הצגת המקור של הדף "הגיית העברית"

'''[[הגייה|הגיית]] ה[[עברית]]''' היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה. הגייתה של השפה העברית השתנתה במהלך אלפי שנות קיומה ובנוסף קיימים הבדלי הגייה בין אזורי מגורים שונים של העושים שימוש בשפה. מאז החייאת השפה העברית וביתר שאת עם הקמת מדינת ישראל, מקובלת [[עברית ישראלית|ההגייה הישראלית]].

ב[[תקופת הביניים של העברית]] התקיימו מספר דרכי הגייה:
* [[הגייה ספרדית]], שהתקיימה אצל [[יהדות ספרד]], [[יהדות איטליה]] וחלק מ[[יהדות ארצות האסלאם|יהודי ארצות האסלאם]].
* [[הגייה אשכנזית]], שהתקיימה אצל [[יהדות אשכנז|יהודי אשכנז]] הנחלקת ל[[קהילות שו"ם|יהודי הריין (פרנקפורט ואמשטרדם)]], [[המבורג|צפון אשכנז ואנגליה]], [[יהדות פולין|פולין]], [[יהדות ליטא|ליטא]] ו[[יהדות גליציה|גליציה]]
* [[הגייה תימנית]], שהתקיימה אצל [[יהדות תימן|יהודי תימן]] ונחלקת להגייה צנענית המקובלת ברוב תימן ולהגייה שרעבית בעיקר במחוז שרעב (ההבדלים הם בעיקר ב-ג ו-ק וכן בביטוי החולם).

בתוך ההגיות הנ"ל, יש הבדלים מסוימים בהתאם לאזורים. הגיות אלה לא שימשו לדיבור עברי, משום שזה לא היה קיים כמעט ב[[ימי הביניים]], אלא בעיקר לצורכי תפילה וטקסים דתיים, ובמהלך [[לימוד תורה]], אם כי היו קהילות בעת החדשה בצפון אפריקה, ובין חצרות החסידות במזרח אירופה שהקפידו לדבר בעברית בימי שבת ומועד על פי כתבי האר"י.{{הערה|הלשון העברית בישראל ובעמים, [[שמעון פדרבוש]], [[מוסד הרב קוק]]}} חלקים מן הלשון העברית, בעיקר מילים וביטויים, חדרו ללשונות היהודיים, [[יידיש]] לאדינו וערבית יהודית, וכן [[שפות יהודיות]] מקומיות כמו [[גאורגית יהודית]] וצרפתית יהודית.

ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], [[תחיית הלשון העברית|מחדשי השפה העברית]] שאפו לאמץ את ה[[הגייה ספרדית|הגייה היהודית-הספרדית]], בייחוד זו שהייתה נהוגה ב[[קהילה]] הספרדית של [[ירושלים]]. זאת משום היוקרה שממנה נהנתה הקהילה הספרדית של ירושלים באותם זמנים, ומשום שהגייתה הייתה קרובה למדי להגייה שמשתקפת ב[[הניקוד הטברני|ניקוד הטברני]] של ה[[מקרא]], אף על פי שבהגייתה יש רק חמש תנועות בניגוד להגייה האשכנזית שיש בה שבע תנועות כמו בהגייה הטברנית. אלא שמרבית מחדשי השפה העברית ותומכיהם היו [[יהדות|יהודים]] [[יהדות אשכנז|אשכנזים]] מ[[מזרח אירופה]], וההגייה העברית שהכירו הייתה שונה מאוד. על אף המאמץ להקנות לדיבור העברי החדש הגייה ספרדית, השפעת ה[[הגייה אשכנזית|הגייה האשכנזית]] קיימת בעברית ישראלית.

