הצגת המקור של הדף "ברכת החמה"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| רקע = כחול
| רוחב = 250px
| כותרת = בִּרְכַּת הַחַמַּה
| יישור = center
| תוכן = בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית
}}
[[קובץ:Western Wall Birkat Hachama 8 April 2009-2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברכת החמה ברחבת [[הכותל המערבי]] – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט.]]
[[קובץ:Birkat_hachama_BB.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברכת החמה ב[[רחוב רבי עקיבא|רחובה הראשי]] של [[בני ברק]], 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט.]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 17646 Blessing of the Sun at Kfar Maimon.JPG|ממוזער|ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009.]]

ב[[הלכה]], '''בִּרְכַּת הַחַמַּה''' (נקראת גם: '''קידוש החמה''') היא [[ברכות הראייה|ברכת ראייה]] שמברכים כשרואים את [[השמש]] בתחילת כל [[ארבע התקופות#תקופת שמואל|מחזור בן 28 שנים]], שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי ב[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה. עקב נדירותה של הברכה, נהגו בקהילות שונות לברכה ברוב עם.

== הברכה במקורות ==
הברכה מוזכרת לראשונה ב[[ברייתא]] שהובאה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], שם נאמר:
{{ציטוט|תוכן=תָּנוּ רַבָּנָן (=שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ): הָרוֹאֶה חַמָּה בִּתְקוּפָתָה, לְבָנָה בִּגְבוּרָתָהּ, וְכוֹכָבִים בִּמְסִלוֹתָם וּמַזָּלוֹת כְּסִדְרָן, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית".{{ש}}וְאֵימָתַי הָוֵי (=ומתי מתרחשת "חמה בתקופתה")? אָמַר [[אביי|אֲבַּיֵי]]: כָּל כ"ח שְׁנִּין וְהַדָּר מַחֲזוֹר וְנָפְלָה [[תקופת ניסן|תְּקוּפַת נִיסָן]] בְּשַׁבְּתַאי בְּאוֹרְתָּא דִּתְלָת נַגְהֵי אַרְבַּע (=כָּל 28 שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר חוֹזֵר הַמַּחֲזוֹר וְנוֹפֶלֶת תְּקוּפַת [[ניסן|נִיסָן]] בְּמַזָּלוֹ שֶׁל [[שבתאי|שַׁבְּתַאי]] בָּעֶרֶב שֶׁבֵּין יוֹם שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי)".|מקור={{בבלי|ברכות|נט|ב}}.}}

נוסח אחר לאותה ברייתא נמצא ב{{מדרש רבה|ויקרא|כג|ח}}.

וכך פסק ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]]:
{{ציטוט|תוכן=הָרוֹאֶה אֶת הַחַמָּה בְּיוֹם תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל תְּחִלַּת הַמַּחֲזוֹר שֶׁל שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים, שֶׁהַתְּקוּפָה בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי, כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ בְּיוֹם רְבִיעִי בַּבֹּקֶר, מְבָרֵךְ "עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית"|מקור={{רמב"ם|ברכות|י|ח|ספר=אהבה}}.}}

עם זאת, יש שגרסו בגמרא "עושה מעשה בראשית", כחלק מן הגרסאות בוויקרא רבה (אחת הגרסאות שם אף נוקטת את הלשון "עושה שמים וארץ").

==הברכה במנהגי ישראל==
עקב נדירותה של הברכה, נהגו בקהילות שונות לברכה [[ברוב עם הדרת מלך|ברוב עם]]. כך הוא מנהג [[יהדות אשכנז]] בארץ ישראל:
{{ציטוט|תוכן=הָרוֹאֶה חַמָּה בִּתְקוּפָתָה מְבָרֵךְ בַּשֵּׁם וּמַלְכוּת: "בא"ה אמ"ה עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית". בָּעֶרֶב מַכְרִיזִים לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לִ[[תפילת ותיקין|תְפִלַּת הַוָּתִיקִין]] וּלְבִרְכַּת הַחַמָּה, וְשַׁמָּשִׁים מְעוֹרְרִים אֶת הַקָּהָל לְהַשְׁכָּמָה. מִיָּד אַחַר [[תפילת העמידה|הַתְּפִלָּה בְּלַחַשׁ]], קֹדֶם [[חזרת הש"ץ|חֲזָרַת הַשַּ"ץ]] יוֹצְאִים לַמְּקוֹמוֹת שֶׁרוֹאִים מִשָּׁם אֶת הַחַמָּה כְּדֵי לְבָרֵךְ אֵת הַבְּרָכָה.|מקור=[[בצלאל לנדוי]], [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/pru3.htm ממנהגי יהדות אשכנז (פרושים) בארץ ישראל (ילקוט מנהגים, ב')]}}

