הצגת המקור של הדף "זכוכית"

[[קובץ:Glass_building.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[בית רובינשטיין]], מגדל משרדים בעל מעטפת זכוכית]]
[[קובץ:Shattered broken glass - Israel 2024 01.jpg|ממוזער|זכוכית שבורה]]
'''זכוכית''' או חומר זכוכיתי הוא [[אמורפיות|מוצק אמורפי]] אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי [[קירור]]{{הערה|לעיתים נדרש קירור מהיר מאוד ולעיתים יחסית אטי. בכל אופן אין לקרר את החומר באופן אטי מדי כי אז עלול להיווצר מבנה גבישי}} של חומרים מותכים. הקירור המהיר מונע היווצרות של שריג [[גביש]]י. לחומרים אלו יש [[טמפרטורה]] אופיינית למעברם ממצב צמיגי למצב זכוכיתי ומכונה "[[מעבר זכוכיתי]]" ומסומנת בספרות Tg.

בצורתה הטהורה הזכוכית היא [[חומר]] [[שקיפות (אופטיקה)|שקוף]], בעל [[קשיות]] גבוהה באופן יחסי, עמיד לשחיקה ועמיד בדרך כלל מבחינה [[כימיה|כימית]] ו[[ביולוגיה|ביולוגית]]. הזכוכית העתיקה, שהוכנה מ[[קוורץ|קווארץ]] ו[[נתרן פחמתי]] הייתה [[מסיסות|מסיסה]] באופן טבעי (בתהליך איטי). המסיסות מצטמצמת על ידי הוספת [[סידן פחמתי]]. ניתן ליצור זכוכית ממגוון רחב של חומרים, אולם רק מספר מצומצם של חומרים אכן נמצא בשימוש. העיקרי שבהם הוא קווארץ, המרכיב של חול נקי או בשמו הכימי צורן דו-חמצני SiO<sub>2.</sub>

ניתן לעצב את הזכוכית בקלות רבה לגופים בעלי [[שטח פנים]] חלק ובלתי חדיר. תכונות אלו הופכות את הזכוכית לחומר בעל מגוון רחב של שימושים. עם זאת, הזכוכית שבירה למדי ועלולה להתנפץ לרסיסים חדים. תכונותיה השונות של הזכוכית עשויות להשתנות על ידי הוספת מרכיבים שונים או טיפול בחום.

==היסטוריה==
[[קובץ:שני כבשנים להכנת זכוכית גולמית מחורבת עסאפנה בבית חינוך כרמל זבולון 02.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שני כבשנים להכנת זכוכית גולמית מ[[חורבת עסאפנה]] שהועתקו לשטח [[בית חינוך כרמל זבולון]] ב[[יגור]]. באתר נמצאו ארבעה כבשנים. שניים הועתקו ל[[מוזיאון המזגגה]].]]
זכוכית נוצרה בטבע בעת התנגשות [[מטאור]]ים בפני השטח של [[כדור הארץ]], כבר לפני מיליוני שנים. מוכרים היטב שני סוגים של זכוכית טבעית – [[טקטיט]] ו[[זכוכית מדבר לובית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://whatson.cmog.org/exhibitions-galleries/glass-nature|כותרת=Glass in Nature|אתר=Corning Museum of Glass}}</ref>. פגיעת [[ברק]] במשטח [[חול]] יוצר לפעמים צינוריות זכוכית דקות, הנקראות {{קישור שפה|2=fulgurite|3=פולגוריט}}.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.habatat.com/3-cool-facts-you-never-knew-about-glassblowing/|כותרת=3 Cool Facts You Never Knew About Glassblowing|אתר=אתר של גלרית Habatat Detroit Fine Art|תאריך=ספטמבר 2015}}</ref> התפרצויות הרי געש פולטות לפעמים [[זכוכית געשית]] הנקראת [[אובסידיאן]].<ref name=":0" /> בני אדם השתמשו בזכוכית זו כבר ב[[תקופת האבן]]. האובסידיאן סותת ל[[סכין|סכינים]] וראשי [[חץ|חיצים]] חדים ביותר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://interestingengineering.com/culture/oldest-workshop-dates-back-12-million-years|הכותב=Nergis Firtina|כותרת=Oldest workshop discovered in Ethiopia, dating back 1.2 million years|אתר=Interesting Engineering|תאריך=פברואר 2023}}</ref>. כבר ב[[התקופה הפלאוליתית התיכונה|תקופה הפלאוליתית התיכונה]] נישאו כלי האובסידיאן או גושי אובסידיאן בלתי מעובד למרחק ניכר ממקום [[מחצבה|החציבה]]{{הערה|AGAZI NEGASH and M. S. SHACKLEY; GEOCHEMICAL PROVENANCE OF OBSIDIAN ARTEFACTS FROM THE MSA SITE OF PORC EPIC, ETHIOPIA; [http://faculty.ksu.edu.sa/archaeology/Publications/Neolithic/GEOCHEMICAL%20PROVENANCE%20OF%20OBSIDIAN%20ARTEFACT Archaeometry 48, 1 (2006) 1–12]|כיוון=שמאל}}. משערים שזכוכית יוצרה על ידי בני אדם בצורה אקראית, כ־4,000 שנים [[לפני הספירה]], בתהליך לוואי של הפקת מתכות. בהשפעת הטמפרטורה הגבוהה, ה[[אפר]] שנותר אחרי שריפה של זרעים התחבר עם ה[[חול]] ונוצרה זכוכית [[סיליקט]]ית המכילה 60% SiO2. זכוכית זו שימשה ליצור [[תכשיט]]ים.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://edu.rsc.org/resources/roman-glass-and-its-chemistry/1962.article|כותרת=Roman glass and its chemistry|אתר=Royal Society of Chemistry - educational resources}}</ref> לפי עדויות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]], ייצור מכוון של כלי זכוכית נעשה כ-1,500 שנה לפני הספירה, ב[[מצרים]] וב[[מסופוטמיה]]. לאחר זאת, במשך 300 שנה ייצור הזכוכית התפתח במהירות ואז חלה ירידה בעיסוק בזכוכית. במסופוטמיה חלה התאוששות כ-700 שנה לפנה"ס ואילו במצרים 500 שנה לפנה"ס. מאז, במשך 500 שנה, מצרים וארצות אחרות לאורך החוף המזרחי של הים התיכון הפכו למרכזים ליצור זכוכית.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=http://www.historyofglass.com/|כותרת=The History of Glass - Glass Facts|אתר=Zibo Taiji Industrial Enamel Co.,Ltd}}</ref>

בשלב מאוחר יותר, יצור הזכוכית הגיע אף צפונית לאלפים. ב[[כתב עת|כתב העת]] Antiquity פורסם ב-[[2023]] כי נמצאו שרידים מסדנת הזכוכית מלפני 2,000 שנים, באתר נמצ'יצה אשר בצ'כיה. המקום נחשב לאחד מאתרי ההתיישבות החשובים ביותר ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאות ה-3–2]] לפנה"ס, והיו בו מרכז ייצור של תכשיטי זכוכית ומסחר בהם. במקביל המקום שימש כמרכז פולחני ומושב לאליטות{{הערה|{{ynet|יוגב ישראלי|התגלתה סדנת הזכוכית הקדומה ביותר מצפון להרי האלפים|environment-science/article/hym0100h53|25 ביולי 2023}}}}.

