הצגת המקור של הדף "אלברט איינשטיין"

{{מפנה|איינשטיין}}
{{מדען
| שם = אלברט איינשטיין
| שם בשפת המקור = Albert Einstein
| תאריך לידה = [[14 במרץ]] [[1879]]
| מקום לידה = {{דגל|הקיסרות הגרמנית}} [[אולם (עיר)|אולם]], [[ממלכת וירטמברג|וירטמברג]], [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]
| תאריך פטירה = [[18 באפריל]] [[1955]]
| מקום פטירה = {{דגל|ארצות הברית}} [[פרינסטון (ניו ג'רזי)|פרינסטון]], [[ניו ג'רזי]], [[ארצות הברית]]
| מקום קבורה = -
| תמונה = Einstein 1921 by F Schmutzer - restoration.jpg
| כיתוב = איינשטיין בעת הרצאה בווינה, 1921
| תרומות עיקריות = [[תורת היחסות הפרטית]], [[תורת היחסות הכללית]], [[האפקט הפוטואלקטרי]], [[מכניקת הקוונטים]], חקר ה[[תנועה בראונית|תנועה הבראונית]] ותופעות רבות ב[[מכניקה סטטיסטית]]
| ענף מדעי = [[פיזיקה]]
| הערות =
| מדינה = [[גרמניה]], [[איטליה]], [[שווייץ]], [[ארצות הברית]]
}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 6868 statue of albert einstein.jpg|פסל של אלברט איינשטיין ב[[אוניברסיטת תל אביב]]|250px|ממוזער]]
[[קובץ:Sculpture of Albert Einstein in the hebrew univesity in Jerusalem.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית ב[[גבעת רם]]. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015)]]
'''אלברט איינשטיין''' (ב[[גרמנית]]: {{שמע|תיאור='''Albert Einstein'''|קובץ=Albert Einstein german.ogg}}{{כ}}; [[14 במרץ]] [[1879]] – [[18 באפריל]] [[1955]]) היה [[פיזיקאי]] [[יהדות גרמניה|יהודי-גרמני]]-[[אמריקאים|אמריקאי]], מגדולי ה[[מדען|מדענים]] בכל הזמנים.

איינשטיין נחשב לגדול ה[[תאוריה|תאורטיקנים]], לצד [[אייזק ניוטון]], אבי ה[[מכניקה קלאסית|מכניקה הקלאסית]]. שם משפחתו הפך מילה נרדפת ל[[גאונות]]. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של [[המאה ה-20]] בזכות [[תורת היחסות]] אותה פיתח ([[תורת היחסות הפרטית]] ו[[תורת היחסות הכללית]]), אשר שינתה את מה שהיה ידוע עד אז על מהותם של ה[[זמן]], ה[[מרחב (פיזיקה)|מרחב]], ה[[מסה]], ה[[תנועה (פיזיקה)|תנועה]] ו[[כוח הכבידה]]. כן נודע בזכות תרומותיו לתחומי [[מכניקת הקוונטים]] וה[[מכניקה סטטיסטית|מכניקה הסטטיסטית]] ולהסברת [[האפקט הפוטואלקטרי]]. בגין תרומתו הייחודית בנושא האחרון זכה ב[[פרס נובל לפיזיקה]] בשנת [[1921]].

מלבד חלקו המכריע בפיתוח תחומי ה[[מדע]], התבטא ופעל גם בנושאים אקטואליים והיה [[סוציאליזם|סוציאליסט]] נלהב. ב-[[1932]], טרם [[עליית הנאצים לשלטון]] ובשל התגברות ה[[אנטישמיות בגרמניה]] ובפרט תנועת ה[[פיזיקה גרמנית|פיזיקה הגרמנית]] שיצאה נגד איינשטיין, עבר להתגורר וללמד בארצות הברית. אף שהגדיר את עצמו [[פציפיזם|פציפיסט]], חתם איינשטיין על [[מכתב איינשטיין-סילארד]] שנכתב לנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]] ועודדו לקדם פיתוח של [[נשק גרעיני]] ב[[ארצות הברית]] לפני ש[[גרמניה הנאצית]] תגיע ליכולת זו. עם זאת, לאחר [[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי|הטלת פצצת האטום בהירושימה ונגסאקי]], היה איינשטיין מן הדוברים הראשיים שקראו להחרמת הנשק הגרעיני, ואף הקים את "[[ועדת החירום של מדעני האטום]]" למטרה זו.

מלבד פעילותו המדעית, איינשטיין היה ידוע בתמיכתו ב[[ציונות]] וב[[ישראל|מדינת ישראל]]. יחד עם ידידו [[חיים ויצמן]] הוא פעל נמרצות להקמת [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], וכיהן כיו"ר המועצה האקדמית שלה. בצוואתו ציווה להוריש לאוניברסיטה את כל כתביו. עם זאת דחה את הצעתו של [[דוד בן-גוריון]] לכהן כ[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] לאחר פטירת חיים ויצמן.

== ביוגרפיה ==
[[קובץ:Albert Einstein as a child.jpg|250px|ממוזער|ימין|איינשטיין ב-1893 (בגיל 14)]]
[[קובץ:Albert Einstein's exam of maturity grades (color2).jpg|שמאל|250px|ממוזער|<center>תעודת הבגרות של איינשטיין</center>{{ש}}'''מקרא:''' 6 = מצוין, 5 = טוב, 4 = מספיק, 3 = גרוע,
2 = גרוע מאוד, 1 = חסר תועלת.{{ש}}'''ציונים:''' גרמנית – 5, צרפתית – 3, איטלקית – 5, היסטוריה – 6, גאוגרפיה – 4, אלגברה – 6, גאומטריה – 6, גאומטריה תיאורית – 6, פיזיקה – 6, כימיה – 5, תולדות הטבע – 5, איור אומנותי – 4, איור טכני – 4.]]
אלברט אינשטיין נולד ב-[[14 במרץ]] [[1879]] בעיר [[אולם (עיר)|אולם]], שהייתה ב[[ממלכת וירטמברג]] שב{{ה|קיסרות הגרמנית}} (כיום במדינת [[באדן-וירטמברג]]), למשפחה יהודית – פאולינה לבית קוך והרמן, בעל [[מפעל]] [[אלקטרוכימיה|אלקטרוכימי]] קטן שכשל בעסקיו. שישה שבועות לאחר לידתו, עברה משפחתו להתגורר ב[[מינכן]] שב[[ממלכת בוואריה|בוואריה]] בשל עסקי האב{{הערה|[http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/physics/laureates/1921/einstein-bio.html Albert Einstein – Biography]|כיוון=שמאל}}. בגיל חמש חלה, וכדי לשמח את לבו התקין עבורו אביו [[מצפן]] פשוט. כבר אז, כך סיפר כעבור שנים, החל לחקור את צפונות חוקי הטבע. בסתיו של 1885 החל ללמוד בבית ספר עממי קתולי, כילד יהודי יחיד בכיתתו, והחל גם ללמוד לנגן ב[[כינור]]. במקביל הוא קיבל חינוך יהודי בביתו, ותקופת מה נמשך לדת והיה מתפלל בסתר, מחבר מנגינות לכבוד אלוהים, ואף שמר כמה מצוות{{הערה|[[רות ירדני-כץ]], אלברט איינשטיין – סיפורו של גאון, הוצאת בית עלים, 2005, עמ' 27–28. מובא [http://meyda.education.gov.il/files/tarbut/pirsumeagaf/kitveet/270pdf.pdf כאן ], עמ' 9}}{{הערה|[http://meyda.education.gov.il/files/tarbut/pirsumeagaf/kitveet/270pdf.pdf אלברט איינשטיין ויהדותו], עמ' 32, מתוך גיליון 270 של דף לתרבות יהודית, סיוון התשס"ו. בהוצאת משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתרבות תורנית}}. מגיל 12, לאחר קריאת ספרי מדע פופולרי, איבד אמונתו בסיפורי ה[[תנ"ך]], והחליפה בחשיבה חופשית וביקורתית, ובתחושת [[חשדנות]] ובוז כלפי כל סוג של כפיית [[סמכות]]{{הערה|פרופסור [[משה ימר]], מתוך הרצאה ב-13 באפריל 2005, בסימפוזיון על איינשטיין באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מובא בדף [http://meyda.education.gov.il/files/tarbut/pirsumeagaf/kitveet/270pdf.pdf "אלברט איינשטיין ויהדותו"] עמ' 43–44, מתוך גיליון 270 של דף לתרבות יהודית, סיוון התשס"ו. בהוצאת משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתרבות תורנית}}. כבר בגיל 16 החל בפיתוח ניסויים מחשבתיים בהם דמיין סיטואציות שונות ואת השלכותיהן הפיזיקליות.

ב[[גימנסיה]] הצטיין בלימודי [[מתמטיקה]] ו[[פיזיקה]], אך לא התעלה במקצועות האחרים, משום שכפו עליו לדקדק בהם בשיטות שלא היו לרוחו, בפרט ב[[לטינית]]. מורהו ללטינית התנבא כי "צמח זה לעולם לא יעשה [[קמח]]". לימים סיפר איינשטיין, שהיה זה נס של ממש שמשטר החינוך הקפדני לא הצליח לעקור כליל את סקרנותו{{הערה|קיימות שמועות שאיינשטיין היה תלמיד בינוני ולא ממושמע או דיסלקט. לשמועות אלו אין שחר.}}. ב-[[1895]] עקרה משפחתו ל[[מילאנו]], ולאחר שהות קצרה ב[[איטליה]], עבר איינשטיין ללמוד בבית הספר הקנטונלי ב[[אראו]] שב[[שווייץ]]. ב-[[1896]] ויתר על אזרחותו הגרמנית בשל תיעובו את המנטליות ה[[מיליטריזם|מיליטריסטית]] הגרמנית, ונותר חסר אזרחות במשך חמש שנים{{הערה|"כמו שאיינשטיין אמר", עמ' 21}}.

את לימודי ההמשך שלו סיים כבוגר [[המכון הטכנולוגי של ציריך]] (בין 1896–1900). אחד ממרציו, [[הרמן מינקובסקי]], שסלד מ[[אדישות]]ו המופגנת של איינשטיין, כינהו "כלב עצלן" (לימים חזר בו מאמירה זו, ואף תמך ברעיון תורת היחסות). איינשטיין לא הייתה עבודה קבועה, והוא התפרנס אז למחייתו ממתן שיעורים פרטיים במתמטיקה ובפיזיקה. באותה תקופה חש איינשטיין שנכשל, וביטא זאת כשאמר בדכדוך "אני מהווה רק נטל על בני משפחתי... בוודאי מוטב היה אלולא נולדתי". עם קבלת [[אזרחות]]ו השווייצרית ב-[[1901]], החל איינשטיין לעבוד במשרד ה[[פטנט]]ים הממשלתי ב[[ברן]] הבירה, מ-[[1902]] עד [[1908]], בתחילה כמומחה טכני מדרג שלישי. ב-[[1906]] קיבל תואר [[דוקטור]] מ[[אוניברסיטת ציריך]], והועלה במשרד הפטנטים לדרגת מומחה טכני מדרג שני. ב-[[1909]] התמודד על משרת [[פרופסור]] לפיזיקה באוניברסיטה מול ידידו [[פרידריך אדלר (פוליטיקאי)|פרידריך אדלר]] אשר התקבל למשרה, אך ויתר עליה לטובת איינשטיין (לימים התנקש אדלר בחיי [[קרל פון שטירגק]], [[ראש ממשלת אוסטריה]]){{הערה|'''איינשטיין ובני דורו''', עמ' 28}}.

בהיות איינשטיין [[סטודנט]] שנה ב' בלימודי [[מתמטיקה]] ו[[פיזיקה]], שמע כנראה על תוצאות [[ניסוי מייקלסון-מורלי]], בו הוכח כי [[מהירות האור]] אינה משתנה, למרות השינוי בתנועה היחסית של [[כדור הארץ]] כלפי ה"[[אתר (פיזיקה)|אתר]]" – התווך הדמיוני שבו, כפי שהניחו אז, רוטטים ומתקדמים ה[[גל אלקטרומגנטי|גלים האלקטרומגנטיים]]. על פי הדעה הרווחת באותם ימים בקרב הקהילה המדעית (קיומו של ה"אתר" הופרך מספר שנים לאחר מכן), הגורם העיקרי שהביא את איינשטיין לפתח את תורת היחסות הפרטית היה אי-יכולתם של מייקלסון ומורלי למדוד שינויים במהירות האור ביחס לתנועת כדור הארץ בתוך ה"אתר". אלא שאיינשטיין כלל לא הזכיר את הניסוי במאמרו מ-[[1905]], שבו פיתח והסביר את תורת היחסות הפרטית כשהוא מתבסס על שיקולים תאורטיים אחרים. [[היסטוריה של המדע|היסטוריונים של המדע]] חלוקים בשאלה עד כמה השפיע ניסוי מייקלסון-מורלי על איינשטיין.{{הערה|שם=LTR-ref1|Holton, Gerald. 1969. Einstein and the "Crucial" Experiment. '''American Journal of Physics''' 37: 968-: לפרשנות שונה ראו
Stachel, J. 1982.
[http://adsabs.harvard.edu/full/1982AN....303...47S Einstein and Michelson: The Context of Discovery and the Context of Justification]. '''Astronomische Nachrichten''' 303: 57-63.}} בשנים 1902–1905 התכנסה סביב איינשטיין חבורת [[למידה]] אותה כינה "אקדמיה אולימפיה", שמנתה מספר מכרים קרובים, ונכחה בה גם אשתו הראשונה [[מילבה מאריץ']]. חבורה זו עסקה בבירור סוגיות מגוונות מעולם ה[[פילוסופיה]], המתמטיקה והפיזיקה, בהן ב[[גאומטריה לא אוקלידית|גאומטריה הלא אוקלידית]] של [[אנרי פואנקרה|פואנקרה]], ובהגותם הפילוסופית של [[שפינוזה]] ושל [[ארנסט מאך]].

