הצגת המקור של הדף "אבן אל-היית'ם"

{{עריכה|נושא=אישים|כל הערך=כן|יש להתאים מקורות לטענות המופיעות בערך}}
{{פילוסוף
| שם = אל-חסן בן אל-חסן בן אל-היית'ם אבו עלי "אל-בסרי"
| שם בשפת המקור =
| תמונה = Hazan.png
| כיתוב =
| תאריך לידה = 965 (בקירוב)
| תאריך פטירה = 1040
| זרם =
| תחומי עניין = [[אופטיקה]], [[אנטומיה]], [[אסטרונומיה]], [[גאומטריה]] ([[גאומטריה לא אוקלידית]] ו[[גאומטריה אלפטית]]), [[מתמטיקה]], [[מכניקה]], [[רפואה]], [[רפואת עיניים]], [[פילוסופיה]], [[פיזיקה]], [[פסיכולוגיה]]. [[ספר אלמנאד'ר]]
| משפיעים = [[אריסטו]], [[אוקלידס]], [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]], [[גלנוס]], [[מוחמד]], [[ת'אבת אבן קורה]], [[אל-כנדי]], [[אבן סהל]], [[אל כומי]]
| מושפעים = [[עומר ח'יאם]], [[אלח'אוזני]], [[נסיר א-דין א-טוסי]], [[קוטב אלדין אלשיראזי]], [[כמאל אלדין אלפארסי]], [[אבן אלשאטר]], [[רוג'ר בייקון]], [[ג'ון ביקהם]], [[לאונרדו דה וינצ'י]], [[קארגונו]], [[פרנסיס בייקון]], [[פייר דה פרמה|פרמה]], [[יוהאנס קפלר]], [[רנה דקארט]], [[כריסטיאן הויגנס]], [[ג'ון ווליס]], [[אייזק ניוטון]]
|מדינה=[[האימפריה המוסלמית]]}}
'''אל-חסן בן אל-חסן בן אל-היית'ם אבו עלי''' (ב[[ערבית]]: ألحسن '''بن ألحسن بن الهيثم ابو علي''' ; ב[[לטינית]]: '''Alhacen''' או '''Alhazen''' – גלגול של שמו הפרטי, אלחסן, [[965]]-[[1040]] לספירה) היה [[מדען]] ו[[איש אשכולות]] [[מוסלמי]] [[ערבי]]. אל-היית'ם תרם רבות לחקר עקרונות ה[[אופטיקה]], ה[[אנטומיה]], ה[[אסטרונומיה]], ה[[הנדסה]], ה[[מתמטיקה]], ה[[רוקחות]], ה[[אופתלמולוגיה]], ה[[פילוסופיה]], ה[[פיזיקה]], ה[[פסיכולוגיה]], ה[[תפיסה חזותית|תפיסה החזותית]], ולחקר [[מדע]]י באופן כללי. 

אל-היית'ם נחשב חלוץ [[השיטה המדעית]] המודרנית, וחלוץ בתחום [[פיזיקה ניסויית|הפיזיקה הניסויית]]. המחבר [[בראדלי סטפנס]] תיאר אותו כ"המדען הראשון", והיסטוריון המדע [[ע. סברה]] ראה בו מייסד הפסיכולוגיה הניסויית, וחלוץ בפילוסופיה של חקר התופעות - [[פנומנולוגיה]]. 

אל-היית'ם נחשב גם אבי האופטיקה המודרנית, בזכות ספרו הנודע "[[ספר האופטיקה]]", שבו הסביר והוכיח את תאוריית הראייה המודרנית. ספר זה דורג ביחד עם ספרו של [[אייזק ניוטון]], [[עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע]], כאחד הספרים המשפיעים ביותר ב[[היסטוריה של הפיזיקה]], בכך שהחל [[מהפכה מדעית|מהפכה]] במדע האופטיקה והתפיסה החזותית.

