטיים|מיקרוסקופ אור]]. זמן קצר מאוד לפני [[רבייה תאית|חלוקת התא]], ה-DNA בכל כרומוזום מוכפל, וכאשר מתחילה חלוקת התא הכרומוזומים מתכווצים ונעשים דחוסים. רק במצב זה הם נראים במיקרוסקופ אור, בצורת X. בנוקלאופלזמה מתרחש [[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] ה-DNA ל-RNA.

==== גרעינון ====
{{הפניה לערך מורחב|גרעינון}}
הגרעינון (nucleolus) הוא אזור צפוף בתוך הגרעין, שצורתו אינה קבועה. בכל תא איקריוטי יש גרעינון אחד לפחות, ובחלק מהתאים האיקריוטים יש מספר גרעינונים. בגרעינון מיוצרות תת-יחידות של [[ריבוזום|ריבוזומים]], אשר עוברות לאחר מכן דרך נקבוביות הגרעין ל[[ציטופלזמה]].

=== מערכת הממברנות התוך-תאית ===
מערכת הממברנות התוך-תאית ([[w:en:endomembrane system|endomembrane system]]) היא שם כולל לאברונים מוקפי-[[ממברנה ביולוגית|ממברנה]] שונים בתא, המבצעים תפקידים מסוימים במשותף ומעבירים זה לזה חומרים. מערכת הממברנות התוך-תאית כוללת את ה[[רשתית תוך-פלזמית|רשתית התוך-פלזמית]], [[מערכת גולג'י]], [[ליזוזום|ליזוזומים]], [[בועית|בועיות]] שונות ואברונים נוספים.

==== רשתית תוך-פלזמית ====
{{הפניה לערך מורחב|רשתית תוך-פלזמית}}
הרשתית התוך-פלזמית (endoplasmic reticulum ובקיצור ER) היא מארג של ממברנות הנוצר מהסתעפות של מעטפת הגרעין ויוצר מדור רצוף אחד. הממברנות מקופלות ויוצרות שקיקים וצינורות שטוחים. הרשתית התוך-פלזמית מתחלקת לשני חלקים, המחוברים זה לזה: הרשתית התוך-פלזמית המחוספסת והרשתית התוך-פלזמית החלקה.

'''הרשתית התוך-פלזמית המחוספסת''' (rough endoplasmic reticulum ובקיצור RER) נקראת כך על-שם המראה שלה ב[[מיקרוסקופ אלקטרונים חודר]]. [[ריבוזום|ריבוזומים]] נצמדים לפני השטח של הרשתית התוך-פלזמית המחוספסת ומסנתזים [[פפטיד]]ים לפי [[mRNA|RNA שליח]] (תהליך ה[[תרגום (ביולוגיה)|תרגום]]). הפפטידים הנוצרים ברשתית התוך-פלזמית המחוספסת הם בחלקם [[חלבון ממברנה|חלבונים ממברנליים]], והאחרים הם [[חלבון|חלבונים]] שיופרשו בהמשך אל הסביבה החיצונית של התא, או לתוך אחד מהאברונים מוקפי-הממברנה של התא.

לאחר ייצורם ברשתית התוך-פלזמית המחוספסת, חלק מהחלבונים ממשיך לחלק השני של הרשתית התוך-פלזמית – '''הרשתית התוך-פלזמית החלקה''' (smooth endoplasmic reticulum ובקיצור SER). זו אינה מכילה ריבוזומים ואין לה חלק ב[[סינתזה (כימיה)|סינתזת]] חלבונים. במקום זאת החלבונים הנמצאים בה מתפקדים כ[[אנזים|אנזימים]] המייצרים [[ליפיד]]ים ומפרקים [[פחמימה|פחמימות]], [[חומצת שומן|חומצות שומן]] ורעלים מסוימים. בתאי שריר קיים סוג מיוחד של רשתית תוך-פלזמית חלקה – הנקרא רשתית סרקופלזמית ([[w:en:sarcoplasmic reticulum|sarcoplasmic reticulum]] ובקיצור SR) – שתפקידו אינו סינתזת ופירוק מולקולות, אלא אגירת [[יון|יוני]] [[סידן]] ושחרורם ל[[ציטוזול]] כדי לכווץ את תא השריר.

תאים המייצרים בעיקר חלבונים נוטים להיות בעלי רשתית תוך-פלזמית מחוספסת גדולה, בעוד אלה המייצרים בעיקר ליפידים נוטים להיות בעלי רשתית תוך-פלזמית חלקה גדולה.

==== מערכת גולג'י ====
{{הפניה לערך מורחב|מערכת גולג'י}}
ה[[חלבון|חלבונים]] ה[[סינתזה (כימיה)|מסונתזים]] ברשתית התוך-פלזמית המחוספסת, ואינם נעשים [[אנזים|אנזימים]] ברשתית התוך-פלזמית החלקה, כמו גם ה[[ליפיד]]ים המסונתזים בה, עוברים באמצעות [[בועית|בועיות]] למערכת גולג'י – [[ממברנה ביולוגית|ממברנה]] נפרדת המקופלת לקפלים רבים. במערכת גולג'י החלבונים והליפידים עוברים עיבוד סופי: אנזימים מצמידים אליהם קבוצות [[זרחה]] או [[פחמימה|סוכרים]], ומבקעים חלק מה[[פפטיד|פוליפפטידים]]. התוצרים הגמורים ממוינים ונשלחים בבועיות חדשות לאברונים מוקפי-ממברנה שונים בתא, לממברנות עצמן או לסביבה החיצונית לתא.

