הצגת המקור של הדף "המחאה"

[[קובץ:Knuth-check2.png|שמאל|ממוזער|250px|המחאה אמריקאית]]
[[קובץ:CanadianCheque.svg|שמאל|ממוזער|250px|המחאה קנדית]]
'''הַמְחָאָה''' (המכונה גם כן '''צֶ'ק''' מאנגלית או '''שֵׁיק''' מצרפתית) היא [[שטר]] שבו מורה אדם או [[ישות]] [[משפטים|משפטית]] אחרת (המכונה "המושך" ב[[דיני שטרות|דיני השטרות]]) ל[[בנק]] (המכונה "הנמשך" או "הקבל" בדיני השטרות) למשוך מ[[חשבון בנק|חשבונו]] [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] לצד ג' (המכונה "הנפרע" בדיני השטרות), בזמן שנקבע מראש.

ההמחאה, כשטר, ניתנת להסבה (אלא אם כן הגביל המושך את הסבת ההמחאה על פני ההמחאה, והתקיימו התנאים המשפטיים המאפשרים זאת), ובמקרה זה יכול הנסב (הוא האדם לטובתו הוסבה ההמחאה) לדרוש את הפרעון מן המושך או מן המסב.

ההמחאה היא אמצעי תשלום נפוץ, וב[[ישראל|מדינת ישראל]] השימוש בה מוסדר הן בדיני השטרות{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p217_001.htm פקודת השטרות (נוסח חדש)], באתר נבו}} והן בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p220k3_001.htm חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981], באתר נבו}}.

==גיזרון==
המילה ה[[עברית ישראלית|עברית]] "המחאה" מקורה ב[[משנה]] במסכת [[בבא מציעא]] ([[s:משנה בבא מציעא ט יב|פרק ט משנה יב]]), ישנו דיון בפועל המקבל את שכרו מהמעביד על ידי כך ש"המחהו אצל חנווני או שולחני", דהיינו שלח אותו אל החנווני או השולחני שיקבל מהם שכרו על חשבון מה שהם חייבים למעביד. במילה "המחאה" במשמעות של העברת חיוב מנושה אחד למשנהו, נעשה שימוש גם בחוק המחאת חיובים תשכ"ט-1969 השימוש במושג הזה נגזר מהמשפט העברי ומשמעותו העברת זכויות מאדם לאדם, בניגוד להעברה של חפץ ממש.<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 727-729: חוק המחאת חיובים, ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת.]</ref>

==היסטוריה==
ההמחאה הומצאה ב{{ה|אימפריה המאורית}} שהתקיימה מ-322 לפנה"ס עד 185 לפנה"ס. ההמחאה נקראה "אדשה" והיא עדיין נמצאת בשימוש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://m.rbi.org.in/Scripts/PublicationsView.aspx?id=155|כותרת=Evolution of Payment Systems in India|אתר=Reserve Bank of India}}</ref>

מכשירים פיננסיים המזכירים את ההמחאה היו נהוגים כבר בעולם העתיק, אצל תושבי [[רומא העתיקה]]. אצל ה[[פרסים]] בימי [[האימפריה הסאסאנית]], במהלך המאה ה-3 לספירה, הוציאו [[מכתב אשראי|מכתבי אשראי]] שכונו "צ'אק". ב[[ימי הביניים]] נהגו ה[[מסדר אבירי היכל שלמה|טמפלרים]] להשתמש במכשיר דומה בעת מסעותיהם ל[[ארץ ישראל]]. הם היו מפקידים סכום מסוים בבית המסדר ב[[אירופה]], ויכלו למשוך אותו בהגיעם לארץ ישראל או לבית מסדר אחר באירופה, לאחר שהראו מסמך המעיד על ההפקדה. בעולם המוסלמי היה נהוג [[מכשיר פיננסי]] דומה, במיוחד לסחר עם המזרח ועם [[האימפריה המונגולית]]. ב[[הגניזה הקהירית|גניזה הקהירית]] נמצאו מסמכים בני [[המאה ה-12]] המזכירים מאוד המחאות מודרניות.

