הצגת המקור של הדף "זנב שביט"

{{תמונות מרובות
| רוחב = 150
| תמונה1 = Comet Parts.svg
| הערה1 = תרשים של כוכב שביט המראה את זנב האבק, המורכב מחלקיקים זעירים בגודל חלקיקי עשן, ואת זנב הגז המיונן, שנוצר על ידי זרימת [[רוח השמש]].
| תמונה2 = Iss030e015472 Edit.jpg
| הערה2 = זנב מפותח של [[שביט לאבג'וי]] - צילום משנת 2011 מ[[תחנת החלל הבינלאומית]]
}}

[[קובץ:17pHolmes_071104_eder_vga.jpg|ממוזער| [[שביט הולמס]] בשנת 2007, מראה זנב גז מיונן כחול בצד ימין]]
[[קובץ:Comet_and_tail_animation.gif|ממוזער| אנימציה של זנב שביט]]
'''זנב השביט''' [[הילה (שביט)|וההילה]] שלו הם מאפיינים של [[שביט]], שניתן לראותם כאשר הם מוארים על ידי אור [[השמש]]. רק כאשר שביט עובר ב[[מערכת השמש]] הפנימית ניתן לצפות בו מכדור [[כדור הארץ|הארץ]] בעין בלתי מזוינת. ככל שהשביט מתקרב לשמש, [[קרינת השמש]] גורמת לחומרים הנדיפים ב[[גרעין שביט|גרעין השביט]] להתאדות ולצאת החוצה. יחד איתם, משתחררים גם חלקיקי אבק שהיו כלואים בתוכו. רוח השמש ולחץ הקרינה מרחיקים מהגרעין את הגז והאבק המשתחררים ויוצרים זנב, העשוי להגיע לאורך של עשרות ועד מאות מיליוני קילומטרים.

האבק והגזים בזנב השביט נראים לעין עקב תופעות שונות: האבק מחזיר את אור השמש הפוגע בו, והגזים זוהרים עקב [[יינון]] של חלקיקי הגז. רוב השביטים חיוורים מכדי שניתן יהיה לצפות בהם ללא משקפת או טלסקופ, אבל בכל עשור יש שביטים אחדים בהירים מספיק כדי להיראות בעין [[עין בלתי מזוינת|בלתי מזוינת]].

== היווצרות הזנב ==
[[קובץ:Cometorbit01.svg|ימין|ממוזער|250x250 פיקסלים| מסלול כוכב שביט המראה את הכיוונים השונים של זנבות הגז והאבק כאשר השביט חולף על פני השמש]]
[[קובץ:Anti-tail.jpg|ימין|ממוזער| איור המתאר כיצד כוכב שביט מציג זנב אבק קצר (זנב מטיפוס II), המצביע בכיוון ההפוך לכיוון הצפוי שלו במבט מכדור הארץ]]
במערכת [[מערכת השמש|השמש]] החיצונית, השביטים קפואים, וקשה מאוד או בלתי אפשרי לזהותם מכדור הארץ בגלל גודלם הקטן וה[[אלבדו]] הנמוך שלהם. גילויים סטטיסטיים של [[גרעין שביט|גרעיני שביט]] לא פעילים ב[[חגורת קויפר]] דווחו מתצפיות [[טלסקופ החלל האבל]],<ref name="Cochran1995">{{Cite journal|last=Cochran|first=A. L.|last2=Levison|first2=H. F.|last3=Stern|first3=S. A.|last4=Duncan|first4=J.|year=1995|title=The Discovery of Halley-sized Kuiper Belt Objects Using the Hubble Space Telescope|journal=The Astrophysical Journal|volume=455|page=342|bibcode=1995ApJ...455..342C|doi=10.1086/176581}}</ref><ref name="Cochran1998">{{Cite journal|last=Cochran|first=A. L.|last2=Levison|first2=H. F.|last3=Tamblyn|first3=P.|last4=Stern|first4=S. A.|last5=Duncan|first5=J.|year=1998|title=The Calibration of the Hubble Space Telescope Kuiper Belt Object Search: Setting the Record Straight|journal=Astrophysical Journal Letters|volume=503|issue=1|page=L89|bibcode=1998ApJ...503L..89C|doi=10.1086/311515}}</ref> אך יש מדענים החולקים על ממצאים אלה<ref name="Brown1997">{{Cite journal|last=Brown|first=Michael E.|last2=Kulkarni|first2=S. R.|last3=Liggett|first3=T. J.|year=1997|title=An Analysis of the Statistics of the Hubble Space Telescope Kuiper Belt Object Search|journal=Astrophysical Journal Letters|volume=490|issue=1|page=L119|bibcode=1997ApJ...490L.119B|doi=10.1086/311009|doi-access=free}}</ref><ref name="Jewitt1996">{{Cite journal|last=Jewitt|first=David C.|last2=Luu|first2=Jane|last3=Chen|first3=J.|year=1996|title=The Mauna Kea-Cerro-Tololo (MKCT) Kuiper Belt and Centaur Survey|journal=The Astronomical Journal|volume=112|issue=3|page=1225|bibcode=1996AJ....112.1225J|doi=10.1086/118093}}</ref>. כאשר מתקרב השביט למערכת השמש הפנימית, קרינת השמש גורמת לחומרים הנדיפים המרכיבים אותו להתאדות ולזרום החוצה מהגרעין, ולשאת איתם אבק. זרמי [[אבק קוסמי|האבק]] והגז המשתחררים כך יוצרים אטמוספירה עצומה ודלילה מאוד סביב השביט, הנקראת ''[[הילה (שביט)|הילה]].'' הכוח שמפעילים [[לחץ קרינה|לחץ הקרינה]] של השמש ורוח [[רוח השמש|השמש]] על ההילה גורמים להיווצרות ''זנב'' ארוך מאוד, הפונה הרחק מהשמש.

