הצגת המקור של הדף "חוק וין"

[[קובץ:Wiens law.svg|שמאל|ממוזער|250px|התפלגות עוצמת הקרינה של [[גוף שחור]], לפי הניבוי של [[מקס פלאנק]]. ניתן לראות שככל שה[[טמפרטורה]] עולה, [[אורך גל|אורך הגל]] שבו נפלטת הקרינה בעוצמה מקסימלית מתקצר.]]

'''חוק וין''', או בשמו המלא: '''חוק ההסחה של וין''', הוא [[חוק פיזיקלי|חוק]] בסיסי ב[[ספקטרוסקופיה]], העוסק ב[[קרינת גוף שחור]]. במקורו, חוק וין היה חוק אמפירי שנגזר על ידי הפיזיקאי הגרמני [[וילהלם וין]] בסוף [[המאה ה-19]] מתוך תצפיות בלבד. בשנת [[1900]], [[מקס פלאנק]] הציע תאוריה המסבירה את התופעה של קרינת גוף שחור, ובפרט גם את חוק וין. תאוריה זו, שבמובן מסוים הייתה הבסיס ל[[תורת הקוונטים]], נחשבת היום לתורה המקובלת לתיאור התופעה.

חוק וין קובע: <math>\lambda _{max} = \frac{\alpha}{T} </math>.

כאן <math>\lambda _{max} </math> הוא [[אורך גל|אורך הגל]] שבו נפלטת האנרגיה בעוצמה הרבה ביותר, <math>T</math> היא ה[[טמפרטורה]] של הגוף הקורן (במעלות [[קלווין]]), ו-<math>\alpha </math> הוא קבוע פרופורציה הנקרא '''קבוע וין''', שערכו הוא
<math>2.898 \times 10^{-3} [m \times K] </math>.

כך למשל, כדי להגיע לפליטה ששיאה במרכז [[התחום הנראה]] ([[אורך גל]] של כ-550 [[ננומטר]]), נדרשת טמפרטורה של כ-5300 [[קלווין]].

חוק וין חשוב לא רק בספקטרוסקופיה, אלא גם ב[[אסטרופיזיקה]]. החוק מסביר מדוע [[כוכב]]ים חמים זוהרים בכחול (אורך גל קצר יותר), וכוכבים קרים זוהרים באדום (אורך גל ארוך יותר), במה שמכונה [[דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל]].

באמצעות חוק וין אפשר להגדיר [[טמפרטורת צבע]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

{{קצרמר|פיזיקה}}
[[קטגוריה:ספקטרוסקופיה]]
[[קטגוריה:אסטרופיזיקה]]
[[קטגוריה:תרמודינמיקה]]
[[קטגוריה:חוקים פיזיקליים|וין]]
[[קטגוריה:קרינת גוף שחור]]
[[קטגוריה:אסטרונומיה בחלקים הבלתי נראים של הספקטרום]]