הצגת המקור של הדף "אפקט הצופה"

'''אפקט הצופה''' הוא מונח המשמש ב[[מדעי החברה]], וכן בתחום ה[[פיזיקה]].

בפן המדעי המושג משמש לתיאור של מצב בו פעולת ה[[צופה|צפייה]] על אירוע או על הניסוי המסוים - כלומר שלאקט הצפייה כשלעצמו או אפילו אקט של [[מדידה]] טכנית מדוקדקת הנוגעת בפרטים הרלוונטיים לאירוע מסוים שנמצא תחת בחינה – עלולה להניב מהלך שונה מאוד ולעיתים ממש להוביל לתוצאות מפתיעות, ובלתי שגרתיות; לעיתים ממש הפוכות מהמצופה. מצבים כאלה עשויים להוביל לידי מבוכה ובלבול רב בקהל החוקרים, והאקדמיה שמבקשת לברר מושגים אמיתיים וברורים.

לכן המדע המודרני פיתח, וממשיך לפתח ולהעלות רעיונות או השערות, בכדי לבוא לכדי השגות ושיטות מעשיות להתמודד עם ה"מוזרויות" הללו (מילה שהשתמש בה [[אלברט איינשטיין]] בעצמו לגבי עניינים אלו) והחריגות הקשות (לפעמים) הצצות במאגרי הנתונים המשמשים את אנשי המחקר. בעקבות זאת נוסדה ספרות ענפה מאוד המתייחסת לסוגיות הללו ולקושי זה, ושואבת מסקנות מהמצב הנתון ובעזרת מחשבה זהירה, באה להציע שיטות אופני מחקר נאותים יותר, חכמים יותר ואפקטיביים יותר, תוך כדי שהיא מציעה סייגים שונים למחקר, ומעלה נקודות מלכוד פוטנציאליות בתהליכים המחקריים.

הגורמים לתופעה זו הם מגוונים ומהווים בסיס לדיונים רבים בין חוקרים ומדענים נכבדים, זה מכבר מאות בשנים, והמצב, עם כל הניסיונות להביא לפישוט ותוצאות ראויות, עדיין ישנה תופעה עיקשת של מנגנונים פיזיקליים לשבור תבניות כאשר הם נתונים תחת משטר של מדידה ופיקוח. (ראו [[דה-קוהרנטיות קוונטית|דה-קוהרנטיות]], [[שזירה קוונטית]], [[עקרון האי-ודאות|עקרון האי-ודאות של הייזנברג]]; [[קריסת פונקציית הגל]]),

לאפקט הצופה חשיבות רבה בבנייה ובתכנון של [[ניסוי]]ים ו[[תצפית (מדע)|תצפיות]], במסגרת ה[[מחקר]] המדעי ופיתוח הטכנולוגי, זאת לאור ה[[נטאי]] שהוא עלול לחולל וכן השפעותיו על תוצאות ניתוח של ממצאים, ובהתאם, והסקת מסקנות שעלולות להיות מטעות.

==אפקט הצופה במדעי החברה==
באופן כללי, ובעיקר ב[[מדעי החברה]], האפקט מתייחס לשינוי שמתחולל ב[[התנהגות]]ו של ה[[אדם]], כאשר הוא [[מודעות|מודע]] להימצאותו תחת פיקוח חיצוני.

===הטיית הצופה===
{{ערך מורחב|הטיית הנסיין}}

במדעי החברה, המונח '''הטיית הצופה''' או '''הטיית הנסיין''' מתייחס לשגיאה בניסוי, המתקיימת כאשר הצופים מדגישים יתר על המידה את ההתנהגות שהם מצפים לקבל ואינם מבחינים בהתנהגות שאותה אינם מצפים לקבל. דוגמה קלאסית לכך ניתן למצוא במחקרים [[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגיים]], כגון אלו של [[מרגרט מיד]] או [[ברוניסלב מלינובסקי|מלינובסקי]], בהם שידרו הצופים לנצפים את הציפיות והתפישות המוסריות והרעיוניות שלהם, אשר הובילו להטיה חריפה של התוצאות. בניסויים מדעיים רפואיים, מנסים להתגבר על בעיית הטיית הצופה באמצעות עריכת ניסוי [[סמיות כפולה]], בו הן המנסה והן מושא הניסוי אינם מודעים לתוצאות הרצויות או לסוג קבוצת הניסוי אליה הוקצו.

==אפקט הצופה בפיזיקה==
{{עריכה|מערבב בין קריסת פונקציית הגל לבין עקרון אי הוודאות|נושא=מדע וטכנולוגיה}}
ב[[מכניקת הקוונטים]], בטרם התבצעה מדידה של גודל פיזיקלי כלשהו, יכולה מערכת להימצא במצב של [[סופרפוזיציה קוונטית]], צירוף של מספר מצבים בו זמנית. מערכת הנמצאת בסופרפוזיציה של שני מצבים, למשל, ניתן לתאר על ידי פונקציית הגל הבאה:

<math>\Psi = \alpha\cdot \left |0 \right \rangle + \beta\cdot \left |1 \right \rangle</math>

אם ותתבצע מדידה שמטרתה לבדוק את מצב המערכת, תתקבל תוצאה אחת בלבד. בדוגמה שלעיל, התוצאות האפשריות היחידות הן שהמערכת מצויה במצב <math>\left |0 \right \rangle</math> או במצב <math>\left |1 \right \rangle</math>. משמעות הדבר היא שביצוע המדידה גרם ל"קריסת פונקציית הגל"; הצופה השפיע על מצב המערכת מעצם מדידתו אותה.

להסבר [[אינטואיציה|אינטואיטיבי]] של התופעה, ניתן להיעזר ב[[ניסוי מחשבתי|ניסוי המחשבתי]] "[[החתול של שרדינגר]]", המתאר חתול, שלא ניתן לקבוע האם הוא חי או מת מבלי לפתוח את הקופסה בתוכה הוא מצוי. אי לכך, בטרם תתבצע תצפית על החתול, הוא נמצא בסופרפוזיציה של המצבים "חי" ו"מת". המצב הפיזיקלי מושפע מעצם המדידה, ואינו תלוי בהימצאותו של צופה חי, אשר יבחן את ערכיה.

==ראו גם==
* [[פרשנות קופנהגן]]
* [[ניסוי שני הסדקים]], ניסוי ששינה את עולם הפיזיקה לחלוטין
* [[מחשב קוונטי]]

{{קצרמר|מדעים}}

[[קטגוריה:פסיכולוגיה חברתית]]
[[קטגוריה:ניסוי]]
[[קטגוריה:מכניקת הקוונטים]]
[[קטגוריה:הטיות]]