הצגת המקור של הדף "הפלרת מי שתייה"

{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=בריאות}}
'''הפלרת מי שתייה''' היא הוספה מערכתית על ידי רשויות המדינה של [[פלואוריד]] ל[[מי שתייה]] המועברים לשימוש ה[[אוכלוסייה]], במטרה להפחית את שיעור ה[[עששת]] אצל האוכלוסייה בכלל ואצל ילדים בפרט, כיוון שילדים נוטים לפתח עששת בקלות יחסית.

נכון לאמצע [[העשור השני של המאה ה-21|העשור השני של המאה ה־21]], כ־400 מיליון נפש ברחבי העולם שותים מים מופלרים.

בישראל, נכון למרץ 2024, מי השתייה אינם מופלרים.{{הערה|שם=מקורות|[https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1581001-1582000/P1581365-00.pdf מקורות חברת מים בע"מ דוח תקופתי לשנת 2023], עמ' א-118, [[21 במרץ]] 2024, באתר [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]}}

==מטרת הפלרת המים==

[[יון]] ה[[פלואוריד]] משפר את עמידות [[אמייל השן]] ל[[עששת]] משום שהפלואוריד הופך חלק מההידרוקסיאפטיט שיוצר את האמייל ל[[אפטיט|פלואורואפטיט]] שהוא [[בסיס חלש]] יותר, ולכן נתקף פחות על ידי [[חומצה]] (כדוגמת [[חומצה לקטית|חומצת חלב]] שנוצרת על ידי רובד חיידקי השן).

<math>Ca_{10}(PO_4)_6(OH)_2 + 2F^- \Rightarrow Ca_{10}(PO_4)_6F_2 + 2OH^-</math>

ברוב [[משחת שיניים|משחות השיניים]] נמצאים פלואורידים, בדרך כלל כמה פלואורידים שונים במשחה אחת, ביניהם: [[אמין פלואוריד]] ('''NH<sub>3</sub>F''') ו[[נתרן פלואורי]] ('''NaF''').

במטרה להביא פלואוריד להיקף רחב של אוכלוסייה, החליטו בחלק מהמדינות על הפלרה של מי השתייה המועברים לשימוש הציבור הרחב. הדבר מסייע במיוחד להבאת הפלואוריד אל שכבות סוציואקונומיות נמוכות, אשר מקפידות פחות על [[היגיינת הפה]].

כך למשל מופיע בפרסומי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]:{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/archive/quarterly/q136_heb.htm], – סעיף 623 כללי}}
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=
אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות מוצא שונות, ועקב כך קיימות בקרב האוכלוסייה בעיות שיניים מגוונות. במהלך השנים נערכו בישראל סקרים בתחום בריאות הפה. ... נמצא, כי חלה עלייה בשיעורי עששת עד שנות ה-80', ואילו בשני העשורים האחרונים ניכרת מגמה של ירידה, במיוחד במקומות שבהם הוסף פלואוריד למים או שהיה בהם פלואוריד טבעי. בקרב כמה קבוצות עולים גדולות נמצא צורך בטיפול דנטלי מקיף. כמו כן, נמצא כי בקרב קבוצות אלו ישנה רמה נמוכה של מודעות וחינוך לבריאות הפה. המסקנה היא, כי יש לקדם צעדים לחיזוק מערך בריאות הפה ובמיוחד בתחום המניעתי.}}

==כימיה==
ההפלרה נעשית לרוב על ידי הוספת אחת משלוש תרכובות:
#נתרן פלואוריד (NaF)
#[[חומצה פלואורוסיליצית]] (H<sub>2</sub>SiF<sub>6</sub>)
#[[נתרן פלורואציסטי]] (Na<sub>2</sub>SiF<sub>6</sub>)

נתרן פלואוריד (NaF) – היה תוסף הפלואוריד הראשון בשימוש. הוא נבחר בתחילה לא רק על סמך תכונותיו אלא גם משום שרעילותו והשפעותיו הפיזיולוגיות נלמדו בקפידה. נתרן פלואוריד הוא חומר לבן חסר ריח המגיע בצורת אבקה או גבישים בגדלים שונים, הוא [[רעל|רעיל]] מאוד, חסר [[צבע]] ו[[מסיסות|מסיס]] ב[[מים]]. משקלו המולקולרי הוא 42.00. מסיסותו כמעט קבועה 4 גרם ל-100 מיליליטר מים בטמפרטורות הקיימות בדרך-כלל בטיפול במים. כאשר מוסיפים אותו למים הוא מתפרק ליונים של +Na ושל -F.

ה-pH של המים המטופלים נותר קרוב לנייטרלי, בערך של 7.6. נתרן פלואורי נמצא באופן טבעי במים בכמות של עד מיליגרמים ספורים לליטר מים ואינו נחשב על ידי רוב המומחים כמזיק בריכוז זה.