ה[[חת"ם סופר]] כתב:{{הערה|שם=הערה_א|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&pgnum=43 שו"ת חת"ם סופר, חלק א סימן נו]}}
{{ציטוט|תוכן=בָּרוּךְ ה' כִּי הַגִּיעָנוּ לְיוֹם ד' ז' נִיסָן וּבֵרַכְנוּ בְּרָכָה זוֹ בַּאֲסֵפַת עַם ה' פֹּה פ"ב (=פְּרֶשְׁבּוּרְג) תקע"ג לפ"ק. קֹדֶם הַבְּרָכָה אָמַרְנוּ: "הַלְּלוּ אֵת ה' מִן הַשָּׁמַיִם" וְאַחַר בִּרְכַת "עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרָאשִׁית" אָמַרְנוּ פִּיּוּט: 'אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים' עַד 'וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ', וְאַחַר כָּךְ מִזְמוֹר "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כָּבוֹד אֵל" וְאַחַר כָּךְ "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ" וְקַדִּישׁ.|מרכאות=כן}}


וכן העיד הרב [[יוסף חיים מבגדאד|יוסף חיים]]:{{הערה|ספר [[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]] שנה א' סוף פרשת עקב}}

{{ציטוט|תוכן="ואנכי הצעיר המחבר אזכיר חסדי השם יתברך אשר זכני בחסדו בשנה זו שנת התרנ"ז ביום חמשה לחודש ניסן ברביעי בשבת קודש בקיבוץ קהל רב שעלינו על הגג של בית הכנסת הגדולה... וגם נשים רבים נקבצו שם וברכתי אני בקול רם וכוונתי להוציא ידי חובה לנשים ולסומין... ועמדתי ודרשתי בעזרת השם יתברך בענין המצוה דבר בעתו מה טוב, השם יתברך יזכינו ברחמיו וחסדיו לברך ברכת החמה בירושלים תוב"ב, אשר תזדמן בשנת תפר"ה ליצירה בחודש ניסן שבו תפרה ותרבה הישועה והברכה והטובה לנו, ולכל ישראל ולארץ הקדושה, יראו עינינו וישמח לבנו בביאת הגואל משיח צדקינו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון."|מרכאות=כן}}

אף על פי כן, כשביקש הרב יוסף חיים עצמו לבקר בארץ ישראל, והשיירה יצאה לדרכה ביום כ"ה ניסן תרכ"ט, יום אחד בלבד לפני ברכת החמה וללא אפשרות לדחות את תאריך היציאה, התלווה אליה הרב יוסף חיים, בהכרעה שמצוות ה[[עלייה לארץ ישראל]] דוחה את מצוות ברוב עם.{{הערה|הרב שי עילם, "לבקר בהיכלו", קולמוס, גיליון 173, תש"פ.}}

בספר "בירור הלכה" (סימן רכ"ט, אות ט') כתוב שכאשר ברכת החמה חלה ב[[ערב פסח]], [[י"ד בניסן]], מברכים בכל [[בית כנסת]] בנפרד, והנשים מברכות בבתיהן ולא עושים עצרות גדולות לעניין, היות שהזמן עד ל[[ביעור חמץ|ביעור החמץ]] קצר ודחוק, והציבור עלול להיכשל באיסור [[חמץ]]. בספר "ברכת החמה כהלכתה" (סימנים כ"ט, ל"ט, נ"ו) כותב המחבר, שלא נהגו להימנע מקיום עצרות בערב פסח, אולם בכל זאת מקצרים באמירות ובזמירות, לא אומרים את פרקי ה[[תהילים]] פסוק-פסוק, לא דורשים בפני הציבור והנשים לא באות לכינוס. בכל זאת, בשנת [[ה'תשס"ט]] ([[2009]]) הקהילו את הציבור לאמירת הברכה כבכל תאריך אחר ולא נמנעו מדרשות ומזמירות. גם בשנת [[ה'תרפ"ה]] חלה ברכת החמה בי"ד בניסן, ולמרות זאת הציבור התקהל לשם אמירתה.{{הערה|לדוגמה, ראה ביטאון [[דגלנו (פולין)]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50663&pgnum=141 ניסן-אייר תרפ"ה] (שיר מאת ישראל דוד גלרנטר מ[[סטרי]])}}

כאשר חלה ברכת החמה ב[[שביעי של פסח]] (כמו שהיה בפעם האחרונה בשנת ה'רס"ה - 1505, ויהיה בפעם הבאה בשנת ה'תתפ"א - 2121) – מברכים גם ב[[יום טוב]], ואף אז ראוי לעשות זאת [[ברוב עם]].

החת"ם סופר כתב כי אינו יודע מדוע נשים לא נהגו לברך, אך קבע שאין לשנות מן המנהג.{{הערה|שם=הערה_א}} בנו, ה[[כתב סופר]], כתב שהסיבה היא שהן אינן מברכות על ברכה שהיא [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] כשהברכה עצמה היא המצווה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=950&pgnum=64 כתב סופר, חלק אורח חיים, תשובה לד]}} הרב [[יוסף שאול נתנזון]], לעומת זאת, כתב שהנשים כנראה פטורות מברכת החמה כדי שלא תבואנה לטעות שמברכים את השמש עצמו בגלל שהוא משפיע לאדם טובה, במקום לברך את ה', וטעות זאת יותר נוגעת לנשים בגלל שבימי [[ירמיהו]] הן הקטירו לשמש.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1423&pgnum=567 שואל ומשיב, מהדורא תנינא, שאלה קסח]}} מנהג [[חב"ד]] שגם הנשים מברכות ובאות לבית הכנסת.{{הערה|ראו מאמר בעניין זה מהגאון הרב חיים ראפפורט בקיצור דיני ברכת החמה קה"ת תשס"ט.}}