חיבוריו בתחומי האופטיקה השפיעו על מדענים מערביים רבים, כמו [[רוג'ר בייקון]], [[ג'ון פיקהם]], [[וויטלו]] ו[[יוהאנס קפלר]]. חיבוריו החלוציים בתחום [[תורת המספרים]], [[גאומטריה אנליטית]], והחיבור בין ה[[אלגברה]] וה[[גאומטריה]], היו בעלי השפעה רבה על משנתו הגאומטרית של [[רנה דקארט]] ועל חישוביו של [[אייזק ניוטון]].

איבן אל-היית'ם מכונה לעיתים "אל-בסרי" (בערבית: '''البصري''') על שם עיר מולדתו [[בצרה (עיראק)|בצרה]]. הוא אף כונה בשם "[[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] השני", או "הפיזיקאי" של [[אירופה]] של [[ימי הביניים]]. אל-היית'ם נולד בבצרה, שהייתה אז חלק מ[[ממלכת פרס|פרס]] (כיום, [[עיראק]]) בסביבות שנת 965, והתגורר רוב חייו ב[[קהיר]], בה נפטר בגיל 75.


==הגותו המחקרית==
===פיזיקה===
על הישגיו של איבן אל-היית'ם נמנות פריצות דרך רבות בתחומי ה[[פיזיקה]]. הוא היה הראשון שתיאר וניתח באופן מדויק את ה[[קמרה אובסקורה]]. הוא נתן ביטוי ל[[עקרון פרמה]], בנוסף ל[[עקרון ההתמדה]] (החוק הראשון של ניוטון), וכן פיתח את רעיון ה[[תנע]]. אל-היית'ם תיאר את כוח ה[[כבידה]] בין מסות, והיה מודע לגודל ה[[תאוצה]] כתוצאה מכח הכבידה כפונקציה של מרחק. הוא הצהיר שגרמי שמיים כפופים ל[[חוק פיזיקלי|חוקי הפיזיקה]], וחיבר מאמר ביקורת רפורמי על [[המודל הגאוצנטרי]] של [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]].
====אופטיקה====
אל-היית'ם ידוע בשל ניסוייו בתחום האופטיקה: ניסויו על [[עדשה|עדשות]], [[מראה|מראות]], [[שבירה|השתברות]], [[השתקפות]], והתפזרות האור הלבן לצבעים השונים שמרכיבים אותו. הוא חקר את הראייה הדו-[[עין|עינית]] (בינוקולרית), וגם את [[אשליית הירח]]. הוא תיאר את [[מהירות האור|מהירותו של האור]], וטען שהאור בנוי מחלקיקים אשר נעים בקווים ישרים. במחקרו בתחום זה הוא קבע את היסודות לפיתוח ה[[טלסקופ]] וה[[מיקרוסקופ]], ותרם לפיתוחם של העזרים האופטים בהם השתמשו באומנות ה[[רנסאנס]]. {{ציטוט|אנגלית=|תוכן=האור נמשך בגופים השקופים בקווים ישרים בלבד..הימשכות האור לאורך קווים ישרים נראית בבהירות אצל אותם אורות הנכנסים בעד סדקים לבתים חשוכים. שכן בשעה שחודרים אור השמש, אור הירח ואורה של האש בעד סדק..ובבית יש אבק האור הנכנס בעד הסדק מופיע על האבק שבאוויר בצורה ברורה..אם בודקים אור זה באמצעות מקל ישר מוצאים שהאור מתמשך בקו ישר כמו המקל..כאשר מתפשט האור בגוף שקוף ומגיע לגוף שקוף אחר אשר שקיפותו שונה משל הגוף הראשון אשר בו התפשט כשהוא נוטה על שטח הגוף השני נשבר האור ואינו חודר ישר. אם השבירה היא מגוף דליל יותר אל גוף סמיך יותר, תהיה השבירה לצד האנך היוצא מן הנקודה בה חלה השבירה ..כאשר השבירה היא מגוף סמיך יותר לגוף דליל יותר השבירה היא לצד המנוגד לצד האנך|מקור=}}

