הצגת המקור של הדף "דינמיקה קוונטית"

[[קובץ:Particle in a box (time evolution).gif|שמאל|ממוזער|250px|התפתחות בזמן של [[פונקציית גל]] של [[חלקיק בקופסה]]]]
'''דינמיקה קוונטית''' היא תחום [[פיזיקה|פיזיקלי]] העוסק בהתפתחות ב[[זמן]] של [[מכניקת הקוונטים|מערכת קוונטית]].

==אופרטור ההתפתחות בזמן==
האובייקט המרכזי בדינמיקה הקוונטית הוא '''אופרטור ההתפתחות בזמן'''. [[אופרטור]] זה מקדם (באופן שיפורט להלן) את המערכת הפיזיקלית ממצבה ההתחלתי הנתון בזמן כלשהו <math>\ t_0 </math> לזמן מאוחר יותר <math>\ t>t_0 </math>{{הערה|שינוי במערכת הנגרם עקב פעולת [[מדידה]] אינו מתואר באמצעות אופרטור ההתפתחות בזמן.}}. אופרטור זה מסומן לרוב ב-<math>\ U(t,t_0) </math>. כאשר <math>\ t_0=0 </math> מקצרים פעמים רבות את הסימון ל-<math>\ U(t) </math>. לאופרטור התכונות הבאות:
* <math>\ U(t,t_0) </math> [[אופרטור אוניטרי]] (כמו כל אופרטור המייצג טרנספורמציה פיזיקלית של מערכת שאמורה לשמר [[הסתברות]]).
* תכונת ההרכבה - <math>\ U(t_2,t_0) = U(t_2,t_1) U(t_1,t_0)</math> (שני צעדי קידום מ<math>\ t_0 </math> ל<math>\ t_1 </math> ואז מ<math>\ t_1 </math> ל<math>\ t_2 </math> שקולים לצעד גדול מ<math>\ t_0 </math> ל<math>\ t_2 </math>) 
* <math> \lim_{t\rightarrow t_0} U(t,t_0) = 1</math> (רציפות - אם עבר זמן קצר המערכת משתנה רק מעט)

==משוואת שרדינגר==
על ידי שימוש בתכונות הנ"ל ניתן להראות כי אופרטור ההתפתחות בזמן מקיים את [[משוואה דיפרנציאלית|המשוואה הדיפרנציאלית]] הבאה, המכונה [[משוואת שרדינגר]] עבור אופרטור ההתפתחות בזמן:
<math display="block"> i \hbar \frac{\partial}{\partial t} U(t,t_0)= \mathcal{H}(t) U(t,t_0) </math>
כאשר <math>\hbar </math> הוא [[קבוע פלאנק|קבוע פלאנק המצומצם]] ו-<math>\mathcal{H}(t) </math> הוא [[אופרטור הרמיטי]] בעל [[יחידת מידה|ממדים]] של [[אנרגיה]], המזוהה עם ה[[המילטוניאן]].

===פתרון משוואת שרדינגר===
צורת הפתרון של משוואת שרדינגר עבור אופרטור ההתפתחות בזמן תלויה בצורת ההמילטוניאן.
* אם ההמילטוניאן לא תלוי בזמן <math>\left(\mathcal{H}(t)=\mathcal{H} \right)</math> :
<math display="block"> U(t,t_0) = \exp\left(-\frac{i}{\hbar}\mathcal{H}(t-t_0) \right)</math>
* אם ההמילטוניאן תלוי בזמן אך [[חילופיות|חילופי]] עם עצמו בזמנים שונים <math>\left([\mathcal{H}(t_1),\mathcal{H}(t_2)]=0\right)</math> :
<math display="block"> U(t,t_0) = \exp\left(-\frac{i}{\hbar}\int_{t_0}^t \mathcal{H}(t^\prime)dt^\prime\right)</math>
* אם ההמילטוניאן תלוי בזמן ולא מתחלף עם עצמו בזמנים שונים - במקרה זה אופרטור ההתפתחות בזמן נתון על ידי טור דייסון{{הערה|או על ידי אקספוננט סדור בזמן}}:
<math display="block">U(t,t_0)=1+\sum_{n=1}^{\infty}\left(\frac{-i}{\hbar}\right)\int_{t_0}^t dt_1\int_{t_0}^{t_1}dt_2\cdots\int_{t_0}^{t_{n-1}}dt_n\mathcal{H}(t_1)\mathcal{H}(t_2)\cdots\mathcal{H}(t_n) </math>
זהו פתרון פורמלי ששימושי בעיקר במקרים פשוטים של המילטוניאן שאינו תלוי בזמן. כאשר ההמילטוניאן תלוי בזמן יש לרוב להשתמש בשיטות קירוב שונות.

==תמונות==
לשאלה כיצד מקדם אופרטור ההתפתחות בזמן את המערכת אין תשובה חד משמעית. קיימות מספר אינטרפטציות המכונות תמונות באשר לפעולת אופרטור זה. תמונות אלו שקולות מבחינת הפיזיקה שהן מתארות{{הערה|מתמטית, כל אלמנטי המטריצה שווים בתמונות השונות.}} וניתן להשתמש בכל אחת מהן על פי הצורך והנוחות.

===תמונת שרדינגר===
התמונה האינטואיטיבית ביותר היא תמונת שרדינגר. בתמונה זו, אופרטור ההתפתחות בזמן פועל על ה[[מצב קוונטי|מצבים]] ומקדם אותם בזמן. בהינתן מצב התחלתי <math>|\psi(t_0)\rang </math> הוא יתפתח למצב:
<math display="block">|\psi(t)\rang = U(t,t_0) |\psi(t_0)\rang </math>
בתמונה זו האופרטורים מייצגים גדלים מדידים קבועים בזמן (למעט תלות מפורשת).