עם התפתחות המערכת הבנקאית המודרנית נוצר [[שטר|שטר החליפין]]. שטר חליפין הוא פקודה ללא תנאי, ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה, לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסוים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה. המחאה היא סוג של שטר חליפין, אך ייחודה בכך שהיא מופנית אל בנקאי. שטר החליפין הוא מושג משפטי שקיים כבר בספרות ימי הביניים. לדוגמה, בספרות השו"ת היהודית שטר חליפין מכונה לעיתים בשם "כתב חילוף". מוסד שטר החליפין קידם את הסחר בכך שפטר את הסוחרים מהצורך לשאת עמם סכומים גדולים של [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף מזומן]]. פיתוחו של [[המשפט המקובל]] מנע את התפתחות מוסד השטר ב[[אנגליה]], שכן נוהג הסוחרים בשטרות היה מנוגד להלכות העתיקות של המשפט המקובל. באמצע [[המאה ה-18]] נכנעו אף האנגלים לצורכי המסחר המודרני, ובתי המשפט של המשפט המקובל הניחו את הבסיס לדיני השטרות המודרניים. ב-[[1882]] קיבל [[הפרלמנט הבריטי]] את חוק השטרות, המהווה בסיס לדיני השטרות בארצות המשפט המקובל, ובכללן מדינת ישראל{{הערה|1=ד"ר [[יואל זוסמן]], '''דיני שטרות''', מהדורה רביעית, תל אביב, תשכ"ז, עמ' 7}}.

במדינות מסוימות, כגון [[גרמניה]], [[שווייץ]] ומדינות [[סקנדינביה]], ההמחאות מעולם לא זכו לפופולריות. במדינות אלו מקובל שהעברה של כספים מבוצעת על ידי המעביר ולא על ידי המוטב. מוסדות, חנויות ועסקים נוהגים לפרסם את פרטי החשבון שלהם באופן פומבי (על גבי כל מסמך של הארגון, למשל); אדם שמעוניין לשלם ממלא טופס [[העברה בנקאית]], עם פרטי החשבון שלו ופרטי החשבון של המוטב, ומפקיד את הטופס בעצמו בסניף הבנק.

במשך שנים רבות הייתה ההמחאה אמצעי תשלום נפוץ, אך עברה לדעיכה מאז אמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. בתשלום ישיר בחנויות ובעסקים עברו מרבית הלקוחות להעדיף שימוש ב[[כרטיס חיוב]] (כדוגמת [[כרטיס אשראי]] או [[כרטיס חיוב מיידי]]) או אף ב[[מזומן]].

==הפרטים המופיעים על פני ההמחאה==
{{ממוזער|[[קובץ:BritishChequeAnnotated.png|350px|ממוזער]]
|תיאור=
# שם המוסד הפיננסי
# המוטב
# תאריך ההנפקה
# סכום התשלום
# המושך, האדם או הישות כותבי ההמחאה
# חתימת המושך
# פרטי המחאה לקריאה ממוכנת
}}
החוק הישראלי מגדיר שיק כ{{ציטוטון|שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה|סעיף 73 לפקודת השטרות}}.

בהיות ההמחאה שטר חליפין, הרי היא עונה על ההגדרות הכתובות בפקודת השטרות לעניין היסודות הנדרשים למתן תוקף למסמך כשטר. הגדרת השטר בחוק מפרטת יסודות אלו:{{ציטוט|מרכאות=כן|שטר חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסוים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה|מקור=סעיף 3(א) לפקודת השטרות}}

