הצגת המקור של הדף "חבזיט"

{{מינרל
|שם=חבזיט
|תמונה=[[קובץ:Chabazite.jpg|מרכז|250px|]]
|כיתוב=מעויני חבזיט עם [[היולנדיט]] לבן מ[[נובה סקוטיה]] שב[[קנדה]]
|הרכב כימי=<div style="direction: ltr;">
(Ca,Na<sub>2</sub>,K<sub>2</sub>,Sr,Mg)Al<sub>2</sub>Si<sub>4</sub>O<sub>12</sub>•6H<sub>2</sub>O
</div>
|מערך קריסטלוגרפי=[[טריקליני]] ו[[טריגונלי]]
|צורת הגביש=הגבישים בצורת [[מעוינון]] העשויים להיראות [[קובייה|קובייתיים]] (פסאודוקובייתי) משום שהזווית בין הפאות קרובה ל[[זווית ישרה]] באורך עד 4.5 ס"מ, כמו כן מקבצים גרגיריים או חסרי צורה היוצרים קרום.
|צבע=חסר–צבע, לבן, ורוד צהבהב, אדמדם וחום
|ברק=זגוגי
|שקיפות=שקוף עד שקוף למחצה
|פצילות=גרועה בשלושה כיוונים המקבילים לפאות המעוינון ומובחנת בכיוון אחד ({1011})
|שבירה=בלתי שווה
|קשיות=5-4 ב[[סולם מוס]]
|משקל סגולי=2.2-2.05
|מקדם שבירה=
|שרטוט=לבן
|מידע נוסף=[[גבישים תאומים]] נפוצים מאוד. בניגוד ל[[קלציט]] אינו מגיב ל[[חומצת מלח]].
|מינרלים נלווים=[[נפלין]], [[קוורץ]], [[אוליבין]], [[פירוקסן|פירוקסנים]], [[אפידוט]], [[קלציט]], [[טרידימיט]], [[אפופיליט]], [[נתרוליט]], [[היולנדיט]], [[סטילביט]] ו[[זאוליט]]ים אחרים
|סוגים=
|פירוט סוגים=
}}
'''חבזיט''' היא משפחה של [[מינרל]]ים [[טקטוסיליקטים|טקטוסיליקטיים]] ([[סיליקט]]ים במבנה מרחבי) המכילים הרכבים שונים של [[סידן]], [[נתרן]], [[אשלגן]], [[מגנזיום]] ו[[אלומיניום]], השייכת ל[[זאוליט|קבוצת הזאוליטים]].

==תכונות==
===הרכב כימי וקריסטלוגרפיה===
החבזיט מופיע בטבע בכמה צורות שכל אחת הוכרה כמינרל בפני עצמו על ידי [[האגודה הבינלאומית למינרלוגיה]] על פי סוג ה[[קטיון]] הבולט.
*'''חבזיט-Ca'''{{כ}} - Ca,K<sub>2</sub>,Na<sub>2</sub>)<sub>2</sub>[Al<sub>2</sub>Si<sub>4</sub>O<sub>12</sub>]<sub>2</sub>•12H<sub>2</sub>O), סוג עשיר ב[[סידן]]. הסוג הנפוץ ביותר, מוכר גם בשמות אקדיליט ואדיפיט.
**'''פקוליט''' – חבזיט-Ca בתצורת [[גבישים תאומים]] מעוגלת
*'''חבזיט-K'''{{כ}} - K<sub>2</sub>,Ca,Na<sub>2</sub>,Sr,Mg)<sub>2</sub>[Al<sub>2</sub>Si<sub>4</sub>O<sub>12</sub>]<sub>2</sub>•12H<sub>2</sub>O), סוג עשיר ב[[אשלגן]].
*'''חבזיט-Na'''{{כ}} - Na<sub>2</sub>,K<sub>2</sub>,Ca,Sr,Mg)<sub>2</sub>[Al<sub>2</sub>Si<sub>4</sub>O<sub>12</sub>]•12H<sub>2</sub>O), סוג עשיר ב[[נתרן]] מוכר גם בשם הרשליט.
*'''חבזיט-Sr'''{{כ}} - Sr<sub>2</sub>[Al<sub>2</sub>Si<sub>4</sub>O<sub>12</sub>]<sub>2</sub>•12H<sub>2</sub>O סוג עשיר ב[[סטרונציום]].

