הצגת המקור של הדף "חמצן"

{{פירוש נוסף|נוכחי=יסוד כימי|ראו={{פירושון|חמצן (פירושונים)}} או {{פירושון|O (פירושונים)}}}}
{{יסוד כימי
| שכן מלמעלה =
| שם = חמצן
| שכן מימין = [[פלואור]]
| שכן משמאל = [[חנקן]]
| שכן מלמטה = [[גופרית|S]]
| תמונת טבלה מחזורית = [[קובץ:O-TableImage.svg|250px]]
| צבע רקע = #a0ffa0
| סדרה כימית = [[אל מתכת|יסודות אל-מתכתיים]]
| צפיפות = 1.429 <small>(-0.15 °C)</small>
| מראה = גז: חסר [[צבע]] {{ש}}נוזל: אפרפר כחלחל
| משקל אטומי = 15.9994
| רדיוס אטומי = 60
| רדיוס קוולנטי = 73
| רדיוס ואן דר ולס = 152
| רמות אנרגיה = 2,6
| מצב צבירה = גז
| טמפרטורת רתיחה = 90.19
| יחידות לטמפרטורה = K
| טמפרטורת רתיחה צלזיוס = -182.96
| טמפרטורת היתוך = 54.36
| טמפרטורת היתוך צלזיוס = -218.79
| מהירות הקול = 19.9
| טמפרטורת מהירות הקול = 566.15
| אנרגיית יינון ראשונה = 1,313.9
| קיבולת חום סגולית = 920
| מוליכות חשמלית = 10<sup>6</sup>
| מוליכות תרמית = 0.02674
| אנרגיית יינון שנייה = 3,388.3
| אנרגיית יינון שלישית = 5,300.5
| אנרגיית יינון רביעית = 7,469.2
}}
'''חמצן''' ('''Oxygen''') הוא [[יסוד כימי]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] O ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] הוא 8. מקור השם בא מההשערה המוקדמת כי החמצן הוא מרכיב הכרחי ב[[חומצה|חומצות]]. ל[[איזוטופ]] השכיח ביותר שלו, [[חמצן-16|<sup>16</sup>O]], יש 8 [[נייטרון|נייטרונים]] וצורתו השכיחה ב[[טבע]] היא מולקולת "חמצן" O<sub>2</sub> ו[[אוזון]] O<sub>3</sub>. המקור העיקרי לחמצן בכדור הארץ הוא תהליך ה[[פוטוסינתזה]] כחלק מ[[מחזור החמצן]]. החמצן משתחרר לאוויר ונספג במים ובאדמה אך חלקו נשאר ב[[אטמוספירה]], ונצרך על ידי יצורים נושמים או תהליכים כימיים כמו [[חמצון-חיזור]].

==תכונות==
טמפרטורת ההתכה של חמצן היא 218.79- [[מעלות צלזיוס]] וטמפרטורת הרתיחה שלו היא 182.96- מעלות צלזיוס. מסתו האטומית 15.9994 וסידור ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] שלו הוא 2,6. ה[[אלקטרון ערכיות#מספר אלקטרוני הערכיות|ערכיות]] של החמצן היא 2-.

החמצן הוא יסוד אל-מתכתי המופיע בצורתו הטבעית כ[[מולקולה|מולקולת]] O<sub>2</sub>, והוא גז ב[[טמפרטורה#טמפרטורת החדר|טמפרטורת החדר]]. שני אטומי החמצן שבמולקולה קשורים ביניהם ב[[קשר קוולנטי]] כפול (O=O). ה[[אלוטרופ]] [[אוזון]] (O<sub>3</sub>) הוא [[גז]] רעיל, והאלוטרופ O<sub>4</sub> הוא בעל צבע אדום כשהוא מוצק. [[חמצן אדום|O<sub>4</sub>]] מתקבל בהפעלת לחץ של 20 ג'יגה-[[פסקל (יחידת מידה)|פסקל]] על O<sub>2</sub>. צורה זו של חמצן היא [[חומר מחמצן]] חזק יותר מאוזון או מחמצן אטמוספירי.

החמצן חסר טעם, צבע או ריח בטמפרטורת החדר.