==== בועיות ====
{{הפניה לערך מורחב|בועית}}
בועית (vesicle) היא אברון מוקף-ממברנה. בועיות נוצרות לעיתים מאליהן ולעיתים הן מניצות מממברנות אחרות. חלקן מובילות חומרים בין אברונים וממברנות שונים, מהסביבה לתוך התא ([[אנדוציטוזה]]) ולהפך ([[אקסוציטוזה]]); בועיות אחרות מאחסנות חומרים או מפרקות אותם.

==== עיכול תוך-תאי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ליזוזום]], [[פרוקסיזום]]}}
בעיכול התוך-תאי משתתפים שני אברונים עיקריים: פרוקסיזומים וליזוזומים – מתוכם רק ליזוזומים נחשבים כחלק ממערכת הממברנות התוך-תאית. אצל שני סוגי האברונים קיים לעיתים קרובות יותר מאברון אחד לתא. פרוקסיזומים (peroxisomes) מפרקים [[חומצת שומן|חומצות שומן]], [[חומצת אמינו|חומצות אמיניות]] ורעלים בריאקציות [[חמצון-חיזור]]. ליזוזומים (lysosomes) מפרקים [[פחמימה|פחמימות]], [[חלבון|חלבונים]], [[חומצת גרעין|חומצות גרעין]] ו[[ליפיד]]ים בריאקציות [[הידרוליזה]] ובאמצעות חומציות גבוהה. בעוד שפרוקסיזומים קיימים בכל האיקריוטים, ליזוזומים נחשבים כקיימים בבעלי חיים בלבד. למרות זאת, לאיקריוטים נוספים, כגון צמחים, יש בועיות דמויות-ליזוזום. [[תא דם לבן|תאי דם לבנים]] ותאים נוספים מובילים באמצעות בועיות חיידקים, חלקי תא ושיירים נוספים שהם בלעו לליזוזומים, שם הם מפורקים.

==== חלוליות ====
{{הפניה לערך מורחב|חלולית}}
חלוליות (vacuoles) הן בועיות הנראות ריקות תחת מיקרוסקופ, והן נוצרות מהתאחות של בועיות רבות. לחלוליות תפקידים שונים, בהתאם לסוג התא, ורבות מהן מבודדות חומרי פסולת או רעלים.

בתאי צמחים קיימת חלולית מרכזית (central vacuole), בה מצטברים [[פחמימה|סוכרים]], [[יון|יונים]], [[חומצת אמינו|חומצות אמיניות]], חומרי פסולת ורעלים. לחץ הנוזלים בחלולית המרכזית שומר על ה[[לחץ טורגור|טורגור]] בתא ועל נפחו. החלולית המרכזית תופסת בדרך כלל בין 50 ל-90 אחוזים מנפח פנים התא, ושאר ה[[ציטופלזמה]] תופס רק את האזור הצר שבין החלולית המרכזית לממברנת התא.

=== מיטוכונדריה ופלסטידים ===
בתאים איקריוטיים נפוצים שני אברונים נוספים: [[מיטוכונדריון|מיטוכונדריה]] (ביחיד: מיטוכונדריון) ו[[פלסטידה|פלסטידים]]. שני האברונים הללו כפולי [[ממברנה ביולוגית|ממברנה]], והם דומים לחיידקים בגודלם, בצורתם ובתהליכים הביוכימיים המתרחשים בהם. הם בעלי [[DNA]] משל עצמם, הדומה לזה של חיידקים, יש להם [[ריבוזום|ריבוזומים]] משלהם והם [[רבייה תאית|מתחלקים]] בנפרד מחלוקת התא. המאפיינים הללו מצביעים על מקורם בחיידקים שהפכו לתושבי קבע בתוך תאים איקריוטים – תופעה המכונה [[אנדוסימביוזה]].

==== מיטוכונדריה ====
{{הפניה לערך מורחב|מיטוכונדריון}}
מיטוכונדריה (ביחיד מיטוכונדריון; mitochondria או mitochondrion בהתאם) קיימים כמעט בכל התאים האיקריוטיים ומתמחים ב[[נשימה תאית#נשימה תאית אווירנית|נשימה אירובית]] – רצף של [[תגובה כימית|ריאקציות כימיות]] המתרחשות במיטוכונדריה באמצעות [[חמצן]], אשר מפרק [[פחמימה|פחמימות]] ומייצר [[ATP]] באמצעות האנרגיה המשתחררת מפירוק זה.

אורכו של מיטוכונדריון ממוצע הוא בין מיקרון אחד לארבעה. מיטוכונדריה מסוגלים לשנות את צורתם, להתפצל לשניים ולהתאחות למיטוכונדריון אחד. כל מיטוכונדריון מוקף בשתי [[ממברנה ביולוגית|ממברנות]], והפנימית שבהן מקופלת לקפלים רבים מאוד. בתהליך הנשימה האירובית מצטברים [[יון|יוני]] מימן במרווח בין שתי הממברנות; מפל הריכוזים גורם לזרימה של יונים דרך הממברנה הפנימית, וזרימת היונים מניעה [[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] של ATP.

