הצגת המקור של הדף "אדווין האבל"

{{מדען
| שם = אדווין פאוול האבל
| שם בשפת המקור = Edwin Powell Hubble
| תאריך לידה = [[20 בנובמבר]] [[1889]]
| מקום לידה = [[מרשפילד]] {{אנ|Marshfield, Missouri}}, [[מיזורי]], [[ארצות הברית]]
| תאריך פטירה = [[28 בספטמבר]] [[1953]]
| מקום פטירה = [[סן מרינו (ארצות הברית)|סן מרינו]] {{אנ|San Marino, California}}, [[קליפורניה]], [[ארצות הברית]]
| תמונה = File:Studio portrait photograph of Edwin Powell Hubble (cropped).JPG
| כיתוב =
| תרומות עיקריות = הראה שה[[גלקסיה|גלקסיות]] נמצאות מחוץ ל[[שביל החלב]]. {{ש}} מדד בדיוק רב את ה[[הסחה לאדום]] של הגלקסיות. {{ש}} ניסח את [[חוק האבל]] העוסק ב[[התפשטות היקום]] ומשמש בסיס לתאוריית [[המפץ הגדול]].
| ענף מדעי = [[אסטרונומיה]]
| הערות = [[טלסקופ החלל האבל]] על שמו
| מדינה = {{דגל|ארצות הברית||+}}
}}
'''אֵדווין פאוול האבל''' (ב[[אנגלית]]: '''Edwin Powell Hubble''';{{כ}} [[20 בנובמבר]] [[1889]] – [[28 בספטמבר]] [[1953]]) היה [[אסטרונום]] [[אמריקאים|אמריקאי]], הידוע בעיקר בזכות שתי תגליות מדעיות מרכזיות. האבל היה הראשון שהוכיח כי ה[[גלקסיה|גלקסיות]] הן מקבצי [[כוכב]]ים ענקיים הנמצאים מחוץ ל[[שביל החלב]], שהוא בפני עצמו אך גלקסיה אחת מני רבות. כמו כן ניסח את "[[קבוע האבל|חוק האבל]]", העוסק ב[[התפשטות היקום]], ומשמש, בין היתר, חלק מרכזי בתאוריית [[המפץ הגדול]], שהיא אחת התאוריות המקובלות כיום באשר ל[[היווצרות היקום]] והתפתחותו. האבל נחשב לאחד מגדולי האסטרונומים בכל הדורות.

==חייו==
[[קובץ:100inchHooker.jpg|ממוזער|250px|הטלסקופ בקוטר 100 אינץ' במצפה הכוכבים בהר וילסון שבו ערך האבל את תצפיותיו הגדולות]]
האבל נולד בשנת [[1889]] למשפחה אמריקנית מ[[מעמד הביניים]], בעיירה מארשפילד שבמדינת [[מיזורי]]. בילדותו עברה משפחתו לעיירה ויטון שב[[אילינוי]], בשל עסקיו של אביו, סוכן הביטוח ג'ון האבל.

כשהיה האבל בן 8 קנה לו סבו [[טלסקופ]] שעורר את התעניינותו בנעשה ב[[חלל]]. כבר בתקופת התיכון כתב מאמר על [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[מאדים]] ופרסם אותו בעיתון מקומי.{{הערה|1=[[סיימון סינג]], '''המפץ הגדול, התגלית המדעית הגדולה בכל הזמנים''', תרגמה דפנה לוי, ספרי עליית הגג, ספרי חמד, ספרי ידיעות אחרונות, 2007, עמ' 232.}}

בצעירותו הצטיין במיוחד ב[[אתלטיקה]], נוסף על יכולתו האינטלקטואלית. את לימודי התואר הראשון סיים בקולג' בוויטון, ובשל הצטיינותו קיבל מלגה ללימודים מתקדמים ב[[אוניברסיטת שיקגו]]. אביו של האבל סבר כי לימודי [[משפטים]] הם הדרך הנכונה לבנו, והאבל למד באוניברסיטת שיקגו משפטים, אך השתתף גם בקורסים בנושאים שעניינו אותו יותר, ובהם [[פיזיקה]] ו[[אסטרונומיה]]. בשנת [[1910]] זכה האבל ב[[מלגת רודז]] היוקרתית, שאותה העניק [[ססיל רודס]] לאמריקנים מצטיינים בלימודיהם הרוצים ללמוד ב[[אוניברסיטת אוקספורד]]. באוקספורד המשיך האבל בלימודי המשפטים, וקיבל [[תואר שני]] בשפה ה[[ספרדית]]. הגינונים הבריטיים שרכש באוקספורד ליווהו במהלך שנות חייו. בשנת [[1913]] מת אביו, והאבל שב לארצות הברית כדי לתמוך במשפחתו.

