הצגת המקור של הדף "וילם 'סחרווסנדה"

{{אישיות
|qid=Q1384858}}
'''וילם יאקוב 'סְחְרַוֶוסַנְדֶה''' (ב[[הולנדית]]: '''Willem Jacob 's Gravesande'''{{כ}}; [[26 בספטמבר]] [[1688]] – [[28 בפברואר]] [[1742]]) היה [[מתמטיקאי]] ופילוסוף טבע [[הולנדים|הולנדי]], שזכור בעיקר בשל פיתוח הדגמות ניסיוניות של חוקי [[מכניקה קלאסית|המכניקה הקלאסית]] והמדידה הניסיונית הראשונה של [[אנרגיה קינטית]]. כפרופסור למתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה ב[[אוניברסיטת ליידן]], הוא עזר להפיץ את רעיונותיו של [[אייזק ניוטון]] ביבשת אירופה.

נולד ב[[דן בוס|ס-הרטוחנבוס]] ב 1688. אביו היה Dirk Storm van 's Gravesande, שריף ויועץ של העירייה,  וסוכן של אדמות של [[ויליאם השלישי, מלך אנגליה]].{{הערה|שם=Helden|Albert van Helden, [https://dwc.knaw.nl/wp-content/berkelbio/15.s'gravesande.pdf "Willem Jacob 's Gravesande, 1688–1742"], in A History of Science in The Netherlands, eds. K. van Berkel, A. van Helden and L. Palm, (Leiden: Brill, 1999), pp. 450–453}}

לאחר תקופה של [[חינוך ביתי]] הוא נרשם בשנת 1704 ללימודי [[משפטים]] באוניברסיטת ליידן בגיל 16.{{הערה|שם=Helden}} עם זאת את עיקר מרצו הוא הקדיש ללימודי מתמטיקה, שבה הראה כשרון מגיל צעיר.{{הערה|שם=Helden}} הוא הגן על תזה על בנושא [[התאבדות]] וקיבל [[דוקטורט]] בשנת [[1707]]. לאחר מכן עסק בעריכת דין ב[[האג]], תוך כדי השתתפות בדיונים אינטלקטואליים וטיפח את העניין שלו במתמטיקה ומדעים. מאמרו Essai de perspective ("מאמר על פרספקטיבה"), שפורסם ב-[[1711]], זכה לשבחים מאת המתמטיקאי השווייצרי הנודע [[יוהאן ברנולי]]. בהאג, 'סחרווסנדה סייע להקים את Journal littéraire ("כתב עת ספרותי"), כתב עת מלומד שפורסם לראשונה ב-1713.

בשנת [[1715]] כיהן 'סחרווסנדה כ[[מזכיר]] משלחת הולנדית שנשלחה ל[[לונדון]] כדי לברך את המלך [[ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה|ג'ורג' הראשון]] על הכתרתו במסגרת [[חוק ההסדר 1701|הירושה ההנוברית]] בבריטניה.{{הערה|שם=Helden}} 'סחרווסנדה נשאר בלונדון במשך שנה, השתתף בישיבות של [[החברה המלכותית]], ונבחר כחבר בה.{{הערה|שם=Helden}} הוא פגש חוקרים ובהם [[אייזק ניוטון]], [[ג'ון דסגוליירס]]{{אנ|John Theophilus Desaguliers}} וג'ון קייל {{אנ|John Keill}}.{{הערה|שם=Helden}} 

ב-1717 מונה ל[[פרופסור]] ל[[מתמטיקה]] ול[[אסטרונומיה]] בליידן.{{הערה|שם=Helden}}. במסגרת זו נשא, כמקובל, הרצאת פתיחה  (inaugural lecture) – הרצאה חגיגית לרגל קבלת הפרופסורה. נושא ההרצאה היה "על מתמטיקה בכל המדעים, במיוחד בפיזיקה, וגם על שלמות האסטרונומיה הנגזרת מהפיזיקה"{{הערה|שם=Helden}} במסגרת תפקיד זה, הוא היה גורם מרכזי בהפצת עבודתו של ניוטון בהולנד. הוא נשתר בליידן במשך כל ימי חייו. ב-[[1730]] הוא קיבל פרופסורה ב[[אדריכלות|אדריכלות אזרחית]] וצבאית, ופרופסורה בפילוסופיה ב-1734.{{הערה|שם=Helden}}  כפילוסוף, הוא התנגד לפטליסטים כגון [[תומאס הובס|הובס]] ו[[ברוך שפינוזה|שפינוזה]].

