הצגת המקור של הדף "ברזל"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מתכת}}
{{יסוד כימי
| שכן מימין = [[קובלט]]
| שם = ברזל
| שכן משמאל = [[מנגן]]
| שכן מלמעלה =
| סמל כימי = Fe
| שכן מלמטה = [[רותניום|Ru]]
| תמונת טבלה מחזורית = [[קובץ:Fe-TableImage.svg|250px]]
| צבע רקע = #ffc0c0
| מספר אטומי = 26
| סדרה כימית = [[מתכת מעבר|מתכות מעבר]]
| צפיפות = 7,874
| מראה = מתכת מבריקה בגווני אפרפר ו[[כסף (צבע)|כסף]]
| תמונה = [[קובץ:Iron electrolytic and 1cm3 cube.jpg|280px]]
| משקל אטומי = 55.845
| רדיוס ואן דר ולס =
| רמות אנרגיה = 2, 8, 14, 2
| מצב צבירה = מוצק
| טמפרטורת היתוך = 1,811.15
| יחידות לטמפרטורה = K
| טמפרטורת היתוך צלזיוס = 1,538
| טמפרטורת רתיחה = 3,134.15
| טמפרטורת רתיחה צלזיוס = 2,861
| לחץ אדים = 7.05
| טמפרטורת אדים = 1,808
| מהירות הקול = 4,910
| טמפרטורת מהירות הקול = 293.15
| אנרגיית יינון ראשונה = 762.5
| אלקטרושליליות = 1.83
| קיבולת חום סגולית = 440
| מוליכות חשמלית = 9.93 10<sup>6</sup>
| מוליכות תרמית = 80.2
}}
'''ברזל''' (ב[[לטינית]]: '''Ferrum''') הוא [[יסוד כימי]] [[מתכת]]י ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] Fe ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 26.

ברזל הוא היסוד העיקרי בהרכב [[כדור הארץ]] מבחינת [[מסה]], והרביעי בהרכב [[קרום כדור הארץ]]. יש לו שימושים רבים בתרבות האנושית עוד מתקופות [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריות]]. שיטות להפקת ברזל ועיבודו התפתחו בעיקר החל מ[[המאה ה-19]] והביאו לפיתוח ה[[תעשייה]] הכבדה, בה הברזל הוא היסוד המופק בכמות הרבה ביותר. בתרבות המודרנית ברזל הוא מרכיב עיקרי ב[[בנייה]] ובייצור [[מכונה|מכונות]], [[כלי]]ם ו[[מוצרי צריכה]] רבים.

הברזל הוא החומר ה[[פרומגנטיות|פרומגנטי]] הראשון שזוהה, ותכונה זו קרויה על שמו. תכונה זו גורמת לברזל להימשך אל קוטבי [[מגנט]] ומאפשרת יצירת מגנטים מברזל.

ב[[בעלי חיים]], הברזל הוא [[מינרל (תזונה)|מינרל קורט]] החיוני לבניית ה[[תרכובת אורגנית|תרכובת האורגנית]] [[הם]], אשר מאפשרת נשיאת [[חמצן]] על ידי [[תא דם אדום|תאי דם אדומים]]. כמו כן הברזל משמש בשמירת החמצן בתוך רקמת תא בתוך [[מיוגלובין]].

מחסור בברזל בתזונה יכול לגרום ל[[אנמיה]] ועייפות,{{הערה|[https://www.nhlbi.nih.gov/health/anemia/iron-deficiency-anemia Iron-Deficiency Anemia]|כיוון=שמאל}} לפגיעה בחוש הטעם, וכן לפגיעה ב[[בריאות הנפש|בריאות המנטלית]].{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3680022/ Association between psychiatric disorders and iron deficiency anemia among children and adolescents: a nationwide population-based study], ncbi|כיוון=שמאל}}

