הצגת המקור של הדף "הלוואה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=תיאור המושג הלוואה}}
[[קובץ:מכתב המועצה הישובית לקליטת החיילים והנוטרים המשוחררים מלגה ליעקב 9 ספט btm8167.jpeg|250px|ממוזער|[[מלגה (חינוך)|מלגה]] שניתנה ב-[[1946 בארץ ישראל|1946]] מטעם "המועצה הישובית לקליטת החיילים והנוטרים המשוחררים" (מיסודם של [[הסוכנות היהודית]] ו[[הוועד הלאומי]]), חלקה הלוואה וחלקה [[מענק כספי]].]]
'''הלוואה''' היא [[עסקה (כלכלה)|עסקה]] בה אדם או גוף משפטי נותן סכום [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] לאדם או גוף אחר, לתקופה מוגבלת בזמן, לפי תנאים שנקבעים מראש. הגוף הנותן את הכסף נקרא "מלווה", והגוף שמקבל את הכסף נקרא "לווה". סכום הכסף עצמו שניתן בהלוואה נקרא "קרן", ומקובל שהלווה מחזיר אותה עם תשלום נוסף המכונה "[[ריבית]]".

ניתן למצוא מקרים של הלוואות פשוטות, בהן הלווה צריך להחזיר למלווה את הקרן בלבד. כך למשל הלוואות הניתנות על ידי גופי [[גמ"ח|גמילות חסדים]] הפועלים ללא מטרת רווח. ברוב מוחלט של המקרים, צריך הלווה לשלם בעד הזכות להחזיק בכסף, תשלום נוסף מעבר ל'קרן'. תשלום זה נקרא [[ריבית]] והוא נגזר בדרך כלל, מהסכום של הקרן באמצעות חישובים מתמטיים שונים ומגוונים.

בין הגורמים הקובעים את הריבית ניתן למנות פרמטרים כלכליים כלליים, כגון גובה הריבית במשק, ובנוסף להם, פרמטרים כלכליים של הלווה עצמו, כגון רמת הסיכון המיוחסת לו וההיסטוריה הכלכלית שלו. רוב ההלוואות הניתנות בעולם, מסופקות על ידי [[בנק]]ים שזה אחד מהעיסוקים העיקריים שלהם. אך בנוסף לאלו, קיימים גם גופים רבים אחרים העוסקים במתן הלוואות, כמו חברות [[ביטוח]], חברות [[אשראי חוץ-בנקאי]], מוסדות [[פנסיה]] ועד לאנשים פרטיים.

לעיתים, נדרש הלווה [[שעבוד (בטוחה)|לשעבד בטוחות]] למלווה, כדי להבטיח עמידה בתשלומים על פי הסכם ההלוואה. הבטוחות ניתנות למימוש אם וכאשר הלווה מפר את התחייבויותיו. כאשר ההלוואה משמשת לרכישת נכס, משועבד לעיתים הנכס הנרכש עצמו כבטוחה. בהלוואת "נון ריקורס" הנכס המשועבד הוא הבטוחה היחידה, והלווה רשאי להפסיק לפרוע את חובו ולאבד את הנכס.

קיימים סוגים רבים של הלוואות, הנבדלים זה מזה בשיטות בהן מתקבל ומוחזר הכסף. כך למשל יש [[הלוואת גישור|הלוואות בתשלום אחד]], הלוואות עם החזר בתשלומים, הלוואות עם מתן הקרן לשיעורין, קווי [[אשראי]] ועוד.

