הצגת המקור של הדף "חומצה פולית"

[[קובץ:Folic-acid-2D-skeletal.png|שמאל|ממוזער|290px|חומצה פולית - [[כתיב כימי#תרכובות: נוסחאות קו|נוסחת מבנה קווית]]{{ש}}
[[מונחון IUPAC|שם סיסטמטי]]: &lrm; N-[4(2-amino-4-hydroxy-
pteridin-6-ylmethylamino)-
benzoyl]-L(+)-glutamic acid{{כ}}
]]
[[קובץ:Folic-acid-3D-vdW.png|שמאל|ממוזער|290px|חומצה פולית - [[מידול תלת-ממדי של מולקולות|מבנה תלת-ממדי]] ([[הדמיה ממוחשבת]])]]

'''חומצה פולית''' (=חומצת העלים, מכיוון שבודד לראשונה מעלי חסה) - או בצורת ה[[אניון|יון]] '''פולאט''' - היא [[ויטמין]] [[מסיסות|מסיס]] במים מ[[ויטמין B|קבוצת B]], המכונה '''[[ויטמין]] B<sub>9</sub>'''. חומצה פולית מונעת מומים קשים בעוברים, ומפחיתה את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11088087 Folate and cardiovascular disease mortality]|כיוון=שמאל}}. השם בא מהמילה הלטינית folium, שמשמעה עלה. חומצה פולית ניתן להשיג כחלק מהתזונה (בעיקר ירקות עליים ירוקים, קטניות והדרים), כ[[תוסף מזון]], [[תוסף תזונה]], או תוסף בגלולה למניעת היריון{{הערה|[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Yaz_Plus-pt_Heb_1432120374753.pdf עלון הגלולה "יאז פלוס" למניעת הריון בתוספת חומצה פולית, משרד הבריאות]}}.

{{תרכובת
| שם = חומצה פולית
| תמונה = Folic acid.svg
| שמות נוספים = Folic acid
| מראה = אבקה צהובה - כתומה
| צפיפות = 1.6
| מסיסות = 1.6 מ"ג לליטר
| ממסים =
|מסה מולרית=441.4
}}

==תפקידים ביולוגיים==
חומצה פולית (פולאט) הכרחית לייצור [[תא]]ים חדשים ולשימורם, והיא חשובה במיוחד בתקופות של חלוקת תאים מהירה - כגון בגדילת תינוקות וב[[הריון]]. פולאט נחוץ לשכפול [[DNA]]{{הערה|שם=אירופה14|[https://www.efsa.europa.eu/en/supporting/pub/en-3 ESCO Report on Analysis of Risks and Benefits of Fortification of Food with Folic Acid], November 6, 2009, page 14|כיוון=שמאל}}, ועוזר במניעת שינויים [[גנטיקה|גנטיים]] העלולים לגרום ל[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. בין השאר, פולאט משתתף בייצור [[תא דם אדום|תאי הדם האדומים]].

חומצה פולית ונגזרותיה הפעילות מהוות מקור לתרכובות פחמן בודד בתא (כדוגמת קב' מתיל CH3). קבוצות מתיל שמקורם בחומצה הפולית בהמשך יתווספו אל ה-DNA על ידי אנזימים הקרויים מתיל טרנספראזות באתרים ייעודיים (אתרי CpG - ציטוזין-פוספט-גואנין) וימנעו שעתוק של גנים. בשלבים שונים של ההתפתחות העוברית יש צורך בדגמי השתקה שונים של ה-DNA בגנום. כדי שתהיה התפתחות עוברית תקינה דרושים דגמים ספציפיים של גנום ממותל (עבר מתילציה).

===חומצה פולית והריון===
חומצה פולית נדרשת בכמות יחסית גדולה בתחילת ההריון, בזמן שבו איברי הגוף של העובר ובכללם [[התעלה העצבית]], שממנה מתפתחים ה[[מוח]] ועמוד השדרה, מתפתחים באופן מואץ ומהיר במיוחד. מחסור בחומצה פולית עלול להביא ל[[מום מולד|פגמים מולדים]] אצל הילוד, פגמים ב[[התעלה העצבית|תעלה העצבית]], שגורמים לעיוותים ב[[עמוד השדרה]], כמו [[ספינה ביפידה]], ב[[גולגולת]] וב[[מוח]], למשל [[אננצפלוס]], ואפילו למוות. מאחר שהתעלה העצבית נסגרת כבר בשבוע השלישי או הרביעי לאחר ההפריה, חשוב שלאשה יהיה מאגר זמין של חומצה פולית בעת הכניסה להריון.