===== ספר האופטיקה =====
היצירה המפורסמת ביותר של איבן אל-היי'תם היא ספר בערבית בשבעה כרכים, בשם "[[ספר האופטיקה]]" (كتاب المناظر), שנכתב בשנים [[1011]]–[[1021]]. תרומתו המשמעותית ביותר של הספר הייתה הסברו ותיאורו את תפקודה של העין האנושית כמערכת אופטית. ספר זה דורג, לצד ספרו של אייזק ניוטון [[עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע]], כאחד הספרים המשפיעים ביותר על [[היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20|התפתחות הפיזיקה]], מכיוון שיש בו ניצנים של [[שיטה מדעית]], ואף את תחילתה של מהפכה מדעית באופטיקה ובתפישה האופטית.

======תאוריות מדעיות======
איבן אל-היית'ם הוכיח בספרו "אלמנאט'ר" ש[[אור|קרני האור]] נעות בקווים ישרים, זאת בעזרת שימוש בשיטה המדעית שהוא קבע. קודם לאל-היית'ם היו שלוש תאוריות אודות ה[[ראייה]]: הראשונה תאוריית הפליטה שתמכו בה [[אפלטון]], [[אוקלידס]] ו[[תלמי (אסטרונום)|תלמי]], שהאמינו שהראייה מתבצעת על ידי פליטת קרני אור מה[[עין]] אל האובייקט, השנייה תאוריית ההכנסה בה תמכו האטומיסטים כמו [[דמוקריטוס]], שטענו שהראייה מבוססת על כך שמן האובייקט יוצאות דמויות קטנות בצלמו של האובייקט ומגיעות לעין וכך רואים. והשלישית היא זו של [[אריסטו]] שטען שישנו מתווך, ה[[אתר (פיזיקה)|אתר]], שמעביר את צורת האובייקט אל העין.

אל-היית'ם היה סבור שתהליך הראייה לא נוצר על ידי קרן שנפלטת מהעין ולא מצורות פיזיות שנכנסות אליה, כיוון שקרן האור אינה יכולה להיפלט מהעין ולהגיע עד הכוכבים הרחוקים. הוא גם הביא טיעון נוסף והוא שהעין מסונוורת ואף עלולה להיפגע אם היא מביטה באובייקט בעל אור גבוה. הוא כתב תאוריה שנחשבת טובה יותר, בה הסביר שתהליך הראייה מתבצע על ידי קרני אור שמגיעות לעין מכל נקודה ונקודה באובייקט. את התאוריה הזו הוא הוכיח באמצעות ניסויים. השילוב אותו יצר אל-היית'ם בין [[אופטיקה גאומטרית|האופטיקה הגאומטרית]] ו[[הפילוסופיה של הפיזיקה]] הם [[אבן פינה|אבן הפינה]] למה שנקרא כיום מדע האופטיקה. הוא הוכיח שהאור נע בקווים ישרים, ערך ניסויים באמצעות [[עדשות]], [[מראה|מראות]], [[השתברות]] ו[[השתקפות]], ובנוסף היה הראשון שצמצם קרניים משתברות ומשתקפות למרכיבים אנכיים ולאופקיים, דבר שהיה פיתוח בסיסי בתחום הגאומטריה האופטית.

איבן אל-היית'ם הגיע לתוצאות הדומות לחוק שנקרא כיום [[חוק סנל]], אך הוא לא כימת ולא ניסח אותו בצורה מתמטית. אל-היית'ם היה הראשון שנתן תיאור וניתוח נכון ל[[קמרה אובסקורה]], ולתופעת חור המחט או המסמר (pinhole camera). כך, כאשר אריסטו ו[[תאון]] מ[[אלכסנדריה]], וכן הפילוסוף הערבי [[אל-כנדי]] והפילוסוף הסיני [[מוזי]], תיארו את התופעה, כלומר כאשר קרן אור בודדת עוברת דרך חור המחט, אף אחד מאלה לא הגיע למסקנה שמה שמוצג על המסך מבעד לאותו פתח היא כל הצורה מהעבר השני. איבן אל-היית'ם היה הראשון שהמחיש זאת, עם הניסוי שלו, כאשר מספר מקורות אור מסודרים בהיקף שטח גדול, וכן הוא היה הראשון שהצליח לייצר צורה שלמה מהחוץ אל תוך המסך, על ידי קמרה אובסקורה.

