הצגת המקור של הדף "אותיות גותיות"

{{פירוש נוסף|נוכחי=גופן לטיני|אחר=אותיות השפה הגותית|ראו=[[אלפבית גותי]]}}
[[קובץ:Calligraphy.malmesbury.bible.arp.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תנ"ך בלטינית מאנגליה, 1407]]
[[קובץ:NZZ Erstausgabe Titelseite.jpg|250px|ממוזער|שמאל|עיתון שווייצרי (נויה ציריכר צייטונג) משנת 1780]]
'''אותיות גותיות''' (כך ברוב השפות, ב[[אנגלית]]: '''Blackletter''', כלומר אותיות שחורות) הוא [[גופן]] [[קליגרפיה|קליגרפי]] של [[אלפבית לטיני|האלפבית הלטיני]]. הגופן היה בשימוש ב[[מערב אירופה]] מאמצע [[המאה ה-12]] לערך ועד [[המאה ה-17]] וב[[גרמניה]] עד אמצע [[המאה ה-20]]. למרות שנקלט היטב ומהווה גופן אופייני בהקשר של גרמנית, הגופן חדר לאזורים דוברי הגרמנית רק מאמצע [[המאה ה-15]]. השם "גותי" ניתן לגופן ב[[איטליה]] ב[[תקופת הרנסאנס]], כיוון שהוא נחשב כתב [[ברברים (מונח)|ברברי]] והמילה "גותי" (המתייחסת ל[[שבטים גרמאניים|שבט]] ה[[גותים]]) שימשה כ[[מילה נרדפת]] ל"ברברי", זאת בניגוד ל[[כתב קרולינגי|כתב הקרולינגי]] (שלפי אמונתם שימש ב[[רומא העתיקה]]).

== התפתחות ==
האותיות הגותיות התפתחו מן האותיות ה[[קרולינגים|קרולינגיות]], עם גידול הדרישה לספרים במערב אירופה עקב התפתחות ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] וה[[אוריינות]] והתרחבות ה[[כתב יד (העתק)|העתקה]] ב[[מנזר]]ים על מנת למלא צורך זה. עיצוב האותיות הקרולינגיות דרש זמן עבודה גדול יחסית ומקום רחב על הדף, כך שעל מנת לכתוב מהר יותר ובפחות בזבוז שטח דף, פיתחו מעתיקים כתב יעיל יותר. עד אמצע המאה ה-12 התייצבה צורת אות שונה, מתאימה יותר ל[[כתב יד (כתב)|כתיבה רהוטה (קורסיבית)]], בצפון [[צרפת]] ו[[ארצות השפלה]]. 

מלומדי הרנסאנס במאה ה-15 הבחינו בין "הספרות העתיקה" (''litterae antiquae''), האיכותית, הכתובה בכתב קרולינגי לבין "הספרות המודרנית" (''litterae modernae'') הכתובה באותיות גותיות, שנחשבו, כאמור, "ברבריות".

האותיות, שנוצרו עבור כתיבה ידנית, היו פחות מתאימות ל[[דפוס]] ופחות קריאות מאותיות לטיניות מטיפוס רומן (Roman type) או איטליק (Italic type) ולכן, עם התפתחות הדפוס נדחקו והפכו נדירות בשימוש, פרט למדינות דוברות גרמנית. עם זאת, המשיך הגופן לשמש לכותרות, שלטים וכרזות{{הערה|שם=היסטוריה|[http://www.sitepoint.com/the-blackletter-typeface-a-long-and-colored-history/ היסטוריית הגופן]}}. 

שיטת ההדגשה שהתפתחה בטקסטים הכתובים באותיות גותיות איננה על ידי הכהייה של הכתב ('''bold''') אלא על ידי ריווח (s p e r r s a t z, בגרמנית). [[ליגטורה|ליגטורות]] כגון ch, ck, tz ו-ſt לא רווחו ונשארו צמודות.
 