כאמור, החבזיט משתייך לקבוצת המינרלים הגדולה של ה[[זאוליט]]ים. בקבוצה זו ישנם שלושה סוגי מבנים, והחבזיט משתייך לזאוליטים במבנה הקרוי '''בעלי שלד'''. משפחת המינרלים של החבזיט קרובה בהרכבה ובתכונותיה למשפחת המינרלים של ה[[גמלניט]] (Na<sub>4</sub>(Si<sub>8</sub>Al<sub>4</sub>)O<sub>24</sub>•11H<sub>2</sub>O)

החבזיט-Ca מתגבש במערכת ה[[טריקליני]]ת, [[חבורת סימטריות נקודתית]] "טריקלינית רגילה" (או גם טריקלינית-פינקואידית) (<math>\overline{1}</math>) ו[[חבורת סימטריות מרחבית]] "<math>P\overline{1}</math>". הפרמטרים של [[תא יחידה|תא היחידה]] הם : [[אנגסטרם|Å]]{{כ}}{{כ}}a=9.40-9.45{{כ}}, b=9.40-9.44Å{{כ}}, c=9.40-9.44Å, וגודל הזוויות הן α=94.18°-94.33°{{כ}}, β=94.08°-94.36°{{כ}} ו-γ=94.07°-94.45°.{{כ}}{{הערה|1= פרויקט rruff}}

חבזיט-K וחבזיט-Na מתגבשים במערכת ה[[טריגונלי]]ת, [[חבורת סימטריות נקודתית]] "הקסגונלית סקלנוהדרלית" <math>\bar{3}\ 2/m\ </math>, ו[[חבורת סימטריות מרחבית]] "<math> R\bar{3}\ m</math>". הפרמטרים של [[תא יחידה|תא היחידה]] הם: [[אנגסטרם|Å]]{{כ}}a=13.78{{כ}}, c=14.97Å.

===תכונות פיזיקליות===
הגבישים של החבזיט מופיעים בצורת [[מעוינון]] באורך עד 4.5 ס"מ ועשויים להיראות [[קובייה|קובייתיים]] (פסאודוקובייתיים) משום שהזווית בין הפאות קרובה ל[[זווית ישרה]]. כמו כן המינרל מופיע בטבע במקבצים גרגיריים או חסרי צורה היוצרים קרום. תופעת [[גבישים תאומים]] נפוצה בחבזיט, וקיימים הן תאומי מגע והן תאומי חדירה סביב ציר ה-c. לחבזיט יש [[פצילות]] גרועה בשלושה כיוונים המקבילים לפאות המעוינון, ומובחנת בכיוון אחד ({1011}). ה[[קשיות]] של המינרל בינונית נמוכה, 5-4 ב[[סולם מוס]], ו[[משקל סגולי|משקלו הסגולי]] הממוצע 2.09 גרם לסמ"ק.

===תכונות אופטיות===
אופטית המינרל הוא [[שבירה כפולה|דו-צירי]]  חיובי או שלילי (חבזיט-Ca, חבזיט-K וחבזיט-Na) או חד-צירי חיובי (חבזיט-Sr). [[מקדם שבירה|מקדמי השבירה]] של שלושת הסוגים הראשונים של החבזיט הם:nα=1.478-1.485 {{כ}}, nβ=1.48-1.4895{{כ}} ו-nγ=1.48-1.49.{{הערה|1=אתר Webmineral}} מקדמי השבירה של החבזיט-Sr הם: ''n''<sub>ω</sub>=1.503{{כ}} ו-''n''<sub>ε</sub>=1.507.{{הערה|1=אתר Mindat}}
גבישי החבזיט הם שקופים עד שקופים למחצה. הם חסרי צבע או לבן, ורוד צהבהב, אדמדם וחום. בשקף מנוסר החבזיט הוא חסר צבע. הברק של החבזיט הוא זגוגי.

==גילוי ומקור השם==
חבזיט-Ca נתגלה לראשונה ב-[[1792]] על ידי ה[[בוטנאי]] ה[[צרפתים|צרפתי]] [[לואי-אגוסטין בוסק ד'אנטיק]] (Louis-Augustin Bosc d'Antic{{כ}}; 1828-1759) בקול דל לאר (Colle del Lares) בעמק פאסה (Val di Fassa) ב[[טרנטו (נפה)|נפת טרנטו]] ב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[טרנטינו - אלטו אדיג'ה]] שב[[איטליה]].

חבזיט-K נתגלה לראשונה בעיר [[ארקולנו]] השוכנת למרגלות [[מתחם סומה-וזוב]] – הכולל את [[הר געש|הר הגעש]] [[וזוב]] - ב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[קמפניה]] שב[[איטליה]].

חבזיט-Na נתגלה לראשונה ברופה די אצ'י קסטלו (Rupe di Aci Castello) שבקומפלקס הגעשי [[אטנה]] ב[[קטניה (נפה)|קטניה]] שב[[איטליה]].

חבזיט-Sr נתגלה לראשונה בהר סולוייב (Суолуайв) במסיב לובוזרו (Ловозёрские тундры) ב[[חצי האי קולה]] במחוז [[מורמנסק]] שב[[רוסיה]].