בנוסף לתרומתו בתחום האופטיקה הפיזיקלית, אל-היית'ם תרם בספרו כתאב אלמנאט'ר גם לתחום האופטיקה הפסיכולוגית. בנוסף אל-היית'ם בחן את תחומי הרפואה, אופתלמולוגיה, אנטומיה ופסיכולוגיה. הוא חיבר הערות על מחקריו של גלינט, תיאר את תהליך הראייה, מבנה העין, התהוות התמונה בעין, והמערכת הוויזואלית. הוא תיאר את מה שידוע כיום כ[[חוק הירינג]], הורובטרים ניצבים, השוני בראייה דו עינית, וכן שיפר את התאוריות אודות הראייה הדו עינית, תחושת התנועה, והורוביטרים שנדונו בעבר על ידי אריסטו, [[אוקלידס]] ופטלימוס.

======הפצת הספר======
הספר תורגם מ[[ערבית]] ל[[לטינית]], בסביבות סוף [[המאה ה-12]] או תחילת [[המאה ה-13]], ובשנת [[1572]] הוא הודפס על ידי [[פרידריק ריסנר]] תחת הכותרת "Opticae thesaurus: Alhazeni Arabis libri septem, nuncprimum editi; Eiusdem liber De Crepusculis et nubium ascensionibus". ריסנר הוא גם זה שהחל להשתמש בשם בגרסת "Alhazen" (בתור כינוי לאל-היית'ם), שכן לפניו השתמשו במילה Alhacen, שהיא יותר קרובה לשם בערבית.

הספר זכה באהדה גדולה בתקופת [[ימי הביניים]]. ספרים שכתב בתחום הגאומטריה נתגלו ב[[הספרייה הלאומית של צרפת|ספרייה הלאומית של צרפת]] בסביבות שנת [[1834]] על ידי סדיו (Sedillot). כתבי יד אחרים משומרים ב[[הספרייה הבודליינית|ספרייה הבודליינית]] ב[[אוקספורד]], וחלק אחר בספריית ליידן שב[[הולנד]].

למחקרי איבן אל-היית'ם בתחום האופטיקה, הייתה השפעה רבה על פיתוח הפיזיקה בכלל והאופטיקה בפרט והם הניחו את היסודות לפיתוחם של ה[[טלסקופ]], ה[[מצלמה]] וה[[מיקרוסקופ]].

===מתמטיקה===
על הישגיו של איבן אל-היית'ם נמנות פריצות דרך רבות בתחומי ה[[מתמטיקה]]. אל-היית'ם היה הראשון שהצהיר על ה[[משפט (מתמטיקה)|משפט]] שידוע כיום כ[[משפט וילסון]] ב[[תורת המספרים]]. הוא ניסח את המצולע של [[יוהאן היינריך למברט|למברט]], וקבע רעיון דומה ל[[אקסיומת המקבילים]] שמשתמשים בו כיום ב[[גאומטריה לא-אוקלידית]]. הוא הצליח לפתור את [[בעיית אבן אל-היית'ם]] (שהתעוררה במחקרו) בעזרת שימוש בחישוב וב[[אינדוקציה מתמטית]].

