הצגת המקור של הדף "די-די-טי"

{{תרכובת
| שם = די-די-טי
| כיתוב = מולקולת DDT
| שם סיסטמטי = 1,1,1Trichloro-2,2-bis(4-chlorophenyl)ethan
| מסה מולרית = 354.48
| טמפרטורת היתוך = 108.5
| טמפרטורת רתיחה =
| NFPA-אדום = 2
| NFPA-כחול = 2
| NFPA-צהוב = 0
| הערה כללית = מתפרק ב-260°C
| תמונה = Dichlorodiphenyltrichloroethane-2D-skeletal.svg
}}
'''DDT''' (או '''D.D.T''', [[ראשי תבות|קיצור]] של: '''Dichloro-Diphenyl-Trichloro-ethane''', ב[[תעתיק]] ל[[עברית]]: '''די-די-טי''', או '''ד.ד.ט''', קיצור של: '''דיכלורו-דיפניל-טריכלורו-אתאן'''), הוא חומר ל[[הדברת מזיקים]] ממשפחת האורגנוכלורינים (Organochlorine), שהנוסחה הכימית שלו היא <chem>(ClC6H4)2CH(CCl3)</chem>. חומר זה נמכר גם תחת שמות מסחריים רבים אחרים.

==פעולה ותכונות==

ה-די-די-טי אינו נמצא בטבע בצורה טבעית, הוא חומר אורגני קריסטלי, נטול צבע, בעל מסיסות נמוכה במים ובעל מסיסות רגילה בממיסים ייעודיים. הדי-די-טי רעיל מאוד למגוון רחב של חרקים. עם זאת, ישנם סוגים של חרקים שהוא אינו יעיל נגדם, כמו אחד ממיני היתושים המעבירים את [[קדחת מערב הנילוס]]{{הערה|{{הבוקר||קדחת הנילוס המערבי|19530917|65}}}}.

הדי-די-טי הוא רעל מתון, עם [[מינון סמי-לתלי]] לחולדות של 113 מ"ג לק"ג של משקל גוף{{הערה|http://www.who.int/ipcs/publications/pesticides_hazard_rev_3.pdf}}.

==ראשית השימוש בדי-די-טי==

[[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] ראשונה של החומר נעשתה בשנת [[1874]] על ידי [[אוטמר זיידלר]] (Othmar Zeidler){{הערה|1=Verbindungen von Chloral mit Brom- und Chlorbenzol, Othmar Zeidler, Berichte der deutschen chemischen Gesellschaft, 1874, volume 7, issue 2, pages 1180 - 1181, doi 10.1002/cber.18740070278|כיוון=שמאל}}, אך על תכונותיו כמדביר חרקים עמד הכימאי השווייצרי [[פאול הרמן מילר]] רק בשנת [[1939]], על תגליתו נאמר שתציל את העולם מ[[רעב המוני|רעב]], תמנע מזיקים, תקטול [[חרקים]] ותפתור בעיה של [[מחלה|מחלות]] זיהומיות קשות. על תגלית זו קיבל מילר את [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] לשנת [[1948]].

די-די-טי היה בשימוש נרחב של לוחמי [[בעלות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], כאמצעי למלחמה ב[[טיפוס הבהרות|טיפוס]] וב[[מלריה]]. ערים שלמות ב[[איטליה]] רוססו בדי-די-טי, כדרך למלחמה במחלת טיפוס שמופצת על ידי [[כינים]]. משנת [[1945]] נעשה שימוש בדי-די-טי ב[[חקלאות]]. הדי-די-טי נחשב אז לבטוח לגמרי לבני אדם והחסרון העיקרי שלו נחשב היכולת שלו לפגוע בחרקים רצויים לבני האדם כמו דבורים{{הערה|שם=לחייל45|{{לחייל||די-די-טי ברכה וסכנה|19451010|16}}}}. בשנת 1948 פתח [[ארגון הבריאות העולמי]] במתקפה על המלריה ברחבי העולם באמצעות הדי-די-טי. ההוראות היו להתיז די-די-טי על הקירות של הבתים כדי שכל יתוש שיתיישב על הקיר ימות{{הערה|{{דבר||התקדמות בחקר הקדחת|19480825|89}}}}.

עם השנים נעשה שימוש במינון גדל והולך, משום שהחרקים החלו לגלות עמידות לחומר.
[[קובץ:BosaDDTlog.jpg|שמאל|ממוזער|250px| רישום הדברה ב-DDT על קיר ב-BOSA ([[סרדיניה]])]]
[[קובץ:In de haven van Haifa wordt de bagage van de emigranten (oliem) van boord van he, Bestanddeelnr 255-1136.jpg|250px|ממוזער|שמאל|עובדי נמל חיפה מרססים בDDT את חבילותיהם של העולים החדשים, 1948]]

הפופולריות של החומר, אשר הפכה אותו לכה מבוקש בחקלאות המתועשת, כמו גם במשקי הבית, הייתה שילוב של מספר גורמים. הוא חזק מאוד, זמין, זול, יש לו טווח פעולה רחב וממושך ובעיקר נחשב כבטוח לשימוש. עובדות אלה שנתמכו על ידי היצרנים בגיבוי משרדי בריאות ברחבי העולם, הפכו אותו לחומר ההדברה הנפוץ ביותר.