מיסודות אלו נגזרת צורת ההמחאה:
* "פקודה" - בהמחאה צריך להיות ביטוי המופנה אל הבנק בצורת ציווי. לרוב יש שימוש במונח "שלמו".
* "ללא תנאי" - ההמחאה אינה צריכה להיות מותנית בתנאי כלשהו. מקובל שלא להתייחס להגבלת המוטב כתנאי לעניין זה. ניסוח על פני השטר במילים "לביטחון" מהווה מעין תנאי, אך לפי פסיקת [[בית המשפט העליון]]{{הערה|1=ע"א 358/80 קדש נפתלי נ' מושב שאר ישוב פד"י לז(3) 830, בעמ' 834.}} אין תנאי זה פוסל את ההמחאה.
* "מאת אדם אל חברו" - האדם הוא המושך, בעל החשבון, וחברו הוא הבנק שבו מתנהל החשבון. פרטי האדם ופרטי הבנק צריכים להופיע בבירור על פני ההמחאה. כללי שיקים ללא כיסוי, התשנ"ב-1992, קובעים את הפרטים המתייחסים אל המושך, הצריכים להופיע על פני ההמחאה, והם השם, [[מספר זהות|מספר הזהות]] והמען.
* "חתומה בידי נותנה" - ואכן, בהמחאה ישנו מקום המיועד לחתימת המושך.
* "לשלם לאדם פלוני, או לפקודתו, או למוכ"ז" - בהמחאה ישנו מקום המיועד לשמו של המוטב. לרוב הניסוח הוא "שלמו לפקודת", אך לעיתים נמחקת המילה "לפקודת" על מנת להגביל את הסחירות של ההמחאה.
* "סכום כסף מסוים" - במרבית ההמחאות ישנו מקום לכתיבת הסכום הן במילים והן בספרות.
* "עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה" - בהמחאה ישנו מקום לכתיבת התאריך. התוקף של המחאה רגילה הוא ל-6 חודשים. על פי סעיף 73(ב) לפקודת השטרות, "שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול אלא מהתאריך הנקוב בו". המחאה שנכתבה לתאריך עתידי קרויה '''המחאה מעותדת''' או בלשון עממית '''צ'ק דחוי'''. בעבר הבנקים בישראל חויבו לפרוע המחאה מעותדת גם אם התאריך הרשום עליה טרם הגיע.

[[קובץ:A woman gave birth to quadruplets at the Hillel Yaffe hospital in Hadera (FL62942324).jpg|250px|ממוזער|המחאה של [[בנק הדואר]] בישראל, עם ספח, לתשלום [[מענק לידה]] על ידי [[הביטוח הלאומי]] עבור לידת [[היריון מרובה עוברים|רביעייה]], מוענק ליולדת חיה רפפורט ב-[[1981]].]]
מלבד פרטים אלו הנדרשים על פי החוק על מנת ליתן תוקף להמחאה כשטר, נהוג לציין פרטים נוספים על פני ההמחאה:
* המחאות מגיעות לרוב בפנקסים המכילים 25 המחאות. בפנקס ישנו ספח, המאפשר רישום פרטי ההמחאה, על מנת שניתן יהיה לעקוב אחר ההמחאות שהוצאו מן הפנקס.
* ההמחאה כוללת (בדרך כלל בשורה התחתונה) גם את פרטי חשבון הבנק, הסניף בו מתנהל החשבון ומספר ההמחאה.

סעיפים 76 עד 84 לפקודת השטרות עוסקים ב"שיקים משורטטים" ועיקרם הוא כי שיק המשורטט באופן המתואר בסעיף (לרוב שני קווי אלכסון, המכונים בלשון עממית "קרוס"), אינו ניתן לפרעון באמצעות תשלום כסף מזומן בדלפק הבנק, אלא רק באמצעות הפקדת כסף בחשבון בנק של המוטב. המדובר באמצעי ביטחון. כך, למשל, אדם שגנב שיק שאינו משורטט, וזייף חתימת היסב לטובתו, יוכל לגבות את סכום השיק במזומן בדלפק הבנק ולהימלט מבלי שנודעו עקבותיו. לו היה השיק משורטט, חייב היה להפקיד את תמורתו בחשבון בנק, דבר המאפשר התחקות אחר עקבותיו.

