הצגת המקור של הדף "גופרית"

{{יסוד כימי
| שם = גופרית
| שכן מימין = [[כלור]]
| שכן משמאל = [[זרחן]]
| שכן מלמעלה = [[חמצן|O]]
| שכן מלמטה = [[סלניום|Se]]
| תמונת טבלה מחזורית = [[קובץ:S-TableImage.svg|250px]]
| צבע רקע = #a0ffa0
| מספר אטומי = 16
| סמל כימי = S
| סדרה כימית = [[אל-מתכת]]
| צפיפות = 1,960
| מראה = צהבהב
| תמונה = [[קובץ:Sulfur - El Desierto mine, San Pablo de Napa, Daniel Campos Province, Potosí, Bolivia.jpg|280px]]
| משקל אטומי = 32.065
| רדיוס ואן דר ולס = 180
| רמות אנרגיה = 2, 8, 6
| מצב צבירה = מוצק
| יחידות לטמפרטורה = K
| טמפרטורת היתוך = 388.36
| טמפרטורת היתוך צלזיוס = 115.21
| טמפרטורת רתיחה = 717.87
| טמפרטורת רתיחה צלזיוס = 444.72
| אלקטרושליליות = 2.58
| קיבולת חום סגולית = 710
| מוליכות חשמלית = 5.0 <math>\ 10^6</math>
| מוליכות תרמית = 0.269
| לחץ אדים = 2.65E-20
| טמפרטורת אדים = 388
| מהירות הקול =
| טמפרטורת מהירות הקול = 293.15
| אנרגיית יינון ראשונה = 999.6
}}
'''גופרית''' (בלטינית: '''Sulfur''' או '''Sulphur''') היא [[יסוד כימי]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] '''S''' [[מספר אטומי|ומספרו האטומי]] 16. ה[[אלוטרופיה|אלוטרופ]] הנפוץ של הגופרית הוא [[מולקולה]] טבעתית המורכבת משמונה [[אטום|אטומי]] גופרית, והיא מסומלת כ-S<sub>8</sub>. אלוטרופים פחות נפוצים או יציבים הם למשל טבעות של <chem>S6</chem>, <chem>S7</chem> או הפולימר <chem>(-S-S-)n</chem>

הגופרית היא [[מינרל (תזונה)|מינרל]] חיוני בכל היצורים החיים.

==תכונות==
גופרית היא [[אל מתכת|אל-מתכת]], [[מוצק]]ה ב[[טמפרטורה|טמפרטורת החדר]] ו[[צבע]]ה [[צהוב|צהבהב]]. [[נקודת היתוך|נקודת ההיתוך]] שלה היא 115.21 [[מעלות צלזיוס]] ו[[נקודת רתיחה|נקודת רתיחתה]] – 444.72 מעלות צלזיוס.

כאשר מחממים גופרית מותכת ('''גופרית אורתורומבית''', '''גופרית מונוקלינית''', [[נוזל]] חיוור-צהבהב) מעבר להיתוכה, מתקבל [[פולימר]] הבנוי משרשרת אטומי גופרית מקושרים ב[[קשר קוולנטי]]. מכיוון שמדובר בשרשראות רבות המתערבבות זו בזו נעשית גופרית זו לדביקה, ובזכות האטומים הלא-נורמליים שבקצות השרשרת (שכן הם מחוברים לאטום גופרית אחר רק בצידם האחד), היא מקבלת גוון [[אדום]]-כהה. קירור מהיר של נוזל זה יוצר נוזל פלסטי הדומה ל[[גומי]]. מתיחת הגוף מסדרת את השרשראות הפולימריות זו במקביל לזו עד לגיבוש '''גופרית סיבית'''.