=== "שנת הפלאות" ===
בשנת [[1905]] (המכונה [[שנת הפלאות (1905)|שנת הפלאות]] – Annus Mirabilis) פרסם איינשטיין ארבעה מאמרים ב'''[[שנתון הפיזיקה]]''' (Annalen der Physik), [[כתב עת מדעי|כתב העת המדעי]] החשוב ביותר לפיזיקה באותה עת. מאמרים אלה נחשבים לאבני יסוד ב[[פיזיקה מודרנית|פיזיקה המודרנית]], ששינו את התפיסות המקובלות עד אז לגבי הקשרים שבין [[מרחב (פיזיקה)|מרחב]], [[זמן]] ו[[חומר]]:
* "'''על התנועה הנדרשת מהתורה הקינטית המולקולרית של החום ושל חלקיקים קטנים השוהים על פניו של נוזל במנוחה'''" (Über die von der molekularkinetischen Theorie der Wärme geforderte Bewegung von in ruhenden Flüssigkeiten suspendierten Teilchen) – מאמר זה הסביר את תנועת ה[[גז]]ים וחלקיקי ה[[אבק]] הצפים ב[[נוזל]], תופעה הידועה בשם [[תנועה בראונית]]. המאמר היווה תרומה חשובה לתחום הפיזיקלי של [[מכניקה סטטיסטית]], וחיזק את האמונה על אודות קיומם של [[אטום|אטומים]], שבאותה תקופה רבים ראו בהם המצאה תאורטית גרידא. איינשטיין הציג את עבודתו כתוצאה הגיונית הנובעת מההנחה שישנן סטיות מדידה מ[[שיווי משקל תרמודינמי|שיווי המשקל התרמודינמי]] של [[לודוויג בולצמן]], ותיאר את התנועה הבראונית רק כחיזוי אפשרי שלה, מחוסר מידע מספיק באותה עת.
* "'''על נקודת מבט היוריסטית בייצור והעברה של אור'''" (Über einen die Erzeugung und Verwandlung des Lichtes betreffenden heuristischen Gesichtspunkt) – במאמר זה הציג איינשטיין את ה[[קוונטיזציה (פיזיקה)|קוונטיזציה]] של ה[[אור]] (כלומר, של [[קרינה אלקטרומגנטית]]) וחלוקתו למנות [[אנרגיה]] בדידות, המתנהגות כמו [[חלקיק]]ים – בניגוד לתאוריה הגלית של האור ששלטה באותם ימים. איינשטיין הסיק זאת על סמך שיקולים [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] כמותיים (חישובי [[אנטרופיה]]), וכן על בסיס מאמרו של [[מקס פלאנק]] בנושא [[קרינת גוף שחור]]. על אף שהיה זה חלק משני במאמר, עיקר פרסומו בא לו מכך שהסביר את [[האפקט הפוטואלקטרי]] שהתגלה ב[[ניסוי פרנק-הרץ]], שבו [[מתכת]] פולטת [[אלקטרון|אלקטרונים]] רק כאשר מוקרן עליה אור מעל לתדירות סף מסוימת. איינשטיין הסביר זאת באמצעות הטענה כי אנרגיית האור באה במנות בדידות, "קוונטות", שנישאות על ידי [[פוטון|פוטונים]] – חלקיקי אנרגיה [[אלקטרומגנט]]ית חסרי מסה – ושהאנרגיה שכל פוטון נושא פרופורציונית ל[[תדירות]]ו. יחד עם מאמרו של מקס פלאנק המתייחס לקרינת גוף שחור, היווה מאמר זה את היסוד ל[[מכניקת הקוונטים]] ולתפיסת ה[[דואליות גל-חלקיק]] של האור. על מאמר זה הוענק לאיינשטיין [[פרס נובל לפיזיקה]] בשנת [[1921]].

[[קובץ:E equals m plus c square at Taipei101.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנוסחה "[[E=mc²]]" מוצגת על גבי בניין [[טאיפיי 101]] לכבוד פתיחת שנת הפיזיקה העולמית 2005. המשוואה הוצגה לראשונה בצורה מדויקת בידי איינשטיין ב"שנת הפלאות", והיא אחת הנוסחאות הפיזיקליות המפורסמות בהיסטוריה.]]
[[קובץ:Albert-einstein-219675 640.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[https://youtu.be/ecc8vfpm3C0 <big>'''סרטון'''</big>: איינשטיין מסביר את הנוסחה]]]
* "'''על האלקטרודינמיקה של גופים נעים'''" (Zur Elektrodynamik bewegter Körper) – במאמר זה הציג איינשטיין את [[תורת היחסות הפרטית]]. עד אז הייתה מקובלת בפיזיקה התאורטית רק תורת ה[[מכניקה ניוטונית|מכניקה של ניוטון]], על פיה ה[[זמן]] מתקדם באופן שווה בכל נקודה ביקום. ברם, ניסויים שנערכו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] גילו כי התנהגות האור שונה מהתחזיות המקובלות, והתאוריה ששלטה עד אז בפיזיקה החלה להתערער. כפי שנרמז בכותרת המאמר, מטרתה הראשונה של תורת היחסות הייתה לפתור את הסתירה שבתורה האלקטרומגנטית, ליתר דיוק זו שנובעת מ[[כוח לורנץ]] <math>\vec{F} = q\vec{E} + \frac{q}{c}\vec{v}\times\vec{B}</math> שם יש התייחסות ל[[מהירות]] של החלקיק, כאשר לא ברור בדיוק באיזו מהירות מדובר (כלומר, ביחס לאיזו מערכת היא נמדדת). יוצא מכך שבמערכות ייחוס שונות פועל על החלקיק כוח מגנטי שונה, והוא יפתח תאוצה שונה. עוד לפני איינשטיין, פיתח הפיזיקאי ההולנדי [[הנדריק לורנץ]] טרנספורמציות בין מערכות ייחוס שפותרות את הבעיה, אך הן "נתפרו" אמפירית במיוחד לבעיה זו. גישתו של איינשטיין הייתה הרבה יותר רדיקלית: הוא הגדיר מחדש מהו זמן ומהו [[מרחב (פיזיקה)|מרחב]], באמצעות שני [[אקסיומה|פוסטולטים]]: האחד, האינווריאנטיות של [[מהירות האור]], כלומר: כל צופה, בכל מערכת ייחוס, ימדוד מהירות אור קבועה: c; השני, שמירת כל חוקי הפיזיקה תחת כל מערכות הייחוס האינרציאליות. איינשטיין הראה כיצד אפשר לגזור את [[טרנספורמציית לורנץ]] הקושרת ביחד את [[מרחב-זמן|המרחב והזמן]] (את הצגתו של מרחב-הזמן כ[[מרחב מינקובסקי|מרחב וקטורי בעל 4-ממדים]] ביצע חברו של איינשטיין, ה[[מתמטיקאי]] ה[[יהודי]] [[הרמן מינקובסקי]]{{הערה|שם=גריבין|כיוון=שמאל|John Gribbin, [https://www.newscientist.com/article/mg13718543-900-pay-attention-albert-einstein/ Pay attention, Albert Einstein!], [[ניו סיינטיסט|New Scientist]], 2 January 1993}}). תורת היחסות הפרטית הייתה מהפכנית משום ששינתה את כל התפיסות שהיו קיימות לגבי זמן ומרחב. דוגמאות: שני אירועים שקורים בו-זמנית (סימולטנית) במערכת אחת, אינם קורים בו-זמנית במערכת ייחוס אחרת; התארכות הזמן והתקצרות האורך של גוף נע, ועוד. הניגוד שבין תורת היחסות לבין ה[[אינטואיציה]] הביאה להצגה של מספר [[פרדוקס]]ים, שרובם נפתרים כשמביאים בחשבון את אובדן הסימולטניות.
* "'''האם האינרציה של גוף תלויה בתכולת האנרגיה שלו?'''" (Ist die Trägheit eines Körpers von seinem Energiegehalt abhängig?) – במאמר זה ביסס איינשטיין את השקילות שבין [[מסה]] לאנרגיה כמסקנה של תורת היחסות הפרטית, וקבע בכך, למעשה, ש[[חוק שימור המסה]] ו[[חוק שימור האנרגיה]] הם שני צדדים של אותו מטבע. הסיכום הפופולרי והקצר ביותר של מאמר זה הוא המשוואה הנודעת [[E=mc²]] (אנרגיה שווה למכפלת המסה בריבוע-מהירות-האור). הניסוח המפורט והמדויק של משוואה זו שונה במקצת: <math>\!\, E = \gamma m_0 c^2 </math> כאשר m<sub>0</sub> היא מסת המנוחה של החלקיק, ו"גמא" הוא [[פקטור לורנץ]], התלוי במהירות החלקיק ו[[שאיפה לאינסוף|שואף לאינסוף]] כשמהירות החלקיק שואפת למהירות האור, ושווה ל-1 כאשר החלקיק במנוחה. לנוסחה זו היו יישומים רבים, המרכזיים שבהם הם [[פצצת ביקוע גרעיני|פצצת האטום]], והפקת אנרגיה באמצעות תהליכים [[פיזיקה גרעינית|תרמו-גרעיניים]]. הביטוי "E=mc²" הפך לאחת הנוסחאות הפיזיקליות המפורסמות ביותר בהיסטוריה והמזוהות ביותר עם עבודתו של איינשטיין ועם הפיזיקה בכלל.

ב-[[30 באפריל]] [[1905]] הציג איינשטיין ב[[אוניברסיטת ציריך]] את עבודת ה[[דוקטורט]] שלו, "קביעה מחודשת של הממדים המולקולריים" (''Eine neue Bestimmung der Moleküldimensionen''), שנכתבה בהנחייתו של [[אלפרד קליינר]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Albert Einstein|שם="Eine neue Bestimmung der Moleküldimensionen"|כתב עת=Dissertationen Universität Zürich|שנת הוצאה=1905|קישור=https://www.research-collection.ethz.ch/bitstream/handle/20.500.11850/139872/eth-30378-01.pdf|doi=10.3929/ethz-a-000565688}}|כיוון=שמאל}} ב-[[15 בינואר]] [[1906]] הוענק לו תואר [[דוקטור|דוקטור לפיזיקה]] מטעם סנאט האוניברסיטה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.sparknotes.com/biography/einstein/timeline/|כותרת=Albert Einstein Study Guide: Timeline|אתר=SparkNotes}}|כיוון=שמאל}}

ב-[[1909]] התמנה איינשטיין ל[[פרופסור חבר]] לפיזיקה עיונית באוניברסיטת ציריך.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20140821032129/http://www.library.ethz.ch/en/Resources/Digital-library/Einstein-Online/Associate-Professor-at-the-Universiy-of-Zurich-und-professor-in-Prague-1909-1912|כותרת=Associate Professor at the Universiy of Zurich und professor in Prague (1909–1912)|אתר=Einstein Online}}|כיוון=שמאל}} ב-[[1911]] התמנה לפרופסור גם ב[[אוניברסיטת קארל בפראג]]. ב-[[1912]] שב לבית הספר הפוליטכני הגבוה של ציריך, הפעם כ[[פרופסור מן המניין]]. ב-[[1914]] מונה למנהל המכון לפיזיקה על שם הקיסר וילהלם ב[[אוניברסיטת הומבולדט]] ב[[ברלין]]. עם הצטרפותו לאוניברסיטה שב לגרמניה והתגורר בברלין. אז גם נבחר לחבר באקדמיה הפרוסית הממלכתית למדעים, וניתנה לו קצבה מספקת לפרנסתו, כדי שיוכל להקדיש את כל זמנו ומרצו למחקר, מבלי שתוטל עליו חובת ההוראה. בשנים אלה נעשה איינשטיין אזרח גרמני שוב.

=== פיתוח תורת היחסות הכללית ===
{{הפניה לערך מורחב|תורת היחסות הכללית}}
איינשטיין סבר שתורת היחסות הפרטית אינה שלמה, משום שהייתה מוגבלת רק למערכות ייחוס אינרציאליות (כלומר: נעות במהירות קבועה אחת ביחס לשנייה) ולא דיברה על מערכות מואצות.

בשנת [[1915]] פרסם את [[תורת היחסות הכללית]], שמיסדה את השקילות בין [[תאוצה]] ל[[כבידה]] ובין שדה כבידה ל[[גאומטריה]] של המרחב (שנקבעת על פי ה[[עקמומיות]] שלו). איינשטיין גם הסיק וגזר שעקמומיות המרחב בנקודה מסוימת עומדת ביחס ישר לצפיפות המסה והאנרגיה בנקודה זו. הוא כלל לא ניסה לאששה באמצעות [[ניסוי]], בטענה כי "היא כה יפה עד שהיא חייבת להיות גם נכונה". הוא עשה זאת בסיועם של חבריו [[הרמן מינקובסקי]] ו[[מרסל גרוסמן]]{{הערה|שם=גריבין}}, תוך שימוש ב[[מטריקה רימאנית|טנזור המטרי]] של [[רימן]]. הניסוח המתמטי של קביעה זו הוא מסובך ומצריך שימוש בגדלים שנשמרים תחת [[טרנספורמציה ליניארית|טרנספורמציות ליניאריות]] מסוימות הנקראים [[טנזור]]ים:
:<math>G_{\mu \nu} + \Lambda g_{\mu \nu} = {8 \pi G \over c^4} T_{\mu \nu}</math>
[[קובץ:Einstein patentoffice.jpg|ממוזער|326x326 פיקסלים|איינשטיין בן 26, ב"שנת הפלאות" שלו 1905]]
[[קובץ:1919 eclipse positive.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תמונה מליקוי החמה ב-1919 שנטען כמאמת את תורת היחסות הכללית.]]
לתורת היחסות הכללית של איינשטיין היו מספר ניבויים שונים מאלה של המכניקה הקלאסית ושל תורת הכבידה של ניוטון. כמה מהם:
* התפשטותו של שדה כבידה במרחב איננה מיידית, אלא מוגבלת למהירות האור.
* מסה מעוותת ומעקמת את המרחב, כך שהגאודזה (המסלול הקצר ביותר בין שתי נקודות) בין כל שתי נקודות עקומה גם היא, וה[[כבידה]] אינה אלא [[כוח מדומה]] הנגרם מהשאיפה של כל גוף לנוע כאילו הוא נע ב[[מרחב אוקלידי]], בעוד המרחב עצמו מעוקם. לפי תחזית זו גודל השדה הכבידתי בנקודה ניתן לחיזוי בהינתן עקמומיות המרחב–זמן בנקודה שבו.
* מסקנה מהרעיון הקודם היא שמידת הסטייה של קרן אור ממסלול ישר בהשפעת מסה נתונה תהיה כפולה מהצפוי על פי חוקי ניוטון, תוך גרימת "[[עידוש כבידתי]]" (Gravitational Lensing באנגלית) חזק יותר.
* תיקונים ביחס למסלולו הצפוי של [[כוכב חמה]] (מרקורי).
* אפשרות תאורטית לקיומם של [[חור שחור|חורים שחורים]] ו[[סינגולריות כבידתית|נקודות סינגולריות]] במרחב-זמן.
* [[קוסמולוגיה]]: מודל להתפשטות היקום והוספת [[הקבוע הקוסמולוגי]].

