הצגת המקור של הדף "בנו גוטנברג"

{{מדען
|שם=בנו גוטנברג
|שם בשפת המקור=Beno Gutenberg
|תאריך לידה=[[4 ביוני]] [[1889]]
|תאריך פטירה=[[25 בינואר]] [[1960]]
|תמונה=[[קובץ:Beno Gutenberg.jpg|מרכז|180px]]
|כיתוב=
|תרומות עיקריות=הסייסמיות של [[כדור הארץ]], [[אי רציפות|אי הרציפות]] של גוטנברג {{אנ|Gutenberg discontinuity}}.
|ענף מדעי=[[סייסמולוגיה]]
|הערות=
|מדינה=[[גרמניה]] [[ארצות הברית]]}}
'''בֶּנוֹ גוּטנברג''' (ב[[אנגלית]]: '''Beno Gutenberg''';{{כ}} [[4 ביוני]] [[1889]] – [[25 בינואר]] [[1960]]) היה [[סייסמולוגיה|סייסמולוג]] גרמני-אמריקאי שתרם כמה תרומות חשובות למדע. הוא היה עמיתו של [[צ'ארלס ריכטר]] [[המכון הטכנולוגי של קליפורניה|במכון הטכנולוגי של קליפורניה]] – קאלטק, ושיתף אתו פעולה בפיתוח [[סולם ריכטר]] למדידת הגודל של רעידת אדמה<ref>Susan, E. Hough; 2007. Richter`s Scale - Measure of an Earthquake, Measure of a Man. Princeton University Press:(from now on: "Hough 2007") pp. 112–131</ref>.

== ראשית חייו ==
גוטנברג נולד ב[[דרמשטאדט]], [[גרמניה]]. הוא קיבל את הדוקטורט שלו ב[[פיזיקה]] מ[[אוניברסיטת גטינגן]] ב-[[1911 במדע|1911]] בגיל 22 בלבד<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20040420041330/http://www.agu.org/inside/awards/gutenberg.html|כותרת=Beno Gutenberg (1889-1960)|אתר=Internet Archive, by WayBackMachine, 20/04/2004}}</ref>. המדריך שלו בדוקטוראט היה אמיל וויכרט {{אנ|Emil Wiechert}}, ממציא הסייסמוגרף שנקרא על שמו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20070623163336/http://www.geo.physik.uni-goettingen.de/~eifel/Seismo_HTML/seismograph_pic.htm|כותרת=Wiechert-seismographs|אתר=Internet Archive by WayBackMachine, 23/07/2007}}</ref>. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] שירת גוטנברג בצבא הגרמני כ[[מטאורולוגיה|מטאורולוג]] במערך [[לוחמת גז במלחמת העולם הראשונה|לוחמת גז]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://nap.nationalacademies.org/read/6477/chapter/10#145|כותרת=Biographical Memoirs: Volume 76|אתר=National Academies, 1999: pp.114-149.}}</ref>{{ביאור|זיכרונות ביוגרפיים: כרך 76 מכיל את הביוגרפיות של חברי האקדמיה הלאומית למדעים שנפטרו וביבליוגרפיות של יצירותיהם שפורסמו. כל חיבור ביוגרפי נכתב על ידי חבר באקדמיה הבקיא בקריירה המקצועית של הנפטר.}}.

== קריירה אקדמית ==
=== בגרמניה ===
גוטנברג מילא תפקידים ב[[אוניברסיטת שטרסבורג]], שאותם איבד כש[[שטרסבורג]] הפכה ל[[צרפתים|צרפתית]] ב-[[1918 בגרמניה|1918]]. לאחר כמה שנים שבהן נאלץ לקיים את עצמו בניהול מפעל ה[[סבון]] של אביו, קיבל ב-[[1926 בגרמניה|1926]] משרת פרופסור זוטר ב[[אוניברסיטת פרנקפורט]] בשכר נמוך מאוד. למרות שכבר היה, ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], אחד הסייסמולוגים המובילים בעולם, ובהחלט הסייסמולוג המוביל בגרמניה, הוא עדיין היה תלוי מבחינה כלכלית בתפקידו שבמפעל של אביו; עם זאת, הוא המשיך במחקר שלו בזמנו הפנוי. ב-[[1928 בגרמניה|1928]] נכשל הניסיון להפוך אותו ליורשו של מורו, אמיל וויכרט, בגטינגן. הרקע היהודי של גוטנברג מילא תפקיד בכך, משום שכבר בשנות ה-20 היו נטיות אנטישמיות חזקות באוניברסיטאות בגרמניה. מסיבות דומות, הוא גם לא התקבל לפרופסורה בפוטסדאם<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://forward.com/news/141953/scientist-who-fled-nazis-helped-create-scale-for-m/|הכותב=Gary Shapiro|כותרת=Scientist Who Fled Nazis Helped Create Scale for Measuring Earthquakes|אתר=Forward, August 26, 2011}}</ref>.