==צורה בטבע==

[[קובץ:Soufre.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גופרית]]
גופרית בצורתה החופשית ניתן למצוא ב[[מעיין|מעיינות]] חמים ואזורים געשיים במקומות רבים בעולם, במיוחד לאורך "[[טבעת האש]]" של [[האוקיינוס השקט]]. מרבץ משמעותי אחר של מלחי גופרית נמצא לאורך [[מפרץ מקסיקו]]. גופרית נמצאת במקומות נוספים ב[[סלע משקע|סלעי משקע]], למשל ב[[מזרח אירופה]] וב[[מערב אסיה]]. מקור גופרית זו הוא בפעולה של [[חיידק]] [[אנארובי]] שחי על מינרלי גופרית, במיוחד [[גבס]]. מרבצים אלו הם המקור העיקרי של גופרית לארצות כמו [[ארצות הברית]], [[פולין]], [[רוסיה]], [[טורקמניסטן]] ו[[אוקראינה]].

תרכובות גופרית טבעיות כוללות סולפידים [[מתכת]]יים, כמו [[פיריט]] ([[ברזל]] גופרי, FeS<sub>2</sub>), [[צינובר]] ([[כספית]] גופרית, HgS), [[גלניט]] ([[עופרת]] גופרית, PbS), [[אבץ]] גופרי (ZnS), [[אנטימון]] גופרי (Sb<sub>2</sub>S<sub>3</sub>) ועוד. [[מימן גופרי]] (H<sub>2</sub>S) הוא [[גז]] שאחראי על [[ריח]]ן של [[ביצה|ביצים]] סרוחות; הוא מופיע בפליטות וולקניות, הידרותרמיות וכתוצאה מפעולת חיידקים.

==תפקיד ביולוגי==
גופרית היא חומר חיוני לכל היצורים החיים: [[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] [[ציסטאין]] ו[[מתיונין]] מכילות גופרית, ולפיכך כל ה[[פפטיד|פוליפפטידים]], ה[[חלבון|חלבונים]] וה[[אנזים|אנזימים]] המכילים את חומצות האמינו הללו – מכילים אותה. ל"גשרי גופרית" ([[קשר דיסולפידי|קשרים דיסולפידיים]] בין שיירי ציסטאין) חשיבות רבה בעיצוב התלת-ממדי של חלבונים ובייצובם. כמה סוגי [[חיידקים]] משתמשים ב[[מימן גופרתי]] (H<sub>2</sub>S) במקום [[מים]] בתור תורם [[פרוטון|פרוטונים]] בתהליך פרימיטיבי שמזכיר את ה[[פוטוסינתזה]]. בנוסף אחד הסוגים של [[הם]], הם c, מכיל שני אטומים של גופרית.

גופרית נקלטת על ידי צמחים מה[[אדמה]] בצורת [[יון|יוני]] [[גופרה]] (סולפט, SO<sub>4</sub><sup dir=ltr>2-</sup>). ראו גם: [[מחזור הגופרית]].