זרמי האבק והגז יוצרים כל אחד את הזנב המובהק שלו, המצביע לכיוונים מעט שונים:<ref>{{Cite web|last=McKenna|first=M.|date=May 20, 2008|title=Chasing an Anti-Tail|url=http://www.asod.info/?p=1019|access-date=February 25, 2009|publisher=Astronomy Sketch of the Day}}</ref>

זנב היונים, העשוי מגזים מיוננים, מצביע תמיד לאורך קווי הזרימה של רוח השמש, כיוון שהוא מושפע מאוד מהשדה המגנטי של הפלזמה של רוח השמש. זנב היונים עוקב אחר קווי השדה המגנטי ולא מסלול תנועת השביט. צבעו של זנב זה כחלחל בשל נוכחותן של מולקולות<chem>CO+</chem>. הרכיב העיקרי בזנב היונים הם יוני<chem>H2O+</chem>, שאינם קורנים בתחום הנראה. זנב היונים או הפלזמה ידוע גם כזנב מטיפוס I.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/science/comet-astronomy/Cometary-atmospheres|כותרת=Comet - Atmospheres, Nucleus, Tail {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|תאריך=2024-05-25|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-07-07}}</ref>

האבק עשוי מחלקיקים מאקרוסקופיים, לא טעונים, ולכן השפעתה של רוח השמש וקרינת השמש עליהם קטנה בהרבה מהשפעתה על יוני הגז הטעונים, המרכיבים את זנב הגז. החלקיקים נדחפים על ידי רוח השמש ולחץ הקרינה למסלול גדול יותר משל גרעין השביט, והתוצאה היא האטה שלהם, מה שגורם להם לפגר מאחורי הגרעין. האבק עוקב אחרי השביט סביב מסלולו אך בסופו של דבר מתפזר. זנב האבק ידוע גם כזנב מטיפוס II.<ref name=":0" />

=== אנטי-זנב ===
שביטים מסוימים נראים מכדור הארץ כבעלי ''אנטי-זנב,'' זנב אשר נראה מצביע לכיוון השמש ולא הרחק ממנה. מדובר בתופעה אופטית, שיכולה להתרחש כאשר כדור הארץ חולף במישור המסלול של השביט.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.space.com/green-comet-anti-tail-illusion|הכותב=Harry Baker published|כותרת=Optical illusion gives rare green comet an 'anti-tail' that seemingly defies physics|אתר=Space.com|תאריך=2023-01-27|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-07-07}}</ref> דוגמאות לשביטים מפורסמים שהציגו אנטי-זנב: [[שביט קוהוטק]] (1973), [[שביט הייל-בופ|הייל-בופ]] (1997), [[שביט לולין|לולין]] (2009) ו[[C/2011 L4 (פאנסטארס)|פאנסטארס]] (2013).

== גודל ==
בעוד שהקוטר הממוצע של [[גרעין שביט|גרעין]] השביט הוא בדרך כלל פחות מ-30 ק"מ, ההילה עשויה להיות גדולה מהשמש. זנב שביט אופייני גדול בהרבה ועשוי להגיע לאורך של עשרות עד מאות מיליוני קילומרים. נצפו זנבות יונים של שביט באורך מעל 3.8 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]].<ref name="Yeoman">{{Cite web|last=Yeomans|first=Donald K.|year=2005|title=Comet|url=http://www.nasa.gov/worldbook/comet_worldbook.html|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20050429084558/http://www.nasa.gov/worldbook/comet_worldbook.html|archive-date=April 29, 2005|access-date=December 27, 2008|website=World Book Online Reference Center|publisher=World Book}}</ref>