תחילת יצור הזכוכית הייתה מאתגרת משום שתנורי ה[[התכה]] היו קטנים והפקת החום שלהם הספיקה אך בקושי להתכת רכיבי הזכוכית. במאה הראשונה לפני הספירה הומצא צינור ניפוח הזכוכית. המצאה זו הקלה על יצור הכלים והוזילה אותם. יצור הזכוכית פרח ב[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]] והתפשט מ[[איטליה]] לכל שאר האימפריה. בשנת 1000 לספירה, בעיר [[אלכסנדריה]] שבמצרים, היה המרכז החשוב ביותר ליצור זכוכית. במאות ה-13 וה14 אמנות ה[[ויטראז']] הגיעה לשיאה באירופה, כפי שניתן לראות ב[[קתדרלת שארטר|קתדרלות קנטרברי ושארטר]].

בתקופת [[מסעי הצלב]] מרכז תעשיית הזכוכית של אירופה עבר ל[[ונציה|וונציה]]. משום השימוש הרב בתנורים בתעשיית הזכוכית, שליטי ונציה חששו לשריפה בעיר, אשר רובה הייתה בנויה עץ, ובשנת[[1291]] פרסמו צו אשר חייב את כל התעשייה לעבור ל[[מוראנו|אי מוראנו]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.glassofvenice.com/murano_glass_history.php|כותרת=History of Murano Glass {{!}} History of Venetian Glass-making {{!}} Glass of Venice|אתר=Glass of Venice-בית מסחר אמריקאי לשיווק פריטי זכוכית מוראנו}}</ref>. חלק מאמני מוראנו נדדו לצפון אירופה ופיתחו שם את יצור הזכוכית.

ב[[ארצות הברית]], בית החרושת הראשון לזכוכית הוקם ב[[וירג'יניה|ווירג'יניה]], בשנת [[1608]]. בשנת [[1870]] הומצאה המכונה החצי אוטומטית ליצור בקבוקים. החל בשנת 1890 הומצא מיכשור מדויק ויעיל ליצור מוצרי זכוכית שונים. בשנת 1959 הומצא תהליך חדיש ליצור זכוכית שטוחה ובתהליך זה מייצרים עד היום 90% מהזכוכית השטוחה.<ref name=":3" />

בארץ ישראל הוקם על ידי [[הברון רוטשילד]] מפעל בקבוקי זכוכית הסמוך לחוף [[טנטורה]]. בקבוקים אלו נועדו לשמש לתעשיית היין שהלכה והתפתחה ב"מושבות הברון", ביניהן [[זכרון יעקב]]. מהנדסי המפעל, ביניהם [[מאיר דיזנגוף]], ידעו על ההיסטוריה של ייצור הזכוכית באזור בעת העתיקה, אך הם לא הכירו את השיטות של ה[[פיניקים]] ולכן בקבוקי הזכוכית שיצרו במפעל לא שירתו את תפקידם, והמפעל נסגר. היום המפעל משמש כמוזיאון היסטורי בשם [https://www.mizgaga.com/ "המזגגה"] הצמוד לקיבוץ [[נחשולים]], והמספר בין השאר את ההיסטוריה של ייצור הזכוכית באזור בעת העתיקה.

בחצי השני של [[המאה העשרים]] התרחב השימוש בזכוכית גם כחומר ליצירת מעטפת של [[בניין (מבנה)|בניינים]], ובפרט למעטפת של [[גורד שחקים|גורדי שחקים]].

לדעת מחבר הספר "ספר היוחסין<ref>ספר יוחסין מאמר שישי</ref>", הומצא שימוש מודרני בזכוכית, לייצור מראות. "ובשנת ג' אלפים ותש"ע<ref>בשנה העשירית לספירה הנוצרית</ref> היה איש שהמציא המראה של זכוכית", כנראה בידי חוקר יווני/רומאי.

== הזכוכית במקרא ובתלמוד ==
[[קובץ:Castra Museum 6.JPG|ממוזער|250px|פכית, [[שפופרת (כלי קיבול)|שפופרת]] תמרוקים ותכשיטים מזכוכית שנמצאו ב[[חורבת קסטרא]] מהתקופה הרומית המאוחרת-ביזנטית]]
השם "זכוכית" מוזכר פעם אחת ב[[תנ"ך|מקרא]]: {{ציטוטון|לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּ<big>זְכוֹכִית</big>, וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז.|{{תנ"ך|איוב|כח|יז}}}}, כתיאור לכלים יקרים.

=== מקור המילה ===
מקור המילה הוא תכונת הזַכּוּת המאפיינת אותה. חוקר ה[[תלמוד]] הרב [[יהושע בראנד]], בספרו [[יהושע בראנד#כלי זכוכית בספרות התלמוד|כלי זכוכית בספרות התלמוד]]{{הערה|1=ד"ר יהושע בראנד, '''כלי זכוכית בספרות התלמוד''', בצירוף מחקרים ומאמרים, ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], תשל"ח-1978, פרק שלישי, עמ' 16–41: "הזכוכית וכלי הזכוכית במקרא"}}, מצביע על מונחים נוספים במקרא, שלדעתו פירושם זכוכית, כגון: "חול", "חלונות אטומות" ועוד.

בלשון [[חז"ל]] נקראה הזכוכית גם "סכוכית" ([[תוספתא]] [[מסכת שבת]]) או "זוגיתא" ([[תלמוד בבלי]] [[מסכת ברכות]]).
בימי חז"ל הייתה הזכוכית יקרה מאוד מפני שהיה קשה מאוד לזככה ולייצר זכוכית שקופה או 'זכוכית לבנה' בלשון חז"ל. ה[[גמרא]]{{הערה|1=ברכות לד ע"ב.}} מספרת שכוס מזכוכית לבנה הייתה שווה 400 [[זוז]].

==סוגי זכוכית==
[[קובץ:bristol.blue.glass.arp.750pix.jpg|ממוזער|שמאל|200px|תוספות מטאליות בתערובת הזכוכית יכולות ליצור מגוון של צבעים. כאן [[קובלט]] הוסף כדי להעניק לזכוכית צבע כחלחל.]]
[[קובץ:Glass-Ball.jpg|ממוזער|שמאל|200px|זכוכית יכולה להיות שקופה ושטוחה או בעלת צורות וצבעים מיוחדים כפי שניתן לראות בכדור זכוכית זה – Verreries de Bréhat ב[[ברטאן|בריטני]].]]