לאחר שובו לארצות הברית לימד האבל בבית ספר תיכון, ושימש גם מאמן [[כדורסל]] בתיכון המקומי. במקביל המשיך להגשים את חלומו להיות אסטרונום, והתקבל ללימודי תואר שני ב[[מצפה הכוכבים ירקס]], שפעל בשיתוף פעולה עם [[אוניברסיטת שיקגו]]. שם השלים את לימודיו והגיש עבודת [[דוקטורט]] שעסקה בחקר ה[[ערפילית|ערפיליות]], וכותרתה "חקירה צילומית של ערפיליות חיוורות". חקר הגלקסיות עתיד להיות אחת מתרומותיו הגדולות של האבל למדע, אך בעת שכתב את הדוקטורט שלו, לא היה ידוע טיבם המדויק של הגופים המכונים "ערפיליות", והקהילה המדעית הייתה מפולגת בהשערות שונות באשר להן. עם כניסת ארצות הברית ל[[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[1917]], מיהר האבל להגיש את עבודת הדוקטורט שלו, והתגייס לצבא. שם התקדם עד לדרגת [[מייג'ור]]. לאחר שירותו הצבאי שהה זמן מה ב[[אנגליה]] בטרם שב לארצות הברית בשנת [[1919]], כדי לעבוד ב[[מצפה הר וילסון]] שליד [[לוס אנג'לס]] את המשרה הזאת הציע לו האסטרונום [[ג'ורג' אלרי הייל]] {{אנ|George Ellery Hale}}, מייסד המצפה.

במצפה וילסון, שבו הושלמה זמן קצר קודם לכן התקנתו של הטלסקופ בעל המראה המחזירה בקוטר 100 אינץ' (2.54 מטר) על שם הוקר (Hooker) {{אנ|Non-reversing mirror}}, שהיה עד 1948 הטלסקופ הגדול בעולם, ערך האבל את תצפיותיו החשובות שהביאו לתגליות אסטרונומיות פורצות דרך, ובו עבד עד יום מותו. ב־[[1923]] הצליח לראשונה לראות [[משתנים קפאידים|משתנים קפאידיים]] ב[[גלקסיית אנדרומדה]]. גילוי זה חשף כי מדובר בגלקסיה נוספת ל[[שביל החלב]], ולא ל[[ערפילית]] בתוכו. בעקבות כך פרסם ב-[[1924]] את תגליתו הגדולה הראשונה, כי הגלקסיות הן למעשה צבירי כוכבים ענקיים ורחוקים, ולא, כפי שסברו רבים עד אז, גופים קטנים המצויים בתוך שביל החלב. תגלית זו נעשתה באמצעות מדידת המרחק אל גלקסיית אנדרומדה, אותו העריך ב-900,000 [[שנת אור|שנות אור]]. בשנת [[1929]] פרסם את תגליתו הגדולה השנייה, כי הגלקסיות מתרחקות זו מזו במהירות עצומה,{{הערה|1=[[וסטו סליפר]] היה הראשון שהבחין בהתרחקות ה"ערפיליות הספירליות". האבל ביסס את הממצא של סליפר והסביר כי אלו הן גלקסיות מחוץ לשביל החלב.}} וכי יש יחס קבוע בין המרחק שבין הגלקסיות ובין המהירות שבה הן מתרחקות זו מזו. תגלית זו הייתה [[אישוש]] אמפירי להשערות שהועלו בתקופה זו, שהביאו בסופו של דבר לביסוס התאוריה המקובלת כיום בדבר התהוות [[היקום]], תאוריה הקרויה "[[המפץ הגדול]]".

ב-[[26 בפברואר]] [[1924]] התחתן האבל עם גרייס ברק.

[[קובץ:Studio portrait photograph of Edwin Powell Hubble.JPG|ממוזער|אדווין האבל, [[1931]]]]

ב-[[1926]] קבע את ה[[סיווג מורפולוגי של גלקסיות|סיווג המורפולוגי של הגלקסיות]] המוכר כ[[סיווג האבל]]. ב-[[30 באוגוסט]] [[1935]] גילה את ה[[אסטרואיד]] [[1373 Cincinnati]] {{אנ|1373 Cincinnati}}.

