הצגת המקור של הדף "דימות תהודה מגנטית"

[[קובץ:MRI head side.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דימות תהודה מגנטית - חתך ב[[מישור חיצי|מישור החיצי]]]]
{| class="toccolours mw-collapsible" align="left" style="clear:left;" width=260px border=0
!סרטון המציג סדרה של הדמיות של חתכי מוח
|-
|[[קובץ:User-FastFission-brain.gif|240px]]
|-
|סדרה של הדמיות של חתכים רוחביים של מוח, מהקודקוד מטה.
|}
{| class="toccolours mw-collapsible" align="left" style="clear:left;" width=260px border=0
!סרטון המציג MRI של חלק מהראש בתלת-ממד
|-
|[[קובץ:3Dbrain.gif|240px]]
|-
|MRI תלת-ממדי של חלק מהראש
|}
'''דימות תהודה מגנטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Magnetic Resonance Imaging'''; ב[[ראשי תיבות]]: '''MRI''') הוא סוג של סריקה לא-פולשנית המשמשת להדגמת איברים פנימיים בגוף ללא חשיפה ל[[קרינה מייננת]], למטרות אבחון [[רפואה|רפואי]], [[מדעי המוח|חקר המוח]], [[פסיכיאטריה]], מחקר [[ביולוגיה|ביולוגי]] ועוד. בשיטה זו משתמשים בשילוב של [[גלי רדיו|קרינת רדיו]] ו[[שדה מגנטי]] חזק (גבוה מ-1 [[טסלה]]) כדי להשפיע על ה[[ספין (פיזיקה)|ספין]] של הפרוטונים בגרעין [[אטום|אטומי]] ה[[מימן]] שנמצאים ב[[מולקולה|מולקולות]] ה[[מים]] שבגוף. שינוי תכונות הספין תלוי ב[[רקמה]] בה הוא נמצא (למשל [[חומר לבן|החומר הלבן]] או [[חומר אפור|החומר האפור]] שבמוח) וכך, בעזרת שליחת פולס של גלי רדיו נוצרת תנועת [[נקיפה]] (פרצסיה) של ספין הפרוטון. הדבר גורם לפרוטון ליצור [[תהודה]] (רזוננס) הניתנת למדידה בעזרת סלילי הקלט של המכונה, ניתן לקבל הפרדה ברורה בין הרקמות השונות.

הבדיקה יעילה במיוחד לדימות של הרקמות הרכות, לדוגמה דימות [[מערכת העצבים המרכזית]] - ה[[מוח]] ו[[חוט השדרה]], וכן ה[[מפרק]]ים, דוגמת ה[[ברך]] וה[[כתף]]. בנוסף הבדיקה מסייעת בזיהוי ואפיון מחלות בבטן ובאגן. דוגמאות לשימושים שכיחים: איתור [[גידול]]ים במוח, אבחון של [[טרשת נפוצה]], הערכת מצב [[מניסקוס]]ים בברכיים ודימות [[פריצת דיסק]] ב[[עמוד השדרה]]. בשל העובדה שבדיקה זו אינה כרוכה בקרינה מייננת, היא משמשת לאיבחון מחלות אצל נשים בהריון ואף לסקירת [[עובר]], כשעולה חשד ל[[אנטומיה]] לא תקינה אצל העובר. ב-MRI ניתן לבצע סריקות שונות המאפשרות לראות ממצא (כגון גידול) מזוויות מבט שונות - [[אנטומיה - מונחים#מישורים אנטומיים|חיצי]] (חלוקה לשמאל ימין), חזיתי (קדמי-אחורי), אופקי (עליון-תחתון) או בשחזור תלת-ממדי.

בתחילה נקראה השיטה דימות [[תהודה מגנטית גרעינית]] (NMRI). קהילת הרופאים חששה שהציבור הרחב יקשר שלא בצדק בין המילה "גרעינית" לבין [[פצצת ביקוע גרעיני|פצצה גרעינית]], [[רדיואקטיביות]] וכדומה, ולכן הוחלט להשמיט את המילה מהשם ומראשי התיבות.