==מטרת ההלוואה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[מימון]]}}}
מטרת ההלוואה היא לאפשר ללווה, לבצע פעילות כלכלית כאשר הוא נמצא במצב של חוסר בנזילות כספית או במצב של חוסר במשאבים כלכליים. ללא קבלת הלוואה, על הגוף המבקש לבצע את הפעילות הכלכלית הנדרשת, לאסוף מספיק כסף מראש. דוגמה לכך יכולה להיות עסקה של רכישת רכב. אדם שמבקש לרכוש רכב יכול לחסוך ולאסוף כסף על מנת לרכוש את הרכב. כשיש בידו הסכום המספיק לרכישה, הרכישה יכולה להתבצע. לחלופין יכול האדם לקחת הלוואה, ולהקדים את הרכישה באופן ניכר. אמנם התשלום עבור הרכב יהיה גבוה יותר, שכן למחיר יצטרפו תשלומי הריבית, אך בתמורה יקבל הרוכש, אפשרות להקדים את הנאתו מהרכישה, וגם לזה יש ערך כלכלי. במקרה של רכישת רכב, יכול הרוכש להכניס לחישוב הכלכלי גם גורמים נוספים, כגון חיסכון בתשלומים עבור אמצעי תחבורה אלטרנטיבי, הגנה מפני עליית מחירים ועוד.

==מאפייני ההלוואה==
{{ראו גם|ערכים=[[מלווה בריבית]], [[דירוג אשראי]], [[חיתום]], [[סיכון אשראי]], [[יחס כיסוי]], [[ריבית]], [[החזר השקעה]], [[היוון]], [[מנוף פיננסי]], [[ערבות]]}}
יכולה הלוואה להינתן במטבעות שונים. בניגוד להשאלה החזר ההלוואה אינו חייב להיעשות באותם ערכים פיזיים בהם ניתנה (אותם שטרות פיזיים או מטבעות) אלא גם בשטרות או מטבעות אחרים של אותו מטבע בו ניתנה ההלוואה (או אף במטבע אחר על פי שער המרה, כפי שנקבע בהסכם ההלוואה). בכל הלוואה, מקבל הלווה בתחילה סכום של כסף מהמלווה (בתשלום אחד או במספר תשלומים), אותו הוא מחזיר, בדרך כלל תוך חלוקה לתשלומים, למלווה. שירות זה כרוך לעיתים בעלות, הנקראת ריבית, המהווה מחיר השימוש בכסף. טבלה המפרטת את תנאי ההחזר של הלוואה (המועדים והסכומים להחזר קרן ההלוואה ותשלומי הריבית) קרויה [[לוח סילוקין]]. סכום ההלוואה שטרם נפרע למועד מסוים (לרבות הריבית שטרם נפרעה בגין התקופה שחלפה ממועד מתן ההלוואה ועד לאותו מועד) קרויה [[חוב]].

מתן הלוואות הוא אחד מעיסוקיהם העיקריים של [[מוסד פיננסי|מוסדות פיננסיים]]. הלוואות הניתנות על ידי [[בנק]]ים ממומנות בדרך כלל על ידי [[פיקדון (בנקאות)|פקדונות]] שהבנקים מקבלים מן הציבור. כמו כן, זוהי צורת מימון טיפוסית עבור מוסדות אחרים המנפיקים חוזי חוב, כגון [[איגרת חוב|איגרות חוב]].

סוגים אחרים של הלוואות הם הלוואות כנגד [[משכנתה]], חיובי [[כרטיס אשראי]], איגרות חוב וחיובים שונים אחרים. הלוואה כנגד משכנתה היא סוג נפוץ במיוחד של אשראי, המשמש אנשים רבים על מנת לקנות [[מקרקעין]]. בהסדר זה, משתמשים בכסף במיוחד לצורך קניית המקרקעין. הלווה משעבד את הנכס לבנק עד אשר ההלוואה משולמת במלואה. אם הלווה אינו מחזיר את ההלוואה על פי החוזה, הבנק יכול לקחת את הנכס ולמכור אותו על מנת לקבל את כספו חזרה.

