הצגת המקור של הדף "בריליום"

{{יסוד כימי
| שם = בריליום
| שכן מימין = [[בור (יסוד)|בור]]
| שכן משמאל = [[ליתיום]]
| שכן מלמעלה = 
| שכן מלמטה = [[מגנזיום|Mg]]
| תמונת טבלה מחזורית = [[קובץ:Be-TableImage.png|250px|]]
| צבע רקע = #FFDEAD
| מספר אטומי = 4
| סמל כימי = Be
| סדרה כימית = [[מתכת אלקלית עפרורית|מתכות אלקליות עפרוריות]]
| צפיפות = 1,848
| מראה = מתכת אפורה לבנה
| תמונה = [[קובץ:Be-140g.jpg|280px]]
| משקל אטומי = 9.01218
| רדיוס ואן דר ולס = 140
| רמות אנרגיה = 2, 2
| מצב צבירה = מוצק
| יחידות לטמפרטורה = K
| טמפרטורת היתוך = 1,560.15
| טמפרטורת היתוך צלזיוס = 1,287
| טמפרטורת רתיחה = 2,742.15
| טמפרטורת רתיחה צלזיוס = 2,469
| אלקטרושליליות = 1.57
| קיבולת חום סגולית = 1,825
| מוליכות חשמלית = 31.1 10<sup>6</sup>
| מוליכות תרמית = 201
| לחץ אדים = 4,180
| טמפרטורת אדים = 292.40
| מהירות הקול = 13,000
| טמפרטורת מהירות הקול = 
| אנרגיית יינון ראשונה = 899.5
}}
'''בריליום''' (Beryllium) הוא [[יסוד כימי]] מסדרת ה[[מתכת אלקלית עפרורית|מתכות האלקליות-עפרוריות]], ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] Be ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 4. נקרא גם גלוציניום.

==תכונות==
ל[[מתכת]] הבריליום, בצבע כסף-פלדה, מאפיינים רצויים רבים. כאחת המתכות הקלות ביותר, יש לה [[נקודת רתיחה]] גבוהה ביותר, כ-2742.15 [[מעלות קלווין]]. [[מודול האלסטיות]] שלה גדול בכשליש מזה של [[פלדה]], והופך אותה למתכת גמישה יחסית. היא עמידה בפני [[חומצה חנקתית]], בעלת [[מוליכות חשמלית]] מעולה, ואיננה [[מגנטיות|מגנטית]]. בטמפרטורות רגילות הבריליום אינו מתחמצן באוויר.

==שימושים==
הבריליום משמש כגורם מסגסג ביצור [[נחושת בריליום]] (אחוז הבריליום עד 2.5%), לה שימוש נרחב בייצור [[קפיץ|קפיצים]], מחברים חשמליים, [[אלקטרודה|אלקטרודות]] ל[[ריתוך]] וכלים ומגעים חשמליים מונעי ניצוצות. הוא מיושם כחומר מבני בבניית [[מטוס]]ים מהירים מאוד, [[טיל]]ים, [[חללית|חלליות]] ו[[לוויין|לוויינים]]. שימושים נוספים כוללים מסגרות לשמשות, רפידות דיסקים לבלימה, קורות תומכות, מרכיבים במעבורות חלל, ומראות [[טלסקופ חלל|טלסקופי חלל]].

נעשה בו שימוש גם עבור [[מעגל מוכלל|מעגלים מוכללים]] מיקרו-מיניאטוריים, משום שהוא שקוף יחסית ל[[קרני רנטגן]]. נעשה שימוש בבריליום ב[[כור אטומי|כורים אטומיים]], כ[[רפלקטור]] ([[מחזיר אור]]) או מתווך. הוא נלקח לבניית [[גירוסקופ]]ים, חלקי [[מחשב]], וכלים אחרים בהם נחוצים קלות, קשיחות ויציבות ממדית. לתחמוצתו [[נקודת התכה]] גבוהה מאוד, והיא משמשת לבניית חלקי קרמיקה ועבודות אטומיות שונות. 

==היסטוריה==
זוהה לראשונה בצורת [[תחמוצת]] על -ידי [[לואי-ניקולה ווקלן]] בשנת [[1798]]. צורתו המתכתית בודדה לראשונה על ידי פרדריך ווהלר (Friedrich Wöhler) ובוסי (A. A. Bussy) בשנת 1828.

==צורה בטבע==
[[קובץ:Beryllium_OreUSGOV.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מחצב בריליום]]
הבריליום מצוי ב-100 סוגי [[מינרלים]] שונים (מתוך כ-4,000 מוכרים). [[אקוומרין]] ו[[ברקת]] הן צורות יקרות ורבות ערך של בריליום.
[[בריל]] (Al<sub>2</sub>Be<sub>3</sub>Si<sub>6</sub>O<sub>18</sub>), [[ברטרנדיט]] (Be<sub>4</sub>Si<sub>2</sub>O<sub>7</sub>(OH)<sub>2</sub>), [[כריזובריל]] ו[[פנאקיט]] הן הצורות המסחריות החשובות ביותר של היסוד. הצורה המתכתית של הבריליום לא הייתה מוכנה לשיווק תעשייתי עד [[1927]]. היום רוב הבריליום מופק בתגובה בין [[בריליום דו-פלואורי]] (BeF<sub>2</sub>) לבין [[מגנזיום]] כך:

<math>BeF_2 + Mg \rarr MgF_2 + Be</math>

==[[איזוטופ]]י בריליום==
{| class=wikitable style=font-size:95%; white-space:nowrap style=text-align:center
!rowspan=2| סמל
! ([[פרוטון|p]]){{כ}}Z
! ([[נייטרון|n]]){{כ}}N
! מסה איזוטופית (u)
!rowspan=2| זמן [[מחצית חיים]]
!rowspan=2| [[ספין (פיזיקה)|ספין]] גרעיני
!rowspan=2| [[שכיחות (סטטיסטיקה)|שכיחות]] האיזוטופ{{ש}}(כ[[מול#יחידות נוספות|שבר מולרי]] מהיסוד)
!rowspan=2| טווח השינוי הטבעי{{ש}}(כשבר מולרי מהיסוד)
|-
!colspan=3| התרגשות אנרגטית
|-
| <sup>5</sup>Be
|rowspan=12|{{כ}}4
| 1
| 5.04079(429)#
|
| (1/2+)#
|
|
|-
| <sup>6</sup>Be
| 2
| 6.019726(6)
| [MeV{{כ}} (6)0.092] E-21 s{{כ}}(3)5.0
| 0+
|
|
|-
| <sup>7</sup>Be
| 3
| 7.01692983(11)
| d{{כ}} (6)53.22
| 3/2-
|
|
|-
| <sup>8</sup>Be
| 4
| 8.00530510(4)
| [eV{{כ}} (17)6.8] E-17 s{{כ}}(17)6.7
| 0+
|
|
|-
| <sup>9</sup>Be
| 5
| 9.0121822(4)
| יציב
| 3/2-
| 1.0000
|
|-
| <sup>10</sup>Be
| 6
| 10.0135338(4)
| E+6 a{{כ}}1.51(6)
| 0+
|
|
|-
| <sup>11</sup>Be
| 7
| 11.021658(7)
| s{{כ}} (8)13.81
| 1/2+
|
|
|-
| <sup>12</sup>Be
| 8
| 12.026921(16)
| ms{{כ}} (3)21.49
| 0+
|
|
|-
| <sup>13</sup>Be
| 9
| 13.03569(8)
|
|
|
|
|-
| <sup>14</sup>Be
| 10
| 14.04289(14)
| ms{{כ}} (10)4.84
| 0+
|
|
|-
| <sup>15</sup>Be
| 11
| 15.05346(54)#
| ns{{כ}} 200>
|
|
|
|-
| <sup>16</sup>Be
| 12
| 16.06192(54)#
| ns{{כ}} 200>
| 0+
|
|
|}


==השפעות בריאותיות==
בריליום ו[[מלח (כימיה)|מלחיו]] הם חומרים [[סרטן (מחלה)|מסרטנים]]. מחלת [[ריאות]] בשם "[[אבקת הריאות#בריליוזיס|בריליוזיס]]" מתפתחת בחשיפה לבריליום. פגיעה בריאות בעקבות חשיפה לבריליום דווחה לראשונה ב[[אירופה]] בשנת [[1933]] וב[[ארצות הברית]] בשנת [[1943]]. תסמיני בריליוזיס מזכירים את תסמיני המחלה [[סרקואידוזיס]].

למרות שהופסק השימוש בבריליום במנורות פלואורסצנטיות, חשיפה לבריליום עדיין קיימת בתעשייה ([[סגסוגת|סגסוגות]] בריליום, מכשירים אלקטרוניים ועוד).


חשיפה ממושכת לבריליום ב[[אוויר]] עלולה לגרום לנזק.

ישנם אנשים (1-15%) הרגישים לבריליום והם עלולים לפתח דלקות ב[[מערכת הנשימה]] בעקבות חשיפה אליו בריכוזים נמוכים. מצב זה נקרא "מחלת בריליום כרונית" (או CBD) והיא יכולה להופיע שנים לאחר חשיפה ליסוד. מחלה זו גורמת לעייפות, חולשה וקשיי נשימה. בסופו של דבר החולה מאבד משקל (כחלק מאנורקסיה {{אנ|Anorexia (symptom)}}) ועלול לפתח מחלות [[לב]]. 

אכילת בריליום לא גורמת לתסמיני המחלה אצל [[אדם|בני אדם]] מכיוון שמעט מאוד בריליום נספג מה[[קיבה]] ומה[[מעי]] ל[[דם]]. [[כלב הבית|כלב]]ים שבריליום שולב בתזונתם פיתחו [[אולקוס]].

חשיפה ארוכת טווח לבריליום מגבירה את הסיכויים לחלות ב[[סרטן הריאות]].

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=בריליום}}
*[http://www.webelements.com/webelements/elements/text/Be/index.html בריליום ב-Webelements (אנגלית)]
*[https://www.lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7297&rel=1 בריליום], בספרייה הווירטואלית של מט"ח
* {{בריטניקה}}

{{הטבלה המחזורית|Be}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בריליום]]
[[קטגוריה:יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:מתכות אלקליות עפרוריות]]
[[קטגוריה:גורמים מסרטנים]]