== סוגים ==
[[קובץ:Gebrochene Schriften.png|250px|ממוזער|שמאל|טבלת השוואה בין הסוגים]]
=== טקסטואליס, טקסטורה ===
טקסטואליס (''Textualis'') או טקסטורה (''textura'') הוא סוג האות בו הדפיס אבי ה[[דפוס]], [[יוהאן גוטנברג]], את [[תנ"ך גוטנברג]]. סוג האות יוצר בשלושה סוגים לדפוס: ''littera textualis formata'' שנועד להדפסת ספרים בעלי חשיבות; ''littera textualis'' שנועד לספרים פחות חשובים וספרי לימוד ו-''littera textualis currens'' שנועד לכתיבה רהוטה ולהדפסות בעלות חשיבות מועטה ואורך-חיים קצר.

סימני האות, שחלקם אופייניים לכל האותיות הגותיות, הם:
* הבדל גדול מאוד בין עובי הקווים המאוזנים הדקים לעמודים המאונכים העבים, דבר המקשה על ההבדלה בין האותיות  i, u, m ו- n, שכולן נראות כקו אנכי קצר
* חלקים אנכיים העולים מעל לקו השורה (ascender) "נשברים" בחדות שמאלה (למשל באותיות b, d, h)
* בצירוף אותיות מעוגלות זו אחר זו (כגון "be" או "po") האותיות מתחברות והשקת הקשתות הופכת לקו ניצב
* האותיות r ו-d ליד אות עם קשת מצוירות רק בחלקן ויוצרות עמה [[ליגטורה]] 
* החלקים היחידים היורדים מתחת לקו השורה (descender) הם חודי האותיות  g, j, p, q, y והחלק השמאלי התחתון של האות h
* שני צידי האות s (שהופיעה כאות גדולה בתחילת משפט ושם פרטי או כאות קטנה בסוף מילה) מחוברים זה לזה בקו אלכסוני, בדומה ל-8. באמצעי מילים ובתחילת מילים רגילות עושה האלפבית שימוש באות [[S ארוכה]].
* מקובל לראות חיבורי אותיות במילים נפוצות, חיבורים שנועדו לקצר את זמן הכתיבה

לסוג אות זה היו מספר רב של וריאנטים. בהם ''Textura Quadrata'', שיצרה בסופי קווים אנכיים צורת [[מעוין]] ("[[יהלום]]"); '' Textura Prescisus'' שהציגה סופי-אותיות ישרים וירידה קטנה מאוד מתחת לקו השורה באותיות המחייבות זאת; ''littera parisiensis'' נוצרה ב[[אוניברסיטת פריז]] במאה ה-13 לשם כתיבה מהירה ולא קליגרפית ומאופיינת באות קטנה יחסית; ''littera oxoniensis'' נוצרה ב[[אוניברסיטת אוקספורד]] במאה ה-14, דומה מאוד לאות הפריזאית אך לא כוללת S ארוכה. 

=== קורסיבה ===
[[קובץ:Bastarda.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בסטרד]]
קורסיבה (Cursiva) איננו גופן רשמי בעל תקן מחייב, אלא גרסת כתב-היד של טקסטואליס שהתפתחה מן [[המאה ה-14]] לערך. הגופן התאים לכתיבה ב[[דיו]] על גבי [[נייר]]. בגופן זה, בדרך כלל האותיות f ו-s יורדות מתחת לשורה וחלקים העולים מעל לקו השורה מעוקלים בסלסול (בייחוד באות d). עם זאת כל כותב סיגל לעצמו סגנון מעט שונה ולא כל המאפיינים מצויים בכל מסמך הכתוב בקורסיבה.

=== היבריד, בסטרד ===
היברידה (''Hybrida''), בסטרד או בסטרדה (''Bastarda'' או ''lettre bâtarde'' ב[[צרפתית]]) איננו סגנון עצמאי אלא שילוב יעיל בין טקסטואליס וקורסיבה. מהטקסטואליס ירש הסגנון את השבירות הישרות של החלקים מעל השורה ומהקורסיבה את ה-s הארוכה וה-f היורדות מתחתיה, ואת צורות ה-a וה-g. צורה זו שימשה בצרפת, גרמניה וארצות השפלה במאות ה-14 וה-15 להעתקת ספרים בעלי חשיבות משנית ולאחר מכן גם להדפסתם. הגופן שימש עבור טקסטים בלשונות מקומיות ולא ל[[לטינית]]. ב-[[1454]] הוציא יוהאן גוטנברג [[גלופה]] של הגופן. 

