הצגת המקור של הדף "ארסן"

{{פירוש נוסף}}
{{יסוד כימי
| שכן מימין = [[סלניום]]
| שם = ארסן
| שכן משמאל = [[גרמניום]]
| שכן מלמעלה = [[זרחן|P]]
| סמל כימי = As
| שכן מלמטה = [[אנטימון|Sb]]
| תמונת טבלה מחזורית = [[קובץ:As-TableImage.png|250px]]
| צבע רקע = #cccc99
| מספר אטומי = 33
| סדרה כימית = [[מתכות למחצה]]
| צפיפות = 5,727
| מראה = אפור מתכתי
| תמונה = [[קובץ:Arsen 1a.jpg|280px]]
| משקל אטומי = 74.9216
| רדיוס ואן דר ולס = 185
| רמות אנרגיה = 2, 8, 18, 5
| מצב צבירה = [[מוצק]]
| יחידות לטמפרטורה = K
| טמפרטורת רתיחה = 887
| טמפרטורת רתיחה צלזיוס = 614
| לחץ אדים = ?
| טמפרטורת אדים = ?
| מהירות הקול = ?
| טמפרטורת מהירות הקול = ?
| אנרגיית יינון ראשונה = 947
| אלקטרושליליות = 2.18
| קיבולת חום סגולית = 330
| מוליכות חשמלית = 3.45 · 10<sup>6</sup>
| מוליכות תרמית = 50
}}
'''אַרְסֶן''' ('''Arsenic'''), הידוע גם בשם '''זַרְניך''', הוא [[יסוד כימי|יסוד]] [[רעל|רעיל]] ביותר ממשפחת ה[[מתכות למחצה]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] As ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 33.

==תכונות==
ארסן דומה מאוד מבחינה כימית ל[[זרחן]], הוא מספיק דומה כדי להשתלב במקומו בתהליכים ביולוגיים וכך לגרום להרעלה. כשארסן מחומם הוא [[חמצון-חיזור|מתחמצן]] ל־As<sub>2</sub>O<sub>3</sub> ומפיץ [[ריח]] המזכיר [[שום]].
לארסן בצורתו [[גביש|הגבישית]] היציבה ביותר [[צבע]] אפור מבריק והוא מתפורר בקלות. קיימות גם צורות פחות יציבות בצבעים צהוב ושחור. צורתו החיצונית מזכירה [[מתכת]], על אף שאיננו שייך לקבוצה זו. [[טמפרטורת רתיחה|טמפרטורת הרתיחה]] שלו היא 614 מעלות, ובתנאים רגילים הוא בכלל לא מופיע בצורת [[נוזל]], אלא [[המראה (פיזיקה)|ממריא]] ממצב [[מוצק]] ישירות ל[[גז]]. גם בעת הקירור, הגז הופך מיד לגבישים, ולא לנוזל. רק בתנאי [[לחץ]] גבוה ניתן לצפות בצורת הנוזל של ארסן, כאשר עבור לחץ של 28 [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירות]] [[טמפרטורת התכה|טמפרטורת ההתכה]] שלו עומדת על 817 [[מעלות צלזיוס]].
במגע עם מים, פולט הארסן גז רעיל העלול אף לגרום למוות.

==שימושים==

בשל תכונותיו הרעילות, משמש הארסן בתעשיית [[הדברה|הדברת המזיקים]] ובעיקר בתעשיית ההדברה החקלאית ובשל תכונות אלו גם הפך ליסוד פופולרי לשימוש בתעשיית ה[[נשק כימי|לוחמה הכימית]]. עם השנים התפתחו הרכבי חומרי ההדברה כך שיהוו סכנה מינימלית לחקלאים אשר מרססים בהם את השדות, וכיום משתמשים בארסן הלבן (ארסן חמצני) ברוב תהליכי ההדברה. החומר [[גליום ארסניד]] (GaAs) משמש כ[[מוליך למחצה]] בשבבים, בתור תחליף מוצלח אך יקר ל[[צורן (יסוד)|סיליקון]]. הארסן גם משמש כחומר מחזק בתרכובות שונות בטמפרטורות גבוהות. הוא מצוי בצבעים, חומרי ומוצרי [[חומר קרמי|קרמיקה]], [[זיקוקין די-נור]], [[לייזר]]ים ועוד. למרות ואף בניגוד לתכונותיו הרעילות, לפני גילוי ה[[פניצילין]] שימש הארסן כתרופה לטיפול במחלת ה[[עגבת]].