==זמנה של הברכה==
את ברכת החמה מברכים בתחילת תקופת [[ניסן]] (עונת ה[[אביב]]), בשנים שבהן מתחילה התקופה ביום שלישי בערב, תחילת ליל יום רביעי, על פי [[שנה יוליאנית (אסטרונומיה)|החשבון המקורב]] ש[[שנה טרופית]] היא באורך של 365 ימים ורבע, קירוב שעל פיו נקבע [[הלוח היוליאני]] וביהדות ידוע כ[[ארבע התקופות#תקופת שמואל|תקופת שמואל]]. על פי המסורת, תקופת ניסן החלה ביום שלישי בערב בשנה שבה נברא העולם ([[25 במרץ]] [[המאה ה-38 לפנה"ס|3760 לפנה"ס]]), ובהתאם לכך הברכה נאמרת בזמן שבו חוזרת השמש למקומה בעת בריאתה. לפי החשבון המקורב של תקופת שמואל, תחילת תקופת [[ניסן]] מתאחרת בכל שנה ביום ו־6 שעות, שהם השארית של חלוקת אורך השנה בשבעה ימים. בכל 28 שנים מצטברת השארית ל-35 ימים, וכך התקופה מתחילה באותה שעה, באותו יום.

הברכה נאמרת בתחילת תקופת ניסן משום שלפי דעת [[רבי יהושע בן חנניה]] במחלוקתו עם [[רבי אליעזר בן הורקנוס]], זהו הזמן שבו נברא העולם{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|יב|א}}.}}. יחד עם זאת, מנהגים אחרים ב[[יהדות]], לדוגמה [[ברכת זכרונות]], מתייחסים דווקא ל[[תשרי]] כ[[חודש]] שבו [[בריאת העולם (יהדות)|נברא העולם]]{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|כז|א}}.}}.

הברכה נאמרת ב[[יום רביעי|ימי רביעי]] בלבד, יום בריאת המאורות על פי ספר [[בראשית]], בתחילת כל 'מחזור גדול של חמה', דהיינו אחת ל-10,227 ימים (שהם 28 כפול 365.25 ימים). לפי הרב [[אברהם אבלי הלוי גומבינר]], ניתן לברך רק עד סוף שלוש [[שעות זמניות]] מהבוקר (כמו זמן [[קריאת שמע]]).{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רכט|ה|מפרש=מגן אברהם}}.}} לפי הרב [[יום-טוב ליפמן הלר]], אפשר לברך כל היום או לפחות עד [[חצות היום (הלכה)|חצות]].{{הערה|מלבושי יום טוב, סימן רכ"ט, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33744&pgnum=107 סעיף קטן ג'].}}

תאריך אמירת הברכה הוא [[26 במרץ]] ב[[הלוח היוליאני|לוח היוליאני]], שעל פי [[שנה יוליאנית (אסטרונומיה)|הקירוב שלו]] נקבע זמן הברכה. ב[[הלוח הגרגוריאני|לוח הגריגוריאני]], המהווה תיקון של הלוח היוליאני, היא חלה ב-[[8 באפריל]] במהלך [[המאה ה-20]] ו[[המאה ה-21]], אך ב-[[9 באפריל]] במהלך [[המאה ה-22]], כתוצאה מהפער המתרחב בין שני הלוחות.

הדרך למציאת השנה שבה מברכים את ברכת החמה, על פי [[הלוח העברי]], היא פשוטה: יש לקחת את ערכה של השנה העברית, כולל האלפים (לדוגמה, שנת [[ה'תשס"ו]] היא 5766), ולחלק ב-28. אם ה[[שארית (חילוק)|שארית]] היא 1, הרי שבשנה זו יש לברך.

הפעם האחרונה שבה נאמרה הברכה הייתה ב[[י"ד בניסן]] [[ה'תשס"ט]] ([[8 באפריל]] [[2009]]), והפעם הבאה תהיה ב[[כ"ג בניסן]] [[ה'תשצ"ז]] (8 באפריל 2037).