[[הלוואות עמית לעמית]] (נקראות גם הלוואות חברתיות או הלוואות המונים) מאפשרות לאנשים ולעסקים קטנים לקבל הלוואות, לא [[שעבוד (בטוחה)|מובטחות]] (הלווה אינו מעמיד בטוחה למלווה כחלק מתנאי ההלוואה כהגנה מפני חדלות פרעון), הממומנות על ידי אנשים וחברות אחרות, בדרך כלל, צדדים שלישיים לא קשורים. כל זאת, מבלי לעבור דרך גורמי התיווך המסורתיים כגון [[בנק]]ים, חברות [[כרטיס אשראי|כרטיסי אשראי]] או גופי מימון חוץ בנקאיים אחרים. מרכיב בסיסי בתחום ההלוואות עמית לעמית הוא השימוש ב[[אינטרנט]] כזירה למפגש בין לווים למשקיעים. העובדה שמדובר על פלטפורמה אינטרנטית מביא לירידה חדה בהוצאות התפעול ועל כן תוצאה יעילה יותר כלכלית הן למבקשי ההלוואה והן למשקיעים.
[[קובץ:A sign for the establishment of the Shaare Chesed neighborhood in Jerusalem.jpg|ממוזער|שכונת שערי חסד בירושלים הוקמה בעזרת מתן הלוואות לבוני הבתים שבה על ידי חברת "שערי חסד גמילות חסדים הכללי", כמפורט בשלט המוצב בשער השכונה]]
==תשלומים לפרעון ההלוואה==
ההחזר החודשי בגין הלוואה הניתנת במועד כלשהו, כאשר הפרעון נעשה בתשלום חודשי קבוע, החל בתום חודש ממועד מתן ההלוואה, מחושב על פי הנוסחה הבאה:

<math>P = \frac{LC\,(1 + C)^N}{(1 + C)^N - 1}</math>

כאשר:
::P - גובה ההחזר החודשי הצפוי
::L - סכום ההלוואה
::N - מספר חודשי ההלוואה
::C - שיעור הריבית החודשית

== סוגי הלוואות ==
ניתן להבחין בסוגים שונים של הלוואות, המיועדות לקהלים שונים ולמטרות שונות. נתאר מספר סוגים נפוצים של הלוואות:

===מסגרת אשראי===
מסגרת אשראי היא התחייבות של ספק ההלוואה, בדרך כלל [[בנק]], לתת ללקוח הלוואה שוטפת לפי הצורך ולפי דרישה. כך למשל, אם לגוף כלשהו יש מסגרת אשראי של 50,000 שקל, הרי שבכל רגע נתון, הוא יכול להיות במצב שבוא הוא חייב כסף לבנק, עד למסגרת המאושרת שלו. ובדוגמה שלנו, עד 50,000 שקל. הריבית שהלקוח משלם, היא על פי צריכת האשראי בפועל. כך שאם מתוך המסגרת נוצלו למשל רק 10,000 שקל, הרי שהריבית תשולם רק על 10,000 אלו ולא על כל המסגרת.

תשלום הריבית מתבצע אחת לתקופה מוסכמת מראש. מקובל שתקופה זו היא חודשית, אך אין זה בהכרח כך. כמו כן, על הלקוח לשלם לבנק עמלה כלשהי, הנגזרת מגודל מסגרת האשראי, עבור עצם הזכות לקבל מסגרת אשראי. [[עמלה]] זו מהווה פיצוי לבנק, על כך שהבנק מתחייב לספק את הכסף הדרוש, ללא כל התראה מראש.

למסגרת האשראי שימושים מסחריים רבים, המאפשרים לעסקים לפעול, כאשר ההכנסות של העסק, מגיעות במועדים שאינם מתאמים למועדים בהם יש לעסק הוצאות. באופן דומה, גם למשקי הבית יכולה להיות מסגרת אשראי, המאפשרת למשק הבית להתגבר על הוצאות שאינן מתואמות עם מועדי ההכנסות.

טעות נפוצה, הן של עסקים והן של משקי בית, היא להתייחס למסגרת האשראי כאל אפשרות להשתמש בכסף זמין, ולהיות, כפי שמקובל לומר בשפת העם, ב"מינוס תמידי". מצב זה אמנם מאפשר שימוש בכסף של מסגרת האשראי פעם אחת, אך התשלום על כך הוא בריבית קבועה המשולמת כל חודש, ללא סוף, ומהווה עול קבוע.

