הצגת המקור של הדף "טורבינת רוח"

[[קובץ:AsaniyaWindTurbines.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[חוות הרוח בהר בני רסן]] שב[[רמת הגולן]]]]
[[קובץ:Middelgrunden wind farm 2009-07-01 edit filtered.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שורת טורבינות שהוקמו ב[[ארסונד]] - [[מצר ים]] בין [[שוודיה]] ל[[דנמרק]]]]
[[קובץ:Windenergy.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טורבינת רוח ב[[לוקסמבורג]]]]
[[קובץ:טורבינות רוח ליד בית שאן.jpg|ממוזער|250px|טורבינות רוח ליד בית שאן]]
[[קובץ:H-Darrieus-Rotor.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טורבינת רוח אנכית]]
'''טורבינת רוח''' היא [[מדחף]] המשמש להמרה של [[אנרגיית רוח]] ל[[אנרגיה חשמלית]]. טורבינת [[רוח]] היא גרסה מודרנית של [[טחנת רוח|טחנות הרוח]] ששימשו לטחינה של [[חיטה]] ל[[קמח]].

קיימים שני סוגים של טורבינות רוח: טורבינות ציר אופקי, בהן האנרגיה המכנית מסיבוב הציר האופקי מחוברת ישירות ל[[גנרטור]], באופן המזכיר [[מאוורר]]; וטורבינות ציר אנכי, בהן אנרגיית הסיבוב של הציר האופקי מסובבת ציר אנכי המחובר לגנרטור שבבסיס הטורבינה.

השימוש בטורבינות רוח נפוץ בעולם, בדרך כלל במסגרת [[חוות רוח]], שהיא מתחם שבו פועלות יחדיו טורבינות רוח אחדות. [[דנמרק]] היא מהחלוצות בשימוש במקור אנרגיה זה.

==סוגי טורבינות==
[[קובץ:HAWT and VAWTs in operation medium.gif|ממוזער|אופן פעולת שלושה סוגים נפוצים של טורבינות (מימין לשמאל): טורבינת ציר אנכי, טורבינת ציר אופקי וטורבינת מפוח]]

[[טורבינה|טורבינות]] רוח מופיעות בשתי גרסאות עיקריות:
#'''טורבינות ציר אופקי''', ברובן בעלות מבנה הדומה בעיקרו לזה של [[מאוורר]] עם כנפי [[מדחף]], אך אופן פעולתן הפוך: בעוד שבמאוורר אנרגיה החשמלית מסובבת את כנפי המאוורר באמצעות מנוע לשם יצירת רוח מלאכותית, בטורבינת רוח אנרגיית הרוח מסובבת את להבי הטורבינה המניעות גנרטור להפקת [[אנרגיה חשמלית]]. כדי להעלות את יעילות הטורבינות יש לכוון את כיוון הטורבינה לכיוון הרוח, חלק מהטורבינות הן בעלות כיוון אוטומטי.
#'''טורבינות ציר אנכי''', ברובן בעלות מבנה דמוי "להבת נר" הנוצר באמצעות שניים עד שלושה להבים קשתיים המחוברים בקודקודם ובבסיסם אל ציר אנכי המניע גנרטור. סוג נוסף של טורבינות ציר אנכי, אשר לעיתים מונח אופקית בצמוד לקרקע, או אנכית צמוד לקיר, היא טורבינת המפוח, או "גלגל סנאי". היתרון של טורבינות ציר אנכי על פני טורבינות ציר אופקי היא שלא צריך לכוון את הטורבינה לכיוון הרוח באמצעות מנוע ייעודי, אולם היעילות שלהן היא פחותה בהשוואה לטורבינות ציר אופקי שמכוונות לכיוון הרוח<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.eia.gov/energyexplained/wind/types-of-wind-turbines.php|כותרת=Types of wind - U.S. Energy Information Administration (EIA)|אתר=www.eia.gov|תאריך_וידוא=2023-11-27}}</ref>.

[[נצילות מכנית|נצילות]] הטורבינה הוא היחס המבוטא באחוזים בין כמות האנרגיה החשמלית הרגעית המופקת ביחידת זמן בפועל באמצעות המדחף לבין כמות האנרגיה הקינטית של הרוח שהייתה עוברת ביחידת זמן דרך שטח חתך הפעולה של המדחף ("שטח הדיסק"). נצילותה המקסימלית התאורטית של טורבינת רוח הוא כ-59.3% ("גבול בץ" או Betz-Limit), אולם נצילות זו אינה בת השגה. הנצילות המעשית לה טוענים יצרני ומפעילי טורבינות רוח הוא בין 15% ל-35%.