מועדי קיום הברכה בין [[המאה ה-16]] לבין [[המאה ה-22]]:
{| border="1" cellspacing="0" class="wikitable"
|-valign="top"
![[מאה (זמן)|מאה]]
!מועדי הברכה
|-valign="top"
| rowspan="4" |'''[[המאה ה-16]]'''
|[[כ"א בניסן]] [[ה'רס"ה]] – [[26 במרץ]] [[1505]]
|-valign="top"
|[[כ"ט באדר ב']] [[ה'רצ"ג]] – [[26 במרץ]] [[1533]]
|-valign="top"
|[[ט' בניסן]] [[ה'שכ"א]] – [[26 במרץ]] [[1561]]
|-valign="top"
|[[י"ט בניסן]] [[ה'שמ"ט]] – [[5 באפריל]] [[1589]]
|-valign="top"
| rowspan="3" |'''[[המאה ה-17]]'''
|[[כ"ט באדר ב']] [[ה'שע"ז]] – [[5 באפריל]] [[1617]]
|-valign="top"
|[[ט' בניסן]] [[ה'ת"ה]] – [[5 באפריל]] [[1645]]
|-valign="top"
|[[י"ט בניסן]] [[ה'תל"ג]] – [[5 באפריל]] [[1673]]
|-valign="top"
|rowspan="4"|'''[[המאה ה-18]]'''
|[[כ"ז באדר ב']] [[ה'תס"א]] – [[6 באפריל]] [[1701]]
|-valign="top"
|[[ז' בניסן]] [[ה'תפ"ט]] – [[6 באפריל]] [[1729]]
|-valign="top"
|[[ט"ז בניסן]] [[ה'תקי"ז]] – [[6 באפריל]] [[1757]]
|-valign="top"
|[[כ"ו בניסן]] [[ה'תקמ"ה]] – [[6 באפריל]] [[1785]]
|-valign="top"
|rowspan="4"|'''[[המאה ה-19]]'''
|[[ז' בניסן]] [[ה'תקע"ג]] – [[7 באפריל]] [[1813]]
|-valign="top"
|[[ט"ז בניסן]] [[ה'תר"א]] – [[7 באפריל]] [[1841]]
|-valign="top"
|[[כ"ו בניסן]] [[ה'תרכ"ט]] – [[7 באפריל]] [[1869]]
|-valign="top"
|[[ה' בניסן]] [[ה'תרנ"ז]] – [[7 באפריל]] [[1897]]
|-valign="top"
|rowspan="3"|'''[[המאה ה-20]]'''
|[[י"ד בניסן]] [[ה'תרפ"ה]] – [[8 באפריל]] [[1925]]
|-valign="top"
|[[כ"ג בניסן]] [[ה'תשי"ג]] – [[8 באפריל]] [[1953]]
|-valign="top"
|[[ד' בניסן]] [[ה'תשמ"א]] – [[8 באפריל]] [[1981]]
|-valign="top"
|rowspan="4"|'''[[המאה ה-21]]'''
|[[י"ד בניסן]] [[ה'תשס"ט]] – [[8 באפריל]] [[2009]] (בפעם ה-206)
|-valign="top"
|[[כ"ג בניסן]] [[ה'תשצ"ז]] – [[8 באפריל]] [[2037]]
|-valign="top"
|[[ב' בניסן]] [[ה'תתכ"ה]] – [[8 באפריל]] [[2065]]
|-valign="top"
|[[י"ב בניסן]] [[ה'תתנ"ג]] – [[8 באפריל]] [[2093]]
|-valign="top"
|rowspan="4"|'''[[המאה ה-22]]'''
|[[כ"א בניסן]] [[ה'תתפ"א]] – [[9 באפריל]] [[2121]]
|-valign="top"
|[[ב' בניסן]] [[ה'תתק"ט]] – [[9 באפריל]] [[2149]]
|-valign="top"
|[[י"א בניסן]] [[ה'תתקל"ז]] – [[9 באפריל]] [[2177]]
|}

ברכת החמה יכולה לחול בכל תאריך עברי שבין סוף חודש [[אדר ב']] לסוף חודש [[ניסן]], אשר יכול לחול ביום רביעי, כלומר באחד מ-16 ימים אפשריים, בטווח משתנה לאורך השנים. היו [[מקובל]]ים שטענו שתחולת ברכת החמה בערב פסח נדירה במיוחד, וראו בכך סימן לגאולה, אולם לא נמצא אישוש לנדירות של התחולה בערב פסח.{{הערה|{{ynet|אמנון בזק|די למיסטיקה|3695735|2 באפריל 2009}}.}}

העדות הקדומה ביותר על ברכת החמה בפועל היא של [[רבי שמעיה]], תלמיד [[רש"י]], שבירך ב[[כ"ז באדר ב']] [[ד'תתמ"ה]]{{הערה|[https://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1522.htm אנקדוטות על ברכת החמה], באתר שורש. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000073516/NLI#$FL21232962 כתב היד] באתר [[הספרייה הלאומית]].}}.

התאריך המוקדם ביותר מ[[הלוח העברי#גיבוש הלוח העברי המחושב|ייסוד חשבון הלוח]] הוא [[כ"ד באדר ב']] שחל בפעם האחרונה בשנת [[ד'שצ"ז]], אחריו [[כ"ו באדר ב']] שחל בפעם האחרונה בשנת [[ד'תתקכ"ט]], אחריו [[כ"ז באדר ב']] שחל בפעם האחרונה בשנת [[ה'תס"א]]. בשנת [[ה'תתקצ"ג]] תחול ברכת החמה בפעם האחרונה ב[[כ"ט באדר ב']]. בשנת [[ה'י"ג]] חלה לראשונה ב[[כ"ה בניסן]]. התאריך המאוחר ביותר הוא [[כ"ו בניסן]] שחל לראשונה בשנת [[ה'תקמ"ה]]. בשנת ו'ע"ז תחול לראשונה ברכת החמה ב[[כ"ח בניסן]].