== בארצות הברית ==
ב[[מעבדה]] הסייסמולוגית בקאלטק הכירו את גוטנברג והישגיו, ולאחר שהשתתף בכמה סיורים שהמעבדה ארגנה באזורי ההעתקה של [[רעידת האדמה בסן פרנסיסקו (1906)|רעידת האדמה שהרסה את סן פרנסיסקו ב-1906]], הוא קיבל הצעה למשרה על ידי יוזם המעבדה, חתן [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1923 במדע|1923]], [[רוברט מיליקן]], וב-[[1930 במדע|1930]] הוא הגיע עם משפחתו ל[[קליפורניה]]<ref>Hough 2007, p.p. 82-101.</ref>.

גוטנברג הפך את המעבדה הסיסמולוגית של המכון הטכנולוגי של קליפורניה למכון הסייסמולוגי המוביל בעולם, במיוחד בשיתוף הפעולה שלו עם צ'ארלס פרנסיס ריכטר. יחד, הם פיתחו קשר בין גודל סיסמי לאנרגיה, המיוצגת במשוואה זו:

:<math>\!\ \log E(s) = 11.8 + 1.5 M</math>

כאשר E היא כמות ה[[אנרגיה]] שהשתחררה ב[[מוקד רעידת אדמה|מוקד רעידת האדמה]] מ[[גלים סייסמיים|הגלים הסייסמיים]] (s) ביחידות [[ארג|Erg]], ו-M היא מגניטודת רעידת האדמה בסולם ריכטר<ref>{{צ-ספר|מחבר=Bolt. A., Bruce|שם=Earthquakes|מקום הוצאה=New York|מו"ל=W. H. Freeman and Company|שנת הוצאה=1988: p. 249.|עמ=}}</ref>.

תוצאה מפורסמת נוספת, המכונה [[חוק גוטנברג-ריכטר]], מספקת [[התפלגות]] [[הסתברות|הסתברויות]] של רעידות אדמה עבור אנרגיה נתונה {{אנ|Gutenberg–Richter law}}. גוטנברג עבד גם על קביעת וכן תכונות אחרות של פנים כדור הארץ.

לקראת סוף [[מלחמת העולם השנייה]], חזר לתחום שבו עשה [[דוקטור]]אט, והשתמש בנתונים מיקרוסייסמולוגיים כדי לעקוב אחר [[סופה טרופית|הוריקנים]] ו[[טייפון|טייפונים]] במערב [[האוקיינוס השקט]]<ref name=":0" />.

בשנת [[1947 במדע|1947]] החליף את הארי אוֹ. ווּד {{אנ|Harry O. Wood}} בתפקיד מנהל המעבדה הסייסמולוגית בקאלטק<ref name=":0" />.

שנותיו של גוטנברג בקאלטק התאפיינו בפרודוקטיביות מחקרית יוצאת דופן. בין השנים [[1931 במדע|1931]] ו-[[1939 במדע|1939]] הוא פרסם יחד עם צ'ארלס ריכטר סדרת מאמרים שכותרתם "על גלים סייסמיים"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://authors.library.caltech.edu/records/57fv9-51694|הכותב=Gutenberg, B. & Richter, C. F.|כותרת=On Seismic Waves (Third Paper)|אתר=Caltech Author, 1936}}</ref>. מאמרים אלה סיפקו חלק מהמידע הבסיסי על זמני הסעה דרך מספר [[פאזה (חומר)|פאזות]]{{ביאור|מעבר בין צפיפויות שונות של חומרים המרכיבים את פנים כדור הארץ.}} סייסמיות – מידע שמספר חוקרים השתמשו בו כדי לגזור מודלים של מהירות הגלים ב[[מעטפת כדור הארץ]] ו[[ליבת כדור הארץ|ליבתו]]. במהלך תקופה זו, יכולות התצפית של גוטנברג הובילו אותו להסיק על אזור בעל מהירות נמוכה במעטפת העליונה (בעומק של 2,900 ק"מ מתחת לפני השטח), שנחשב מאז לגבול בין המעטפת התחתונה לבין הליבה החיצונית הבסיסית (המניחים שהיא מותכת). אזור זה נקרא – [[אי רציפות|אי הרציפות]] על שם גוטנברג {{אנ|Gutenberg discontinuity}}.