==בטבע==
הברזל מיוצר כחלק מתהליך [[נוקליאוסינתזה כוכבית]] – [[היתוך גרעיני]] ב[[כוכב]]ים בעלי מסה גבוהה, והוא היסוד היציב הכבד ביותר והאחרון המיוצר בתהליך זה. בליבה של כוכבים אלה נוצרות כמויות גדולות של ברזל, יחד עם [[ניקל]] ויסודות קלים יותר. כוכבים שעברו פיצוץ [[סופרנובה]] פיזרו את הברזל שבליבתם ברחבי [[היקום]], וזה מקורו של כל הברזל הקיים מחוץ לשמשות (ב[[כוכב לכת|כוכבי לכת]], [[אסטרואיד]]ים וגופים קטנים יותר). ברזל הוא היסוד השישי הנפוץ ביותר ביקום.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=I. McDonald, G. C. Sloan, A. A. Zijlstra, N. Matsunaga, M. Matsuura, K. E. Kraemer, J. Bernard-Salas, A. J. Markwick|שם=RUSTY OLD STARS: A SOURCE OF THE MISSING INTERSTELLAR IRON?|כתב עת=The Astrophysical Journal|כרך=717|שנת הוצאה=2010-06-18|עמ=L92–L97|doi=10.1088/2041-8205/717/2/l92|קישור=http://dx.doi.org/10.1088/2041-8205/717/2/l92}}</ref>

ברזל הוא היסוד המתכתי הנפוץ ביותר ב[[כדור הארץ]] (כ-5% ממסת קרום כדור הארץ, כ-32% ממסת כדור הארץ הכוללת). בקרום כדור הארץ הוא נמצא כמעט תמיד בצורת [[תרכובת|תרכובות]] כמו [[המטיט]] (Fe<sub>2</sub>O<sub>3</sub>), [[מגנטיט]] (Fe<sub>3</sub>O<sub>4</sub>) ו[[טקוניט]]. ברזל במצב מתכתי נמצא על פני כדור הארץ בכמויות קטנות שמקורן ב[[מטאוריט]]ים (בסגסוגת עם [[ניקל]]). ההנחה המקובלת ב[[גאופיזיקה]] היא כי ליבת כדור הארץ וכוכבי הלכת הדומים לו מורכבת מסגסוגת דומה.

ברזל מופיע בטבע בארבעה [[איזוטופ]]ים:
* <sup>54</sup>Fe{{כ}} (5.845%, אולי [[רדיואקטיבי]] עם [[מחצית חיים]] מעל {{D}}3.1&times;10<sup>22</sup> שנים)
* <sup>56</sup>Fe{{כ}} (91.754%, יציב)
* <sup>57</sup>Fe{{כ}} (2.119%, יציב)
* <sup>58</sup>Fe{{כ}} (0.282%, יציב)

כמו כן ידועים 24 איזוטופים רדיואקטיביים, רובם בעלי זמן מחצית חיים קצר (חלקיקי שנייה עד שנים בודדות) ולכן אינם מצויים בטבע. רק לאיזוטופ <sup>60</sup>Fe{{כ}} זמן מחצית חיים ארוך יחסית, כ-2.6 מיליון שנה. איזוטופ זה נוצר בתהליך המתרחש רק במהלך [[סופרנובה]], ומתפרק ל-<sup>60</sup>Ni{{כ}}, איזוטופ יציב של ניקל. קיומו של <sup>60</sup>Ni{{כ}} בשיעור גדול מהצפוי באסטרואידים מצביע על כך שההרכב הראשוני של [[מערכת השמש]] כלל שיעור ניכר של <sup>60</sup>Fe{{כ}}, ומכך ניתן להסיק כי נוצרה מכוכבים קדומים יותר.

==בתעשייה==
[[קובץ:LightningVolt_Iron_Ore_Pellets.jpg|ימין|ממוזער|250px|ערימת עפרת ברזל המשמשת כחומר גלם לייצור פלדה]]