בשנת 2008 הומצאה מערכת מיתרים להפקת אנרגיה מרוח (חגורת רוח), ללא טורבינה. מערכת זו פועלת בעקבות תנודות של חגורה בין סלילים ומפיקה אנרגיה חשמלית{{הערה|[http://video.aol.com/video-detail/new-wind-power-the-wind-belt-invention/2877773564 מערכת חגורת הרוח]}}. הממציאים צופים שמערכת זו תקל מאוד על הפקת אנרגיה ביתית מרוח.

בשנים האחרונות מתבצעים ניסויים עם טורבינת רוח חדשה שעובדת בהשראת תעופת ציפורים{{הערה|{{Cite news|url=https://www.hayadan.org.il/wind-turbine-inspired-by-birds-1802179|title=טורבינת רוח בהשראת ציפורים - הידען|date=2017-02-18|newspaper=הידען|language=he-IL|access-date=2018-04-23}}}}.

==הפקת חשמל באמצעות טורבינות רוח==
הפקת [[חשמל]] מאנרגיית רוח היא בין הדרכים הזולות ביותר לייצור [[חשמל]], בהשוואה למחירי השוק של הפקת החשמל מאנרגיות אחרות. פוטנציאל ייצור החשמל באנרגיית הרוח, יחסי ל[[מהירות]] הרוח בחזקה שלישית. למשל: תפוקת החשמל מיחידת שטח הניצבת לכיוון הרוח ב[[רמת הגולן]], היא בממוצע פי 8 מאשר ב[[מישור החוף]], מאחר שמהירות הרוח ברמת הגולן היא בקירוב כפולה מזו שבמישור החוף. בנוסף לבחירת המיקום של הטורבינה, ניתן להשיג מהירויות רוח גבוהות יותר על ידי שימוש בתרנים גבוהים יותר או שימוש ב[[שובר רוח|שוברי רוח]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Windbreaks May Improve Wind Farm Power|קישור=https://physics.aps.org/articles/v14/112|כתב עת=Physics|שנת הוצאה=2021-07-30|כרך=14|מחבר=Dan Garisto}}</ref>. ההערכה היא שייצור החשמל באנרגיית רוח הוא כלכלי, באזורים בהם מהירות הרוח עולה על 8 מטרים לשנייה (28.8 קמ"ש), בממוצע. מהירויות כאלה נרשמו באזורים שונים בעולם, כגון ב[[קליפורניה]] (בין האוקיינוס למדבר), באיים שונים ([[האיים הקנריים|הקנאריים]], [[הים האגאי]], [[הוואי]]) ועוד. עם זאת, עשרות אלפי טורבינות רוח הותקנו ב[[ארצות הברית]] ואלפי טורבינות ב[[אירופה]], ב[[הודו]] ובמדינות נוספות רבות, גם באזורים בהם עוצמת הרוח קטנה יחסית. ב[[דנמרק]], לדוגמה, הותקנו טורבינות רוח על בסיס כלכלי, באזורים בהם נושבות רוחות במהירות ממוצעת של 5.6 מטרים לשנייה, בתנאים בהם תפוקת החשמל נמוכה בכ־40% מזו שבמהירויות הגבוהות דלעיל, וכך גם ב[[גרמניה]] ובמקומות אחרים.

הפעלת הטורבינות ביעילות הנמוכה כדאית, בגלל מחירי עידוד והטבות שונות לייצור חשמל מאנרגיית רוח. בארצות אלה, קובעי מדיניות תעריפי החשמל מכירים בערך הסביבתי של ייצור אנרגיה נקייה, ומוצאים דרך לסבסד אותו.

הספק החשמל המקסימלי אותו מייצרת טורבינת הרוח, תלוי במהירות הרוח (v), גודל הטורבינה (A), צפיפות האוויר (''ρ'') על פי הנוסחא:

:<math>
P=\frac{16}{27}\frac{1}{2}\rho v^3 A = \frac{8}{27}\rho v^3 A
</math>,
טורבינת רוח בעלת כנף באורך 15 מטר, יכולה להפיק 250KW ברוח של 35 קמ"ש.

==יתרונות וחסרונות בהפקת חשמל מאנרגיית הרוח==
===יתרונות ===
עלות הפקת חשמל נמוכה, עקב הניצול של אנרגיה זמינה. רוח אינה עולה כסף, ולא נדרש דבר כדי ליצור אותה. המקור לה הוא מה[[אנרגיה סולארית|אנרגיה הסולארית]] (כשהאוויר מתחמם אוויר אחר תופס את מקומו ונוצרת רוח). למעשה, העלויות העיקריות הכרוכות בהפקת החשמל מטורבינות רוח הן עלויות התכנון וההקמה של התחנות המבוססות עליהן. השקעה ראשונית זו עשויה להיות כדאית, משום שתהליך ייצור החשמל והתפעול השוטף זולים. עקב פשטות המערכת כמות התקלות בה נמוכה יחסית.