==שימושים==
חמצן הוא היסוד ה[[אלקטרושליליות|אלקטרושלילי]] ביותר אחרי [[פלואור]], ולכן הוא משמש לעיתים קרובות כ[[חמצון-חיזור|חומר מחמצן]]. חמצן נוזלי משמש כחומר מחמצן ב[[טיל]]ים.

החמצן משמש גם לתהליכים תעשייתיים שונים, בהם הוא משמש כ[[דלק]], כגון [[ריתוך]], ייצור [[פלדה]] והפקת [[מתנול]].

==היסטוריה==
החמצן הופק על ידי מיכאל סנדיבוג (Michał Sędziwój, Michael Sendivogius), [[כימאי]] ו[[פילוסופיה|פילוסוף]] [[פולין|פולני]], בשלהי [[המאה ה-16]]{{הערה|[http://jer-art-school.org.il/wp-content/uploads/2016/08/מסע-בין-חומרים.pdf מסע בין חומרים, עמוד 19]}} באמצעות חימום של [[אשלגן חנקתי]]. סנדיבוג קרא לגז שהשתחרר "מזון החיים".

מאוחר יותר הופק שוב החמצן באופן דומה על ידי הכימאי ה[[שוודיה|שוודי]] [[קרל וילהלם שלה]] בשנת [[1773]]. במקביל, ייצר האנגלי [[ג'וזף פריסטלי]] חמצן כאשר ב-[[1 באוגוסט]] [[1774]] חימם תחמוצת [[כספית]]. פריסטלי פרסם את ממצאיו ב-[[1775]] ושלה ב-[[1777]], מה שמסביר את הנטייה הרווחת בספרי ההיסטוריה לייחס את גילוי החמצן לפריסטלי. גם שלה וגם פריסטלי לא זיהו את החמצן כיסוד כימי, כיוון שהחזיקו בתורת הפלוגיסטון ופירשו את ממצאיהם באמצעותה. פריסטלי פיתח שיטה לבדיקת "הטוהר היחסי" כלומר של כמות ה[[פלוגיסטון]] של אוויר באמצעות תגובה עם הגז NO ומדידת נפח ה-NO2 הנפלט. ב-1775 גילה פריסטלי כי ה"אוויר" הנפלט מחימום תחמוצת הכספית, מגיב עם יותר NO מאשר אוויר רגיל וקרא לו "אוויר נטול פלוגיסטון".<ref>{{צ-ספר|מחבר=הנרי מ. לסטר|שם=הרקע ההיסטורי של הכימיה|מו"ל=הוצאת יחדיו|שנת הוצאה=1966|מתרגם=יצחק קלוגאי|פרק=תגליות מעבדתיות במאה הי"ח: הכימיה של הגזים}}</ref> מאוחר יותר גילה פריסטלי כי צמחים פולטים את אותו "אוויר נטול פלוגיסטון".

[[אנטואן לבואזיה]] ערך ניסויים רבים בחמצן והראה כי זהו המרכיב באוויר המתרכב עם גפרית לקבלת [[חומצה גופרתית]] ועם זרחן בתגובה הנתנת [[חומצה זרחתית]]. לבואזיה היה הראשון לזהות את החמצן כיסוד. זיהוי זה והבנת תפקיד החמצן בבעירה, הביאה לסופה את תורת הפלוגיסטון ששלטה בכימיה של [[המאה ה-18]]. לבואזיה קרא תחילה ליסוד בשם "אוויר אוויר טוב לנשימה" ובשנת 1779 הציע לקרוא לו Principe oxygine כלומר "היסוד יוצר החומצות".