תגליותיו של האבל זיכו אותו במעמד מוביל בקהילייה האסטרונומית בארצות הברית ובעולם. באותה תקופה האבל קנה לעצמו שם של מדען והפך ל[[ידוען]]. הוא בילה דרך קבע בחוגים החברתיים של [[הוליווד]] ואף אירח [[כוכב קולנוע|כוכבי קולנוע]] במצפה הר וילסון. האבל נהנה מאורח חיים זה.{{הערה|1=[[סיימון סינג]], '''המפץ הגדול''', עמ' 269.}} ב-1938 זכה ב[[מדליית ברוס]], וב-1940 ב[[מדליית זהב]] מטעם [[האגודה האסטרונומית המלכותית]]. הוא המשיך בעבודתו המדעית ברציפות, פרט לתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], שבה שירת בבסיס הניסויים אברדין של [[צבא ארצות הברית]], עסק בו בחקר ה[[בליסטיקה]], וזכה לעיטורים על מחקריו, ובהם [[אות לגיון ההצטיינות]] על תרומה יוצאת דופן במחקר בליסטי ב-1946.

ב-[[26 בינואר]] [[1949]] נחנך ב[[פאלומר (מצפה כוכבים)|מצפה הר פאלומר]] [[טלסקופ הייל]] בקוטר 200 אינץ', והאבל התכבד לחנוך אותו ולבצע בו את התצפית הראשונה. טלסקופ זה שימש את האסטרונום הגרמני [[ולטר באדה]] לעדכון תצפיתו החלוצית של האבל משנת [[1920]], ולקביעה, בשנת [[1952]], כי המרחק אל גלקסיית אנדרומדה הוא יותר מפי שניים מכפי שקבע האבל. אף שתצפית מעודכנת זו לא סתרה את ההנחה הבסיסית של האבל כי הגלקסיות הן צבירי כוכבים רחוקים, אלא רק חיזקה אותה, חש האבל כי התגלית פגעה במוניטין שלו.

כל חייו נאבק האבל למען מתן [[פרס נובל לפיזיקה]] לאסטרונומים. ועדת פרס נובל סברה כי האסטרונומיה אינה עיסוק הכלול במסגרת הפיזיקה, והאבל נאבק לשינוי ההגדרה. מעט לפני מותו קיבלה ועדת הפרס את טענתו, ואף החליטה להעניק לו את הפרס, אלא שהוא מת בטרם הוכרז רשמית על זכייתו, ופרס נובל אינו מוענק לאחר המוות. אף שדיוני הוועדה חסויים, חשו חבריה [[אנריקו פרמי]] ו[[סוברהמניאן צ'נדראסקאר]] צורך ליצור קשר עם אלמנתו, ולספר לה על החלטתם.{{הערה|1=סינג, המפץ הגדול, עמ' 403}}

האבל מת מ[[שבץ מוחי]] בן 63 ב[[סן מרינו (קליפורניה)|סן מרינו]] שב[[קליפורניה]]. הוא נקבר על ידי אשתו, גרייס, אשר סירבה לחשוף את מקום קבורתו.

האבל חונך לנצרות, אך מאוחר יותר הפך [[אגנוסטיות|לאגנוסטי]].

תרומתו של האבל למחקר האסטרונומי מוערכת גם כיום, והוא נחשב לאחד מגדולי האסטרונומים בכל הדורות. על שמו קרויים ה[[אסטרואיד]] [[האבל (אסטרואיד)|2069 האבל]], [[מכתש האבל]] על [[הירח]] ו[[טלסקופ החלל האבל]].

==תגליותיו העיקריות==
===הגלקסיות הן מחוץ לשביל החלב===
====הוויכוח הגדול====
{{ערך מורחב|הוויכוח הגדול}}
[[קובץ:Andromeda Galaxy Spitzer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גלקסיית אנדרומדה]]. צילום בשלושה תחומים של [[קרינה תת-אדומה]] שנעשה בעזרת [[טלסקופ החלל שפיצר]]]]
עד ל[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] היו גודלו של היקום ומבנהו, מהותן של ה[[גלקסיה|גלקסיות]], והמרחקים ביניהן, נושא לוויכוח בקרב הקהילייה האסטרונומית. רבים מן הקהילייה המדעית סברו כי הערפיליות הספירליות, שבהן ניתן היה להבחין היטב בטלסקופים של אותה התקופה, הן גופים קטנים יחסית המצויים בתחומי [[שביל החלב]]. אחרים, לעומתם, סברו כי ערפיליות אלו הן גלקסיות בפני עצמן.