===הפקה===
ברזל ממוצה מעפרותיו (בעיקר המטיט ומגנטיט) כשהוא מחומם עם פחמן ב[[כבשן]] ל[[טמפרטורה]] של 2,000 [[מעלות צלזיוס]]. לכבשן מוכנס אוויר חם ברציפות ומתרחשת ה[[תגובה כימית|תגובה]]:
:<chem>6C(s) + 3O2(g) -> 6CO(g)</chem>
ה[[פחמן חד-חמצני|פחמן החד-חמצני]] מגיב עם המטיט (או מקור ברזל אחר) כך:
:<chem>6CO(g) + 2Fe2O3(s) -> 4Fe(l) + 6CO2(g)</chem>
בשנת [[2000]] הופקו כ-1,100 מיליון טון עפרות ברזל בשווי 25 מיליארד [[דולר אמריקני|דולר]]. חמש המפיקות הגדולות ביותר של עפרות ברזל הן [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[ברזיל]], [[אוסטרליה]], [[רוסיה]] ו[[הודו]].

===מוצרי תעשיית הברזל===
* '''[[ברזל גולמי]]''' (Pig Iron) מכיל בין 5%-4% [[פחמן]] וכמויות משתנות של זיהומים כגון [[גופרית]], [[צורן]] ו[[זרחן]]. לברזל זה תכונות ביניים של מחצב ברזל, ברזל יציקה ו[[פלדה]].
* '''[[ברזל יצוק|ברזל יציקה]]''' (יצקת) (Cast Iron) מכיל 3.5%-2% פחמן וכמויות קטנות של [[מנגן]]. זיהומים כמו בברזל גולמי מסולקים ממנו על מנת למנוע פגיעה בתכונותיו. טמפרטורת ההיתוך שלו נעה בין 1,147–1,197 [[מעלות צלזיוס]].
* '''[[פלדה]]''' (Carbon Steel) שמכילה בין 0.5% ל-1.5% פחמן, עם כמויות קטנות של מנגן, גופרית, זרחן וצורן.
* '''[[ברזל חשיל]]''' (Wrought Iron) מכיל פחות מ-0.5% פחמן. סגסוגת זו רכה, ניתנת לריקוע ויוצרה במיוחד עבור [[נפח (מקצוע)|נפח]]ים.

סגסוגות ברזל מכילות לעיתים חומרים כמו [[כרום]], [[ניקל]], [[מוליבדן]], [[ונדיום]] [[טונגסטן]] ועוד לקבלת תכונות רצויות.

===שימושים===
ברזל הוא המתכת השימושית ביותר לאדם (95% מכלל המתכת שמופקת בעולם). המחיר הנמוך ורמת הקשיחות הגבוהה הופכים אותו לחומר מקובל מאוד בבניית [[מכונית|מכוניות]], [[אונייה|אוניות]], בניינים וכדומה. שימושים נוספים של ברזל:
* מוטות ורשתות ברזל (פלדה) משולבים בתוך יציקות [[בטון]] ליצירת [[בטון מזוין]], שלו עמידות גבוהה בפני [[מאמץ (הנדסה)|מאמצים]]. בטון מזוין הוא חומר עיקרי בבניה של מבנים גדולים בכל העולם, וב[[ישראל]] הוא משמש גם לבניית בתי מגורים. מחיר הברזל הוא מרכיב עיקרי בעלות הבניה של מבנים אלה.
* ברזל הוא מרכיב עיקרי בהתקנים חשמליים המשתמשים ב[[שדה מגנטי|שדות מגנטיים]], כגון [[מנוע חשמלי|מנועים]], [[שנאי]]ם, [[גנרטור]]ים ו[[אלקטרומגנט]]ים.
* '''צבענים''' מבוססי [[חמצן|תחמוצות]] ברזל נפוצים מאוד בצבעים תעשייתיים, צבעי אמנות ו[[איפור מינרלי]], ממקור סינתטי או טבעי. ה[[פיגמנט|צבענים]] אינם רעילים ונוחים לשימוש, ועל כן נפוצים מאוד. לדוגמה [[פיגמנטי צביעה#אומברה שרופה|אומברה שרופה]], או [[פיגמנטי צביעה#שחור מאדים|שחור מאדים]].