==הגיית העיצורים בעברית==
הגיית ה[[עיצור]]ים בעברית המודרנית בהתאם להשפעות שספגה ובהשוואה לעברית הטברנית והעתיקה:
* בהשפעת [[הגייה אשכנזית|ההגייה האשכנזית]], נעלמו אצל רוב ילידי ישראל ה[[עיצורים לועיים|עיצורים הלועיים]] חי"ת ועי"ן, שהיו קיימים בעברית הטברנית והעתיקה ולכן עי"ן נהגית לרוב כאל"ף או שאינה נהגית כלל, וחי"ת נהגית לרוב ככ"ף רפה. העיצור רי"ש בביצועו המכתשי (כלומר תוך הרטטת חוד הלשון) נעלם כמעט לגמרי בקרב ילידי הארץ, ובמקומו מקובל היגוי הרי"ש ב[[וילון (אנטומיה)|ווילון]] (החיך הרך) או ב[[ענבל]]. קשה לדעת מה היה היגוי הרי"ש בעברית הטברנית, אולם משערים כי בעברית העתיקה היא נהגתה, כמו בערבית כיום, כעיצור מכתשי.
* בהשפעת [[הגייה ספרדית|ההגייה הספרדית]], קיימת בעברית המודרנית הבחנה בין דגוש לרפה לגבי העיצורים בי"ת, כ"ף, פ"ה. בהגייה האשכנזית הייתה גם הבחנה בין ת"ו דגושה לת"ו רפה. בעברית הטברנית ההבחנה בין דגוש לרפה, שסומנה ב[[דגש קל]], הייתה קיימת לא רק לגבי העיצורים בי"ת, כ"ף, פ"ה אלא גם לגבי גימ"ל, דל"ת, ת"ו. בעברית המקראית, לעומת כל אלה, לפי רוב [[השערה (מדע)|ההשערות]], כלל לא הייתה קיימת הבחנה בין דגוש לרפה ולכל העיצורים הללו הייתה רק הגייה אחת.
*בהתאם להגייה האשכנזית ולמרבית דוברי ההגייה הספרדית, ה[[עיצורים נחציים|עיצורים הנחציים]] טי"ת, צד"י וקו"ף נעלמו לגמרי בעברית המודרנית כך שטי"ת נהגית כת"ו, קו"ף נהגית ככ"ף דגושה וצד"י נהגית כ"תְס". האות ו"ו נהגית כחוכך שפתי שיני v, והגיית w שהייתה בעבר עבור עיצור זה קיימת כיום רק במילים שאולות.
* בעברית המודרנית נשמרת ההבחנה העתיקה בין שי"ן ימנית לשי"ן שמאלית. שי"ן שמאלית נהגית בדיוק כמו סמ"ך, תופעה שמקורה, כנראה, ב[[לשון חז"ל|עברית המשנאית]].
* בהשפעת שפות אירופיות ובמידה פחותה גם בהשפעת ה[[ניב (סיווג שפה)|ניב]]ים של השפה ה[[ערבית]] נוספו לעברית המודרנית עיצורים שלא קיימים בעברית הטברנית והעתיקה: [[עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי|(ʒ)]] עבור האות [[זי"ן]] גרושה <big>'''ז''''</big> כמו העיצור הראשון במילה '''ז'אנר''', [[עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי|(dʒ)]] עבור האות [[גימ"ל]] גרושה <big>'''ג''''</big> כמו העיצור הראשון במילה '''[[ג'חנון]]''', [[עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום|(tʃ)]] עבור האות [[צדי"ק|צד"י]] גרושה <big>'''צ''''</big> כמו העיצור הראשון במילה '''צ'אט'''.

