הצגת המקור של הדף "הצפנה"

'''הצפנה''' היא תהליך [[קריפטוגרפיה|קריפטוגרפי]] של [[קוד|קידוד]] [[מידע]], שממיר את הייצוג המקורי של המידע, המכונה [[טקסט רגיל|טקסט גלוי]] (באנגלית: plaintext), לצורה חלופית, המכונה [[קוד צופן|טקסט מוצפן]] (באנגלית: ciphertext).<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.garykessler.net/library/crypto.html|הכותב=Kessler, Gary|כותרת=An Overview of Cryptography|אתר=www.garykessler.net|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2021-05-03}}</ref> בדרך כלל, מערכות הצפנה משתמשות [[מפתח (קריפטוגרפיה)|במפתח הצפנה]] [[מחולל מספרים פסאודו-אקראיים|פסאודו־אקראי]] שנוצר על ידי [[אלגוריתם]]. במצב אידיאלי, רק נמען שברשותו נמצא מפתח ההצפנה יכול לפענח את ההודעה המוצפנת.

== היסטוריה ==
=== בעת העתיקה ===
אחת משיטות ההצפנה המוקדמות ביותר היא החלפת סמלים, שיטה שנצפתה לראשונה בקברו של [[Khnumhotep II|חנומותפ השני]], [[אציל]] [[מצרי]] שחי בשנת 1900 לפני הספירה.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://academy.binance.com/en/articles/history-of-cryptography|כותרת=History of Cryptography|אתר=Binance Academy|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-04-20}}</ref> ב[[יוון העתיקה]] [[רומא העתיקה|ורומא העתיקה]] נעשה שימוש בשיטת הצפנה מוקדמת זו למטרות צבאיות.<ref name=":0" /> אחד מהצפנים הצבאיים המפורסמים ביותר מהתקופה הוא [[צופן קיסר]], [[צופן החלפה]] שבו כל אות בטקסט המקור מוחלפת באות המרוחקת ממנה במספר קבוע של מקומות בסדר האלפביתי, ונמען שיודע את מספר המקומות בו הוסטו האותיות יכול לפענח את ההודעה.<ref name=":2" />

צפני החלפה מופיעים גם בשפה העברית; דוגמאות לצפנים כאלה הן [[צופן אתב"ש]] ו[[צופן אטב"ח]], שבאו לידי ביטוי במספר מקומות ב[[מסורת (יהדות)|מסורת היהודית]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Encryption techniques: a timeline approach|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/s1361-3723(05)70275-x|כתב עת=|שנת הוצאה=2005-11|עמ=4-5|כרך=|doi=10.1016/s1361-3723(05)70275-x|מחבר=J.H.P. Eloff, M.M. Eloff}}</ref> בניגוד למרבית שיטות ההצפנה, אשר מטרתן העיקרית היא אבטחת מידע, צפני אתב"ש ואטב"ח ודומיהם שימשו על פי רוב ככלי בפירוש המקרא וכשיטת לימוד על פי רמזי האותיות, וכן כ[[אקרוסטיכון]] ב[[פיוט|פיוטים]].

בסביבות שנת 800 לספירה, המתמטיקאי הערבי [[אל-כנדי|אל־כנדי]] פיתח את טכניקת [[ניתוח תדירויות|ניתוח התדירויות]] בניסיון לפתח שיטה לפיצוח צופן קיסר. טכניקה זו בחנה את תדירות הופעת האותיות בהודעה המוצפנת כדי לקבוע את מספר ההסטות.<ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=Cryptographic methods and development stages used throughout history|קישור=http://aip.scitation.org/doi/abs/10.1063/1.5095118|שנת הוצאה=2019|עמ=030033|doi=10.1063/1.5095118|מחבר=Ender Sahinaslan, Onder Sahinaslan}}</ref> בשנת 1465, הסופר האיטלקי [[לאונה בטיסטה אלברטי|ליאונה אלברטי]] פיתח את [[צופן אלברטי]], שיטת הצפנה המבוססת על מכשיר הצפנה המורכב משני דיסקים משולבים שעל כל אחד מהם כתובים 24 תווים. צופן אלברטי היה אחד הצפנים הפוליאלפביתיים הראשונים, ולא היה ניתן לפצחו בשיטת ניתוח התדירויות.<ref>{{צ-ספר|שם=4. Theory and practice of cryptography in early modern Europe|קישור=https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/9789048536696-007/html|מו"ל=Amsterdam University Press|שנת הוצאה=2018-07-11|ISBN=978-90-485-3669-6|מחבר=Benedek Lang|שפה=en}}</ref>