בדרך כלל, נדרש הלקוח המבקש את מסגרת האשראי, לספק בטוחות כלשהן כנגד מסגרת האשראי הניתנת לו. בטוחות אלו יכולות להיות רכוש, או יכולות להיות בטוחות כספיות. נשאלת השאלה אם כן, מה הטעם בבטוחות כספיות על מנת לקבל מסגרת אשראי שהיא בעצמה אפשרות לקבל כסף. ובכן, היתרון בכך הוא שנשארת ההפרדה בין הבטוחות הכספיות, לבין העסק. כך למשל יכול סכום כסף להיות בחיסכון לטווח ארוך, ולהישאר באותו חיסכון, ולשמש במקביל כבטוחה למסגרת אשראי, מבלי שהחיסכון עצמו צריך להיפסק.

עד שנת [[2006]], הבנקים איפשרו למשקי הבית, להיות בחריגה ממסגרת האשראי שניתנה להם. הדבר היה רווחי מאוד עבור הבנקים, שכן עבור חריגות אלו, נגבתה ריבית חריגה גבוהה במיוחד. בשנת 2006 פרסם [[בנק ישראל]] הוראות חדשות, שנועדו להפסיק את הנוהל הזה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=בנק ישראל|כותרת=הוראה בנושא ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב|כתובת=http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/050209a.aspx|תאריך=9 בפברואר 2005|עמודים=1}}}}. על פי הוראות אלו, אסור על הבנקים לתת ללקוחות אשראי כלשהו שאינו מוסדר מראש במסגרת אשראי, אלא במקרים קיצוניים. כמו כן, הקשיח הבנק את היכולת לגבות ריבית חריגה.

[[כרטיס אשראי]] מהווה אף הוא מסגרת אשראי קבועה. ביצוע קניות בכרטיס אשראי, מאפשר תשלום בכל אחד מימי החודש, כאשר התשלום עצמו מתבצע כל חודש, בתאריך קבוע מראש. ברישומי בנק ישראל נקרא כרטיס זה כרטיסי חיוב נדחה (deferred debit card){{הערה|{{קישור כללי|הכותב=בנק ישראל|כותרת=כרטיסי אשראי - מידע כללי|כתובת=http://www.bankisrael.gov.il/he/ConsumerInformation/ConsumerIssues/Pages/CreditCardGeneral.aspx}}}}. רוב כרטיסי האשראי בישראל הם מהסוג הזה. כרטיס זה נוח מאוד למקבלי משכורת שכן את התשלום לחברת כרטיסי האשראי אפשר להגדיר כך, שיהיה לאחר תשלום המשכורת. אך גם כאן, אליה וקוץ בה. שכן שימוש לא נכון בכרטיס אשראי גורם לכך שההוצאות הן על חשבון המשכורת העתידית ולא על חשבון המשכורת שכבר התקבלה. אמנם, מסגרת האשראי הזו ניתנת בדרך כלל ללא תשלום, ולכן מבחינה מתמטית השימוש בה נכון, אך מהצד שאינו כלכלי נטו, הדבר גורם למשתמש להיות כל הזמן בחוב כלפי חברת כרטיסי האשראי, ובכך להיות תלוי בה. שכן ביום בו יפסק השימוש בכרטיס האשראי, עלול בעל הכרטיס למצוא עצמו ללא כסף וללא אמצעי תשלום.

אפשרות נוספת לשימוש ב[[כרטיס אשראי]] כמקור להלוואה, הוא לקבוע תשלום חודשי קבוע המשולם לחברת כרטיס האשראי. שאר החיובים נשארים במסגרת האשראי המסופקת על ידי חברת כרטיסי האשראי. ברישומי [[בנק ישראל]] נקרא כרטיס זה כרטיסי אשראי מתגלגל (revolving credit card){{הערה|{{קישור כללי|הכותב=בנק ישראל|כותרת=כרטיס אשראי מתגלגל|כתובת=http://www.bankisrael.gov.il/he/ConsumerInformation/ConsumerIssues/Pages/RevolvingCreditCard.aspx}}}}.