== ההקשר האסטרונומי ==
מאחר שזמן ברכת החמה מבוסס על חזרת השמש למקומה על פי אורך שנה של 365.25 ימים, בעוד [[שנה טרופית|אורך השנה הידוע כיום]] וכן [[ארבע התקופות#תקופת רב אדא|אורך השנה הממוצע]] עליו מבוסס [[הלוח העברי]] קצרים יותר, נוצר עימות בין ההסבר לברכה לבין זמן אמירתה. למשל, מציג את הקושיא הרב [[בנימין אהרן סלניק]] בספרו:
{{ציטוט|תוכן=אַךְ לִבִּי מְהַסֵּס דְּלְפִי זֶה מַשְׁמָע שֶׁאָנוּ סוֹמְכִין בְּחֶשְׁבּוֹן הַתְּקוּפוֹת עַל הַחֶשְׁבּוֹן דִּשְׁמוּאֵל דּאָמַר: אֵין בֵּין תְּקוּפָה לִתְקוּפָה אֶלָּא ז' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, וּשְׁנַת הַחַמָּה הוּא שס"ה יָמִים וְרָבִיעַ... אָמְנָם לְדַעַת רַב אַדָא וּלְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ תַּחֲזֹר הַחַמָּה לַנְקֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בְּעֵת הַבְּרִיאָה בְּכָל תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁבְּרֹאשׁ הַמַּחֲזוֹר הַקָּטָן שֶׁל י"ט שָׁנִים ... וְחֶשְׁבּוֹן זֶה דְּרַב אַדָא הוּא עִקָּר.|מקור=[[משאת בנימין]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11788&pgnum=296 סימן ק"א]}}

בטבלה זו ניתן לראות את ההפרשים בין החשבונות השונים.
{| class="wikitable"
! [[שנה]] לפי !! אורך שנה בימים !! הפרש בימים !! הפרש בשניות !! הפרש מצטבר של יום כל
|-
| [[תקופת שמואל]] || 365.25 || 0.0078|| 674 || 128 שנים
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[תקופת רב אדא]] || 365.24682 || 0.00462 || 399 || 216 שנים
|-
| [[הלוח הגרגוריאני]] || 365.2425 || 0.0003 || 26 || 3,323 שנים
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|[[שנה טרופית]] || 365.242189 || - || - || -
|}

ישנם הגורסים שזמן הברכה נבחר מלכתחילה על ידי [[חז"ל]] באופן לא מדויק וסמלי, כדי לקבוע הזדמנות לברכה על [[השמש]]. הרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]]{{הערה|"תקופת החמה וברכתה", פרק א', סימן יב', בהסבר מדוע לא תקנו חכמים את הברכה על פי [[תקופת רב אדא]].}} מבאר כי הברכה נתקנה על פי החשבון המקורב המקובל אצל הציבור הרחב, ששנת החמה היא בת 365.25 ימים. הרב [[שמואל אריאל (רב)|שמואל אריאל]]{{הערה|1=[http://www.otniel.org/show.asp?id=32385#_ftnref20 הרב שמואל אריאל, ברכת החמה – על שום מה?], אתר ישיבת עתניאל, מייחס את הדעה הזאת לשו"ת [[מנחת יצחק]] (חלק ח סימן לד) ולשו"ת משאת בנימין}} מעלה את האפשרות שמאחר שהקפדה על חישוב מדויק תמנע אפשרות לברך את הברכה כלל, העדיפו [[חז"ל]] לקובעה במועד מקורב, ובלבד שתאמר. הרב [[יצחק למפרונטי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22678&pgnum=81 פחד יצחק, ערך חמה]}} כתב "יען כי לחשבון שמואל יש עת קבוע וכל אדם יכול להבינו לא כן חשבון רב אדא כי הוא מתחלף בכל פעם ואין כל אדם יכול למיקם על חושבניה". רבי משה העכים מ[[אנסבך (עיר)|אנסבך]] כתב שמכיוון ש[[הלוח העברי]] המשמש כיום הוא זמני, עד חידוש הלוח על פי הראייה ומכיוון שחז"ל לא ציפו שהגלות תהיה כה ארוכה, הם הרשו לעצמם להשתמש בחשבון מקורב ולא מדויק.{{הערה|שם=הערה_ב|1= תשובת רבי משה העכים כ"ץ מ[[אנסבך (עיר)|אנסבך]], מובאת בתוך [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1239&pgnum=326 שו"ת ריב"ם שנייטוך, יורה דעה, סימן ל"ח]}} כראייה לדבריהם שחז"ל מלכתחילה בחרו בחשבון סמלי הם מביאים את העובדה שכבר האסטרונום היוני [[היפרכוס]] פרסם ש[[שנה טרופית|השנה הטרופית]] קצרה מ-365.25, ועל כן חז"ל (כמו גם האסטרונום [[סוסיגנס]], שסייע בקביעת [[הלוח היוליאני]], המבוסס על הנחה זהה לזו של תקופת שמואל לגבי אורך שנת החמה) שהיו אחריו, בוודאי ידעו שתקופה זו אינה מדויקת והשתמשו בה רק מפאת הנוחות.

[[החת"ם סופר]], לעומת זאת, שלל את הסברה שחז"ל קבעו לברך בזמן שבו לא חל התקופה באמת מכיוון שלטענתו "איך נברך? ועל פי האמת אין כאן שום תקופה ולא הגיעה החמה לראש [[מזל טלה]] בתחילת ליל ד' בממשלת שבתאי ועל מה נברך? וצריך עיון גדול". הוא כתב שככל הנראה [[רס"ג]] ו[[הערוך]] פירשו את הברייתא הקובעת את זמן הברכה אחרת, בגלל הקושיה הזאת.{{הערה|שם=הערה_א}}.