בשנת 1920 הוא התחתן עם אנה סבלר (Anna Savelaire), ולזוג נולדו שני ילדים.{{הערה|שם=Helden}}

==מכניקה קלאסית==
תחת הנהגתו של 'סחרווסנדה ושל הבוטנאי והרופא Herman Boerhaave {{אנ|Herman Boerhaave}} הפכה [[אוניברסיטת ליידן]] למרכז מדעי חשוב באירופה,  וסטודנטים נוכרים רבים הגיעו אליה כדי ללמוד מתמטיקה ו[[רפואה]].{{הערה|שם=Helden}}  'סחרווסנדה התרשם מהמדע האנגלי במהלך ביקורו לאנגליה, הן מבחינת תוכן והן מבחינת סגנון החקירה המדעית. הוא הציג את [[מכניקה קלאסית|המדע הניוטוני]], הן מבחינת סגנון הפיזיקה המתמטית של "[[עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע|פרינקיפיה]]" והן את [[ניסוי |המדע הניסיוני]] שקיים בספר "[[אופטיקה (ספר)|אופטיקה]]". 'סחרווסנדה אחראי במידה משמעותית לכניסת המדע המדע הניוטוני לתוך יבשת אירופה.{{הערה|שם=Helden}} 
[[קובץ:Gravesande-2.jpg|ממוזער|טקסט= "האלמנטים המתמטיים של הפילוסופיה הטבעית" מאת 'סחרווסנדה| עמוד השער של מהדורת 1747 של "האלמנטים המתמטיים של הפילוסופיה הטבעית" מאת 'סחרווסנדה]]
עבודתו המדעית העיקרית של 'סחרווסנדה היא ספרו Physices elementa mathematica, experimentis confirmata, sive introductio ad philosophiam Newtonianam ("אלמנטים מתמטיים של הפילוסופיה הטבעית, מאומתים על ידי ניסויים; או: מבוא לפילוסופיה ניוטונית"), שיצא לאור בליידן בשנת [[1720]]. בספר זה, הוא הניח את היסודות להוראת [[מכניקה קלאסית|המכניקה הניוטונית]] באמצעות הדגמות [[ניסוי|ניסיוניות]]. ספרו של 'סחרווסנדה תורגם עד מהרה ל[[אנגלית]] על ידי [[ג'ון דסגוליירס]],{{אנ|John Theophilus Desaguliers}} אוצר הניסויים של החברה המלכותית. הספר זכה להצלחה והודפס במהדורות רבות במשך חייו.{{הערה|שם=Helden}} גרסה מקוצרת של הספר, Philosophiae Newtonianae institutio   ("ביסוס הפיזיקה הניוטונית") יצאה בשנת 1723 וזכתה אף היא למספר מהדורות.{{הערה|שם=Helden}} 

הוא הציג את עבודתו בפני קהלים שכללו את [[וולטר]], [[אלברכט פון האלר]]{{אנ|Albrecht von Haller}} ו[[אמילי דה שאטלה]] (שמאוחר יותר תרגמה והרחיבה את "[[עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע|פרינקיפיה]]" של ניוטון, בסיוע ממצאים של 'סחרווסנדה).

בשנת 1721, 'סחרווסנדה היה מעורב במחלוקת ציבורית בשאלה האם הממציא הגרמני יוהאן בסלר {{אנ|Johann Bessler}}, יצר מכונת [[תנועה נצחית]] אמיתית.{{הערה|Jenkins, Alejandro (2013). [https://arxiv.org/abs/1301.3097 "The mechanical career of Councillor Orffyreus, confidence man"]. American Journal of Physics. 81 (6): 421–427. arXiv:1301.3097.}} תחילה טען 'סחרווסנדה להיתכנות של תנועה מתמדת בהתבסס על שימור הכמות הסקלרית mv ([[מסה]] כפול [[מהירות]]), שכן הוא האמין בטעות, בדומה לניוטון, שדבר זה משתמע מהמכניקה הניוטונית. בשנת 1722 הוא פרסם את התוצאות של סדרת ניסויים שבהם הוטלו כדורי פליז מגבהים שונים לתוך קופסה שטוחה מלאה בחימר רך{{הערה|[https://www.uni-flensburg.de/en/working-group-physics/histolab/thematical-subsections/mechanics/demonstration-experiment-on-kinematics-on-the-model-of-s-gravesande Apparatus for comparison of acting forces on free falling bodies], Institut für Physik und ihre Didaktik und Geschichte}}. הוא מצא ששני כדורים באותו גודל ומסות שונות יעשו חריצים זהים כאשר הגבהים מהם נפלו היו ביחס הפוך למסה שלהם. כדור [[פליז]] שפגע בטיט במהירות כפולה, חדר לעומק פי ארבעה לתוך החימר, כדור שמהירותו גבוה פי 3 חדר לעומק גדול פי תשעה.{{הערה|שם=בודאניס}} ומכאן הסיק שהביטוי הנכון ל"[[הכוח החי|כוח החי]]" של גוף בתנועה ( המכונה כיום "[[אנרגיה קינטית]]") פרופורציונלית לריבוע מהירות החפץ - <math>mv^2</math>