בשנת [[1920]] החליטה [[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|האקדמיה הלאומית למדעים]] ב[[ארצות הברית]] לערוך עימות פומבי המכונה "[[הוויכוח הגדול]]" בין התומכים בשתי הדעות. את התומכים בדעה כי הערפיליות הן בתחומי שביל החלב ייצג האסטרונום [[הרלו שפלי]], ואילו את התומכים בדעה הנגדית ייצג האסטרונום [[הבר קרטיס]]. ב-[[26 באפריל]] 1920, באולם במוזיאון ה[[סמית'סוניאן]], הציגו הצדדים את עמדתם.{{הערה|1=[http://antwrp.gsfc.nasa.gov/diamond_jubilee/papers/trimble.html הטענות המרכזיות של הצדדים ב"וויכוח הגדול"]}}

הוויכוח הגדול הסתיים ללא הכרעה ברורה. הקהילייה המדעית נותרה חלוקה בשאלת גודלו של היקום ומיקומן של הערפיליות. יש שסברו כי שאלה זו היא מסוג השאלות שלא תיפתרנה לעולם.{{הערה|1=[http://antwrp.gsfc.nasa.gov/diamond_jubilee/debate20.html אתר המוקדש לוויכוח הגדול בין שפלי וקרטיס]}}

====תגליתו של האבל====
עוד בשנת [[1908]] צפתה חלוצת האסטרונומיה האמריקנית [[הנרייטה ליוויט]] בכוכבים מסוג [[משתנה קפאידי|משתנים קפאידיים]], ועסקה במדידת מחזור השתנות ה[[בהירות נראית]] שלהם. היא גילתה כי לגבי סוג זה של כוכבים, שאורם משתנה מבהיר יותר לעמום יותר ובחזרה במחזורים קבועים, קיים קשר בין זמן המחזור ובין [[בהירות מוחלטת|הבהירות המוחלטת]] שלו, המשקפת את עוצמת פליטת האור של הכוכב. עבודה של מדענים נוספים הובילה ליכולת לחשב, לפי מידת הבהירות הנראית מכדור הארץ, את המרחק בין המשתנה הקפאידי ובין כדור הארץ. תגלית זו הפכה את המשתנים הקפאידיים ל"[[נר תקני]]". בראשית [[המאה ה-20]] היו יכולים האסטרונומים לחשב לפי מחזור ההשתנות של הכוכב ובהירותו הנצפית את מרחקו מכדור הארץ.

ב-[[4 באוקטובר]] [[1923]] ערך האבל, באמצעות הטלסקופ במצפה הר וילסון ובעזרת עמיתו למחקר [[מילטון יומאסון]], תצפית לעבר גלקסיית אנדרומדה, וגילה שם קפאיד משתנה. תגלית זו הובילה ליכולת לחשב את המרחק של גלקסיית אנדרומדה מכדור הארץ. חישובו של האבל הראה כי הגלקסיה רחוקה מעמנו מרחק של כ-900,000 שנות אור, הרבה מעבר לגודלו הנצפה של שביל החלב, ומכיוון שכך הוא, ברור כי היא חיצונית לו. בכך הכריע האבל את "הוויכוח הגדול". כיום, לאחר בדיקה בטכניקות שלא עמדו לרשותו של האבל, ידוע כי מרחקה של הגלקסיה גדול בהרבה, וכי הוא עומד על למעלה מ-2.5 מיליון שנות אור.

האבל ייחד זמן ומאמץ כדי לאמת את הממצא התצפיתי החשוב שגילה רק לאחר מספר חודשים, בפברואר [[1924]], פרסם את תוצאות המחקר במכתב לשפלי, האסטרונום שנקט בוויכוח הגדול את העמדה ההפוכה לזו שהתבקשה מתגליתו של האבל. תגליתו של האבל הוכרה מיד כתגלית חשובה. ההכרה בכך ששביל החלב הוא אך גלקסיה אחת מני רבות ביקום ענק הייתה לנחלת הכלל.{{הערה|1=[http://adsabs.harvard.edu/cgi-bin/bib_query?1929ApJ....69..103H מאמרו של האבל, מ-[[1929]], "A spiral nebula as a stellar system" בו פירט את עיקרי תגליתו והשלכותיה]}}