עד סוף [[המאה ה-19]] הבינו מדענים שניתן להנזיל אוויר ולבודד את מרכיביו על ידי דחיסה וקירור שלו. בעזרת שיטת ה{{קישור שפה|אנגלית|Cascade (chemical engineering)|מפל (הנדסה כימית)|מפל}} אידה הכימאי והפיזיקאי השווייצרי {{קישור שפה|אנגלית|Raoul Pictet|ראול פייר פיקטה}} [[גופרית דו-חמצנית]] נוזלית על מנת להנזיל [[פחמן דו-חמצני]], שבתורו התאדה כדי לקרר מספיק גז חמצן כדי להנזיל אותו. הוא שלח מברק ב-22 בדצמבר 1877 ל[[האקדמיה הצרפתית למדעים|אקדמיה הצרפתית למדעים]] ב[[פריז]] והכריז על גילוי {{קישור שפה|אנגלית|Liquid oxygen|חמצן נוזלי}}. יומיים בלבד לאחר מכן, הכריז הפיזיקאי הצרפתי [[לואי פול קייטה]] על שיטה משלו להנזלת חמצן מולקולרי. רק כמה טיפות מהנוזל הופקו בכל מקרה ולא ניתן היה לבצע אנליזה משמעותית. חמצן הונזל במצב יציב לראשונה ב-29 במרץ 1883, על ידי מדענים פולנים מ[[האוניברסיטה היגלונית]], {{קישור שפה|אנגלית|Zygmunt Florenty Wróblewski|זיגמונט ורובלבסקי}} ו{{קישור שפה|אנגלית|Karol Olszewski|קרול אולשבסקי}}.{{הערה|כיוון=שמאל|{{cite journal|title = Louis Paul Cailletet: The liquefaction of oxygen and the emergence of low-temperature research |first =Faidra |last = Papanelopoulou |journal =Notes and Records of the Royal Society of London |date = 2013|volume = 67 |issue=4|pages = 355–73|doi = 10.1098/rsnr.2013.0047 |pmc=3826198| issn=0035-9149 }}}}

==אטימולוגיה ==
המילה חמצן [[תחדיש|חודשה]] על ידי [[יחיאל מיכל פינס]] מהשורש ח.מ.צ לפי המילה הלועזית oxygen שמקורה במונח שטבע [[אנטואן לבואזיה|לבואזיה]] principe oxigine: "יסוד יוצר־חומצות" (ביוונית ὀξύς (אוקסיס) - חומצה); [[אליעזר בן-יהודה]] הציע את המילה "אבחמץ" שלא נקלטה.{{הערה|{{הארץ|אילון גלעד|גלגולה של מילה - חמצן|1.2032948|29 במאי 2013}}}}