=== המאה ה־19–20 ===
בסביבות שנת 1790, [[תומאס ג'פרסון]] פיתח צופן תאורטי שנועד לשימוש בהתכתבויות צבאיות, אך לעולם לא נבנה בפועל. הצופן, המכונה היום צופן הגלגל או [[דיסק ג'פרסון]], תואר כסליל שניתן להשתמש בו בשביל להצפין הודעה ב[[אנגלית]] באורך עד 36 תווים, כך שאדם שנמצא ברשותו סליל תואם יכול לפענח את הטקסט המוצפן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.monticello.org/site/research-and-collections/wheel-cipher|כותרת=Wheel Cipher {{!}} Thomas Jefferson's Monticello|אתר=www.monticello.org|תאריך_וידוא=2021-05-03}}</ref>

מכשיר הצפנה זהה לדיסק ג'פרסון, ה־M-94, פותח בשנת 1917 באופן בלתי תלוי על ידי [[מייג'ור]] צבא [[ארצות הברית]] ג'וזף מאובורן. המכשיר שימש את צבא ארצות הברית לצורכי תקשורת עד שנת 1942.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://maritime.org/tech/csp488.htm|כותרת=USS Pampanito - CSP-488|אתר=maritime.org|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2021-05-03}}</ref>

ב[[מלחמת העולם השנייה]], [[מדינות הציר]] השתמשו בגרסה מתקדמת יותר של ה־M-94, הקרויה ה[[אניגמה]]. מכונת האניגמה הייתה יותר מורכבת, כיוון שבשונה מדיסק ג'פרסון וה־M-94, אופן גיבוב האותיות באניגמה הוחלף כל יום. הצירוף של היום הנוכחי היה ידוע רק למדינות הציר, ולכן, על מנת לפצח את הצופן בהתקפת [[כוח גס]], היה על התוקפים לנסות מעל 1,000,000 צירופים אפשריים תוך 24 שעות.<ref>{{צ-ספר|שם=Cryptography Made Simple|קישור=http://link.springer.com/10.1007/978-3-319-21936-3_8|מו"ל=Springer International Publishing|שנת הוצאה=2016|מקום הוצאה=Cham|ISBN=978-3-319-21935-6|עמ=133-134|מחבר=Nigel P. Smart|שפה=אנגלית}}</ref> בסופו של דבר פוצחה האניגמה על ידי צוות של מפצחים בריטים שבראשו עמד המתמטיקאי [[אלן טיורינג]]. שימוש במשאבי חישוב עוצמתיים לבדיקת מפתחות ההצפנה היה אחד הגורמים שתרמו ל[[פיצוח האניגמה]] בסופו של דבר.

=== בעת המודרנית ===
כיום, הצפנה משמשת לאבטחת תקשורת ב[[אינטרנט]], ובפרט ל[[אבטחת מידע]] פרטי ו[[מסחר אלקטרוני]]. באינטרנט, מידע רגיש כמו [[סיסמה|סיסמאות]] והתכתבות אישית עשוי להיחשף לגורמים חיצוניים. כדי להגן על מידע זה, אלגוריתמי הצפנה ממירים טקסט גלוי לטקסט מוצפן בלתי קריא, שמשמעותו נגישה רק לגורמים מורשים שיכולים לפענח את הנתונים חזרה לפורמט קריא.<ref name=":1" />

עמידות של הצפנה נמדדת, בין השאר, ברמת הקושי של החישוב שגורם חיצוני יצטרך לבצע כדי לפענח את הצופן אם אין ברשותו מפתח הצפנה מתאים. ככל שהכוח החישובי של [[מחשב]]ים גדל, נוצר צורך בשיטות הצפנה חדשות, כיוון שפענוח של צפנים קיימים הופך לקל יותר, וכתוצאה מכך שיטות ההצפנה הללו מפסיקות להיות בטיחותיות.