===קבוע האבל===
{{ערך מורחב|קבוע האבל}}

====הסחה לאדום====
[[קובץ:Redshift blueshift.svg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור גרפי של ה[[הסחה לאדום]] או ה[[הסחה לכחול]] של האור, לפי אפקט דופלר]]
רבים מייחסים להאבל את ה[[תגלית]] לגבי ה[[הסחה לאדום]] של הגלקסיות, אך למעשה התגלית נחשפה עוד בשנת [[1912]] על ידי האסטרונום האמריקני [[וסטו סליפר]]. בתחילת [[המאה ה-20]] החל השימוש ב[[ספקטרוסקופיה]] – הפרדת גלי האור הנראה מן הכוכב למרכיביהם וניתוח התוצאות – להיות למרכיב מרכזי באסטרונומיה. התוצאה אפשרה למדענים לעמוד על הרכבם של הכוכבים ולבחון מאילו חומרים הם עשויים. תוצאה נוספת היא שהיה ניתן לבדוק את ההסחה לאדום או לכחול של הגלקסיות, כלומר אם הן מתרחקות מאתנו או מתקרבות אלינו. ידע זה מבוסס על [[אפקט דופלר]], ולפיו אורה של גלקסיה המתקרבת לכדור הארץ מוסט מעט לכיוון הצבע ה[[כחול]] בקשת הצבעים ([[אורך גל|אורך הגל]] קָטֵן), ואילו אורה של גלקסיה מתרחקת מוסט לכיוון ה[[אדום]]. בהינתן העובדה כי יש באור הגלקסיות מרכיבים המשקפים הימצאות [[יסוד כימי|יסודות כימיים]] שפליטת האור שלהם ידועה, ניתן למדוד את מידת ההסחה ואת כיוונה. כיום ידוע שאין גלקסיות רחוקות בעלות הסחה לכחול.

סליפר, שעבד ב[[מצפה הכוכבים לוול]] על שם [[פרסיבל לוול]], היה הראשון שגילה כי אורן של רוב "הערפיליות הספירליות" הנצפות מכדור הארץ מוסט לאדום, דהיינו הן מתרחקות והולכות מעמנו. הוא פרסם תגלית זו בביטאון מצפה הכוכבים של לוול, ולאחר שלוש שנים גם בירחון "Popular Astronomy". בירחון זה כתב כי מדד 15 ערפיליות ספירליות הפזורות באופן שווה פחות או יותר על פני המרחב הנצפה, וכולן, פרט לשלוש, נצפו כמתרחקות מכדור הארץ. את עבודתו של סליפר השלימו אסטרונומים נוספים, [[ג'יימס אדוארד קילר]] ו[[ויליאם וואלאס קמפבל]]. בתחילת שנות ה-20 הייתה הבנת "ההסחה לאדום" של ה"ערפיליות", שכיום ידוע שהן גלקסיות מחוץ לשביל החלב, אחת הבעיות הפתוחות החשובות בשדה האסטרונומיה.

====גילוי חוק האבל====
ב-[[1928]] נפגש האבל עם האסטרונום ההולנדי [[וילם דה-סיטר]], ששיער כי ההסחה לאדום תהיה גבוהה יותר ככל שיהיו הגלקסיות רחוקות יותר.{{הערה|1=[[מיצ'יו קאקו]], '''עולמות מקבילים''', עמ' 64-65}} האבל ושותפו לעבודה האסטרונום [[מילטון הומאסון]], בחנו את נושא ההסחה לאדום של הגלקסיות הנצפות. הם שילבו את מדידותיהם עם מדידותיו של סליפר, וגילו יחס גס בין מרחקו של הגוף הנצפה, ובין מהירות התרחקותו מעמנו. האבל והומאסון הצליחו להבחין במגמה שהייתה תקפה לגבי כל 46 הגלקסיות שמדדו: הם גילו כי ככל שהגלקסיה רחוקה יותר מאיתנו, כך מהירות התרחקותה משביל החלב גדלה. היחס המדויק שגילו, המכונה כיום [[קבוע האבל]], תוקן במהלך הזמן לאחר שנעשו מדידות נוספות ומדויקות יותר, אך העיקרון הכללי של היחס בין מרחקה של הגלקסיה ובין מהירות ההימלטות שלה, הקרוי [[חוק האבל]], הוא עיקרון תקף. את חוק האבל אפשר לנסח במילים אלה: "ככל שגדל המרחק בין שני גופים ביקום, כך גדלה המהירות היחסית שבה הם מתרחקים זה מזה".