=== הזכוכית הנפוצה סודה ליים (Soda-lime) ===
ה'''זכוכית''' הנפוצה ביותר בשימוש נקראת Soda-Lime glass והיא משפחת ההרכבים הנפוצה ביותר ומשמשת בין היתר לשמשות, כלי אוכל, מוצרי נוי וכלי אחסון. כלי האחסון העיקריים עשויי הזכוכית הם הבקבוקים. התערובת להכנתם מכילה שמונה סוגי תחמוצות, ביניהם – סיליקה (72.5%), אלומינה (1.5%), [[סיד|סידן חמצני]] (7.5%), [[נתרן חמצני]] (14.5%), מגנזיום חמצני (3.77%), תחמוצת ברזל (0.1%) ותחמוצת אשלגן (0.7%). הרכבה מ-63%–81%{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://glassproperties.com/glasses/|כותרת = Glass composition, glass types}}}} [[צורן דו-חמצני]] (SiO<sub>2</sub> – [[קוורץ]], חומר הגלם – [[חול]]), [[נתרן פחמתי]] Soda ([[תערובת אוטקטית|להורדת טמפרטורת ההתכה]] ומניעת גיבוש) ו[[גיר]] (סידן פחמתי) Lime להעלאת היציבות הכימית.

הזכוכית העתיקה, אשר הוכנה מחול ונתרן פחמתי, הייתה מסיסה, אם כי, בקצב איטי. הסידן הפחמתי (אבן גיר) שמוסף היום מייצב את הזכוכית. בתקופה הרומית מקור הסידן הפחמתי היה בשברי הצדפות, אשר נמצאו באופן טבעי בחול, שהיה חומר הגלם ליצור הזכוכית.<ref name=":2" />

הרכב התוספים בזכוכית, וסוגי התוספים מאפשר קבלת זכוכיות שונות עם תכונות מכניות, אופטיות שונות המתאימות למגוון שימושים.

נקודת ההתכה של סיליקה טהורה (SiO<sub>2</sub>) היא בערך C° {{כ}}2,000. הוספת חומרים כמו נתרן פחמתי ("[[נתרן פחמתי|סודה לכביסה]]" – סודיום קרבונט: Na<sub>2</sub>CO<sub>3</sub>) מורידים את טמפרטורת ההתכה ל-C° {{כ}}1,000 בקירוב.

=== זכוכית בידודית ===
זכוכית בידודית (double glazing) היא חלון המורכב משתי שכבות זכוכית או יותר המחוברות על ידי מסגרת (לרוב מ[[אלומיניום]]), כאשר המסגרת מכילה סופחי [[לחות]] למניעת היווצרות [[אד]]ים על חלקן הפנימי של השמשות. לעיתים בין השמשות יש [[גז]] מסוג [[ארגון (יסוד)|ארגון]] להעצמת הבידוד התרמי וה[[בידוד אקוסטי|אקוסטי]]. מטרתה לבודד את חלל הבית הפנימי [[בידוד תרמי]] ואקוסטי.

=== [[זכוכית משוריינת]] ===
{{ערך מורחב|זכוכית משוריינת}}
זכוכית בעלת מבנה המשלב זכוכית ו[[פולימר|חומרים פולימריים]] שונים בצורת שכבות מתחלפות, על מנת להפוך אותה לעמידה בפני פגיעת [[תחמושת]] של [[נשק קל]] ([[רובה|רובים]] וכדומה). התוצאה נקראת זגוגית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/keyword/זְגוּגִית/|כותרת=זגוגית|אתר=אתר האקדמיה ללשון העברית}}</ref> משוריינת ולא זכוכית משוריינת. בעת הפגיעה החלון מתרסק ונהרס, אך שומר על עמידותו בפני מספר מוגדר של פגיעות. בעולם נהוג דירוג של רמות לעמידותם של החלונות השונים לפגיעת [[קליע]]י נק"ל. חלונות משוריינים המשמשים כלי רכב צבאיים כבדים עמידים אף לאש [[מקלע|מקלעים כבדים]] ורסיסים הנוצרים מ[[פצצה|פצצות]] ומטענים.

[[קובץ:CarWindowPolarization.jpg|שמאל|ממוזער|זכוכית מחוסמת בחלון אחורי של מכונית. ניתן לראות את הבדלי [[מאמץ (הנדסה)|המאמץ]] בצילום דרך [[קיטוב|פילטר מקטב]] (תמונה תחתונה)]]

=== זכוכית מחוסמת ===
זכוכית שעברה חימום מבוקר לטמפרטורה של כ-700 [[מעלות צלזיוס]] ולאחר מכן קירור מהיר מאוד באוויר. הקירור המהיר גורם לכך שהחלק החיצוני והחלק הפנימי של הזכוכית מתכווצים באופן שונה, מה שגורם להיווצרות [[מאמץ (הנדסה)|מאמצים פנימיים]]. תהליך זה הופך את הזכוכית לבעלת חוזק גבוה פי 3–5 מאשר זכוכית רגילה. כאשר זכוכית מחוסמת נשברת, השבר גורם לשחרור המאמצים שנוצרו בתוך הזכוכית והיא מתנפצת לאלפי חלקים זעירים. ככל שהמאמצים הפנימיים בזכוכית גדולים יותר, כך היא קשה יותר, וכך גודל החלקיקים קטן יותר כאשר היא נשברת. זאת בניגוד לזכוכית לא-מחוסמת שיכולה להישבר גם למספר קטן של שברים גדולים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/technology/כיצד-מחסמים-חומרים-כמו-זכוכית-ומתכת-מהו-התהליך-שמתרחש-בחומרים-הללו-ישראל|הכותב=אבי סאייג|כותרת=כיצד מחסמים חומרים כמו זכוכית ומתכת, מהו התהליך שמתרחש בחומרים הללו?|אתר=מון דוידסון לחינוך מדעי - מכון ויצמן|תאריך=מאי 2010}}</ref>.

=== [[פיברגלס]] (סיבי-זכוכית) ===
סיבי זכוכית המיוצרים על ידי דחיסת זכוכית מותכת דרך חורים זעירים בבסיס הכבשן. כך נוצרים חוטים דקים מאוד שאפשר ליצור מהם אריגים קלים וחזקים. פיברגלס גם מגן מפני חום וחסין אש, ולכן בגדי הכבאים עשויים פיברגלס{{הערה|בגדי כבאים עשויים גם [[קוולר]] ו[[ספקטרה]].}}. [https://oec.world/en/profile/hs/glass-fibers על פי נתוני 2022], הסחר העולמי בסיבי זכוכית עומד על כ-15 מיליארד דולר. היצואנית הגדולה בעולם היא סין (3.7 מיליארד) ואילו ארצות הברית היא היבואנית הגדולה בעולם (2 מיליארד). אחריהן גרמניה וצרפת.

=== כלי זכוכית המיוצרים בניפוח ===
{{ערך מורחב|ניפוח זכוכית}}
כלים אלה עשויים למעשה מזכוכית רגילה, אך טכניקת הייצור שלהם מאפשרת להם להיות דקים ועדינים והם משמשים בעיקר לקישוט. בישראל מוכרים כלים כאלה המיוצרים ב[[חברון]] ומכונים "זכוכית חברון".

בעל המקצוע המכין כלים אלה מכונה "נפח זכוכית". זאת גם משום שהוא [[ניפוח זכוכית|מנפח את הזכוכית]] המותכת באוויר.