==תכונות==
לברזל [[מבנה גבישי]] קובייתי ממורכז גוף או קובייתי ממורכז פאה. ברזל טהור שאינו מעורב בפחמן הוא חומר רך וקל לריקוע, אולם אפילו כמות קטנה של פחמן (אשר מעורב בברזל בתהליך הפקתו) גורמת עליה ניכרת ב[[חוזק חומרים|חוזק]] וב[[קשיות]]. סגסוגת של ברזל ופחמן ביחסים שונים (הקרויות [[פלדה]]) מאפשרות קבלת שילובים שונים של חוזק, גמישות וקשיות.

ברזל בטמפרטורות נמוכות מ-770 מעלות צלזיוס הוא חומר [[פרומגנטיות|פרומגנטי]] – הוא נמשך לקטבים של מגנט ויכול להתמגנט בעצמו. בנוכחות [[שדה מגנטי]] חיצוני, נוצר בתוך ברזל שדה מגנטי פנימי חזק יותר. תכונה זו שימושית לבניית [[אלקטרומגנט]]ים ו[[שנאי]]ם, בהם השדה המגנטי מוכל ברובו בתוך ליבת ברזל המעוצבת בצורה הרצויה.

ברזל מגיב עם [[חמצן]], בעיקר בנוכחות [[מים]], בתהליך [[שיתוך]] (קורוזיה) היוצר תערובת של תרכובות ברזל המוכרת בשם [[חלודה]]. בניגוד למתכות אחרות שהתחמוצות שלהן יוצרות שכבת מגן ([[פסיבציה]]) העוצרת את תהליך השיתוך, חלודה היא רכה יותר ובעלת צפיפות נמוכה יותר מהברזל ממנו היא נוצרת. כתוצאה מכך החלודה נוטה לפרק את הברזל ולהתקלף ממנו, תוך חשיפת שכבה חדשה של ברזל לחמצן ולמים, כך שתהליך החלודה יכול להמשיך ואף להתגבר, עד להפיכת כל הברזל לתחמוצת. ניתן לעכב את התפשטות החלודה על ידי צביעה בצבע אטום למים, או ציפוי במתכת אחרת כגון אבץ (תהליך הקרוי [[גלוון]] מאפשר יצירת שכבה אחידה של ציפוי). בסגסוגת של פלדה עם [[כרום]] ([[פלדת אל-חלד]] המוכרת גם בשם המסחרי '''נירוסטה''') מתאפשרת פסיבציה המונעת החלדה של הברזל.

==יוני ברזל==
קיימות ארבע צורות (מצבי [[חמצון חיזור|חמצון]]) של [[יון|יוני]] ברזל:
*''' Fe<sup>+2</sup>''': מכונה כיום '''ברזל (II)'''; ב[[אנגלית]] כונה בעבר '''Ferrous''', וב[[עברית]]: '''קט-ברזל'''.
*''' Fe<sup>+3</sup>''': מכונה כיום '''ברזל (III)'''; באנגלית כונה בעבר '''Ferric''', ובעברית: '''רב-ברזל'''.
*''' Fe<sup>+4</sup>''': מכונה כיום '''ברזל (IV)'''; באנגלית כונה בעבר '''Ferryl'''. צורה זו פחות שכיחה מהקודמות.
*''' Fe<sup>+6</sup>''': מכונה כיום '''ברזל (VI)'''; באנגלית כונה בעבר '''Ferrate'''. צורה זו נדירה מאוד.

על מנת להבין מדוע הצורות ברזל (II) ו-ברזל (III) הן הצורות היציבות יותר יש צורך להסתכל על קונפגורציית האלקטרונים באורביטלות היון. הברזל במצבו הנייטרלי הוא בעל 26 אלקטרונים הפרוסים על פני האורביטלות בקונפיגורציה של: <math>[1s^22s^22p^63s^23p^6]4s^23d^6</math>. כאשר מייננים אטום, האלקטרונים נלקחים מהרמה הגבוהה ביותר.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=The trouble with the aufbau principle|אתר=RSC Education|כתובת=https://edu.rsc.org/feature/the-trouble-with-the-aufbau-principle/2000133.article|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-05-12|הכותב=Eric Scerri2013-11-07T00:00:00+00:00}}}} במקרה זה מארוביטלת 4s. לכן קונפיגורציה בה אין בכלל רמה 4 היא יציבה יחסית. במצב של ברזל II בדיוק שני אלקטרונים נלקחים ומתירים את רמה 4 ריקה. במקרה של ברזל III האורביטלים לא רק שרמה 4 מבוטלת אלא גם יש בדיוק מילוי של חצי מאורביטלת d. דבר המקנה גם הוא יציבות יחסית.