==== האימות של תורת היחסות הכללית ====
בשנת [[1919]] יצאה משלחת של [[החברה המלכותית של לונדון]], בראשות הפיזיקאי הבריטי [[ארתור אדינגטון]], כדי לאמת את ניבויו של איינשטיין בתורת היחסות הכללית, לפיו קרן אור החולפת ליד מאסה, תתעקם ותהא מוטה לעברה. המשלחת שהתה ב[[אי]] [[פרינסיפה]] שב[[מפרץ גינאה]] מול חופי [[אפריקה]] וצילמה [[ליקוי חמה]] שהתרחש ב-[[29 במאי]] 1919. המשלחת מדדה את הסטייה במיקום הנצפה של כוכבים כתוצאה מתחזיותיה של תורת היחסות הכללית ביחס ל[[עידוש כבידתי]] והטיית קרני אור על ידי השמש. בניסוי זה אוששה לכאורה לראשונה תורת היחסות הכללית, ואלברט איינשטיין הפך בן לילה למפורסם בעל שם עולמי. למעשה{{הערה|ראו פרק 2 בספר The Golem: What You Should Know about Science מאת קולינס ופינץ'.}}, עקב שגיאות המדידה הגדולות, הניסוי לא נתן גושפנקא חד-משמעית לתורת היחסות הכללית: מתוך שלוש מדידות שעשה אדינגטון רק אחת מדדה סטייה של קרני האור שנחזתה על ידי תורת היחסות הכללית, מדידה שנייה הראתה סטייה קטנה יותר, והשלישית, שאותה פסל אדינגטון בתואנה שלא נעשתה כשורה, לא הראתה סטייה כלל. בנוסף, ציוד המדידה ([[טלסקופ]]ים) שבו השתמש אדינגטון היה רגיש מאוד ל[[תנאי סביבה|תנאי הסביבה]], וניתן להסביר את התוצאות שנמדדו גם על ידי השפעת האקלים. אך זה לא שינה עבור ההמון, העיתונות הרחבה והקהילה המדעית, שברובה כבר קיבלה את תורת היחסות הכללית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/הליקוי-שהדליק-את-האור|כותרת=הליקוי שהדליק את האור|אתר=מכון דוידסון לחינוך מדעי|תאריך=2019-05-29|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-05-24}}</ref>.

ניסויים מאוחרים יותר הניבו ברובם תוצאות מדויקות ועקביות יותר, ואיששו על ידי כך את תחזיות התורה. אף על פי כן, היו שהמשיכו להתנגד לה, כמו הפיזיקאי האמריקאי [[דייטון מילר]] (1866–1944) שהמשיך לבצע שחזורים של ניסוי מייקלסון-מורלי באמצעים מדויקים יותר עד אמצע שנות השלושים, ואף פרסם ממצאים שמדדו, לטענתו, שינוי במהירות האור ביחס לאתר, ובכך הפריכו לכאורה את תורת היחסות. אולם בשלב זה תורת היחסות הייתה מקובלת היטב, והקהילה המדעית איבדה ברובה עניין בניסוייו.

תורת היחסות הכללית נחשבת לאחת מהתורות המוצלחות בתולדות הפיזיקה. מאות ניסיונות נעשו והתוצאות שהתקבלו התאימו ברובן לתחזיות התאורטיות. לתורת היחסות הכללית יש גם השלכות מעשיות. למשל, מתכנני [[לוויין|לוויני]] [[GPS]] חייבים להתחשב בה כדי שהלוויינים ומערכת הניווט יעבדו כשורה.

=== מכניקת הקוונטים ===
[[קובץ:Niels Bohr Albert Einstein by Ehrenfest.jpg|ממוזער|שמאל|220px|איינשטיין ו[[נילס בוהר]], 1925]]
על אף שהתנגד בחריפות לתוצאות ההסתברותיות שנבעו מ[[מכניקת הקוונטים]] ([[פרשנות קופנהגן]] שלה), נמנה איינשטיין עם מייסדיה ומעצביה החשובים. את היסודות לה הניח עוד בשנת [[1905]] במאמרו על [[האפקט הפוטואלקטרי]] והקוונטיזציה של ה[[אור]].

איינשטיין עודד את [[לואי דה ברויי]] ו[[ארווין שרדינגר]], וסייע להם לפתח את [[מכניקת הגלים]] שממנה נבעה [[משוואת שרדינגר]] המרכזית במכניקת הקוונטים. ב-[[1906]], בעקבות ניסויים שמדדו את ה[[ספקטרום]] של [[אטום מימן]] ומצאו ספקטרום בדיד של קווי בליעה ופליטה, הציע איינשטיין לקוונטט את המצבים שבהם יכול אטום [[מימן]] להימצא.

איינשטיין התקשה להשלים עם רעיונותיה המהפכניים של [[מכניקת הקוונטים]], חרף תרומתו לפיתוחה בתחילת דרכה. התקפותיו החריפות על מכניקת הקוונטים והפירוש ההסתברותי של [[נילס בוהר]] (מאבות מכניקת הקוונטים וחתן [[פרס נובל]] גם הוא) ואינספור [[ניסוי מחשבתי|ניסויי המחשבה]] שהציע, תרמו רבות לעיצובה ולניסוחה של מכניקת הקוונטים ולהבהרת הנקודות הבעייתיות בה.

איינשטיין לא אהב את [[הסתברות|הניסוח ההסתברותי]] של מכניקת הקוונטים, וטען שהוא מעיד על חוסר שלמות של התאוריה ולא על תכונה מהותית של הטבע (בניגוד לגישה של בוהר). על האקראיות, שבבסיסה של תורה זו, כתב כי "מכניקת הקוונטים בהחלט מרשימה. אך קול פנימי אומר לי שהיא עדיין איננה הדבר האמיתי. התאוריה אומרת הרבה, אך לא באמת מקרבת אותנו לסודו של 'הזקן' [אלוהים]. אני, איך שלא יהיה, משוכנע ש[[אלוהים לא משחק בקוביות|אלוהים אינו מטיל קוביות]]", ודחה בהתנגדות עזה כל מחשבה על כך{{הערה|{{הארץ|יששכר אונא|ואז זרח עלי אור גדול|1.6000315|15 באפריל 2018}}}}.

בניסיון החריף ביותר להתקיף את מכניקת הקוונטים, פיתח איינשטיין ביחד עם עוד שני פיזיקאים את [[הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן]] (EPR), ובו רצה להראות שמכניקת הקוונטים סותרת את [[עקרון המקומיות]], ומחייבת קיומה של השפעה כלשהי הנעה מהר יותר ממהירות האור. זאת הוא עשה באמצעות ניצול תופעת ה[[שזירה קוונטית|שזירה]]. הפרדוקס אינו קיים תחת גישה פילוסופית הנקראת [[אקטואליזם]], שטוענת ש"גודל פיזיקלי לא קיים עד אשר מודדים אותו" (איינשטיין דחה גישה זו כמגוחכת). ברם, ניסויים שבהם בוצע בפועל הניסוי המחשבתי שהציעו איינשטיין וחבריו, הראו שהטבע נוטה לצד התחזיות של מכניקת הקוונטים. לפיכך, למעשה, מה שנקרא "הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן" אינו [[פרדוקס]] כלל.

למרות כישלון זה, מצב EPR, שבו השתמש איינשטיין בפרדוקס, התגלה כחיוני ליישומים מודרניים מתקדמים של מכניקת הקוונטים, כגון [[חישוב קוונטי]], [[הצפנה קוונטית]], [[טלפורטציה קוונטית]] ותורת אינפורמציה קוונטית.

להגנתו של איינשטיין יש לומר כי כל העת טען שכאשר כמה מחוקי הטבע אינם ברורים למדענים, מנסים אלה בשגגה לטעון כי גם חוקים הסתברותיים שולטים ב[[טבע]]. לדעתו של איינשטיין לא כך הוא, אלא שיש צורך להמתין עד שיתבררו גילויים חדשים שאינם ידועים עדיין. לטענתו, קיים בטבע סדר פנימי שאינו נובע כלל וכלל מאקראיות (ראו גם: [[דטרמיניזם]] – כל אירוע, יהיה טיבו אשר יהיה, מבטא חוק כלשהו של הטבע). ניסוחה של תורת הקוונטים לא היה כשורה בעיניו.

===זכייתו בפרס נובל===
בשנת [[1920]], לאחר [[ליקוי חמה|ליקוי החמה]] שהתרחש ב-29 במאי 1919, שבו אוששה לראשונה תורת היחסות הכללית, איינשטיין זכה לתמיכה חיצונית רחבה לזכייה בפרס נובל מצד מדענים מובילים רבים בעולם, אך חברי ועדת פרס נובל החליטו לא להעניק לו את הפרס. החלטה זו נבעה בעיקרה מדו"ח של אחד מחברי הוועדה, [[סוונטה ארהניוס]], שדחה את הראיות שנאספו להוכחת תורת היחסות הכללית.
גם בשנת [[1921]] חברי הוועדה החליטו לא להעניק לו את הפרס, אף על פי שזכה לתמיכה רבה יותר מבשנה שעברה. הוודאות של תורת היחסות עדיין לא התקבלה על-ידם והם החליטו שבשנה זאת לא יחולק [[פרס נובל לפיזיקה]] והוא יידחה לשנה הבאה.

בשנת 1922 התמנה חבר חדש לוועדת פרס נובל בפיזיקה, [[קרל וילהלם אוסן]], שכדי לזכות את איינשטיין בפרס נובל החליט שבאופן רשמי הפרס יוענק לו על גילוי [[האפקט הפוטואלקטרי]] ולא על תורת היחסות שנחשבה שנויה במחלוקת. כך, בשנת 1922 קיבל את פרס נובל (רטרואקטיבית לשנת 1921). בהחלטה הרשמית נאמר שאיינשטיין קיבל את הפרס בזכות "תרומתו לפיזיקה התאורטית, ובפרט גילוי החוק של האפקט הפוטואלקטרי". אף על פי שעברו למעלה מ-15 שנים מאז גילויו זה.

ה[[מברק]] בדבר הזכייה הגיע לביתו של איינשטיין ב[[ברלין]] באוקטובר 1922, בזמן שהיה בדרך ל[[יפן]], שם התכוון לשאת סדרה של הרצאות. איינשטיין לא התכוון לשנות את תוכניותיו ולהגיע לטקס ב[[סטוקהולם]] בדצמבר. ניתן היה להעניק את הפרס לנציג. איינשטיין ויתר על אזרחותו הגרמנית כבר ב-[[1896]] והיה באותם ימים אזרח שווייץ, ולכן השגריר השווייצרי ב[[שוודיה]] התבקש להגיע במקומו, אך הגרמנים התנגדו לכך בטענה שאיינשטיין קיבל חזרה את האזרחות הגרמנית באופן אוטומטי ב-1914 בשעה שהוענקה לו משרה ב[[מכון מחקר]] גרמני. בסופו של דבר המדליה והתעודה ניתנו לאיינשטיין בברלין ב-1923 על ידי השגריר השוודי בגרמניה. באותה הזדמנות הוא קיבל את הפרס הכספי ששוויו היה 32 אלף דולר. איינשטיין עצמו הגיע לסטוקהולם בחודש יולי של אותה שנה ונשא את הרצאת נובל בפני ה[[מלך]]. בצעד של התרסה כנגד החלטת ועדת הפרס, נושא ההרצאה היה [[תורת היחסות]] ולא [[האפקט הפוטואלקטרי]]. בהמשך חייו, איינשטיין לא נהג לציין את [[פרס נובל]] כהישג מרכזי{{הערה|שם=LTR-ref10|[http://www.europhysicsnews.org/index.php?Itemid=129&option=com_article&access=doi&doi=10.1051/epn:2005405 Einstein and the Nobel Committee:Authority vs. Expertise]|כיוון=שמאל}}.

=== תרומות נוספות ===
במאמר משנת [[1924]] תיאר איינשטיין את עקרונות הפעולה של ה[[לייזר]], דבר שהיווה את הבסיס לייצור קרן לייזר ב[[מעבדה]]. הלייזר הוא אחת הטכנולוגיות השימושיות ביותר במדע ובתעשייה המודרניות.