{| class="wikitable" style="text-align:center;"
! rowspan="2" |פרוטו{{ש}}שמית
! rowspan="2" |IPA
! colspan="5" |עברית
! rowspan="2" |דוגמה
! rowspan="2" |[[ערבית]]
|-
! colspan="2" style="font-size:85%" |אות
! style="font-size:85%" |[[עברית מקראית|מקראית]]
! style="font-size:85%" |[[עברית טברנית|טברנית]]
! style="font-size:85%" |[[עברית ישראלית|ישראלית]]
|-
![[Bet (letter)|*b]]
|{{IPA|b}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ב</big>
|ḇ/b
|[[עיצור דו-שפתי, סותם, קולי|{{IPA|/b/}}]]
|{{IPA|/v/, /b/}}
|{{IPA|/v/, /b/}}
|<big>'''ב'''ית</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ب</big>
|-
![[Dalet|*d]]
|{{IPA|d}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ד</big>
|ḏ/d
|{{IPA|/d/}}
|{{IPA|/ð/, /d/}}
|{{IPA|/d/}}
|<big>'''ד'''ב</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>د</big>
|-
![[Gimel|*g]]
|{{IPA|ɡ}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ג</big>
|ḡ/g
|{{IPA|/ɡ/}}
|{{IPA|/ɣ/, /g/}}
|{{IPA|/ɡ/}}
|<big>'''ג'''מל</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ج</big>
|-
![[Pe (letter)|*p]]
|{{IPA|p}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>פ</big>
|p̄/p
|{{IPA|/p/}}
|{{IPA|/f/, /p/}}
|{{IPA|/f/, /p/}}
|<big>'''פ'''חם</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ف</big>
|-
![[Taw|*t]]
|{{IPA|t}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ת</big>
|ṯ/t
|{{IPA|/t/}}
|{{IPA|/θ/, /t/}}
|{{IPA|/t/}}
|<big>'''ת'''ח'''ת'''</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ت</big>
|-
![[Kaph|*k]]
|{{IPA|k}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>כ</big>
|ḵ/k
|{{IPA|/k/}}
|{{IPA|/χ/, /k/}}
|{{IPA|/χ/, /k/}}
|<big>'''כ'''ו'''כ'''ב</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ك</big>
|-
![[Teth|*ṭ]]
|{{IPA|tʼ}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ט</big>
|ṭ
|''ṭ''
|{{IPA|/tˤ/}}
|{{IPA|/t/}}
|<big>'''ט'''בח</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ط</big>
|-
![[Qoph|*q]]
|{{IPA|kʼ}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ק</big>
|q
|''q''
|{{IPA|/q/}}
|{{IPA|/k/}}
|<big>'''ק'''בר</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ق</big>
|-
![[Ḏāl|*ḏ]]
|{{IPA|ð}}
| rowspan="2" valign="center" align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ז</big>
| rowspan="2" valign="center" |z
|{{IPA|/ð/}}
| rowspan="2" valign="center" |{{IPA|/z/}}
| rowspan="2" valign="center" |{{IPA|/z/}}
|<big>'''ז'''כר</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ذ</big>
|-
![[Zayin|*z]]
|{{IPA|z}}
|{{IPA|/z/}}
|<big>'''ז'''רק</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ز</big>
|-
![[Samekh|*s]]
|{{IPA|s}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ס</big>
|s
|{{IPA|/s/}}
|{{IPA|/s/}}
|{{IPA|/s/}}
|<big>'''ס'''וכר</big>
| rowspan="2" valign="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>س</big>
|-
![[Shin (letter)|*š]]
|{{IPA|ʃ}}
| rowspan="2" valign="center" align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>שׁ</big>
| rowspan="2" valign="center" |š
|{{IPA|/ʃ/}}
| rowspan="2" valign="center" |{{IPA|/ʃ/}}
| rowspan="2" valign="center" |{{IPA|/ʃ/}}
|<big>'''שׁ'''מים</big>
|-
![[Ṯāʾ|*ṯ]]
|{{IPA|θ}}
|{{IPA|/θ/}}
|<big>'''שׁ'''מונה</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ث</big>
|-
![[Shin (letter)|*ś]]
|{{IPA|ɬ}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>שׂ</big>
|ś
|{{IPA|/ɬ/}}
|{{IPA|/s/}}
|{{IPA|/s/}}
|<big>'''שׂ'''מאל</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ش</big>
|-
![[Ẓāʾ|*ṱ]]
|{{IPA|θʼ}}
| rowspan="3" valign="center" align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>צ</big>
| rowspan="3" valign="center" |ṣ
| rowspan="3" valign="center" |ṱ
| rowspan="3" valign="center" |{{IPA|/sˤ/}}
| rowspan="3" valign="center" |{{IPA|/ts/}}
|<big>'''צ'''ל</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ظ</big>
|-
![[Tsade|*ṣ]]
|{{IPA|sʼ}}
|<big>'''צ'''רח</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ص</big>
|-
![[Ḍād|*ṣ́]]
|{{IPA|ɬʼ}}
|<big>'''צ'''חק</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ض</big>
|-
![[Ghayn|*ġ]]
|{{IPA|ɣ}}
| rowspan="2" valign="center" align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ע</big>
| rowspan="2" valign="center" |ʻ
|{{IPA|/ʁ/}}
| rowspan="2" valign="center" |{{IPA|/ʕ/}}
| rowspan="2" valign="center" |{{IPA|/ʔ/, -}}
|<big>'''ע'''ורב</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>غ</big>
|-
![[Ayin|*ʻ]]
|{{IPA|ʕ}}
|{{IPA|/ʕ/}}
|<big>'''ע'''שׂר</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ع</big>
|-
![[Aleph|*ʼ]]
|{{IPA|ʔ}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>א</big>
|ʼ
|{{IPA|/ʔ/}}
|{{IPA|/ʔ/}}
|{{IPA|/ʔ/, -}}
|<big>'''א'''ב</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ء</big>
|-
![[Ḫāʾ|*ḫ]]
|{{IPA|x}}
| rowspan="2" valign="center" align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ח</big>
| rowspan="2" valign="center" |ḥ
|{{IPA|/χ/}}
| rowspan="2" valign="center" |{{IPA|/ħ/}}
| rowspan="2" valign="center" |{{IPA|/χ/}}
|<big>'''ח'''משׁ</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>خ</big>
|-
![[Heth|*ḥ]]
|{{IPA|ħ}}
|{{IPA|/ħ/}}
|<big>'''ח'''בל</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ح</big>
|-
![[He (letter)|*h]]
|{{IPA|h}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ה</big>
|h
|{{IPA|/h/}}
|{{IPA|/h/}}
|{{IPA|/h/, -}}
|<big>'''ה'''גר</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ه</big>
|-
![[Mem|*m]]
|{{IPA|m}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>מ</big>
|m
|{{IPA|/m/}}
|{{IPA|/m/}}
|{{IPA|/m/}}
|<big>'''מ'''ים</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>م</big>
|-
![[Nun (letter)|*n]]
|{{IPA|n}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>נ</big>
|n
|{{IPA|/n/}}
|{{IPA|/n/}}
|{{IPA|/n/}}
|<big>'''נ'''ביא</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ن</big>
|-
![[Resh|*r]]
|{{IPA|ɾ}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ר</big>
|r
|{{IPA|/ɾ/}}
|{{IPA|/ɾ/}}
|{{IPA|/ʁ/}}
|<big>'''ר'''גל</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ر</big>
|-
![[Lamedh|*l]]
|{{IPA|l}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ל</big>
|l
|{{IPA|/l/}}
|{{IPA|/l/}}
|{{IPA|/l/}}
|<big>'''ל'''שׁון</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ل</big>
|-
![[Yodh|*y]]
|{{IPA|j}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>י</big>
|y
|{{IPA|/j/}}
|{{IPA|/j/}}
|{{IPA|/j/}}
|<big>'''י'''ד</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>ي</big>
|-
![[Waw (letter)|*w]]
|{{IPA|w}}
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 140%" |<big>ו</big>
|w
|{{IPA|/w/}}
|{{IPA|/w/}}
|{{IPA|/v/}}
|<big>'''ו'''רד</big>
| align="center" dir="rtl" style="font-size: 125%" |<big>و</big>
|-
!פרוטו{{ש}}שמית
!IPA
! colspan="2" |אות
! style="font-size:85%" |מקראית
! style="font-size:85%" |טברנית
! style="font-size:85%" |ישראלית
! style="font-size:85%" |דוגמה
! style="font-size:85%" |ערבית
|}
{{הגיית עברית}}