צריכת [[משקה אלכוהולי|אלכוהול]] במהלך ההיריון, פוגעת בהעברת החומצה הפולית מהאם לעובר, ועל כן מומלץ לנשים בהריון שלא לשתות משקאות חריפים{{הערה|[http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0038057 PLOS ONE: Folic Acid Transport to the Human Fetus Is Decreased in Pregnancies with Chronic Alcohol Exposure]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}

===חוסר חומצה פולית===
{{הפניה לערך מורחב|חוסר חומצה פולית}}
{{להשלים|נושא=מדעי הטבע|נושא2=בריאות}}
חוסר בחומצה פולית פוגע ביצירת DNA וחלוקת תאים ועלול לגרום ל[[אנמיה מגלובלסטית]]. עיקר הפגיעה היא בבני אדם בוגרים הוא בתאים שיש בהם תחלופה גבוהה, כמו [[מח העצם]] ו[[תא דם אדום|תאי הדם האדומים]].

מחסור בחומצה פולית בשלב מוקדם של ההריון – עוד לפני שהאישה יודעת שהיא הרה – עלול לגרום למומים בתעלה העצבית ובמוח. זאת משום שבשבועות הראשונים להריון מתפתחים איברי הגוף של העובר ובכללם המוח, וחומצה פולית חיונית לתהליך חלוקת התאים והתפתחות המערכת העצבית והמוח בעוברים. נטילת חומצה פולית לפני ההריון ובמהלכו מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון למומים אלה{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1715625/ Clinical, genetic, and epidemiological factors in neural tube defects, National Institutes of Health]|כיוון=שמאל}}.

מחסור בחומצה פולית, גורם למיעוט של תורמי קבוצות מתיל, וכתוצאה מכך למיעוט מתילציות בגנום. מצב הנקרא גם היפו-מתילציה. היפו-מתילציה בתורה תגרום ליצירת דגמי DNA ממותל שונים מהדרוש בהתפתחות עוברית תקינה, משפיעה על ביטוי גנים וכתוצאה מכך יכולה לגרום לפרוליפרציה תאית, דיפרנציאציה (התמיינות תאים) מוקדמת או אפופטוזה ([[מוות תאי]] מתוכנן) של התא. ניכר כי לא רק מתילציות על גנים ספציפיים אחראית לשינוי בביטוי הגנטי אלא גם מיקרו-רנ"א (mi-RNA.(mi-RNA יוצר מולקולות של RNA דו-גדילי עם קטעי RNA שליח אחרי ששועתק מגנים בגרעין. יצירת המולקולה הדו-גדילית מונעת את התרגום של ה-RNA לחלבון ובכך נמנע ביטוי אותו הגן. נמצא כי אתרים רבים בגנום המקודדים ל-mi-RNA נמצאים בסמיכות לאתרי CpG בגנום ומושפעים מאוד ממתילציות. לכן, ישנה ההנחה הסבירה כי מחסור בחומצה פולית הגורם להיפו-מתילציה משפיע על ביטוי גנים גם בתהליך של ביטוי לא תקין של mi-RNA.