אל-היית'ם התעניין הן ב[[גאומטריה]] והן ב[[תורת המספרים]], ובמיוחד בשילוב בין שני התחומים. הוא פיתח מעין [[גאומטריה אנליטית]] מוקדמת, והשפיע, אולי, על יסודות הגאומטריה האנליטית המודרנית של [[רנה דקארט]] ועל [[חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי|החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי]] של [[אייזק ניוטון]] שבא לאחריו. בגאומטריה הוא ניסה להוכיח את [[אקסיומת המקבילים]] בעזרת [[הוכחה בדרך השלילה]], ובעבודותיו נמצאו רעיונות שעתידים היו להפוך לחלק מה[[גאומטריה לא אוקלידית|גאומטריה הלא אוקלידית]].{{הערה|{{Citation
 |last=Smith
 |first=John D.
 |year=1992
 |title=The Remarkable Ibn al-Haytham
 |journal=The Mathematical Gazette
 |volume=76
 |issue=475
 |pages=189–198
 |doi=10.2307/3620392
 |jstor=3620392
 }}|כיוון=שמאל}} הוא ניסה [[ריבוע המעגל|לרבע את המעגל]] בעזרת [[סהרון (גאומטריה)|סהרונים]], שקושרו לבעיה עוד בכתבי [[היפוקרטס מכיוס]]. בתורת המספרים, הוא הבין כי למשפט שהוכיח אוקלידס, לפיו כל מספר מהצורה <math>2^{n-1}(2^n-1)</math>, כאשר <math>2^n-1</math> הוא [[מספר ראשוני|ראשוני]] הוא [[מספר משוכלל]], יש גם משפט הפוך תקף – כל מספר משוכלל זוגי (לא ידוע כיום אם קיימים אי זוגיים) הוא מצורה זו, משפט שהוכח רק על ידי [[לאונרד אוילר]]. הוא גם השתמש בהוכחותיו ב[[משפט וילסון]], לפיו עבור כל <math>m</math> [[מספר טבעי|טבעי]], <math>m</math> ראשוני [[אם ורק אם]] <math>m</math> [[מחלק]] את <math>(m-1)!+1</math>.

===פסיכולוגיה ומוזיקולוגיה===
איבן אל-היית'ם היה החוקר הראשון של השפעת ה[[לחן|לחנים]] וה[[מוזיקה]] על [[בעלי חיים]] לא אנושיים. במחקרו הוא ערך ניסויים והדגים איך אפשר לגרום ל[[גמל]] להאיץ או להאט בעזרת המוזיקה, והראה דוגמאות אחרות איך מוזיקה יכולה להשפיע על התנהגותם של בעלי חיים. הוא ערך ניסויים על [[סוס]]ים, [[ציפורים]] ו[[זוחלים]]. עד ל[[המאה ה-19|מאה ה-19]] רוב מלומדי המערב חשבו שהנאה ממוזיקה הייתה תופעה אנושית גרידא, אך ניסויים שנערכו לאחר מכן הצדיקו את ההשקפה של אל-היית'ם, שלמוזיקה אכן יש השפעה על בעלי חיים.

=== אדריכלות ===
ב[[אדריכלות]], אל-היית'ם נחשב למהנדס ומעצב ידוע, ובזכות שמו המפורסם הוא זומן לח'ליף של [[מצרים]] דאז, [[אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)|אל-חאכם באמר אללה]], כדי למצוא פתרון ל[[שיטפון|שיטפונות]] [[נהר הנילוס]]. אבן אל-היית'ם ערך מעקב אחר נהר הנילוס ובנה תוכנית לבניית [[סכר]] ב[[אסואן]], במקום בו ממוקם כיום [[סכר אסואן]]. אך בשל דלות האמצעים באותה תקופה, אל-היית'ם היה סבור שלא ניתן ליישם את תוכניתו בכלים שהיו זמינים לו אז, ולכן הודיע לח'ליף שאין ביכולתו לבצע זאת. הח'ליף מינה אותו כמושל על אחת מעריו, אך מאוחר יותר אל-היית'ם העמיד פנים שהשתגע כדי לנוס מעונשו של הח'ליף. הוא שהה בביתו באותה תקופה, ובה השלים כמה מספריו.