הערה: ברוב הקהילות בעלות ההגייה הספרדית לא הבדילו בין ת' דגושה לרפויה ואת כולם ביטאו כ-t. אצל חלק מיהודי עיראק ביטאו ת' רפויה כ-[[θ]], כלומר כ-th אטומה או ث הערבית.
{{ייצוגים חדשים לעיצורים בעברית}}
* בהגיית השפה ה[[פרוטו שמית]], היה קיים [[עיצור שיני, חוכך, קולי]] [ð] עבור האות <big>'''ז'''</big> במילים כמו '''ז'''הב וכ'''ז'''ב, [[עיצור מכתשי, מחוכך שורק, קולי]] [dz] עבור האות <big>'''ז'''</big> במילים כמו מא'''ז'''נים, [[עיצור שיני, חוכך, אטום]] [θ] עבור האות <big>'''שׁ'''</big> במילים כמו '''ש'''נה, ו'''ש'''מונה (θamaːn) ושלושה עיצורים עבור האות <big>'''צ'''</big>, [[עיצור מכתשי, חוכך שורק, מסודק]] [sʼ] במילה כמו '''צ'''רח, [[עיצור שיני, חוכך, מסודק]] [θʼ] במילה כמו '''צ'''ל ו[[עיצור מכתשי, חוכך צדי, מסודק]] [ɬʼ] במילה כמו אר'''ץ'''. בתקופת [[עברית מקראית|העברית המקראית]] התמזגו העיצורים (/θ/ /ð/) עם (ז-/z/ שׁ-/ʃ/) והעיצורים (/ɬʼ/ /sʼ/ /θʼ/) עם (צ-/sʼ/).