===עסקת תשלומים===
עסקת תשלומים אינה נראית כהלוואה, אך למעשה היא מהווה הלוואה לכל דבר ועניין. בעסקת תשלומים, הלקוח מקבל מוצר, ומשלם עבורו לשיעורין. באופן כזה, קניה בסכום גדול הופכת להיות עסקה קלה יותר, שכן הסכום היוצא בכל חודש הוא קטן יחסית לסכום העסקה הכולל. מבחינה מתמטית, עסקת תשלומים בריבית אפס, ובהתעלם מעמלות, היא תמיד עסקה כדאית (בהשוואה לאותה עסקה ללא תשלומים), שכן מדובר באשראי חינם. אך באופן מעשי, העובדה ש"לא מרגישים" את התשלומים, גורמת לצריכה מוגברת, ואוסף של הרבה תשלומים מהרבה רכישות שונות, יכול להיות בסופו של דבר גורם מעיק על כלכלת המשפחה. [[קל וחומר]] כאשר מדובר בעסקת תשלומים בריבית.

===הלוואה קצרת מועד (Payday Loan)===
{{ערך מורחב|ערך=[[הלוואה קצרת מועד]]}}
הלוואה קצרת מועד היא הלוואה לטווח קצר מאוד, שיכול להמדד מימים ספורים ועד לחודשים בודדים. הלוואה זו ניתנת בדרך כלל על ידי גופים חוץ בנקאים, המתמחים בהלוואות מסוג זה. המאפיין העיקרי של הלוואה זו היא שהריבית גבוהה באופן חריג מריבית בנקאית רגילה. ערך הריבית יכול להמדד במספר עשיריות האחוז ליום, דבר השקול לריבית שנתית של אלפי אחוזים. ישנן מדינות בהן הלוואה זו חוקית לחלוטין. כך למשל בריטניה, ארצות הברית אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה. בישראל הלוואה מסוג זה אינה חוקית, והפעילות במסגרת זו מתבצעת באמצעות [[השוק האפור]] ובאמצעות [[השוק השחור]].

===הלוואה לטווח בינוני===
הלוואה לטווח בינוני היא הלוואה הנלקחת לתקופה מוגבלת, הנמדדת בדרך כלל בחודשים ועד לשנים בודדות. הלווה מסוג זה תהיה הלוואה בריבית קבועה, וללא הצמדה. סכום ההלוואה הניתן, הריבית והדרישה לביטחונות תלויה במידה רבה במוניטין שיש ללקוח, ובהיסטוריה הפיננסית שלו. הלוואה מסוג זה יכולה להיות לכל מטרה, החל ממימון של טיול ועד למימון רכב. אחד השימושים היעילים שיש בהלוואות מסוג זה, הוא על מנת להיפטר משימוש כרוני במסגרת אשראי. באופן כזה, הלקוח מלווה את הסכום שהוא זקוק לו על מנת "לסגור את המינוס", ויכול להתחיל דף חדש מבחינה פיננסית. שימוש לא נכון, והיעדר בקרה עצמית עלול לגרום יותר נזק מתועלת. שכן אם הלקוח ישתמש בהלוואה על מנת לסגור את מסגרת האשראי שלו, אך עם הזמן יחל להשתמש בה מחדש, הרי שימצא עצמו בחוב כפול, ובמצב פיננסי קשה משהיה מלכתחילה.

===משכנתה===
{{ערך מורחב|ערך=[[משכנתה]]}}
{{ראו גם|ערכים=[[משכנתה הפוכה]]}}
משכנתה היא הלוואה הנלקחת בדרך כלל לטווח ארוך (30 שנה ואף יותר), שמטרתו לאפשר ללווה לרכוש מקרקעין. המקרקעין עצמו משמש כבטוחה עיקרית, אך לעיתים נדרשות ערבויות נוספות, כגון ערבים האחראים לתשלום במקרה שבעל החוב העיקרי אינו ממלא את התחייבויותיו. משכנתה ניתנת בדרך כלל על ידי גופים המתמחים בכך. בישראל אלו ה[[בנק]]ים למשכנתאות. בגלל אורכה, וכיוון שבדרך כלל סכום ההלוואה גדול, המשכנתה היא מוצר מורכב, ונדרשת תשומת לב ניכרת ואף מומחיות, על מנת לבחור במשכנתה הנכונה. טעות בבחירת המשכנתה הנכונה עלולה לגרום ללווה נזקים ניכרים, שיכולים להגיע לסכומים ניכרים.