[[חומצה פלואורוסיליצית]] (H<sub>2</sub>SiF<sub>6</sub>) היא חומצה חזקה שאת שיווי המשקל שלה עם [[מים]] ניתן לתאר במשוואה הבאה:
<math>H_2SiF_6 +4H_2O \Leftrightarrow Si(OH)_4 +6H^+ + 6F^- </math>

הפירוק של היון <math>SiF_6^{2-}</math> לתוצרים בצד הימני של המשוואה לעיל הוערך כמוחלט בשיווי משקל בערכי pH מקובלים במערכות מים ציבוריות (pH>7). במים המסופקים בישראל נע ה-pH בדרך כלל בין 7.3 ל-8.3. פירוק מוחלט בשיווי משקל משמעו כי כימאים ידווחו, בהסתמך על קבועי שיווי המשקל השמרניים ביותר בספרות הכימית, שהיחס Si(OH)4 / SiF62 ב-pH 8 וריכוז פלואוריד של 1 מ"ג לליטר יהיה עשר בחזקת 26.{{הערה|כלומר, עבור כל מולקולה של חומצה פלואורוסיליצית שלא התפרקה קיימות 10,000,000,000,000,000,000,000,000 מולקולות של Si(OH)<sub>4</sub>.}}
לכן, ריכוז <math>SiF_6^{2-}</math> הנוצר בשיווי משקל במערכות אספקת מים בהם מתאימים ריכוז פלואוריד על ידי הוספת H<sub>2</sub>SiF<sub>6</sub> לערך של 1 מ"ג לליטר יהיה קטן ביותר (<<<1 part per trillion).
הזמן להגעה לשיווי המשקל הכימי הוא שניות ובמקסימום דקות ספורות.
pH המים המטופלים יורד בדרך כלל במעט, בערך של לא יותר מ-0.1 (לדוגמה מ-7.4pH ל-7.3).

ה[[חומצה פלואורוסיליצית|חומצה הפלואורוסיליצית]] היא תוצר לוואי של תעשיית ה[[פוספטים]].{{מקור}}

== היסטוריה ==
[[קובץ:H-Trendley-Dean.jpeg|שמאל|ממוזער|180px|ד"ר טרנדלי דין שחקר את הקשר בין תחלואה בפלואורוזיס לבין פלואוריד במי השתייה]]
בראשית [[המאה ה-20]], לאחר אפיון מחלת ה[[פלואורוזה]], נמצא קשר הפוך בין פלואורוזה ל[[עששת]]. לאחר שבשנת [[1931]] נמצא קשר בין הפלואורוזה לריכוז ה[[פלואוריד]] במי השתייה, ביצע ד"ר טרנדלי דין, קצין רפואת שיניים בשירותי בריאות הציבור האמריקאי, מחקר אפידמיולוגי על קשר בין תחלואה בפלואורוזיס לבין פלואוריד במי השתייה. הוא אסף נתונים אפידמיולוגיים על 21 ערים ב[[ארצות הברית]] ומצא כי בדרך כלל, ברמה של 1 ppm של פלואוריד במי השתייה תופעת הפלואורוזה הייתה מינימלית, והייתה גם ירידה משמעותית ברמת העששת.

בשנת [[1942]] נערך מחקר מקיף בילדים בגילאי 12–14 מ-21 ערים בארצות הברית{{הערה|1=Arnold FA, Likins RC, Russel AL & al .Fifteenth year of the Grand Rapids fluoridation study. J Am Dent Assoc, 1962;65: 780-785.|כיוון=שמאל}} בהן היו רמות שונות של פלואוריד במי-השתייה. נמצא שיעור גבוה של תחלואה בעששת בערים שבהן רמת הפלואוריד במים הייתה מתחת ל-0.2 חל"מ לעומת שיעור תחלואה פחות ב-50%–60%, כמעט ללא סימני הפלואורוזיס, בערים שבהן הייתה רמת הפלואוריד במים מעל 0.6 חל"מ.

לראשונה הוכנס פלואוריד למים ב[[גרנד רפידס]] שב[[מישיגן]] בשנת [[1945]]. אז גם הוחל במחקרי "מקרה-ביקורת" בהם נעשתה השוואה של שיעורי עששת בקרב תושבי ארבע ערים בארצות הברית שמי שתייה שלהן הופלרו לריכוז של 1.0–1.2 מ"ג לליטר, עם תושבי ארבע ערים סמוכות שקיבלו מי שתייה טבעיים עם רמות פלואוריד נמוכות. אחרי 15 שנה של מעקב ובדיקות נמצא, ששיעור הימצאות העששת פחת ב-50–70 אחוז בקרב ילדי קהילות שצרכו מים מופלרים.{{הערה|1=Burt BA, Eklund SA. '''Dentistry ,Dental practice and the community''' .5th ed. Philadelphia, Pennsylvania: WB Saunders, 1999.|כיוון=שמאל}}

==בטיחותה ויעילותה של ההפלרה==
לאורך המאה ה-20 מוסדות רבים ניסו להעריך את רמת הבטיחות של הפלרת מי השתייה, ואת עצם היעילות של ההשקעה הכספית במהלך הזה.

ריכוז הפלואור הנחשב לבטוח על פי [[ארגון הבריאות העולמי]] היא 0.5–1.0 מיליגרם לליטר.{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:0|{{קישור כללי|כתובת=https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/39746/WHO_TRS_846.pdf|הכותב=|כותרת=Fluorides and oral health|אתר=[[ארגון הבריאות העולמי]]|תאריך=}}}} נכון לשנת 2019, [[משרד הבריאות]] בישראל מקפיד על מינון זהיר של 0.7 מיליגרם לליטר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/Dental_health/information/Pages/fluoride-QA.aspx|הכותב=|כותרת=שאלות ותשובות בנושא פלואוריד והפלרת מי השתיה|אתר=משרד הבריאות|תאריך=}}}} ארגון הבריאות העולמי מדגיש שיש לבצע מעקב קפדני אחר ריכוז הפלואור במים ולוודא שהם במינון המומלץ, מכיוון שכמות גדולה מדי, שעשויה להימצא במים גם באופן טבעי, עלולה לגרום לנזקים שונים, ואילו כמות נמוכה מדי לא מספיקה כדי לסייע לבריאות השיניים של הציבור.{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:0}}

=== תמיכת ארגוני הבריאות ===
ארגוני בריאות בכלל, ורפואת שיניים בפרט, תומכים באופן עקבי בהפלרת מי השתייה.