מספר המיטוכונדריה משתנה בין תאים שונים. למשל, תא [[שמרים|שמר]] עשוי להכיל מיטוכונדריון יחיד, בעוד תא ב[[שריר#שריר שלד|שריר שלד]] עשוי להכיל אלף מיטוכונדריה או יותר. בתאים הצורכים אנרגיה רבה יותר יהיו בדרך כלל מיטוכונדריה רבים יותר.

איקריוטים מסוימים החיים בסביבה חסרת חמצן אינם מכילים מיטוכונדריה, ובמקום זאת הם מייצרים ATP באברונים אחרים הנקראים '''הידרוגנוזומים''' ([[w:en:hydrogenosome|hydrogenosomes]]). הידרוגנוזומים מוקפים גם הם בממרנה כפולה, והם ככל הנראה התפתחו ממיטוכונדריה.

==== פלסטידים ====
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פלסטידה]], [[כלורופלסט]]}}
פלסטידים (plastids) מתפקדים כאתרים של [[פוטוסינתזה]] או כאברוני אגירה בתאים של צמחים ושל [[אצות]] חד-תאיות. פלסטידים מחולקים לשלושה סוגים: [[כלורופלסט]]ים, כרומופלסטים ולאוקופלסטים.

'''כלורופלסטים''' (chloroplasts) הם פלסטידים המבצעים פוטוסינתזה. רוב הכלורופלסטים הם בעלי צורה סגלגלה או דמוית דיסקית. שתי ה[[ממברנה ביולוגית|ממברנות]] החיצוניות של כל כלורופלסט מקיפות יחד חומר נוזלי למחצה הנקרא "[[סטרומה (כלורופלסט)|סטרומה]]". הסטרומה מכילה [[אנזים|אנזימים]] ואת ה-[[DNA]] של הכלורופלסט, ובתוכה ממברנה שלישית המקופלת בקפלים רבים מאוד. צורתה של ממברנה זו כערמות של שקיקים או כדסקיות שטוחות, והיא נקראת "ממברנת ה[[תילקואיד]]". עליה מתרחשת הפוטוסינתזה.

ממברנת התילקואיד מכילה פיגמנטים רבים, אשר השכיח שבהם הוא [[כלורופיל]]. במהלך הפוטוסינתזה, כלורופיל ומולקולות נוספות מנצלים את אנרגיית האור מהשמש ל[[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] של [[ATP]], אשר בהמשך מנוצל בסטרומה לסינתזה של [[פחמימה|פחמימות]] מ[[פחמן דו-חמצני]] וממים. כלורופלסטים דומים לחיידקים פוטוסינתטיים (כגון [[כחוליות]]), וההשערה היא שמהם התפתחו הכלורופלסטים.

'''כרומופלסטים''' (chromoplasts) הם פלסטידים המייצרים ואוגרים פיגמנטים. לעיתים המונח "כרומופלסט" מתייחס לכל פלסטיד בעל פיגמנטים, כולל כלורופלסטים, אך לרוב הוא מציין פלסטידים בעלי פיגמנטים שאינם כלורופיל. כרומופלסטים נפוצים בפרחים, בעלים, בפירות ובשורשים אדומים או כתומים. למשל, כאשר עגבנייה מבשילה, הכלורופלסטים הירוקים שבה משתנים והופכים לכרומופלסטים, וצבעה משתנה לאדום.

'''לאוקופלסטים''' (leucoplasts) הם פלסטידים חסרי פיגמנטים, ונפוצים ברקמות לא-פוטוסינתטיות בצמחים, כגון שורשים, פקעות וזרעים, ובתאים אוגרים בגבעולים. חלקם מתמחים בסינתזה ואגירה של [[עמילן]], [[ליפיד]]ים או [[חלבון|חלבונים]]; אחרים חולשים על תפקידים רבים, כגון סינתזה של [[חומצת שומן|חומצות שומן]], [[חומצת אמינו|חומצות אמיניות]] ומולקולות נוספות. הלאוקופלסטים הנפוצים ביותר הם עמילופלסטים (amiloplasts), אשר מסנתזים ואוגרים גרגרי עמילן. עמילופלסטים הם כבדים ודחוסים בהשוואה לשאר ה[[ציטופלזמה]], ולעיתים הם מתפקדים כאברונים רגישים לכבידה.

=== שלד התא ===
{{הפניה לערך מורחב|שלד התא}}
שלד תא (cytoskeleton) הוא שם כולל למערכת של סיבים [[חלבון|חלבוניים]] הקשורים ביניהם, והוא קיים בכל התאים – האיקריוטיים וה[[פרוקריוטים|פרוקריוטיים]]. בתאים איקריוטיים שלד התא מורכב משלושה רכיבים עיקריים: מיקרוטובולים, [[מיקרופילמנט]]ים ו[[סיבי ביניים]].

