הצגת המקור של הדף "הכנסה"

{{פורטל|'''לשער לנושאים, אישים ומאמרים בכלכלה, ראו [[פורטל:כלכלה|פורטל הכלכלה]].'''}}
'''הַכְנָסָה''' היא קבלה של [[מזומנים]] או שווי מזומנים במהלך [[זמן|תקופת זמן]] נתונה, אשר בדרך כלל נמדדת ב[[חודש]]ים, [[רבעון (שנת כספים)|רבעונים]] או [[שנת כספים|שנים]]. עבור [[פרט (מדעי החיים)|פרטיים]] ו[[משק בית|משקי בית]] הכנסה מהווה את סכום כל ה[[משכורת|משכורות]], [[רווח (כלכלה)|רווח]]ים מעסקאות, [[דיבידנד]]ים, [[ריבית|ריביות]] וכל צורה אחרת של קבלת תשלומים. עם זאת, בעולם ה[[עסק]]י וה[[חשבונאות|חשבונאי]], אין [[הגדרה]] [[עמימות|חד-משמעית]] של המושג ולעיתים נעשה בו שימוש כשם נרדף ל[[פדיון (עסק)|פדיון]], בעוד במקרים אחרים הוא משמש לתיאור רווח. ב[[מקרו-כלכלה]] מוגדרת ה'''הכנסה הלאומית''' כסך כל התמורה שמקבלים כלל [[ייצור|גורמי הייצור]] במשק ([[עבודה (כלכלה)|עבודה]], [[הון]], [[קרקע]] ו[[יזמות]]) עבור תרומתם לייצור השוטף של [[סחורה|סחורות]] ושירותים.

==הכנסה בתאוריה הכלכלית==
{{ערך מורחב|מיקרו-כלכלה}}
בתאוריה ה[[כלכלה|כלכלית]] הכנסה מהווה את [[תזרים מזומנים|תזרים המזומנים]] של יחידה כלכלית כגון משק בית, [[תאגיד]] או [[מדינה]]. ההכנסה היא אחד הגורמים הקובעים מגבלות התקציב של היחידה הכלכלית וקובעים כמה כסף ניתן יהיה להשקיע ב[[צריכה (כלכלה)|צריכה]] או [[חיסכון]]. בתאוריה הכלכלית מקובל להניח כי ניתן לחלק את היחידות הכלכליות במשק סגור ללווים ולמלווים, כאשר הלווים צורכים בהווה יותר מהכנסתם תוך תשלום ריבית, בעוד המלווים צורכים בהווה במידה פחותה מהכנסתם תוך קבלה של ריבית.

=== הכנסה נומינלית, הכנסה ראלית וכוח קנייה===
{{ערך מורחב|ריאלי לעומת נומינלי בכלכלה}}
בכלכלה, נעשית לעיתים הבחנה בין [[ערך ריאלי וערך נקוב|הכנסה נומינלית להכנסה ריאלית]]. הכנסה נומינלית היא ההכנסה ב[[שקל חדש|שקלים חדשים]] (או בכל [[מטבע חוץ|מטבע אחר]]) כפי שנתקבלה, ללא התאמות. אולם מכיוון שבאופן תדיר בשל [[אינפלציה]], חל שינוי בערכו של המטבע, אם מעוניינים לבדוק אם חלו שיפור או הרעה בהכנסה לעומת תקופה קודמת, אין להכנסה הנומינלית משמעות לבדה. על כן, יש לבצע התאמה בהכנסה הנומינלית בהתאם לשיעור האינפלציה, <math>\Pi</math>, כדי לחשב את ההכנסה הריאלית על פי הקשר:

<math display="block">
\mathrm{Income_{nominal}=Income_{real}}\cdot(1+\Pi)
</math>

ההכנסה הריאלית מצביעה על ערך הכסף במונחים של [[כוח קניה|כוח הקנייה]] של מוצרים בפועל. כלומר, כמה מוצרים ושירותים לערך מאפשרת סך ההכנסה לרכוש. הערכה זו ניתן לבצע בפועל בהתאם לשינוי ב[[מדד המחירים לצרכן]], אשר מאפשר לחשב את שיעור האינפלציה במשק.

