הצגת המקור של הדף "חומצת מימן כלורי"


{{תרכובת
| שם = חומצת מימן כלורי
| תמונה = [[קובץ:Hydrogen-chloride-3D-vdW-labelled.svg|150px]]
| כיתוב = 
| תמונה2 = 
| כיתוב2 = 
| תמונה ימין = 
| כיתוב ימין = 
| תמונה שמאל = 
| כיתוב שמאל = 
| שם סיסטמטי = חומצת מימן כלורי
| שמות נוספים = חומצת מלח, חומצה מלחית, חומצה הידרוכלורית (Hydrochloric), מי אש וחומצה מוריאטית (Muriatic, [[מספר או"ם]] 1789)
| מראה = גז שקוף או תמיסה צהבהבה
| צפיפות = 1.18
| מצב צבירה = גז
| מסיסות = מסיס לגמרי במים (בתהליך [[תגובה אקסותרמית|אקסותרמי]])
| ממסים = 
| טמפרטורת היתוך = -27.32
| טמפרטורת רתיחה = 48
| בליעה אופטית = 
| מקדם שבירה = 
| חומציות = -8.0
| בסיסיות = 
| נקודת הבזק = 
| נקודת התלקחות = 
| LD50 = 
| NFPA-אדום = 0
| NFPA-לבן = cor
| NFPA-כחול = 3
| NFPA-צהוב = 1
| הערה כללית = טמפרטורות היתוך ורתיחה עבור תמיסה בריכוז 38%
| CAS = 7647-01-0
| מסה מולרית = 36.46
|כתיב כימי=HCl}}
'''חומצת מימן כלורי''' (קרויה גם '''חומצת מלח''', '''חומצה מלחית''', '''חומצה הידרוכלורית''' ('''Hydrochloric acid'''), '''מי אש''' ו'''חומצה מוריאטית''' ('''Muriatic acid''')) היא [[חומצה]] הנוצרת כשה[[גז]] '''מימן כלורי''' מתמוסס ב[[מים]]. הגז מורכב מ[[אטום]] אחד של [[מימן]] ואטום אחד של [[כלור]], ונוסחתו: '''HCl'''.

חומצת מימן כלורי היא [[תמיסה]] שקופה וחסרת [[צבע]] ומכונה לעיתים קרובות בטעות '''[[חומצה כלורית]]''' או '''חומצת כלור'''; אולם כינויים אלה מתייחסים לחומצה אחרת, שנוסחתה HClO<sub>3</sub>.

חומצת מימן כלורי היא אחת החומצות החזקות ביותר; כשהגז מומס במים הוא מתפרק כמעט באופן מושלם ל[[יון|יוני]] כלור וליוני מימן (כלומר, [[פרוטון|פרוטונים]]); יוני המימן מתרכבים מיד עם המים ויוצרים '''יוני [[הידרוניום]]''':

<math>\ \mathbf{HCl + H_2O \rightarrow H_3O^+ + Cl^-}</math> 

למרות היותה חומצה חזקה, חומצה מלחית היא הפחות מסוכנת מבין ה[[חומצות חזקות|חומצות החזקות]] הידועות ב[[כימיה]], זאת עקב אדישותה לתגובות [[חמצון-חיזור]] (תגובות חמצון-חיזור הן הגורם לנזקים ל[[תא|תאים]] ול[[רקמה|רקמות]]). כשמשליכים לתוכה מתכות זולות כמו [[אלומיניום]], [[ברזל]] או [[אבץ]] היא ממיסה אותן בתהליך אקסותרמי, יוצרת מלח כלורי עם המתכת ומביאה לשחרור גז מימן.

חומצה מלחית משמשת את ה[[אדם]] מאז ימי קדם. היא התגלתה על ידי ה[[אלכימאי]] ה[[ממלכת פרס|פרסי]] ג'בּיר בשנת 800 לספירה.

כיום מיוצרים ברחבי העולם כ-20 מיליון [[טון (מסה)|טון]] מימן כלורי ב[[שנה]]. הגז והחומצה משמשים במאות [[תגובה כימית|תגובות]] ב[[תעשייה כימית|תעשייה הכימית]]. כשחומצה מלחית באה במגע עם [[בסיס (כימיה)|בסיס]] נוצר '''כלוריד''' – [[מלח (כימיה)|מלח]] של חומצה כלורית:

<math>\ \mathbf{HCl + NaOH \rightarrow H_2O + NaCl}</math> 

תגובה זו בין חומצה מלחית ו[[נתרן הידרוקסידי]] מביאה ליצירת מים ו[[נתרן כלורי]], הידוע יותר כ[[מלח בישול]].

חומצה מלחית נמצאת ב[[תא|תאיהם]] של רוב ה[[אורגניזם|יצורים החיים]]. ב[[גוף האדם]] מופרשת חומצה מלחית בריכוז גבוה ב[[קיבה]], שם היא משמשת להרג [[חיידקים]] ולהפעלת ה[[זימוגן]] [[פפסין]]. כש[[ריר|רירית]] הקיבה נפגעת, כתוצאה מזיהום חיידקי, למשל ב[[דלקת]], עלולה החומצה המלחית לאכל את רקמת הקיבה ולגרום ל[[צרבת]], ובמקרים חמורים אף ל[[כיב קיבה]] (אולקוס).

החומצה המלחית המתערבבת עם ה[[מזון]] בקיבה, עוברת בהמשך ביחד עמו אל ה[[תריסריון]], שבו היא מנוטרלת על ידי הבסיס '''נתרן מימן פחמתי''' ('''NaHCO<sub>3</sub>'''), המופרש אל התריסריון מה[[לבלב]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:חומצות מינרליות|מימן כלורי]]
[[קטגוריה:כלור: תרכובות]]
[[קטגוריה:מימן: תרכובות]]