===עודף חומצה פולית===
הסיכון ב[[הרעלת ויטמינים|הרעלה]] עקב עודף חומצה פולית נמוך מאוד (כיוון שהיא מסיסה במים). עם זאת, עודף בחומצה פולית עלול למסך חוסר של [[ויטמין B12|ויטמין B<sub>12</sub>]] בכך שהוא מתקן [[אנמיה]] עקב חוסר של [[ויטמין B12|ויטמין B<sub>12</sub>]], ללא שהוא מתקן את שאר הנזקים הנובעים מחוסר ב[[ויטמין B12|וויטמין B<sub>12</sub>]], ואת הפגיעה של חוסר זה ב[[מערכת העצבים]]. בהתאם קבעו רשויות הבריאות סף עליון של חומצה פולית ברמה של 1,000 [[מיקרוגרם]] ליום. עם זאת, קיימות דרכים אחרות להתמודד עם בעיית המיסוך, כמו נטילת תוספת של [[ויטמין B12|ויטמין B<sub>12</sub>]] על ידי כל מי שנמצא בקבוצת סיכון לחוסר ב[[ויטמין B12|וויטמין B<sub>12</sub>]], או אבחון חוסר ב[[ויטמין B12|וויטמין B<sub>12</sub>]] בדרכים אחרות שאינן תלויות באנמיה, כמקובל כיום{{הערה|שם=אירופה9|[https://www.efsa.europa.eu/en/supporting/pub/en-3 ESCO Report on Analysis of Risks and Benefits of Fortification of Food with Folic Acid], November 6, 2009, page 9|כיוון=שמאל}}.

החל משנת 2006 החלו להצטבר אינדיקציות ראשוניות לכך שעודף בחומצה פולית מגבירה את הסיכון לסרטן, במיוחד [[סרטן המעי הגס]]{{הערה|שם=אירופה9}}{{הערה|{{ynet|איתי גל|מחקר ענק: עודף ויטמינים גורם לסרטן ומחלות לב|4649455|21 באפריל 2015}}}}. מחקרים בבעלי חיים, עם מינונים של חומצה פולית הגבוהים פי 4–10 מהרמה המומלצת, מצאו קשר בין עודף חומצה פולית לבין [[סרטן המעי הגס]]. ההערכה היא שחומצה פולית אמנם מדכאת היווצרות של נגעים חדשים ובכך מורידה את הסיכון לסרטן, אך מאיצה גידול של גידולים קיימים, ובכך מגבירה את הסיכון לסרטן{{הערה|שם=אירופה14}}.

הועלו השערות לגבי נזקים נוספים של עודף חומצה פולית, כמו האצה של הירידה הקוגניטיבית עם הגיל. כן הועלתה האפשרות שרמות גבוהות של חומצה פולית מורידות את היעילות של תרופות המנטרלות את הפעילות של חומצה פולית, ומשמשות ל[[כימותרפיה]] וטיפול ב[[אפילפסיה]]{{הערה|שם=אירופה9}}.

== מינון מומלץ ==
במדינות שונות קיימות המלצות שונות על הצריכה היומית של חומצה פולית, ואלו נובעות משיטות שונות לקביעת המנה המומלצת. הערכים הנמוכים יותר נובעים באופן כללי ממדידות שנעשו במטרה לוודא יציבות בשיעור החומצה הפולית ב[[כבד]]. הערכים הגבוהים יותר נובעים ממדידות שמטרתן שימור רמה נמוכה של [[הומוציסטאין]] ב[[פלזמה (דם)|פלזמה]] מתוך הנחה שהומוציסטאין הוא גורם סיכון למחלות לב{{הערה|שם=אירופה10}}.

מינון מומלץ של פולאט לאנשים בריאים:
{| border="1" cellspacing="0" class="wikitable"
|-valign="top" align="center" style="background:#EEEEEE;"
|רשות ממליצה
|'''גברים'''
|colspan=3|'''נשים'''
|-valign="top" align="center" style="background:#F1F1F1;"
|
|'''(19+)'''
|'''(19+)'''
|'''ב[[הריון]]'''
|'''ב[[הנקה]]'''
|-valign="top" align="center"
|[[FDA]]
|400 µg
|400 µg
|600 µg
|500 µg
|-valign="top" align="center"
|הוועדה המדעית על מזון {{אנ|Scientific Committee on Food}} של [[האיחוד האירופי]]
|200 µg
|200 µg
|400 µg
|350 µg
|-valign="top" align="center" style="background:white;"
| colspan=4|''1 µg של פולאט מהמזון = 0.6 µg של חומצה פולית הניתנת כ[[תרופה]] או כ[[תוסף מזון]]''
|}