===השפעת ההכנסה על צריכה ועל צמיחה===
[[קובץ:Supply-demand-right-shift-demand-he.svg|שמאל|ממוזער|250px|עקומת ה[[היצע וביקוש|היצע והביקוש]] - כאשר ההכנסה עולה הביקוש לצריכה עולה גם הוא]]
מקובל להניח כי גידול בהכנסתו הראלית של פרט כלשהו תוביל לעלייה ב[[ביקוש]] של אותו הפרט ל[[צריכה (כלכלה)|צריכה]]. אולם, בין הכלכלנים השונים קיימות מחלוקות על השפעתם של שינויים זמניים בהכנסה על הצריכה של הפרטים במשק וה[[צמיחה כלכלית|צמיחה]] במשק. על פי [[כלכלה קיינסיאנית|תאוריית הכלכלה הקיינסיאנית]], שנהגתה על ידי ה[[כלכלן]] [[ג'ון מיינארד קיינס]], גידול בהכנסה בהווה מוביל לגידול בצריכה. כתוצאה מכך גידול זמני בהכנסות הפרטים במשק יוביל לגידול דומה בצריכה וכתוצאה מכך לצמיחה של המשק, כאשר התעסוקה בו אינה מלאה{{הערה|1=ג'ון מיינארד קיינס, '''התאוריה הכללית של תעסוקה, רבית וכסף''', הוצאת מאגנס, מוסד ביאליק וידיעות אחרונות, 2006.}}.

לעומת זאת, על פי [[פרנקו מודיליאני#תרומותיו למדע הכלכלה|השערת מחזור החיים]], של הכלכלן [[פרנקו מודיליאני]], פרטים מחלקים את הכנסתם הצפויה לאורך ימי חייהם באופן שווה על פני השנים. כתוצאה מכך צפוי להתקיים שיעור חיסכון שלילי (לקיחת [[הלוואה|הלוואות]]) לצעירים ול[[גמלאי]]ם שהכנסתם בהווה נמוכה ושיעור חיסכון חיובי גבוה בגילאי הביניים, שהכנסתם גבוהה יותר. השערה זו שוכללה במסגרת [[תאוריית ההכנסה הפרמננטית]], שנהגתה על ידי הכלכלן [[מילטון פרידמן]], הגורסת כי הצריכה השוטפת של משקי הבית תלויה ברמת ההכנסה הממוצעת שלהם בהווה, כמו גם בהכנסתם הצפויה בשנים העתידות לבוא ה[[היוון|מהוונת]] בשער הריבית{{הערה|1=[http://ingrimayne.com/econ/FiscalDead/PermIncome.html מידע על תאוריית ההכנסה הפרמננטית], רוברט שנק}}. מכיוון שהכנסה ממוצעת זו כבר משקללת בתוכה את כלל התנודות בהכנסות של משק הבית בעתיד לבוא, היא קבועה ובלתי משתנה. לכן על אף שההכנסה השוטפת נוטה להיות בלתי יציבה, על פי פרידמן, משקי הבית נוטים לייצב את צריכתם על ידי צריכה בכמות זהה בכל התקופות. לכן, על פי תאוריה זו, גידול זמני בהכנסות של הפרטים במשק לא יוביל לשינוי משמעותי בצריכת הפרטים ולא יוביל לצמיחה של המשק.