=== שוואבכר ===
[[קובץ:Fraktur alte schwabacher.png|250px|ממוזער|שמאל|שוואברכר]]
שְוָואבָּכֶר (''Schwabacher'') הוא גופן הנקרא על שם העיר [[שוואבך]], בה הודפס בגופן זה ה[[תנ"ך]] הראשון ב[[תרגום]] לגרמנית, שנערך בידי [[מרטין לותר]] (ולפיכך נחשב בראשיתו ל"גופן [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטי]]"). הגופן התפתח מהטקסטואליס ושימש אך ורק לדפוס. גופן זה מתאפיין בקו מאונך "שמן" ומאסיבי וזוויתיות רבה.

סימניו המובהקים הם האות הלטינית הקטנה o בנויה משתי קשתות מעוגלות, לאות g חלק עליון מאוזן ישר המצטלב עם החלקים האנכיים מימין ומשמאל ו-H גדולה בעלת מבנה ייחודי המזכיר h קטנה ואת הספרה 5.

האות שימשה בדפוס [[עיתון|עיתונים]] גרמניים עד אמצע המאה ה-20. ב-[[3 בינואר]] [[1941]] הוציא [[מרטין בורמן]], סגנו של [[אדולף היטלר]] צו לפיו אסור להשתמש עוד בסוג האות ואסור לכנותו "גותי", כיוון שמדובר ב"אות [[יהודים|יהודית]]" (''Schwabacher Judenlettern''). לדברי הצו, האות היהודית הוחדרה לגרמניה על ידי בעלי העיתונים ובתי הדפוס היהודים. הצו הורה על החלפה מיידית של האות בכל דבר-דפוס ושלט באות "אנטיקווה" (Antiqua).

=== פרקטור ===
<math>\mathfrak{A}~ \mathfrak{B}~ \mathfrak{C}~ \mathfrak{D}~ \mathfrak{E}~ \mathfrak{F}~ \mathfrak{G}~ \mathfrak{H}~ \mathfrak{I}~ \mathfrak{J}~ \mathfrak{K}~ \mathfrak{L}~ \mathfrak{M}~ \mathfrak{N}~ \mathfrak{O}~ \mathfrak{P}~ \mathfrak{Q}~ \mathfrak{R}~ \mathfrak{S}~ \mathfrak{T}~ \mathfrak{U}~ \mathfrak{V}~ \mathfrak{W}~ \mathfrak{X}~ \mathfrak{Y}~ \mathfrak{Z} </math>

<math>\mathfrak{a}~ \mathfrak{b}~ \mathfrak{c}~ \mathfrak{d}~ \mathfrak{e}~ \mathfrak{f}~ \mathfrak{g}~ \mathfrak{h}~ \mathfrak{i}~ \mathfrak{j}~ \mathfrak{k}~ \mathfrak{l}~ \mathfrak{m}~ \mathfrak{n}~ \mathfrak{o}~ \mathfrak{p}~ \mathfrak{q}~ \mathfrak{r}~ \mathfrak{s}~ \mathfrak{t}~ \mathfrak{u}~ \mathfrak{v}~ \mathfrak{w}~ \mathfrak{x}~ \mathfrak{y}~ \mathfrak{z} </math>
[[קובץ:DutchFraktur.tif|250px|ממוזער|שמאל|טקסטואליס מעורב באנטיקווה בספר הולנדי מ-1830]]

פְרָקְטוּר (''Fraktur''; בגרמנית גם ''Gebrochene Schrift'', "גופן סדוק") מהווה לעיתים מילה נרדפת לגופן האותיות הגותיות כולו. הגופן דומה מאוד ל"שוואבכר" והסמל המובהק שלו, המבדיל אותו מגופנים גותים אחרים, הוא האות הלטינית הקטנה o, הבנויה כקשת מצידה הימני וכקו זוויתי שבור מצידה השמאלי. בסגנון זה נפוצו, לשם מהירות הכתיבה והחיסכון, קיצורים רבים. למשל ſup̈=supra; p̱=per; ſingl'orַ=singulorum וכדומה{{הערה|[http://www.theiling.de/schrift/fraktur.html קיצורי-כתיבה נפוצים בפרקטור]}}.