==[[תרכובת|תרכובות]] ושמות==
[[קובץ:Soufresicile2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביש גופרית]]
ב[[כימיה]], ובמיוחד ב[[כימיה אורגנית]], משמשות שתי קידומות לציון גופרית:
* '''[[סולפה|סוּלְפָה]]''' - דוגמאות:
** ה[[קבוצה פונקציונלית|קבוצה הפונקציונלית]] '''[[סולפהידריל]]''', אטום גופרית הקשור לאטום [[מימן]], <chem>-SH</chem>
** '''[[סולפיד|סוּלפיד]]''', תרכובת גופרית פשוטה (למשל: מימן גופרי (סולפידי), <chem>H2S</chem>)
** '''[[סולפט|סוּלפָט]]''' (ב[[עברית]]: '''גופרה'''), [[מלח (כימיה)|מלח]] או אסטר של [[חומצה גופרתית]] (למשל המלח [[סידן גופרתי]] (סולפטי), <chem>CaSO4</chem>) או האסטר טרימתיל-סולפט <chem>CH3SO4CH3</chem>
** '''[[סולפיט|סוּלפיט]]''' (בעברית: '''גופריתי'''), מלח של [[חומצה גופריתית]] (למשל: סידן גופריתי (סולפיטי), <chem>CaSO3</chem>)
** '''[[סולפוניום]]''', [[תרכובת אורגנית]] המכילה אטום גופרית חיובי ושלוש קבוצות [[אלקיל]] (למשל: טרימתילסולפוניום [[יוד]]י, '''CH<sub>3</sub>)<sub>3</sub>S<sup dir=ltr >+</sup> I<sup dir=ltr>&minus;</sup>)''')
** '''[[סולפונט]]''', מלח של [[חומצה סולפונית]]; תרכובת המכילה את היון '''HSO<sub>3</sub><sup dir=ltr>-</sup>'''.
* '''[[תיו|תִיוֹ]]''' - דוגמאות:
** '''[[תיול]]'''
==היסטוריה==
[[קובץ:Bergelut dengan asap nan beracun.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריית גופרית מסורתית בהר הגעש [[איג'ן]], מזרח [[ג'אווה]], [[אינדונזיה]]. הקיטור הוא למעשה אדי [[מימן גופרי]] ו[[גופרית דו-חמצנית]], והצינורות שעליהם הכורים עומדים מרכזים ומעבים את האדים. ניתן לראות בתמונה את התנאים המסוכנים והקשים של הכריה, הכוללים שהייה בעשן רעיל והיעדר ציוד מגן.]]
גופרית (בלועזית: '''Sulfur''', כנראה משורש [[שפות הודו-אירופיות|הודו-אירופי]] קדום שמשמעותו "לבעור") ידועה מימי קדם ואף מוזכרת בספר [[בראשית]] בהקשר של [[מהפכת סדום ועמורה]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=חומש תורה שלמה, והוא תורה שבכתב עם באור תורה שבעל פה, חִבור כולל את פרושי התורה... עד סוף זמן האמוראים והסבוראים ותחלת זמן הגאונים... בתרגומים, בפשט, בהלכה, באגדה... נסדר על כל פסוק, תבה ואות שבתורה...|קישור=http://worldcat.org/oclc/233043305|מו"ל=דפוסים שונים|שנת הוצאה=תרפ"ז-תשנ"ב|oclc=233043305|מחבר=כשר, מנחם מנדל, 1895-1983.}}}}.

[[הומרוס]] (מחבר ה[[איליאדה]] וה[[אודיסיאה]]) הזכיר בכתביו "גופרית מזיקה לצמחים".

ה[[תוספתא]] ושני ה[[תלמוד]]ים מספרים על שימושים ביתיים ותעשייתיים שונים שהיו לגופרית בימיהם, ואף על אופן כרייתה{{הערה|{{בבלי|כתובות|עט|ב}}}}, ומעמיקים בסיבת ריחה החריף{{הערה|[[פסיקתא זוטרתא]], בראשית, י"ט}}.

הרופא הירושלמי [[אלתמימי]] בן המאה העשירית מתאר מסחר בגופרית מים המלח בארץ ישראל{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר וירון סרי|שם=הפקת מחצבים מאזור ים המלח במאה העשירית על פי אלתמימי|כתב עת=אריאל|כרך=144-143|עמ=98-91|שנת הוצאה=תשס"א}}}}.

ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] ה[[סינים]] המציאו את [[אבק שרפה|אבק השרפה]], שהוא [[תערובת]] של [[אשלגן חנקתי]] (KNO<sub>3</sub>), [[פחמן]] וגופרית.
[[אלכימאי]]ם נתנו לגופרית [[סמל אלכימי]] מיוחד – [[צלב]] שבראשו [[משולש]].

ב-[[1770]] [[אנטואן לבואזיה]] שכנע את הקהילה המדעית שגופרית היא יסוד ולא תרכובת.

ב-[[1867]] התגלתה גופרית במרבץ תת-קרקעי ב[[לואיזיאנה]].