'''מיקרוטובולים''' ([[w:en:microtubule|microtubules]]) הם גלילים ארוכים וחלולים המורכבים מחלבוני [[טובולין]] רבים. המיקרוטובולים בתא יוצרים שלד דינמי התומך בתהליכים רבים בתא – חלבוני הטובולין נצמדים זה לזה במהירות ויוצרים מיקרוטובול, ונפרדים מיד כשאין בו עוד צורך.

'''מיקרופילמנטים''' ([[w:en:microfilament|microfilaments]]) הם סיבים המורכבים בעיקר מחלבוני [[אקטין]]. מערכים של מיקרופילמנטים מרכיבים את קורטקס התא ([[w:en:cell cortex|cell cortex]]) – רשת חיזוק שנמצאת בצידה הפנימי של [[קרום התא|ממברנת התא]]. מיקרופילמנטים הנוצרים בשולי התא מושכים או מרחיבים אותו בכיוון מסוים, ומניעים את התא לכיוונם.

'''סיבי ביניים''' ([[w:en:intermediate filament|intermediate filaments]] ובקיצור IFs) מורכבים מסלילים כפולים של חלבונים, השלובים זה בזה ויוצרים יריעות יציבות. סיבי ביניים יוצרים מסגרת המקנה יציבות מבנית ל[[ממברנה ביולוגית|ממברנות]], לתאים ולרקמות.

==== חלבונים מוטוריים ====
לרכיבי שלד התא נלוות מולקולות רבות, ביניהן חלבונים מוטוריים ([[w:en:motor protein|motor proteins]]). חלבונים מוטוריים קולטים קבוצות [[זרחה]] ממולקולות [[ATP]] ובזכות האנרגיה שהם מקבלים מכך, הם מניעים חלקי תא מסוימים. חלבונים מוטוריים מסוימים מתפקדים כקרוניות משא: הם נושאים מטען – למשל [[בועית|בועיות]] שבתוכן מולקולות אחרות – לאורך "מסילות" דינמיות בתא, שהן צירים המורכבים ממיקרוטובולים או ממיקרופילמנטים, המתפרקים ומתלכדים יחד לפי הצורך.

חלבונים מוטוריים מניעים גם מבנים גדולים בתא. תאים איקריוטים מסוגים מסוימים יוצרים רגליים מדומות ([[w:en:pseudopodia|pseudopods]], ביחיד pseudopod) – שלוחות זמניות ובלתי-סדורות של התא, אשר מתבלטות מהתא, מניעות אותו ומאפשרות לו לבלוע חומרי מזון וגופים אחרים. רגליים מדומות נוצרות על ידי מיקרופילמנטים המתארכים ודוחפים את השלוחה בכיוון קבוע, וחלבונים מוטוריים הנצמדים אליהם ומושכים את [[קרום התא|ממברנת התא]] בכיוון התנועה.

==== שוטונים וריסים איקריוטים ====
{{הפניה לערך מורחב|שוטון}}
{{ראו גם|MTOC}}
תאים איקריוטיים מסוימים מצוידים בשוטון (flagellum) – שלוחה ארוכה ודקה של התא המשמשת לתנועה. השוטון מסתובב סביב עצמו בתנועת דמוית מדחף ודוחף את התא בסביבה מימית. איקריוטים רבים נוספים מצוידים בריסים (cilia, ביחיד [[w:en:cilium|cilium]]) – שלוחות קצרות ודמויות-שערה, הדומות לשוטונים קצרים, אשר לרבות מהן יכולת תנועה גלית. את השוטונים והריסים של איקריוטים מניעים מערכים של מיקרוטובולים שבהם משולבים חלבונים מוטוריים מהסוג [[דינאין]]. המיקרוטובולים מסודרים במבנים אלה במערך 9+2: תשעה זוגות של מיקרוטובולים במעגל שבמרכזו זוג מיקרוטובולים נוסף.

לחלבוני הדינאין יש "זרועות": העברת קבוצות [[זרחה]] מ-[[ATP]] גורמת לזרועות הדיאנין של זוג מיקרוטובולים אחד להיקשר לזה שלפניו, לנטות בצליפה המושכת את זוג המיקרוטובולים הקשור אליהן ואז להרפות את אחיזתן. הזרועות המחוברות לזוג המיקרוטובולים שזז מזיזות בתורן את הזוג הבא, וכן הלאה. לאורך שוטונים וריסים ישנה מערכת תמיכות המונעת מהמיקרוטובולים להחליק מתוך מערך ה-9+2 וכופה על השוטון או הריס כולו להתכופף.

המיקרוטובולים במערך ה-9+2 צומחים מאברון הנקרא "[[גוף בזאלי|גופיף בסיסי]]" (basal body), אשר נותר צמוד לצידו הפנימי של המערך. הגופיף הבסיסי לרוב נוצר מ'''[[צנטריול]]''' (centriole) שהתפתח – אברון גלילי שממנו צומחים מיקרוטובולים. צנטריולים משמשים גם כחלק מהצנטרוזום ([[w:en:centrosome|centrosome]]) – אברון בבעלי חיים המורכב משני צנטריולים המחוברים בצורת L, והוא מרכז הארגון של המיקרוטובולים בתא. גופיפים בסיסיים וצנטריולים מורכבים ממיקרוטובולים המסודרים במערך של שלשות מיקרוטובולים במעגל, בדומה לזוגות המיקרוטובולים במערך 9+2.