== מפתחות הצפנה ==

תהליך ההצפנה והפענוח של הודעות כולל שימוש במפתחות הצפנה. שני הסוגים העיקריים של מפתחות במערכות קריפטוגרפיות הם מפתח סימטרי ו[[מפתח ציבורי]], המכונה גם מפתח אסימטרי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencedirect.com/topics/computer-science/key-cryptography#:~:text=The%20two%20main%20categories%20of,of%20public%20and%20private%20keys.|כותרת=Key Cryptography - an overview {{!}} ScienceDirect Topics|אתר=www.sciencedirect.com|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2021-05-03}}</ref>

אורכו של מפתח ההצפנה הוא מדד לחוזק שיטת ההצפנה: לדוגמה, מפתח ההצפנה המקורי, [[DES]] (Data Encryption Standard), הכיל 56 [[סיבית|סיביות]], ולכן היו <math>2^{56}</math> מפתחות אפשריים בסך הכל. מאז פותחו מחשבים עם כוח חישוב מספיק כדי לפצח צופן עם מפתח בן 56 סיביות על ידי התקפת כוח גס, ולכן צופן זה אינו בטיחותי יותר. נכון לשנת 2020, תקן מפתחות ההצפנה המודרניים הוא עד 2048 ביט במערכת RSA, וכמות המפתחות האפשריים מבטיחה שהצופן כמעט בלתי ניתן לפיצוח על ידי מחשבים מודרניים. עם זאת, משוער ש[[מחשב קוונטי]] יהיה מסוגל לפצח צופן מסוג זה.<ref>{{Cite web|url=https://www.technologyreview.com/s/613596/how-a-quantum-computer-could-break-2048-bit-rsa-encryption-in-8-hours/|title=How a quantum computer could break 2048-bit RSA encryption in 8 hours|last=arXiv|first=Emerging Technology from the|website=MIT Technology Review|language=en-US|accessdate=2020-04-02}}</ref>

=== מפתח סימטרי ===
בשיטת המפתח הסימטרי (הקרוי גם מפתח פרטי או מפתח סודי), אותו מפתח משמש גם להצפנה וגם לפענוח, ולכן מפתח זה נמצא ברשות שני הצדדים שביניהם מתבצעת התקשורת. מכונת האניגמה השתמשה במפתח סימטרי חדש כל יום.

=== מפתח ציבורי ===
[[קובץ:Public_key_encryption_keys.svg|ממוזער| איור המתאר תקשורת בין [[שרת (מחשבים)|שרתים]] תוך כדי שימוש ב[[מפתח ציבורי|הצפנת מפתח ציבורי]] .]]
בהצפנת מפתח ציבורי נעשה שימוש במפתחות שונים להצפנה ולפענוח, כאשר מפתח ההצפנה מפורסם בפומבי כך שכל אחד יכול להשתמש בו להצפנת הודעות, אבל רק לנמען יש גישה למפתח הפענוח, המאפשר קריאת הודעות. הצפנת מפתח הציבורי תוארה לראשונה במסמך סודי בשנת 1973;<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20100519084635/http://www.gchq.gov.uk/history/pke.html|כותרת=Public-Key Encryption - how GCHQ got there first|אתר=web.archive.org|תאריך=2010-05-19|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2021-05-03}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.bristol.ac.uk/graduation/honorary-degrees/hondeg08/cocks.html|הכותב=University of Bristol|כותרת=Dr Clifford Cocks CB|אתר=www.bristol.ac.uk|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2021-05-03}}</ref> לפני כן, כל תוכניות ההצפנה השתמשו במפתח סימטרי. בשנת 1976, [[פרוטוקול דיפי-הלמן|פרוטוקול דיפי־הלמן]] הוצג לראשונה במאמר בכתב עת עם קהל קוראים גדול.<ref>{{צ-מאמר|שם=New directions in cryptography|קישור=https://ieeexplore.ieee.org/document/1055638/|כתב עת=IEEE Transactions on Information Theory|שנת הוצאה=1976-11-XX|עמ=644–654|כרך=22|doi=10.1109/TIT.1976.1055638|מחבר=W. Diffie, M. Hellman}}</ref>