ממציאי המכשיר הם [[פול לוטרבור]] ו[[פיטר מנספילד]]. בשנת [[2003]] הוענק להם [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] על המצאת ה-MRI, עקב חשיבותו ככלי אבחוני{{הערה|1={{ynet|מוטי גל|ממציאי ה-MRI: זוכי פרס נובל לרפואה|2779936|6 באוקטובר 2003|קישור מחבר=ללא}}}}.

לאחרונה אושר לשימוש על בני אדם, לצורך מחקר בלבד, סורק MRI שפותח במיזם צרפתי-גרמני המגיע לחוזק של 11.7 T (טסלה). סורק זה מאפשר דיוק של פי 10 על הסורקים הנמצאים כיום בשימוש בבתי חולים, שלהם חוזק של 3 T (טסלה).{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://japantoday.com/category/features/health/world's-most-powerful-mri-scans-first-images-of-human-brain|הכותב=Isabelle Tourne|כותרת=World's most powerful MRI scans first images of human brain|אתר=JapanToday|תאריך=April 3, 2024}}|כיוון=שמאל}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=L. Quettier, G. Aubert, A. Amadon, J. Belorgey, C. Berriaud, C. Bonnelye, N. Boulant, Ph. Bredy, G. Dilasser, O. Dubois, G. Gilgrass, V. Gras, Q. Guihard, V. Jannot, F.P. Juster, H. Lannou, F. Lepretre, C. Lerman, C. Le Ster, F. Mauconduit, F. Molinié, F. Nunio, L. Scola, A. Sinanna, R. Touzery, P. Védrine, A. Vignaux|שם=Progress Toward Medical Use of the Iseult Whole Body 11.7 T MRI: First Images|כתב עת=IEEE Transactions on Applied Superconductivity|כרך=33|שנת הוצאה=2023-08|עמ=1–7|doi=10.1109/TASC.2023.3244117|קישור=https://ieeexplore.ieee.org/document/10041958/}}</ref>

בשנת 2024 הוצג אבטיפוס של מכשיר MRI מסוג חדש, שפועל בשדה מגנטי נמוך מאוד (Ultra-Low Field). מכשירים המבוססים על אבטיפוס זה יהיו זולים וניידים וניתן יהיה להפעילם ללא צורך בתשתית ייעודית, באמצעות חיבור לשקע חשמל רגיל{{הערה|{{הארץ|גדעון לב|"תחילתה של מהפכה": חוקרים הציגו אבטיפוס של מכשיר MRI זול ונייד|0000018f-5e16-d9a0-a38f-fe3747a10000|12 במאי 2024}}}}<ref>Hannah Murphy, [https://healthimaging.com/topics/medical-imaging/magnetic-resonance-imaging-mri/new-low-field-mri-small-enough-plug-standard-wall-outlet-saves-money-without-sacrificing-safety New low-field MRI small enough to plug into a standard wall outlet saves money without sacrificing safety], Health Imaging, May 10 2024</ref>.