==ייצור זכוכית==
[[קובץ:Samuel and Saidye Bronfman Archaeology WingDSCN5115.JPG|250px|ממוזער|פך מזכוכית עשוי בניפוח ועליו כתובת יוונית "אניון עשה אותו". מתוארך למאה הראשונה לספירה, [[מוזיאון ישראל]], ירושלים]]
זכוכית גולמית מתקבלת כתוצאה מחימום רכיבי התערובת בכור היתוך. את הזכוכית הגולמית בדרך כלל מייצרים מחול SiO<sub>2</sub>, סודה Na<sub>2</sub>CO<sub>3</sub>, וסיד CaO.
את כל הרכיבים מערבבים במכל ערבוב מיוחד ומחממים לטמפרטורה של C° {{כ}}1,000 ומתרחשת הריאקציה הבאה:

Na<sub>2</sub>CO<sub>3</sub> + 2SiO<sub>2</sub> + CaO → Na<sub>2</sub>SiO<sub>3</sub> + CaSiO<sub>3</sub> + CO<sub>2</sub>

מהזכוכית הגולמית ניתן להפיק מגוון רחב של זכוכיות שונות.

== הרכב זכוכית==
ניתן למיין זכוכיות על פי הרכב ה[[יסודות כימיים|יסודות]] המרכיבים את מבנה ה[[תחמוצת]] כלומר הקשורים לחמצנים מגשרים (יוצרי רשת Network formers או network intermediates). המשותף לכל הזכוכיות שהמרכיב העיקרי הוא [[סיליקה]], בדרך כלל באחוז גבוה מ-50% מהרכב הזכוכית.
* זכוכית סיליקטית SiO<sub>2</sub>
* אלומוסיליקטית Al<sub>2</sub>O<sub>3</sub>;SiO2
* [[זכוכית בורוסיליקט|בורוסיליקטית]] B<sub>2</sub>O<sub>3</sub>;SiO<sub>2</sub>
* בורואלומוסיליקטית B<sub>2</sub>O<sub>3</sub>;Al<sub>2</sub>O<sub>3</sub>;SiO<sub>2</sub>
* אלומופוספטית P<sub>2</sub>O<sub>5</sub>;Al<sub>2</sub>O<sub>3</sub>;SiO<sub>2</sub>
* בורואלומופוספטית B<sub>2</sub>O<sub>3</sub>;Al<sub>2</sub>O3;P<sub>2</sub>O<sub>5</sub>
* אלומוסיליקופוספטית Al<sub>2</sub>O3;SiO<sub>2</sub>;P<sub>2</sub>O<sub>5</sub>
* פוספוונדית P<sub>2</sub>O5;V2O<sub>5</sub>
* סיליקוטיטנית SiO2;TiO<sub>2</sub>
* סיליקוצירקונית SiO2;ZrO

==מבנה הזכוכית==
[[קובץ:Silica.svg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מיקרו של זכוכית על פי מודל של זכריאסן random network]]
ממיינים את היסודות המשתתפים, לצד ה[[חמצן]], בבניית הזכוכית לשלוש משפחות:
# יוצרי רשת (Network formers) הקשורים [[קשר קוולנטי|קוולנטית]] לחמצנים מגשרים
# משני רשת (Network modifiers) יוצרים [[קשר יוני|קשרים יוניים]] עם חמצנים שאינם מגשרים (ב"קצוות פתוחים") לדוגמה [[מתכות אלקליות]] כ[[נתרן]] ו[[אשלגן]] או [[מתכת אלקלית עפרורית|מתכות אלקליות עפרוריות]] כ[[סידן]] או [[מגנזיום]]
# חומרי ביניים (Network intermediates),לדוגמה: BeO, Al<sub>2</sub>O<sub>3</sub>, Ga<sub>2</sub>O<sub>3</sub>, Fe<sub>2</sub>O<sub>3</sub>, TiO<sub>2</sub>, V<sub>2</sub>O<sub>5</sub>, Sb<sub>2</sub>O<sub>5</sub>, Nb<sub>2</sub>O5 שניתן לשלב ברשת החמצנים בריכוזים משתנים ויכולים להמצא גם כיונים בקצוות.

=== מודל רשת אקראית של זכריאסן (1932) ===
זכריאסן חקר את המבנה של זכוכיות תחמוצת ועל סמך פיזור [[קרני רנטגן|קרני X]] הוא גילה שיש להן סדר לטווח קצר, אך אין להם סדר לטווח הארוך. לכן לפי זכריאסן, זכוכית וגביש דומים רק בטווח קצר, אך לא בטווח ארוך כיון שמבנה הזכוכית לא שומר על מחזוריות כמו הגביש.
על סמך התוצאות האלה הוא הגיע למסקנה שהזכוכית היא בעלת מבנה של רשת אקראית והציע את המודל שניתן לסכמו בכללים הבאים:
# כל אטום חמצן מחובר ללא יותר משני [[יון|קטיונים]].
# מספר אטומי חמצן מסביב לקטיון צריך להיות קטן (ארבעה או פחות)
# לפאוני חמצן יש יותר פינות משותפות מאשר צלעות או פאות
# לפחות שלוש פינות של כל פאוני חמצן הן משותפות
כללים האלה מנבאים נכון את יצירת זכוכית מתחמוצות כמו: SiO<sub>2</sub>, GeO<sub>2</sub>, B<sub>2</sub>O3, P<sub>2</sub>O<sub>5</sub>, כלומר מנבאים איזה יסוד יהיה "יוצר רשת" בזכוכית.

==שימושים בתעשייה ==
[[קובץ:Recycling israel.jpg|ממוזער|שלוש [[צלמית (סמל חזותי)|צלמיות]] [[מיחזור]] שונות על אריזה אחת, לזכוכית פלסטיק ונייר. סמלילים אלו מודפסים באריזות שונות בישראל, על מנת ליידע את הציבור באיזה מכל מיחזור יש לשים את המוצר לאחר תום השימוש. סמליל מיחזור זכוכית הוא בצבע סגול.]]
לזכוכיות העשויות מתרכובות יוצרות רשת, יש שימושים מוגבלים. למשל, תחמוצת של [[בור (יסוד)|בור]] טהור (B2O3(Tg~4500C לא עמידה למים. זכוכית המכילה תחמוצת [[צורן]] SiO2 אשר שימושית בגלל עמידות כימית גם בטמפרטורות גבוהות במיוחד (עד C° {{כ}}1,750), בעלת התנגדות לשינוי טמפרטורות ([[thermal shoc]]). זכוכית זאת חייבת להיות מעובדת בטמפרטורות שמעל C° {{כ}}1,500. רוב סוגי הזכוכית השימושיים מכילים תוספים אשר מורידים את טמפרטורת העיבוד ומאפשרים קבלת תכונות רצויות ליישום. זכוכית לתעשייה מכילה לפחות חמש תחמוצות, לדוגמה זכוכית אופטית, מכילה יותר מעשר תחמוצות.