לפי חוק האבל קיים [[יחס ישר]] בין מהירות ההתרחקות <math>\,v</math> של שתי גלקסיות זו מזו ובין המרחק ביניהן <math>\,D</math>. קבוע האבל, המסומן ב-<math>\,H_0</math>, מוגדר כיחס זה:
: <math>v = H_0 \cdot D</math>
חוק האבל הוא אחד מיסודות ה[[קוסמולוגיה]] המודרנית. הוא תקף לאוסף מדידות של מהירויות ומרחקים שנעשים ממקום כלשהו ביקום בנקודת זמן מסוימת. מדידות שייעשו בנקודת זמן אחרת ייתנו ערך אחר של קבוע האבל.

האבל עצמו מדד את היחס בין המהירות למרחק, כלומר את קבוע האבל. המדידה הראשונה שלו, בשנת 1931, נתנה תוצאה של 558 [[ק"מ]] ל[[שנייה]], למיליון [[פרסק]]. מדידות מדויקות יותר של הקבוע החלו להתבצע רק לאחר מותו של אדווין האבל,{{הערה|1=[http://hubblesite.org/newscenter/archive/releases/1999/19/astrofile/ מדידת קבוע האבל לאורך המאה העשרים]}} וב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] נתגלה שערכו קטן בהרבה מההערכה הראשונית. כיום משתמשים ב[[משתנה קפאידי|משתנים קפאידיים]] כנרות תקניים לגלקסיות קרובות, אולם לצורך הערכת המרחק לגלקסיות רחוקות יש להשתמש בנר תקני חזק יותר, משום שלא ניתן לצפות בהן באורם של כוכבים בודדים. בגלקסיות רחוקות אלו, שגם מתרחקות מאתנו במהירות עצומה, אירועי [[סופרנובה]] מסוג I<sub>a</sub> משמשים כנר תקני. לפי המדידות העדכניות ביותר, שהתקבלו בשילוב של מדידות מכדור הארץ עם מדידות בעזרת [[לוויין המחקר WMAP]], ערכו של קבוע האבל הוא 70.8 ק"מ לשנייה, למיליון פרסק.{{הערה|1=[http://map.gsfc.nasa.gov/m_uni/uni_101expand.html האתר של חללית המחקר WMAP]}} דהיינו, גלקסיה המרוחקת מאתנו כמאה מיליון פרסק, או 326 מיליון [[שנת אור|שנות אור]] בקרוב, מתרחקת מאתנו במהירות 7,080 ק"מ לשנייה.

האבל והומאסון פרסמו את ממצאיהם בשנת 1929. משמעותם של ממצאים אלו, ששולבו בידע שהתקבל ממחקריו התאורטיים של [[אלברט איינשטיין]] בנוגע ל[[תורת היחסות הכללית]], היא כי אנו חיים ביקום דינמי ומתפשט. אף על פי שרעיון זה הובע גם קודם לכן, הרי ממצאיו האמפיריים של האבל, והמוניטין שיצאו לו כאסטרונום מוביל, תרמו לקבלה של ראייה זו של היקום.

ב-1917 גילה איינשטיין כי לפי משוואותיו, על היקום להתפשט או להתכווץ. מכיוון שלא היה יכול להאמין לפירוש זה של המשוואות, המציא איינשטיין את [[הקבוע הקוסמולוגי]] שנועד "לתקן" את המשוואות ולהתאימן ליקום סטטי. מששמע על תגליותיו של האבל חזר בו איינשטיין מקביעה זו, וכינה את הקבוע הקוסמולוגי "הטעות הגדולה ביותר בחיי".{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Einstein Likely Never Said One of His Most Oft-Quoted Phrases|אתר=The Atlantic|תאריך=2013-08-09|כתובת=https://www.theatlantic.com/technology/archive/2013/08/einstein-likely-never-said-one-of-his-most-oft-quoted-phrases/278508/|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-04-24|הכותב=Rebecca J. Rosen}}}}

===תגליותיו של האבל והמפץ הגדול===
[[קובץ:Universe expansion-en.svg|שמאל|ממוזער|250px|התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול]]
עוד בשנת 1922 התנגד המדען יהודי-רוסי [[אלכסנדר פרידמן]] ל"קבוע הקוסמולוגי" של איינשטיין, וטען כי אנו חיים ביקום דינמי ומתפשט, ולו ראשית, ואולי גם אחרית, בניגוד למודל הסטטי שחייב "הקבוע הקוסמולוגי". פרידמן טען כי אם היה מקור היקום בנקודה בודדת שהחלה להתפשט לאחר פיצוץ גדול, הרי שלהתפשטות היקום יש [[תנע]], המסביר את התרחקות הגלקסיות זו מזו, על אף כוחות ה[[כבידה]] האמורים לקרב ביניהן.