הוועדה המדעית על מזון {{אנ|Scientific Committee on Food}} של [[האיחוד האירופי]] ממליצה לילדים על בין 200 מיקרוגרם ליום לבני 1-3 עד 800 מיקרוגרם ליום לבני 15-17. בקרב מדינות שונות באירופה הערך המומלץ נע בין 200-400 מיקרוגרם לבוגרים, בין 300-600 להריוניות ובין 260–600 למניקות{{הערה|שם=אירופה10|[https://www.efsa.europa.eu/en/supporting/pub/en-3 ESCO Report on Analysis of Risks and Benefits of Fortification of Food with Folic Acid], November 6, 2009, page 10|כיוון=שמאל}}. רשויות הבריאות של [[גרמניה]], [[אוסטריה]] ו[[שווייץ]] ממליצות על צריכה של 300 מיקרוגרם חומצה פולית ביום ולא יותר מ-1000 מיקרוגרם ליום{{הערה|שם=גרמניה2015|
Martiniak Y, Heuer T, Hoffmann I., [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4575370/ Intake of dietary folate and folic acid in Germany based on different scenarios for food fortification with folic acid], Eur J Nutr. 2015 Oct;54(7):1045-54. doi: 10.1007/s00394-014-0781-1. Epub 2014 Oct 24. {{PMID|25341394}}; PMCID: PMC4575370.}}.

לסובלים מ[[פגם גנטי]] [[חסר MTHFR]] מומלץ על ערכים גבוהים יותר שיכולים להגיע עד 5,000 µg ([[מיקרוגרם]]) ביום. במצבים רפואיים שונים, מתן חומצה פולית לא יועיל, עקב [[:קטגוריה:הפרעות מטבוליות|מחלות מטבוליות]] מסוימות, או עקב תרופות כגון [[מתוטרקסט]]. במקרים כאלה הפתרון הוא מתן של [[חומצה פולינית]].

===מינון קיים ללא התערבות===
סקרים שנעשו בקרב האוכלוסייה בארצות הברית ובישראל מצאו שבקרב נשים רבות יש מחסור בחומצה פולית מהמזון שהן צורכות{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/before_pregnancy/FolicAcid/Pages/Folic_Acid_prevent_fetal_malformations.aspx "תוסף חומצה פולית – חשוב לכל אישה בגיל הפוריות"], משרד הבריאות האתר הרשמי}}.

סקר מגרמניה שפורסם בשנת 2015 מצא צריכה יומית חציונית של 191 מיקרוגרם ליום בקרב גברים ו-168 מיקרוגרם בקרב נשים{{הערה|שם=גרמניה2015}}. סקירה משנת 2009 של סקרים שונים באיחוד האירופי מצא צריכה ממוצעת או חציונית של בין 122 ל-339 מיקרוגרם בקרב גברים ובין 151–345 בקרב נשים{{הערה|שם=אירופה10}}. הצריכה שנמצאה הייתה נמוכה מהמומלץ עבור נשים בכל המדינות באירופה שנסקרו חוץ מ[[בלגיה]] ו[[הממלכה המאוחדת]] ובקרב גברים נמצא מחסור ב[[צרפת]], [[גרמניה]], [[הונגריה]], [[הולנד]] ו[[שוודיה]].

==מקורות לחומצה פולית==
===מקורות טבעיים===
חומצה פולית נמצאת באופן טבעי ב[[ירקות]]-[[עלה|עלים]] כגון [[תרד]], [[לפת]], [[אפונה]], [[קטניות]], [[דגן|דגנים]] וסוגים נוספים של [[ירקות]] ו[[פרי|פירות]] עשירים בפולאט, בבטטות ותפוחי אדמה.

===העשרת מזון===
במדינות שונות נהוג להוסיף חומצה פולית למזונות שונים בהחלטה וולונטרית של היצרנים. מאכלים שיש מהם המועשרים בחומצה פולית כוללים [[מוצרי חלב]], [[דגני בוקר]], [[חטיף אנרגיה|חטיפי אנרגיה]], מיצי פירות, ממרחי שומן, לחם ומשקאות. העשרה וולונטרית מקובלת כמעט בכל מדינות אירופה, למעט [[שוודיה]] בה היא אינה נהוגה כלל ו[[דנמרק]] ו[[נורווגיה]] בה ההעשרה דורשת אישור{{הערה|שם=אירופה12|[https://www.efsa.europa.eu/en/supporting/pub/en-3 ESCO Report on Analysis of Risks and Benefits of Fortification of Food with Folic Acid], November 6, 2009, page 12|כיוון=שמאל}}.