==איזוטופים==
[[קובץ:Evolved star fusion shells.svg|ממוזער|לקראת סוף חייו של [[ענק (כוכב)|כוכב ענק]], נוצרים האיזוטופים {{משמאל לימין|<sup>16</sup>O}} (בקליפת ה-O), {{משמאל לימין|<sup>17</sup>O}} (בקליפת ה-H) ו-{{משמאל לימין|<sup>18</sup>O}} (בקליפת ה-He).]]
לחמצן 3 [[איזוטופים]] [[יציבות האטום|יציבים]] טבעיים (<chem>^16O</chem>, <chem>^17O</chem> ו-<chem>^18O</chem>), ובנוסף התגלו עוד 14 [[רדיואקטיביות|רדיו-איזוטופים]] מ-<chem>^12O</chem> ועד <chem>^28O</chem>, אשר לכולם [[זמן מחצית החיים]] קצר. <chem>^15O</chem> הוא הרדיו-איזוטופ של חמצן בעל זמן מחצית החיים הכי גדול - 122.24 שניות.
{| class="wikitable" style="text-align:center" white-space:nowrap
! rowspan="2" | סמל
! ([[פרוטון|p]]){{כ}}Z
! ([[נייטרון|n]]){{כ}}N
! מסה איזוטופית (u)
! rowspan="2" | זמן [[מחצית חיים]]
! rowspan="2" |דרכי התפרקות
! rowspan="2" |תוצר דעיכה
! rowspan="2" | ספין גרעיני
! rowspan="2" | [[שכיחות (סטטיסטיקה)|שכיחות]] האיזוטופ{{ש}}(כ[[שבר מולרי]] מהיסוד)
! rowspan="2" | טווח השינוי הטבעי{{ש}}(כשבר מולרי מהיסוד)
|-
! colspan="3" | התרגשות אנרגטית
|-
| rowspan="2" | <sup>12</sup>O
| rowspan="22" |{{כ}}8
| rowspan="2" | 4
| rowspan="2" | 12.034405(20)
| rowspan="2" | [MeV{{כ}} (25)0.40] E-24 s{{כ}}(30)580
|[[פליטת פרוטון|2p]] (60%)
|<chem>^10C</chem>
| rowspan="2" | 0+
| rowspan="2" |
| rowspan="2" |
|-
|[[פליטת פרוטון|p]] (40%)
|<chem>^11N</chem>
|-
| rowspan="2" | <sup>13</sup>O
| rowspan="2" | 5
| rowspan="2" | 13.024812(10)
| rowspan="2" | ms{{כ}} (5)8.58
|[[קרינת בטא|β<sup>+</sup>]] (89.1%)
|<chem>^13N</chem>
| rowspan="2" | (3/2-)
| rowspan="2" |
| rowspan="2" |
|-
|[[קרינת בטא|β<sup>+</sup>]], [[פליטת פרוטון|p]] (10.9%)
|<chem>^12C</chem>
|-
| <sup>14</sup>O
| 6
| 14.00859625(12)
| s{{כ}} (18)70.598
|[[קרינת בטא|{{משמאל לימין|β<sup>+</sup>}}]]
|<chem>^14N</chem>
| 0+
|
|
|-
| <sup>15</sup>O
| 7
| 15.0030656(5)
| s{{כ}} (16)122.24
|[[קרינת בטא|{{משמאל לימין|β<sup>+</sup>}}]]
|<chem>^15N</chem>
| 1/2-
|
|
|-
| [[חמצן-16|<sup>16</sup>O]]
| 8
| 15.99491461956(16)
| יציב
|
|
| 0+
| 0.99757(16)
| 0.99738-0.99776
|-
| <sup>17</sup>O
| 9
| 16.99913170(12)
| יציב
|
|
| 5/2+
| 0.00038(1)
| 0.00037-0.00040
|-
| [[חמצן-18|<sup>18</sup>O]]
| 10
| 17.9991610(7)
| יציב
|
|
| 0+
| 0.00205(14)
| 0.00188-0.00222
|-
| <sup>19</sup>O
| 11
| 19.003580(3)
| s{{כ}} (9)26.464
|[[קרינת בטא|{{משמאל לימין|β<sup>-</sup>}}]]
|<chem>^19F</chem>
| 5/2+
|
|
|-
| <sup>20</sup>O
| 12
| 20.0040767(12)
| s{{כ}} (5)13.51
|[[קרינת בטא|{{משמאל לימין|β<sup>-</sup>}}]]
|<chem>^20F</chem>
| 0+
|
|
|-
| <sup>21</sup>O
| 13
| 21.008656(13)
| s{{כ}} (10)3.42
|[[קרינת בטא|{{משמאל לימין|β<sup>-</sup>}}]]
|<chem>^21F</chem>
| (1/2,3/2,5/2)+
|
|
|-
| rowspan="2" | <sup>22</sup>O
| rowspan="2" | 14
| rowspan="2" | 22.00997(6)
| rowspan="2" | s{{כ}} (15)2.25
|[[קרינת בטא|β<sup>-</sup>]] (>78%)
|<chem>^22F</chem>
| 0+
|
|
|-
|[[קרינת בטא|β<sup>+</sup>]], [[פליטת נייטרון|n]] (<22%)
|<chem>^21F</chem>
|
|
|
|-
| rowspan="2" | <sup>23</sup>O
| rowspan="2" | 15
| rowspan="2" | 23.01569(13)
| rowspan="2" | ms{{כ}} (37)82
|[[קרינת בטא|β<sup>+</sup>]], [[פליטת נייטרון|n]] (93%)
|<chem>^22F</chem>
| 1/2+#
|
|
|-
|[[קרינת בטא|β<sup>-</sup>]] (7%)
|<chem>^23F</chem>
|
|
|
|-
| rowspan="2" | <sup>24</sup>O
| rowspan="2" | 16
| rowspan="2" | 24.02047(25)
| rowspan="2" | ms{{כ}} (5)65
|[[קרינת בטא|β<sup>+</sup>]], [[פליטת נייטרון|n]] (58%)
|<chem>^23F</chem>
| 0+
|
|
|-
|[[קרינת בטא|β<sup>-</sup>]] (42%)
|<chem>^24F</chem>
|
|
|
|-
| <sup>25</sup>O
| 17
| 25.02946(28)#
| ns{{כ}} 50>
|[[פליטת נייטרון|n]]
|<chem>^24O</chem>
| (3/2+)#
|
|
|-
| <sup>26</sup>O
| 18
| 26.03834(28)#
| ns{{כ}} 40>
|[[פליטת נייטרון|2n]]
|<chem>^24O</chem>
| 0+
|
|
|-
| <sup>27</sup>O
| 19
| 27.04826(54)#
| ns{{כ}} 260>
|
|
| 3/2+#
|
|
|-
| <sup>28</sup>O
| 20
| 28.05781(64)#
| ns{{כ}} 100>
|
|
| 0+
|
|
|}