===בימי השלטון הבריטי בארץ ישראל===
{{ערך מורחב|מחצבות הגופרית בארי}}
בשנת [[1930]] קיבל האנגלי ל.ל. ויליאמס רישיון לניצול הגופרית מדרום-מזרח ל[[עזה]]. הוא יסד חברה אנגלית-ערבית בשם "החברה הארצישראלית למכרות גפרית בע"מ" (Palestine Sulphur Quarrie).
עד שנת [[1936]] הגיעה התפוקה ל-5,767 טונה. בשנת [[1938]] ירדה התפוקה ל-1,225 טונה. עומק המכרות הגיע ל-20 מטר וריכוז הגופרית הגיע ל-98%. הגופרית נשלחה לשוקי [[מצרים]], [[טורקיה]], [[יוון]] ו-[[הודו]]. מקצתה נמכרה גם בארץ-ישראל וב[[סוריה]]. המחירים היו 20–40 לירה ארץ ישראלית לטונה. בימי [[מלחמת העולם השנייה]] חלה ירידה בתפוקה עד כדי השבתת המכרות. עם הגופרית במכרות נמצאה גם כמות קטנה של [[אלום]]{{הערה|[[יוסף ברסקי]], [[הידעת את הארץ]] - ארץ הנגב, הוצאת [[הקיבוץ המאוחד]], [[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל]], מהדורה רביעית, תשט"ז, 1956, כרך ב', פרק ב': "ארץ הנגב וסיכוייה", פרק משנה כ"ג: "אוצרות הטבע, מפרץ אילת ועתידו של הנגב", עמוד 188}}.

==שימושים==
לגופרית שימושים [[תעשייה|תעשייתיים]]. ה[[תרכובת]] החשובה ביותר היא [[חומצה גופרתית]] (H<sub>2</sub>SO<sub>4</sub>) המכונה גם "סוס העבודה של התעשייה הכימית". חומצה גופרתית מופקת ב[[ארצות הברית]] בכמויות גדולות יותר מכל [[כימיקל]] אחר. לגופרית שימוש בייצור [[סוללה חשמלית|סוללות]], [[דטרגנט]]ים, [[גומי]] (הטיפול בגופרית נקרא '''גיפור'''), [[גפרור]]ים, [[אבק שרפה]], [[זיקוק]]ים ו[[דשן|דשני]] [[זרחן]]; היא משמשת כ[[חומר משמר]] ב[[יין]], [[הדברת מזיקים|חומר קוטל]] [[פטרייה|פטריות]], וחומר להלבנת [[נייר]]. ל[[נתרן]] או [[אמוניום]] [[תיוסולפט]] שימוש בתור חומר מקבע ב[[צילום]]. ל[[מלח אנגלי]] (מגנזיום גופרתי, MgSO<sub>4</sub>·7H<sub>2</sub>O) שימוש ב[[רפואה]] בתור חומר [[שלשול (מצב רפואי)|משלשל]] וכתוסף דישון ל[[צומח|צמחים]].

==סביבה==
שריפת [[פחם]] ו[[נפט]] על ידי מפעלי [[תעשייה]] ו[[תחנת כוח|תחנות כוח]] משחררת כמויות עצומות של [[גופרית דו-חמצנית]] (SO<sub>2</sub>). חומר זה מגיב עם ה[[חמצן]] וה[[מים]] שב[[אטמוספירה]] ויוצר חומצה גופרתית. חומצה זו יוצרת [[גשם חומצי]] ולאחר מכן מורידה את רמת ה[[חומציות]] של האדמה ושל מקווי מים. בדרך כלל ב[[דלק]] תקני הגופרית מזוקקת מדלק המאובנים על-מנת למנוע תופעה זו.

==אמצעי זהירות==
[[פחמן דו-גופרי|CS<sub>2</sub>]], [[מימן גופרי|H<sub>2</sub>S]] ו-[[גופרית דו-חמצנית|SO<sub>2</sub>]] מצריכים טיפול מיוחד. אף על פי שגופרית דו-חמצנית בטוחה לשימוש בשימור מזון בכמויות קטנות, בריכוז גבוה היא מגיבה עם לחות ויוצרת חומצה גופריתית שבזמן שאיפה יכולה לגרום לנזק ל[[ריאות]], ל[[עיניים]] ול[[רקמה|רקמות]] אחרות.

[[מימן גופרי]] הוא רעיל ביותר (יותר מ[[ציאניד]]); תחילה הוא מקהה את [[חוש הריח]] (כך קורבנות פוטנציאליים אינם מודעים לנוכחותו) ולאחר מכן פוגע.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=גפרית}}
* {{בריטניקה}}
* [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/S/index.html WebElements.com – גופרית] {{אנגלית}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007548506005171|גופרית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הטבלה המחזורית|S}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:גופרית|*]]
[[קטגוריה:אל-מתכות]]
[[קטגוריה:יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:מינרלים יוצרי סלעים]]