==הוספת תרכובות יוניות ותחמוצות לזכוכית==
[[קובץ:Talc.GIF|שמאל|ממוזער|250px|מבנה סיליקטים עם יוני מגנזיום בין שני טטראדרלים (Bonding oxygen)]]
מוסיפים לזכוכית תרכובות יוניות (תחמוצות) ממספר סיבות:
#לקבלת זכוכית צבעונית. לדוגמה:
#:CuO – תחמוצת נחושת – גוון כחול
#:FeO – תחמוצת ברזל – גוון ירוק
#:Fe<sub>2</sub>O<sub>3</sub> – תחמוצת ברזל – גוון חום
#לזכוכית בה הוחלף חלק של סיליקה בתחמוצות בור, יש עמידות רבה לחום וכן עמידות כימית גבוהה. ניתן למצוא כמה סוגי תחמוצות בזכוכית. התחמוצת ממנה בנויה מטריצת הזכוכית (לדוגמה, סיליקה) נקראת:
:*תוסף הנמצא בזכוכית כחלק מהרשת נקרא Intermediate.
:*תוסף השובר את רשת הזכוכית נקרא Modifier.

קטיונים של נתרן ואשלגן הם Network-modifier – אינם קשורים קוולנטית לרשת הטטראדרות היוצרת את הזכוכית אלא קשורים יונית לחמצנים בלתי מגשרים ויכולים לעבור [[דיפוזיה]] או לדלוף מהזכוכית ([[חילוף יונים]]) לתמיסות.

ישנם יוני חמצן אשר פועלים כגשרים בין יחידות הטטראדרים הנקראים Bonding-oxygen. וישנם גם יוני חמצן שאינם משתתפים ביצירת מבנה הרשת ונקראים: אי גישור, Non bonding-oxygen.

יש שלוש פעילויות עיקריות של מסיימי רשת:
#שבירת הקשרים A-O-A ויצירת אי גישור.
#הגברת התיאום של קטיון וחמצן.
#שילוב של שניהם.
*תוספת Na<sub>2</sub>O מורידה באופן משמעותי את טמפרטורת ההיתוך ואת הצמיגות של הזכוכית
*תוספת של Cao עוזרת להקטין את מסיסות הזכוכית במים
*כאשר היחס חמצן/סיליקון עולה על 2.5–3.0, קשה מאוד לקבל זכוכית ללא שימוש בתנאי הכנה מיוחדים, כגון קירור מהיר.

== זכוכית קרמית ==
[[קובץ:Glass ceramic cooktop.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בזכות עמידות הזכוכית הקרמית לחום, נהוג להשתמש בה כבסיס ל[[כיריים חשמליות]]]]
בניגוד לזכוכית רגילה בעלת [[מבנה מולקולרי]] לא מסודר, זכוכית קרמית מכילה גבישים והיא בעלת מבנה דו פאזי: מיקרו-גבישים שביניהם אזורים אמורפיים. הפאזה הגבישית מהווה בין 30% ל-70% מולרי.

השימוש בזכוכית קרמיות החל בשנת 1950 והתגלה על ידי סטוקי (S.D. Stookey). סטוקי גילה במקרה את הזכוכית הקרמית. הוא השאיר בתנור שפעל בטמפרטורה גבוהה תערובת של זכוכית העשויה מ[[ליתיום]] סילקאט וכסף. בחזרתו, מצא סטוקי חומר קרמי לבן במקום "שלולית" של זכוכית מותכת אותה ציפה לראות. הדבר קרה מפני שהכסף היווה מרכז נוקלאציה (מרכז גיבוש), וגרם ליצירת מבנה קריסטלי של הזכוכית.

בתחילת היצור יש לחומרים אלו מבנה זכוכיתי. לאחר חימום והוספת חומרים שונים, הם הופכים להיות חומרים בעלי תכונות קרמיות. לזכוכית רגילה יש מבנה אמורפי, כלומר יש סדר מקומי אך אין מבנה קריסטלי מסודר, אין תאי יחידה שחוזרים על עצמם, בניגוד לזכוכית קרמית שבה פזורים בתווך האמורפי אזורים בהם האטומים מסודרים במבנה מסודר כלומר יש תאי יחידה שחוזרים על עצמם.

על מנת להכין זכוכית קרמית, יש להתיך את הזכוכית, ולשפוך את החומר המותך לתוך כלי בצורה הרצויה. קצב הקירור צריך לאפשר צמיחת גבישים. בתחילת המאה ה-21 עלה הביקוש לזכוכית קרמית, בעיקר בשל העובדה שניתן לעבד את החומר בקלות כמו זכוכית רגילה, ועם זאת מתקבל חומר בעל תכונות קרמיות רצויות כמו עמידות לזעזוע תרמי, קשיחות, רגישות לאור ועוד.

יתרון נוסף של הזכוכית הקרמית נעוץ בעובדה שניתן ליצור צורות מגוונות עם תכונות קרמיות מה שלא ניתן לעשות עם חומרים קרמיים אחרים. Owens-Corning Fiberglass (OCF) E-glass היא זכוכית העשויה מתרכובת של קלציום-אלומינו-סיליקאט בתוספת של מגנזיום, בור, ברזל, [[טיטניום]] וסודיום אוקסיד. לחומר זה יש עמידות גבוהה לחום ועמידות גבוהה למים.

=== שיטות ייצור של זכוכית קרמית ===
על מנת ליצור זכוכית קרמית, יש לחמם זכוכית רגילה, לקרר ולחמם שוב. אך טיפול בחום אינו מספיק. כי צריך להוסיף חומר שיוכל לעשות נוקלאציה ובכך לאפשר את תחילת הגידול הגבישי. במטרה להפוך את הזכוכית לזכוכית קרמית בעלת מבנה קריסטלי, יש תחילה לטפל בחומר בטמפרטורה של כ-C° {{כ}}1,000, בין שעה לשעתיים במטרה ליצור זכוכית רגילה.

לאחר מכן לוקחים גולות במסה של 25–30 גרם, ושמים על משטח פלטינה. הגולות מחוממות ל-C° {{כ}}1,500 במשך 30 דקות, ולאחר 30 דקות מוציאים את הגולות המותכות ומקררים אותן בטמפרטורת החדר. אם יש צורך בהוספת חומרים נוספים לקבלת חומר בעל תכונות רצויות, טוחנים את הזכוכית לאבקה, מוסיפים לה את התוסף הרצוי, ושמים שוב לחימום באותם התנאים, למשך 30 דקות נוספות. התוסף הוא בדרך כלל מלח. המלחים הנפוצים שמוספים על מנת ליצור זכוכית במבנה קריסטלי הם: ליתיום פחמתי Li<sub>2</sub>CO3, אלומיניום חמצני Al<sub>2</sub>O3, סידן חמצני CaO וטיטניום אוקסיד TiO<sub>2</sub>.

ניתן לקבל זכוכיות קרמיות עם תכונות שונות על ידי הוספת תוספים שונים וחימום לזמנים שונים. יעילות התוסף נמדדת בהתאם לעובי שכבת הזכוכית הנוצרת – ככל שהשכבה עבה יותר התוסף הוא יותר יעיל. זכוכית ללא תוספים לא יכולה ליצור מבנה קריסטלי מכיוון שאין חומר שיוכל לאפשר את תחילתו של מרכז הגיבוש.

=== שימושים ===
בזכות תכונותיהן של הזכוכיות הקרמיות ניתן להשתמש בהם בסירי בישול, פלטות לבישול חשמלי, מראות טלסקופיות וחלונות מאובטחים.

=== קצב נוקלאציה (התגרענות) ===
על מנת שזכוכית תעבור ממצב של מבנה אמורפי למבנה קריסטלי צריך ליצור תהליך נוקלאציה. תהליך זה מתרחש עם חימום הזכוכית, קירור הזכוכית ואז שוב חימום מעל ל-Tg.