הברזל נוטה ליצור [[קשר יוני|קשרים יוניים]] עם [[אל-מתכות]] ו[[קשר מתכתי|קשרים מתכתיים]] עם מתכות ויכול ליצור [[קשר קוולנטי]] בצורת [[יון מורכב]].

==הברזל ביצורים חיים==
[[קובץ:Heme b.svg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה הכימי של [[הם]] ''b'']]
לברזל חשיבות עליונה ב[[ביולוגיה]]; הוא חומר חיוני לרוב ה[[אורגניזם|יצורים החיים]]. הברזל נמצא בעיקר באתר הפעיל של כמה [[אנזים|אנזימים]] ו[[חלבונים]] חשובים כמרכיב ב[[תרכובת אורגנית|תרכובת האורגנית]] [[הם]].

ב[[בעלי חיים]] נמצא הברזל ב[[המוגלובין]], החלבון נושא ה[[חמצן]] ב[[תא דם אדום|כדוריות הדם האדומות]] אשר ב[[דם]] וב[[מיוגלובין]] הנושא חמצן מהדם ל[[שריר]]ים. החמצן הנקלט ב[[ריאות]] נקשר באופן ישיר אל [[אטום]] הברזל, ומועבר באמצעות הדם אל כל [[תא]]י ה[[גוף]]. חוסר ברזל בגוף (עקב תזונה לקויה או [[מחלה]]) עלול לגרום ל[[אנמיה]]. בכל היצורים ה[[אווירניים]] מצוי הברזל במרכזו של החלבון [[ציטוכרום]], [[חלבון]] מרכזי בתהליך ה[[נשימה תאית|נשימה התאית]]. לברזל חשיבות גם ל[[מחזור התא]], להפיכה של [[נוקלאוטיד|ריבונוקלאוטידים]] (המרכיב את ה-[[RNA]]) לדאוקסיריבונוקלאוטיד (המרכיב את ה-[[DNA]]).{{הערה| FM Torti and SV Torti, '''[http://bloodjournal.hematologylibrary.org/content/99/10/3505 Regulation of ferritin genes and protein]''', Blood Journal, 2002|כיוון=שמאל}}

ב[[גוף האדם]] הבוגר יש בין ארבעה לחמישה גרם של ברזל. כ-65 אחוזים בהמוגלובין, 4–5 אחוזים במיוגלובין, כאחוז אחד במרכיבים שונים של [[נשימה תאית|חמצון תוך-תאי]], כעשירית האחוז מחובר לחלבון [[טרנספרין]] וכ־15–30 אחוזים מאוכסנים בתאי [[כבד]] וב[[מערכת רטיקולואנדותלית|מערכת הרטיקולואנדותלית]]. ברזל מאוחסן בתאים ב[[פריטין]] או ב[[המוסידרין]] (Hemosiderin).

===תזונה===
ברזל הוא מרכיב תזונה חשוב לגוף, כמות נמוכה מדי של ברזל גורמת ל[[אנמיה]] – ירידה בכמות ה[[המוגלובין]] בתאי הדם האדומים, כמו גם לירידה במספר תאי הדם האדומים. דבר זה מוביל לירידת כמות ה[[חמצן]] שמגיע לרקמות בגוף ולתפקוד פחות טוב של רקמות אלה. גם כמות גדולה מדי של ברזל עלולה להיות מסוכנת לבריאות.

בממוצע, הכמות היומית המומלצת לגבר בוגר היא 8.7 מיליגרם ולאישה בגיל הפוריות 14.8 מיליגרם. נשים בתקופת הפוריות צריכות כמות גדולה יותר של ברזל מגברים, משום שהן מאבדות דם ב[[וסת|ווסת]].