{{-}}
{| class="wikitable"
! rowspan="2" | פרוטו-שמי
! rowspan="2" | עברית
! rowspan="2" | ארמית
! rowspan="2" | ערבית
! colspan="4" | דוגמאות
|-
! עברית
! ארמית
! ערבית
! משמעות
|-
! {{יפא|*/ð/}}
| rowspan="2" | {{יפא|*/z/}} ז
| {{יפא|*/d/}} ד
| {{יפא|*/ð/}} ذ
| align="center" | '''ז'''הב
| align="center" | '''ד'''הב
| align="center" | ذهب
| align="center" | 'זהב'
|-
! {{יפא|*/z/}}<sup>1</sup>
| {{יפא|*/z/}} ז
| {{יפא|*/z/}} ز
| align="center" | מא'''ז'''נים
| align="center" | מא'''ז'''ניא
| align="center" | موازين
| align="center" | 'מאזנים'
|-
! {{יפא|*/ʃ/}}
| rowspan="2" | {{יפא|*/ʃ/}} שׁ
| {{יפא|*/ʃ/}} שׁ
| {{יפא|*/s/}} س
| align="center" | '''שׁ'''נה
| align="center" | '''שׁ'''נה
| align="center" | سنة
| align="center" | 'שנה'
|-
! {{יפא|*/θ/}}
| {{יפא|*/t/}} ת
| {{יפא|*/θ/}} ث
| align="center" | שלושה
| align="center" | תלתא
| align="center" | ثلاثة
| align="center" | 'שלוש'
|-
! {{יפא|*/θʼ/}}<sup>1</sup>
| rowspan="3" | {{יפא|*/sʼ/}}<sup>1</sup> צ
| {{יפא|*/tʼ/}} ט
| {{יפא|*/ðˤ/}} ظ
| align="center" | '''צ'''ל
| align="center" | '''ט'''ללא
| align="center" | ظل
| align="center" | 'צל'
|-
! {{יפא|*/ɬʼ/}}<sup>1</sup>
| {{יפא|*/ʕ ע}}
| {{יפא|*/ɮˤ/}} ض
| align="center" | אר'''ץ'''
| align="center" | אר'''ע'''א
| align="center" | أرض
| align="center" | 'ארץ'
|-
! {{יפא|*/sʼ/}}<sup>1</sup>
| {{יפא|*/sʼ/}} צ
| {{יפא|*/sˤ/}} ص
| align="center" | '''צ'''רח
| align="center" | '''צ'''רח
| align="center" | صرخ
| align="center" | 'צרח'
|}
#<small>יכולים להיות גם עיצורים מחוככים (/dz/ /tɬʼ/ /ʦʼ/ /tθʼ/)</small>