=== פני התא ===
==== מטריקס חוץ-תאי ====
{{הפניה לערך מורחב|מטריצה חוץ-תאית}}
תאים רבים – איקריוטיים ו[[פרוקריוטים|פרוקריוטיים]] – מפרישים חומרים היוצרים סביבם מטריקס חוץ-תאי (extracellular matrix) – תערובת של [[חלבון|חלבונים]] סיביים ו[[רב-סוכר]]ים. ההרכב והתפקוד של המטריקס החוץ-תאי משתנה בין סוגי התאים המפרישים אותו.

'''[[דופן התא|דופן תא]]''' (cell wall) הוא דוגמה למטריקס חוץ-תאי. הוא מופרש על-ידי כמעט כל הפרוקריוטים, ועל-ידי פטריות, צמחים וחלק מהפרוטיסטים. מבנה דופן התא שונה בין הקבוצות הללו, אך בכולן הוא מגן על התא, תומך במבנהו ומקנה לו צורה קבועה. דופן התא הוא נקבובי: מים ו[[מסיסות|מומסים]] קטנים עוברים דרכו בקלות אל [[קרום התא|ממברנת התא]] וממנה.

הדופן של תא צמח נוצר כאשר תא צעיר מפריש [[פקטין]] ורב-סוכרים אחרים אל פני השטח החיצוניים של הממברנה שלו. המעטה הדביק הזה מצמיד תאים סמוכים זה לזה, אשר חולקים אותו זה עם זה. בהמשך מפריש כל תא סיבי [[תאית]] למעטה המשותף, וכך יוצר לעצמו דופן ראשוני (primary cell wall). חלק מהמעטה המשותף נותר בצורת למלה (lamella) – שכבה דביקה הנמצאת בין הדפנות הראשוניים של תאי צמח צמודים. הדופן הראשוני דק וגמיש, והוא מאפשר לתא לגדול, להתארך ולשנות את צורתו. בהגיעם לבגרות, התאים בחלק מרקמות הצמח מפסיקים לגדול ומתחילים להפריש חומרים לפני השטח הפנימיים של הדופן הראשוני. חומרים אלה יוצרים דופן שניוני (secondary cell wall) נוקשה בין ממברנת התא לדופן הראשוני. אחד החומרים בדופן התא השניוני הוא [[ליגנין]]. בהשוואה לרקמות צעירות, חלקי צמח עתירי-ליגנין הם עמידים יותר למים ולפגיעות מזיקים.

'''[[קוטיקולה]]''' (cuticule) היא סוג נוסף של מטריקס, המופרש מתאים הנמצאים על פני השטח החיצוניים של גוף, והוא קשיח אך גמיש, ומספק הגנה. הקוטיקולה המופרשת מפני השטח של צמחים מורכבת מ[[שעווה|שעוות]] ומ[[חלבון|חלבונים]], והיא מסייעת לצמח לשמור בתוכו מים ולהגן על עצמו משריטות ומחרקים. הקוטיקולה של [[פרוקי-רגליים|פרוקי רגליים]] רבים מורכבת ברובה מ[[כיטין]].

בבעלי חיים יש מטריקס חוץ-תאי מסוגים אחרים, התומך ברקמות ובארגונן. סוגי מטריקס חוץ-תאי מסוימים משתתפים בהעברת אותות בין תאים. לדוגמה, חומר העצם הוא מטריקס חוץ-תאי המורכב ברובו מחלבון סיבי בשם [[קולגן]].

==== צמתים תאיים ====
המטריקס החוץ-תאי אינו מונע אינטראקציות בין תאים. באורגניזמים רב-תאיים, הן מתרחשות באמצעות צמתים תאיים ([[w:en:cell junction|cell junctions]]) – מבנים המחברים תאים לתאים אחרים ולסביבה. צמתים תאיים מסוימים משמשים תאים לשליחת [[יון|יונים]], מולקולות ואותות נוספים ולקבלתם, ואחרים מצמידים תאים זה לזה.

לתאי צמחים תעלות פתוחות הנקראות "'''פלזמודזמות'''" (plasmodesmata, ביחיד [[w:en:plasmodesma|plsmodesma]]), אשר עוברות דרך ה[[קרום התא|ממברנות]] וה[[דופן התא|דפנות]] של תאים סמוכים ומקשרות בין ה[[ציטופלזמה|ציטופלזמות]] שלהם. צמתים אלה מאפשרים מעבר מהיר של חומרים מתא לתא.

לבעלי חיים שלושה סוגי צמתים שכיחים: צומתי חסימה, צומתי הדבקה וצומתי מעבר.

ב'''צומתי חסימה''' ([[w:en:tight junction|tight junctions]]), שורות של [[חלבון|חלבונים]] בין ממברנות של תאים מונעות דליפה של נוזלים לסביבה. הצומת מאפשר מעבר נוזלים בין שני תאים סמוכים, אך מונע מעבר כזה בינם לבין תאים אחרים הסמוכים להם. צומתי חסימה שכיחים ברקמות המצפות חללים פנימיים בגוף, כמו ברקמת הציפוי של הקיבה.