הברזל מצוי במזונות צמחיים ובמזונות שמקורם ב[[בעלי חיים]].

במזונות מן הצומח מצוי הברזל ב[[קטניות]], כמו [[שעועית מצויה|שעועית]], [[אפונה]], [[פול]], [[חמצה]], [[עדשה תרבותית|עדשים]]; מוצרי [[ סויה]] (כמו [[טופו]], [[חלב סויה]] ועוד), [[אגוז]]ים, [[טחינה]], [[ברוקולי]], [[אבוקדו]], [[פירות יבשים]]; [[קינואה]], [[דבשה]], [[בורגול]] ו[[שמרי בירה]]; ומזון מ[[דגנים מלאים]] כמו [[לחם חיטה מלאה|לחם מלא]].

במזונות מן החי מצוי הברזל ב[[בשר|בשר אדום]], ב[[דג]]ים, וב[[בשר עוף]]. [[כבד]] הוא מקור עשיר לברזל.

[[קפה]] ו[[תה]] מכילים תרכובות [[פוליפנול]] שעלולות להקשות על ספיגת הברזל בגוף, לכן מומלץ למי שחושש ממחסור בברזל להימנע משתייתם בזמן הארוחה או עד חצי שעה לאחריה. [[ויטמין C]] מסייע לגוף לספוג ברזל, ולכן אכילת ירקות כמו [[כרוב ניצנים]], [[פטרוזיליה]], [[ברוקולי]], [[פלפל (פרי)|פלפל]] או [[כרוב הקלח]] בזמן ה[[ארוחה]] או אכילת פירות כמו [[תפוז]], [[תות שדה]] או [[פפאיה]] ל[[קינוח]] עשויות לסייע לספיגת הברזל בגוף.

===מחסור בברזל===
{{ערך מורחב|אנמיה מחוסר ברזל}}

מחסור בברזל יכול לגרום לתופעות כגון [[נשירת שיער]], שבירת ציפורניים, [[עייפות]], [[דיכאון]], [[חרדה]] ועוד.

מעת לעת במסגרת מעקב רפואי יישלח מטופל לביצוע [[בדיקות דם]], ובנוסף לרמות ההמוגלובין, ייבדקו גם רמות ה-iron (ברזל זמין), [[פריטין]] ו[[טראנספרין]] (Transferrin, מאגרי הברזל ויכולת ניודו).

תורמי דם נמצאים בסיכון מיוחד של רמות ברזל נמוכות בדם. לכן מתבצעת בדיקת [[המוגלובין]] למבקשים לתרום דם. רמת ההמוגלובין צריכה להיות לפחות 12 גרם לדציליטר לאישה, ו-13 גרם לדציליטר לגבר. אם הרמה נמוכה יותר, לא לוקחים [[תרומת דם]] מאותו אדם.

===עודף ברזל===
קליטת ברזל בגוף מווסתת בדרך כלל בזמן ה[[עיכול]]. לגוף אין תהליך לפליטת ברזל ולכן הדרך לוויסות כמות הברזל בגוף היא בקרה על קליטתו.

עודף ברזל בגוף יכול לגרום למחלות כמו [[המוכרומטוזיס]] שבה כמות רבה של ברזל נאגרת באיברים. תופעה זו עלולה להתרחש אצל אנשים שבקרת קליטת הברזל שלהם אינה תקינה, בדרך כלל כתוצאה מפגם גנטי תורשתי. מעריכים ששכיחות התופעה היא כ-0.3% עד 0.5% מהאוכלוסייה אצל אנשים לבנים. לכן עדיף להימנע מנטילת תוספי מזון המכילים ברזל ללא המלצת רופא.