במעל 50 מדינות, בהן ארצות הברית ו[[קנדה]] יש העשרה חובה על פי חוק בחומצה פולית, בעיקר של [[קמח]].

===נטילה כתוסף===

יש מגוון גדול של תוספי תזונה שניתן ליטול לצד הארוחות, ובהם המינון המומלץ של חומצה פולית. יש תוספים המכילים 400 מיקרוגרם חומצה פולית בלבד, ויש תוספים מסוג "מולטי ויטמין" המכילים מגוון ויטמינים וביניהם גם מינון זה של חומצה פולית. לעיתים ניתן על פי מרשם לקבל את התוסף במינון של 5 מ"ג לטבלייה.

רשויות הבריאות ממליצות על צריכה של תוסף של חומצה פולית בשלושת החודשים שלפני ההריון ובמהלך שלושת החודשים הראשונים להריון, ואף לאורך כל גיל הפוריות{{הערה|[https://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/00019479.htm CDC Recommendations for the Use of Folic Acid to Reduce the Number of Cases of Spina Bifida and Other Neural Tube Defects]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/proper_nutrition_during_pregnancy.aspx "תזונה בריאה בהריון"], אתר משרד הבריאות}}{{הערה|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Folic_Acid_Brochure.pdf "חומצה פולית לכל אישה, בכל יום, לפני ההריון ובמהלכו", חוזר משרד הבריאות]}}.

לפי המלצות משרד הבריאות, החומצה הפולית הטבעית הנמצאת במזונות אינה תחליף לנטילת חומצה פולית בטבליות, גלולות ותוספים, על מנת שהיא תיספג בגוף במלואה{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/before_pregnancy/FolicAcid/Pages/Folic_Acid_prevent_fetal_malformations.aspx המלצות משרד הבריאות לצריכת חומצה פולית]}}.

==היסטוריה==
ב-[[1931]] הוכח שניתן לטפל ב[[אנמיה]] של ה[[הריון]] באמצעות תרכיז [[שמרים]], ולאחר מכן זוהה פולאט כחומר שגורם לתיקון האנמיה. ב-1941 הצליחו להפיק פולאט מעלי [[תרד]], וב-1946 למדו ל[[סינתזה (כימיה)|סנתז]] אותו.

בעקבות מחקרים מוקדמים על חשד לקשר בין מומים מולדים לבין תזונה לקויה, הוביל ניקולס וולד {{אנ|Nicholas Wald}}, החל משנת 1983, מחקר רחב היקף שבדק את התועלת שבמתן חומצה פולית לנשים לקראת הריון, למניעת מומים מולדים. המחקר הופסק בשנת 1991 לאחר שהוצגו תוצאות שהראו שמתן חומצה פולית מונעת את רוב המומים המולדים בתעלה העצבית{{הערה| MRC Vitamin Study Research GroupPrevention of neural tube defects: results of the Medical Research Council Vitamin Study, Lancet, 1991, vol. 338 (pg. 131-37)|כיוון=שמאל}}. בעקבות מחקר זה, בשנת 1992, הומלץ לנשים לקראת הריון ובתחילתו, על ידי [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן]], ליטול תוסף של חומצה פולית.