==היסטוריה==
[[קובץ:Arsenic symbol.svg|ממוזער|80px|סמל הארסן באלכימיה]]
המונח "ארסן" מקורו בשפה הפרסית, ואין לו כל קשר למילה "ארס" בעברית. ידוע כי עוד בתקופת [[יוון העתיקה|היוונים]] ו[[רומא העתיקה|הרומאים]] היו בשימוש [[תרכובת|תרכובות]] ארסן. בעיקר היו משתמשים בתרכובות [[גופרית]] בתור רעל. גם מימי הביניים קיים תיעוד על [[אלכימיה|אלכימאים]] [[אירופה|אירופאים]] ומלומדים [[סין (אזור)|סינים]] שידעו להכין ולהשתמש בתרכובות ארסן שונות. בעבר רווחה האמונה כי [[בזואר|אבני בזואר]] מסוגלות לנטרל את כל הרעלים, ביניהם ארסן. נראה כי סוג מסוים של בזואר אכן מסוגל לנטרל את הארסן, ב[[תגובה כימית]].

בשנת [[1649]] הראה [[יוהאן שרדר]] שתי דרכים לבידוד ארסן מתוך תרכובת.

בתקופה הוויקטוריאנית, ארסן שעורבב עם [[חומץ]] ו[[גיר]] נאכל על ידי הנשים על מנת לשפר את גוון פניהן.

ב{{ה|מאה ה-18}} הארסן היה אחד החומרים ששימשו להכנת צבע ירוק ל[[טפט]]י קיר. בעבר הועלתה הסברה ש[[נפוליאון בונפרטה]] מת באי [[סנט הלנה]] בשל הרעלת ארסן שנמצא בריכוז גבוה בצבעי הקיר שבביתו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bezalel.ac.il/news/610777|כותרת=האם הצבע ירוק אקולוגי?|אתר=אתר [[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]]|תאריך=6 בדצמבר 2020}}.</ref> הימצאות ארסן בטפטים הביאה למספר ניכר של מקרי תמותה באנגליה ב{{ה|מאה ה-19}}, עד להבנת התופעה על ידי מספר רופאים. על אף דרישה ציבורית להתערבות [[אסדרה|רגולטורית]] בתחום נמנעה מכך הממשלה, דבר שהוביל את הצרכנים לדרוש ישירות מהיצרנים להתחייב שאין ארסן במוצריהם, וחלקם נענו לדרישות הצרכנים. בתחילת [[המאה ה-20]] עדיין היו מספר חברות שהשתמשו בארסן אולם מוּדעוּת הצרכנים לבעיה הובילה ל[[חרם צרכני|החרמת]] חברות אלו ולסגירתן בסופו של דבר.

בשנת [[1900]] התרחשה ב[[אנגליה]] [[הרעלת הבירה באנגליה|הרעלת מזון המונית]] {{אנ|1900 English beer poisoning}} עקב חדירת ארסן ל[[בירה]], מההרעלה נפגעו כ-6000 איש, מהם 70 מצאו את מותם.

בשנת [[2010]], מחקר [[אסטרוביולוגיה|אסטרוביולוגי]] במימון [[נאס"א]] גילה [[מיקרואורגניזם]] המשתמש בארסן כאבן בניין של ה-[[DNA]], במקום ב[[זרחן]], המשמש את שאר עולם החי.{{הערה|Henry Bortman, [http://www.astrobio.net/exclusive/3698/thriving-on-arsenic Thriving on Arsenic], ''Astrobiology Magazine'', December 2, 2010|כיוון=שמאל}} מאוחר יותר פורסמו עדויות סותרות.{{הערה|Tobias J. Erb, Patrick Kiefer, Bodo Hattendorf, Detlef Günther, Julia A. Vorholt, [http://www.sciencemag.org/content/337/6093/467 GFAJ-1 Is an Arsenate-Resistant, Phosphate-Dependent Organism], ''Science'', July 2012|כיוון=שמאל}}

==צורה בטבע==
את הארסן מוצאים לרוב בטבע כשהוא בתרכובת עם גופרית או חמצן, וכן בכמה [[סולפיד]]ים מתכתיים. ארסן מופק בעיקר ממחצבות של [[ארסנופיריט]] (FeSAs, [[פיריט]] ה[[ברזל]]) אשר נמצאים ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[מקסיקו]], [[נורווגיה]] ו[[ספרד]].