ארגון הבריאות העולמי החל לתמוך בהפלרת מי שתייה משנת [[1964]]. ב-[[1994]] פרסמה ועדת מומחים של הארגון דו"ח שאישש את תמיכת הארגון בהפלרה כאמצעי בטוח ואפקטיבי למניעת [[עששת]]. הוועדה הצהירה: "אם לקהילה יש מערכת אספקת מים בצנרת, הפלרת מים היא השיטה האפקטיבית ביותר להגיע לכלל האוכלוסייה, כך שכל השכבות בחברה יפיקו את יתרונותיה ללא צורך בהשתתפות פעילה של הפרט".{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:0}}

[[ארגון רופאי השיניים האמריקאי|ארגון רופאי השיניים של ארצות הברית]] {{אנ|American Dental Association}} מצטטים מחקרים רבים אשר נעשו במשך 60 שנה שמצביעים באופן עקבי על הבטיחות והיעילות שבהפלרת מי השתייה בשמירה על בריאות הפה והשיניים של ילדים ומבוגרים (מניעת עד 65 אחוז מנגעי העששת בשיני חלב ועד 35 אחוז בשיניים קבועות). כ-20–40 אחוז מאירועי העששת נמנעים בעקבות הפלרת מי שתייה,{{הערה|1=Fluoridation facts, ADA, 2005 |כיוון=שמאל}} גם בעידן זה של זמינות פלואוריד ממקורות נוספים.{{הערה|1=McDonagh MS, Whiting PF, Wilson PM, Sutton AJ, Chestnutt I, Cooper J, Misso K, Bradley M, Treasure E, Kleijnen J. Systematic review of water fluoridation. BMJ. 2000 Oct 7;321(7265):855-9.|כיוון=שמאל}}

בשנת [[2000]] פורסם בארצות הברית [[דין וחשבון (מסמך)|דו"ח]] הרופא הראשי (Surgeon General) בנושא בריאות הפה והשיניים. מסקנת הדו"ח הייתה כי הפלרת מי שתייה היא האמצעי היעיל והבטוח ביותר למניעת עששת והתרומה החשובה ביותר לקידום בריאות השיניים לבני כל הגילאים לכל שכבות האוכלוסייה ובעיקר לשכבות המצוקה החברתית-כלכלית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nidcr.nih.gov/research/data-statistics/surgeon-general|הכותב=|כותרת=2000 Surgeon General’s Report on Oral Health in America|אתר=National Institute of Dental and Craniofacial Research|תאריך=}}}}

ה-[[המרכז לבקרת מחלות ומניעתן|CDC]] (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן) בארצות הברית הכריז ב-[[1999]] כי הפלרת מי השתייה היא הגורם המרכזי שהקטין את עששת השיניים בעולם במחצית השנייה של המאה הקודמת. ההפלרה, על פי CDC, נמנית בין עשרת ההישגים הגדולים בבריאות הציבור במאה העשרים בשורה אחת עם [[חיסון|חיסוני ילדים]] ו[[פיסטור חלב]].{{הערה|[http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/00056796.htm Ten Great Public Health Achievements -- United States, 1900-1999]|כיוון=שמאל}}

בשנת 1993 הוציאה מועצת המחקר הלאומי של ארצות הברית דו"ח המצביע על כך, שרמות הפלואוריד המותרות למי-השתייה אינן מהוות כל סיכון לתחלואה ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]], לאי-ספיקת כליות או למחלות של השלד.{{הערה|1=National Research Council ,Health effects of ingested fluoride. Report of the Subcommittee on health effects of ingested fluoride. Washington, D.C: National Academy Press;1993.|כיוון=שמאל}} בדו"ח אושרה המסקנה של הסוכנות האמריקאית לשמירת הסביבה, כי ריכוז פלואוריד במים ברמה של עד 4 חלקיקים למיליון (ppm) הוא בעל שוליים מתאימים של בטיחות.

בסקירת תוצאות מחקרים משנת [[2009]] נטען כי חלה התדרדרות בבריאות השיניים בקנה מידה גלובלי. נטען כי אחד הגורמים להתדרדרות זו הוא הימנעות מהפלרת המים והימנעות מהפלרת משחות השיניים{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19281105?ordinalpos=1&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDocSum The global increase in dental caries. A pending public health crisis Bagramian RA, Garcia-Godoy F, Volpe AR. Am J Dent. 2009 Feb;22(1):3-8.]|כיוון=שמאל}} בסקירת מחקרים משנת [[2008]] נטען כי הפלרת מי השתייה בהתאם לכמות שבתקן אגודת רופאי השיניים האמריקנית חשובה מאוד לבריאות השיניים הקבועות אך חשיבותה לא ברורה לבריאות שיני החלב.{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18978383?ordinalpos=4&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDocSum Fluoride supplements, dental caries and fluorosis: a systematic review. Ismail AI, Hasson H. J Am Dent Assoc. 2008 Nov;139(11):1457-68.]|כיוון=שמאל}}