ביחד עם ה[[פיזיקאי]] [[סאטינדרה נאת בוז]] פיתח איינשטיין את [[התפלגות|ההתפלגות הסטטיסטית]] של חלקיקים הידועים כ[[בוזון|בוזונים]]. ההתפלגות, הידועה כ[[סטטיסטיקת בוז-איינשטיין]], מאפשרת הצטברות בלתי מוגבלת של בוזונים ב[[רמת היסוד]] וידועה כ[[עיבוי בוז איינשטיין]]. תופעה זו נצפתה בניסויים רק בעשור האחרון.

ב-[[1928]] השתתף ב[[הקורסים האוניברסיטאיים בדאבוס|קורסים האוניברסיטאיים בדאבוס]].

ב-[[1930]] רשם בארצות הברית [[פטנט]] על המצאת "[[המקרר של איינשטיין]]", פרויקט שעליו עבד עם [[לאו סילארד]].

=== בארצות הברית ===
[[קובץ:Альберт Эйнштейн прибывает в Америку из нацистской Германии в 1933 году.ogv|ממוזער|שמאל|thumbtime=7|{{סרטונים}} איינשטיין מגיע לארצות הברית בשנת 1933 מ[[גרמניה הנאצית]] – וידאו|270px]]
[[קובץ:Citizen-Einstein.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איינשטיין מקבל תעודה המאשרת את האזרחות האמריקנית שלו מידי השופט פיליפס פורמן בשנת 1940, ובמקביל שומר על האזרחות השווייצרית שלו.]]
[[קובץ:Albert Einstein Head cleaned.jpg||שמאל|ממוזער|250px|איינשטיין ב-1947]]
בשנת [[1932]] יצא ל[[ארצות הברית]] בשל עבודתו. בעת עלייתו של [[אדולף היטלר|היטלר]] לשלטון בשנת [[1933]], היה איינשטיין במסע הרצאות ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]]. שנה אחרי כן שדדו ה[[נאצים]] את רכושו, נטלו ממנו את משרתו ושללו גם את אזרחותו. מדינות רבות הציעו לו מקלט, ואליהן הצטרף גם [[היישוב|היישוב היהודי בארץ ישראל]]. איינשטיין החליט להגר לארצות הברית ולשם כך השתמש באזרחותו השווייצרית. הוא הצטרף לסגל [[המכון למחקר מתקדם]] ב[[פרינסטון (ניו ג'רזי)|פרינסטון]], [[ניו ג'רזי]], שם עסק במחקריו עד ימיו האחרונים. בשנת [[1940]] קיבל איינשטיין [[אזרחות]] אמריקנית, תוך שהוא שומר על האזרחות השווייצרית שלו. הוא לעולם לא שב עוד לגרמניה.

=== מלחמת העולם השנייה ===
בשנת [[1939]] שוכנע על ידי עמיתו, [[לאו סילארד]], לכתוב איגרת ("[[מכתב איינשטיין-סילארד]]") לנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]] בדבר אפשרויות המחקר האטומי ופיתוח הנשק הגרעיני{{הערה|[[s:en:Einstein-Szilard letter|תוכן המכתב]]}}, וזאת אף על פי שהגדיר את עצמו כ"[[פציפיזם|פציפיסט]] לוחם", אך "לא מובהק". איינשטיין חשש כי חוקרים אחרים שנותרו בגרמניה, כגון [[ורנר הייזנברג]] יתקדמו בחקר האנרגיה האטומית ובניסיון לבקע את האטום, ולכן הזהיר את הנשיא על כך. הנשיא רוזוולט השתכנע ממכתב זה והחליט להחיש את ייצורה של פצצת האטום, ו[[פרויקט מנהטן]] קודם ותפס תאוצה. כשנראה היה ש[[גרמניה]] כבר לא תנצח במלחמה, כתבו סילארד ואיינשטיין מכתב נוסף לרוזוולט, בו מבקשים השניים למנוע את השימוש בנשק גרעיני. המכתב כבר לא מצא את רוזוולט, שנפטר בטרם נגמרה המלחמה והוחלף על ידי [[הארי טרומן]]. לאחר [[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי|הפצצת הירושימה ונגסאקי]] היה איינשטיין מן הדוברים הראשיים שקראו להחרמת הנשק הגרעיני. הוא הקים והיה ליושב ראש "[[ועדת החירום של מדעני האטום]]", והאיץ ב[[או"ם]] לכונן ממשלה עולמית כדי לשמור על השלום. בעת שנשאל באיזה כלי נשק ישתמשו לדעתו במלחמת העולם השלישית, השיב: "זאת אינני יודע, אולם ברור לי כי במלחמת העולם הרביעית ישוב האדם להילחם בכלי נשק העשויים מקלות ואבנים".

===מותו===
בשנת [[1945]] יצא איינשטיין לגמלאות מהפקולטה של המכון למדעים מתקדמים אך המשיך להחזיק במשרדו עד יום מותו. ב-[[18 במרץ]] [[1950]] הוא חתם על צוואתו האחרונה ומינה את [[אוטו נתן]] והלן דוקאס לנאמני העיזבון.

בשנת 1948 התגלתה אצל איינשטיין, תוך כדי ניתוח מסיבה אחרת, [[מפרצת בטנית באבי העורקים]] (abdominal aortic aneurysm). בטיפול שהיה מקובל אז הוקפה המפרצת בעטיפת-מגן מצלולוז, שהייתה אמורה למנוע את המשך התרחבותה; ב-[[1954]] הוא פיתח [[אנמיה]] המוליטית. אלברט איינשטיין נפטר בבית חולים בפרינסטון ב-[[18 באפריל]] [[1955]]{{הערה|{{דבר||אלברט אינשטיין איננו|19550419|1}}}}, כתוצאה מ[[דימום פנימי]] בעקבות פקיעת המפרצת ב[[אבי העורקים]]. כשהובהל לבית החולים, לקח עמו טיוטת נאום שהיה אמור לשאת בטלוויזיה לכבוד [[יום העצמאות]] השביעי של מדינת ישראל, אך הוא מת בטרם הספיק לסיים את ה[[טיוטה]]. לצידו נכחה ה[[אח (מקצוע)|אחות]] שטיפלה בו באחרית ימיו. היא העידה כי הוא מלמל מספר מילים בגרמנית, שלא הצליחה להבין, ואז נפטר. מאחר שלא רצה שאנשים יסגדו לעצמותיו, ביקש ב[[צוואה|צוואתו]] ש[[שריפת גופה|גופו יישרף]] ואפרו יפוזר אל נהר לא ידוע ב[[ניו ג'רזי]].
{{הפניה לערך מורחב|המוח של אלברט איינשטיין}}
בניגוד לצוואתו, שימרו ד"ר הארווי וד"ר אברהמס את [[מוח]]ו ו[[עין אנושית|עיניו]] של איינשטיין. הארווי הוקע על ידי הקולגות שלו על המעשה הלא מוסרי אך המשיך בשלו ושמר את מוחו של איינשטיין עד יום מותו. במהלך השנים, נעתר ד"ר הארווי לתחינות מדענים שונים ושלח להם בדואר פרוסות מהמוח לשם מחקר. חלק מהמחקרים הצביעו על מאפיינים ייחודיים במוחו של איינשטיין{{הערה|גלי וינשטיין, [http://www.notes.co.il/gali/55330.asp ממצאים חדשים על מוחו של איינשטיין 54 שנה אחרי שהוצא בנתיחה מגופו]}}{{הערה|{{הידען|גלי ויינשטיין|ממצאים חדשים על מוחו של איינשטיין|the-cerebral-cortex-of-albert-einstein-191112|19 בנובמבר 2012}}.}}{{הערה|{{הארץ|הארץ|דברים שמגלים מקלוז-אפ על המוח של איינשטיין|1.1867300|18 בנובמבר 2012}}}}, אולם לאחר מכן נקבע שמחקרים אלו אינם מבוססים דיים{{הערה|שם=LTR-ref2|{{קישור כללי|הכותב=Virginia Hughes|כותרת=The tragic story of how Einstein’s brain was stolen and wasn’t even special|אתר=National Geographic|תאריך=21 באפריל 2014|כתובת=https://www.nationalgeographic.com/premium/article/the-tragic-story-of-how-einsteins-brain-was-stolen-and-wasnt-even-special}}|כיוון=שמאל}}.

איינשטיין מינה בצוואתו, שאותה ערך ב-[[1950]], את חברו הקרוב [[אוטו נתן]] ואת מזכירתו האישית הלן דוקאס למנהלי עזבונו הספרותי, שכלל את ארכיון כתביו ומכתבים שכתב, כתבי יד ורשימות. השניים עמלו במשך שנים לאסוף את כתביו מרחבי העולם. כתביו המקוריים, כולל זה של תורת היחסות, הועברו לרשות '''[[ארכיון אלברט איינשטיין]]''' ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ומאז [[1982]] משמש המוסד כבעל [[זכויות יוצרים|זכויות היוצרים]] על עבודת המדען{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210428024342/https://www.einstein-website.de/z_information/einsteinarchives.html|כותרת=Albert Einstein Archives in Jerusalem|אתר=Einstein-website.de}}|כיוון=שמאל}}.

=== חייו האישיים ומשפחתו ===
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 102-00486A, Elsa Einstein.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלזה איינשטיין]]
איינשטיין היה נשוי פעמיים ונולדו לו שלושה ילדים. את אשתו הראשונה [[מילבה מאריץ']] שהייתה ממוצא [[סרבי]], פגש בשנת [[1900]] בעת שלמדו יחד במכון הפוליטכני של שווייץ. בני הזוג שמרו על יחסיהם בחשאי היות שמשפחתו של איינשטיין התנגדה להם. לאחר סיום לימודיהם ב-[[1901]] חזרה מאריץ' לסרביה ושם נודע לה כי היא בהיריון מאיינשטיין. בפברואר 1902 נולדה ב[[סרביה]] בתם הבכורה ליזרל, אותה לא פגש איינשטיין מעולם. שמה נזכר בפעם האחרונה במכתב מספטמבר [[1903]] שם נאמר כי היא סובלת ממחלת ה[[שנית]]. נראה כי נפטרה מהמחלה או נמסרה לאימוץ. קיומה של ליזרל לא היה ידוע לביוגרפים עד [[1986]] עת התגלתה חליפת המכתבים בין איינשטיין למשפחתה של מאריץ' בסרביה.

ב-6 בינואר 1903 התחתנו איינשטיין ומאריץ'. ב-1904 נולד בנם הנס אלברט, לימים פרופסור ב-[[UCLA]]. מבנו זה יש לאיינשטיין נכדים ונינים{{הערה|שם=אוולין|{{nrg|עדי פוליטנסקי|נפטרה נכדתו של אלברט איינשטיין שניהלה מאבק נגד האונ' העברית|236/428|30 במאי 2011|54|2}}}}, חלקם מתגוררים ב[[שווייץ]], חלקם ב[[ארצות הברית]] וחלקם ב[[ישראל]]; ב-1910 נולד לאיינשטיין ומאריץ' בן נוסף, אדוארד (בפיהם כונה "טטה") שסבל מ[[סכיזופרניה]] ונפטר ב-1965. מילבה והילדים נשארו ב[[ציריך]] בזמן שאיינשטיין שהה בברלין לצורך עבודתו. יחסיהם עלו על שרטון, ולאחר חמש שנות מגורים בנפרד [[גירושין|התגרשו]] בני הזוג ב-14 בפברואר 1919. בהסכם הגירושים שלו עם מאריץ' כתב איינשטיין, לבקשתה, שאם אי פעם יזכה ב[[פרס נובל לפיזיקה]], יעבור סכום הפרס לקרן על שמה, לטובת בניהם{{הערה|{{xnet|טל עזר|כך מירר אלברט איינשטיין את חייה של אשתו - כדי לגרום לה ללכת|5237491|22 באפריל 2018}}}}.

ב-2 ביוני 1919 לאחר מערכת יחסים שארכה מספר שנים בעת היה נשוי למאריץ', התחתן איינשטיין בשנית עם [[בת דוד]]תו (משני הצדדים) אלזה לוונטל. שני ילדיו נותרו בחזקתה של מאריץ', אך הוא אימץ את שתי בנותיה של אלזה מנישואין קודמים, מרגוט ואילזה. ב-1933 לאחר [[עליית הנאצים לשלטון]], עברו מברלין להתגורר ב[[פרינסטון (ניו ג'רזי)|פרינסטון]], [[ניו ג'רזי]]. הם היו נשואים עד שאלזה נפטרה ממחלה קשה ב-20 בדצמבר 1936.

==אישיותו ואמונותיו האישיות==
איינשטיין היה אדם צנוע בהליכותיו והסתפק במועט. את פרסומו הרב ניצל כדי לקדם מטרות ציבוריות כמו [[שלום]] בין עמים ואחווה בין הבריות. הוא ניחן ב[[חוש הומור]] דק והיה חביב על שומעיו. למרות מורכבותה של תורתו, ידע להבהירה בדוגמאות שוות לכל נפש. התאוריות שהעלה ערערו לחלוטין את הפיזיקה המסורתית בכל הקשור למסות זעירות מאוד או לתנועה במהירות גבוהה מאוד. הוא הביא למהפכה של ממש במחקר המדעי, ושינה מן היסוד את תפיסת העולם של האנושות כולה. עד יומו האחרון האמין בקיומה של תורה מקיפה אחת שתכיל בתוכה את כל חוקי היסוד השולטים ב[[טבע]], מן ה[[אלקטרון]] ועד ה[[יקום]] עצמו – [[התאוריה של הכול]], אולם בסופו של דבר לא הצליח לגבש תאוריה זו. גם בשנותיו האחרונות לא הפסיק לעסוק במחקר פיזיקלי, ואת מאמרו האחרון פרסם עם עוזרת המחקר שלו [[ברוריה קאופמן]], ב-[[27 בינואר]] [[1955]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=A. Einstein and B. Kaufman|שם="A New Form of the General Relativistic Field Equations"|כתב עת=The Annals of Mathematics|כרך=62|עמ=128–138|שנת הוצאה=1955|doi=10.2307/2007103|JSTOR=2007103}}|כיוון=שמאל}}.