===השגות על בטיחות החומר===
עם הזמן החלו מדענים לגלות חששות בקשר לנזקים אפשריים מהחומר הנפוץ כל כך, ה[[ביולוג]]ים קלרנס קוטם (Clarence Cottam) ואלמר היגינס (Elmer Higgins) פרסמו בשנת [[1946]], שנתיים לפני הענקת פרס נובל למילר, מאמרים המדגישים את ההשפעות המסוכנות שיש לו על חייהם ועל בריאותם של [[יונק]]ים, [[דג]]ים, בעלי כנף ובני אדם.

תפוצתו הנרחבת של החומר נעצרה בעיקר בעקבות עבודתה של הביולוגית וה[[אקולוג]]ית האמריקאית [[רייצ'ל קרסון]], וספרה "[[האביב הדומם]]" שפורסם בשנת [[1962]]. קרסון הצביעה על העובדה שהחומר פוגע בציפורי טרף ובהן הסמל האמריקאי, ה[[עיטם לבן-ראש|עיטם לבן-הראש]] האמריקאי שממדי ההתרבות שלו צנחו באופן מדאיג. הסיבה המרכזית לכך, טענה קרסון, הייתה נעוצה בכך שהדי-די-טי הביא לירידה בעובי קליפת הביצים, שלא יכלו לשאת עוד את משקל ההורים כאשר אלו דגרו עליהן. טיעון זה נדחה על ידי חוקרים{{הערה|דוגמאות עדכניות משש השנים האחרונות הן פלק, מולר ומטוס ([http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&dopt=Citation&list_uids=15885749 כאן]), גיטרט ואחרים ([http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&dopt=Citation&list_uids=16190019 כאן]), אואדה ואחרים ([http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&dopt=Citation&list_uids=15748794 כאן]), ת'יאן, בקר ובהמן ([http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&dopt=Citation&list_uids=15092953 כאן]), ועוד. הסיבה העיקרית, ככל הנראה, לשגיאתה של קרסון הייתה שיטת האיתור שהייתה מקובלת באותה תקופה, והתבססה על כרומטוגרפיה של גז.}}.

עם הזמן, הצליחו המדענים המתנגדים לשימוש בחומר להשפיע על ממשלות שונות להוציא את השימוש בו אל מחוץ לחוק. תרמו לכך טענות שהחשיפה לחומר גרמה, אחרי שלושים שנות שימוש בו, לעליה בתחלואה במחלות שונות אצל בני אדם, ובעיקר ב[[סרטן הקיבה]]. נטען גם כי החומר נכנס ל[[שרשרת המזון]] וגרם לסכנת הכחדה של בעלי חיים רבים.

בשנת [[1972]] הוצא החומר אל מחוץ לחוק ב[[ארצות הברית]], דבר שגרם לסחף בארצות נוספות, עד אשר יצא משימוש בכל ארצות [[העולם המערבי]]. בארצות המתפתחות, לעומת זאת, במיוחד באזורים הטרופיים, נשאר החומר בשימוש לשם מניעת מלריה. נכון ל-2004 משתמשים בו ב[[הודו]] להדברת מזיקים בגידולי [[קשיו]] ו[[בוטן|בוטנים]].

בניגוד לאמור לעיל יש טענות, למשל של פרופסור [[אהרון וילדבסקי]]{{הערה|{{משמאל לימין|A. Wildavski, But Is It True? A Citizen's Guide to Environmental Health and Safety Issues (Cambridge, MA, 1995).}}}} שהייתה הפרזה בהגדרת הסכנה מהחומר.

ב-[[15 בספטמבר]] [[2006]] פרסם [[ארגון הבריאות העולמי]] הודעה בה הוא חוזר בו מההגבלה על החומר, שיצאה לפני כמעט 30 שנה, וממליץ לעשות שימוש נרחב בדי-די-טי בריסוס בחללים סגורים למניעת מחלת המלריה. הארגון אף טוען שבשימוש נכון, החומר אינו גורם נזק לאנשים ולסביבה{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=WHO {{!}} WHO gives indoor use of DDT a clean bill of health for controlling malaria|אתר=WHO|כתובת=https://www.who.int/mediacentre/news/releases/2006/pr50/en/|תאריך_וידוא=2020-12-14}}}}.

==טיעון על הסכנות שבדי-די-טי==

על פי טענות שוללי הדי-די-טי, החומר, כמו גם תוצרי הפירוק שלו, הדי-די-די ודי-די-אי, [[רעל|רעילים]] מאוד לאדם כמו לכל חי. החומרים האלה מוכרים כיום על ידי מרבית משרדי הבריאות במדינות העולם, כולל משרד הבריאות ב[[ישראל]], כקרצינוגניים, כלומר גורמים למחלות [[סרטן (מחלה)|סרטן]]. [[ארגון הבריאות העולמי]] מסווג את החומר בקטגוריית 2B שפירושה "אפשרות קרצינוגנית לבני אדם", כלומר סכנה ל[[גידול סרטני|גידולים סרטניים]]{{הערה|{{ynet|איתי גל|ארגון הבריאות העולמי: סלולרי עלול לגרום לסרטן|4076670|31 במאי 2011}}}}.