==הכנסה בחשבונאות==
{{ערך מורחב|עקרונות חשבונאיים מקובלים}}
בחשבונאות האיסוף והדיווח החשבונאי צריכים להיעשות בצורה אובייקטיבית ונייטרלית על מנת שגורמים זרים המסתמכים על מידע שכזה, יוכלו להיות בטוחים שהמידע חופשי מכל הטיה וחוסר עקביות, בין אם בכוונה ובין אם לאו. בין השאר, מתמודדת החשבונאות עם השאלה באיזה מועד מתקבלת ההכנסה. כך למשל נשאלת השאלה באיזה מועד יש להכיר בהכנסה כתוצאה מעסקה שנחתמה היום, אשר ההוצאות הכרוכות בביצועה נגבות בשנה הנוכחית בעוד התשלום עליה יתבצע רק בשנה הבאה. קיימים מספר רב של תקנים חשבונאיים המתמודדים עם סוגיות כגון אלו, אולם על פי ה[[עקרונות חשבונאיים מקובלים|עקרונות החשבונאיים המקובלים]] קיימים שני עקרונות בסיסיים על פי הם יש לקבוע את מועד ההכרה בהכנסה וכיצד יש לתעד את ההוצאות הנלוות להכנסות אלו: עקרון ההכרה בהכנסה ועקרון ההקבלה בין הוצאות להכנסות.
ראו גם [[הכנסה בעין]].

===עקרון ההכרה בהכנסה===
עקרון ההכרה בהכנסה מציג קווים מנחים אשר על פיהם ניתן לקבוע מתי יש להכיר בהכנסות, לצורך מדידת הרווח שידווח ב[[דוח רווח והפסד]]. הואיל וקיימים סוגים שונים של פירמות, שלהן תהליכים שונים להפקת רווחים, אפשרי שכל פירמה תכיר בהכנסות בזמנים שונים. עיקרון זה בא לוודא שעיתוי זה יהיה קבוע ומוגדר כדי למנוע מהפירמה לבצע מניפולציות בעת הצגת הרווח התקופתי.
על כל חברה וחברה לקבוע עקרון המבהיר מתי יש להכיר בהכנסות - במועד הייצור, במועד המכירה, במועד הגבייה או במועד מתאים אחר. לדוגמה, חברה המוכרת [[מוצר]] בעל ביקוש רב ומחיר ידוע, כגון [[נפט]], עשויה להכיר בהכנסות כבר במועד הפקת הנפט, שכן לבטח יהיו לה קונים. לעומת זאת, חנות בגדים שאין ודאות אם תצליח למכור את כל מלאי הבגדים שברשותה, סביר כי תכיר בהכנסותיה רק במועד המכירה.

===עקרון ההקבלה בין הוצאות להכנסות===
על פי עקרון ההקבלה בין הוצאות להכנסות תרשמנה כל ההוצאות יחד עם ההכנסות שבגינן נוצרו, ללא קשר למועד תשלום ההוצאות בפועל. מטרת העיקרון היא להציג בדוח רווח והפסד תמונה המשקפת באופן שלם יותר את פעילותה של החברה. לדוגמה, בעת מכירת מוצר נוצרת הכנסה. כדי להפיק את אותה ההכנסה, נאלצנו להוציא הוצאות רבות - החל מעלות המכר (העלות הכרוכה בייצור או ברכישתו של המוצר שנמכר), דרך הוצאות ה[[שיווק]] וה[[פרסום]], וכלה בהוצאות ה[[מימון]] למימון פעילות הפירמה. המטרה בדוח רווח והפסד היא להציג את כל ההוצאות האלו, כולל אלו שישולמו בעתיד, יחד עם ההכנסה, כך שנוכל לדעת מהו הרווח מאותה מכירה.

לעיתים לא ניתן לרשום את ההכנסה עם הוצאותיה, אם מפני שזה בלתי אפשרי, אם מפני שישנה אי-ודאות לגבי המידה בה ההוצאות יובילו להכנסות ואם מפני שעלות החישוב והייחוס גבוהה מדי. לדוגמה, תשלום הוצאות חשמל: קשה לדעת איזו הכנסה בדיוק נוצרה בעקבות השימוש בחשמל. במקרה זה ההוצאות יירשמו בהתאם לתקופה שבה השתמשנו בחשמל וללא קשר לרווח שנוצר משימוש זה.