==צורה בטבע ותפקיד ביולוגי==
[[קובץ:Oxigen cycle 1-he.svg|ממוזער|מחזור החמצן בכדור הארץ]]

חמצן הוא אחד היסודות הנפוצים בטבע ומהווה 21% מהאוויר על פני כדור-הארץ. לחמצן חשיבות מכרעת לקיום החיים בכדור-הארץ, מסיבות רבות שחלקן:
*החמצן הטהור משמש ל[[נשימה תאית|נשימה התאית]] של היצורים ה[[אווירני]]ים, המשתמשים בו כקולט האלקטרונים הסופי של התהליך. על כן, הוא הכרחי כדי להפיק [[אנרגיה]] לקיום החיים.
*החמצן מהווה חלק מ[[מולקולה|מולקולת]] ה[[מים]], מה[[פחמן דו-חמצני|פחמן הדו-חמצני]] (CO<sub>2</sub>), ועוד מאלפי [[תרכובת אורגנית|תרכובות אורגניות]] ההכרחיות לקיום החיים.
*אחד מביטויי החמצן בטבע הוא הגז [[אוזון]] (O<sub>3</sub>), המסנן את המרכיב ה[[על-סגול]] שב[[קרינה#השפעות ושימושים|קרינת]] [[השמש]].

ב[[אגם|אגמים]], ב[[נחל]]ים ובימים, החמצן נפוץ הרבה פחות בשל מסיסותו הנמוכה במים. כ-6 מ"ל של חמצן נמסים בכל ליטר מים, כלומר ריכוז החמצן במים קטן פי 30 מריכוזו באוויר. החמצן מגיע למים מהאוויר על ידי [[המסה]], וכן כתוצר ה[[פוטוסינתזה]] המתרחשת ב[[אצות]] ובצמחים הגדלים במים.

תהליך ההתרכבות של חומר אורגני עם חמצן נקרא [[בעירה]], וכתוצר שלו משתחרר [[פחמן דו-חמצני]] (ובבעירה בתנאים של מחסור בחמצן נוצר [[פחמן חד-חמצני]]). תהליך זה מאפשר המרת מזון לאנרגיה בתהליך הנקרא [[נשימה תאית|נשימה אווירנית]] (בניגוד לנשימה [[אל-אווירני]]ת). ביצורים מורכבים המכילים מחזור דם, ישנם תאים מיוחדים שתפקידם לסייע בהעברת החמצן לכל חלקי הגוף, ונקראים [[תא דם אדום|תאי דם אדומים]].

יחד עם נחיצותו של החמצן לחיים המוכרים לנו, מולקולת החמצן (O<sub>2</sub>), שהיא [[רדיקלים חופשיים|דו-רדיקל]], מהווה רעלן לתאים. בכל תא [[אווירני]] קיימים מנגנונים מיוחדים שנועדו להגן על התא מפני הנזק. כיום משערים חוקרים כי הגורם העיקרי להזדקנות הוא הרס הדרגתי של [[DNA|החומר הגנטי]] בתא על ידי רדיקלים כמו חמצן (וראו [[נוגדי חמצון]]). למרות הנזק הרב ש[[צורוני חמצן ריאקטיבים]] עלולים לגרום, יש לרדיקלים אלו תפקיד בתאי הגוף, כגון, מנגנון פירוק [[חיידקים]] בתאים [[לימפוציט]]ים או על ידי תאי הזרע במהלך ה[[הפריה]].

[[תחמוצת]] היא תוצר תהליך התרכבות של חמצן עם חומר (לדוגמה: פחמן דו-חמצני, תחמוצת החנקן, תחמוצת הסידן וכדומה). תהליך זה ב[[ברזל]] נקרא [[קורוזיה]] (שיתוך), ונחשב לתהליך הפוגע בחוזקן של מתכות מעובדות.

==מבנה מולקולת החמצן==
[[קובץ:Oxygen molecule.png|ממוזער|מולקולות חמצן]]

למולקולות חמצן [[מולקולה דו-אטומית|מבנה דו-אטומי]], סדר הקשר 2 (קשר כפול).