'''צומתי הדבקה''' ([[w:en:adherens junction|adherens junctions]]) מורכבים מחלבונים דביקים ומצמידים תאים אלה לאלה בחוזקה. הם גם מחברים מיקרופילמנטים ו[[סיבי ביניים]] בתא למטריקס החוץ-תאי. רקמת העור, [[שריר הלב]] ורקמות אחרות החשופות לשפשוף או למתיחה מכילים צומתי הדבקה רבים.

'''צומתי מעבר''' ([[w:en:gap junction|gap junctions]]) יוצרים תעלות המחברות ישירות בין [[ציטופלזמה|ציטופלזמות]] של תאים סמוכים, בדומה לפלזמודזמות. כשהתעלות הללו נסגרות ונפתחות הן מאפשרות לתאים רבים להגיב לגירוי יחיד, לכן צומתי מעבר שכיחים ברקמות שהתאים בהן מבצעים פעולות מתואמות היטב, כגון שריר הלב.

==אבולוציה==
===היסטוריה של המיון המדעי של האיקריוטים===
[[קובץ:Celldif.png|שמאל|ממוזער|420px|השוואה בין תא פרוקריוטי לתא איקריוטי]]
[[קובץ:Euglena mutabilis - 400x - 2 (10388572304).jpg|300px|ממוזער|[[עינניות|עיננית]] (שייכת ל־[[Discoba]])]]
[[קובץ:Sargassum sp. (Sargasse).jpg|שמאל|ממוזער|300px|אצות [[סרגסום]] (השייכות ל[[חומיות (אצות)|חומיות]], שנמצאות בעל קבוצה [[סטראמנופילס]])]]
[[קובץ:Fuligo septica in Estonia.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[Fuligo septica]] על בול עץ (שייכות ל[[ריריות]], שנמצאות בעל-קבוצה של ה־[[Amoebozoa]])]]
[[קובץ:Armillaria-mellea-hallimasch.jpg|שמאל|ממוזער|300px|Armillaria ostoyae ([[פטריות|פטרייה]] השייכת לעל-קבוצה [[Holomycota]])]]
[[קובץ:CygneVaires.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[ברבור מצוי]], [[בעלי חיים|בעל חיים]]]]
[[קובץ:Iris haynei (photo by Pixie).jpg|טקסט=|ממוזער|300x300 פיקסלים|[[אירוס]] ([[בעלי פרחים|צמח בעל-פרחים]] השייך ל[[סטרפטופיטיים]])]]

בעת העתיקה, שתי השושלות של בעלי חיים וצמחים הוכרו על ידי [[אריסטו]] ו[[תאופרסטוס]]. [[המאה ה-18|במאה ה-18]], [[קארולוס ליניאוס]] חילק את עולם הטבע לשתי [[ממלכה (טקסונומיה)|ממלכות]]: בעלי חיים וצמחים. ה[[חיידקים]] התגלו לראשונה על 1674 על ידי [[אנטוני ואן לוונהוק]]. ב-[[1818]] הביולוג הגרמני [[גאורג א' גולדפוס]] {{אנ|Georg August Goldfuss}} טבע את המילה פרוטוזואה כדי להתייחס לאורגניזמים כמו [[ריסנית]], וקבוצה זו הורחבה עד ש[[ארנסט הקל]] הפך אותה לממלכה המקיפה את כל האוקריוטים החד-תאיים, הפרוטיסטה, ב-[[1866]]. האיקריוטים נתפסו אפוא כמחולקים לארבע ממלכות:
* [[פרוטיסטים]] (Protista) – הכוללת את כל האאוקריוטים החד-תאיים
* [[פטריות]] (Fungi)
* [[צומח]] (Viridiplantae)
* [[בעלי חיים]] (Animalia)