מקור שם המינרל ב[[יוונית]] "חבזיוס", נעימה או לחן, אחת מ-20 האבנים היקרות ששמן מופיע בשיר "פרי ליתוס" המדבר בשבחן של המינרלים. שיר זה מיוחס ל[[אורפיאוס]], המייסד האגדתי של כת ה[[אורפיזם]], שפרחה ביוון ב[[המאה השישית לפנה"ס|מאה השישית לפנה"ס]]. בוסק ד'אנטיק קרא למינרל בתחילה שבזי (chabasie), והשם שונה אחר-כך.

שמות נוספים של המינרל:
*'''אקדיליט''' (באנגלית Acadialite) ו'''אדיפיט''' (באנגלית Adipite) הם שמות נוספים של חבזיט-Ca.
*'''פקוליט''' (במקור הגרמני Phakolith) – תצורת גבישים תאומים של חבזיט-Ca. מקור השם [[עדשה תרבותית|עדשים]] ביוונית.
*'''הרשליט''' (באנגלית Herschelite) – שם נוסף חבזיט-Na. המינרל קרוי על שמו של האסטרונום הבריטי [[ג'ון הרשל]].

==שימושים==
למינרל יש שני שימושים נפוצים: עבור אספני מינרלים, וכ[[מסננת מולקולרית]] להפרדת [[מולקולה|מולקולות]]. החבזיט, כמו שאר הזאוליטים, בנוי כך שהחללים המולקולריים מתחברים ויוצרים תעלות. הגודל המקסימלי של מולקולות או יונים היכולים לחדור לנקבוביות של החבזיט נקבע על פי קוטר התעלות, ורק מולקולות בגדלים וצורות מסוימים יכולים לעבור.

==מקור ותפוצה==
החבזיט מצוי בדרך כלל בחללים דמוי השקד שב[[בזלת]] ובסלעים דומים כדוגמת [[אנדזיט]] יחד עם זאוליטים רבים אחרים. כמו כן, ב[[עורק (גאולוגיה)|עורק]]ים הידרותרמיים ובמשקעי [[טוף]] שעברו התמרה מ[[זכוכית געשית]].

כאמור, החבזיט הוא אחד מסוגי הזאוליטים הנפוצים. בין המקומות בהם ניתן למצוא החבזיט:
בקול דל לאר (Colle del Lares) בעמק פאסה (Val di Fassa) ב[[טרנטו (נפה)|נפת טרנטו]] ב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[טרנטינו - אלטו אדיג'ה]], ובהר הגעש הכבוי סומה (Suma) – [[קלדרה]] עתיקה שהר הגעש [[וזוב]] הוא חלק ממנה - ב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[קמפניה]] שב[[איטליה]] (המקום בו נמצא המינרל לראשונה); גבישים נאים באידר-אוברשטיין (Idar-Oberstein) במדינת [[ריינלנד-פפאלץ]] ב[[גרמניה]]; ב[[נובה סקוטיה]] שב[[קנדה]]; בהר סולוייב (Суолуайв) במסיב לובוזרו (Ловозёрские тундры) ב[[חצי האי קולה]] במחוז [[מורמנסק]] שב[[רוסיה]]; בכמה מקומות, כולל [[סוללת הענק]] ב[[מחוז אנטרים]] שב[[צפון אירלנד]]; ב[[פונה]] שבמדינת [[מהאראשטרה]] שב[[הודו]]; ובהר פיירי (Fairy Mount), סמוך לקיוגלה (Kyogle) במדינת [[ניו סאות' ויילס]] שב[[אוסטרליה]].{{הערה|1=לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat. }}

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
*Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman ''Rock Forming Minerals 4: framework silicates '', 1963, Pages 387-400.
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Chabazite|שם ויקישיתוף=חבזיט}}
*[http://www.mindat.org/min-956.html אתר Mindat]
*[http://rruff.geo.arizona.edu/doclib/hom/chabazite.pdf פרויקט rruff]
*[http://www.galleries.com/Minerals/silicate/chabazit/chabazit.htm אתר Mineral Galleries]
* {{בריטניקה}}

===חבזיט-Ca===
*[http://webmineral.com/data/Chabazite-Ca.shtml אתר WebMineral]
*[http://www.mindat.org/min-6854.html אתר Mindat]

===חבזיט-K===
*[http://webmineral.com/data/Chabazite-K.shtml אתר WebMineral]
*[http://www.mindat.org/min-6855.html אתר Mindat]

===חבזיט-Na===
*[http://webmineral.com/data/Chabazite-Na.shtml אתר WebMineral]
*[http://www.mindat.org/min-6856.html אתר Mindat]

===חבזיט-Sr===
*[http://www.mindat.org/min-6857.html אתר Mindat]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:זאוליטים]]
[[קטגוריה:טקטוסיליקטים]]
[[קטגוריה:מינרלים סיליקטיים]]
[[קטגוריה:מינרלי מגנזיום]]
[[קטגוריה:מינרלים]]