מלבד זאת הם גורמים לפגיעה ב[[מערכת העצבים]], ב[[מערכת הרבייה]] ובמערכות נוספות. נקבע שכמות של יותר מחלק אחד ממיליארד של די-די-טי לליטר מים היא מסוכנת. על שום מסיסות הדי-די-טי ותוצרי הפירוק שלו ב[[שומן|שומנים]], הם מצטברים בגוף החי ובמיוחד ברקמות השומן, כך שלבעלי חיים העומדים בראש [[שרשרת המזון]] וניזונים מבשר בעלי חיים, נגרמת פגיעה הולכת ומצטברת בבריאותם.

הדי-די-טי מצוי עדיין במזוננו, למרות הפסקת השימוש בו, עקב [[זמן מחצית החיים]] של הדי-די-טי, הארוך יחסית, וכן עקב ייבוא של מוצרי מזון מארצות מתפתחות שבהן לא הופסק השימוש בו.

==די-די-טי בישראל==
[[קובץ:Weerzien op de kade van de haven van Haifa van emigranten (oliem) uit Bulgarije , Bestanddeelnr 255-1151.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תאי חיטוי ב-DDT לגברים ולנשים, נמל חיפה, 1948]]
בשנת 1945 הזמינה מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט טון וחצי של די-די-טי לצורך המאבק ב[[מלריה]]{{הערה|{{הבוקר||ד"ר מקווין: המצב באשפוז ירוד|19450824|20}}}} ובטיפוס{{הערה|שם=לחייל45}}. באמצע שנת 1946, במענה לתלונות על מכירת די-די-טי מזויף ומדולל{{הערה|{{הבוקר||די-די-טי איך?|19460515|33}}}}, מחלקת הבריאות הבטיחה לפקח על איכות החומר הנמכר{{הערה|{{הבוקר||יהיה פיקוח על די-די-טי|19460510|53}}}}. בעיתונות דווח על מקרים של אנשים שנפגעו משתיית די-די-טי{{הערה|{{הבוקר||ילד יהודי בגיל 8 שתה די-די-טי|19461022|60}}{{ש}}{{על המשמר||שתתה די-די-טי במקום מים|19470714|22}}}}.

הבריטים נהגו לרסס את [[העפלה|המעפילים]] שהגיעו לחופי הארץ בדי-די-טי, טרם שליחתם ל[[מחנות המעצר בקפריסין|מחנות המעפילים בקפריסין]]{{הערה|{{הצופה||817 מעפילי טירת צבי גורשו לקפריסין|19480414|5}}}} או בעת כניסתם ל[[מחנה המעצר בעתלית|מחנה המעפילים בעתלית]].

לאחר הקמת המדינה, היה הדי-די-טי בשימוש נרחב בצה"ל{{הערה|{{הבוקר||עלון בחפירות בשני גליונות|19480611|39}}{{ש}}{{דבר|טובה פירון|מסע ליל|19480611|111}}}}. די-די-טי נתקבל במשלוחי חירום רפואיים שנשלחו על ידי יהודי ארצות הברית לישראל{{הערה|{{הצופה||חמרי רפואות לישראל|19480816|19}}}}. בעת קליטת [[העלייה ההמונית]] בראשית ימי המדינה, נהגו לרסס את כל ה[[עולה חדש|עולים החדשים]] בדי-די-טי, במטרה להשמיד טפילים. פעולה זו נתפסה כמשפילה בעיני חלק מהעולים. הדי-די-טי היה גם אמצעי עיקרי לריסוס מקורות מים נגד יתושים{{הערה|{{הבוקר||אין חשש להתפשטות המלריה|19500920|75}}}}.

בשנת 1954 הוחל בייצור די-די-טי בישראל על ידי [[מכתשים מפעלים כימיים]]{{הערה|{{דבר||ביכורי ייצור להדברת מזיקים|19540416|124}}}}.

עד [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] בבתים רבים בישראל היה [[מזלף]] או מרסס די-די-טי, שהיו משתמשים בו כדי לרסס את הבית וקירותיו כנגד יתושים וחרקים אחרים. בשנת 1964 הפסיקה מכתשים לייצר די-די-טי ועברה לייצור [[תיונקס]]{{הערה|{{דבר||מכתשים - באר שבע|19700728|188}}}}. בשנות ה-70 נאסר השימוש בדי-די-טי להדברה בצמחי מאכל והותר רק ב[[כותנה]]{{הערה|{{מעריב||אדם מחטא פירות וירקות ורעל הריסוס חוזר אליו|19760408|173}}}}.

==ראו גם ==
*[[הדברת מזיקים]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=DDT}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:תרכובות אורגניות]]
[[קטגוריה:הדברה]]
[[קטגוריה:מלריה]]
[[קטגוריה:כלור: תרכובות]]
{{ללא בוט|897}}