בהגיית [[עברית מקראית|העברית המקראית]] היו שני עיצורים אפשריים לאותיות [[ע|עי"ן]] ו[[ח|חי"ת]]. עיצור [[עיצורים ענבליים|עינבלי]] ועיצור [[עיצורים לועיים|לועי]]. דוגמה לאות ע - מ'''ע'''רב (maːʁrab) ו'''ע'''בד (ʕabad), ודוגמה לאות ח - '''ח'''משׁ (χamʃ) ומ'''ל'''ח (malaħ). אך בסביבות השנים 200 לפנה"ס העיצורים העינבלים (ע-/ʁ/ ח-/χ/) התמזגו עם העיצורים הלועיים שלהם (ע-/ʕ/ ח-/ħ/) וכבר לא ניתן היה לשמוע את העיצורים הענבליים בעברית המקראית.

{{-}}
{| class="wikitable"
! rowspan="2" | פרוטו-שמי
! rowspan="2" | עברית
! rowspan="2" | ארמית
! rowspan="2" | ערבית
! colspan="3" | דוגמאות
|-
! עברית
! ארמית
! ערבית
|-
! {{יפא|*/χ/}}
| rowspan="2" | {{יפא|*/ħ/}} ח
| rowspan="2" | {{יפא|*/ħ/}} ח
| {{יפא|*/χ/}} خ
| align="center" | חֲמִשָׁה {{ש}} צרח
| align="center" | חַמְשָׁא {{ש}} צרח
| align="center" | خمسة {{ש}} صرخ
|-
! {{יפא|*/ħ/}}
| {{יפא|*/ħ/}} ح
| align="center" | מלח
| align="center" | מלח
| align="center" | ملح
|-
! {{יפא|*/ʁ/}}
| rowspan="2" | {{יפא|*/ʕ/}} ע
| rowspan="2" | {{יפא|*/ʕ/}} ע
| {{יפא|*/ʁ/}} غ
| align="center" | עורב {{ש}} מערב
| align="center" | עראב {{ש}} ערב
| align="center" | غراب {{ש}} غرب
|-
! {{יפא|*/ʕ/}}
| {{יפא|*/ʕ/}} ع
| align="center" | עבד
| align="center" | עבד
| align="center" | عبد
|}

העיצור [[עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום|מכתשי, חוכך צדי, אטום]] [ɬ] היה קיים בהגיית העברית המקראית כאות שׂ שמאלית. בתקופה המאוחרת של העברית המקראית העיצור /ɬ/ התמזגה עם /s/. ב[[לשון חז"ל|עברית משנאית]] ובכל קריאות המסורת היהודיות מבטאים את האות שׂ שמאלית כ-/s/. רק ב[[עברית שומרונית]] התמזגה העיצור /ɬ/ עם /ʃ/. השפות [[שפות שמיות|השמיות]] היחידות שבהן שרד העיצור /ɬ/ הן השפות הדרום ערביות המודרניות.