=== מחקרים אקדמיים משלימים ===
מחקר מקיף שנערך בישראל בשנת 2012 מצא קשר מובהק וחזק, גם לאחר ניטרול גורמים נוספים, בין הפלרת מים לבין ירידה בעששת.{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/publicationsfiles/flouridereport2015.pdf|הכותב=|כותרת=סקר הפלרה ארצי|אתר=משרד הבריאות|עמודים=20|תאריך=}}}}

במחקר [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגי]] רחב, שכלל מעקב אחר מצב השיניים של 7,000 ילדים ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]] ב[[ארצות הברית]], הגיע למסקנה, בדומה לעמדת ארגון הבריאות העולמי, שריכוז הפלואוריד ל-1 מ"ג לליטר הוא האופטימלי למניעת עששת. הוספת פלואוריד למים (באזורים בהם ריכוזו הטבעי נמוך מ-1 מ"ג לליטר) הביאה לירידה של כ-12% במספר הילדים הסובלים מעששת ולירידה של 2.25 במספר החציוני של שיניים עששתיות. מעקב סטטיסטי לאורך שנים אישר את הקשר שבין ריכוז פלואוריד במים לתחלואת עששת.{{הערה|1=Direct evidence concerning the 'major role' of fluoride dentifrices in the caries decline - A 6-year analytical cohort study
Authors: Haugejorden O, Nord A, Klock KS
Source: ACTA ODONTOLOGICA SCANDINAVICA 55 (3): 173-180 JUN 1997
|כיוון=שמאל}}

לעומת זאת, מחקר{{הערה|1=A comparison of dental caries levels in two communities with different oral health prevention strategies stratified in different social classes
Authors: Sagheri D (Sagheri, Darius), McLoughlin J (McLoughlin, Jacinta), Clarkson JJ (Clarkson, John J.)
Source: JOURNAL OF PUBLIC HEALTH DENTISTRY 67 (1): 1-7 WIN 2007
|כיוון=שמאל}} שבדק 700 ילדים ב[[אירלנד]], שם המים מופלרים, ומ[[פרייבורג]] שב[[גרמניה]], שם אין המים מופלרים, מצא כי להפלרת מים אין השפעה משמעותית על בריאות השיניים של ילדים ממשפחות מבוססות כלכלית, אבל ההפלרה משפרת את בריאות השיניים של ילדים ממשפחות במעמד חברתי בינוני ונמוך. יש גם מחקרים שלא מצאו תועלת בהפלרה עבור כל שכבות החברה.{{הערה|1=Colquhoun, J. Child Dental Health Differences in New Zealand, Community Health Studies Vol. 11:2, pp. 85-90 (1987)|כיוון=שמאל}}{{הערה|1=Journal of the Canadian Dental Association, Vol. 53, pp. 763-765 (1987) |כיוון=שמאל}}{{הערה|1= Fluoride Vol. 23, pp. 55-67 (1990)|כיוון=שמאל}}{{הערה|1= California Department of Health records of actual DentiCal cost. Unpublished research for Writ of Mandate, Citizens Against Fluoridation vs. Attorney General Dan Lungren 7/1996|כיוון=שמאל}}{{הערה|1=Colquhoun, J. Influence of social class and fluoridation on child dental health Community Dent Oral Epidemiol Vol. 13, pp. 37-41, 1985|כיוון=שמאל}}{{הערה|1=Gray, AS Fluoridation Time for a New Base Line J Canadian Dent. Assoc. Vol. 10, 1987|כיוון=שמאל}}{{הערה|1=Yiamouyiannis, J "National Institute Dental Research study shows no relationship between fluoridation and tooth decay rate" American Laboratory 5/1989|כיוון=שמאל}}{{הערה|1=[http://www.medicalnewstoday.com/articles/21263.php כתבה מהעיתון Medicine News Today]}}

מחקרים רבים מדגישים כי השפעות השליליות של הפלואור על בריאות מתרחשות רק בעקבות חשיפה לאורך שנים ארוכות לריכוזי פלואוריד גבוהים מהמומלץ. השפעות שליליות נמצאו במחקר לריכוז פלואור גבוה יחסית של 2–5 מ"ג לליטר, והשפעות מובהקות עוד יותר נמצאו בריכוזים גבוהים עוד יותר. תופעות אלו נפוצות באזורים עם ריכוזי פלואור טבעי גבוהים בקרקע ובמים ובחשיפות תעסוקתיות ייחודיות ([[מכרה|מכרות]], תעשיית [[מתכת]]), ולא נמצא שהם נגרמים עקב שימוש בפלואור במינונים המקובלים ב[[העולם המערבי|מערב]] לצורכי מניעת עששת השן.{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:2|{{קישור כללי|כתובת=https://www.actionpa.org/fluoride/nrc/NRC-2006.pdf|הכותב=|כותרת=FLUORIDE IN DRINKING WATER:
A Scientific Review of EPA’s Standards|אתר=|עמודים=163|תאריך=}}}}

מחקרים מוצאים באופן עקבי [[קשר סיבתי עובדתי|קשר]] בין הפלרת מי השתייה לבין הגברת הסיכוי ל[[פלואורוזה]], אולם קשר זה נחשב לזניח, ולא משפיע על תפיסת ארגוני הבריאות בדבר הכדאיות של ההליך לבריאות הציבור.{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:2}}

==התנגדות להפלרת מי שתיה==
לאורך השנים קמה התנגדות להפלרת מי השתייה מטעמים שונים.