הגופן נוצר בראשית [[המאה ה-16]] בהוראת [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] עבור טקסטים של [[נצרות קתולית|הנצרות הקתולית]]{{הערה|שם=עיצוב|[http://chkdesign.com/frakturantiqua-dispute/ Fraktur/Antiqua dispute]}} וכבש עד מהרה את מקומם של הטקסטואליס והשוואבכר בספרים שהודפסו ברחבי [[מרכז אירופה]], [[סקנדינביה]] ו[[המדינות הבלטיות]]. במהלך [[המאה ה-18]] ו[[המאה ה-19|ה-19]] החליפו רוב ארצות אירופה את הפרקטור הזוויתי באנטיקוואה (Antiqua) המעוגלת והקריאה יותר, בעוד ארצות דוברות גרמנית דבקו בפרקטור. הגופן המשיך להיות נפוץ עד המאה ה-20 בגרמניה, [[נורווגיה]] ו[[לטביה]]. 

במאה ה-19 פרץ בגרמניה ויכוח על השימוש בגופן, שנמשך וצבר משמעויות פוליטיות לתוך המאה ה-20. עד ראשית המאה ה-19 התקבע נוהג מקובל (קונבנציה) לפיו הועדף גופן אנטיקווה לטקסטים ב[[לטינית]], [[אנגלית]] ושפות זרות (למשל כאלו המשובצים ב[[מילון]] או בטקסט מדעי) והפרקטור לטקסטים בגרמנית. למרות זאת היו טקסטים גרמניים שהודפסו באנטיקווה הקריאה יותר. עם כיבוש חלקים גרמניים על ידי [[נפוליאון בונפרטה]] ב-[[1806]] הפך השימוש באות (או אי-השימוש בה) להצהרה לאומית. שימוש בגופן אנטיקוואה לטקסטים גרמניים נחשב לניסיון למוסס את הזהות הגרמנית. לגופן הפרקטור החלו לייחס לא רק נוהג מקובל גרידא, כמו לפני כן, אלא ייצוג תכונות כגון רצינות, חומרה וכובד-ראש המאפיינות את הלאום הגרמני. ברוח ה[[רומנטיקה]] נטוותה אגדה (חסרת תוקף היסטורי) שקישרה בין גופן הפרקטור ל[[אמנות גותית|אמנות הגותית]] מ[[ימי הביניים]]. אמו של [[גתה]] הפצירה בו, לאחר שהדפיס ספר בגרמנית באות אנטיקווה הקריאה יותר, שידבק בפרקטור ו"למען השם - שיישאר גרמני גם באותיותיו". [[אוטו פון ביסמרק]] נודע בסירובו לקרוא "ספר גרמני באותיות לטיניות"{{הערה|שם=עיצוב}}. עם זאת, למרות הגרמניות המובהקת שלו, סר חינו של הגופן בתקופת [[גרמניה הנאצית|המשטר הנאצי]]. לפי הצהרתו ב[[רייכסטאג (גרמניה הנאצית)|רייכסטאג]] משנת [[1934]], היטלר עצמו לא אהב אותו, כיוון שלא סימל קידמה ולא השתלב בעידן של "ברזל, פלדה וזכוכית". סיבה נוספת הייתה חוסר הקריאות שלו על ידי גורמים לא-גרמנים, שלא התאימה לניהול אימפריה ו[[תעמולה]] מחוץ לגרמניה. הגופן הופיע עוד פעם אחרונה באופן רשמי על גבי שטרות הכסף שהדפיסו כוחות הכיבוש ב[[גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|שם=עיצוב}}.   

=== רוטונדה ===
רוּטוֹנְדָה (Rotunda) הוא גופן בין הכתב הקרולינגי לבין האות הגותית ששימש בעיקר ב[[איטליה]] ו[[דרום אירופה]] בימי הביניים. האות מעוגלת יותר מהאות הגותית הזוויתית שהייתה נהוגה מצפון ל[[הרי האלפים]] ההבדל העיקרי בינו לבין אותיות גותיות הוא שה"שבר" החד בחלקים אנכיים העולים מעל לקו השורה כמעט שאינו קיים, למעט באות d. כן מיוחדת לגופן זה האות R Rotunda, כלומר R ללא הקו הניצב השמאלי, שמופיעה אחרי O ואחרי אותיות עגולות אחרות כ-b  h ,p, ו-d. ב[[אוניברסיטת בולוניה]] הומצא סגנון של הגופן שהקרא ''littera bononiensis''. כתבים באות זו החל מן המאה ה-13 מאופיינים גם באיות וקיצורים ייחודיים כגון q עם קו מתחת לחלק המעוגל המסמן קיצור ל-''qui'' ושימוש ב-x בסוף מילה במקום ב-s. 