גוטנברג וריכטר פרסמו ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] את Seismicity of the Earth במספר מהדורות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://archive.org/details/seismicityofthee009299mbp|הכותב=B. Gutenberg; C. F. Richter|כותרת=Seismicity Of The Earth And Associated Phenomena|אתר=Internet Archive, 1949}}</ref>. הדפוסים הגאוגרפיים של רעידות אדמה שנקבעו בספר זה, סיפקו חלק מהמידע הבסיסי ששימשו מדענים מאוחרים יותר של כדור הארץ, שפיתחו את [[טקטוניקת הלוחות|תאוריית טקטוניקת הלוחות]]. גוטנברג וריכטר גם שיתפו פעולה בפיתוח סולמות גודל (מגניטודה) שונים, תוך שימוש בגלים סיסמיים מסוגים שונים, כך שצופים יוכלו לקבוע גודל לרעידות אדמה שיש להן מוקדים רדודים ועמוקים ומתרחשות במרחקים אפיצנטריאלים שונים. גוטנברג סיכם רבות מהשקפותיו על רעידות אדמה ועל הפיזיקה של המבנה הפנימי של כדור הארץ בספר Physics of the Earth's Interior, שיצא לאור בשנת [[1959 במדע|1959]]. בנוסף, פרסם במהלך הקריירה שלו שני ספרים מרכזיים נוספים וכמעט 300 מאמרים מדעיים. למרות פעילותו המחקרית הבלתי פוסקת והזמן שנדרש לניהול המעבדה הסייסמולוגית, גוטנברג עדיין מצא זמן לקחת חלק בארגונים מקצועיים רבים, ולעיתים קרובות נטל על עצמו תפקיד מנהיגותי. הוא עמד בראש ועדות ומדורים רבים ב[[האיגוד הבין-לאומי לגאודזיה וגאופיזיקה|איגוד הבין-לאומי לגיאודזיה וגאופיזיקה]], כיהן במועצת המנהלים וכנשיא "החברה הסייסמולוגית של אמריקה" {{אנ|Seismological Society of America}}, והיה חבר זר באקדמיה דיי לאנס ובחברה המלכותית של ניו זילנד {{אנ|Royal Society Te Apārangi}}.

בתחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21|שנות האלפיים]], פרסמו שני מדענים [[איטלקים|איטלקיים]] מתחום מדעי כדור הארץ ומתחום הפיזיקה מאמר מדעי, בו הם מציינים שתרומתו של גוטנברג למדע היא במיוחד "התיאור של ערוץ המהירות ה[[אסתנוספירה|אסתנוספרית]], הגדרת גודל גלי פני השטח וחוק גוטנברג-ריכטר המוזכר לעיל, שכן הם כלי מרכזי עבור [[סקר סיכונים#מקרה חריג: סקר סיכונים סייסמיים|סקרי סיכונים סייסמיים]] ו[[הערכת סיכונים|הערכתם]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Giuliano F. Panza & Fabio Romanelli|שם=Beno Gutenberg Contribution to Seismic Hazard Assessment and Recent Progress in the European–Mediterranean Region|כתב עת=Earth-Science Reviews|כרך=55|שנת הוצאה=2001|עמ=165-180|קישור=https://www.researchgate.net/publication/223236334_Beno_Gutenberg_contribution_to_seismic_hazard_assessment_and_recent_progress_in_the_European-Mediterranean_region}}</ref>.

=== פרסים והוקרות ===
גוטנברג זכה לאותות הצטיינות מדעית והוקרות רבים, כולל בחירה [[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|לאקדמיה הלאומית למדעים]]. בשנת [[1950 במדע|1950]] קיבל גוטנברג את פרס שארל לגראנז' {{אנ|Charles Lagrange Prize}} מהאקדמיה המלכותית הבלגית למדע {{צר|Académie royale des sciences, des lettres et des beaux-arts de Belgique}}<ref name=":0" />; ב-[[1933 במדע|1953]] את מדליית בואי של האיגוד הגיאופיזי האמריקאי {{אנ|Bowie Medal of the American Geophysical Union}}; בשנת [[1956 במדע|1956]] זכה במדליית וויכרט של ה-Deutsche Geophysikalische Gegelschaft {{גר|Emil-Wiechert-Medaille}}, ובתואר כבוד מ[[אוניברסיטת אופסלה]] ב-[[1955 במדע|1955]].