דוגמה נוספת למערכת הצפנה שמשתמשת במפתח ציבורי היא [[RSA]]. מערכת הצפנה זו נוצרה בשנת 1978, ונמצאת בשימוש גם כיום היום ביישומים הקשורים ל[[חתימה דיגיטלית|חתימות דיגיטליות]]. אלגוריתם RSA מיישם עקרונות מ[[תורת המספרים]]: האלגוריתם בוחר שני [[מספר ראשוני|מספרים ראשוניים]] ויוצר את מפתחות ההצפנה והפענוח תוך כדי שימוש ב[[חשבון מודולרי]].<ref>{{צ-מאמר|שם=An overview of public key cryptography|קישור=http://dx.doi.org/10.1109/mcom.2002.1006971|כתב עת=IEEE Communications Magazine|שנת הוצאה=2002-05|עמ=42–49|כרך=40|doi=10.1109/mcom.2002.1006971|מחבר=M.E. Hellman}}</ref>

בשנת 1991, תוכנת ההצפנה [[PGP]], המשתמשת בהצפנת מפתח ציבורי, נכתבה והופצה לציבור ללא תשלום על ידי [[פיל צימרמן]] כחלק ממאבק נגד ניסיון חקיקה בארצות הברית שביקש למנוע שימוש בהצפנה חזקה בקרב הציבור. PGP נרכשה על ידי החברה [[סימנטק]] בשנת 2010 ומתעדכנת באופן שוטף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.forbes.com/sites/firewall/2010/04/29/symantec-acquires-encryption-provider-pgp-for-300-million/|הכותב=Andy Greenberg|כותרת=Symantec Acquires Encryption Provider PGP For $300 Million|אתר=Forbes|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-05-03}}</ref>

== שימושים ==
הצפנה משמשת [[צבא]]ות [[ממשלה|וממשלות]] לצורכי תקשורת חשאית, ובעידן המחשבים, שימוש בהצפנה לצורכי אבטחת מידע נפוץ גם במערכות אזרחיות רבות.

ניתן להשתמש בהצפנה להגנה על נתונים "במנוחה", כלומר, מידע המאוחסן במחשבים והתקני אחסון (למשל, על [[דיסק און קי]]).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencedirect.com/topics/computer-science/data-at-rest|כותרת=Data at Rest - an overview {{!}} ScienceDirect Topics|אתר=www.sciencedirect.com|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2021-05-03}}</ref> הצפנת התקני אחסון נועדה למנוע חשיפה של מידע פרטי במקרה של אובדן או גניבת ההתקן. מערכות [[ניהול זכויות דיגיטלי]], המונעות שימוש או העתקה בלתי מורשה של חומר המוגן בזכויות יוצרים ומגנות על תוכנה מפני [[הנדסה הפוכה]], גם כן משתמשות בהצפנה להגנה על נתונים במנוחה.

הצפנה משמשת גם להגנה על נתונים "בתנועה", כלומר, נתונים המועברים באמצעות [[תקשורת נתונים|רשתות תקשורת]]: דרך האינטרנט, [[טלפון סלולרי|טלפונים ניידים]], [[מיקרופון אלחוטי|מיקרופונים אלחוטיים]], [[אינטרקום אלחוטי|מערכות אינטרקום אלחוטיות]], התקני [[בלוטות'|Bluetooth]], [[כספומט]]ים וכדומה. הצפנת מידע בתנועה עוזרת להגן עליו מפני האזנה על ידי גורמים חיצוניים בלתי מורשים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://security.berkeley.edu/data-encryption-transit-guideline|כותרת=Data Encryption in Transit Guideline {{!}} Information Security Office|אתר=security.berkeley.edu|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2021-05-03}}</ref>