כאשר לווה נקלע לקשיים ואינו משלם את תשלומי המשכנתה, יש בידי המלווה, לתפוס חזקה על הנכס, ולמכור אותו על מנת להקטין את החוב או לסגור את כולו. המוטיבציה של המלווה, היא למכור את הנכס במחיר, שיכסה את החוב, ולא יותר מכך. זאת משום שממילא אין לו זכות לקבל סכום גבוה מסכום החוב. אם שוויו של הנכס גדול מסכום החוב, ייתכן כי המלווה ימכור אותו במחיר נמוך, ובכך יאיץ את המכירה. כל זאת תוך גרימת נזק נוסף ללווה, שעלול למצוא עצמו בהפסד של הנכס והן של כספים רבים ששילם עד כה.

החוק בישראל מגן על הלווה, ודורש שהמכירה תתבצע בתום לב. עם זאת, משקיעים רבים מחפשים נכסים שמגיעים ל[[כינוס נכסים]] ורוכשים אותם במחירים נמוכים. ניתן לראות אפוא, ששימוש במשכנתה יכול להועיל מאוד במקרה שהמשכנתה נלקחת באופן אחראי ונבון, אך גם להביא לחורבן כלכלי במקרה ההפוך.

== הלוואה כמוצר ==
{{ראו גם|ערכים=[[ערך נוכחי]]}}
הלוואה היא למעשה עסקה הדומה מאוד לעסקת שכירות. בדיוק כפי שניתן לשכור רכב לזמן קצוב, כך ניתן לשכור כסף לזמן קצוב. התמורה דומה מאוד. עבור הזכות להחזיק במוצר לתקופה מוגבלת בזמן, משלמים תשלום כלשהו, מוסכם מראש. אחת הסיבות לקושי להבחין בעובדה שזו עסקת שכירות לכל דבר, היא שהכסף זורם בתחילה בכיוון ההפוך מהמצופה בעסקת שכירות רגילה: מהספק אל הלקוח. אך אם נעשה תרגיל מחשבתי, שבו נכניס את סכום הכסף שמלווים לקופסה סגורה, נראה שאנו שוכרים את הקופסה עם הכסף לזמן מוגבל, ומשלמים עבור הזכות להחזיק בה. בתום תקופת השכירות, מחזירים את הקופסה כשהייתה.

ההשוואה הנ"ל מתאימה להלוואה פשוטה מאוד. במציאות, הלוואה היא עסקה יותר מורכבת. שכן את הסכום שמלווים, הנקרא גם "קרן", ניתן להחזיר בשיעורין. וכן התשלום שניתן תמורת הזכות להחזיק בקרן, הנקרא ריבית, תלוי אף הוא בגורמים שונים. יוצא מכך, שביצוע השוואה צרכנית בין הצעות הלוואות שונות, כפי שמתבצע באופן רגיל על ידי צרכנים על כל מוצר אחר, דורש מומחיות שאינה זמינה לכל אדם.

===השוואת הלוואות===
{{ראו גם|ערכים=[[הלוואת גישור]], [[משכנתה]], [[הלוואת בעלים]], [[הלוואה קצרת מועד]], [[גמ"ח הלוואות]], [[הלוואות עמית לעמית]], [[הלוואת סאבפריים]], [[חוב ציבורי]], [[איגרת חוב]], [[השאלה]], [[חכירה]], [[שעבוד (בטוחה)]]}}
אחת השיטות המקובלות לאפשר השוואה בין הלוואות, לכל אדם שאינו [[כלכלן]] או [[מתמטיקאי]], הוא לשים את הצעות ההלוואה השונות, על סרגל מדידה אחד. בארצות רבות, בעיקר ב[[ארצות הברית]] וב[[בריטניה]], מקובל מושג הנקרא APR שהוא למעשה ריבית אפקטיבית שנתית{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=APR formula explained by Cashfloat|כתובת=https://www.cashfloat.co.uk/apr-explained/|תאריך=26 במאי 2015|עמודים=1|שפה=אנגלית}}}}. הרעיון הוא לתת לצרכנים מספר, המכיל בתוכו את הריבית, העמלות, הוצאות פתיחת תיק או כל דבר אחר. באופן זה, הצרכנים יכולים להשוות את ה APR של הצעות הלוואה שונות, ולדעת מה זול יותר. ה־APR המייצג של חברה הלוואות מסוימת אינו מספר מוחלט אלא מספר המציג את הריבית השנתית האפקטבית שתנתן ל 51% מהלקוחות או יותר{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Representative APR|כתובת=https://www.british-lenders.uk/blog/how-to-calculate-apr/|תאריך=23 בפברואר 2016|עמודים=1|שפה=אנגלית}}{{קישור שבור|05.10.2021}}}}. משמעות המספר באופן מעשי הוא:
סך העלות של ההלוואה באחוזים, אם ההלוואה הייתה נלקחת לתקופה של שנה בדיוק. אם ההלוואה ארוכה יותר, קצרה יותר, משולמת בתשלומים או כל דבר אחר, מתבצעת התאמה מתמטית. במדינות רבות, חובה לציין בכל פרסום הנוגע להצעת הלוואה, את ערך ה-APR, של ההלוואה. בישראל, אין חובה כזו, דבר המקשה על הלקוחות לבצע השוואה צרכנית.