קצב הנוקלאציה ([[התגרענות]]) תלוי בצמיגות של הזכוכית, באנרגיה החופשית של תהליך הנוקלאציה, בתדירות הוויברציה ובטמפרטורה.

<math>N = \omega C_{0} exp - \{\Delta G * / kT \}</math>

<math display="inline">N</math> – קצב הנוקלאציה

<math display="inline">* G \Delta</math> – האנרגיה החופשית של תהליך הנוקלאציה.

<math display="inline">\omega</math> – תדירות הוויברציה

<math display="inline">C_{0}</math>– צפיפות המולקולות ל-m<sup>3</sup>

== תכונות זכוכית המיועדת לשימושים אופטיים ==
ישנם מאפינים רבים הקובעים את התאמתה של זכוכית מסוימת לשימוש אופטי, בניהן בליעה כפונקציה של אורך גל (המשפיעה על הצבע), פגמים פנימיים בזכוכית ([[תכליל (מינרלוגיה)|תכליל, inclusion]]) ו[[מקדם שבירה]] ו[[מספר אבה]] וה{{קישור שפה|2=Engineering tolerance|3=טולרנסים}} שלהם{{הערה|שם=המאמר Optical Glass|{{קישור כללי|כתובת=https://www.edmundoptics.ca/knowledge-center/application-notes/optics/optical-glass/|כותרת=Optical Glass מאמר שסוקר מאפינים של הזכוכית כחומר גלם לאלמנטים אופטיים|אתר=www.edmundoptics.ca|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-23}}}}.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://oharacorp.com/optical-glass/other-properties/|כותרת=Other Properties - Ohara Corp|תאריך=2022-11-22|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-09-23}}</ref> בנוסף ישנם מאפיינים של הזכוכית כחומר גלם לאלמנט אופטי שעבורו יש להגדיר את הסטיה מהממדים הנדרשים, טעויות מירכוז, הסטיה מהצורה המדויקת (surface figure, surface power), [[איכות פני שטח (אופטיקה)|איכות פני שטח]] (S&D), {{קישור שפה|2=Surface finish|3=חיספוס}} (roughness) וכיוצא בזה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.edmundoptics.ca/knowledge-center/application-notes/optics/understanding-optical-specifications/|כותרת=Understanding Optical Specifications מאמר שסוקר איך מאפיינים ביצועים של אלמנטים אופטים|אתר=www.edmundoptics.ca|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-23}}</ref>{{הערה|שם=המאמר Optical Glass}}. מאפינים אלו מבוקרים על ידי תקנים בינלאומיים כמו MIL-PRF-13830B, MIL-G-174B ורבים אחרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.surplus-optics.com/v/vspfiles/templates/surplusoptics/images/2-qualitycontrol-mil-g-174bopticalglassqc-mil-g-174b.pdf|כותרת=mil-g-174b Optical Glass QC|אתר=http://www.surplus-optics.com/|שפה=en|תאריך_וידוא=23 ספטמבר 2023}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://eksmaoptics.com/out/fck_file/MIL-PRF-13830B%5B1%5D.pdf|כותרת=MIL-PRF-13830B|אתר=eksmaoptics.com|שפה=en|תאריך_וידוא=23 ספטמבר 2023}}</ref>.

=== תכונות אופטיות ===
תכונות אופטיות של חומר מתארות את תגובת החומר למעבר אור דרכו. כאשר [[אור]] פוגע בחומר מסוים הוא יכול להיבלע בו, [[החזרת אור|לחזור]] ממנו, או לעבור דרכו. למרבית השימושים, חשוב לבחון את יכולת החומר להעביר אור דרכו. תכונה זו כמעט הפוכה להחזרה, כאשר האור שאינו מועבר או מוחזר, נבלע. [[בליעת אור]] מתרחשת כאשר אור פוגע בחומר, והאנרגיה שלו נספגת בחומר באופן חלקי או מלא. חומר שקוף, בדומה לזכוכית שבשמשת החלון, מעביר כמעט את כל האור הפוגע בו. לכן ניתן לראות דמויות הנמצאות מצדו האחר.

הדרישה לזכוכיות בעלות תכונות אופטיות מסוימות הולכת ועולה בשנים האחרונות. תכונות אופטיות של זכוכית הן תכונות פיזיקליות, אך הן תלויות בהרכב הכימי של החומרים מהם עשויה הזכוכית.
מרבית הזכוכיות יכולות להעביר דרכן את האור הנראה. זיהומים בזכוכית כגון [[נחושת]] או [[ברזל]] מורידים את היכולת של הזכוכית להעביר דרכה אור. גוון ירקרק של זכוכית (שניתן לראותו, למשל, כשמסתכלים בזכוכית מראה או חלון מהצד) נובע מהמצאות יוני ברזל.

בזכות יכולתם של הזכוכית להעביר את האור בתחום [[אור נראה|הנראה]] וה[[אינפרא אדום]] הקרוב דרכן יש לזכוכיות שימושים רבים כגון: שמשות לחלונות, [[סיב אופטי]], שימוש ביצירת קישוטים לבית ונברשות, עדשות ל[[משקפיים]], [[מצלמה]] ועוד.

לזכוכיות שונות יש מקדמי שבירה שונים (refractive index). [[מקדם שבירה]] – מקדם שבירה היא תכונה פיזיקלית של חומר שקוף, המציינת את שינוי הזווית של האור המועבר. מקדם השבירה תלוי בהרכב הכימי של הזכוכית ובמאמצים הפועלים בה.

זכוכית פוטוכרומית – היא זכוכית המתכהה כאשר נחשפת לאור השמש כתוצאה מפרוק גבישים של [[הלידי כסף|מלחי כסף]] באור UV ויצירת [[כסף (יסוד)|כסף]] מתכתי אטום. כאשר הקרינה נפסקת הגוון הכהה של הזכוכית נעלם כיוון שהכסף שוב מתחמצן לקבלת מלחים שקופים.
[[קובץ:PhotochromicLens.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זכוכית פוטוכרומית, נהוג להשתמש בה בעדשות משקפיים המתכהות באור השמש]]

==== צבע ====
[[צבע]] זכוכית תלוי בדברים הבאים:
# ביכולת של הזכוכית לבלוע אור.
# פיזור [[אורך גל|אורכי הגל]] של האור הנראה.
# רגישות לאור (photosensitivity).
# יכולת פלואורסצנציה.
כל הדברים לעיל מושפעים כתוצאה ממעבר [[אלקטרונים]] ב[[שדה חשמלי]], מקיומם של יוני מתכות טעונים או ממעבר של [[פוטון|פוטונים]].

==== זכוכית צבעונית ====
זכוכית המתקבלת על ידי הוספת מלחים או תחמוצות:
# CuO – תחמוצת נחושת – גוון כחול.
# FeO – תחמוצת ברזל – גוון ירוק.
# Fe<sub>2</sub>O3 – תחמוצת ברזל – גוון חום.
# יון [[ניקל]] Ni<sup>+2</sup> – כחול סגול או שחור.
# יון כרום Cr<sup>+3</sup> – ירוק כהה.
שימושי הזכוכית הצבעונית הם בעיקר בתחום האומנות.