== הכנסה בחקיקה ובמדיניות הפיסקלית ==
הכנסתם של הפרטים במשק מושפעת במידה רבה ומהחקיקה ומה[[מדיניות פיסקלית|מדיניות הפיסקלית]] של ה[[ממשלה]] המתבטאת במידה רבה במדיניות הרווחה. כך למשל, קובעת הממשלה את גובה ואופן ה[[מס|מיסוי]] של אזרחי המדינה ומסדירה בחקיקה את זכויותיהם של העובדים במשק. לגורמים אלו השפעה ניכרת על הכנסתם של האזרחים במדינה ועל חלוקת העושר ביניהם.
===מס הכנסה===
{{ערך מורחב|מס הכנסה}}
[[קובץ:Income Taxes By Country 2005.svg|שמאל|ממוזער|300px|שיעורי מס הכנסה ממוצעים לשנת [[2005]] על פי נתוני [[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]]]]
במרבית מדינות העולם מוטל מס על הכנסת התושבים והתאגידים, כדי לממן את הוצאותיה של ה[[ממשלה]]. מס ההכנסה עשוי להיות בשיעור אחיד (אחוז מס זהה לכלל התושבים ללא תלות בהכנסה), פרוגרסיבי (מס גבוה יותר על בעלי הכנסה גבוהה יותר) או רגרסיבי (מס נמוך יותר לבעלי הכנסה גבוהה יותר). לצורך גביית מס ההכנסה מגדיר החוק קריטריונים להכרה ולסיווג ההכנסה, אשר בהתאם להם נגבה המס. כך למשל מס הכנסה מ[[דיבידנד|רווחי הון]] שונה במרבית המדינות ממס ההכנסה על [[שכר]]. מס ההכנסה עשוי להשתנות בתלות בזהות המשפטית של הממוסה. כך למשל מס הכנסה על חברות הוא בשיעור שונה ממס ההכנסה על משקי בית או על [[מלכ"ר]]ים{{הערה|1=למידע נוסף על הגדרת מס הכנסה בישראל ראו את [http://www.btl.gov.il/NR/exeres/D5CE1CB2-BE5D-4434-86E0-BB504446211A.htm?lawid=302351# פקודת מס הכנסה] באתר ה[[ביטוח לאומי]]}}.

במדינות מסוימות מונהג [[מס הכנסה שלילי]], כלומר עובדים בעלי הכנסה נמוכה במיוחד זכאים לקבל תוספת לשכרם מהמדינה. התוספת יכולה להתקבל בדרכים שונות - חודשית דרך המעסיק (ממס הכנסה), מביטוח לאומי או לקבל החזר בסוף השנה, בתום הגשת דוח שנתי. מס ההכנסה השלילי נועד לאפשר חלוקה מחדש של העושר בחברה ובכך לסייע למגזרים חלשים ולעודד אותם לעבוד.

הכנסה שמתקבלת ללא תשלום מס מכונה "[[כסף שחור]]" ועבריינים ה[[העלמת מס|מעלימים מס]] משתמשים בשיטות שונות ל[[הלבנת הון]], כדי לטשטש את מקור ההכנסה הבלתי חוקית. הכנסה מפעילות בשוק השחור נחשבת לבעייתית הן משום שהיא גורמת לאובדן הכנסות ממסים למדינה והן מכיוון שהיא בדרך כלל מגיעה לידי גורמים פליליים כספים רבים המשמשים לביצוע פעולות בלתי חוקיות חמורות יותר.

===הכנסה ומדיניות הרווחה===
{{ערך מורחב|מדינת הרווחה}}
ההכנסה של תושבי מדינה תלויה במידה ניכרת ב[[מדינת הרווחה|מדיניות הרווחה]] וב[[מדיניות פיסקלית|מדיניות הפיסקלית]] הנהוגה בה, כלומר במכלול המנגנונים הממשלתיים והמשפטיים המאפשרים חלוקה מחדש של ההכנסות במדינה. מס הכנסה פרוגרסיבי מהווה כלי עיקרי ברוב המדינות בחלוקה מחדש של העושר בחברה, אך יחד איתו קיימים מיסים עקיפים על צריכה ([[מע"מ]], [[מכס]], מיסים על דלק, [[סיגריה|סיגריות]] וכו') ומיסים על ההון (רווחים מהשקעות) ו[[מס ירושה]].