==ייצור ארסן==
[[קובץ:Native_arsenic.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ארסן טבעי]]
ניתן לייצר ארסן בתהליך פשוט יחסית, כאשר מחממים ארסן גופרי באוויר כך:
:<math>\ 2As_2S_{3(s)} + 9O_{2(g)} \rarr 2As_2O_{3(s)} + 6SO_{2(g)}</math>

לאחר מכן, מחממים את [[תחמוצת]] הארסן עם [[פחמן]] כך:
:<math>\ 2As_2O_{3(s)} + 3C_{(s)} \rarr 3CO_{2(g)} + 4As_{(s)}</math>

==הרעלה==
הארסן ([[ארסן תלת-חמצני]]) רעיל (LD50) במנות הגדולות מ-35 מ"ג/ק"ג משקל גוף בעכברים, ו-15 מ"ג/ק"ג משקל גוף בחולדות. הסימנים להרעלת ארסן דומים מאוד לתסמינים של מחלת ה[[כולרה]]: שלשולים, [[הקאות]], [[בחילה|בחילות]], ירידה דרסטית בחום הגוף שמלווה בהכחלה של אזורים שונים בגוף ולבסוף מוות.

==ארסן במזון==
ארסן נמצא במרבית המזון והשתייה של אדם ממוצע, לרוב במינונים מזעריים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/arsenic#:~:text=Fish%2C%20shellfish%2C%20meat%2C%20poultry,its%20less%20toxic%20organic%20form.|כותרת=Arsenic|אתר=WHO - World Health Organization|תאריך=December 7, 2022}}</ref>.
במספר בדיקות [[מעבדה]] של [[בשר עוף]] נמצא ארסן בריכוזים גבוהים. מקור הארסן בזרזי גדילה ותרופות שבהם משתמשים בתעשיית העופות.{{הערה|Nachman KE, Baron PA, Raber G, Francesconi KA, Navas-Acien A, Love DC. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23694900 Roxarsone, inorganic arsenic, and other arsenic species in chicken: a U.S.-based market basket sample], Environ Health Perspect. 2013 Jul;121(7):818-24. May 11, 2013|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|משרד החקלאות מאשר: יש רעל בעוף שלכם|3337215|8 בדצמבר 2006}}}}
בסוף [[2012]] נמדדו רמות של ארסן במגוון רחב של [[אורז]] ומוצריו, כגון [[דגני בוקר]], בבדיקה מדגמית של כמאתיים מוצרים שעשה [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]]. במדידות נמצאו הבדלים גדולים ברמות הארסן בכלל והארסן האי-אורגני בפרט במוצרים שונים. הרמה הממוצעת נעה בטווח שבין 2.2 [[מיקרוגרם]] ל-7.2 מיקרוגרם ארסן למנת הגשה (גודל המנה שונה ממוצר למוצר). כמו כן נמצאו באופן עקבי רמות גבוהות יותר של ארסן ב[[אורז מלא]] מאשר באורז לבן, מפני שהוא נוטה להצטבר בקליפת הגרגירים.

על סמך הממצאים האלה קבעו מומחי הבריאות כי רמות הארסן באורז אינן מסכנות את בריאות הצרכנים בטווח המיידי, כלומר לא יגרמו להרעלת ארסן. עם זאת, הממצאים הללו הניעו תוכנית לניטור רמות הארסן באורז ובמוצריו כדי להעריך אם קיים סיכון בצריכתם בטווח הארוך.{{הערה|{{דוידסון|ד"ר מעין ברנע-זהר|השקר הלבן: האם אורז מלא באמת רעיל?|maagarmada/doubt/השקר-הלבן-האם-אורז-מלא-באמת-רעיל|28 בפברואר 2016}}}}{{הערה|[https://www.fda.gov/food/cfsan-risk-safety-assessments/arsenic-rice-and-rice-products-risk-assessment Arsenic in Rice and Rice Products Risk Assessment], ''FDA.gov''|כיוון=שמאל}}

באזורים מסוימים בעולם, בעיקר ב[[דרום אמריקה]] ואסיה, [[מי שתייה]] [[זיהום מים|מזוהמים]] בארסן שאינו [[אורגניזם|אורגני]].

==ראו גם==
* [[הרעלת ארסן]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=ארסן}}
* [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/As/index.html ארסן ב-Webelements (אנגלית)]
* {{כלכליסט|עמיר קורץ ויוני שדמי|מי שם ארסן בעוף שלי|3292503|30 במאי 2009}}
* {{סיינטיפיק אמריקן|קטי דייגל|מוות במים: ארסן מרעיל בני אדם ברחבי העולם|מוות-במים-ארסן-מרעיל-בני-אדם-ברחבי-העול|7 באפריל 2016}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הטבלה המחזורית|As}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:מתכות למחצה]]