== שימושים מודרניים בגופן ==
[[קובץ:Sachsenbräu Leipzig, Altes Reudnitzer Starkbier dunkel Etikett (DDR).jpg|250px|ממוזער|שמאל|אותיות גותיות על מותג בירה]]
הגופן משמש את כתות ה[[אמיש]] וה[[מנוניטים]] בפרסומיהם{{הערה|שם=עיצוב}}. גם תלמידי [[מוזיקולוגיה]] נזקקים לקריאת טקסטים בגופן זה, כיוון שרבות מהוראות המלחין על גבי דפי התווים נכתבו בגופן זה. במתמטיקה, מקובל להשתמש באותיות גותיות לסימון [[עוצמה (מתמטיקה)|עוצמות]], ובפרט [[עוצמת הרצף]] שמסומנת באות <math>\mathfrak c</math>.

כותרות העיתונים [[הניו יורק טיימס]], [[לוס אנג'לס טיימס]], [[פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג]] ואחרים מעוצבות באותיות גותיות. האותיות משמשות באופן נרחב בכיתוב על גבי כרזות, תקליטים וחולצות של להקות [[רוק כבד]] (למשל [[מוטורהד]], [[Haggard]], [[Rainbow (להקה)|Rainbow]], [[דאון (להקה)|דאון]], [[בהמות (להקה)|בהמות]] ועוד). כן מופיעות אותיות גותיות ב[[מותג]]י [[בירה]] כגון [[בירה קורונה|קורונה]], [[שטיינלאגר]], [[פילזנר]] ועוד.

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* Peter & Shaw Bain, '''Blackletter: Type and National Identity''', Princeton Architectural Press, 1998 {{ISBN|978-1568981253}}
*  Philip Gaskell, '''A New Introduction to Bibliography''', [[Oxford University Press]] 1985 pp. 17-20
* H.D.L. Vervliet, '''Sixteenth-century printing types of the Low Counries''', Amsterdam 1968 ch. 3
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.sitepoint.com/the-blackletter-typeface-a-long-and-colored-history/ על ההיסטוריה של הגופן]
* [http://www.designhistory.org/Handwriting_pages/Blackletter.html על הגופן], באתר היסטוריה של העיצוב
* [http://audrey.wikidot.com/gothic-textura-quadrata אתר המוקדש לסגנון textura quadrata]
* [http://audrey.wikidot.com/gothic-littera-bastarda אתר המוקדש לסגנון bastarda]
* [http://www.fontspace.com/dieter-steffmann/alte-schwabacher אותיות שוואבכר]
* [https://web.archive.org/web/20090318005641/http://www.spd-schwabach.de/content/service/schrift/ על גופן השוואבכר ה"יהודי"], אתר [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה]] {{גרמנית}}
* [http://www.library.yale.edu/cataloging/music/fraktur.htm טבלת אותיות הגופן המלאה]
* [http://unifraktur.sourceforge.net/ פונטי פקרטור] ב[[יוניקוד]]
* אתר פדרציית הפרקטור {{גרמנית}}
** [http://www.bfds.de/ גרסה בגופן הגותי]
** [https://web.archive.org/web/20150204191636/http://bfds.de/bfds.php?s=index&id=antiqua גרסה באנטיקווה] 
* [http://home.arcor.de/lutz.schweizer/schrifterlass.html הנאצים והפרקטור] {{גרמנית}}
* מאמרונים מאתר typophile.com:
** [https://web.archive.org/web/20150123170149/http://typophile.com/node/13831 טקסטורה]
** [https://web.archive.org/web/20170820232956/http://www.typophile.com/node/28150 בסטרדה]
** [https://web.archive.org/web/20140902095518/http://typophile.com/node/14506 שוואבכר]
** [https://web.archive.org/web/20130730094936/http://typophile.com/node/13772 פרקטור]
** [https://web.archive.org/web/20130829041552/http://typophile.com/node/41878 רוטונדה]
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:גופנים]]
[[קטגוריה:אלפבית לטיני|ג]]
[[קטגוריה:גרמנית]]