הצגת המקור של הדף "הפרדוקסים של זנון"

[[קובץ:Achilles and turtle.png|ממוזער|אכילס והצב]]
[[קובץ:הפרדוקס של אכילס והצב..png|ממוזער|הפרדוקס של אכילס והצב]]
'''הפרדוקסים של זנון''' הם [[פרדוקס]]ים שחיבר [[פילוסופיה יוונית|הפילוסוף היווני]] [[זנון מאליאה]] שחי ב[[המאה החמישית לפני הספירה|מאה החמישית לפני הספירה]]. פרדוקסים אלו עוסקים ב[[תנועה (פיזיקה)|תנועה]], ב[[זמן]] וב[[מרחב (פיזיקה)|מרחב]] ובעיקר בבעיית ה[[אינסוף|אינסופיות]] שלהם. כל אחד מפרדוקסים אלה מציג "הוכחה" הסותרת את ה[[מציאות]] הגלויה לעין, ובא לתמוך בגישתו של [[פרמנידס]] לפיה אל לנו לסמוך על החושים המטעים אותנו. בין פרדוקסים אלה מוכרים בעיקר: פרדוקס אכילס והצב, פרדוקס הדיכוטומיה ופרדוקס ה[[חץ]] הנע.

ה[[חשבון אינפיניטסימלי|חשבון האינפיניטסימלי]] שפותח על ידי [[מתמטיקאי]]ם, החל מ[[המאה ה-17]] מתייחס למושג ה[[אינסוף]] אשר נמצא בבסיס הפרדוקסים.

==פרדוקס אכילס והצב==
ה[[פרדוקס]] מתאר [[ריצה|תחרות ריצה]] בין הלוחם האגדי [[אכילס]], לבין [[צבים|צב]]: אכילס רץ במהירות פי עשרה גדולה יותר מן הצב ולכן הוא מחליט להתחשב בצב ונותן לו יתרון של 100 מטרים בתחילת התחרות. מניסיון החושים ברור שאכילס יעבור את הצב תוך זמן קצר, אך לטענתו של זנון – בתנאים אלה אכילס לעולם לא ישיג את הצב.

הסיבה לכך היא שבזמן שאכילס יעבור את 100 המטרים הראשונים ויגיע אל נקודת ההתחלה של הצב, הצב יתקדם עוד 10 מטרים, ולכן הוא עדיין יקדים את אכילס. כאשר אכילס ימשיך ויעבור את 10 המטרים הנוספים, הצב כבר יעבור עוד מטר, ושוב יקדים אותו. וכך הלאה, עד שאכילס מגיע לנקודה בה היה הצב קודם, הצב כבר מתקדם לנקודה רחוקה יותר. לכן, אכילס ילך ויתקרב אל הצב, אך לעולם לא יוכל להשיג אותו.

פרדוקס זה עומד, כאמור, בסתירה לידוע לנו – אכילס ישיג את הצב תוך זמן קצר. הפתרון של [[חשבון אינפיניטסימלי|החשבון האינפיניטסימלי]] לפרדוקס הוא שלמעשה המרחק שאכילס יעבור, אותו תיאר הפרדוקס במספר [[אינסוף|אינסופי]] של שלבים, הוא סופי, ולכן הזמן הכולל שייקח לאכילס לבצע את "אינסוף השלבים" גם הוא סופי. הסיבה לכך היא שבמהלך כל שלב, הדרך אותה עובר אכילס הולכת וקטנה פי 10 ולכן גם הזמן שלוקח לו לעבור אותה קטן פי 10.

הפרדוקס מחלק את הריצה של אכילס למספר אינסופי של שלבים שונים שגודלם הוא [[סדרה הנדסית]]. המרחק הראשון אותו עבר אכילס הוא 100 מטרים (במשך 10 שניות), ובזמן זה עבר הצב 10 מטרים, המרחק השני אותו עבר אכילס הוא 10 מטרים (עשירית מהמרחק הקודם, במשך שנייה אחת), ובזמן זה עבר הצב מטר אחד, המרחק השלישי אותו עבר אכילס הוא מטר אחד (במשך עשירית שנייה), ובזמן זה עבר הצב 10 ס"מ, וכך הלאה, כל איבר בסדרה הוא 1/10 מקודמו. בכלים בסיסיים של החשבון אינפיניטסימלי ניתן להראות שה[[טור (מתמטיקה)|טור]] שמתאר סדרת הזמנים [[סדרה הנדסית אינסופית מתכנסת|מתכנס]] למספר סופי שהוא <math>\ 11\frac{1}{9}</math> שניות. לאחר זמן זה אכילס והצב יהיו באותו מקום, ובצעד הבא ישיג אכילס את הצב.