לעומתם, יש הטוענים שחז"ל טעו ורואים בקביעת זמן ברכת החמה דוגמה לכך ש[[חז"ל]] לא היו בקיאים ב[[אסטרונומיה]].{{מקור|נושא=יהדות}} יש שנתנו הסברים אחרים לזמן הברכה, למשל הצגת הברכה כברכה על השגרה, כהסבר חלופי להסבר המקורי שאינו רלוונטי.{{מקור|נושא=יהדות}}

היו רבנים שדנו בשאלה האם יש להמשיך לברך את הברכה למרות אי הדיוק בקביעת זמנה. הרב [[יצחק למפרונטי]]{{הערה|1=פחד יצחק, ערך חמה.}} כתב שמכיוון שברכת החמה היא ברכת שבח ניתן לאומרה תמיד ועל כן אין בעיה לברכה בזמן שתקנו חכמים.{{הערה|1=ובאופן דומה כותב הרב [[צבי פסח פרנק]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20947&pgnum=125 שו"ת הר צבי, אורח חיים, סימן קי"ט] }} הרב [[צדוק הכהן מלובלין]], לעומת זאת, חשש לברכה לבטלה ושמח על כך שהשמש הייתה מכוסה בעננים ולא היה ניתן לברך את הברכה בשם ומלכות.{{הערה|1=[http://www.myim.co.il/main.php?mod=newsOpen&articleID=477 הרב שי ואלטר, ובא השמש], אתר מעייני הישועה}} ר' משה העכים מאנסבך מספר שהנהיג על פי הנהגת הרב [[צבי הירש יאנוב|צבי הירש יאנב]] שרק החזן יגיד את הברכה והקהל יענו [[עניית אמן (הלכה)|אמן]], כדי למעט בברכות לבטלה אם אכן יש בעיה באמירת הברכה.{{הערה|שם=הערה_ב}}

הרב אריה לייב ליפקין מסביר שאורך השנה היה בימי בריאת העולם 365 יום ורבע והוא מתקצר והולך עם השנים.{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21317&pgnum=76 שבילי המאורות, עניין התקופות]. למעשה, [[אורך היממה|התארכות היממה]] גורמת שאורך השנה, כשהוא נמדד ביממות, יקטן רק ב-<math>\ 7.2\cdot 10^{-5}</math> יממות, שהן 6.2 שניות, מדי אלף שנים. נמצא שבזמן המקובל ל[[בריאת העולם]] כבר הייתה קצרה יותר.}} נוסף על כך, הרב משה נחום שפירא כותב שיש לשמש מחזור נוסף שבו היא מסתובבת לעומת נקודת ייחוס אחרת,{{הערה|ייתכן שהכוונה היא ל[[שנת כוכבים]] שהיא קצת יותר מ-365.25 יום.}} הנוגעת לעניין ירידת ה[[גשם]] ובמחזור זה אורך הסיבוב הוא 365 יום ורבע בדיוק.{{הערה|אגרת הערות וחידושי דינים מהרב הגאון רבי משה נחום שפירא שליט"א, בתוך: מנחם מענדיל גערליץ, '''ברכת החמה כהלכתה''', הוצאת אורייתא, עמוד קל"ז.}}

הרב ד"ר [[נסים וידאל]] שולל את עצם השאלה באומרו:{{הערה|1=[http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1350&ArticleID=4899&Page=1 ריאיון עם הרב ד"ר נ' וידאל על ברכת החמה ה'תשס"ט], אתר שטייגן}}
{{ציטוט|תוכן=שאלה זו היא קצת משונה בעיני, ובפרט כאסטרונום וגם כיהודי מאמין. שהרי אנחנו לא צריכים, ולעולם לא שאלנו את השאלה, אם המדע מאשר לנו או לא, את יום השבת שלנו, [...] אין שום צורך לבדוק את הצד המדעי של מנהגינו וספירותינו, וגם אין לבדוק את המספרים שקבלנו מאבותינו, כי אין לנו שום צורך לבדוק את הדת והאמונה שלנו על פי "האמת" של שיטות אחרות, שידוע לנו וגם להם, שהן כולם רק מעשה ידי אדם ומחשבותיו [...] כך גם ברכת החמה, כל מטרתה היא שיהודי יברך את בורא עולם בברכת עושה מעשה בראשית, כדי להודות לו על כל טובה שהוא עושה עמנו, מאז מעשה בראשית, וברכת החמה היא הזדמנות מיוחדת לברכה זו, על פי החשבון הנמצא בידינו כיום.}}

יצוין שברכת החמה היא מהקביעות היחידות ביהדות המבוססות על תקופת שמואל. [[הלוח העברי]] מבוסס על קירוב טוב יותר לאורך השנה, [[תקופת רב אדא]].

==זמן קביעת הברכה==
משה לרמן{{הערה|[http://www.israelnationalnews.com/Articles/Article.aspx/5096 Moshe Lerman, Why Do We Live in the Year 5765?, August 5, 2005], Arutz Sheva}} חיפש זמן שבו אמירת ברכת החמה התאימה ל[[נקודת השוויון|יום השוויון האביבי]], ולפי חשבונו הברכה נתקנה בימי ה[[כנסת הגדולה]], בסביבות שנת [[ג'תכ"א]]-[[340 לפנה"ס]], זמן קצר לפני כיבושי [[אלכסנדר הגדול]]. לדעתו, גם [[מניין השנים בלוח העברי|מניין השנים מבריאת העולם]] נקבע אז, ע"פ חישוב שמבוסס על מחזור החמה של 28 שנה ומחזור העיבור של 19 שנה, ומתוך הנחה שהשמש נבראה ביום השוויון האביבי שחל ביום רביעי בשבוע, ד' בניסן.