ישנן זכוכיות השקופות לחלוטין לאור נראה, ואטומות לחלוטין לאור [[תת-אדום|אינפרה אדום]]. וישנן זכוכיות כמו [[קוורץ]], היכולות להעביר גם את האור הנראה וגם את האור האינפרה אדום.

=== תכונות מכניות ===
בתכנון עדשות ואלמנטים אופטיים אחרים יש לעיתים גם להתחשב בתכונות המכניות של החומר. תכונות אלו כוללות את [[מודול האלסטיות|מודול האלסטיות (קבוע יאנג)]], [[קשיות]], [[התפשטות תרמית|מקדם התפשטות]], [[צפיפות החומר|צפיפות סגולית]] ועוד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://oharacorp.com/optical-glass/mechanical-properties/|כותרת=Mechanical Properties - Ohara Corp|תאריך=2022-11-22|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-09-23}}</ref>.<ref name=":1" />

=== תכונות כימיות ===
תכונות נוספות שחשובות לשימושים שונים של זכוכית כחומר גלם אופטי מבוססות על התכונות הכימיות של סוג הזכוכית הספציפי. תכונות אלו הן, למשל, עמידות בפני חומצות ובסיסים, ועמידות בפני ספיחת מיים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://oharacorp.com/optical-glass/chemical-properties/|כותרת=Chemical Properties - Ohara Corp|תאריך=2022-11-22|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-09-23}}</ref>.

== ניקוי זכוכית ==
לניקוי זכוכית יש חשיבות בשמירה על שקיפות ותפקוד תקין של משטחי זכוכית, החל מחלונות ביתיים ועד לאופטיקה מדויקת. שיטות נפוצות לניקוי חלונות, מראות ומשטחי זכוכית ביתיים כוללות הרטבת מטלית בנוזל ניקוי ייעודי או תערובת של [[מים מזוקקים]] ו[[חומץ]], ניגוב בתנועה חלקה בצורת האות Z והברקה סופית באמצעות מטלית נקייה ויבשה בתנועה סיבובית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.homesandgardens.com/advice/how-to-clean-a-window|הכותב=Megan Slack|כותרת=How to clean a window without streaks – according to experts|אתר=Homes & Gardens|תאריך=17 במרץ 2022}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://home.howstuffworks.com/home-improvement/household-hints-tips/cleaning-organizing/5-tips-for-cleaning-glass-without-streaks.htm|הכותב=Julia Layton, Alia Hoyt|כותרת=5 Tips for Cleaning Glass Without Streaks|אתר=HowStuffWorks|תאריך=16 באפריל 2024}}</ref> עדשות [[משקפיים]] המצופות ב[[ציפוי נגד החזרה]] מומלץ לנקות באמצעות מים וסבון, ולייבשן על ידי ניגוב ב[[מיקרופייבר|מיקרופיבר]].<ref>{{Citation|title=How to clean Lenses that have Anti Reflective Coating|url=https://www.youtube.com/watch?v=fHZ5EbI9AI8&feature=youtu.be|date=2020-03-31|accessdate=2025-02-16|last=Rx Safety Videos}}</ref>  

לעומת זאת, ניקוי אופטיקה מדויקת כמו [[מסנן אופטי|פילטרים]], [[משקפת|משקפות]] או [[טלסקופ|טלסקופים]] דורש זהירות רבה יותר. ראשית נהוג להשתמש ב[[אוויר דחוס]] לסילוק [[אבק]], ואז כדי להסיר [[טביעת אצבע|טביעות אצבעות]] למשל, נהוג להשתמש בכמה טיפות של [[ממס]] כמו [[איזופרופנול|אלכוהול]] או [[אצטון]] על נייר ניקוי אופטי ולמשכו על פני המשטח האופטי בתנועה חלקה, עדינה וחד-כיוונית על מנת להימנע משריטות ומהשארת פסי ניקוי.<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://www.edmundoptics.de/knowledge-center/video/tutorials/quick-tips-for-cleaning-optics/|כותרת=Quick Tips for Cleaning Optics|אתר=www.edmundoptics.de|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2024-11-27}}</ref><ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.edmundoptics.ca/knowledge-center/application-notes/optics/cleaning-optics/#:~:text=In%20the%20Drag%20Method,%20lens,be%20cleaned%20in%20this%20manner.|כותרת=Cleaning Optics|אתר=www.edmundoptics.ca|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-11-27}}</ref> שיטה זו אינה מתאימה לציפויים עדינים במיוחד כמו [[ציפוי מתכת|ציפוי מתכתי]] לא מוגן.<ref name=":5" /> ניקוי כתמים עיקשים נעשה באמצעות [[מקלון צמר גפן]] טבול במעט ממס, בתנועה סיבובית עדינה המתחילה במרכז ומתרחבת כלפי חוץ.<ref name=":4" /> 

== מיחזור הזכוכית ==
[[התכלות]] טבעית של זכוכית אורכת מיליון שנה. אומנם הזכוכית אינה מזהמת [[קרקע]] או [[מי תהום]] מכיוון שהיא עשויה מחומרים טבעיים בלבד, שאינם מתפרקים, אך העדר [[מיחזור]] גורם לנזק אקולוגי מסיבות שונות:

# הזכוכית אינה מתכלה, ולכן שומרת על נפחה ומגדילה את נפח הפסולת הכולל.
# זכוכית שאינה ממוחזרת גורמת לבזבוז של חומר הגלם הטבעי של הזכוכית – החול. החול הוא משאב טבע שהולך ומצטמצם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.abc.net.au/news/2022-04-28/un-warns-of-looming-sand-crisis-as-population-cities-grow/101021160|הכותב=Reuters|כותרת=UN warns of looming sand crisis as population and city growth lead to surging demand|אתר=ABC News|תאריך=אפריל 2022}}</ref>.
# כריית החול גורמת לרוב להרס הנוף הטבעי.
# מיחזור זכוכית תורם לחיסכון באנרגיה מכיוון שנדרשת השקעת אנרגיה פחותה בהתכת זכוכית ממוחזרת לעומת התכת חול גולמי.
# תהליך יצור הזכוכית מזכוכית ממוחזרת הוא תהליך בו פליטת המזהמים לאוויר מופחתת ביחס לייצור זכוכית מחול.
# קיימת סכנת שריפה במטמנות הפסולת השונות הנגרמת כתוצאה משברי הזכוכית שגורמים למיקוד קרני השמש.
על מנת למחזר זכוכית, על הזכוכית הנאספת לעמוד בכמה תנאים:
* הרכב כימי ידוע: זכוכית שההרכב שלה דומה לחומרי הגלם והיא נקייה ממזהמים כגון קרמיקה, [[ברזל]] או [[אלומיניום]].
* הפרדה: הזכוכית צריכה להיות מופרדת במכלי האיסוף על פי צבעים – לבן, ירוק, חום או שקוף.
* תוויות: תוויות הנייר או הפלסטיק על בקבוקי הזכוכית מהווים הפרעה בשלב התכת הזכוכית הממוחזרת{{מקור}}.