=== מחיקת נתונים ===
שיטות מקובלות למחיקת נתונים לצמיתות ממכשיר אחסון כוללות [[החלפה (מדעי המחשב)|דריסה]] של כל תוכן המכשיר על ידי אפסים, אחדות או תבניות בינאריות אחרות – תהליך שיכול לקחת זמן משמעותי, תלוי בקיבולת ובסוג אמצעי האחסון. בעזרת אמצעים קריפטוגרפיים, ניתן להפוך את המחיקה לכמעט מיידית: כאשר מידע השמור בהתקן אחסון מוצפן ומפתחות ההצפנה שמורים על אותו התקן, מספיק למחוק את מפתחות ההצפנה כדי להפוך את תוכן ההתקן לבלתי קריא.<ref>{{צ-מאמר|שם=Security of Information in Cloud Computing: A Systematic Review|קישור=https://www.asrjetsjournal.org/index.php/American_Scientific_Journal/article/view/4451|כתב עת=American Scientific Research Journal for Engineering, Technology, and Sciences (ASRJETS)|שנת הוצאה=2018-10-29|עמ=92|כרך=48|מחבר=Mehreen Ansar, Ijaz Ali Shokat, Mubeen Fatima, Kashif Nazir}}</ref> עם זאת, כיוון שבשיטה זו מפתח הפענוח שמור בהתקן עצמו, השיטה לא מבטיחה הגנה מלאה במקרה שגורם בלתי מורשה מקבל גישה פיזית להתקן האחסון.

== מחשבים קוונטיים ==

מחשב קוונטי משתמש בתכונות של [[מכניקת הקוונטים]] על מנת לעבד כמויות גדולות של נתונים בו זמנית, ומהירות החישוב שלו גדולה בהרבה מזו של מחשב רגיל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://physicsworld.com/a/quantum-computers-vastly-outperform-supercomputers-when-it-comes-to-energy-efficiency/|כותרת=Quantum computers vastly outperform supercomputers when it comes to energy efficiency|אתר=Physics World|תאריך=2020-05-01|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2021-05-03}}</ref> נכון לשנת 2021, עוד לא קיים מימוש של מחשב קוונטי שיכול לבצע את כל הפעולות שמבצע מחשב רגיל, אבל, בהנחה שמחשב כזה אכן קיים, שיטות הצפנה רבות מאבדות מכוחן. לדוגמה, הצפנת RSA משתמשת במכפלת שני מספרים ראשוניים גדולים מאוד כדי לייצר את המפתח הציבורי שלה. פענוח מפתח זה ללא המפתח הפרטי שלו מצריך פירוק לגורמים של המכפלה, פעולה שיכולה לקחת זמן רב מאוד למחשבים מודרניים.

עם זאת, מחשב קוונטי יכול להשתמש ב[[אלגוריתם קוונטי|אלגוריתמים קוונטיים]] כדי לפרק את המכפלה לגורמים באותו זמן שנדרש למחשבים רגילים כדי לייצר אותה, ולכן כל הנתונים המוצפנים בשיטת RSA פגיעים להתקפה של מחשב קוונטי. שיטות הצפנה נוספות, כמו [[הצפנה מבוססת עקום אליפטי]] והצפנת מפתח סימטרי, פגיעות גם הן להתקפה על ידי מחשב קוונטי.

בעוד שמחשב קוונטי עשוי להוות איום על אבטחת מידע בעתיד, המחשוב הקוונטי שקיים כיום עדיין מוגבל מאוד. נכון לשנת 2021, לא קיים מחשב קוונטי זמין מסחרית, והמחשבים הקוונטיים הקיימים הם מכשירי חישוב בסדר גודל קטן שאינם יכולים להתמודד עם כמויות גדולות של קוד.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Potential of Quantum Computing and Machine Learning to Advance Clinical Research and Change the Practice of Medicine|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6205278/|כתב עת=Missouri Medicine|שנת הוצאה=2018|עמ=463–467|כרך=115|מחבר=Dmitry Solenov, Jay Brieler, Jeffrey F. Scherrer}}</ref> עם זאת, נערך מחקר במטרה למצוא שיטות הצפנה בטוחות גם מפני התקפת מכשיר קוונטי.<ref>{{צ-מאמר|שם=Report on Post-Quantum Cryptography|קישור=http://dx.doi.org/10.6028/NIST.IR.8105|שנת הוצאה=2016-04|doi=10.6028/nist.ir.8105|מחבר=Lily Chen, Stephen Jordan, Yi-Kai Liu, Dustin Moody}}</ref>