ב[[לוח השנה במגילות קומראן]], המבוסס על [[ספר חנוך א'#חלק שלישי|ספר מהלך המאורות]], כל שנה חל האחד בחודש הראשון ([[א' בניסן]]) ביום רביעי ובו השמש חוזרת למקומה בעת הבריאה. לטענת אטיין נודט{{הערה|[https://www.academia.edu/7383676 Calendriers bibliques: Salomon, Éléphantine, Jubilés, Dédicace.]|כיוון=שמאל}}, ברכת החמה היא שריד לשיטת [[שנה מעוברת|עיבור]] שנהגה בלוח זה שהוסיפה 5 שבועות מדי 28 שנים.

==דעות אחרות לגבי זמן הברכה==
ישנן דעות אחרות לגבי הזמן שבו צריכה להיאמר ברכת החמה, והן מבוססות כנראה על גרסאות שלא גרסו את דברי [[אביי]] בגמרא. שריד לכך אנו מוצאים ב[[רי"ף]] שלא מזכיר את דברי אביי.

סידור [[רס"ג]] ו[[בחיי אבן פקודה|רבנו בחיי]] על בראשית א' יד, כותבים שיש לברך על החמה בתקופת תמוז, כלומר כאשר החמה ב'''תוקפה'''.

[[הערוך]], בערך "חמה", הביא פירוש אחר מן המקובל, שעל פיו מברכים את הברכה כשרואים את השמש לאחר שלושה ימים מעוננים שבהם לא נראתה השמש.
ב"מוסף הערוך" פירש שם:{{הערה|פירוש דומה מובא בשו"ת חת"ם סופר או"ח, סימו נ"ו.}}
{{ציטוט|תוכן=וְדַע דְּהָא דְּאִיתְּמָר בַּירוּשַׁלְמִי (שֶׁהֵבִיאוֹ רַבֵּינוּ): אָמַר ר' הוּנָא הֲדָא דְּתֵימַר בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (איוב פרק לז) "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם. קָאִי עַל דְּאִיתְּמָר שָׁם וְהָרָקִיעַ בְּטָהֳרָתָהּ, עַל זֶה מִפְרָשׁ רַב הוּנָא... וְאַגַּב צָרִיךְ טַעַם שהִשְׁמִיטוּ כָּל הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים דְצָרִיךְ לְבָרֵךְ כְּשֶׁרוֹאֶה חַמָּה אַחַר שֶׁהָיוּ ג' יַמֵּי מְעֻנָּנִין כִּדְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי לְהֶדְיָא בְּאֵין חוֹלֵק. וְאוּלַי מִשּׁוּם דגמ' דִּילָן (דַּף נ"ט) מְפָרֵשׁ אַבַּיֵי עִנְיָן רָקִיעַ בְּטָהֳרָתָהּ בְּאֹפֶן אַחֵר.}}
 <!-- מישהו יכול לתרגם מארמית לעברית? -->

==ראו גם==
* [[ברכת הלבנה]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]], '''תקופת החמה וברכתה''', ירושלים תרפ"ה-1925.
* הרב מנחם מנדל גרליץ, '''ברכת החמה כהלכתה''', אוריתא, ירושלים תשמ"ג.
* הרב [[צבי כהן]], '''ברכת החמה''' בני ברק תשס"ט
* הרב שמעון ויצהנדלר, '''החמה וברכתה – ברכת החמה במשנה החסידית''', הוצאת מרכז ההפצה באה"ק – פתח תקווה, ה'תשס"ט
* הרב אברהם קוסמן, '''התקופה שנשמרה בסוד''', קולמוס מס' 76 - תמוז, ה'תשס"ט
*הרב [[לוי יצחק קופר]], [https://www.jstor.org/stable/24236730 מעמד ברכת החמה בחצרות חסידיות], דעת 77 (קיץ תשע"ז), עמ' 183–207