דוגמה לתהליך המיחזור:

# איסוף והפרדה – אריזות הזכוכית נאספות ממתקני האיסוף ומועברות למפעל ליצור זכוכית, שם הן מופרדות על פי הצבע – שקוף, ירוק או חום.
# גריסה וניקוי – במתקן זה האריזות מנוקות משאריות התכולה (מזון בעיקר) ומתוויות הנייר, ועוברות גריסה גסה, לשם צימצום נפח הזכוכית. שברי הזכוכית נעים על סרט נע ובאמצעות זרם אוויר מסולקות שאריות הנייר. מגנט רב עוצמה מסלק את פקקי המתכת.
# התכה ראשונה – שברי הזכוכית עוברים התכה. עבור זכוכית שצבעה ירוק, 80% מהשברים משמשים כחומר גלם ליצור זכוכית חדשה. לעומת זאת, עבור זכוכית שצבעה חום או לבן, רק 50% יכול לשמש חומר גלם.
# הכנת תערובת – בהתאם ליעוד התוצר מכינים תערובת המכילה זכוכית ממוחזרת וחומרים נוספים.
# התכה עיקרית – התערובת עוברת אל תנור התכה, שהוא אמבט בעומק 1.5 [[מטר]], ובו טמפרטורה של 1,500 [[מעלות צלזיוס]]. בתוך התנור פועלים שלושה מבערים בו זמנים, מתוך שישה.
# יציקה – לאחר התכה מוחלטת של התערובת יוצקים את הנוזל החם לתוך תבניות. בסיום היציקה התוצרים עוברים לקירור מבוקר, הגורם להרפית החומר ומעניק קשיחות ועמידות לזכוכית.
# בקרת איכות – מדגמים נבדקים לתכונות שונות. מוצרים שאינם עומדים בדרישות מוחזרים לגריסה.

== מחקר ופיתוח ==
ב-2024 הכריזו על התקדמות בפיתוח זכוכית מחומרים ביולוגיים, [[פפטיד]]ים, שנוצרת באופן ספונטני במגע עם מים בטמפרטורת החדר. זכוכית כזו שקופה גם בתחום התת-אדום אותו זכוכית רגילה בולעת, ויכולה לתקן את עצמה אחרי שנסדקה<ref>{{הארץ|גדעון לב|חוקרים יצרו זכוכית מסוג חדש, שאפילו יכולה לאחות את עצמה|00000190-2b9d-d5f5-a5d6-ebff85b10000|19 ביוני 2024}}</ref><ref>Gal Finkelstein-Zuta et al., [https://www.nature.com/articles/s41586-024-07408-x A self-healing multispectral transparent adhesive peptide glass], [[Nature]], June 12, 2024</ref>{{הערה|שם=יוטיוב|{{יוטיוב|g5SaghcgK4s|שם=A glass that builds and heals itself|אורך=03:35|ערוץ=nature video}}}}. מקדם השבירה של זכוכית זו דומה לזה של זכוכית רגילה, היא קל יחסית ליצורי באמצעותה [[עדשה|עדשות קמורות]] והיא אף יכולה לשמש כדבק אופטי{{הערה|שם=יוטיוב}}.

==ראו גם==
* [[בדולח]]
* [[ויטראז']]
* [[טיפות הנסיך רופרט]]
* [[לבנת זכוכית]]
* [[זכוכית בעלת יכולת ניקוי עצמית]]
* [[מוזיאון הזכוכית (קורנינג)|מוזיאון הזכוכית]]
* [[ייצור זכוכית]]

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* Prindle WR, Danielson PS, and Malmendier JW. (1991). "Glass Processing', in Engineered Materials Handbook: Ceramics and Glasses, Vol. * ASM International, Materials Park, OH, pp. 377-394
* Duan, R.G. and Liang, K.M. (1998) "A Study on the crystallization of CaO-Al2O3-SiO2 system glasses". Journal of Materials Processing Technology, vol. 75, iss. 1-3, pp. 235-239
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=זכוכית}}
* {{בלדד השוחי|160596|איך עושים זכוכית?}}
* [http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5274&kwd=4257 אורלי פיישטר; בועז גטניו, הזכוכית: שקופה, צבעונית ומתנפחת], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מטח]]
* [http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=25 ביתן הזכוכית במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב]
* [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/263122.html פיטר גוין, מתכת שהיא זכוכית. מדע - עיתון מדעי לכל]
* [http://www.shlomi.org.il/Hebrew/Data/outsideLecturers/glass.ppt שושנה צובל, "זכוכית", מאי 2004, המרכז להשתלמויות מורים - שלומי]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }} {{PDF}}
* [http://www.corellecorner.com/glass-manufacture/117-what-are-glass-ceramics.html מה היא זכוכית קרמית?] {{אנגלית}}
* [http://www.lehigh.edu/imi/ Zanotto, E.D. (2008). Transparent glass - ceramics. International Materials Institute for New Functionality in Glass] {{אנגלית}}
* [http://zasoby.open.agh.edu.pl/~10sjzontek/francja/anglia1.pdf תכונות אופטיות של זכוכית; הפקולטה למדע החומרים וקרמיקה, אוניברסיטה למדע וטכנולוגיה על שמו של סטניסלב סטאז'ץ'] {{אנגלית}}
* [http://www.stanford.edu/class/ee347/sglass.pdf זכוכית] באתר [[אוניברסיטת סטנפורד]]
* [http://www.tulane.edu/~sanelson/eens211/silicate_structures.htm זכוכית באתר של פרופ' א. נלסון מפקוטלה לחומרי כדור הארץ אוניברסיטת טוליין]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }} {{PDF
}} {{אנגלית}}
* {{סרטונים}} [http://ed.ted.com/lessons/why-is-glass-transparent-mark-miodownik ?Why is glass transparent] סרטון המסביר מדוע הזכוכית שקופה
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/A1hx_ih4RWg ניפוח זכוכית, המפוח האנושי], 1938, ארכיון הסרטונים של [[AP]]
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007531331005171|זכוכית}}
<div class="mw-content-ltr">
* http://books.ifmo.ru/book/pdf/808.pdf{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
* http://www.pereplet.ru/obrazovanie/stsoros/60.html
* http://www.ngpedia.ru/cgi-bin/getpage.exe?cn=20&uid=0.612850065575913&inte=3{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
* http://cryst.geol.msu.ru/courses/crchem/part2.pdf
* http://www.inmetal.ru/244-stroenie-silikatov.html
* http://www.grandinetti.org/Research/Applications/GlassStudies
* http://www.xumuk.ru/encyklopedia/2/4195.html
* http://www.megabook.ru/Article.asp?AID=674822
* http://window.edu.ru/resource/279/21279/files/0103_095.pdf
* http://ngipoteza.narod.ru/glass8.htm
* http://www.fnm.msu.ru/documents/16/4amorph.pdf{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
* http://www.nanometer.ru/2011/10/02/funkcionalnie_materiali_262483/PROP_FILE_files_1/fumcmat_cer_2011.pdf
* http://www.ptc.tugraz.at/specmag/struct/random.htm
</div>

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:זכוכית|*]]
[[קטגוריה:חומרי גלם]]
[[קטגוריה:אופטיקה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]