==היסטוריה==
{{להשלים
|סיבה=גילוי הברזל (מטאוריטים), אזכורים בתנ"ך
|פסקה=כן|נושא=מדעי הטבע}}

[[תקופת הברזל]] החלה לפני כשלושת אלפים [[שנה]], כשה[[אדם]] גילה את הברזל ותכונותיו. הוא השתמש בברזל לייצור כלים שונים (כמו חוד של [[חנית]]) ומאוחר יותר למד להפיק [[פלדה]], שהיא [[סגסוגת]] של ברזל ו[[פחמן]] (אחוז הפחמן 0.02%–2.06%) ולפעמים עם מתכות שונות נוספות, כגון [[כרום]] או [[ניקל]].
[[קובץ:Axe_of_iron_from_Swedish_Iron_Age,_found_at_Gotland,_Sweden.jpg|ממוזער|150px|[[גרזן]] ברזל קדום שנמצא ב[[גוטלנד]] שב[[שוודיה]]]]

ב[[הודו]] השתמשו בברזל כבר בשנת 2500 לפנה"ס. סדרת ה[[פסל (יצירה)|פסלים]] המפורסמת "אשוקה פילאר" ליד [[דלהי]] עשויה מברזל נקי למדי (98%) שלא החליד או נשחק עד היום. בין השנים 3000–2000 לפנה"ס, גדלו מספר החפצים העשויים ברזל (המקור ככל הנראה בברזל מ[[מטאור]]) ב[[מסופוטמיה]], השימושים היו טקסיים וברזל היה מתכת יקרה מאוד, אפילו יותר מ[[זהב]]. ב[[איליאדה]], מתואר שכלי נשק היו עשויים מ[[ארד]], אבל השתמשו במטילי ברזל בסחר. מספר מקורות מציעים שברזל היה מופק באותו זמן כתוצר נלווה לזיקוק [[נחושת]].

בין השנים 1600–1200 לפנה"ס, גבר השימוש בברזל ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] אבל הוא לא החליף את הארד. בין המאה ה-12 לפנה"ס למאה ה-10 לפנה"ס הייתה מגמה להחליף כלי ארד לכלי ברזל במזרח התיכון. באותו זמן התגלתה טכניקת ה'''פחמון''' (או קרבוניזציה, שבה מעלים את אחוז הפחמן במתכת) שבעזרתה אנשי המזרח התיכון ייצרו ברזל חזק בהרבה ופחות שביר.

== בתרבות ==
הברזל משמש [[סמל]] לכוח עקב שימושו הרב כ[[כלי נשק]] וב[[תעשייה]] הכבדה.

[[טריאתלון איש הברזל]] הוא תחרות [[ספורט]] הדורשת [[כושר גופני]] גבוה מאוד ונחשבת לתובענית במיוחד.

[[איירון מן]] ("איש הברזל" באנגלית) הוא דמות של [[גיבור-על]] שהוא [[ממציא]], [[מהנדס]] ו[[תעשיין]] עשיר החמוש בחליפת שריון טכנולוגית מתקדמת.

ב[[ישראל]] ידועה [[הגנה אווירית|מערכת ההגנה האווירית]] [[כיפת ברזל]]. מספר [[עוצבה|עוצבות]] [[חיל השריון|שריון]] מכילות "ברזל" או "פלדה" בשמן, הידועה שבהן היא [[עוצבת עקבות הברזל]] ([[חטיבה 401]]) שהייתה הראשונה להצטייד ב[[טנק]] [[מרכבה סימן 4]].

==ראו גם==
* [[תוסף ברזל]]
* [[פלדה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=ברזל|ויקימילון=Fe|ויקימילון 2=ברזל}}
* {{בריטניקה}}
* אמיר רובין, [https://ironscience.co.il/ברזל-למה-הוא-חשוב/ על חשיבות הברזל בפעילות גופנית], באתר [https://ironscience.co.il/ איירון סיינס], 27 ביוני 2020
* [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/Fe/index.html ברזל] ב-Webelements {{אנגלית}}
* [https://www.lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7296&kwd=6143 ברזל ] בספרייה הווירטואלית של מט"ח <small>(בעברית)</small>
*שי שמש, [https://lbscience.org/2017/12/18/ברזל-מכוכב-אחר/ ברזל מכוכב אחר], באתר [[מדע גדול, בקטנה]], 18 בדצמבר 2017
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007560416405171|ברזל}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הטבלה המחזורית|Fe}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ברזל|*]]
[[קטגוריה:מתכות מעבר]]
[[קטגוריה:יסודות כימיים]]