===בישראל===
בעקבות המלצת [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן]], בצע [[משרד הבריאות]] סקר תזונתי להערכת החסרים התזונתיים בישראל. בשנת 1999, לאחר השלמת שלב ה"פיילוט" של הסקר, הסתמן כי צריכת החומצה הפולית בישראל נמוכה מן המינון היומי המומלץ, והוכן לוח זמנים להעשרת המזון בחומצה פולית, אשר תוכנן להתחיל בספטמבר 2000. בתחילת שנת 2000 התגבשה במשרד הבריאות ההכרה בדבר יעילותה של חומצה פולית למניעת מומים מולדים בעובר, והוכנה טיוטת "נוהל לטיפול באישה הרה" הכוללת המלצה לנטילת חומצה פולית לפני הכניסה להיריון. לאחר שהוסדר ייבואן של טבליות חומצה פולית במינון הנדרש, פורסם בחודש אוגוסט 2000 תדריך הכולל המלצה לנטילת חומצה פולית במינון של 0.4 מ"ג ליום "לכל הנשים העשויות להרות, בדגש על התקופה של כ-3 חודשים לפני תחילת ההיריון, ובמשך שלושת החודשים הראשונים להיריון"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=21028290.X05|סוג=ע"א|עותר=פלונית|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=29 ביוני 2022}}}}.

כבר בשנת 1994, הופיעה האפשרות של קשר בין חוסר בחומצה פולית לבין מומים בחוט השדרה בספרים על הריון ולידה בעברית{{הערה|'''מה לצפות כשמצפים לתינוק''', ר. סירקיס מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמוד 59}}, עם המלצה לנשים שהיה להן בעבר עובר בעל מום הקשור ל[[מערכת העצבים המרכזית]] ליטול חומצה פולית שלושה חודשים לפני ההריון ודיווח על כך שבארצות הברית מומלץ כך לכל הנשים בגיל הפוריות שייתכן שיהרו{{הערה|ד"ר עמוס בר, טלי רוזין, '''המדריך הישראלי להריון ולידה''', זמורה ביתן, 1994, עמ' 46-47}}.

בשנת 2000, בטרם הוצאת ההמלצה של משרד הבריאות על צריכת תוסף חומצה פולית, היה שיעור המומים הארצי 1.17 מכל 1000 לידות במגזר היהודי, ו-2.2 מכל 1000 לידות במגזר הערבי. ב-2004, לאחר יישום ההמלצות, ירד שיעור המומים ל-0.81 לכל 1000 לידות במגזר היהודי, ו-1.67 לידות מומים בכל 1000 לידות במגזר הערבי{{הערה|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/zarkor_polit.pdf "חומצה פולית: רקע פרמקוקולוגי, מניעת מומים מולדים]}}.

==ביוכימיה של פולאט ושל נגזרותיו==
סדרת [[תרכובת|תרכובות]] של פולאט - '''טטרא-הידרו-פולאטים''' - הם חומרי מוצא ב[[תגובה כימית|ריאקציות כימיות]] של העברת [[פחמן]] בודד המעורבות ביצור של &lrm;dTMP{{כ}} (&lrm;2'-Deoxythymidine-5'-Phosphate{{כ}}) מתוך &lrm;dUMP{{כ}} (&lrm;2'-Deoxyuridine-5'-Phosphate{{כ}}). תהליך זה נחוץ כדי להפוך את [[ויטמין B12|ויטמין B<sub>12</sub>]] ל[[קואנזים]] הדרוש ליצירת [[DNA]].
[[חמצון חיזור|חיזור]] של פולאט (F) יוצר די-הידרו-פולאט &lrm;Dihydrofolate{{כ}} (FH<sub>2</sub>) באמצעות ה[[אנזים]] [[DHFR|די-הידרו-פולאט רדוקטאז &lrm;Dihydrofolate Reductase{{כ}} (&lrm;DHFR{{כ}})]], ו[[חמצון חיזור|חיזור]] נוסף באמצעות אותו אנזים יוצר '''טטרא-הידרו-פולאט &lrm;Tetrahydrofolate{{כ}} ''' (&lrm;FH<sub>4</sub>{{כ}} או &lrm;THF{{כ}}).
&lrm;FH<sub>4</sub>{{כ}} בתוספת של [[מתילן]] (המגיע מאחד מ"תורמי ה[[פחמן]]" [[פורמלין|פורמאלדהיד]], [[סרין]], [[גליצין]]) - יוצר '''10,5-מתילן-טטרא-הידרו-פולאט''' &lrm;5,10-Methylene Tetrahydrofolate{{כ}} (&lrm;5,10-CH<sub>2</sub>-FH<sub>4</sub>{{כ}}). [[חמצון חיזור|חיזור]] של (&lrm;5,10-CH<sub>2</sub>-FH<sub>4</sub>{{כ}}) יוצר '''5-מתיל-טטרא-הידרו-פולאט''' &lrm;5-Methyl Tetrahydrofolate{{כ}} (&lrm;5-CH<sub>3</sub>-FH<sub>4</sub>{{כ}}). לעומת זאת, [[חמצון חיזור|חמצון]] של (&lrm;5,10-CH<sub>2</sub>-FH<sub>4</sub>{{כ}}) יוצר '''10-פורמיל-טטרא-הידרו-פולאט''' &lrm;10-Formyl Tetrahydrofolate{{כ}}
(&lrm;10-CHO-FH<sub>4</sub>{{כ}}) הידוע יותר בשם [[חומצה פולינית|חומצה פולינית Folinic acid]].
מספר [[תרופה|תרופות]] מעורבות בתהליך זה, כגון תרופות מעכבות של [[DHFR]] (בהן: [[טרימתופרים]] Trimethoprim - ממרכיבי ה[[אנטיביוטיקה]] המוכרת בישראל כ-"רספרים", ו[[פירימתמין]] Pyrimethamine), או [[מתוטרקסאט]] - תרופה נגד [[סרטן (מחלה)|סרטן]] ונגד [[מחלה אוטואימונית|מחלות אוטואימוניות]] המעכבת [[חמצון חיזור|חיזור]] של הפולאט ו[[חמצון חיזור|חיזור]] של די-הידרו-פולאט. גם תרופות מ[[סולפונאמיד|קבוצת הסולפונאמידים Sulfonamides]] קשורות בעקיפין לתהליך זה.