שילוב עבודתו של פרידמן עם עבודתם של נוספים ובהם [[ז'ורז' למטר]] ו[[ג'ורג' גאמוב]], הפך את תגליותיו של האבל לאבן הבסיס בראייה הקוסמולוגית החדישה. המהלך המחשבתי אותו הוליכו פרידמן, גאמוב ולמטר הוא כי אם כיום הגלקסיות מתרחקות זו מזו, ומהירותן גדלה ככל שהן מתרחקות, כפי שהוכיחו תצפיותיו של האבל, הרי שאם נדמה לעצמנו את החזרת רצף הזמן לאחור, נראה מצב שבו הגלקסיות קרבות זו לזו, עד שהתחילו בנקודת מוצא אחת, היא אותה נקודה זערורית, שהייתה אז היקום כולו. על פי תאוריה זו, נקודה זו התרחבה עם הזמן וכיום היא מהווה את היקום המוכר לנו. כיום, חוק האבל, עם ממצאים נוספים, אינו אלא ביסוס ניסיוני לתאוריית המפץ הגדול.

האבל עצמו לא הביע מעולם תמיכה בפרשנות שממצאיו זכו לה. במכתב שכתב ב-[[1931]] לדה-סיטר, כתב: "אנו משתמשים במונח 'מהירות נצפית' כדי להדגיש את הפן האמפירי של המתאם. את הפירוש, כך אנו מרגישים, יש להשאיר לך ולמתי מעט אחרים שיש בידם הסמכות המדעית לדון בנושא".{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20160420234329/http://www.astronomycafe.net/anthol/expan.html מאמר בשם "Galaxy Redshifts Reconsidered" הכולל ציטוט של מכתבו זה של האבל לדה-סיטר]}}

===מבנה היקום===
במהלך שנות ה-20 ו[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] השקיע האבל מאמץ רב בניסיון לקבוע את תפוצת הגלקסיות ביקום. הוא מדד את בהירותן הנראית של הגלקסיות וספר אותן. הבהירות הנראית יכולה לרמוז על מרחק הגלקסיה מאתנו, ולכן היה האבל יכול למצוא את צורת הפיזור של הגלקסיות ביקום. פיזור זה יכול להעיד על מבנה היקום, כלומר על הרכבו ועל צורתו. אם, למשל, תפוצת הגלקסיות [[הומוגניות (אסטרונומיה)|הומוגנית]], כלומר כמות הגלקסיות ליחידת נפח קבועה, הרי ניתן להסיק ש[[צורת היקום]] "שטוחה", או במילים אחרות יש לו [[גאומטריה אוקלידית]]. במדידה זו יש לבצע תיקון לבהירות של הגלקסיות הרחוקות שאורן מוסט לאדום באופן משמעותי, משום שמדידת הבהירות התבצעה בתחום הנראה בעוד שההסטה לאדום גרמה למרבית האור להיות בתחום ה[[תת-אדום]] שנבלע ב[[אטמוספירה|אטמוספירת]] [[כדור הארץ]].

האבל מצא כי באזור הקרוב אלינו תפוצת הגלקסיות אכן הומוגנית, אולם כדי לשמור על הומוגניות זו גם בטווחים גדולים יש לבצע את התיקון הדרוש בבהירותן של הגלקסיות הרחוקות. למרות התוצאות, התקשה האבל לקבל את המסקנה הנלווית לחוק הנושא את שמו ולפיה ההסחה לאדום נובעת מהתרחקות אמיתית של הגלקסיות, והוא "האמין שהממצא התצפיתי בדבר הסחה לאדום אינו מייצג התפשטות אמיתית של היקום, כי אם עיקרון של הטבע שאינו ברור עדיין".{{הערה|1=[http://antwrp.gsfc.nasa.gov/diamond_jubilee/1996/sandage_hubble.html מאמרו של אלאן סאנדג' בירחון החברה המלכותית הקנדית לאסטרונומיה, בו הוא סוקר את חייו וממצאיו של האבל, הכולל הערכה זו לגביו]}}

אורן של הגלקסיות הרחוקות עזב אותן לפני מיליארדי שנה. כיום אנו יודעים כי בתצפיות אלו של האבל לא נלקחו בחשבון שינויים באורן של הגלקסיות לאורך הזמן, ושיטה זו לא מקובלת עתה למציאת [[צורת היקום]], וה[[גאומטריה]] (העקמומיות) שלו נמדדת בדרך אחרת. כיום משתמשים במדידות [[קרינת הרקע הקוסמית]] כדי לקבוע אם הגאומטריה אוקלידית או לאו. הממצאים העדכניים של לוויין המחקר WMAP מראים בוודאות גבוהה למדי שהיקום אכן שטוח.