מחקרים גנטיים מודרניים משנות ה-90 ומתחילת מהמאה ה-21 מראים שהחלוקה הקלאסית אינה תואמת בצורה טובה את המציאות הגנטית ואת הקרבה ההתפתחותית בין הקבוצות השונות. בשנים 2005–2012 הוצעו מספר חלוקות,{{הערה|{{cite journal|title=The new higher level classification of eukaryotes with emphasis on the taxonomy of protists|journal=The Journal of Eukaryotic Microbiology|issue=5|doi=10.1111/j.1550-7408.2005.00053.x|year=2005|volume=52|pages=399–451|pmid=16248873|display-authors=6|vauthors=Adl SM, Simpson AG, Farmer MA, Andersen RA, Anderson OR, Barta JR, Bowser SS, Brugerolle G, Fensome RA, Fredericq S, James TY, Karpov S, Kugrens P, Krug J, Lane CE, Lewis LA, Lodge J, Lynn DH, Mann DG, McCourt RM, Mendoza L, Moestrup O, Mozley-Standridge SE, Nerad TA, Shearer CA, Smirnov AV, Spiegel FW, Taylor MF}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Adl SM, Simpson AG, Lane CE, Lukeš J, Bass D, Bowser SS, et al.|שם=The revised classification of eukaryotes|כתב עת=The Journal of Eukaryotic Microbiology. 59 (5): 429–93|שנת הוצאה=2012|קישור=https://web.archive.org/web/20160616160800/http://www.paru.cas.cz/docs/documents/93-Adl-JEM-2012.pdf}}}} שבסופן נקבעו חמש קבוצות עיקריות:
{| class="wikitable" style="margin-bottom: 10px;"
|[[ארכאפלסטידה]]
|[[צמחי עובר|צמחי היבשה]], [[ירוקיות|אצות ירוקיות]], [[אצות]], [[אדומיות]] וה[[גלאוקופיטים]]
|-
|[[על-קבוצת SAR]]
|סטראמנופילס ([[חומיות (אצות)|חומיות]], [[צורניות]], וכו') Alveolata ([[ריסנית|ריסניות]], רדיולרות, ועוד דמויי-אמבות) ו-Rhizaria (המכילה את ה[[חוריריות]])
|-
|Excavata (שקולה ל־[[Discoba]])
|קבוצה שאיחדה תת-קבוצות רבות ושונות של חד תאיים.
|-
|[[Amoebozoa]]
|המכילה את ה[[ריריות]] וה[[אמבות]]
|-
|Opisthokonta
|בעיקר [[בעלי חיים|בעלי החיים]], וה[[פטריות]]
|}
גם בחלוקה זאת היו בעיות רבות, בעיקר בכך שלא כללה כמה קבוצות קטנות יחסית (כמו [[Telonemia]] או [[פיקוזואה]] ואפילו הסוג הבודד ''[[Collodictyon]]''), ובכך שלא הראתה את הקשרים ההתפתחותיים בין כל הקבוצות הנ"ל.

=== החלוקה ה[[פילוגנטיקה|פילוגנטית]] המודרנית ===
בהתבסס על מספר עבודות מ-2012–2016,{{הערה|שם=burki2014|{{cite journal|url=http://cshperspectives.cshlp.org/content/6/5/a016147.full|title=The eukaryotic tree of life from a global phylogenomic perspective|date=May 2014|journal=Cold Spring Harbor Perspectives in Biology|issue=5|doi=10.1101/cshperspect.a016147|volume=6|pages=a016147|pmc=3996474|pmid=24789819|vauthors=Burki F}}}}{{הערה|{{cite journal|url=http://rspb.royalsocietypublishing.org/content/283/1823/20152802|title=Untangling the early diversification of eukaryotes: a phylogenomic study of the evolutionary origins of Centrohelida, Haptophyta and Cryptista|date=January 2016|journal=Proceedings: Biological Sciences|issue=1823|doi=10.1098/rspb.2015.2802|volume=283|pages=20152802|pmc=4795036|pmid=26817772|vauthors=Burki F, Kaplan M, Tikhonenkov DV, Zlatogursky V, Minh BQ, Radaykina LV, Smirnov A, Mylnikov AP, Keeling PJ}}}}{{הערה|{{cite journal|url=http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S096098221731388X|title=A New Lineage of Eukaryotes Illuminates Early Mitochondrial Genome Reduction|date=December 2017|journal=Current Biology|issue=23|doi=10.1016/j.cub.2017.10.051|volume=27|pages=3717–3724.e5|pmid=29174886|vauthors=Janouškovec J, Tikhonenkov DV, Burki F, Howe AT, Rohwer FL, Mylnikov AP, Keeling PJ}}}}{{הערה|{{cite journal|title=Did some red alga-derived plastids evolve via kleptoplastidy? A hypothesis|date=February 2018|journal=Biological Reviews of the Cambridge Philosophical Society|issue=1|doi=10.1111/brv.12340|volume=93|pages=201–222|pmid=28544184|vauthors=Bodył A}}}} נעשו ניסיונות למקם את הקבוצות הקטנות בתוך קבוצת האם וגם למפות את הקשרים בין קבוצות האם השונות. כיום, למעט מספר שינויים נהוג לחלק את ה[[ענף (פילוגנטיקה)|קלייד]] של האיקריוטים לארבעה ענפים עיקריים (על-קבוצת [[ארכאפלסטידה]], [[על-קבוצת SAR]], על-קבוצת [[Discoba]] ועל-קבוצת [[אמורפאה]]) המכילים את רוב הקבוצות הידועות לנו. אמורפאה מכילה קבוצות כמו אמבות, בעלי חיים ופטריות, ואילו צמחים ויצורים כמו [[אדומיות]] ואת [[על-קבוצת SAR]], נמצאות בענף אחר - ששמה של הקבוצה הראשית בו אינה מוסכם -יש הטוענים כי קבוצת Diphoda (Bikonts) היא הענף הראשי בו. ישנן כמה קבוצות שמיקומן בתוך ענפים אלו עדיין נתון למחלוקת (בעיקר ה־[[Haptista]] וה-[[Cryptista]] שלא ברור לגמרי אם הן שייכות לעל-קבוצת ארכאפלסטידה וקרובות לצמחים, או שלמעשה הן קרובות יותר לעל-קבוצת SAR, וגם המיקום של ה-Discoba כענף נפרד המפוצל מהקבוצות האחרות).