פן נוסף לעניינו בשלום ניתן למצוא בהתכתבות שערך איינשטיין עם [[זיגמונד פרויד]] בשנים 1931–1932 תחת הכותרת "מדוע ישנן מלחמות". איינשטיין אומנם לא התמצא ב[[פסיכואנליזה]] אך מצא בפרויד איש שיחה. ההתכתבות פורסמה בגרמניה בשנת 1933{{הערה|[http://www.zionism-israel.com/Albert_Einstein/Einstein_Freud_Why_War.htm ההתכתבות ודברי רקע באתר Zionism Israel Center]}}.

לרגל 140 שנים להולדתו, הציגה [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]] מסמכים שכתב איינשטיין בנושאים אישיים, פוליטיים ומקצועיים{{הערה|{{וואלה!|יואב איתיאל|140 שנה להולדתו: כתבי אלברט איינשטיין שטרם נחשפו הגיעו לי-ם|3222809|6 במרץ 2019}}}}.

===צמחונות===
איינשטיין הביע תמיכה ב[[צמחונות]] ובשלהי חייו אף היה צמחוני בעצמו. במכתב מדצמבר 1930 כתב כי אף על פי שאינו מסוגל לשמור על תזונה צמחונית לגמרי מסיבות אישיות, הוא תומך במטרה ובעקרונות הצמחוניים. במכתב מאוגוסט 1953 כתב שהוא אוכל בשר במצפון כבד. מספר חודשים לאחר מכן, במכתב ממרץ 1954, כתב "אני חי ללא שומנים, ללא בשר וללא דגים, אבל מרגיש טוב מאוד בצורה זו. זה תמיד נראה לי שהאדם לא נועד להיות אוכל בשר"{{הערה|Einstein, Albert. The ultimate quotable Einstein. Princeton University Press, 2011. pp 453-454.|כיוון=שמאל}}.

=== השקפותיו על אלוהים ודת ===
[[קובץ:AlbertEinsteinStatue-InIsraelAcademyOfSciencesAndHumanities-ByRobertBerks.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסלו של איינשטיין בכיכר המרכזית של [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] (זהו העתק של הפסל המוצב ב[[אנדרטת אלברט איינשטיין]] שב[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים]] של [[ארצות הברית]]). נוצר על ידי האמן רוברט ברקס.]]
הסוגיה של [[דטרמיניזם]] ומדע, שבמסגרתה איינשטיין אף [[אלוהים לא משחק בקוביות|התייחס לאלוהים]], העלתה את השאלה לגבי עמדתו לגבי דטרמיניזם תאולוגי, והאם הוא מאמין ב[[אלוהים]]. תלמידו [[משה ימר]] חקר את עמדותיו של איינשטיין בנושא זה וריכזן בספר "איינשטיין והדת"{{הערה|משה ימר, '''איינשטיין והדת''', הוצאת ידיעות אחרונות ואוניברסיטת בר-אילן, 2008}}.

במכתב של איינשטיין לרב [[חיים שמשון (הרברט) גולדשטיין|הרברט גולדשטיין]] ב-1929 אמר: {{ציטוטון|אני מאמין באלוהי [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]], המגלה את עצמו בהרמוניה ובחוקים של הטבע, ולא באלוהים המעסיק את עצמו בגורל ובמעשים של בני האדם}}{{הערה|שם=LTR-ref3|{{Citation | last = Brian | first = Dennis | year = 1996 | title = Einstein: A Life | publisher = New York: John Wiley & Sons | id = {{ISBN|0-471-11459-6}} | pages = 127 }}}}. כשנשאל האם הוא [[פנתאיסט]], השיב: {{ציטוטון|איני [[אתאיסט]]. איני יודע האם אני יכול להגדיר עצמי כפנתאיסט. הבעיה הכרוכה בכך עצומה מידי עבור מוחותינו המוגבלים. האם יורשה לי להשיב במשל? השכל האנושי, מאומן ככל שיהיה, אינו יכול לתפוס את היקום. אנו בעמדה של ילד קטן, הנכנס לספרייה ענקית שקירותיה מכוסים עד התקרה בספרים בשפות שונות רבות. הילד יודע שבהכרח מישהו כתב את הספרים הללו. הוא אינו יודע מי או כיצד. הוא אינו מבין את השפות שבהן הם כתובים. הילד מבחין בתוכנית ברורה בסידור הספרים – סדר מיסתורי, שאת טבעו אינו יכול להבין, אלא בקושי לחשוד בו. זוהי, לפי הנראה לי, גישתו של השכל האנושי, ולו הדגול והמתורבת ביותר, כלפי אלוהים. אנו רואים יקום מסודר באופן נפלא, הפועל לפי חוקים מסוימים, אבל אנו בקושי מבינים אותם. מוחותינו המוגבלים אינם מסוגלים לתפוש את הכוח המיסתורי שמניע את צבירי הכוכבים. אני מוקסם מה[[פנתאיזם]] של שפינוזה. עוד יותר מכך אני מעריץ את תרומתו למחשבה המודרנית. שפינוזה הוא גדול הפילוסופים המודרניים, כיוון שהוא ה[[פילוסוף]] הראשון שהתייחס ל[[נפש]] ולגוף כישות אחת, לא כשני דברים נפרדים.}}{{הערה|הריאיון פורסם באנגלית בשנת 1930 בספרו של ג'ורג' סילבסטר וירק{{אנ|George Sylvester Viereck}}{{הערה|"[https://books.google.co.il/books?redir_esc=y&id=evlwAAAAIAAJ&focus=searchwithinvolume&q=Pantheism Glimpses of the Great]".|כיוון=שמאל}}
לפי{{הערה|[https://pantheism.com/about/luminaries/albert-einstein/ ציטוט]}} באתר Pantheism.com.}}
ב-1930 פרסם מאמר ב[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]]{{הערה|שם=LTR-ref6|[http://www.sacred-texts.com/aor/einstein/einsci.htm Religion and Science].|כיוון=שמאל}} שכותרתו "[[דת ומדע]]" ובו דן בשלושה סגנונות דת. אצל האדם הפרימיטיבי, {{ציטוטון|היה זה בעיקר הפחד שעורר רעיונות דתיים – פחד מרעב, מחיות טרף, מחולי וממוות}}. מאחר שההבנה האנושית של הקשרים הסיבתיים הייתה עדיין בלתי מפותחת, ברא המוח ישויות על טבעיות שלהן סגדו על ידי הקרבת קורבנות ומתן מנחות. לשלב הראשון הזה בהתפתחות הדת קרא איינשטיין "הדת של הפחד". השלב הבא בהתפתחות הדת, לשיטתו של איינשטיין, הוא "התפיסה החברתית או המוסרית של אלוהים", שנובעת מן "הכמיהה להנחיה, לאהבה ולתמיכה". אלוהים הוא גורם שגומל ומעניש, מנחם בעת [[מצוקה]] ומשמר את נשמות המתים. ה[[תנ"ך]] ו[[הברית החדשה]] מספקים לאיינשטיין דוגמה ראויה להערצה של מעבר מדת הפחד לבכורתה ההדרגתית של דת המוסר, שעודנה צמודה לתפיסה [[אנתרופומורפיזם|אנתרופומורפית]] (מאנישה) של אלוהים. השלב השלישי של החוויה הדתית, שאיינשטיין קורא לו "הרגש הדתי הקוסמי", הוא {{ציטוטון|מצב שקשה מאוד לתארו באופן בהיר... למי שחסר אותו לגמרי, בעיקר מפני שאין שום תפיסה אנתרופומורפית של אלוהים שמתאימה לו}}. איינשטיין החשיב את עצמו לדתי במובן השלישי מביניהם, או במילותיו: {{ציטוטון|הדת שלי מורכבת מהערצה כנועה, לרוח עילאית הבלתי מוגבלת, המגלה את עצמה בפרטים קלי הדעת, שאנו מסוגלים לתפוש במוחותינו השבריריים והחלושים. השכנוע העמוק הזה בנוכחותו של כוח תבוני עליון, המתגלה ביקום שאינו ניתן להבנה, הוא אידיאל האל שלי}}{{הערה|כפי שאיינשטיין אמר, עמ' 142, "ניו יורק טיימס", 19 אפריל 1955}}.

איינשטיין סלד מכך שמנסים לשייך אותו למחנה זה או אחר בנושאים שבאמונה. לא למחנה האתאיסטי: {{ציטוטון|יכולים לקרוא לי [[אגנוסטיקן]], אך אני לא שותף לרוח הלוחמת של האתאיסטים, שהתלהבותם נובעת בעיקר מהפעולה הכואבת של שחרור מכבלי ההטפה הדתית שקיבלו בנעוריהם}}{{הערה|שם=LTR-ref5|Albert Einstein in a letter to M. Berkowitz, 25 October 1950; Einstein Archive 59-215; from Alice Calaprice, ed., ''The Expanded Quotable Einstein'', Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2000, p. 216.|כיוון=שמאל}}, וכן תקף: {{ציטוטון|...יש עדיין אנשים שאומרים שאין אלוהים, אך מה שבאמת מכעיס אותי הוא שאותם אנשים מצטטים אותי על מנת לתמוך בעמדתם}}{{הערה|שם=LTR-eigod|{{cite web|title=Albert Einstein (1879-1955)|url=http://www.stephenjaygould.org/ctrl/quotes_einstein.html|accessdate=2007-05-21}}}}, אך גם לא חסך את שבטו ממצדדי ה[[השגחה]] שניסו לשייכו למחנם: {{ציטוטון|מה שקראת על אמונתי הדתית היה, כמובן, שקר – שקר שחוזרים עליו באופן שיטתי. אינני מאמין ב[[אלוהות פרסונלית]] ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש בי משהו שניתן לכנותו דתי, זוהי הערצה בלתי מוגבלת למבנה העולם ככל שהמדע שלנו יכול לגלותו.}}{{הערה|מתוך "אלברט איינשטיין, הצד האנושי"}}

ביום 3 בינואר 1954, כשנה לפני מותו, כתב לפילוסוף אריק גוטקינד:{{הערה|[https://www.reddit.com/r/atheism/comments/d2ma8/god_is_the_product_of_human_weakness_a_letter_by/c0x41sq/ המקור] {{גרמנית}}{{ש}}[http://www.relativitybook.com/resources/Einstein_religion.html תרגום חלק ממכתבו של איינשטיין ל-Eric Gutkind], {{אנגלית}}}}
{{ציטוטון|המילה אלוהים היא לגבי לא יותר מן הביטוי והתוצר של חולשת אנוש, כתבי הקודש אינם אלא אוסף של אגדות ראויות לכבוד, אם גם פרימיטיביות, שאף על פי כן הן ילדותיות למדי. שום פרשנות, דקת-הבחנה ותחבלנית ככל שתהיה, לא תוכל (מבחינתי) לשנות זאת. הפרשנויות המחוכמות הללו רבגוניות ומורכבות מעצם טבען ואין להן כמעט דבר וחצי דבר עם הטקסט המקורי. בעיני, הדת היהודית, ככל הדתות האחרות, היא התגלמות האמונות התפלות הילדותיות ביותר.}} בשנת 2012 נמכר מכתב זה תמורת כשלושה מיליון דולר{{הערה|"[https://www.huffingtonpost.com/2012/10/24/einstein-god-letter-sold-for-just-over-3-million-anonymous-buyer_n_2012282.html Einstein ‘God Letter’ Sold On eBay For Just Over $3 Million]", huffingtonpost.com, 10/24/2012|כיוון=שמאל}}. ביום 24 במרץ 1954 כתב: {{ציטוטון|הרעיון של אלוהות פרסונלית נראה לי כמו מושג אנתרופומורפי שאיני יכול להתייחס אליו ברצינות. כן איני יכול להעלות בדעתי רצון או יעד המצויים מחוץ למעגל הקיום האנושי. השקפותי קרובות לאלו של שפינוזה: התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה, שאנחנו יכולים לקלוט בצניעות הראויה ורק באופן בלתי מושלם}}{{הערה|מתוך "איינשטיין והדת", עמ' 92.}}.

=== תפיסותיו הפוליטיות ===
{{ערך מורחב|השקפותיו הפוליטיות של אלברט איינשטיין}}
איינשטיין היה מנעוריו פציפיסט, ואף הגדיר את עצמו כפציפיסט לוחם, המוכן להילחם ולמות למען השלום. את מקור ה[[פציפיזם]] שלו נימק "בהרגשה אינסטינקטיבית כי רצח בני אדם הוא מעשה מתועב"{{הערה|יולי 1929, נתן ונורדן, איינשטיין על השלום, עמ' 98}}. הוא הביע את שאט הנפש שלו משירות צבאי ומגיוס בכפייה ל[[מלחמה]]{{הערה|הצהרה לעיתון הדני "[[פוליטיקן]]", 5 באוגוסט 1930}}.

הוא ראה ב[[לאומיות]] מחלת ילדות, כינה אותה "ה[[חצבת]] של האנושות"{{הערה|הצהרה לג. ס. וירק 1921, "כמו שאיינשטיין אמר", עמ' 125}}, ואף הגדירה כ"[[רציונליזציה (פסיכולוגיה)|רציונליזציה]] אידיאליסטית למיליטריזם ותוקפנות" ואת ה[[פטריוטיות|פטריוטיזם]] כינה "טמטום בזוי"{{הערה|אמונתי, 1930 עמ' 193}}. הוא סבר כי המדינה קיימת לשם האדם ולא להפך. על רקע התנגדותו למיליטריזם הגרמני ויתר בגיל 17 על אזרחותו הגרמנית, ונותר 5 שנים חסר אזרחות, עד שקיבל אזרחות שווייצרית בגיל 22. בשנת 1914, עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], חתם עם עוד כמה אישים בודדים על "המניפסט לאירופאים" כתגובת נגד ל"מניפסט 93", שעליו חתמו 93 מדענים ואישי ציבור גרמניים שתמכו במיליטריזם הגרמני. ב-1932 התכתב עם [[זיגמונד פרויד|זגמונד פרויד]] במטרה להבין את הדחף האנושי להרס שנאה ולפתור את בעיית המלחמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://podcastaddict.com/episode/161740399|כותרת=מכתב האטום:אלברט אינשטיין|אתר=על החתום|תאריך=6.8.2023}}</ref>.