בישראל עלו הצעות להפלרת מים כבר ב[[שנות ה-70|שנות השבעים]] וכבר אז קמה לזה התנגדות, בעיקר בקרב חוגים השוחרים את [[זכויות האזרח]]{{מקור|נושא=בריאות}} שטענו כי לרשויות אין זכות להוסיף כימיקלים למים של כולם, אלא קיים חופש לחולה להחליט על קבלת או אי קבלת טיפול רפואי. בפברואר [[1979]] האיגוד למען בריאות העם בישראל נכנס לזירה ודרש "להפסיק מיד את ההכנות להזרמת פלואוריד למי השתייה לפני שיתברר בבית משפט אם יש רשות לכך, לכפות את הדבר על כל הציבור נגד רצונו".

אחד הארגונים הפעילים נגד הוספת פלואוריד היא עמותת "איזון חוזר". ארגון זה וארגונים נוספים מתחום איכות הסביבה פועלים מזה מספר שנים כנגד הפלרת המים במדינה במספר דרכים (משפטיות, ציבוריות, תקשורתיות ופרלמנטריות).

המאבק נגד ההפלרה הוביל ב־[[2002]] להגשת עתירה לבג"ץ על ידי [[עיריית הרצליה]] ו[[מרכז השלטון המקומי]] נגד [[משרד הבריאות]], [[המשרד להגנת הסביבה]], [[ועדת העבודה, הרווחה והבריאות]] של הכנסת ו[[נציב הדורות הבאים]] של הכנסת.{{הערה|1=בג"ץ 4529/02 מרכז השלטון המקומי נ' משרד הבריאות, תק-על 02(3)322 (2002)}} העתירה הוסרה בדיון השני בעצת בית המשפט בספטמבר 2002.

בכנסת התקיימו מספר דיונים בנושא ההפלרה.

====טענות נגד ההפלרה====
* קיימת [[מחלוקת מדעית]] לגבי מינון הפלואוריד המומלץ לצריכה.
* מדינות רבות בעולם מתנגדות להפלרת מי השתייה.
* רק 8 מדינות בעולם כולו מפלירות למעלה מ־50% ממי השתייה שלהן. 97% ממדינות [[אירופה]] לא מפלירות את המים.

ב־[[1950]] התעוררה התנגדות להפלרה במדינת וויסקונסין.{{הערה|1=[http://www.jstor.org/pss/40256913 תיעוד של ההיסטוריון דונלד ר. מקניל]}}

ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה־60]], חלק מהמתנגדים להפלרת מים התבססו על [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] ולפיהן ההפלרה היא "מזימה קומוניסטית" שנועדה לפגוע בבריאות הציבור.{{הערה|1= When public action undermines public health: a critical examination of antifluoridationist literature {{צ-מאמר|שנת הוצאה=2007-12-09|שם=When public action undermines public health: a critical examination of antifluoridationist literature|עמ=25|קישור=https://doi.org/10.1186/1743-8462-4-25|doi=10.1186/1743-8462-4-25|כרך=4|כתב עת=Australia and New Zealand Health Policy|מחבר=Jason M. Armfield}}}} תיאור קומי של מתנגדי הפלרה ניתן למצוא בסרט "[[דוקטור סטריינג'לאב]]" של [[סטנלי קובריק]] (1964).

== הפלרה בעולם ==
[[קובץ:Fluoridated-water-extent-world.svg|300px|ממוזער|אחוזים מהאוכלוסייה שמקבלים הספקת מים מופלרים, באופן טבעי או מלאכותי.<div style="-moz-column-width:5em; column-width:5em">
{{מקרא|#aa0000|80–100%|border=1px solid #aaa}}
{{מקרא|#ff0000|60–80%|border=1px solid #aaa}}
{{מקרא|#ff8080|40–60%|border=1px solid #aaa}}
{{מקרא|#ffaaaa|20–40%|border=1px solid #aaa}}
{{מקרא|#ffd5d5|&nbsp;&nbsp;1–20%|border=1px solid #aaa}}
{{מקרא|#ffffff|< 1%|border=1px solid #aaa}}
{{מקרא|#b9b9b9|לא ידוע|border=1px solid #aaa}}
</div>
]]
גילוי הפלרת המים כאמצעי למניעת עששת התרחש באחת האוכלוסיות השותה מים מ[[קולורדו (נהר)|נהר הקולורדו]]. לאוכלוסייה זו היו כתמים חומים על השיניים בשל עודף פלואוריד במים, המכונים על שם אוכלוסייה זו "כתמי קולורדו", אך לא הייתה לה עששת.

נכון לאמצע [[העשור השני של המאה ה-21|העשור השני של המאה ה־21]], כ־400 מיליון נפש ברחבי העולם שותים מים מופלרים.{{הערה|http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/fluoridation/Documents/BSV_haflaraWater.pdf}}

מצד שני מדינות רבות אסרו את הוספת הפלואוריד למי־השתייה: מרבית מדינות אירופה, אם כי חלקן מוסיפות פלואור ל[[מלח בישול]],{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Statements from European Health, Water, & Environment Authorities on Water Fluoridation|אתר=Fluoride Action Network|כתובת=https://fluoridealert.org/content/europe-statements/|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-08-09}}}} סין, יפן.{{הערה|1=[http://www.fluoridation.com/c-country.htm רשימת המדינות שאסרו על הוספת פלואוריד - מקור מפוקפק ראה שיחה]}}
סה"כ כ־1600 מיליון נפש בעולם שותים מים לא מופלרים בשל החלטת השלטונות בנושא.