==שימושים==
[[קובץ:MRI-Philips.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכשיר MRI של חברת [[פיליפס]]]]
בשנים האחרונות פותחו יישומים נוספים ל-MRI בנוסף לצילומי [[אנטומיה]], לדוגמה:
*'''דימות ה[[לב]]''' בפעולה ומדידת תפקוד הלב
*'''[[אנגיוגרפיה]]''' - דימות [[כלי דם]]
*'''[[דימות תהודה מגנטית תפקודי]]''' ('''Functional MRI'''{{כ}}, או בקיצור "fMRI") - שימוש ייעודי במכשיר ה-MRI על מנת למדוד פעילות מוחית. חוקרים פיתחו שיטת עיבוד של סריקות ה-MRI המאפשרת לאתר שינויים מקומיים בזרימת ה[[דם]] במוח, שמעידים על עוצמת הפעילות [[מערכת העצבים|העצבית]]. שיטה זו מתבססת על השינוי שחל בתכונות המגנטיות של ה[[חלבון]] [[המוגלובין]], בהתאם למספר מולקולות ה[[חמצן]] שהוא נושא. חוקרי המוח מנצלים תופעה זו כדי ללמוד אילו אזורים במוח פעילים כאשר מבצעים מטלות שונות. כך לדוגמה, ניתן לצלם את המוח בזמן מנוחה, ולאחר מכן לצלם את אותו אזור בזמן שמראים לנבדק תמונה או משמיעים לו קול מסוים. השוואה בין שתי תמונות ה-fMRI מזהה את האזורים במוח שהיו בשימוש. מלבד חשיבותו ככלי ל[[חקר המוח]], fMRI הוא כלי חשוב לתכנון ניתוחי מוח. מתמונות fMRI המנתח יכול למשל לאתר את מיקומם המדויק של מרכזי הדיבור והשמיעה אצל חולה מסוים, כדי לתכנן את הניתוח כך שהנזק הנלווה להסרת הגידול יהיה מזערי.
*'''(Diffusion Weighted Imaging (DWI''' - מדידת מקדם ה[[פעפוע]] של המוח. הוכח שדרך דימות מקדם הפעפוע ניתן להבחין בין [[שבץ מוחי]] שנוצר כתוצאה מ[[דימום]] ('המורגי') לבין שבץ שנוצר על ידי חסימת כלי דם ('איסכמי'). אבחנה זו קריטית כדי לקבוע טיפול נכון ויעיל למטופל. יש גם אינדיקציות שניתן להשתמש ב-DWI לצורך מיפוי ה[[חומר לבן|חומר הלבן]] וה[[חומר אפור|חומר האפור]] במוח.

כיום נבחן השימוש ב-'''MRI colonography''' כדי לסייע בגילוי מוקדם של [[סרטן המעי הגס]]. שיטה לא פולשנית זו אמורה להיות בטוחה ונוחה יותר מבדיקת [[קולונוסקופיה]] הנמצאת בשימוש כיום{{הערה|[http://www.reuters.com/article/2007/08/14/us-colon-cancer-idUSSCH47903820070814 MRI may make colon cancer screening more tolerable], [[רויטרס]], 14 באוגוסט 2007}}.

==מגבלות וקשיים==
*בגלל השימוש בשדה מגנטי חזק, יש לנקוט זהירות רבה בסריקת MRI בנוכחות מתכות בגוף. זאת משום שהמתכות עלולות להתחמם, לנוע או להתעוות בתוך הגוף. לעיתים לא ניתן לבצע את הבדיקה כלל, ולעיתים דרוש תיאום מיוחד, למשל [[קוצב לב|קוצבי לב]] מסוימים שניתן להיכנס עמם ל-MRI בתיאום עם קרדיולוג/ית, לעומת קוצבי לב שלא ניתן להיכנס עמם ל-MRI כלל. כמו כן, אצל אנשים שיש חשש כי בגופם יש רסיסי מתכת, יעדיפו לעיתים בדיקת [[CT]] במקום בדיקת MRI. החלטות אלו תלויות בסוג המתכת, במיקומה המדויק של המתכת ביחס למבנים חשובים כגון כלי דם ועצבים, באזור הכלול בסריקה, ובחוזק השדה המגנטי. לעיתים ניתן לבצע בדיקת MRI במכשיר עם שדה מגנטי נמוך יותר (לרוב 1.5 טסלה), ולעיתים ניתן לבצע את הבדיקה גם במכשיר חזק יותר (לרוב 3 טסלה) תחת מגבלות טכניות מסוימות.
*בדיקת MRI מיועדת לאבחון פתולוגיות ברקמות הרכות של גופנו ואינה יעילה בהדגמת [[עצמות]] (או לאבחן מה שקורה בתוכן). לכן במקרים של שברים או פתולוגיות בתוך העצמות (שלא חודרות לרקמות מסביב) עדיף לבצע בדיקת דימות בעזרת קרינת רנטגן (צילומי רנטגן או CT).
*הכוח המגנטי החזק מאוד, המופעל במהלך הבדיקה, מחייב הסרת תכשיטים וחפצים ממתכת על ידי כל השוהים באזור הבדיקה. זאת, על מנת למנוע תאונות שעלולות להתרחש כתוצאה מהשפעת הכוח המגנטי{{הערה|{{וואלה||האקדח נשלף והרג: אסון טראגי במכשיר ה-MRI|3558653|14 בפברואר 2023}}}}.