גוטנברג נשאר מנהל המעבדה הסיסמולוגית עד [[1957 במדע|1957]]. הוא פרש מ-Caltech ב-[[1958 במדע|1958]] אך המשיך להיות פעיל בכמה ארגונים מקצועיים ובמחקר. אולם הוא נאלץ להפסיק את עבודתו, כאשר חלה בשפעת חריפה בתחילת 1960. היא התפתחה לדלקת ריאות קטלנית, והוא נפטר מספר ימים לאחר מכן ב-25 בינואר [[1960]] בגיל 70<ref name=":0" />.

עמיתים שלו ושל ריכטר חשבו בזמנו שגוטנברג קופח בכך, שסולם ריכטר נקרא על שם ריכטר בלבד, ללא צירוף שמו של גוטנברג לסולם{{ביאור|למשל כפי שקראו לסייסמוגרף שעליו נרשמו רעידות האדמה שהביאו להמצאה של סולם ריכטר: סייסמומטר ווד-אנדרסון {{אנ|Wood–Anderson seismometer}}.}}. הסייסמולוגית [[סוזן האף|סוזן הָאף]] שכתבה את ספר ה[[ביוגרפיה]] של ריכטר, כותבת על כך בספרה, ומגיעה למסקנה שלא בהכרח, ומסבירה את הנסיבות שהביאו לכך<ref>{{צ-ספר|מחבר=Susan Hough, 2007|שם=Richter's Scale: Measure of an Earthquake, Measure of a Man|מקום הוצאה=Princeton, New Jersey, pp. 153-180.|מו"ל=Princeton University Press|שנת הוצאה=|עמ=}}</ref>.

== חיים אישיים ==
חייו האישיים של בנו גוטנברג התאפיינו באתגרי ההגירה בתוך המהומה הפוליטית בגרמניה במהלך עליית [[המשטר הנאצי]]. גוטנברג התמודד עם אתגרים בהשגת אשרות בשל ההשפעה הנאצית הגוברת בשנות ה-30<ref name=":1" /><ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://collections.archives.caltech.edu/repositories/2/archival_objects/103846|הכותב=Mary Terrall|כותרת=Hertha Gutenberg Oral History Interview, 1980-02-06 - 1980-02-13|אתר=Caltech Archive, February 1980}}</ref>. לאחר שעזב את גרמניה לארצות הברית, בנו גוטנברג ורעייתו הרטה סייעו לאנשים שביקשו מקלט מרדיפות הנאצים במהלך שנות ה-30. בין אלה שהם נתנו חסות היו עמיתים לשעבר, סטודנטים וחברים, כולל פרופסור הלמוט לנדסברג {{אנ|Helmut Landsberg}} ופרופסור ויקטור קונרד {{אנ|Victor Conrad}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://cobs.zamg.ac.at/gsa/index.php/en/observatory/about-the-conrad-observatory|כותרת=Named after Victor Conrad|אתר=Conard Observation}}</ref>. אנשים אלה קיבלו תמיכה לחינוך ולצרכים הבסיסיים שלהם, תוך הבטחה שהם לא יהיו תלויים ברווחה או בהלוואות לסטודנטים<ref name=":2" />.

מעורבותה של הרטה גוטנברג התרחבה מעבר לתמיכה כספית; היא מילאה תפקיד מכריע בהנחיית קשרים וסיוע באמצעות ארגונים כמו הקבוצה הקתולית בניו יורק, שסייעה לפרופסור ויקטור קונרד להבטיח את העברתו לארצות הברית<ref name=":2" />.

== ראו גם ==
* צ'ארלס ריכטר
* [[חוק גוטנברג-ריכטר]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי מדענים}}
==ביאורים==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סייסמולוגים]]
[[קטגוריה:גאופיזיקאים]]
[[קטגוריה:אמריקאים ממוצא גרמני-יהודי]]
[[קטגוריה:מהגרים מגרמניה לארצות הברית]]
[[קטגוריה:ילידי 1889]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1960]]