בארצות הברית מעל ל־65% מהאוכלוסייה מקבלים מי שתייה מופלרים. ישנן מדינות, כגון [[קליפורניה]], המחייבות הפלרה של הספקת המים ביישובים בעלי אוכלוסייה של מעל ל־10,000 נפש. למעלה מ־30 מדינות בעולם מפלירות כיום את מי השתייה שלהן. בברזיל מקבלים למעלה מ־100 מיליון נפש מים מופלרים, בסינגפור ההפלרה מלאה ובאוסטרליה ההפלרה מקיפה 75% מאוכלוסייתה.

בעבר היו ניסיונות להפליר רק את הספקת המים לבתי ספר. קיימות בעיות טכניות ביישום שיטה זו, בפיקוח עליה ובהגדרת מגזרי האוכלוסייה המפיקים תועלת ממנה.{{מקור|נושא=בריאות}}

בבריטניה בשנת [[2009]] הוחלט להתחיל בהפלרה ב[[סאות'המפטון]] וסאות'המפשייר.

==הפלרת מים בישראל==

רוב מי התהום מכילים פלואוריד בריכוז נמוך מהריכוז המומלץ. ככל שמדרימים ריכוז הפלואוריד במי התהום עולה, עד שבערבה יש מספר מקורות עם ריכוז גבוה מהמומלץ. כיום, כ־68 אחוז מתושבי ישראל מקבלים אספקת מים עם פלואוריד בריכוז המיטבי.

הפלרת מים בישראל מבוצעת במערכות מים שבהן הריכוז הטבעי של פלואוריד נמוך מהערך שנקבע כרצוי בתקנות בריאות העם. הערך הרצוי עומד על 1 מ"ג לליטר ברוב חלקי המדינה ו־0.8 מ"ג לליטר באזורים החמים הנפרשים מאזור הכנרת דרך בקעת הירדן, הערבה, אילת והנגב. על מנת להגיע לריכוז הרצוי, בדרך כלל יש להעלות את ריכוז הפלואוריד. בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, משתמשים ב[[חומצה הקסה-פלואורוסיליצית]] (Hexafluorosilicic acid, H<sub>2</sub>SiF<sub>6</sub>) על מנת להעלות את ריכוז הפלואוריד במים לריכוז שנקבע.

החומצה ההקסה-פלואורוסיליצית מיובאת מספרד{{הערה|דו"ח "איכותם התברואתית של מי שתייה במערכות האספקה של הרשויות המקומיות בישראל" לשנת 2011 של משרד הבריאות - מבוא לפרק 5 [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/water-report-2011.pdf]}} כתוצר לוואי תעשייתי,{{הערה|דברי זאב שפיר - ראש ועד הפעולה למאבק בהפלרת המים, [[אדם טבע ודין]] ב[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/avoda/2006-06-21.html פרוטוקול מס' 28 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות], 21 ביולי 2006, אתר הכנסת}} ועוברת בדיקות הכוללות אנליזה כימית לפוספטים, ארסן, בריום, [[קדמיום]], כספית, ניקל, סלן, עופרת, אנטימון וכרום. בדיקות המעבדה מתבצעות על פי דרישות התקן הישראלי מספר 5438. החומצה שבה משתמשים קיבלה את אישור [[מכון התקנים הישראלי]], אשר אימץ את התקן האירופאי.

באוגוסט 2014, הרגולציות בישראל השתנו והפלרת המים הופסקה. נכון ליוני 2020, למרות שאושרו תוכניות חדשות להפלרת מי השתייה בכנסת במרץ 2016, לא נלקחו מאמצים נוספים להפלרה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/en/pages/water-fluoridation|הכותב=Gov.il|כותרת=Fluoridation of Drinking Water|אתר=Gov.il|תאריך=26.03.2023}}</ref>

===היסטוריה===
{{לעדכן|נושא=בריאות}}
סקר שנעשה בישראל בראשית שנות ה־50 של המאה ה־20 מצא מתאם הפוך בין רמת הפלואור הטבעית במים לבין רמת העששת בקרב ילדים. בעקבות זאת המליצה ועדה של משרד הבריאות בשנת 1955 על תוספת פלואור למי השתייה.{{הערה|{{זמנים|ד"ר ק. גוגנהיים|גם ילדינו זקוקים לפלואור|19550519|41}}}} בגלל השתייה המרובה יחסית בישראל, כמדינה חמה, הומלץ על רמה של 0.65 מ"ג פלואור לליטר.{{הערה|{{הצופה|ד"ר דוד מרגלית|איך שומרים על בריאות השיניים?|19571223|41}}}} למרות זאת, הנושא לא קודם ובתחילת שנות ה־70 הנושא שב ועלה על סדר היום הציבורי בטענה שרמות הפלואור במים ירדו לעומת שנים עברו.{{הערה|{{דבר|שמעון פינס|יש להוסיף פלואור למי השתיה למניעת עששת השיניים|19730315|70}}}} סקר שבוצע בישראל ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]] בקרב ילדים [[יהודים]] בגיל 12 בבתי ספר ברחבי הארץ, מצא כי בצפון הארץ ריכוז הפלואוריד הטבעי במים נמוך יותר מאשר בדרומה, וכי שיעור היארעות העששת בילדים נמצא ביחס הפוך לרמת הפלואוריד במי שתייה.{{הערה|Kelman AM. Fluoridation – the Israel experience. Community Dent Health. 1996;1352:42-46|כיוון=שמאל}} בשנת 1973 הודיע ראש [[עיריית רחובות]] על כוונה להפליר את מי השתייה בעירו,{{הערה|{{דבר||תרופה מיותרת|19730620|185}}}} אולם הנושא לא קודם בהיעדר סמכות חוקית. בשנת 1974 תוקנו תקנות המאפשרות את הפלרת המים, אולם אינם מחייבות הפלרה.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16053030.M23|סוג=בג"ץ|עותר=יעל גרמן|משיב=שר הבריאות|ניתן ב=13 בנובמבר 2018}}}} בשנת 1980 המליצה ועדה בראשות [[משה רחמילביץ']] על הפלרת מי השתייה בישראל.{{הערה|{{מעריב|רוני אשל|90% מתושבי הארץ נגועים במחלות שן, רק 25% מטופלים|19801201|69}}}}