אוחז כשורה בהמחאה יכול להסב את ההמחאה, באמצעות חתימת היסב. חתימות היסב נהוג לחתום בגב ההמחאה.

תקן 501 של בנק ישראל לשיק אחיד עדכן בשנת 2019 את מבנה השיק, ובין השאר קבע את החלפת המקום בין התאריך והחתימה, כך שהחתימה תהיה רחוקה יותר מההדפסה של מספר המזהה של השיק, החשבון והבנק - במטרה לצמצם הסתרות של נתונים אלו על ידי חתימה גדולה או שימוש בחותמת. כמו כן התווספה טבלא בגב השיק.

==הגבלות והרחבות==
על פי החוק, כדי לתת תוקף להמחאה, על המושך הוא בעל ההמחאה למלא שדה אחד בלבד והיא חתימתו
* אם לא מולא הסכום, המוטב יכול למלא כל סכום.
* אם לא מולא שם המוטב, ההמחאה היא "פתוחה", ויכולה לעבור לכל אדם.
* אם לא נרשם התאריך, ההמחאה נחשבת למזומן ויכולה להפדות בכל זמן.
* '''הגבלת סחר''' - באמצעות מחיקת המילה "לפקודת" (הן בעברית והן באנגלית) והוספת המילה "בלבד" אחרי שם המוטב.
* '''הגבלת אופן משיכה''' - באמצעות "קרוס" או בעברית "צ'ק משורטט", יהיה אפשר לפדות את ההמחאה רק באמצעות הפקדה לחשבון המוטב באמצעות בנק אחר ולא בדלפק הסניף של בעל החשבון.
'''המחאת ביטחון''' - לעיתים ניתנות המחאות שלא לפרעון אלא אם יתמלאו תנאים מסוימים, למשל במקרה של [[שכירות (מקרקעין)|השכרת דירה]], להבטיח את שלמותה של הדירה או הבטחת תשלום שכר הדירה. בהמחאת ביטחון יש לכתוב את המילים "לביטחון בלבד". ברם, המחאה זו היא המחאה רגילה לכל דבר ועניין, ואם הופקדה יוטל [[נטל ההוכחה]] על המושך ולא על מוטב ההמחאה.

==כיבוד המחאה וחילולה==
על פי הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב-1992, בנק שהוצגה לו המחאה לפרעון, יזכה את חשבון לקוחו בסכום השיק עוד באותו [[יום עסקים]]. אך המדובר בזיכוי ארעי. הזיכוי הופך לזיכוי של קבע לכל היותר לאחר שלושה ימי עסקים נוספים{{הערה|שם=מועד זיכוי וחיוב בשיקים|1=חוק הבנקאות (שירות ללקוח), [http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/BankingLegislation/DocLib/154.pdf הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ"ב - 1992], באתר בנק ישראל}}. במהלכם, הזיכוי ניתן לביטול למפרע, אם הבנק לו הוצג השיק לפרעון סירב לפרוע אותו. דהיינו, אם ההמחאה הוצגה במהלך יום העסקים של 1 בחודש, אזי ייתכן שהזיכוי יבוטל לא יאוחר מ-<math>4=1+3</math> בחודש, אלא אם במהלכם חלו [[יום שבתון|ימי שבתון]] של כלל המשק, אז המועד ידחה בהתאם