[[יוליסס (גשושית)|הגשושית ''יוליסס'']] עברה באופן בלתי צפוי דרך זנבו של [[שביט מקנוט]] ב-3 בפברואר 2007.<ref name="chance encounter">{{Cite news|publisher=Astronomy|title=A chance encounter with a comet|date=October 2, 2007|url=http://www.astronomy.com/asy/default.aspx?c=a&id=6065}}</ref> עדויות על המפגש פורסמו בגיליון ה-1 באוקטובר 2007 של ''The Astrophysical Journal''.<ref>{{Cite journal|last=Neugebauer|display-authors=etal|year=2007|title=Encounter of the Ulysses Spacecraft with the Ion Tail of Comet MCNaught|url=http://www.iop.org/EJ/article/0004-637X/667/2/1262/72016.html|journal=The Astrophysical Journal|volume=667|issue=2|pages=1262–1266|bibcode=2007ApJ...667.1262N|doi=10.1086/521019|doi-access=free}}</ref>

== מגנטוספירה ==
התצפית על זנבות שביטים תרמה משמעותית לגילוי [[רוח השמש]].<ref>{{Cite journal|last=Biermann|first=L.|year=1963|title=The plasma tails of comets and the interplanetary plasma|journal=Space Science Reviews|volume=1|issue=3|page=553|bibcode=1963SSRv....1..553B|doi=10.1007/BF00225271}}</ref> זנב היונים הוא תוצאה של קרינה [[על-סגול|אולטרה סגולה]] המייננת חלקיקים בהילת השביט. החלקיקים המיוננים מהווים [[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]], אשר יוצרת [[מגנטוספירה|מגנטוספרה]] סביב השביט. השביט והשדה המגנטי המושרה שלו מהווים מכשול בפני חלקיקי רוח שמש. השביט מייצר {{קישור שפה|2=bow shock|3=הלם קשת}} בצד הפונה לשמש, בכיוון הזרימה של רוח השמש. בהלם קשת זה, ריכוזים גדולים של יונים של השביט מצטברם ופועלים ל"טעינת" השדה המגנטי הסולארי [[פלזמה (מצב צבירה)|בפלזמה]]. קווי השדה המגנטי "עוטפים" את השביט ויוצרים את זנב היונים.<ref name="pp 864">{{Cite book|last=Carroll|first=B. W.|title=An Introduction to Modern Astrophysics|last2=Ostlie|first2=D. A.|publisher=Addison-Wesley|year=1996|isbn=978-0-201-54730-6|pages=864–874}}</ref>

== התנתקות של הזנב ==
[[קובץ:Encke_tail_rip_off.ogg|ממוזער| [[שביט אנקה]] מאבד את זנבו]]
אם העמסת זנב היונים מספיקה, אז קווי השדה המגנטי נלחצים זה לזה עד לנקודה שבה, במרחק מסוים לאורך זנב היונים, מתרחש [[איחוי מגנטי|חיבור מגנטי מחדש]]. זה מוביל ל"ניתוק זנב".<ref name="pp 864"></ref> תופעה זו נצפתה במספר הזדמנויות. הבולטת ביניהן התרחשה ב-20 באפריל 2007 כאשר זנב היונים של [[שביט אנקה]] נחתך לחלוטין בזמן שהתרחשה בו {{קישור שפה|אנגלית|Coronal mass ejection|פליטה של מסת הילה}}.<ref name="CME2007">{{Cite web|date=October 1, 2007|title=The Sun Rips Off a Comet's Tail|url=https://science.nasa.gov/headlines/y2007/01oct_encke.htm|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20091104041757/http://science.nasa.gov/headlines/y2007/01oct_encke.htm|archive-date=November 4, 2009|access-date=October 20, 2009|publisher=Science@NASA}}</ref> אירוע זה נצפה על ידי חללית STEREO.<ref>{{Cite journal|last=Eyles|first=C. J.|last2=Harrison|first2=R. A.|last3=Davis|first3=C. J.|last4=Waltham|first4=N. R.|last5=Shaughnessy|first5=B. M.|last6=Mapson-Menard|first6=H. C. A.|last7=Bewsher|first7=D.|last8=Crothers|first8=S. R.|last9=Davies|first9=J. A.|last10=Rochus|first10=P.|year=2009|title=The Heliospheric Imagers Onboard the STEREO Mission|url=http://orbi.ulg.ac.be/handle/2268/15675|journal=Solar Physics |volume=254|issue=2|pages=387–445|bibcode=2009SoPh..254..387E|doi=10.1007/s11207-008-9299-0}}</ref> אירוע ניתוק נצפה גם ב{{קישור שפה||C/2009 R1 (McNaught)|שביט C/2009 R1 (מקנוט)}} ב-26 במאי 2010.<ref name="C2009R1-DE">{{Cite web|date=May 30, 2010|title=Comet C/2009 R1 (McNaught) - Animation & Images|url=http://remanzacco.blogspot.com/2010/05/comet-c2009-r1-mcnaught-animation.html|access-date=June 7, 2011|publisher=Remanzacco Observatory}}</ref>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:שביטים]]