APR אינו מספר פלא הפותר כל בעיה. כאשר מדובר בהלוואות הניתנות במטבע חוץ, או השוואת הלוואות צמודות עם הלוואות שאינן צמודות, וכמו כן, השוואה של הלוואות בריבית פשוטה לבית הלוואות ב[[ריבית דריבית]], הרי שמספר זה חסר ערך לחלוטין. לפי כך, כאשר מדובר בהלוואות לטווח ארוך כגון [[משכנתא]]ות, הרי שאין פתרון קל להשוואה בין ההצעות השונות. אך כאשר מדובר בהלוואות לטווח קצר או בינוני, הניתנות ממילא בדרך כלל במטבע מקומי וללא הצמדה, הרי שה APR הוא כלי השוואה מצוין.

===השוואת הלוואות בישראל===
מבחינה משפטית נושא הלוואות הוסדר ב[[חוק חובת אזהרה בפרסום ושיווק של הלוואה]].

בישראל מושג ה-APR אינו מקובל ופרסומו אינו קבוע בחוק. ההלכה הרווחת בישראל הוא פרסום של ריבית חודשית נומינלית. בדרך כלל על בסיס [[ריבית פריים|ריבית הפריים]] שמפורסמת על ידי בנק ישראל. פרסום זה אינו כולל עמלות שונות, וקשה לבצע השוואה מלאה. כך למשל, מקובל שהלוואות לרכב ניתנות בריבית משתנה המתבססת על אחוז מסוים מעל (או מתחת) לריבית הפריים. בסביבה של ריבית נמוכה מאוד, כפי שקרה בישראל בסביבות שנות 2015, יוצא שעמלת פתיחת תיק הלוואה, מהווה אחוז ניכר מאוד מהתשלום עבור ההלוואה. על מנת להדגים זאת, נתבונן במספרים טיפוסיים המתאימים לשנת 2015. עלות פתיחת תיק היא כ-1,500 שקל. עלות הריבית השנתית על הלוואה של כ-100,000 ש"ח בריבית של 2% לשנה היא כ-2,000 ש"ח. ניתן לראות אם כן, עלות פתיחת התיק, כמעט ומכפילה את עלות ההלוואה.

== מיחזור הלוואה ==
{{ראו גם|ערכים=[[עמלת פירעון מוקדם]], [[לוח סילוקין]]}}
מיחזור הלוואה הוא החזרת הלוואה באמצעות לקיחת הלוואה אחרת. מבחינת הלווה, פעולת המיחזור מתבטאת בשינוי תנאי ההלוואה. בין הסיבות הנפוצות למיחזור הלוואות:
* קושי לעמוד בתנאי תשלום של הלוואה. במקרה זה ניתן לקחת הלוואה המאפשרת פריסה לתשלומים קטנים יותר על פני פרק זמן ארוך יותר.
* שיפור במצב הכלכלי של הלווה מאפשר החזרים גדולים יותר בריבית נמוכה יותר.
* הזדמנות עסקית יוצאת דופן - למשל זכאות ל[[סיוע ממשלתי]] לעסק באמצעות הלוואה בריבית נמוכה במיוחד מאפשר למחזר הלוואות קיימות.
* ירידה בשיעורי הריבית הנהוגה במשק במהלך תקופת ההלוואה.
מיחזור הלוואות מקובל הן עבור [[משק בית|משקי בית]], בהם רוב ההלוואות הממחוזרות הן משכנתאות, הן בעסקים והן במגזר הממשלתי.