חוק הבג"ד כפ"ת ([b ɡ d k p t] ל[v ɣ ð χ f θ]) התפתח במהלך תקופת העברית המקראית, בעקבות ההשפעה החזקה של השפה ה[[ארמית]]. ייתכן שהחוק התפתח קודם בעיצורים האטומים עקב העובדה שבתעתיקי השמות ב[[תרגום השבעים]], שם האותיות בג״ד מתועתקות תמיד בביצוע הסותם <math>\!\, \beta \gamma \delta</math>, ואילו האותיות כפ״ת מתועתקות לעיתים בביצוע הסותם <math>\!\, \kappa \pi \tau</math> ולעיתים בביצוע החוכך <math>\!\, \chi \phi \theta</math>, אך ביוונית אין כלל תעתיק אפשרי לביצוע החוכך של בג"ד.

כמו בשפות השמיות האחרות ההגייה של האות רי"ש הייתה [[עיצור מכתשי, מקיש]] [ɾ] ושל האות וי"ו הייתה [[עיצור וילוני שפתי, מקורב]] [w]. בעקבות ההשפעה של השפות האירופיות הפכה ההגייה של האות וי"ו ל[[עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי]] [v] ושל האות רי"ש לעיצור [[עיצורים ענבליים|ענבלי]] ב[[עברית מודרנית|עברית המודרנית]].

המקרא מראה לפעמים הבלעות פונטיות ושינויים בהגייה. יש בו מילים הנכתבות בקיצור ובבליעת עיצורים. למשל, "למרות" (ישעיהו ג ח) במקום "להמרות", "לשמיע" (תהלים כו ז) במקום "להשמיע", "תומים" במקום "תאומים" (בראשית כה כד), "לגיד" (מלכים ב ט טו) במקום "להגיד", "חמה" (איוב כט ו) במקום "חמאה". במילה "מאתיים" האל"ף שותקת אבל כנראה נשמעה במקור. התנ"ך מראה חילופים בין עי"ן לאל"ף. למשל, משערים שהמילה "פתאום" באה מהשורש "פ-ת-ע". כתוב גם "מתאב" (עמוס ו ח) במקום "מתעב" ו"מגואל" בא מ"גועל". משערים שה"א הידיעה לא נבלעה במקור אחרי מילות היחס היות שבתנ"ך יש דוגמאות לכך. למשל, כתוב "ה' בהשמיים חסדך" (תהלים לו ו), "ויהי כהיום הזה" (בראשית לט יא), "ויבדילם אמציהו להגדוד" (דברי הימים ב כה י).

==הגיית התנועות בעברית==
[[קובץ:Hebrew vowel chart.svg|שמאל|ממוזער|250px|התנועות בעברית ביתר דיוק. כך לדוגמה a היא מרכזית ולא קדמית]]
בעברית ישראלית קיימות חמש פונמות תנועיות.