אל ח'אוזני הזכיר שאיבן אל-היית'ם כתב מחקר שמספק הסבר על בניית [[שעון מים]].

==יצירות נוספות==
היסטוריונים רבים הזכירו בחיבוריהם שאל-היית'ם כתב למעלה ממאתיים חיבורים, על מגוון רחב של התמחויות. לפחות 96 מתוך חיבורים אלה ידועים. רוב עבודתו אבדה, אך יותר מ-50 חיבורים שרדו. כמעט חצי מחיבוריו ששרדו עד לימינו הם בתחום המתמטיקה, 23 מהם בתחום האסטרונומיה (אחד מהם, "Liber de Mundo", תורגם ללטינית על ידי [[אברהם דבלמש]]), 14 בתחום האופטיקה, ועוד מגוון התמחויות. מתוך חיבוריו ששרדו, לא כולם נחקרו. להלן יצירות של אל-היית'ם שנחקרו:
{{טורים|* ספר האופטיקה - כתאב אלמנאד'ר
* ניתוח וסינציזה
* מאזן החוכמה
* תיקונים על אלמג'סטי (ספרו של תלמי)
* דיון על המקום
* הגדרה מדויקת אודות הקוטב
* הגדרה מדויקת אודת המרידיאן
* חישובים למציאת כיוון הקיבלה
* שעוני שמש אופקיים
* קווי הזמן
* ספקות לגבי תלמי
* Maqala fi'l-Qarastun
* על שלמותם של חתכי החרוט
* על ראיית הכוכבים
* על ריבוע המעגל
* על הרקיע
* על הקונפגרציה של העולם
* על צורות ליקוי החמה
* על אור הכוכבים
* על אור הירח
* על שביל החלב
* על הטבע של הצללים
* על ההילות והקשת בענן
* חיבור ספרותי
* פתרון ספקות סביב אל מג'יסטי
* פתרון ספקות סביב תנועת המטוטלת
* התיקון של הפעולה באסטרונומיה
* הגבהים השונים של הכוכבים
* הכיוון של מכה
* מודל התנועה לגבי כל אחד משבעת הכוכבים
* המודל של היקום
* תנועת הירח
* היחס בין קשת זמן לבין האורך שלה
* התנועה המתפתלת
* מחקר אודות האור
* מחקר אודות המקום
* מחקר אודות השפעת המוזיקה על בעלי החיים}}

==ראו גם==
* [[אבן סינא]]
* [[תור הזהב של האסלאם]]
* [[היסטוריה של הפיזיקה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=אבן אל-היית'ם}}
{{פרופילי מדענים}}
* {{הארץ|אביבה לורי|אבו עלי אל חסן אבן אל-הייתאם|1.735835|25 בספטמבר 2001}}
* {{ynet|יוגב ישראלי|המורשת של המדען הערבי, שחיבר את "ספר האופטיקה"|environment-science/article/rjlunzzza|21 באפריל 2024}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007586208405171|אל-חסן בן אל-חסן אבן אל-הית'ם (965-1039)}}
<div class="mw-content-ltr">
* Bennett Sherry, [https://www.khanacademy.org/humanities/big-history-project/solar-system-and-earth/knowing-solar-system-earth/a/the-universe-through-a-pinhole-hasan-ibn-al-haytham The Universe Through a Pinhole: Hasan Ibn al-Haytham], Khan Academy
</div>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:היית'ם, אבן}}
[[קטגוריה:השיטה המדעית]]
[[קטגוריה:פילוסופים של ימי הביניים]]
[[קטגוריה:מדענים מוסלמים]]
[[קטגוריה:מתמטיקאים ערבים]]
[[קטגוריה:מתמטיקאים מהמאה ה-10]]
[[קטגוריה:מתמטיקאים מהמאה ה-11]]
[[קטגוריה:מלומדי תור הזהב של האסלאם]]
[[קטגוריה:ילידי 965]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1039]]