באיור זה מוצגת חלוקה זו (המקובלת פחות או יותר כ[[קונצנזוס מדעי]] מלבד ההסתייגויות הכתובות מעלה), כשבסוגריים כתובות הקבוצות הבולטות בכל ענף:

{{קלייד|{{קלייד
|         תווית1=[[דיאפורטיקס]]
|               1={{קלייד
|תווית1=[[ארכאפלסטידה]]
|1={{קלייד

|                            1={{קלייד

|                                1=[[אדומיות]] ''Rhodophyta'' [[קובץ:Bangia.jpg|40 px]]
|                                 2=[[פיקוזואה]] ''Picozoa'' [[קובץ:Picomonas_(fragment).jpg|40 px]]
}}
|2={{קלייד
  |1={{קלייד
  |                                1=[[גלאוקופיטים]] [[קובץ:Glaucocystis sp.jpg|60 px]]
|			תווית2=[[ממלכת הצומח]] ''Viridiplantae''
  |                                2={{קלייד
|1=[[ירוקיות]] ''Chlorophyta'' [[קובץ:Pediastrum (cropped).jpg|60 px]]
|2=[[סטרפטופיטיים]] ''Streptophyta'' [[קובץ:Cyperus_papyrus-pjt2.jpg|60 px]]
}}
  }}
|2=[[Cryptista]]
                               }}
                         }}
|                     2={{קלייד
|                           1={{קלייד
|1=[[Haptista]] (כוללת את ה[[קוקוליתופורידים]]) [[קובץ:Raphidiophrys contractilis.jpg|60 px]]
|2= [[Provora]] (כוללת את הסוג ''[[Ancoracysta]]'')
}}
|תווית2=[[על-קבוצת TSAR]]
             |2={{קלייד
                |1=[[Telonemia]]
|            תווית2=[[על-קבוצת SAR]]|            2={{קלייד
| תווית1=[[Halvaria]]
|               1={{קלייד
|                     1=[[סטראמנופילס]] (כוללת את ה[[חומיות (אצות)|חומיות]] וה[[דיאטומאות]])
|                     2=[[Alveolata]] (כוללת את ה[[ריסנית|ריסניות]] וה[[נבגוניות]]) [[קובץ:Ceratium furca.jpg|80 px]]
                  }}
|               2=[[Rhizaria]] (כוללת את ה[[חוריריות]]) [[קובץ:Ammonia tepida.jpg|60 px]]
                }}
              }}
            }}
}}
|         2=[[Discoba]] (כוללת את ה[[עינניות]]) [[קובץ:Euglena mutabilis - 400x - 1 (10388739803) (cropped).jpg|55px]]
|         תווית3=[[אמורפאה]]
|         3={{קלייד
|             1=[[Amoebozoa]] (כוללת את ה[[אמבה|אמבות]] וה[[ריריות]]) [[קובץ:Chaos carolinensis Wilson 1900.jpg|60 px]]
|             2={{קלייד
|                 1=הסדרה [[Apusomonadida]] [[קובץ:Apusomonas.png|60 px]]
|                 תווית2=[[Opisthokonta]]
|                 2={{קלייד
|                     1=[[Holomycota]] (כוללת את ה[[פטריות]]) [[קובץ:Asco1013.jpg|60 px]]
|                     2=[[Holozoa]] (כוללת את [[בעלי חיים]]) [[קובץ:Comb jelly.jpg|45 px]]
                    }}
                }}
}}        }}
| תווית1 = איקריוטים
}}

===מקורם של האיקריוטים===
מקורו של התא האיקריוטי, או ה[[איקריוגנזה]], הוא אבן דרך ב[[אבולוציה]] של החיים, שכן האיקריוטים כוללים את כל התאים המורכבים וכמעט את כל האורגניזמים ה[[רב-תאיים]]. האב הקדמון המשותף האיקריוטי האחרון (LECA) הוא המקור ההיפותטי של כל האיקריוטים החיים, וככל הנראה היה אוכלוסייה ביולוגית, לא פרט בודד. מאמינים כי ה-LECA היה [[פרוטיסטים|פרוטיסט]] עם [[גרעין התא|גרעין]], [[צנטריול]] ו[[שוטון]] אחד לפחות, [[מיטוכונדריון|מיטוכונדריונים]] אירוביים פקולטטיביים, יכולת [[רבייה מינית]] ([[מיוזה]] ו[[הפריה]]), [[ציסטה]] רדומה עם דופן תא מ[[כיטין]] או מ[[תאית]], ו[[פרוקסיזום]].{{הערה|Leander BS (May 2020). [https://www.cell.com/current-biology/fulltext/S0960-9822(20)30422-X? "Predatory protists"]. Current Biology. 30 (10): R510–R516. Bibcode:2020CBio...30.R510L. doi:10.1016/j.cub.2020.03.052. {{PMID|32428491}}. S2CID 218710816.}}

==ראו גם==
*[[מיון עולם הטבע]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
{{מידע טקסונומי}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{אברוני התא}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:איקריוטים|*]]
[[קטגוריה:איקריוטים שתוארו ב-1925]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי אדואר שטון]]
[[קטגוריה:על-ממלכה]]