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Birkat Hachamah|שם ויקישיתוף=ברכת החמה}}
* {{אנצ דעת|673}}
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/840629 ברכת החמה: מה, מדוע וכיצד?] באתר [https://he.chabad.org בית חב"ד]
* [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=302 ברכת החמה], אוסף שעורים (וידאו) מתוך אתר [[מכון מאיר]]
* [http://www.yadmeir.co.il/?CategoryID=534 ברכת החמה באתר יד מאיר]
* {{אתר ישיבה1|הרב [[מרדכי גנוט]]|ברכת החמה|7488|כ"ו בניסן תשס"ח}}
* [http://www.otniel.org/show.asp?id=32385 ברכת החמה – על שום מה? ביאור נרחב של הסוגיה] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20160303170422/http://www.otniel.org/show.asp?id=32385 |date=2016-03-03 }}
* סדר ברכת החמה, באתר ישיבה
:* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/pdf/pdf93/birkatHamaA.pdf נוסח אשכנז וספרד]
:* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/pdf/pdf93/birkatHamaS.pdf נוסח עדות המזרח]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/jewish/b-hama/Pages/default.aspx תערוכה וירטואלית של ברכות חמה], באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [[חיים בנימין פונטרימולי|רבי חיים בנימין פונטרימולי]], [https://files.yadmeir.co.il/horadot/Birchat_Hachammah/ptch_advir.pdf הלכות ונוסח ברכת החמה], מכון הכתר, תשס"ט.
* ד"ר שלום פייגלשטוק, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/lech/feigel.html תקופות השנה] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20090328121343/http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/lech/feigel.html |date=2009-03-28 }} - דף שבועי לפרשת השבוע [[אוניברסיטת בר-אילן]]
* {{מיקרופדיה}}
* {{אסיף}}
<!--הקישור איננו, עוד יופיע: * הרב אורן דובדבני, '''ברכת החמה תשס"ט''' – דף שבועי לפרשת השבוע צו תשס"ט של [[אוניברסיטת בר-אילן]]-->
* הרב אליהו לנדא, [[כפר חב"ד]], [http://shturem.net/index.php?section=news&id=35317 ביאור כללי ומקיף בסוגיית ברכת החמה]
* ד"ר צבי שקדי, [http://torah-science.blogspot.com/2009/04/blog-post.html ברכת החמה, לפי חשוב מדעי מדויק של זמן תקופת האביב]
* {{ערוץ7|יואל יעקובי|בתקווה לתקופה טובה|562517|}}
* [[יוסף צבי רימון (רב)|יוסף צבי רימון]], '''[http://www.yeshiva.org.il/midrash/pdf/pdf110/bchama.pdf ברכת החמה]''', בהוצאת "מרכז הלכה והוראה, אלון שבות, תשס"ט (2009)
* {{כתיב||כתב יד, ברכת החמה, מאה 19, לונדון|990043895220205171}}
* {{מרחב}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ניווט
|כותרת=שנים שמברכים בהן את ברכת החמה
|רוחב=100%
|תמונה=[[קובץ:ברכת החמה - אילוסטרציה.png|100px|שמאל]]
|תוכן={{קישור לשנה עברית|3781}} &#8209; [[21]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|3809}} &#8209; [[49]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|3837}} &#8209; [[77]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|3865}} &#8209; [[105]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|3893}} &#8209; [[133]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|3921}} &#8209; [[161]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|3949}} &#8209; [[189]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|3977}} &#8209; [[217]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4005}} &#8209; [[245]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4033}} &#8209; [[273]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4061}} &#8209; [[301]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4089}} &#8209; [[329]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4117}} &#8209; [[357]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4145}} &#8209; [[385]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4173}} &#8209; [[413]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4201}} &#8209; [[441]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4229}} &#8209; [[469]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4257}} &#8209; [[497]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4285}} &#8209; [[525]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4313}} &#8209; [[553]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4341}} &#8209; [[581]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4369}} &#8209; [[609]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4397}} &#8209; [[637]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4425}} &#8209; [[665]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4453}} &#8209; [[693]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4481}} &#8209; [[721]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4509}} &#8209; [[749]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4537}} &#8209; [[777]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4565}} &#8209; [[805]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4593}} &#8209; [[833]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4621}} &#8209; [[861]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4649}} &#8209; [[889]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4677}} &#8209; [[917]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4705}} &#8209; [[945]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4733}} &#8209; [[973]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4761}} &#8209; [[1001]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4789}} &#8209; [[1029]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4817}} &#8209; [[1057]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4845}} &#8209; [[1085]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4873}} &#8209; [[1113]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4901}} &#8209; [[1141]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4929}} &#8209; [[1169]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4957}} &#8209; [[1197]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|4985}} &#8209; [[1225]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5013}} &#8209; [[1253]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5041}} &#8209; [[1281]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5069}} &#8209; [[1309]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5097}} &#8209; [[1337]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5125}} &#8209; [[1365]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5153}} &#8209; [[1393]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5181}} &#8209; [[1421]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5209}} &#8209; [[1449]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5237}} &#8209; [[1477]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5265}} &#8209; [[1505]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5293}} &#8209; [[1533]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5321}} &#8209; [[1561]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5349}} &#8209; [[1589]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5377}} &#8209; [[1617]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5405}} &#8209; [[1645]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5433}} &#8209; [[1673]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5461}} &#8209; [[1701]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5489}} &#8209; [[1729]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5517}} &#8209; [[1757]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5545}} &#8209; [[1785]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5573}} &#8209; [[1813]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5601}} &#8209; [[1841]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5629}} &#8209; [[1869]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5657}} &#8209; [[1897]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5685}} &#8209; [[1925]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5713}} &#8209; [[1953]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5741}} &#8209; [[1981]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5769}} &#8209; [[2009]] {{!}} {{קישור לשנה עברית|5797}} &#8209; [[2037]]
}}
{{ברכות (הלכה)}}{{בקרת זהויות}}
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:השמש]]
[[קטגוריה:אירועים בחודש אפריל]]
[[קטגוריה:זמנים ביהדות]]
[[קטגוריה:ברכות השבח]]
[[קטגוריה:ברכות הראייה]]