אף על פי שתוצאות ניסויים אלו ביטלו את הטיעון המקורי שלו להיתכנות של תנועה מתמדת, 'סחרווסנדה המשיך להגן על עבודתו של בסלר, בטענה שבסלר אולי גילה איזה "עיקרון פעיל" חדש של הטבע שאפשר לגלגליו להמשיך להסתובב. דעות דומות הוגנו בזמנו על ידי גוטפריד וילהלם לייבניץ, יוהאן ברנולי ואחרים, אך הקונצנזוס המודרני הוא שבסלר ביצע מתיחה מכוונת. [[צאר |הצאר הרוסי]] [[פיוטר הגדול]] התעניין בגלגלו של בסלר וביקש את עצתו של 'סחרווסנדה בנושא.

'סחרווסנדה מסר את תוצאות הניסויים שלו על ההשפעה של נפילת משקלות למדענית הצרפתית [[אמילי דה שאטלה]]. תצפיות דומות פורסמו בשנת 1718 על ידי ג'ובאני פולני{{אנ|Giovanni Poleni}}. הפרשנות של התוצאות הניסויים 'סחרווסנדה ופולני הובילה למחלוקת עם [[סמואל קלארק]] ועם ניוטונים אחרים שהפכה לחלק ממה שמכונה "[[סכסוך vis viva]]" בהיסטוריה של המכניקה הקלאסית.

דה שאטלה השתמשה במדידותיו כדי להכריע במחלוקת בין ניוטון לבין לייבניץ ולהראות כי אנרגיה של גוף נע קשורה למהירות הגוף בריבוע (לפי הסברה של לייבניץ) ולא ביחס למהירות הגוף (כפי שסבר ניוטון).{{הערה|שם=בודאניס|{{צ-ספר|שם=E=mc<sup>2</sup>, סיפורה של התגלית הגדולה בהיסטוריה|מחבר=דייויד |מו"ל=[[כתר הוצאה לאור]]|שנת הוצאה=2002|עמ=64-63|מתרגם=יניב פרקש}}}}

==התפשטות תרמית==
[[קובץ:Gravesande ring.png|ממוזער|טקסט=טבעת חרסווסנדה|טבעת חרסווסנדה]]
'סחרווסנדה זכור גם בזכות המצאתו של [[ניסוי]] פשוט המדגים [[התפשטות תרמית]], אשר משמש בלימודי הפיזיקה מאז. הדבר מוכר כיום כ "הניסוי של 'סחרווסנדה" או "הטבעת של 'סחרווסנדה". המכשיר מורכב מכדור מתכת קטן על שרשרת או ידית, וטבעת מתכת על מעמד. הטבעת מספיק גדולה כדי שכאשר הטבעת והכדור נמצאים באותה טמפרטורה, הכדור יכנס דרך הטבעת. אם מחממים את הכדור על ידי מנורת כהל {{אנ| spirit lamp}} או על ידי טבילתו במים רותחים, המתכת מתרחבת, והכדור לא יוכל לעבור עוד דרך הטבעת. כשהכדור יתקרר, ניתן יהיה להעביר אותו שוב דרך הטבעת.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{מתמטיקאי}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות|QID=Q1384858}}
[[:קטגוריה:מתמטיקאים מהמאה ה-18]]
[[:קטגוריה:פיזיקאים הולנדים]]
[[:קטגוריה:מתמטיקאים הולנדים]]