הצגת המקור של הדף "אקונומיקה"

[[קובץ:Bleach-bottle.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בקבוק אקונומיקה]]
'''אָקוֹנוֹמִיקָה''' הוא ה[[שם מסחרי|שם המסחרי]] ב[[ישראל]] של מלבין שמכיל ריכוז נמוך של [[נתרן תת-כלורי]] (Sodium hypochlorite; [[כתיב כימי|סימול כימי]]: NaOCl). אקונומיקה משמשת להלבנת בדים, [[כיור]]ים, [[אסלה|אסלות]], [[רצפה|רצפות]] ומשטחים עשויים אבן, לניקיון, ול[[חיטוי]] ביתי של מושבות [[פטריות]] ו[[חיידקים]].

אקונומיקה רגילה מכילה כ-3% נתרן תת-כלורי, פחות מ-1% [[נתרן הידרוקסידי]], חומרי [[בושם]] ו[[מים]]; אקונומיקה היא חומר [[בסיס (כימיה)|בסיס]]י.

פעולת הלבנה של אקונומיקה נעשית בעזרת [[חמצון]] של מרכיבים ב[[צבע (חומר)|צבע]]ים וב[[פיגמנט]]ים. בפעולה זו נשברים [[קשר כימי|קשרים כימיים]] ב[[כרומופור]] (Chromophore), החלק שגורם ל[[מולקולה]] [[בליעת אור|לבלוע אור]], והכרומופור מתקצר או משתחרר לחלוטין מהמולקולה. כך מאבדת המולקולה את יכולתה לבלוע [[אור נראה]] והופכת ל[[שקיפות (אופטיקה)|שקופה]].

==אטימולוגיה==
מקור שמה של האקונומיקה הוא בשמו של מותג מסוים, שניתן לו על שם המילה "economic" שפירושה ניהול כלכלי נבון וחסכני. שמו של המותג השתרש והפך ל[[שם גנרי|שמו הגנרי]] של המוצר{{הערה|[https://www.milononline.net/mobile/do_search.php?vid=1023984&Q=%E0%F7%E5%F0%E5%EE%E9%F7%E4 אקונומיקה], באתר [[מילון ספיר]] בעריכת [[איתן אבניאון]].}}.

מקורו של המותג אקונומיקה הוא במותג שייצר שמעון גלרנטר במפעל קטן בשכונת [[גבעת שאול]] ב[[ירושלים]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL997009638212105171/NLI בית חרושת לייצור אקונומיקה בבעלותו של שמעון גלרנטר, רח' אלקבץ 18 גבעת שאול, ירושלים], תמונה באתר [[הספרייה הלאומית]].}} ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]]. את השם "איקונומיקה" רשם גלרנטר כ[[סימן רשום]] בבעלותו בשנת [[1945]]{{הערה|{{מעריב|ש. גלרנטר|איקונומיקה|19491103|34}}}}. בשנים שלאחר מכן חברות אחרות השתמשו בשמות דומים כדי לשווק את מוצריהן{{הערה|ראו למשל: {{הבוקר|ש. גלירנטר|לא "אקונומיקה" אלא "אקונומיה"|19500221|24}}}}. בית החרושת של גלרנטר נסגר ב-[[1950]]{{הערה|{{חרות||ביח"ר "אקונומיקה" נסגר מחוסר בגלמים|19501004|25}}.}}.

==סכנות==
קיים סיכון שילדים יפתחו את הבקבוק, לצורך התמודדות עם סיכון זה הומצא [[פקק ביטחון]] שמונע מילדים לפתוח בקבוקים עם חומרים מסוכנים. אקונומיקה עלולה להיות מסוכנת מאוד בעת מגע עם ה[[עיניים]], ורצוי גם להימנע ממגע של החומר עם ה[[עור]]. אם האקונומיקה באה במגע עם הבגדים, היא מעוררת פעולת חמצון עם הבד ומכתימה אותו.

ערבוב של אקונומיקה עם [[חומצה]] גורם לתגובה שבה משתחרר גז [[כלור]] Cl<sub>2</sub> בשל הפיכת <sup>-</sup>OCl, [[אניון]] הנמצא ב[[תמיסה|תמיסת]] נתרן תת-כלורי, לחומצה HOCl. חומצה זו נמצאת ב[[שיווי משקל כימי]] עם כלור מולקולרי (Cl<sub>2</sub>). שווי משקל זה הוא תלוי [[pH]]. כאשר מוסיפים חומצה, ה-pH יורד והתגובה נעה לכיוון של יצירת כלור מולקולרי המשתחרר בצורת [[גז]]. כך למשל, בנוכחות [[חומצת מימן כלורי]] תתרחש התגובה הבאה:

:<math>HOCl+ HCl \Rightarrow Cl_2+H_2O</math>.
הכלור המשתחרר הוא חומר מסוכן מאוד ל[[מערכת הנשימה]], לאיברי ה[[חושים]] בפנים ולעור.

ערבוב של אקונומיקה עם [[אמוניה]] מייצר [[כלוראמין|כלוראמינים]], [[תרכובת|תרכובות]] [[רעל|רעילות]] של כלור, המהוות סכנה לעיניים ולמערכת הנשימה. להלן שרשרת התגובות של נתרן תת-כלורי עם אמוניה:
#<math>NaOCl+ NH_3 \Rightarrow NaOH+NH_2Cl</math>
#<math>NaOCl+ NH_2Cl \Rightarrow NaOH+NHCl_2</math>
#<math>NaOCl+ NHCl_2\Rightarrow NaOH+NCl_3</math>

==ראו גם==
*[[חיטוי]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*{{קישור כללי|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/מדוע%20הכתמת%20בגד%20באקונומיקה%20איננה%20הפיכה%2C%20מה%20קורה%20לצבע%3F%20אריאל|הכותב=[[אבי סאייג]]|כותרת=מדוע הכתמת בגד באקונומיקה או חומצה/בסיס אחרים איננה הפיכה, מה קורה לצבע?|אתר=[[מכון דוידסון לחינוך מדעי]]|תאריך=}}
* {{דוידסון|ד"ר אבי סאייג|מדוע לאחר שנוגעים באקונומיקה יש מגע חלקלק על העור?|askexpert/chemistry/מדוע-לאחר-שנוגעים-באקונומיקה-יש-מגע-חלקלק-על-העור-אורית|19 יוני 2011}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007283256805171|הלבנה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מוצרי ניקיון]]
[[קטגוריה:בסיסים]]
[[קטגוריה:חיטוי ועיקור]]