== התקפות על מערכות הצפנה ==
רוב יישומי ההצפנה מגנים על מידע רק כאשר הוא נמצא במנוחה או בתנועה, בעוד מידע שנמצא בעיבוד, למשל על ידי [[מחשוב ענן|שירות ענן]], בדרך כלל אינו מוצפן ולכן חשוף לגורמים חיצוניים. טכניקות כמו [[הצפנה הומומורפית]] ו[[חישוב רב משתתפים בטוח]] מאפשרות לבצע חישוב על נתונים מוצפנים מבלי לחשוף אותם להתקפות, אך כיוון שהן כרוכות בעלויות גבוהות מבחינת חישוב ותקשורת, טכניקות אלו פחות נפוצות משיטות הצפנה כמו RSA.<ref>{{צ-מאמר|שם=Processing encrypted data|קישור=https://doi.org/10.1145/30401.30404|כתב עת=Communications of the ACM|שנת הוצאה=1987-09-01|עמ=777–780|כרך=30|doi=10.1145/30401.30404|מחבר=Niv Ahituv, Yeheskel Lapid, Seev Neumann}}</ref>

עם זאת, קיימים גם סוגים רבים של התקפות על נתונים מוצפנים במנוחה. כמה דוגמאות להתקפות כאלו הן התקפות גניבת טקסט מוצפן,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Dworkin, Morris|שם=Recommendation for Block Cipher Modes of Operation: Three Variants of Ciphertext Stealing for CBC Mode|קישור=https://nvlpubs.nist.gov/nistpubs/Legacy/SP/nistspecialpublication800-38a-add.pdf|שנת הוצאה=2011}}</ref> התקפות על מפתחות הצפנה, התקפות פנים,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Hunker, J., Probst, C.W.|שם=:Insiders and Insider Threats
An Overview of Definitions and Mitigation Techniques|קישור=http://isyou.info/jowua/papers/jowua-v2n1-1.pdf}}</ref> התקפות השחתת נתונים, התקפות השמדת נתונים ו[[תוכנת כופר|תוכנות כופר]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Comparative analysis of various ransomware virii|קישור=https://doi.org/10.1007/s11416-008-0092-2|כתב עת=Journal in Computer Virology|שנת הוצאה=2010-02-01|עמ=77–90|כרך=6|doi=10.1007/s11416-008-0092-2|מחבר=Alexandre Gazet}}</ref>

במקרים מסוימים התוקף יכול להשיג מידע לא מוצפן בלי לפענח את הצופן ישירות, לדוגמה, באמצעות ניתוח תעבורה או התקפות כמו [[TEMPEST]] ו[[סוס טרויאני (תוכנה)|סוס טרויאני]].

=== אמיתות הטקסט המוצפן ===
בעוד הצפנה עוזרת להגן על סודיות ההודעה, במקרים מסוימים קיים צורך בשכבת הגנה נוספת שכוללת זיהוי של המשתמש ששולח את ההודעה. לשם כך נעשה שימוש בשיטות קריפטוגרפיות כמו [[קוד אימות מסרים]], [[חתימה דיגיטלית]] ו[[הצפנה מאומתת]], שמוודאות שההודעה המוצפנת מגיעה ממקור מהימן. מנגנוני ההגנה הללו מופעלים על הטקסט המוצפן כאשר הוא נוצר לראשונה, בדרך כלל על אותו התקן [[חומרה]] שיצר את ההודעה, כדי להגן על הודעה [[עקרון קצה לקצה|מקצה לקצה]] לאורך נתיב השידור המלא שלה.

הצפנת המפתח בעת יצירתו בהתקן בטיחותית רק אם למכשיר ההצפנה עצמו יש מפתחות הצפנה נכונים ולא חיבלו בו. אם התקן הוגדר לסמוך על [[תעודת שורש]] שתוקף שולט בה, למשל, אז התוקף יכול לקבל גישה לנתונים מוצפנים על ידי ההתקן באמצעות ביצוע התקפת [[התקפת אדם בתווך|אדם בתווך]]. [[יירוט]] [[SSL|TLS]] על ידי מפעילי רשת הוא צורה מבוקרת ומוסמכת של התקפה כזו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jarmoc, J.|שם=SSL/TLS Interception Proxies and Transitive
Trust|קישור=https://www.grc.com/miscfiles/HTTPS_Interception_Proxies.pdf}}</ref>