==טלסקופ החלל האבל==
[[קובץ:Hubble Space Telescope (27946391011).jpg|שמאל|ממוזער|250px|טלסקופ החלל האבל]]
{{ערך מורחב|טלסקופ החלל האבל}}
על שמו של האבל קרוי טלסקופ החלל האבל שהוצב במסלולו, מחוץ ל[[אטמוספירת כדור הארץ]], ב-[[24 באפריל]] [[1990]]. אחת מתרומותיו של ה[[טלסקופ]] היא מדידה מדויקת של קבוע האבל על ידי צפייה במשתנים קפאידיים בגלקסיות שנמצאות במרחקים של עד 60 מיליון שנות אור. בעזרת מדידה זו אפשר כיום לקבוע את [[גיל היקום]] בדיוק רב. גיל היקום המוערך הוא 13.7 מיליארד שנים.

==ראו גם==
* [[קוסמולוגיה]]
* [[התפשטות היקום]]
* [[צפיפות היקום]]
* [[חומר אפל]]
* [[משוואות פרידמן]]

==לקריאה נוספת==
* [[סיימון סינג]], '''המפץ הגדול, התגלית המדעית הגדולה בכל הזמנים''', תרגמה דפנה לוי, [[ספרי עליית הגג]], [[ספרי חמד]], [[ספרי ידיעות אחרונות]], 2007.

<div class="mw-content-ltr">

* {{צ-ספר|מחבר=Marcia Bartusiak|שם=The Day We Found the Universe|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Pantheon|שנת הוצאה=2009}}
* {{צ-ספר|מחבר=E.P. Hubble|שם=The realm of the nebulae|מקום הוצאה=New Haven|מו"ל=Yale University Press|שנת הוצאה=1936|סדרה=Mrs. Hepsa Ely Silliman memorial lectures|כרך=25|ISBN=9780300025002|קישור=https://books.google.com/books?id=kgiXdDGLpFUC|oclc=611263346}}
* {{צ-ספר|מחבר=Edwin Hubble|שם=A relation between distance and radial velocity among extra-galactic nebulae|מו"ל=Proceedings of the National Academy of Sciences|עמ=168–173|כרך=15|קישור=http://www.pnas.org/cgi/reprint/15/3/168}}
* {{צ-מאמר|מחבר=Donald E. Osterbrock|שם=Edwin Hubble and the Expanding Universe|כתב עת=Scientific American|כרך=269|עמ=84–89|שנת הוצאה=יולי 1993|doi=10.1038/scientificamerican0793-84}}
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי מדענים}}
* [https://web.archive.org/web/20070423163516/http://www.mada.org.il/data/hubble.html אדווין האבל], באתר [[מוזיאון המדע בירושלים]]
* [https://www.lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=13109&kwd=7340 אדווין האבל, אתר מט"ח]
* איתי נבו, [https://www.hayadan.org.il/the-scientists-who-expanded-the-universe-2909130 המדען שהרחיב את היקום. 60 שנה למותו של האבל], [[הידען]], ספטמבר 2013
* [https://web.archive.org/web/20090525140524/http://www.time.com/time/time100/scientist/profile/hubble.html פרופיל של האבל מגיליון השבועון [[טיים מגזין]] העוסק במאה האנשים החשובים במאה ה-20]
* [https://web.archive.org/web/20041117160338/http://kopion.uchicago.edu/drallen/Astro302/hubble.doc אדווין האבל מתאר את קורות חייו כאסטרונום] מתוך קורס באסטרונומיה באוניברסיטת שיקגו {{DOC}}
* {{אבני דרך|3248|עשר התגליות הגדולות בפיזיקה ובאסטרונומיה}}
* {{הקלטה}} {{כאן|ערן מינהר|האיש שגילה את היקום|8212||Podcast}}
* {{דוידסון|איתי נבו|האסטרונום שהרחיב את היקום|sciencehistory/האסטרונום-שהרחיב-את-היקום|20 בנובמבר 2019}}
* {{Find a Grave}}
* {{בריטניקה}}
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:האבל, אדווין}}
[[קטגוריה:אדווין האבל|*]]
[[קטגוריה:אסטרונומים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:אסטרונומים אמריקאים]]
[[קטגוריה:אמריקאים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות]]
[[קטגוריה:זוכי מלגת רודס]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית ברוס]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית פרנקלין]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1889]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1953]]