<!-- תרשים - התחלה -->
{|
|valign="top"|[[קובץ:Folates1.png|none|ממוזער|346px|'''[[מטבוליזם]] של פולאטים'''.]]
|valign="top"|'''מקרא:'''{{ש}}<small>'''<span style="color:RoyalBlue;">F</span>''' = פולאט = Folate{{ש}}'''<span style="color:RoyalBlue;">F</span>H<sub>2</sub>''' = די-הידרו-פולאט = Dihydrofolate{{ש}}
'''<span style="color:RoyalBlue;">F</span>H<sub>4</sub>''' = טטרא-הידרו-פולאט = &lrm;Tetrahydrofolate{{כ}} (&lrm;THF{{כ}}){{ש}}
'''&lrm;5,10-CH<sub>2</sub>-<span style="color:RoyalBlue;">F</span>H<sub>4</sub>{{כ}}''' = 10,5-מתילן-טטרא-הידרו-פולאט &lrm;5,10-Methylene Tetrahydrofolate{{כ}}{{ש}}
'''&lrm;5-CH<sub>3</sub>-<span style="color:RoyalBlue;">F</span>H<sub>4</sub>{{כ}}''' = 5-מתיל-טטרא-הידרו-פולאט &lrm;5-Methyl Tetrahydrofolate{{כ}}{{ש}}
'''&lrm;10-CHO-<span style="color:RoyalBlue;">F</span>H<sub>4</sub>{{כ}}''' = [[חומצה פולינית]] Folinic acid{{ש}}
&lrm;'''dUMP'''{{כ}} = [[נוקלאוטיד|2'-דאוקסי-אורידין-5'-פוספאט]] = &lrm;2'-Deoxyuridine-5'-Phosphate{{כ}}{{ש}}
&lrm;'''dTMP'''{{כ}} = [[נוקלאוטיד|2'-דאוקסי-תימידין-5'-פוספאט]] = &lrm;2'-Deoxythymidine-5'-Phosphate{{כ}}{{ש}}
'''&lrm;DNA{{כ}}''' = [[DNA|חומצה דאוקסיריבונוקלאית]]{{ש}}
'''Homocysteine''' = [[הומוציסטאין]]{{ש}}
'''Methionine''' = [[מתיונין]]{{ש}}
&lrm;'''SAM'''{{כ}} = S-אדנוזיל-מתיונין = &lrm;S-Adenosyl-Methionine{{כ}}{{ש}}
&lrm;'''SAH'''{{כ}} = S-אדנוזיל-הומוציסטאין = &lrm;S-Adenosyl-Homocysteine{{כ}}{{ש}}
<math>{\color{Orange} \leftarrow}</math> = תהליך [[מתילציה]] עבור [[DNA]], [[חלבון|חלבונים]] ו[[חומצת שומן|שומנים]]{{ש}}
<span style="color:gray;">'''NADPH'''</span> = הצורה ה[[חמצון חיזור|מחוזרת]] ו<span style="color:gray;">'''<sup>+</sup>NADP'''</span> = הצורה ה[[חמצון חיזור|מחומצנת]] של [[NAD|ניקוטינאמיד אדנין דינוקלאטיד פוספאט]]{{ש}}
<span style="color:Purple;">'''DHFR'''</span> = [[DHFR|די-הידרו-פולאט רדוקטאז]]{{ש}}
<span style="color:Purple;">'''SHMT'''</span> = [[SHMT|סרין הידרוקסי-מתיל-טרנספראז]] &lrm;Serine Hydroxymethyltransferase{{כ}}{{ש}}
<span style="color:Purple;">'''MTHFR'''</span> = [[MTHFR (אנזים)|מתילן-טטרא-הידרו-פולאט רדוקטאז]]{{ש}}
<span style="color:Purple;">'''MS'''</span> = [[מתיונין סינתאז]]{{הערה|ה[[אנזים]] מתיונין סינתאז מכונה גם 5-מתיל-טטרא-הידרו-פולאט-הומוציסטאין &lrm;5-Methyltetrahydrofolate-Homocysteine Methyltransferase{{כ}} ובקיצור: MTR}} {{ש}}
<span style="color:#00AA00;">'''MeB<sub>12</sub>'''</span> = [[מתילקובלמין]] משמש כ[[קואנזים]] למתיונין סינתאז.{{ש}}
<span style="color:Purple;">'''TS'''</span> = [[TS (אנזים)|תימידילאט סינטאז]] &lrm;Thymidylate Synthase{{כ}}</small>
|} <!-- תרשים - סיום -->