==אופן הפעולה הפיזיקלי==
{{פישוט}}
דימות תהודה מגנטית מבוסס על [[תהודה מגנטית גרעינית]] (NMR). בנוכחות חומר שלגרעינים שלו יש [[מומנט מגנטי]], מתרחשות מספר תוצאות:
* בנוכחות [[שדה מגנטי]] חיצוני <math>\vec B_0</math>, החומר מתמגנט. המגנטיזציה של החומר <math>\vec M</math> פרופורציונלית לשדה החיצוני (<math>\vec M \propto \vec B</math>)
* אילו המגנטיזציה <math>\vec M</math> הייתה מוצבת בזווית (שאינה אפס) ביחס לשדה <math>\ B_0</math> המגנטיזציה תבצע פרצסיה ([[נקיפה]]) ב[[נקיפת לרמור|תדר לרמור]] (Larmor frequency) שפרופורציוני לעוצמת השדה החיצוני <math>\nu_{Larmor} \propto B_0</math>
* בנוכחות שדה מגנטי נוסף <math>\vec B_1</math>, הניצב לשדה-<math>\vec B_0</math> ומסתובב מסביבו בתדר לרמור אזי המגנטיזציה <math>\vec M</math> תתחיל לנטות מן הכיוון של <math>\vec B_0</math>. לשדה <math>\vec B_1</math> נקרא "פולס RF". פולס RF של <math>90^0</math> יסובב את המגנטיזציה <math>\vec M</math> ב-<math>90^0</math> מכיוון השדה <math>\vec B_0</math>.
* לאחר סיום פולס ה-RF, כל רכיב של המגנטיזציה <math>\vec M</math> הניצב לכיוון <math>\ \vec B_0</math> יבצע פרצסיה בתדר לרמור. תנועה זאת נקראת פרצסיה חופשית (free precession). ב[[אנטנה]] שנמצאת בקרבת מקום [[יושרה]] מתח שישתנה בתדר <math>\nu_{Larmor}</math> על פי [[חוק פאראדיי]].
* בנוסף לפרצסיה חופשית, רכיב המגנטיזציה המקביל לשדה חוזר בקצב אקספוננציאלי לערכו המקורי בשיווי משקל תרמי <math>\ (M_0)</math>. כמו כן, גם רכיב המגנטיזציה הניצב לשדה דועך לאפס בקצב אקספוננציאלי (אם כי לא בדיוק באותו קצב כמו קצב חזרת הרכיב המקביל למגנטיזציה).

בהדמיה, בנוסף לשדה החיצוני הקבוע והאחיד, מייצרים שדה מגנטי המשתנה ממקום למקום. בקירוב, השדה משתנה בצורה ליניארית בחלל המגנט, ולכן שדה זה נקרא "[[גרדיאנט]]". כתוצאה מהגרדיאנט משתנה תדר הפרצסיה ממקום למקום. לדוגמה, אם הגרדיאנט הוא בציר X אזי

<math>\nu=\left(\frac{\gamma}{2\pi}\right)\cdot B_0 = \left(\frac{\gamma}{2\pi}\right)\cdot G\cdot x</math>.

כאן <math>\ G</math> הוא עוצמת הגרדיאנט.