ההגיה האשכנזית היא מלעילית כללית וההגייה הספרדית (וגם התימנית) היא דקדוקית. '''הגיית ה[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] בעברית המודרנית בהתאם להשפעות שספגה ובהשוואה לעברית הטברנית והעתיקה:'''
*התנועות בעברית המודרנית נהגות על פי ההגייה הספרדית ולכן אין בה הבחנה בין תנועות ארוכות לקצרות אצל רוב הדוברים. יש עדויות שבעברית הקדומה הייתה הבחנה באורך התנועות, אולם הבחנה זו לרוב נעלמה. בעבר הייתה מקובלת הדעה שהניקוד הטברני מסמן הבחנה באורך התנועות, אולם כיום מרבית החוקרים סבורים שהניקוד הטברני אינו מבחין בין תנועות ארוכות לקצרות, וכי הבחנה זו נעלמה בשלב מוקדם יותר של העברית.
*בעברית המודרנית, בשל השפעת ההגייה הספרדית, יש לסימן ה[[קמץ]] שתי וריאציות הגייה שונות, בהברה סגורה בלתי מוטעמת הקמץ נהגה כתנועת o פתוחה ומכונה "קמץ קטן" או "קומץ", בשאר המקומות הוא נהגה כתנועת a ומכונה "קמץ גדול". הבחנה זאת אינה קיימת בניקוד הטברני ולפיכך מניחים כי בעברית הטברנית נהגה קמץ כתנועת o פתוחה מוארכת. אשכנזים ו[[תימן|תימנים]] לא נהגו להבחין בין קמץ גדול לקמץ קטן, והגו את שניהם כתנועת o.
*בהגייה האשכנזית היו מקובלים [[דיפתונג]]ים, שלא היו מקובלים בהגייה הספרדית, ונעלמו ברובם מהעברית המודרנית. כך, למשל, המילה "מוֹסֵר" נהגתה בקרב האשכנזים "מוֹיְסֵר". שריד ל[[דיפתונגים]] האלה אפשר עדיין לשמוע (אצל חלק מהדוברים) במילים כגון "כיצד", "היכן", "היטב" בעברית מודרנית, שבהן האות יו"ד נשמעת היטב.
*ה[[הטעמה|טעם]] של ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] הוא על-פי ההגייה הספרדית המתאימה ברוב המקרים לטעם המסומן בניקוד הטברני. יוצאים מכלל הם שמות של [[חג]]ים כגון [[חנוכה]], [[פורים]], שמות פרטיים [[מסורת]]יים. יוצאי דופן אלה שימרו את הטעם האשכנזי אצל רוב הדוברים. מילים שאולות מ[[שפה|שפות]] אחרות מבוטאות לרוב במלעיל, וחלקן אפילו במלעיל דמלעיל כגון "[[מוזיקה]]", "[[חסקה]]". בנוסף ליוצאי דופן אלה, התפתחו בעברית מודרנית שינויים בטעם של צורות מסוימות: צורות פועל כמו הלכתם, אכלתם וכדומה נהגות במלעיל ולא במלרע מתוך אנלוגיה לצורות הלכתי, הלכת וכולי. מילים כגון: כובע, ארבע, אצבע נהגות במלעיל במקום במלרע מתוך [[אנלוגיה]] למילים כגון: כורח, שובע.

{{הגיית התנועות בעברית}}

==ראו גם==
* [[רשימת עיצורים]], [[רשימת תנועות]]
* [[אלפבית פונטי בינלאומי]] (IPA)
* [[אלפבית עברי]]
* [[פונטיקה]], [[פונולוגיה]], [[פונמה]]
* [[ניקוד]]
* [[כתיב עברי]]
* [[חוק פיליפי]]
* [[התעתיק מלועזית לעברית]]
* [[הגייה ישראלית]]

==לקריאה נוספת==
* '''שפת אמת • שפתי כהן - מבטא לשון הקודש כהלכה''', בנציון הכהן, ירושלים תשמ"ז. (הספר דן בשורשי המבטא של העדות השונות, ומנסה להתחקות אחר ההגייה שנהגתה בפי [[חז"ל]])

==קישורים חיצוניים==
*ישי נוימן, [http://www.academia.edu/2132617/Neuman_2012._The_diphthongue_ey_in_Contemporary_Hebrew_Ivrit_Safa_haya_6_ מוצאה של הדו-תנועה ey בעברית בת-זמננו והגורמים המתנים את תפוצתה], העברית שפה חיה, כרך ו', 2012, עמודים 237–260.
*[https://mikraot.net/%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%90/ הקלטות של הגיית האותיות], באתר [https://mikraot.net/ מקראות.נט].

==ביאורים==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{כתב עברי}}
{{שפות יהודיות}}
{{ניווט IPA}}
[[קטגוריה:הגיית העברית|*]]
[[קטגוריה:פונולוגיה]]
[[קטגוריה:פונטיקה]]