בנוסף, [[תשלום העברה|תשלומי העברה]] מגדילים את הכנסתם של מעוטי היכולת. אלה כוללים [[מס הכנסה שלילי]] הניתן לבעלי הכנסה נמוכה, [[דמי אבטלה]] המשולמים למי שאינו מוצא עבודה, [[הבטחת הכנסה]] המשולמת למי שאינו מסוגל לפרנס את משפחתו ו[[קצבת זקנה]] המשולמת למי שהגיע ל[[גיל פרישה]] ואינו עובד.

[[דיני עבודה|דיני העבודה]] מהווים כלי מרכזי נוסף במדיניות חלוקת ההכנסה בין האזרחים. מדינות רבות מטילות מגבלות על [[שכר המינימום]] אותו יש לשלם לאדם בעבור עבודתו ואף קובעות כללים לתשלום תוספת שכר עבור [[שעות נוספות]], [[ותק]] ורכיבים נוספים. גובה השכר ומרכיביו נקבעים לעיתים קרובות גם ב[[הסכם קיבוצי|הסכמים קיבוציים]] ו[[חוזה|חוזי העסקה]] בין העובדים למעסיקים.

==אי-שוויון בהכנסה==
{{ערך מורחב|אי-שוויון כלכלי}}
[[קובץ:Gini Coefficient for 2007 2008.svg|ממוזער|340x340 פיקסלים|הבדלים באי-השוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי [[מדד ג'יני]]]]
במרבית המדינות בעולם קיימים הבדלים בהכנסתם של האזרחים השונים במדינה. כמו כן, קיימים הבדלים ניכרים ברמת ההכנסה הממוצעת במדינות שונות. הבדלים אלו נובעים מאי-שווין בחלוקת ההכנסות בתוך המדינה ובין המדינות השונות. קיימים מספר מדדים כמותיים המשמשים להערכת את אי השוויון בהכנסות בין הפרטים בחברה. המדדים המקובלים ביותר להערכת אי-שוויון בהכנסות הם [[מדד ג'יני]] ו[[עקומת לורנץ]].

אי שוויון כלכלי התקיים במגוון גדול של חברות ובמהלך תקופות היסטוריות שונות - טבעו, סיבותיו וחשיבותו נמצאים בדיון רחב ומתמשך. המערכת הכלכלית של מדינה (לדוגמה [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]]), מלחמות שמתקיימות או שהיו בעבר, ההבדלים ביכולות של אנשים ליצור עושר כלכלי, המיקום הגאוגרפי, השפעות בין מדינות וסוגיות פוליטיות כולן קשורות ליצירה של אי שוויון כלכלי בין מדינות.

מדיניות הרווחה ומדיניות המיסוי משפיעים באופן ניכר על אי-השוויון בהכנסות. אי-השוויון הכלכלי מחריף במקרים רבים כאשר בעלי התושבים בעלי הכנסה גבוהה זוכים ליחס מועדף או למגוון רחב יותר של הזדמנויות ביחס לתושבים בעלי הכנסה נמוכה יותר. מצב זה גורם ל[[עיבוי עושר|עיבוי העושר]], כלומר לתהליך בו הון שזה עתה נוצר נוטה להתרכז בבעלותם של אנשים או ישויות שהיו עשירים עוד קודם לכן. במצב זה, אלו שכבר אוחזים בהון הם בעלי אמצעים להשקיע במשאבים הנדרשים ליצירת הון נוסף. עיבוי העושר עלול לתרום באופן משמעותי לקיום המתמשך של אי שוויון בתוך חברה ועשוי לתרום ל[[מעגל העוני]].

==ראו גם==
*[[פדיון (עסק)]]
*[[רווח (כלכלה)]]
*[[מינוף תפעולי]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
* [https://web.archive.org/web/20080823051743/http://www1.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=330 נתונים על הכנסות הפרטים במדינת ישראל], באתר [[הלמ"ס]]
* [http://www.oecd.org/dataoecd/61/56/39653523.xls נתונים על כוח קנייה במדינות ה-OCED]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007541074705171|הכנסה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:תגמול עובדים]]