הפלרת מי השתייה החלה באוקטובר [[1981]] במים שסופקו בירושלים{{הערה|{{דבר||מהיום יוחדר פלואוריד למי השתיה בירושלים|19811006|50}}}} לחלק משכונות העיר{{הערה|{{מעריב|צבי זינגר|ירושלמי תובע לא להוסיף פלואור למים|19811006|129}}}} ובשנת [[1983]] בקיבוץ [[עין החורש]]. בשנת 1988 הוחלט בכרמיאל על הקמת מתקן להפלרת מי השתייה.{{הערה|{{מעריב||כרמיאל|19880517|94}}}} [[ועדת נתניהו (מערכת הבריאות)|ועדת נתניהו]] (בראשות השופטת [[שושנה נתניהו]]), שבדקה את תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל בשנת [[1990]], המליצה על האצת תהליך אספקת מי שתייה מופלרים בכל הארץ. בשנת [[1998]] אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת תקנה המחייבת את ספקי המים לספק מים בעלי ריכוז מיטבי של פלואוריד ליישובים בני 5,000 תושבים ומעלה. תקנות אלו נכנסו לתוקף בשנת 2002. בדיון בבית המשפט העליון בעתירה נגד הפלרה בשנת 2002, יעצו השופטים לעותרים למשוך את עתירתם שכן לא ביססו את טיעוניהם הבריאותיים והסביבתיים על מחקרים מדעיים מוכרים. בית המשפט ציין שעם כניסת הפלרה לתוקף ייעשה מעקב מסודר אחר תוצאות ההפלרה, ובמידת הצורך יהיה ניתן לשנות את המדיניות בהתאם לתוצאות.{{הערה|שם=בגץ2018|{{פס"ד עליון|קישור=02045290.F10|סוג=בג"ץ|עותר=מרכז השלטון המקומי בישראל|משיב=משרד הבריאות|ניתן ב=20 בנובמבר 2018}}}}

בשנת [[2007]] קבעה הוועדה לעדכון תקנות איכות מי שתייה ("ועדת עדין") כי המחקר המדעי מעיד על היתרון בהפלרת המים וקיימת הוכחה שהפלואור מונע עששת בישראל. הוועדה החליטה (אף על פי שלנוכח נספח 6 – לא הייתה לה הסמכות לכך) ברוב של 6 לעומת 4 ונמנע אחד, להמליץ לבטל את חובת ההפלרה, כך שהיא לא תהיה חובה ממלכתית גורפת אלא נתונה להחלטה על פי צורכי הציבור בכל מקום, באחריותה של הרשות המקומית הרלוונטית.{{הערה| [http://www.israelwater.org.il/המלצות%20הועדה%20לעדכון%20תקנות%20מי%20שתיה.pdf הוועדה לעדכון תקנות איכות מי השתייה – ועדת עדין]
{{ציטוט|תוכן=וועדת המשנה קבלה פה אחד וללא הסתייגויות את ההמלצה הבאה: הוועדה תומכת בהמשך חובת ההפלרה ביישובים המונים יותר מ 5,000 תושבים. הוועדה ממליצה לאמץ את הריכוז המרבי המותר כיום בתקנות. הוועדה ממליצה לדון שנית בנושא
הפלרת חובה בתוך חמש שנים, וממליצה על תקצוב מחקר ארוך טווח בנושא השפעת התחלת ההפלרה על הפלואורוזיס בירושלים בפיקוח וועדת היגוי בלתי תלויה.}}}}

ב־[[20 במרץ]] [[2007]] נערך דיון בנושא השלכות הפלרת מי השתייה על בריאות הציבור בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת,{{הערה|פרוטוקול 196, {{קישור כללי|כתובת=https://www.knesset.gov.il/ErrorPage.html|כותרת=פרוטוקול 196|תאריך_וידוא=2024-08-09|אתר=www.knesset.gov.il}} 20 במרץ 2007}} שקבעה: "לאור המחלוקת הקיימת לגבי היעילות של ההפלרה במניעת עששת שיניים ולאור המחקרים המצביעים על אפשרות של נזקים בריאותיים וסביבתיים פוטנציאליים, יש להקפיא את המצב הקיים ולא להרחיב את חובת ההפלרה על יישובים חדשים כפי שמחייבות התקנות... מאמצת את המלצות ועדת עדין לבטל את החובה להפלרה של מי השתייה הקיימת ביישובים המונים למעלה מ־5,000 תושבים... ממצאי הדוחות שהוצגו בפני ועדת עדין, המצביעים על כך שהשוואת מקרי העששת בארצות שונות הראתה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות בהן מופלרים המים, והן באלה שאינן מפלירות את מי השתייה... קוראת למבקר המדינה לבדוק מיד את סוגיית הפלרת מי השתייה בישראל על כל היבטיה."