ההמחאה עצמה עוברת במערכת של [[מסלקה]] בין בנקאית, שבה היא נבדקת, ומאושרת לפרעון תוך ביצוע התחשבנות הדדית בין הבנקים. ישנן המחאות שלא תיפרענה, אם מסיבה טכנית, כגון פגם בחתימה או בהיסב, אם בשל הוראת ביטול שניתנה להמחאה על ידי המושך, ואם בשל אי כיסוי מספיק בחשבון המושך. אי כיבוד המחאה על ידי הבנק הנמשך קרוי בפקודת השטרות "חילול". בעל השיק יכול לבטל את השיק עד יום הצגתו, כולל ביום זה עצמו. לעיתים המחאה יכולה להיות מסורבת או מוחזרת מטעמים טכניים, למשל תאריך לא חוקי, או אי חתימה של המוטב על גב ההמחאה. במקרה שיש להפקיד המחאה בידי צד שלישי, (כך שאיננו יכול לחתום במקום המוטב) על הפקיד של הבנק של בעל החשבון המוטב להחתים את ההמחאה בחותמת "זיכינו חשבון המוטב".

המחאה שלא כובדה בשל אי כיסוי מספיק, קרויה "שיק שסורב". בשיקים שסורבו עוסק בישראל חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, הקובע סנקציות שונות לבעלי חשבונות בנק שבהם סורבו עשרה שיקים במשך שנים-עשר חודשים (ובלבד שחלפו חמישה-עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון). החשבון ייקרא "חשבון מוגבל" ובעליו ייקרא "לקוח מוגבל". על חשבון מוגבל ולקוח מוגבל מוטלות הגבלות שונות, והוא מפורסם ברשימה שמנהל [[בנק ישראל]] (ראו [https://www.boi.org.il/information/restricted_accounts/ מערכת איתור חשבונות מוגבלים]). על פי סעיף 432 ל[[חוק העונשין]], המושך שיק מתוך ידיעה שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 יום לאחריו, או אין לו יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאי, והשיק הוצג לפרעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו - מאסר שנה או קנס.

==המחאה בנקאית==
{{הפניה לערך מורחב|המחאה בנקאית}}
[[המחאה בנקאית]] היא המחאה שהוצאה על ידי הבנק עבור לקוח פרטי ששילם כסף מזומן תמורתה. על המחאה בנקאית חתומים מורשי חתימה של הבנק בלבד. הלקוח בוחר אם ברצונו שיהיה כתוב "למוטב בלבד" או קרוס על גבי ההמחאה. ההמחאה ניתנת לתאריך יום הוצאתה, ולהבדיל מהמחאה רגילה אין לה תוקף של חצי שנה לפירעון, אלא תכובד בכל זמן (עד 7 שנים מתאריך פרעונה). מכיוון שהבנק ערב לתשלומה של המחאה כזו, קיימת סבירות גבוהה מאוד שיהיה לה כיסוי. קניית המחאה בנקאית כרוכה ב[[עמלה]] בהתאם לתעריפון הבנק. הצורך בהמחאה בנקאית מתעורר כאשר מקבל ההמחאה רוצה לדעת בוודאות שההמחאה תיפרע (להבדיל מהמחאה אישית שעלולה להתגלות כחסרת כיסוי).

כלומר המחאה מבטיחה שבמידה וההמחאה לא זויפה הכסף אכן קיים וניתן להעברה (בניגוד לצ'ק רגיל שגם אם הוא לא מזויף הכסף לא בהכרח קיים/ניתן להעברה), קיים בלבול{{הערה|https://www.fridmanwork.com/MDx-lawyer36872.html|שם=פסק הדין בנושא צ'ק בנקאי מזויף}} שגורם לאנשים לחשוב שהמחאה בנקאית היא בטוחה יותר מהמחאה רגילה אך המחאה בנקאית כמו כל המחאה אחרת ניתנת לזיוף.

== המחאת דואר ==
[[המחאת דואר]] היא שיטה להעברת סכומי כסף באמצעות המחאה המונפקת ביחידות הדואר לכל מאן דבעי, ללא צורך בחשבון בנק. המחאות אלה ניתנות תמורת כסף [[מזומן]] ומיועדות להישלח באמצעות שירותי ה[[דואר]]. הנושה יכול לפדות את ההמחאה בכל בנק דואר, בשונה מהמחאת כסף.