==פרדוקס הדיכוטומיה==
[[קובץ:Zeno Dichotomy Paradox alt.png|ממוזער|פרדוקס הדיכוטומיה]]
אדם שרוצה לנוע ממקום למקום, כלומר לעבור מנקודת יציאה לנקודת יעד, לעולם לא יוכל להגיע למטרתו, כי לפני שיגיע לנקודת היעד, הוא חייב להגיע לאמצע הדרך שבין נקודת היציאה לבין נקודת היעד. בנוסף לזאת, לפני שיגיע מנקודת היציאה לאמצע הדרך, הוא חייב להגיע לאמצע הדרך שבין נקודת יציאה לבין אמצע הדרך, וכך הלאה. בהתאם לכך, האדם לעולם לא יוכל לזוז ממקומו, כי כדי להגיע לנקודה הראשונה במסעו הוא חייב לעבור אינסוף נקודות.

פרדוקס זה דומה לקודמו בכך שהוא מפרק תהליך סופי לאינסוף תהליכים שהולכים וקטנים. בנוסף, הפרדוקס מתבסס על ההנחה האינטואיטיבית שלכל אוסף של נקודות יש נקודה ראשונה אותה יש לעבור. שלילת הנחה זו עומדת בבסיס המושג המרכזי בחשבון האינפיניטסימלי "קטן כרצוננו".

==פרדוקס החץ הנע==
[[קובץ:Zeno Arrow Paradox.png|ממוזער|פרדוקס החץ]]
חץ נורה אל מטרה. ברגע מסוים במעופו הוא נמצא במקום מסוים, כלומר הוא נמצא במנוחה. תיאור זה נכון לגבי כל אחד מהרגעים של מעוף החץ, ולכן החץ נמצא במנוחה במהלך כל מעופו, כלומר תנועת החץ כלל אינה קיימת.

מושג ה[[גבול (מתמטיקה)|גבול]] של ה[[חשבון אינפיניטסימלי|חשבון האינפיניטסימלי]] מראה שגם כאשר אורכו של הרגע שואף לאפס, [[מהירות]] החץ יכולה להיות גדולה מאפס (כלומר החץ לא נמצא במנוחה). זהו למעשה המושג ה[[פיזיקה|פיזיקלי]] של [[מהירות#מהירות רגעית|מהירות רגעית]], המתקבלת מ[[נגזרת|גזירת]] מיקום החץ כ[[פונקציה]] של הזמן.

== ראו גם ==
* [[אינפיניטסימל]]
* [[חשבון אינפיניטסימלי]]
* [[גבול (מתמטיקה)]]
* [[אייזק ניוטון]] לעומת [[אוגוסטן לואי קושי]]
* [[שלוש מהפכות קופרניקניות]]
* [[מה שהצב אמר לאכילס]]
* [[אפקט זנון הקוונטי]]

==לקריאה נוספת==
* {{בילצקי|פרק ב - הפרדוקסים של זנון}}
* [[חיים שפירא (מתמטיקאי)|חיים שפירא]], '''אנסוף - המסע שאינו נגמר''', הפרק: "הצב, אכילס והחץ - הפרדוקסים של זנון", עמ' 234–257.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*{{ynet|מריוס כהן, מגזין "גליליאו"|ההגיון מאחורי הפרדוקסים של זנון|3515410|5 במרץ 2008}}
* {{MathWorld}}
* {{בריטניקה}}
* {{אלף אפס|עמוס ארליך|זנון הטרדן הקדמון|1|paradox}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:פרדוקסים מתמטיים|זנון, פרדוקס של]]
[[קטגוריה:פילוסופיה יוונית|פרדוקסים של זנון]]
[[קטגוריה:ניסויים מחשבתיים|פרדוקסים של זנון]]
[[קטגוריה:אינסוף]]