היות שכל מומנט בגוף מתנודד בתדר שונה (על פי מיקומו בציר ה-X), האות הכולל שנקלט באנטנה הוא סכום של תדרים רבים. ב-MRI דוגמים את האות שנקלט באנטנה ומבצעים על האות [[התמרת פורייה מהירה]]. כתוצאה מהקשר בין תדר למקום (שנוצר על ידי שימוש בגרדיאנט), התרומה של תדר מסוים באות היא התרומה של מקום מסוים בגוף. כך ניתן לפענח איזה חלק מהאות בא מכל אזור ואזור שבגוף, ולהציג לרופא תמונה דו-ממדית או תלת-ממדית. עוצמתו של כל [[פיקסל]] בתמונה תלויה במספר גורמים - כמות החומר בעל מומנט מגנטי שיש שם, זמני רלקסציה, מקדם הדיפוזיה, זרימה, נוכחותם של חלקיקים [[פרומגנט]]יים מיקרוסקופיים ועוד.

משך זמן הסריקה תלוי בטכניקת הדימות. ישנן סריקות הנמשכות שניות בודדות ואחרות נמשכות עשרות דקות. בדרך כלל מבקש הרופא לבצע מספר סריקות לאותו נבדק בשיטות סריקה שונות (שמייצרות קונטרסטים שונים) ובגאומטריות וב[[רזולוציה|רזולוציות]] שונות, כגון תמונות מכיוונים שונים. התהליך כולו נמשך בין 20 ל-40 דקות ואין לו כמעט תופעות לוואי. לפעמים מזריקים לנבדק חומר [[פאראמגנט]]י ([[גדוליניום]]) שעשוי להגדיל את הקונטרסט במקרה של גידולים מסוימים.

===בחירת פרוסה או נפח===
בדרך כלל אין מעוניינים לקבל תרומה מכל החומר שנמצא בתוך האנטנה. כדי להשיג רזולוציה מרחבית יש להתמקד על פרוסה דקה של חומר. ניתן להשיג מטרה זו בהפעלת גרדיאנט בזמן שידור פולס ה-RF. בנוכחות הגרדיאנט משתנה תדר התהודה ממקום למקום ורק במקום מסוים תדר התהודה שווה לתדר של פולס ה-RF. בצורה מתמטית, אם הגרדיאנט מופעל בציר Z, החומר היחיד שיושפע ממנו נמצא בפרוסה הדו-ממדית שבה:

<math>\frac{\gamma}{2\pi}(B_0 + G \cdot Z) = \nu_{rf}</math>

כיוון שאין תלות ב-X ו-Y, המשוואה מגדירה פרוסה דו-ממדית. עובי הפרוסה נקבע על ידי רוחב הפס של פולס ה-RF:

<math>\frac{\gamma}{2\pi} \cdot G \cdot \Delta Z = \Delta \nu_{rf}</math>

את כיוון הפרוסה משנים על ידי בחירת ציר הגרדיאנט שמופעל בזמן שידור ה-RF ({{כ}}X או Y או Z או צירוף של שניים או שלושה בו זמנית). במכשירים מסחריים ניתן בדרך כלל לשלוט ברוחב פרוסה על ידי שינוי עוצמת הגרדיאנט.

===הפורמליזם של מרחב K===
אחרי פולס עירור (כגון פולס RF של <math>90^0</math>) האות <math>\ S(t)</math> הוא הסכום של התרומה של כל מומנט מגנטי, כשכל אחד תורם את תדר לרמור שלו באותו רגע. אם הגרדיאנטים משתנים בזמן, האות שווה ל:
<math>S(t) =\int d^3x \rho({\vec x}) e^{i\gamma{\vec x}\cdot\int_0^t{\vec G}(t)dt}= \int d^3x {\tilde \rho}({\vec k}(t)) </math>

כלומר, בכל רגע ורגע אות ה-MRI שווה לערך של התמרת פורייה של המומנטים בחומר הנמדד. שיטות סריקה שונות מכסות את מרחב ה-K בצורות שונות. שיטת spin echo ושיטת gradient echo מכסות את המרחב שורה שורה (תמיד באותו כיוון). שיטת (echo planar imaging (EPI סורקת מספר שורות ברצף, כשחלקן נסרקות בכיוונים הפוכים. גם בשיטת fast spin echo סורקים מספר שורות של מרחב K אחרי כל פולס RF, אבל כל השורות נסרקות באותו כיוון.