==המחאת נוסעים==
המחאת נוסעים היא המחאה בסכום קבוע המאפשרת לחותם לבצע תשלום בלתי מותנה לצד ג', וזאת מאחר שנותן ההמחאה שילם מראש לבנק האמור לפרוע את ההמחאה. בשל העובדה שהמחאות נוסעים שאבדו או נגנבו יכולות להיות מוחלפות על ידי הבנק, הן משמשות בעיקר אנשים היוצאים לחופשה או לעסקים מחוץ לארצם, כתחליף לתשלום במזומן. עם התבססות מעמד [[כרטיס אשראי|כרטיס האשראי]] פחת השימוש בהמחאת נוסעים. המחאות נוסעים נקובות במספר [[מטבע]]ות כגון [[דולר ארצות הברית]], [[דולר קנדי]], [[לירה שטרלינג]], [[ין יפני]] ו[[אירו]], והן מגיעות לרוב בפנקסים בני חמש או עשר המחאות בסכומים שונים. ההמחאה אינה נוקבת בתאריך, תוקפה אינו פג, וניתן להשתמש בה בכל מועד עתידי. מסיבה זו, היות שעל פי רוב זמן רב חולף בין רכישת ההמחאות לתשלום בהן, נוהגים רוב הבנקים שלא לגבות עמלה על ההמחאות, שכן למעשה המדובר ב[[תזרים מזומנים]] הניתן חינם לבנק, ומאפשר לו בינתיים לעשות שימוש בכסף לצורכי מסחר. גם כאשר גובים בנקים [[עמלה]] על המחאות נוסעים, בדרך כלל מדובר בעמלה נמוכה, לרוב כאחוז מסכום ההמחאות שנמכרו.

== ניכיון המחאות ==
נכיון המחאה הוא הסבתהּ על ידי הנפרע לצד ג' כלשהו, בתמורה הפחותה מהסכום הנקוב בהמחאה. אותו צד ג' יכול להיות [[בנק]], [[חברה פרטית]] או ציבורית. הנכיון מקביל ל[[הלוואה]] שנותן צד ג' לנפרע. הרווח הצפוי של הצד השלישי מעסקת הנכיון נובע מההפרש שבין הסכום הנקוב בשיק ובין התמורה הפחותה ששולמה על ידיו לנפרע, ובכך מקבל מעין [[ריבית]]. בעת ביצוע ניכוי המחאה מקבל הנפרע סכום כסף מופחת מזה הנקוב בהמחאה ומכאן השימוש במונח "ניכוי"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/2019/03/27/מילים-מתבלבלות/|כותרת=מילים מתבלבלות - ניכוי וניקוי|אתר=האקדמיה ללשון עברית}}</ref>.

==קליטת פרטי ההמחאה במחשב==
לקליטת פרטי ההמחאה ב[[מחשב]] משמש פעמים רבות [[קורא המחאות]], שהוא התקן [[קלט]] המסוגל לקרוא את הפרטים המזהים המופיעים בחלק התחתון של ההמחאה. פרטים מזהים אלה, הכוללים את זיהוי הבנק, הסניף, מספר החשבון ומספר המחאה, מודפסים על הצ'ק ב[[דיו מגנטי]] או בטכניקה אחרת הניתנת לקריאה באמצעות מכונה. קורא הצ'קים משמש לקליטת פרטיו של הצ'ק ב[[מערכת מידע|מערכות המידע]] המטפלות בו:
* בעת קבלת צ'ק בבית עסק, נקראים פרטיו באמצעות קורא צ'קים המחובר ל[[קופה רושמת|קופה הרושמת]], כחלק מתהליך רישום העסקה.
* בעת הפקדת הצ'ק בבנק, נקראים פרטיו באמצעות קורא צ'קים המחובר למסוף המשמש את פקיד הבנק, כחלק מתהליך רישום ההפקדה. כמו כן, ניתן להפקיד צ'ק במכונה המיועדת לכך ללא עזרתו של פקיד, למשל בכספומטים מסוימים.
משנת 2019 אפשר להפקיד המחאות על ידי צילומם גם דרך אפליקציות הבנקים בסמארטפונים. ובתנאי שיהיו מוסבים על שם המפקיד ושמצוין למוטב בלבד וסימן קרוס.