ב־11 באפריל [[2013]] חתמה שרת הבריאות [[יעל גרמן]] על תקנות חדשות שמבטלות את חובת הפלרת המים בישראל החל משנת [[2014]]. ביוני [[2015]] החליט סגן שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] להחזיר את חובת ההפלרה. עתירה נגד ההחלטה נדחתה על ידי בית המשפט העליון, למרות ביקורת על היוועצות מאוחרת עם הוועדה המייעצת לעניין איכות המים.{{הערה|שם=בגץ2018}} התיקון של ליצמן, שאמור להחזיר את ההפלרה, אושר בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת במרץ 2016. למרות זאת, האסדרה התקציבית לחידוש ההפלרה עדיין לא נעשתה, ולכן ההפלרה לא חודשה – נכון ל-[[21 במרץ]] 2024.{{הערה|שם=מקורות}}{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/Dental_health/information/Pages/flouride-2015.aspx מניעת עששת באמצעות הפלרת מי שתייה], באתר [[משרד הבריאות]].}}

=== עלות הפלרת המים ===
על פי חישובים נמצא כי העלות של הפלרת מי־השתייה היא כחצי דולר בממוצע לשנה לאדם, ובישראל העלות דומה ועומדת על 2–3 אגורות לכל ממ"ק מי שתייה.{{הערה|1= . אריק קרסנטי, הרולד סגן-כהן, יובל ורד, אלקס לבנטל. רמה מיטבית של פלואוריד במים ובריאות הציבור. הרפואה כרך 142, חוברת יא (נובמבר 2003) ע' 1–5. }}

בשנת [[2002]] ראש עיריית הרצליה [[יעל גרמן]] העריכה את עלות ההתקנה של מערכות ההפלרה בארץ בין 140 ל־200 מיליון ש"ח, והאחזקה השוטפת עולה בין 60 ל־120 מיליון ש"ח.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/avoda/2002-05-13-01.html פרוטוקול 504 של וועדת העבודה, הרווחה והבריאות]}}
חישובי עלות־תועלת (Cost-Effectiveness) מראים כי ההפלרה היא אמצעי יעיל מבחינת בריאות הציבור. כל דולר המושקע בהפלרה יחסוך כ־38 דולר בעלויות טיפולי שיניים עתידיים.{{הערה|1=[http://www.cdc.gov/fluoridation/factsheets/cost.htm .CDC fluoridation fact sheets: Cost Savings of Community Water Fluoridation]|כיוון=שמאל}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{מממ|שרה צוובנר|הפלרת מי השתייה|1674dade-9232-e811-80de-00155d0a0235/2_1674dade-9232-e811-80de-00155d0a0235_11_6975|17 במרץ 2002}}
* {{מממ|שירי בס ספקטור|הפלרת מי השתייה|a2eb6d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c/2_a2eb6d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c_11_8991|8 בפברואר 2010}}
* {{מממ|דינה צדוק ושירי בס ספקטור|מדיניות וחקיקה בנושא הפלרת מי שתייה: סקירה משווה|76a66ded-61ce-e511-80d6-00155d0204d4/2_76a66ded-61ce-e511-80d6-00155d0204d4_11_8363|8 בדצמבר 2011}}
* [https://web.archive.org/web/20151003064900/http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/avoda/2006-06-21.rtf פרוטוקול מס' 28 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – סדר היום: ההשלכות של הפלרת מי השתייה על בריאות הציבור]
* {{הרפואה|שלמה ברק|פלואור במים ובריאות הציבור|1524|כרך 142, חוברת י"א, נובמבר 2003}}
* NRC - The National Research Council, [http://books.nap.edu/openbook.php?record_id=11571&page=R1 Fluoride In Drinking Water], הדו"ח מקיף על הפלרת מים {{אנגלית}}
*{{הארץ|[[צפריר רינת]], עידו אפרתי|החלטת סגן שר הבריאות מחדשת את הוויכוח הוותיק על סכנות הפלואוריד במי השתייה|1.2649028|1 ביוני 2015}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007551106205171|מים - הפלרה}}

===מאמרי דעה בעד הפלרה===
* [http://www.haokets.org/2012/12/09/פחד-מים/ פחד מים], ב[[העוקץ (בלוג)|אתר העוקץ]]
* {{הידען|גלעד דיאמנט|הפלרה – האם זה רע?/ תום שדה|water-fluoridation-2808149|28 באוגוסט 2014}}

===מאמרי דעה נגד הפלרה===
* כריסטופר ברייסון, [http://www.files.e-shop.co.il/focus/pdf/פלואוריד%20-%20פרק%20דוגמה.pdf הונאת הפלואוריד: על נזקי הפלואוריד לבריאות], פרק לדוגמה מתוך המהדורה העברית, אפריל 2009
*{{ynet|יפה שיר-רז|תחקיר: מה עושה פלואוריד מסוכן במים שלנו?|3445244|10 בספטמבר 2007}}
* {{ynet|ד"ר איתי גל ועדנה אברמסון|מהנדס מש' הבריאות האחראי להפלרה: "טעיתי"|4303721|12 בנובמבר 2012}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מי שתייה]]
[[קטגוריה:רפואת שיניים]]
[[קטגוריה:טיהור מים]]
[[קטגוריה:פלואור]]