===סוגי תמונות ב-MRI===
דימות בעזרת MRI מייצר מספר תמונות עיקריות:

*[[תמונת T1|תמונה בשכלול T1]] היא תמונה אשר מבוססת בעיקר על הבדלי דעיכת [[מגנטיזציה אורכית]] בין הרקמות. בסוג תמונה זה הניגודיות והבהירות מבוססות בעיקר על מאפיין T1 של הרקמות. תמונה זו נוצרת בדרך-כלל כאשר משתמשים בזמני TR ו-TE קצרים יחסית.

*[[תמונת T2|תמונה בשכלול T2]] היא תמונה אשר מבוססת בעיקר על הבדלי דעיכת [[מגנטיזציה רוחבית]] בין הרקמות. תמונה זו מבוססת בעיקר על מאפיין T2 של הרקמות והיא נוצרת כאשר משתמשים בזמני [[TR]] ו-[[TE]] ארוכים יחסית. סוג תמונה נוספת הוא [[תמונת PD]], אשר מבוססת בעיקר על הבדלי כמות [[פרוטון|הפרוטונים]] בין הרקמות.

===מדוע אין MRI לאלקטרונים?===
גם ל[[אלקטרון]] יש מומנט מגנטי, הרבה יותר גדול מהמומנט של ה[[פרוטון]]. אמנם קיימת תופעת [[תהודה מגנטית אלקטרונית]] (Electron Paramagnetic Resonance) אבל בגוף אי אפשר לנצלה לדימות, מכיוון שהאלקטרונים לרוב מסתדרים בזוגות עם כיווני [[ספין (פיזיקה)|ספין]] הפוכים{{הערה|1=מלבד מב[[רדיקל חופשי|רדיקלים חופשיים]], שכמעט אינם קיימים בגוף בריא}}.

==בישראל==
בשנת [[2009]] פעלו ב[[ישראל]] עשרה מכשירי הדמיה. זהו שיעור של מכשיר אחד ל-700 אלף נפש. בשל התור הארוך, מופעלים חלק מהמכשירים 24 שעות ביממה, ולעיתים אף ב[[שבת]]ות{{הערה|{{הארץ|דנה ויילר-פולק|בגלל משרד הבריאות: קופות החולים לא מאשרות בדיקות MRI לגילוי סרטן השד|1.1528816|28 בינואר 2009}}}}.

ב-2012, היו בישראל 14 מכשירי MRI נייחים וארבעה מכשירים בניידות שמסתובבות בין בתי החולים בפריפריה{{הערה|{{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]]|המדינה מאריכה את התורים לבדיקות MRI כדי לחסוך כסף|3575965|3 ביולי 2012}}}}. בעשור השני של המאה ה-21 קודמה רכישה של 46 מכשירים חדשים, בנוסף לאלו שהיו לפני כן{{הערה|[[משרד הבריאות]], [https://www.health.gov.il/newsandevents/spokemanmesseges/documents/mri-nationalprogram-moh.pdf התוכנית הלאומית ל-MRI], ספטמבר 2015}}. ב-2019 פעלו בישראל 49 מכשירים בלבד{{הערה|עו"ד ד"ר עדי ניב-יגודה, [https://publichealth.doctorsonly.co.il/2019/11/177612/ פחות מ-50 מכשירי MRI בישראל - הבדיקה לאבחון מדיניות אנטי-בריאותית], מאמר דעה באתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, 24 בנובמבר 2019}}.