== צ'ק דיגיטלי ==
במרץ 2022 פרסם [[בנק ישראל]] [[קול קורא]] לאפיון טכנולוגי לתחליף דיגיטלי להמחאות נייר.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת =קול קורא להתייעצות לגבי אפיון טכנולוגי של הוראת חיוב דיגיטלית, תחליף דיגיטלי לצ'ק מנייר|כתובת = https://www.boi.org.il/publications/1607/קול-קורא-להתייעצות-לגבי-אפיון-טכנולוגי-של-הוראת-חיוב-דיגיטלית-תחליף-דיגיטלי-לצק-מנייר/|אתר =בנק ישראל |תאריך_וידוא =|הכותב =|תאריך =23 במרץ 2022}}}} בנק ישראל מעוניין לקדם את הצ'ק הדיגיטלי, בין היתר כדי לייצר אמצעי תשלום דיגיטלי נוסף, שיקל על ביצוע תשלומים, ושבאמצעותו אף ניתן יהיה לפקח בצורה טובה יותר על העברות הכספים לעומת אלה המבוצעות באמצעות המחאות מנייר.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|בדרך לצמצום הצ'קים מנייר? בנק ישראל קורא לציבור להציע תחליפים טכנולוגיים|economy/article/rkc84yom9|23 במרץ 2022}}}} באמצעות צ'ק דיגיטלי, בדומה להמחאות נייר, ניתן לבצע פריסה של תשלומים, לשלוח תשלום דחוי או סחיר ועוד. הצ'ק הדיגיטלי גם חוסך את הצורך באיסוף, שילוח, מפגש פיזי, אחסנה והפקדה, כפי שמתבצע בהמחאות מנייר.

ההבדל המרכזי בין צ'ק דיגיטלי לאפליקציות התשלומים המקומיות השונות הוא שהאפליקציות מבוססות על [[כרטיס אשראי]], ואילו צ'ק דיגיטלי אינו מבוסס על כרטיס אשראי, ועל כן אינו תופס את מסגרת האשראי של שולח התשלום. בצ'ק דיגיטלי סליקת התשלום מתבצעת ישירות מחשבון הבנק של שולח התשלום לחשבון הבנק של המוטב, כאשר כל התהליך מתנהל ללא צורך בנייר.

נכון לסוף שנת 2023 יש ב[[ישראל]] שני גופים פיננסיים המציעים צ'ק דיגיטלי: בנק לאומי{{הערה|[https://www.leumi.co.il/Articles/37638 שיק דיגיטלי]}} וחברת וי צ'ק (V-CHECK).{{הערה|{{TheMarker|ג'ניה וולינסקי|חברת וי צ'ק, שעוסקת בצ'קים דיגיטליים, קיבלה רישיון מרשות שוק ההון|00000185-4946-d9c8-aff7-5b7f4d2b0000|25 בדצמבר 2022}}}}{{הערה|{{וואלה|מערכת וואלה! טכנולוגיה|⁨לראשונה בישראל: אישור של רשות שוק ההון לניכיון צ'ק דיגיטלי⁩|3613902|5 באוקטובר 2023}}}}

== מעמדה של המחאה במשפט העברי ==
פוסקי ההלכה נחלקו לגבי מעמדה של המחאה ב[[משפט עברי|משפט העברי]]. הרב חיים בלוך סיכם את המחלוקת כך:<blockquote>על פי החוק לשיק יש משמעות כפולה: האחת, כחלק מדיני שליחות – הוא הוראה לבנק לתת כסף למחזיק בשיק מתוך הפיקדונות של כותב השיק. והשנייה, כחלק מדיני שטרות – התחייבות של כותב השיק אותה ניתן לממש בבית המשפט.