===הקשרים בין אטומי החמצן===
לכל אחד מאטומי החמצן ארבעה אלקטרונים ברמה 2P.
*נוצר קשר סיגמה המאכלס 2 אלקטרונים.
*2 קשרי פאי קושרים מאכלסים 4 אלקטרונים.
*שני אלקטרונים מאכלסים 2 קשרי פאי אנטי קושרים כשהספינים שלהם מקבילים. אכלוס זה של אורביטלי פאי אנטי-קושרים גורם לכך שסדר הקשר נמוך בחמצן מאשר בחנקן.
בשל הימצאות שני אלקטרונים שאינם מזווגים ובספינים מקבילים בחמצן האטמוספירי פרה-מגנטי במצב היסוד (טריפלט מגנטי), נמשך חמצן נוזלי למגנט.{{הערה|1=[http://www.rsbs.anu.edu.au/O2/O2_1_%20ElectronicConfig.htm עירור של מולקולת חמצן]}}

===מצבים מעוררים של מולקולת החמצן===
מולקולת חמצן עשויה להימצא במצב מעורר בו הספינים של האלקטרונים האנטי-קושרים הפוכים, כלומר במצב של סינגלט מגנטי שבו המולקולה דיא-מגנטית. ייתכנו שני מצבים כאלו: כאשר 2 האלקטרונים מאכלסים אותו אורביטל אנטי קושר (המעבר למצב מעורר זה על ידי בליעה ב-1268nm) או (מצב גבוה יותר באנרגיה) כששני האלקטרונים בשני אורביטלים אנטי-קושרים מסתדרים בספינים הפוכים (המעבר למצב מעורר זה על ידי בליעה ב-762nm).

==אמצעי זהירות==
{{הפניה לערך מורחב|הרעלת חמצן}}
חשיפה לריכוזי חמצן הגבוהים מריכוזו ב[[אוויר]] מסוכנת ויכולה לגרום לעיוורון, למשל ב[[פג]]ים המקבלים אותו בריכוז גבוה מדי ב[[אינקובטור (רפואה)|אינקובטור]].

על אף שהחמצן עצמו אינו בוער, הוא מסייע ומאיץ בעירה קיימת, ותכונות אלו מחייבות נקיטת [[אמצעי בטיחות]] בשימוש בחמצן.

נגזרות מסוימות של חמצן, כמו [[אוזון]] (O<sub>3</sub>), [[מי חמצן]] (H<sub>2</sub>O<sub>2</sub>), [[על-תחמוצת|על-תחמוצות]] שונות ועוד, מהוות חומרים מסוכנים.

נגזרות חמצן נוטות ליצור בגוף [[רדיקלים חופשיים]], בעיקר בתהליכים [[מטבוליזם|מטבוליים]]. רדיקלים חופשיים יכולים לגרום לנזק ל[[תא]]י הגוף ול-[[DNA]], ובכך הם עלולים לגרום להאצת תהליך ההזדקנות, ואף ל[[סרטן (מחלה)|סרטן]].

==ראו גם==
*[[אוזון]]
*[[תחמוצת]]
*[[היפוקסיה]]
*[[אסון החמצן]]
*[[מחזור החמצן בגוף]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=oxygen|שם ויקישיתוף=חמצן|ויקימילון=חמצן}}
* [https://www.lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7302 חמצן], בספרייה הווירטואלית של מט"ח
* [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/O/index.html חמצן ב-Webelements] {{אנגלית}}
* [https://web.archive.org/web/20170604052848/http://josephpriestley.info/ מידע על ג'וזף פריסטלי] {{אנגלית}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=S3vfHZI8VoI What If The World Lost Oxygen For 5 Seconds?] - סרטון הסבר על מה שהיה קורה אם כל החמצן בעולם היה נעלם ל-5 שניות {{באנגלית}} {{סרטונים}}
* {{בריטניקה}}
* {{הארץ|אסף רונאל|'''ההתחמצנות הגדולה''' - הרגע שבו החל החמצן להופיע על פני כדור הארץ|1.9571900|24 בפברואר 2021}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007555738105171|חמצן}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הטבלה המחזורית|O}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:חמצן|*]]
[[קטגוריה:אל-מתכות]]
[[קטגוריה:מולקולות דו-אטומיות]]