עם זאת החל מ-[[1933]] עם עליית כוחו של המשטר הנאצי מיתן את תפיסותיו אלו, וחשב שיש כורח להגן מפניו אף בפעולות מלחמתיות. אחרי [[השואה]] הוא טען כי הוא "פציפיסט מסור" אבל לא מוחלט, כלומר, "שהוא יכול להזדהות עם השקפותיו של [[מוהנדס קרמצ'נד גנדי|גנדי]], אבל בסייג של הגנה בכוח מניסיון להרוג או לגזול ממנו או מבני עמו את האפשרויות הבסיסיות של הקיום"{{הערה|מכתב אל א. מוריסט, 21 במרץ 1951, "כמו שאיינשטיין אמר", עמ' 111}}. בשל הפציפיזם שלו הורחק איינשטיין בידי [[אדגר הובר]] מ[[פרויקט מנהטן]] לייצור פצצה גרעינית, ומונה ליועץ במחלקת [[חומר נפץ|חומרי נפץ]] ותחמושת באגף החימוש של [[הצי האמריקני]].

כבר משנת [[1914]] דגל "בהקמת [[ממשלה עולמית]] (על-לאומית) שמבוססת על חוקה ברורה שתאושר בידי האומות, שתגן על הציוויליזציה וחירויות הפרט, ותפתור את הסכסוכים שבין האומות באמצעים משפטיים, ורק בידה תהיה השליטה על הנשק ההתקפי"{{הערה|ניו יורק טיימס, 30 במאי 1946, איינשטיין חי כאן עמ' 232, וראו גם ניו יורק טיימס, 15 בספטמבר 1945}}, ואף את סודה של הפצצה האטומית{{הערה|מלחמה אטומית או שלום, נובמבר 1945}}. אף שסבר כי גם בממשלה עולמית יכול להיות רוע ורודנות, הוא סבר שהיא עדיפה על פני הרוע של המלחמות. למבקריו אמר שאם הרעיון הזה איננו מציאותי התחזית המציאותית תהיה, רצח סיטונאי של אדם בידי אדם{{הערה|ארכיון איינשטיין 28-817}}. איינשטיין ניסה לקדם רעיון זה באמצעות מכתב פתוח לאו"ם בשנת [[1946]].

ביחס ל[[קומוניזם]] אמר שמעולם לא היה קומוניסט, אבל אם היה לא היה מתבייש בכך. הוא התנגד ל[[מקרתיזם]] באופן חריף, ראה בו סכנה לאופי הדמוקרטי של ארצות הברית, ודבר השם אותה ללעג, ותבע מאנשים לסרב להעיד בוועדות החקירה, אף במחיר של מאסר ובעיות כלכליות. ביחס לייצור [[פצצה גרעינית|הפצצה הגרעינית]] בידי ארצות הברית, הוא הביע חרטה על כך שדרבן את הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]], וראה במהלך זה את השגיאה היחידה בחייו{{הערה|מכתב אל לינוס פאולינג}}. הצידוק היחיד שראה לבניית הפצצה, היה הסיכון כי הגרמנים יקדימו לעשות זאת, ואילולא חשש זה אמר כי לא היה נוקף אצבע למען הפצצה{{הערה|ולנטין, הדרמה אלברט איינשטיין, עמ' 278}}. יחסו לאדם היה פסימי, הוא טען "כי שחרור כוחו של האטום שינה הכל חוץ מאשר צורת החשיבה של האדם", ו"כי פשוט יותר לשנות את טבעו של ה[[פלוטוניום]] מאשר את רוחו הרעה של האדם", "ולכן כל זמן שיהיה קיים האדם תמשכנה להיות מלחמות"{{הערה|ניו יורק טיימס, 23 ביוני 1946}}. ב-[[11 באפריל]] [[1955]], שבוע לפני מותו, חתם על מכתב ל[[ברטרנד ראסל]] שבו הצטרף למנשר שלו להתפרקות העמים מהנשק הגרעיני.

מבחינה [[כלכלה|כלכלית]] תמך איינשטיין ב[[סוציאליזם]], ופרסם בשנת [[1949]] מאמר שנקרא '''[[למה סוציאליזם?|Why Socialism?]]{{D}}''' עבור העיתון ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] [[Monthly Review]], המסביר מדוע הוא מאמין בשיטה זו.

==== איינשטיין, הציונות ומדינת ישראל ====
{{ציטוט|תוכן=היהדות הוכיחה שהאינטלקט הוא הנשק הטוב ביותר הקיים בהיסטוריה... מחובתנו, אנו היהודים להציע לעולם את ניסיוננו העצוב בן אלפי השנים, ותוך נאמנות למסורת המוסרית של אבותינו – להיות חיילים במאבק על השלום, שכם אחד עם הכוחות הנעלים ביותר בכל החוגים התרבותיים והדתיים|מקור=נאום בכינוס יהודי ב[[ברלין]], [[1929]]|מרכאות=כן}}

[[קובץ:Ussishkin Weizmann Einstein Mossenson April 1921.jpg|250px|ממוזער|שמאל|איינשטיין ואשתו, אלזה, כחלק ממשלחת ציונית לארצות הברית באפריל [[1921]]. משמאל, [[מנחם אוסישקין]] ו[[חיים ויצמן]].]]
[[קובץ:אלברט איינשטיין ורעייתו עם דיזנגוף 1923 ארכיון עיריית תל אביב.jpg|ממוזער|250px|איינשטיין ורעייתו עם [[מאיר דיזנגוף]] בביקורו בתל אביב בפברואר 1923, עת קיבל את התואר "אזרח נכבד בעיר"]]

כל ימיו היה איינשטיין ער לבעיות העם היהודי, ותמך בשאיפה לחדש את חייו הלאומיים וב[[ציונות]]. בתחילת שנות השלושים תמך בקידומה של [[תוכנית קימברלי]], עד שזו ירדה מהפרק.

את הדברים הבאים אמר איינשטיין במסגרת הנאום "חובתנו ל[[ציונות]]"{{הערה|שם=LTR-ref9|[http://press.princeton.edu/titles/8359.html Einstein on Politics: His Private Thoughts and Public Stands on Nationalism, Zionism, War, Peace, and the Bomb], Princeton University Press|כיוון=שמאל}} שהופנו במקור ל"National Labor Comittee of Palestine" ב[[ניו יורק]] (17 באפריל [[1938]]):

{{ציטוט|תוכן=אני אעדיף בהרבה לראות הסכם סביר עם הערבים על בסיס דו-קיום מאשר את היווצרותה של מדינה יהודית. מלבד השיקולים הפרקטיים, המודעות שלי לטבע המהותי של היהדות נוגד את הרעיון של מדינה יהודית עם גבולות, צבא, ומידה של כוח זמני, צנוע ככל שיהיה. אני חושש מהנזק הפנימי שהיהדות תכיל – במיוחד מההתפתחות של לאומיות [[צרות אופקים|צרת-אופקים]] במסגרת עמנו אנו, כאשר עם לאומיות מסוג זה נאלצנו להילחם כשלא הייתה לנו מדינה יהודית.}}

איינשטיין שלל את דרכן של מחתרות ה[[לח"י]] וה[[אצ"ל]], וראה בהן "פושעים"{{הערה|שם=LTR-ref7|[http://www.deiryassin.org/einstein.html letter by Einstein]|כיוון=שמאל}}. כן חתם על מכתב ל{{ה|ניו יורק טיימס}} (4 בדצמבר [[1948]]) שבו כ-25 יהודים בולטים גינו את [[תנועת החרות]] וכתבו שהם מודאגים מכך שהתנועה תקבל תמיכה, כמו כן תיארו אותה כמאמצת "תערובת של [[לאומנות]] קיצונית, מיסטיקה דתית ועליונות של גזע".

===== האוניברסיטה העברית =====
בשנת 1921 ביקר לראשונה בארצות הברית יחד עם ד"ר [[חיים ויצמן]] כשמטרתו העיקרית הייתה כדי לגייס מימון להקמת [[האוניברסיטה העברית]] ב[[ירושלים]].

בראשית 1923 ביקר ב[[ארץ ישראל]] בפעם היחידה בחייו, במטרה לסייע לויצמן לקדם את הקמת האוניברסיטה. בבית היחיד שעמד לרשות האוניברסיטה על [[הר הצופים]], השמיע איינשטיין הרצאה על [[תורת היחסות]]. מאחר שלא ידע אז אנגלית, השמיע אותה ב[[צרפתית]], לאחר שבפתח דבריו קרא כמה מילות נימוס בעברית שרשם לעצמו באותיות לטיניות{{הערה|[[תום שגב]], '''ימי הכלניות''', עמ' 167–168.}}.
איינשטיין שימש לאחר הקמת האוניברסיטה ב-1925, כחבר חבר הנאמנים שלה ויושב ראש המועצה האקדמית שלה, מוביל את הקו שמדגיש מצוינות מחקרית גם על חשבון פתיחת השורות לסטודנטים רבים. חילוקי דעות עם נשיא האוניברסיטה [[יהודה לייב מאגנס]], הובילו להתפטרותו של איינשטיין מכל תפקידיו באוניברסיטה ב-1928. עם זאת התחייבותו לאוניברסיטה העברית נשארה איתנה, והוא חידש את פעילותו הרשמית בענייניה ב-1935. הוא כיהן כיו"ר המועצה הלאומית של שוחרי האוניברסיטה ב-1947 וכנשיא הכבוד שלה ב-1951{{הערה|{{ynet|חנוך גוטפרוינד|איינשטיין בירושלים|3668159|8 בפברואר 2009}}}}.

===== לאחר הקמת המדינה =====
לאחר מותו של ויצמן, בשנת [[1952]], הציע [[דוד בן-גוריון]] לאיינשטיין לכהן כ[[נשיא מדינת ישראל|נשיאה]] השני של [[ישראל|מדינת ישראל]], אך הוא דחה את ההצעה משום שרצונו היה להקדיש את כל כוחותיו למדע{{הערה|{{בלוג ארכיון צה"ל|התכתבות ושיחות עם אלברט איינשטיין בנוגע להצעה לכהן כנשיא המדינה|90164}}}}.
בן-גוריון סבר כי איינשטיין מתאים לעמוד בראש מדינת ישראל, משום שהוא "גדול הדורות וגדול האנושות". נשיאות מדינת ישראל היא "סמל של עם ישראל כולו" ומשום כך "צריך לחפש את האישיות (היהודית) הגדולה ביותר שיש למצוא על כדור הארץ... איש־הרוח הוא שצריך לסמל מדינתנו"{{הערה|[[מיכאל בר-זוהר]], '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק טו, עמ' 939.}}. איינשטיין גם קיבל את אזרחות הכבוד הראשונה של העיר [[תל אביב]] שאותה כינה ביומנו "[[שיקגו]] של היהודים".

לקראת יום העצמאות השביעי של [[ישראל|מדינת ישראל]], התכונן איינשטיין לשאת נאום בזכות ישראל, אך הוא הלך לעולמו ימים אחדים לפני המועד{{הערה|{{nrg||יום העצמאות השביעי לישראל: נאום איינשטיין שמעולם לא שודר|460/476|14 באפריל 2013|1|2}}}}.