=== אורך הטקסט המוצפן וריפוד ===
גם כאשר תוכן של הודעה מוצפן, ''אורך'' ההודעה הוא סוג של [[מטא-דאטה|מטא־דאטא]] שממנו ניתן להסיק מידע על ההודעה. לדוגמה, ההתקפות [[CRIME]] ו־[[הֲפָרָה|BREACH]] נגד פרוטוקול [[HTTPS]] היו [[התקפת ערוץ צדדי|התקפות ערוץ צדדי]] שהתבססו על דליפות מידע שנובעות מאורך ההודעה המוצפנת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tools.ietf.org/html/rfc7457.html|הכותב=Ralph Holz, Yaron Sheffer, Peter Saint-Andre|כותרת=Summarizing Known Attacks on Transport Layer Security (TLS) and Datagram TLS (DTLS)|אתר=tools.ietf.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-05-03}}</ref> טכניקות [[ניתוח תעבורה]] משתמשות לעיתים קרובות באורכי הודעות כדי להסיק מידע על הנתונים הזורמים במערכת.

[[ריפוד (קריפטוגרפיה)|ריפוד]] ההודעה לפני הצפנתה יכול לעזור להסתיר את אורכו האמיתי של הטקסט, אם כי פעולה זו מגדילה גם את אורך הטקסט המוצפן וגורמת ל[[תקורה (מחשבים)|תקורה]] הקשורה ל[[רוחב פס|רוחב הפס]]. ניתן לרפד הודעה באופן [[אקראי]] או דטרמיניסטי. הודעה מרופדת ומוצפנת היטב לא נבדלת ממחרוזת ביטים אקראית באותו האורך, וכמות המידע על המחרוזת המקורית שדולף דרך אורך המחרוזת מוערכת אסימפטוטית כ־<math>O(\log\log M)</math>.<ref>{{Cite journal|url=https://petsymposium.org/2019/files/papers/issue4/popets-2019-0056.pdf|title=Reducing Metadata Leakage from Encrypted Files and Communication with PURBs|last=Nikitin|first=Kirill|last2=Barman|first2=Ludovic|journal=Proceedings on Privacy Enhancing Technologies (PoPETS)|issue=4|doi=10.2478/popets-2019-0056|year=2019|volume=2019|pages=6–33|last3=Lueks|first3=Wouter|last4=Underwood|first4=Matthew|last5=Hubaux|first5=Jean-Pierre|last6=Ford|first6=Bryan}}</ref>

== ראו גם ==
* [[קריפטוגרפיה]]
* [[הצפנה קלאסית]]
* [[הצפנה קוונטית|הצפנה קוואנטית]]
* [[מפתח ציבורי]]
* [[קריפטואנליזה]]
* [[RSA]]

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">

* M. K. Shukla, A. K. Dubey, D. Upadhyay and B. Novikov, "Group Key Management in Cloud for Shared Media Sanitization," ''2020 Sixth International Conference on Parallel, Distributed and Grid Computing (PDGC)'', 2020, pp. 117-120, doi: 10.1109/PDGC50313.2020.9315325.

</div>

== קישורים חיצוניים ==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* [https://ee.stanford.edu/~hellman/publications/24.pdf מאמרם של ויטפילד דיפי ומרטין הלמן על הצפנת מפתח פומבי, 1796 (באנגלית)]
* [https://www.garykessler.net/library/crypto.html אתר המכיל סקירה של עקרונות קריפטוגרפיים ואלגוריתמי הצפנה מאת גארי קסלר, 1998–2021 (באנגלית)]
* {{הארץ|[[גדעון לב (עיתונאי)|גדעון לב]]|כמה חזק יהיה הדור הבא של ההצפנה האלקטרונית? לצה"ל יש מה לומר|1.10768646|29 באפריל 2022}}
* {{mako|ניר דבורי|הגאונים שהופכים את הסודות הצבאיים לצופן שאף אויב לא יכול לקרוא|3000254c43a1281026|news-n12_magazine/2022_q3|21 ביולי 2022}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007563687305171|הצפנת מידע (מדעי המחשב)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מדעי המחשב]]
[[קטגוריה:קריפטוגרפיה]]
[[קטגוריה:אבטחת מידע]]