הצגת המקור של הדף "בוטנון"

{{תרכובת
|שם=בוטנון
|תמונה=[[קובץ:Butanone-skeletal-structure.svg|250px|מולקולת בוטנון]]
|כיתוב=מבנה מולקולת בוטנון
|תמונה2=
|כיתוב2=
|תמונה ימין=
|כיתוב ימין=
|תמונה שמאל=
|כיתוב שמאל=
|שם סיסטמטי=Butan-2-one
|שמות נוספים=Methyl ethyl ketone; MEK; 2-Butanone, thinner
|מראה=נוזל שקוף
|צפיפות=0.805
|מצב צבירה=
|מסיסות=275 gr/liter
|ממסים=
|טמפרטורת היתוך=-86
|טמפרטורת רתיחה=79.64
|טמפרטורת המראה=
|בליעה אופטית=
|מקדם שבירה=1.3788
|חומציות=
|בסיסיות=
|נקודת הבזק=-9
|נקודת התלקחות=505
|LD50=2,737 מ"ג לק"ג (חולדות בבליעה)
|הערה כללית=
|CAS=78-93-3
|מסה מולרית=72.11
}}
'''בוטנון''' (Butanone) או בשמו הנפוץ '''מתיל אתיל קטון''' (methyl ethyl ketone - MEK) הוא [[תרכובת]] [[נוסחה כימית|שנוסחתה הכימית]] C<sub>4</sub>H<sub>8</sub>O. החומר הוא [[קטון]] ונראה כנוזל שקוף, דומה ב[[ריח]]ו ל[[אצטון]], [[מסיסות|מסיס]] במים ומשמש כ[[ממס]] תעשייתי.

== ייצור ==
מייצרים בוטנון בחמצון של [[2-בוטנול|2-בוטאנול]] בקטליזה של [[נחושת]], [[אבץ]] או [[ארד]]

<math>CH_3CH(OH)CH_2CH_3 \longrightarrow CH_3C(O)CH_2CH_3 + H_2</math>

בשיטה זו מופקים בעולם 700,000 טון מהחומר בשנה.

== שימושים ==
* בוטנון הוא ממס נפוץ לעיבוד [[שרף|שרפים]], [[צלולוז אצטט]] ו[[ניטרוצלולוזה]]. תכונותיו כממס דומות לאלו של אצטון אך [[טמפרטורת רתיחה|טמפרטורת הרתיחה]] שלו גבוהה יותר וקצב הנידוף איטי יותר. משתמשים בו בייצור חומרים פלסטיים, [[טקסטיל]], [[שעווה]] ובמוצרים ביתיים כ[[ורנית]], תכשירים להסרת צבע, [[דבק]]ים וחומרי ניקוי. בוטנון משמש גם כממס לצבע ב[[טוש|טושים מחיקים]].
* בוטנון ממיס [[פוליסטירן]] ו[[פולימר]]ים אחרים ולכן משמש לחיבור חלקי [[פלסטיק]] זה לזה - אין מדובר בהדבקה שכן החומר אינו משמש דבק אלא ב"הלחמת" הקצוות המומסים זה לזה.
* בוטנון הוא חומר הגלם לייצור [[MEKP|מתיל אתיל קטון פראוקסיד]] המשמש כ[[קטליזטור]] לתגובות [[פולימריזציה]] כצילוב של [[פוליאסטר]]ים וכן כ[[חומר נפץ]] לא תקני.

== בטיחות ==
בוטנון הוא חומר דליק ומגיב עם חומרים [[חמצון-חיזור|מחמצנים]]. שרפה של החומר יש לכבות באמצעות [[פחמן דו-חמצני]], אבקה או קצף.

החומר גורם גירוי בעיניים ובאף, פגיעה בריאותית חמורה לא נצפתה ב[[ניסויים בבעלי חיים]] אלא בחשיפה לריכוזים גבוהים מאוד לאורך זמן ממושך: חשיפה לריכוזים של 3,000 חלקים למיליון למשך שבע שעות ביום גרמה לפגיעה בהתפתחות השלד ובעוברים ולמשקל לידה נמוך.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
[http://www.inchem.org/documents/icsc/icsc/eics0179.htm גיליון בטיחות חומרים לבוטנון]

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:תרכובות אורגניות]]
[[קטגוריה:ממסים אפרוטיים]]
[[קטגוריה:חמצן: תרכובות]]