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.israelibaby.co.il/folic-acid-in-pregnancy פרופ' גדעון קורן, חומצה פולית לפני היריון באתר "תינוק ישראלי"]
* [http://www.infomed.co.il/article-4588/ על חומצה פולית וגלולות] - "אינפומד"
* {{mako|רוני שגב|גלולה נגד הריון שמכינה אותך להריון|1b059eb88653e41006|ninemonth-pregnancy/healthcare|27 ביוני 2015}}
* {{הארץ|ראלי סער|רק שליש מהנשים בהריון לוקחות ויטמין שמונע מומים|1.1153268|12 בנובמבר 2006}}
* {{ynet|איתי גל|חומצה פולית: למה היא כל כך חשובה?|4797456|30 באפריל 2016}}
* [http://ods.od.nih.gov/factsheets/folate.asp Dietary Supplement Fact Sheet: Folate - Office of Dietary Supplements • NIH Clinical Center • National Institutes of Health]
* [http://lpi.oregonstate.edu/infocenter/vitamins/fa/ Linus Pauling Institute - Micronutrient Information Center - Folic acid]*[https://web.archive.org/web/20061201044427/http://www.health.gov.bc.ca/msp/protoguides/gps/b12.pdf#search=%22parenteral%20folate%22 Investigation & Management of Vitamin B12 and Folate Deficiency - Guidelines and Protocols Advisory Committee, British Columbia, Canada]
* [http://www.med-ed.virginia.edu/courses/path/innes/rcd/mega.cfm Megaloblastic Anemia - University of Virginia / Health System / Pathology]
*Shookhoff, J. M., & Gallicano, G. I. (2010). A new perspective on neural tube defects: folic acid and microRNA misexpression. genesis, 48(5), 282-294.
*אליסה בן חיים, [https://alisadiet.co.il/חומצה-פולית/ על תופעות הלוואי של חומצה פולית]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}. 7 ביולי 2018
* {{בריטניקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{סוגי ויטמינים}}

{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:ויטמינים]]
[[קטגוריה:תרופות]]
[[קטגוריה:תוספי תזונה]]