בעקבות כך, נחלקו האחרונים בשאלת מעמדו ההלכתי של שיק. יש שסברו שדינו רק כהוראה לתשלום, יש שסברו שדינו ככסף מזומן ויש שסברו שדינו בהתאם למקובל כדין התחייבות (בנוסף על היותו הוראה לתשלום).

המחזיקים בדעה השלישית, השוו שיק לשטר למוכ"ז ("ממרני") שמעמדו נדון בהלכה באריכות, ונקבע שיש לו תוקף הלכתי על פי מנהג הסוחרים. במסגרת זו נחלקו אחרונים בשאלה האם יש להחיל את [[תקנת השוק]] המגנה על מי שקיבל שטר למוכ"ז בתום לב לאחר תשלום תמורה. ברוח זו כתב בשו"ת [[יצחק יעקב וייס|מנחת יצחק]] שגם בנוגע לשיק יש לקבל את החוק המגן על אוחז כשורה, בתמורה וב[[תום לב]], כיוון שהחוק מקביל לתקנת השוק{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://asif.co.il/wpfb-file/8_3-pdf-2/|כותרת=מעמדו ההלכתי של שיק והדין כשאבד – ספריית אסיף|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-11-21}}}}.</blockquote>

==מטבעות לשון==
* '''צ'ק ללא כיסוי''' - התחייבות שאין לה גיבוי, אדם שאין גיבוי להבטחות שלו
* '''צ'ק פתוח''' - אשראי לא מוגבל, נתינת אמון לא מסויגת

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=צ'ק|ויקימילון 2=המחאה}}
* עו"ד [[יוסף ויצמן]], [http://www.kikar.co.il/166698.html מתן המחאה בנקאית ללא כיסוי מהווה עבירה פלילית], מתאריך 19 מרץ 2015 באתר [[כיכר השבת (אתר אינטרנט)|כיכר השבת]]
* מרים בן-פורת "[http://idclawreview.org/2006/02/01/volume5_ben-porat/ האומנם המחאה היא עסקה ריאלית?]" [[משפט ועסקים]] כרך ה (2006)
* מרים בן-פורת "[http://idclawreview.org/2005/02/01/volume3_ben-porat/ קיום חיוב על-דרך המחאה של חיוב אחר (או "קיום על-תנאי") וחשיבות ההבחנה בין סוגי ההמחאות]" משפט ועסקים כרך ג (2005)
* מאתר [[בנק ישראל]]: [http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/BankingLegislation/Pages/Default.aspx חקיקה בנקאית - חוזרים, נהלים ודברי הסבר], ובה גם חוקים וכללים העוסקים בשיקים
*[https://www.ibank.org.il/צק-בטוח/ כתבה בנושא צ'ק בטוח], באתר [[איגוד הבנקים בישראל]]
* {{TheMarker|סיון איזסקו|המשטרה הסירה את התנגדותה - והצ'קים ייכנסו לעידן הדיגיטלי|1.2165120|14 בנובמבר 2013}}
* [http://www.kiryatmoshe.co.il/מאמרי-בית-הדין/274-מעמדו-של-הצ-ק-בהלכה מעמדו של הצ'ק בהלכה.]
* {{Lawguide|6182/B-23635|סכנות עיקריות בתשלום שיקים ללא רישום שם המוטב בלבד|גלעד א. בֶּר|פברואר 2019}}
* {{TheMarker|אבי וקסמן|חוק המזומן: כך ייראו הצ'קים החדשים|1.6850069|17 בינואר 2019}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007285078305171|המחאות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בנקאות]]
[[קטגוריה:דיני שטרות]]
[[קטגוריה:מסמכים משפטיים]]
[[קטגוריה:אמצעי תשלום]]
[[קטגוריה:חברה ללא מזומן]]