==בדתות==
===ביהדות===
{{ערך מורחב|ערכים=[[מצוות הלוואה]], [[איסור ריבית (הלכה)]], [[היתר עסקה]], [[הלוואה בריבית]], [[שטר חוב (הלכה)]], [[תשלומים (משפט עברי)]]}}
{{ראו גם|ערכים=[[הגמ"ח המרכזי]], [[אחריות נכסים]], [[מעמד שלשתן]], [[סאה בסאה]], [[נכס צאן ברזל]], [[שמיטת כספים]]}}
לפי [[ההלכה היהודית]] ישנה [[מצוות הלוואה|מצווה לתת הלוואות]] לנצרך ולנזקק לכך. אולם, [[איסור ריבית|אסור]] לקחת או לתת [[ריבית]] בעד ההלוואה - כל עוד הלווה הוא [[יהודים|יהודי]]. איסור זה כולל כל סוג של [[טובת הנאה]] עבור החזקת [[כסף (אמצעי תשלום)|ממון]] השייך לשני, כגון הנחה על תשלום מראש, או ריבית על תשלום בתשלומים.

בעקבות איסור הלכתי זה נהוגות ברוב [[הבנקים בישראל]] הלוואות באמצעות [[היתר עסקה]], המאפשרת תשלום ריבית עבור ההלוואה.

===באסלאם===
{{ערך מורחב|ערך=[[בנקאות אסלאמית#המחלוקת באסלאם על הריבית המודרנית|המחלוקת באסלאם על הריבית המודרנית]]}}
חל איסור מוחלט על כל מוסלמי להלוות למוסלמי אחר בריבית.

==ראו גם==
<div class="catlist-in-columns">
* [[סינדיקציה]]
* [[רכישה ממונפת]]
* [[חשבון בנק]]
* [[בנקאות בישראל]]
* [[חוק חובת אזהרה בפרסום ושיווק של הלוואה]]
* [[סילוקית]]
* [[משוב נזיל]]
* [[דוח על תזרימי המזומנים]]
* [[התחייבויות שוטפות]]
* [[כרטיס חיוב מיידי]]
* [[משיכת יתר]]
* [[חוב]]
* [[דיני חדלות פירעון]]
* [[עיקול]]
* [[מיקרו אשראי]]
* [[משכנתה]]
* [[אמות מידה פיננסיות]]
* [[איסור ריבית בדת]]
* [[משבר הסאבפריים]]
* [[מכירה בחסר]]
* [[הלבנת הון]]
</div>

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם וינרוט]], [[ברק מדינה]], '''דיני הלוואות''', הוצאת [[בורסי]], 2000
* {{צ-מאמר|מחבר=צמרת רובין וניר אהרן|שם=Additionality of government guaranteed loans for SMEs in Israel|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/s12197-021-09538-8|כתב עת=Journal of Economics and Finance|שנת הוצאה=2021|עמ=504–528|כרך=45|doi=10.1007/s12197-021-09538-8}}
<div class="mw-content-ltr">
* {{צ-ספר|שם=Commercial loan practices & operations|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/22393123|מו"ל=Bankers Pub|שנת הוצאה=1990|מקום הוצאה=Rolling Meadows|ISBN=1-55520-134-2|oclc=22393123|מחבר=Vincent J. Signoriello}}
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=הלואה}}
* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי, אורי פסובסקי|מדינה בהלוואה|3594323|31 בינואר 2013}}
* {{ynet|אליצפן רוזנברג|0%-300% ריבית: כמה עולה הלוואה לחג?|4508450|9 באפריל 2014}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007533593105171|הלוואות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:שוק ההון]]
[[קטגוריה:אשראי]]