בעזרת שימוש במשוואת שרדינגר לאופרטור ההתפתחות בזמן ובאופן שבו הנ"ל פועל על המצבים ניתן לראות כי המצבים מקיימים את משוואת שרדינגר:
<math display="block"> i \hbar \frac{\partial}{\partial t} |\psi(t)\rang= \mathcal{H} |\psi(t)\rang </math>

אם עובדים בבסיס המקום מקבלים את משוואת שרדינגר ל[[פונקציית גל|פונקציית הגל]]:
<math display="block"> i \hbar \frac{\partial}{\partial t} \psi(\vec x,t)= \mathcal{H} \psi(\vec x,t) </math>

תמונת שרדינגר שימושית במיוחד כאשר ההמילטוניאן אינו תלוי בזמן ועובדים ב[[בסיס (אלגברה)|בסיס]] האנרגיה - <math>\mathcal{H}|n\rang=E_n|n\rang</math>.
במקרה זה עבור מצב התחלתי <math>|\psi(t_0)\rang = \sum_n c_n |n\rang </math>, נקבל כי:
<math display="block">|\psi(t)\rang = \sum_n c_n e^{-\frac{i}{\hbar} E_nt}|n\rang </math>
במקרה בו המערכת מתחילה מ[[מצב עצמי]] של ההמילטוניאן היא תישאר במצב זה (המצב יוכפל ב[[פאזה (גלים)|פאזה]] שאינה משפיעה).

===תמונת הייזנברג===
בתמונת הייזנברג מצב המערכת קבוע בזמן <math> |\psi(t)\rang= |\psi(t_0)\rang</math>, ולעומת זאת האופרטורים מתפתחים בזמן על פי:
<math display="block">A_H(t)=U^{\dagger}(t,t_0) A(t_0) U(t,t_0) </math>
בזמן <math>\ t_0 </math> תמונות הייזנברג ושרדינגר מתלכדות, כלומר: 
<math>|\psi\rang_H = |\psi(t_0)\rang_S\ , \ A_H(t_0)=A_S</math>, כאשר האינדקסים H,S מסמנים מצבים ואופרטורים בתמונות שרדינגר והייזנברג בהתאמה.

ניתן להראות כי בתמונת הייזנברג, האופרטורים מקיימים את המשוואה הדיפרנציאלית הבאה:
<math display="block">\frac{dA_H}{dt} =\frac{1}{i\hbar} \left[A_H,\mathcal{H}\right]+\frac{\partial A}{\partial t}</math>
משוואה זו דומה בצורה למשוואת התנועה של הגודל הקלאסי המתואר על ידי האופרטור <math>\ A</math> ומסיבה זו מכונה לעיתים "משוואת התנועה של האופרטור". על ידי שימוש במשוואה קל לחשב [[ערך תצפית (תורת הקוונטים)|ערכי תצפית]] של [[גודל פיזיקלי|גדלים פיזיקליים]] (ראו [[משפט ארנפסט]]) ולקבל [[חוק שימור|חוקי שימור]] (כל אופרטור המתחלף עם ההמילטוניאן ייתן קבוע תנועה).

===תמונת האינטראקציה===
בתמונה זו מפרידים את ההמילטוניאן לשני חלקים <math>\mathcal{H} = \mathcal{H}_0 + V </math>, כאשר <math>\mathcal{H}_0</math> אינו תלוי בזמן ואילו <math>\ V</math> "[[אינטראקציה]]" שיכולה להיות תלויה בזמן. המצבים והאופרטורים בתמונת האינטראקציה מוגדרים על ידי:
<math display="block">|\psi(t)\rang_I = U^{\dagger}(t,t_0)|\psi(t)\rang_S = e^{\frac{i}{\hbar}V t}|\psi(t)\rang_S </math>
כלומר פונקציית הגל בתמונת האינטראקציה תהיה ההתקדמות של פונקציית הגל אך ורק בהשפעת ההפרעה התלויה בזמן.
<math display="block"> A_I(t) = e^{\frac{i}{\hbar}\mathcal{H}_0 t} A_S e^{-\frac{i}{\hbar}\mathcal{H}_0 t} </math>
והם מקיימים את המשוואות:
<div style="text-align: center;">
<math> i \hbar \frac{\partial}{\partial t} |\psi(t)\rang_I= V_I |\psi(t)\rang_I </math>

<math>\frac{dA_I}{dt} =\frac{1}{i\hbar} \left[A_I,\mathcal{H}_0\right]+\frac{\partial A_I}{\partial t}</math>
</div>

בתמונה זו משתמשים במסגרת [[תורת ההפרעות התלויה בזמן]].

המשמעות היא שבתמונת האינטראקציה יש שילוב של פונקציית גל שמתפתחת בזמן (לפי תמונת שרדינגר) ואופרטורים שמתפתחים בזמן (לפי משוואת הייזנברג).

==קירובים==
חישובים מדויקים של התפתחות בזמן ניתן לבצע באופן כללי רק עבור מערכת בעלת המילטוניאן בלתי תלוי בזמן. עבור מערכות עם המילטוניאן תלוי בזמן יש צורך להיעזר בשיטות קירוב שונות, כגון: [[תורת ההפרעות התלויה בזמן]], קירובים אדיאבטיים ועוד.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מכניקת הקוונטים]]