בשנת 2015, עלות הרכישה של מכשיר MRI בישראל הייתה 6 מיליון ש"ח.{{הערה|{{גלובס|שי ניב|האבסורד המקומם שגורם לתורים מיותרים ל-MRI|1001006239|2 בפברואר 2015}} (ראו גם [https://web.archive.org/web/20210619133121/https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001006239 דף מאורכב] בארכיון האינטרנט)}}

ב-2018 היו בישראל 5.2 מכשירים למיליון תושבים, לעומת ממוצע של 17 מכשירים במדינות ה-OECD. מספר הבדיקות לכל אלף תושבים היה 46.6 בישראל לעומת 74.1 ב-OECD. החלוקה הגאוגרפית של המכשירים אינה שוויונית, כאשר ב[[מחוז המרכז|מרכז]] קיימים יותר מכשירים לכל X תושבים מאשר ב[[פריפריה]]{{הערה|{{ynet|דניאל דולב, "שומרים"|תמשיכו לחכות ל-MRI: כך מונעת המדינה הוספת מכשירים נוספים|health/article/rk8ez0u2f|10 בינואר 2022}}}}.

דו"ח שפרסם [[מבקר המדינה]] בשנת 2024, מצא כי קיים מחסור חמור במכשירי MRI לנפש, מספר מכשירי MRI ו-CT למיליון נפש בישראל עדיין קטן ממספרם ב-13 מדינות ב-OECD. על אף דו"ח המבקר הקודם, במשרד הבריאות מעוכבים מתן רישיונות להפעלת המכשירים, לא הוגדרו תקנים לזמני המתנה מרביים לבדיקות וחלק מהמכשירים לא מוגנו בזמן אלא רק לאחר [[מלחמת חרבות ברזל]].{{הערה|מספר מכשירי MRI ו-CT למיליון נפש בישראל עדיין קטן ממספרם ב-13 מדינות ב-OECD}}

==ראו גם==
*[[מגנטואנצפלוגרפיה|מגנטואנצפלוגרפיה (MEG)]]
*[[נקיפת לרמור]]
*[[תהודה]]
*[[תהודה מגנטית אלקטרונית]]
*[[תהודה מגנטית גרעינית]]
*[[QMRI]]

==לקריאה נוספת==
*צבי פלטיאל, "'''דימות תהודה מגנטית גרעינית'''", '''[[פי האטום]]''' ג-4, יולי 1987
*עופר בן חורין, "'''המדריך המלא - רפואה ופיזיקה נפגשות'''", הוצאת אחווה, 2016

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*{{בריטניקה}}
*{{דף שער בספרייה הלאומית|987007543558105171|דימות בתהודה מגנטית}}
*[http://mriportal.co.il/ MRI הפורטל הישראלי] - פורטל הכולל הסברים פיזיקליים ורפואיים על בדיקות MRI ומידע על מצב ה-MRI בישראל
*{{מטח|עפר קפלן|מי מפחד מ-NMR? : רותמים את תופעת התהודה המגנטית הגרעינית לתועלת האדם|4697}}, אפריל 2002
*אפרת ששון ותמר קציר, [http://www.hayadan.org.il/deliberatly-scaning-200112 סריקה מכוונת], באתר "[[הידען]]", 9 בפברואר 2012
*{{סרטונים}} ארז גרטי, [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/איך-ה-MRI-פועל איך ה-MRI פועל?], באתר "דוידסון Online" של [[מכון דוידסון לחינוך מדעי]]
*זאב לוז, [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/282062.html דימות אדם - בעזרת תהודה מגנטית גרעינית], "[[מדע (כתב עת)|מדע]]", כרך כ"ח 2, 1984
*{{TheMarker|עידו אפרתי|טכנולוגיה ישראלית תקצר את התורים ל–MRI ותציל חיים בלחיצת כפתור|hrtz/1.2812072|1 בינואר 2016}}
*{{הידען|עופר בן-חורין|להבין את הפיזיקה העומדת מאחורי סורק ה-MRI ומכשיר ה-NMR|the-physics-of-mri-2703168|27 במרץ 2016}}
*עופר בן חורין, [http://fmri.co.il/?page_id=47 פיזיקת MRI – בדיקה בתהודה מגנטית]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:טכנולוגיה רפואית]]
[[קטגוריה:ספקטרוסקופיה]]
[[קטגוריה:דימות תהודה מגנטית]]
[[קטגוריה:פיזיקה רפואית]]
[[קטגוריה:מכשירי חשמל רפואיים]]