== מחוות והוקרות ==
[[קובץ:"נוסחת האושר" של אלברט אינשטיין.jpg|ממוזער|"נוסחת האושר" של אלברט אינשטיין]]
[[קובץ:Albert Einstein stamp 1956.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[בול דואר]] ישראלי הנושא את דיוקנו של איינשטיין, 1956]]
* ב-24 ביולי [[1918]] בטקס הנחת [[אבן הפינה]], ב[[הר הצופים]], ל[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], הצהיר הלורד [[ארתור ג'יימס בלפור]] בנאומו: "אלברט איינשטיין, [[זיגמונד פרויד]], ו[[אנרי ברגסון]] הם שלושת היהודים אשר השפיעו ביותר על ההגות והתרבות המודרנית"{{הערה|פרופ' דוד ברגל (בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית), ד"ר עופר אשכנזי, (ראש מרכז קבנר-מינרבה להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית), "[[הארץ]] – מוסף ספרות", מאמר: "יחסות והתייחסות, איינשטיין ופרויד", יום ששי, כ"ח בניסן תשע"ו, 6 במאי 2016, עמוד 1}}.
*1919 – תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מטעם [[אוניברסיטת רוסטוק]]{{הערה|שם=תואר|[http://www.einstein-website.de/z_information/honours.html#Seitenanfang HONOURS, PRIZES AND AWARDS], Albert Einstein|כיוון=שמאל}}.
*1921 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם [[אוניברסיטת פרינסטון]]{{הערה|שם=תואר}}.
*1923 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם [[אוניברסיטת מדריד]]{{הערה|שם=תואר}}.
*1930 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם [[המכון הטכנולוגי של ציריך]]{{הערה|שם=תואר}}.
*1931 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם [[אוניברסיטת אוקספורד]]{{הערה|שם=תואר}}.
*1934 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם [[ישיבה יוניברסיטי]]{{הערה|שם=תואר}}.
*1935 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם [[אוניברסיטת הרווארד]]{{הערה|שם=תואר}}.
*1949 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.{{הערה|[https://www.nli.org.il/en/archives/NNL_ARCHIVE_AL990038045700205171/NLI נציגי האוניברסיטה העברית בירושלים מעניקים לאלברט אינשטין תעודת דוקטור לשם כבוד], באתר [[הספרייה הלאומית]]}}
* זמן קצר לאחר מותו נקרא יסוד מלאכותי חדש על שמו, ה[[איינשטייניום]].
* בשנת 1956 הנפיק [[השירות הבולאי|דאר ישראל]] לכבודו בול דאר, הנושא את דיוקנו ואת הנוסחה המזוהה עמו ביותר – נוסחת הקשר בין מסה לבין אנרגיה. ב-[[17 באפריל]] [[1996]], הנפיק דאר ישראל סדרה של 6 בולי דאר שנקראה "תרומת היהודים לתרבות העולם", שעליהם דיוקנאות של 6 יהודים שבלטו בהישגיהם ותרומתם לאנושות בתחומים שונים ושנולדו ופעלו במדינות בחוץ לארץ, אחד מהם אלברט איינשטיין. כל בול בסדרה שויך לאישיות אחת. האמנית [[רות (בקמן) מלכא]] עיצבה את הבול שהוקדש לו{{הערה| אתר [[התאחדות בולאי ישראל]], קטלוג [[בולי ישראל]]}}.
* [[בנק ישראל]] הנפיק בשנות ה-60 המאוחרות שטר בערך חמש [[לירה ישראלית|לירות ישראליות]], הנושא את דיוקנו של איינשטיין{{הערה|[https://www.israelmint.com/?section=454&product=4939&lineItem=3451 שטר 5 לירות "אלברט אינשטיין" 1968], [[החברה הישראלית למדליות ולמטבעות]]}}.
* בשנת [[1999]] הכריז [[טיים מגזין|השבועון TIME]] כי איינשטיין נבחר כ[[איש השנה של השבועון טיים|איש המאה ה-20]] על ידי קוראיו ועורכיו. בהחלטתם ציינו את מקוריותו וחדשנותו המדעית לצד אישיותו והיותו בן לעם היהודי, שסבל יותר מכל אומה אחרת במהלך המאה, ובכל זאת הצמיח ענקי מדע בדמותו של איינשטיין ואחרים.
* שנת [[2005]] הוגדרה על ידי [[האיחוד הבינלאומי לפיזיקה תאורטית ויישומית]] (IUPAP) כ"[[שנת הפיזיקה העולמית 2005|שנת הפיזיקה העולמית]]", לציון 100 שנים מאז פרסום מאמריו פורצי-הדרך של איינשטיין, ששינו את האנושות כולה ("[[שנת הפלאות]]").
* [[14 במרץ]] (שמוכר גם כ[[יום פאי]]), תאריך הולדתו של איינשטיין, מצוין ב[[ישראל]] כ[[יום המדע]].
* על שמו קרוי הפרס [[מדליית אלברט איינשטיין]], שניתן על ידי [[קהילת אלברט איינשטיין]] ב[[ברן]].
* בשנת [[1983]] יסד [[ג'ין שארפ]] את [[מכון אלברט איינשטיין]], מכון [[מחקר]] לא ממשלתי ב[[ארצות הברית]], העוסק במחקר והפצת ידע בנושא [[אי-אלימות|התנגדות לא אלימה]].
* על שמו נקראה חללית המטען הכבדה עד אז, חללית המטען האוטומטית הרביעית של [[סוכנות החלל האירופית]], ששוגרה ב־[[6 ביוני]] [[2013]] לעבר [[תחנת החלל הבינלאומית]]{{הערה|{{הידען|[[אבי בליזובסקי]]|אירופה שיגרה את חללית המטען הכבדה ביותר עד כה לתחנת החלל, קרויה על שמו של אלברט איינשטיין|uropes-heaviest-cargo-ship-launched-to-space-station-08061|8 ביוני 2013}}}}.
* בפברואר [[2023]] ניטע עץ בחצר הקמפוס של [[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|הטכניון]] בהדר ב[[חיפה]], לציון 100 שנים לנטיעת עץ דקל בחצר על ידי איינשטיין ורעייתו אלזה והקשר המיוחד של איינשטיין עם המוסד{{הערה|{{ynet||100 שנים אחרי ביקור איינשטיין: עץ ניטע לכבודו בקמפוס הטכניון ההיסטורי|environment-science/article/b1f6nw8aj|12 בפברואר 2023}}}}
* [[קובץ:רחוב אלברט איינשטיין, תל אביב-יפו.jpg|ממוזער|רחוב אלברט איינשטיין בתל אביב-יפו]]בשנת 2023 אושרה הקמתו של מוזיאון איינשטיין בירושלים בשיתוף פעולה של ממשלת ישראל עם משרדי מורשת וירושלים והתורם והאספן חוזה מוגרבי. המוזיאון עתיד להיפתח בשנת 2025{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|הממשלה צפויה לאשר להקים את מוזיאון אלברט איינשטיין בירושלים|environment-science/article/hyvqxar7s|20 באוקטובר 2022}}}}. ה[[אדריכלות|אדריכל]] [[דניאל ליבסקינד]] נבחר לעצב ולתכנן את המוזיאון{{הערה|{{ישראל היום|עדי רובינשטיין|מאה שנה אחרי ביקורו בישראל: הצצה ל"בית של איינשטיין"|magazine/shishabat/article/13847547|19 במרץ 2023}}}}.

=== מבנים אקדמיים בישראל הקרויים על שמו ===
* המכון ל[[מתמטיקה]] בגבעת-רם, באוניברסיטה העברית.
* [[הפקולטה לפיזיקה (הטכניון)|הפקולטה לפיזיקה]] ב[[הטכניון|טכניון]] ב[[חיפה]].
* כיכר מרכזית ב[[אוניברסיטת תל אביב]], הממוקמת מול [[מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות|בית התפוצות]].
* הכיכר המרכזית ב[[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים|אקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]].[[קובץ:Einstein paper money.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שטר בן חמש לירות ישראליות מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60 המאוחרות]] שעליו דיוקנו של איינשטיין]]
* פסל של איינשטיין ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב[[גבעת רם]]{{הערה|{{nrg|אסף גולן|פסל של אלברט איינשטיין הוצב באוניברסיטה העברית|698/424|3 ביוני 2015|13|2}}}}.

=== מבני הנצחה נוספים ===
* [[אנדרטת אלברט איינשטיין]]

=== עוד על שמו (מבחר חלקי) ===
* [[המכון למחקר מתקדם|מכון איינשטיין למחקר מתקדם]], פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית
* מכון אלברט איינשטיין, נקרא גם מכון [[מקס פלאנק]] לפיזיקה כבידתית {{אנ|Max Planck Institute for Gravitational Physics}}, גרמניה
* מכון איינשטיין ל-Neurosciences, גרמניה
* מכון רפואי איינשטיין, פלורידה, ארצות הברית
* בית חולים איינשטיין ג'פרסון, פילדלפיה, ארצות הברית
* רחובות בערים בישראל כולל תל אביב וחיפה
* טלסקופ החלל איינשטיין - טלסקופ רנטגן ראשון בשנים 1978–1982 
* [[איינשטיין (גשושית)|גשושית איינשטיין]] Einstein Probe, לוויין עם טלסקופ חלל לקרני X, שוגר בינואר 2024

=== בתרבות ===
לאחר אישור תורת היחסות הכללית שלו ב-1919, הפך איינשטיין [[ידוען]]. על אף שרוב הציבור הבין מעט מאוד ביצירתו, הוא זכה להכרה ולאהדה. עוד לפני מלחמת העולם השנייה כתב "[[הניו יורקר]]" כי איינשטיין היה כל כך מוכר באמריקה עד שייעצר ברחוב על ידי אנשים שרוצים שיסביר את "התיאוריה הזו", ובסופו של דבר הוא יתמודד עם שואלים לא רצויים על ידי התחזות למישהו אחר{{הערה|{{Cite news|title=Disguise|date=1939-01-06|url=https://www.newyorker.com/magazine/1939/01/14/disguise-2|language=en-US|access-date=2024-09-07|work=The New Yorker|first=E.|last=Libman|first2=Russell|last2=Maloney}}}}.

איינשטיין היה נושא או השראה לרומנים, סרטים, מחזות ויצירות מוזיקה רבות. דמותו יצרה דגם מועדף לתיאורים של פרופסורים מפוזרים; פניו האקספרסיביות ותסרוקתו הייחודית הועתקו רבות והוגזמו. פרדריק גולדן כתב ב[[טיים (מגזין)|מגזין טיים]] שאיינשטיין היה "חלומו של קריקטוריסט שהתגשם"{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=TIME 100: Person of the Century - Albert Einstein|כתובת=https://web.archive.org/web/20060221080452/http://www.time.com/time/time100/poc/magazine/albert_einstein5a.html|תאריך=2006-02-21|תאריך_וידוא=2024-09-19|אתר=web.archive.org}}}}.

בנוסף, מצוטט איינשטיין רבות בתרבות הפופולרית, וגם אמרות רבות שלא נאמרו על ידיו מיוחסות לו{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=9 Albert Einstein Quotes That Are Completely Fake|אתר=Gizmodo Australia|תאריך=2015-05-15|כתובת=https://gizmodo.com.au/2015/05/9-albert-einstein-quotes-that-are-totally-fake/|שפה=en-AU|תאריך_וידוא=2024-09-19|הכותב=Gizmodo International}}}}.

== מספריו שתורגמו לעברית ==
* אלברט איינשטיין, '''על תורת היחסות הפרטית והכללית''', תרגום: מהמקור בגרמנית (1916) יעקב גרינברג, הוצאת דביר, תרפ"ט 1928; יכין אונא, [[הוצאת מאגנס]], 2015
* '''דמות עולמי – העולם כפי שהוא מצטייר לי''', [[תרגום|תרגם]] מ[[גרמנית]] ד"ר [[שמואל אטינגר|ש. אטינגר]], [[הוצאת שטיבל|הוצאת א. י. שטיבל]], תרצ"ה ([[1934]] או [[1935]]).
* '''התפתחות הפיזיקה החדשה – ממושגים ראשונים ועד יחסיות וקואנטים''', במשותף עם [[לאופולד אינפלד]], תרגם מאנגלית ש. פ. קלעי וערך ד"ר ברוך לשם, הוצאת [[ספרית פועלים]], [[1947]], [[1982]].
* '''רעיונות ודעות''', תרגם מגרמנית דוד זינגר וערך מדעית יכין אונא, [[הוצאת מאגנס]], 2005.
* '''[[למה סוציאליזם?]]''', [[1949]], תרגם מאנגלית [[יפתח גולדמן]], [[2005]]{{הערה|[https://web.archive.org/web/20120420031921/http://www.yesod.net/yesod/archives/2005/05/post_144.html למה סוציאליזם?]}}.

== עוד מספריו ==
{{ltr|1=
* Albert Einstein, '''The Meaning of Relativity''', Princton University Press, New Jersey, 1922
* Albert Einstein, '''Relativity: the Special and General Relativity''', Crown, New York, 1961 (מהדורה להפצה בארצות הברית בלבד, תרגם מהמקור (1916) בגרמנית רוברט לאוסון)
* Albert Einstein, '''Out of my Later Years''', Citadel Press, New Jersey (1956)

}}

==ראו גם==
*[[תורת היחסות]]
*[[תאוריית שדה מאוחד]]
*[[האפקט הפוטואלקטרי]]
*[[פרדוקס עלי התה]]
*[[הקבוע הקוסמולוגי]]

== לקריאה נוספת ==
{{קישורי פורטל|פיזיקה}}
* אנטוניה ואלנטין, '''אלברט איינשטין: הדראמה של חייו''', תרגם: [[שמשון קלינגר]], עיינות הוצאת ספרים, תל אביב, תשט"ו {{ULI|003959140}}
* [[אליעזר שישא]], '''אלברט אינשטין''',<!-- צורת כתיב שם במקור --> הוצאת [[עם עובד]] ספריית "שחרות", [[1947]] {{ULI|003959142}}
* לואיס ס. פויר, '''איינשטיין ובני דורו''', עורך אהוביה מלכין, תרגם גד לוי, הוצאת עם עובד – ספריית אופקים, [[1979]] (מקור [[1974]]) {{ULI|003959143}}
* רות ירדני-כץ, '''אלברט איינשטיין סיפורו של גאון''', כתר, 1986. בשיתוף פרופסור יוסף כץ בפרקים המדעיים.
* נייג'ל קולדר, '''היקום על פי איינשטיין''', תרגם ד"ר אדם דביר, [[הוצאת מסדה]], [[1990]].
* פיטר קולס, '''מפגשים פוסטמודרניים – איינשטיין וליקוי החמה המלא''', הוצאת [[ספרית פועלים]], [[2002]] {{ULI|004344009}}
* וולטר ס. מי, '''אלברט איינשטיין – חייו ותורתו''', [[הוצאת יבנה]], 2002 {{ULI|004373798}}
* דייוויד בודאניס, '''E=mc² – סיפורה של התגלית הגדולה בהיסטוריה''', תרגם מאנגלית יניב פרקש, [[כתר הוצאה לאור]], [[2002]] {{ULI|004360179}}
* [[דניס אוברבי]], '''איינשטיין מאוהב''', הוצאת [[זמורה-ביתן]], [[2004]] {{ULI|006627010}}
* [[עמוס אילון]] – '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני – יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743–1933]]''', תרגם מאנגלית דני אורבך, [[הוצאת דביר]], 2004.
* [[רות ירדני-כץ]], '''אלברט איינשטיין – סיפורו של גאון''', הוצאת בית עלים, 2005 {{ULI|003740650}}
* [[מיצ'יו קאקו]], '''היקום של איינשטיין: פריצת דרך בתפיסת הזמן והמרחב''', [[הוצאת אריה ניר]], 2005 {{ULI|006627017}}
* [[משה ימר|משה (מקס) ימר]], '''איינשטין והדת: פיזיקה ותאולוגיה''', [[אוניברסיטת בר-אילן]] ו[[ידיעות ספרים]], 2008 {{ULI|008101158}}
* [[ז'אן-קלוד קרייר]], '''אינשטיין, בבקשה''', תרגמה דינה ברכה, הוצאת כתר, 2009
* אליס קלפרייס, '''כמו שאינשטיין אמר''', תרגם איתן בן נתן, [[הוצאת הד ארצי]], 1999 {{ULI|004060282}}
* [[וולטר אייזקסון]], '''איינשטיין: חייו והיקום שלו''', מאנגלית: דוד מדר, ידיעות ספרים, 2011 {{ULI|010264071}}
* [[משה ימר]], '''איינשטיין והדת, פיזיקה ותאולוגיה''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], 2007 {{ULI|008101158}}
* ג'ורג' סילבסטר פיראק, '''פרויד מתעמת עם הספינקס; משמעות החיים על פי איינשטיין''', הוצאת [[נהר ספרים]], 2020{{הערה|{{הארץ|עופר אשכנזי|מה אפשר ללמוד מראיונות בני כמעט מאה שנים עם פרויד ואיינשטיין|1.9524677|10 בפברואר 2021}}}}
* דייוויד בודאניס, '''הטעות הגדולה של איינשטיין''', [[ספרי עליית הגג]], 2022{{הערה|{{הארץ|דיוויד בודאניס|פרק מהספר '''הטעות הגדולה של איינשטיין'''|00000181-f74d-d16e-af91-f7eff4c80000|14 ביולי 2022|מנויים=לא}}}}
'''ספרי ילדים ונוער:'''
* [[תמי שם-טוב]], '''אלברט איינשטיין: הגאון שפיצח (בכוח הדמיון) את סודות היקום,''' סדרת ממציאים ומגלים. הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת, זמורה-ביתן]], 2016 {{ULI|014193586}}
* ג'ס ברלייר, '''מי היה אלברט איינשטיין?''' [[הוצאת שוקן]], 2014 {{ULI|011839772}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים
|ויקיטקסט=en:Author:Albert Einstein|שם ויקיטקסט=אלברט איינשטיין
|ויקיציטוט=אלברט איינשטיין
|שמאל}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007260607605171|אלברט אינשטין (1879-1955)}}
{{אתר רשמי}}
{{פרופילי מדענים}}
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}
* {{אסטרופדיה|אלברט אינשטיין}}
* {{IMDb}}
'''מאמרים כלליים וביוגרפיות''':
{{טורים
|תוכן=
* [http://etcweb.princeton.edu/CampusWWW/Companion/einstein_albert.html ביוגרפיה של איינשטיין] באתר [[אוניברסיטת פרינסטון]] {{אנגלית}}
* {{הארץ|עמית הגר|היחסות הפרטית, ועוד כמה מהפכות|1.1514038|28 במרץ 2005}}
* {{הארץ|עמית הגר|הקפיצה הקוונטית הגדולה|1.1514395|29 במרץ 2005}}
* {{הארץ|עמית הגר|בסוף אישרו לו את הדוקטורט|1.1514575|30 במרץ 2005}}
* {{הארץ|עמית הגר|"לראות" אטומים (עם סרגל ושעון)|1.1514947|31 במרץ 2005}}
* {{הידען|עמית הגר|מה טען איינשטיין בתורת היחסות הפרטית|מה-טען-איינשטיין-בתורת-היחסות-הפרטית}}
* [[אבשלום אליצור]], [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/einsam.html הדיאלוג הפילוסופי בין איינשטיין להרברט סמואל] – באתר [[אימגו]]
* {{אבני דרך|3248|עשר התגליות הגדולות בפיזיקה ובאסטרונומיה}}
* {{הידען||אשכול מאמרים על אלברט איינשטיין|category/society/scientists/einstein/}}
* {{הארץ|יששכר אונא|כוח המשיכה שלי בוודאי יועיל בדולריה|1.1419765|20 ביוני 2007}}
* [[אבשלום אליצור]], [http://a-c-elitzur.co.il/site/SiteArticle.asp?ar=104 איינשטיין גוזר והקדוש ברוך-הוא מקיים], [[מעריב]]
* {{הידען|סיינטיפיק אמריקן ישראל|מדוע איינשטיין חשוב|why-einstein-important-2903168|29 במרץ 2016}}
* [http://segulamag.com/articles/אלברט-איינשטיין-מנגינה-פיזיקלית-מופל/ אלברט איינשטיין - מנגינה פיזיקלית מופלאה], על המוזיקה בחייו של איינשטיין, [[סגולה (מגזין)|מגזין סגולה]]
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 234: איינשטיין – האיש שרכב על קרני אור – לילדים ולמבוגרים|2017/11/30|פרק-234-איינשטיין-האיש-שרכב-על-קרני-אור-ל}}
* [[תומר פרסיקו]], [https://tomerpersico.com/2007/03/11/einstein-on-science-and-religion/ איינשטיין על דת ומדע], תרגום המאמר של איינשטיין, ופרשנות.
* [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/55/ART1/881/137.html#:wu גלי וינשטיין, אלוהים לא משחק בקוביות: תפישתו הדתית של אינשטיין], מעריב nrg, 2009.
* {{ynet|גלי וינשטיין|מי גנב את מוחו של אלברט איינשטיין?|3898068|2 ביוני 2010}}
* {{הארץ|דניאל ללוש|אני, רק שאלה; "איינשטיין, בבקשה"|1.1278784|2 בספטמבר 2009}}
* [[יששכר אונא]], [http://www.hayadan.org.il/perserving-einstein-0005091/ לשמר את איינשטיין], על פרויקט שימור כתביו של איינשטיין
* {{iCast|[[ערן סבאג]]|"חיים של אחרים" על {{שם הערך}}|385404|407916|1 ביוני 2010}}
* {{ynet|וולטר איזקסון|שנת הפלאות של איינשטיין|4119850|8 בספטמבר 2011}}
* {{nrg|צח יוקד, ניו-יורק|גאון פיננסי: תעשיית הכסף של אלברט איינשטיין|369/348|18 במאי 2012|16|2}}
* {{ynet|[[שרי שביט]]|שינה את העולם: כתביו של אלברט איינשטיין|4461792|5 בדצמבר 2013}}
* {{הידען|איתי נבו|האיש ששינה את היקום: 60 שנה למותו של אלברט איינשטיין|60-years-since-einsetin-death-1804158|18 באפריל 2015}}
* וולטר אייזקסון, [http://www.sciam.co.il/כיצד-המציא-איינשטיין-מחדש-את-המציאות/ כיצד המציא איינשטיין מחדש את המציאות], באתר [[סיינטיפיק אמריקן]]
* [https://www.anumuseum.org.il/he/בלוג-בית-התפוצות/שש-עובדות-מפתיעות-על-אלברט-איינשטיין/ שש עובדות מפתיעות על אלברט איינשטיין], באתר [[מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות|בית התפוצות]], מרץ 2017
* [https://nobel.anumuseum.org.il/persona/אלברט-איינשטיין/ אלברט איינשטיין], אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר [https://www.anumuseum.org.il/he/ בית התפוצות].
* [http://www.hayadan.org.il/does-einstein-wife-coauthor-the-theory-of-relativity-2001126 האם אשתו הראשונה של איינשטיין חיברה יחד עמו בחשאיות את מאמר היחסות מ-1905?], באתר [[הידען]], 20 באפריל 2012
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=9963 "פרץ את גבולות המעבדה והצית את הדמיון": פודקאסט "גיבור תרבות" להאזנה המוקדש כולו לאלברט איינשטיין, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת]
* תומאס הארווי {{אנ|Thomas Stoltz Harvey}} - [https://www.anumuseum.org.il/he/בלוג-בית-התפוצות/נורמלי-יחסית-האיש-ששמר-את-המוח-של-איינש/ האיש שגנב את המוח של איינשטיין], בלוג באתר בית התפוצות
* {{הארץ|הניו יורק טיימס|100 שנים לתגלית שחשפה איך פועל היקום|1.7303068|29 במאי 2019}}
* {{אודיסאה|[[חנוך גוטפרוינד]]|עניין של אינטואיציה ושנים של חיפוש|28|9|יולי 2015}}
}}
'''מאמרים על הגותו''':
* [http://maavak.org.il/?content=4 למה סוציאליזם?] מאת אלברט איינשטיין. מאמר בו הוא מתאר את השקפתו החברתית. מתוך אתר [[תנועת מאבק סוציאליסטי]]
* [http://www.aish.com/hsociety/science/Albert_Einstein_-_The_Person_Jew_and_Believer_-_Part_1.asp אלברט איינשטיין – האדם, היהודי והמאמין], סדרת כתבות של אורי פז באתר "[[אש התורה]]"
* [http://www.time.com/time/time100/poc/magazine/albert_einstein5a.html איש המאה של המגזין "טיים"] {{אנגלית}}
* {{הארץ|אליה ליבוביץ|כה אמר סגנו של אלוהים|1.1460940|25 בנובמבר 2007}}
* [http://meyda.education.gov.il/files/tarbut/pirsumeagaf/kitveet/270pdf.pdf דף לתרבות יהודית – אלברט איינשטיין ויהדותו] גיליון 270, סיוון התשס"ו. בהוצאת משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתרבות תורנית

'''ארכיונים ומצגות''':
* [http://www.albert-einstein.org/ אתר הארכיונים של אלברט איינשטיין]
* [http://www.alberteinstein.info/ ארכיון איינשטיין] {{Webarchive|url=https://www.webcitation.org/60qXwH4mf?url=http://www.alberteinstein.info/ |date=2011-08-11 }}, ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] ובו כתב היד של רוב כתביו של איינשטיין
* [http://www.mada.org.il/exhibitions/einstein איינשטיין] – תערוכה וירטואלית על אודות איינשטיין באתר [[מוזיאון המדע ירושלים]]
* [http://astroclub.tau.ac.il/video_h.html#einstein הרצאות וידאו על איינשטיין]
* [https://web.archive.org/web/20110811044657/http://ae.magmath.com/ מאמרי שנת הפלא של אלברט איינשטיין בתרגום לעברית]
* [[סרט דוקומנטרי]] על דרך מחשבתו של איינשטיין ופריצות הדרך שלו, יוצר על ידי 'ערוץ ההיסטוריה', והותר לפרסום ב[[יוטיוב]] [http://www.youtube.com/watch?v=N0x9gApvuGo Einstein]
* [http://einsteinpapers.press.princeton.edu/ תערוכה דיגיטלית של חלק מכתביו, באנגלית ובגרמנית]
* {{סרטונים}} אינשטיין בארכיון הסרטונים של [[AP]] {{כ}}| [http://www.aparchive.com/metadata/ALBERT-EINSTEIN-INTERVIEW-SOUND/a92bb3f9914d4f17ad60a60548fdc21c AP Archive] אינשטיין בראיון, 1930 | [http://www.aparchive.com/metadata/PROFESSOR-ALBERT-EINSTEIN-NO-SOUND/e176cc691a574190b17377d8eafe3a59 AP Archive] אינשטיין מעניק מדליה ל[[תומאס מאן]], 10 בפברואר 1939 | [http://www.aparchive.com/metadata/Universal-Newsreels-1947-Part-8/ab8c8e527829571ff2e824afc27f6e18 AP Archive] אינשטיין ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] עם [[דווייט אייזנהאואר]], [[הרברט הובר]] ו[[הארי טרומן]], 1947 <small>(התחלה: 1:51)</small> | [http://www.aparchive.com/metadata/PROFESSOR-EINSTEIN-DIES-NO-SOUND/1291b5269e424024a3c4524a5c3c0a5e AP Archive] אוסף תמונות |
* {{דודל|albert-einsteins-124th-birthday|יום הולדתו ה-124 של אינשטיין}}, 13 במרץ 2003
* "[https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=9688 המקרר של איינשטיין]" - פרק על המצאת המקרר של איינשטיין בפודקאסט "[https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx?progId=2019 מינהר הזמן]", [[תאגיד השידור הישראלי|תאגיד השידור הישראלי, "כאן"]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ערך מומלץ}}
{{פרס נובל לפיזיקה}}
{{בקרת זהויות}}

{{ללא בוט|330}}

{{מיון רגיל:איינשטיין, אלברט}}
[[קטגוריה:אלברט איינשטיין|*]]
[[קטגוריה:פיזיקאים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לפיזיקה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל יהודים גרמנים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:פיזיקאים יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:פיזיקאים יהודים שווייצרים]]
[[קטגוריה:פיזיקאים יהודים גרמנים]]
[[קטגוריה:ממציאים יהודים]]
[[קטגוריה:ממציאים גרמנים]]
[[קטגוריה:ממציאים אמריקאים]]
[[קטגוריה:צמחונים אמריקאים]]
[[קטגוריה:צמחונים יהודים]]
[[קטגוריה:פציפיסטים יהודים]]
[[קטגוריה:סגל המכון למחקר מתקדם]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית קופלי]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה]]
[[קטגוריה:מדענים יהודים שווייצרים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל יהודים שווייצרים]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת ליידן]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת ציריך]]
[[קטגוריה:סגל המכון הטכנולוגי של ציריך]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת קארל בפראג]]
[[קטגוריה:אנשי השנה של המגזין טיים]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:מדענים שהיגרו לארצות הברית]]
[[קטגוריה:מהגרים מגרמניה לארצות הברית]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים שנבדקו]]
[[קטגוריה:אגנוסטים]]
[[קטגוריה:בוגרי המכון הטכנולוגי של ציריך]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת ציריך]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רוסטוק]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרינסטון]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוקספורד]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית מקס פלאנק]]
[[קטגוריה:פליטי רדיפות הנאצים]]
[[קטגוריה:אזרחי כבוד של תל אביב-יפו]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם מכתשים בירח]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית Find a Grave אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:יהודים שגווייתם נשרפה]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית פרנקלין]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על מדליות ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו בשטרות כסף ישראליים]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי רומניה]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ברית המועצות]]
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19]]
[[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1879]]
[[קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1955]]