יתרון נוסף הוא ש[[אנרגיה חלופית]] זו אינה [[זיהום הסביבה|מזהמת את הסביבה]] ואינה מכלה [[מחצב]]ים כמו תחנות כוח מבוססות דלק דוגמת [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]].

מניעת פליטות - טורבינות רוח אינן פולטות גזים מזהמים כמו טורבינות ששורפות גז למשל.

מניעת פליטת חום לסביבה - טורבינות רוח אינן פולטות חום לסביבה ואינן מוציאות אוויר חם מאוד (בטמפרטורה של כמה מאות מעלות) ששורפות מיידית בעלי כנף שעוברות בסביבת תחנות הכוח הקונבנציונליות.

השתלבות נופית - המבנה של טורבינות רוח הוא מבנה אווירודינמי ולכן הקווים שלה אינם בולטים ולא מהווים הפרה קשה של הסביבה הנופית. ניתן למצוא בשכיות חמדה רבות באירופה טורבינות רוח וניתן לראות שקיים איזון נופי שלא פוגם באיכות הנופית.

חשמל זמין בשעות שיא - ישנם זרמי רוח בשעות צריכת השיא בחורף כאשר יש סופות והפרשי טמפרטורות הגורמים לשקעים ורמות ברומטריות, אשר גורמים לרוחות חזקות. אלה הן בדיוק השעות שבהן מפעילים את החימום בבתים ויש צריכת שיא. יתירה מזו, היכולת לקיים מתקני ייצור באופן מדולארי מאפשר קרבה של המתקנים ובכך הבטח אספקה ברמה גבוהה יותר ואמינה יותר לצרכנים.

בארצות בהן מותקנות טורבינות רוח בים ישנם זרמי אוויר קבועים בשעות קבועות ולכן ניתן לקבל גרף ייצור קבוע ואמין בהתאם לצרכים וכן ניתן גם לבצע אדפטציה של שעות פעילות התעשייה לשעות בהן האנרגיה מופקת, בכך להוזיל את עלויות הייצור באופן משמעותי.

===חסרונות===
הפקת חשמל מרוח מזיקה לסביבה פחות מייצור חשמל בתחנות כוח קונבנציונליות, אולם [[חוות רוח|חוות הרוח]] משפיעות על הסביבה בתוכה הן פועלות. המפגעים העיקריים המיוחסים לניצול האנרגיה של הרוח הם: [[רעש]], פגיעה בנוף, בטיחות, פגיעה ב[[בעלי חיים]], עלות החומרים באנרגיה ופגיעה בניצול קרקעות. החששות העיקריים הם מפני הרעש שיוצרים להבי טורבינות הרוח<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.magazine.isees.org.il/?p=30750|כותרת=השפעה של רעש מטורבינות רוח על חיות בר – התייחסות בתהליכי תכנון|אתר=אקולוגיה וסביבה|תאריך=2021-07-14|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-08-04}}</ref>, הפגיעה בנוף והנזק לבעלי חיים. כמו כן ישנם מחקרים שהוכיחו שלחוות גדולות ישנה השפעה שלילית על האקלים ולשימוש מאסיבי בטורבינות בינוניות יכולה להיות השפעה על האקלים הקרוב{{הערה|שם=אקלים|1=[http://www.pnas.org/cgi/content/full/101/46/16115 מחקר על השפעות חוות רוח על האקלים העולמי]}}. להלן פירוט של החסרונות ופתרונותיהם:

# בפעולתה של טורבינת רוח נוצרים שני סוגים של רעש: רעש מכני ורעש אווירודינמי. הרעש המכני נגרם על ידי פעולת המערכת (גנרטור, מסבים) ועוצמתו מושפעת מגודל המערכת. הרעש האווירודינמי נגרם על ידי תנועת הלהבים באוויר, והוא תלוי בגודל הלהבים ובצורתם. ניתן להפחית את עוצמת הרעש האווירודינמי באמצעות התאמת צורת הלהבים ובחירת אתרים מתאימים מבחינת זרימת הרוח, המרוחקים ממקומות יישוב. כשממקמים חוות רוח במרחק מספיק מהיישוב (1–2 ק"מ) אין שום השפעה של הרעש ביישוב.
# השפעת טורבינות הרוח על [[עופות]] נחקרה במדינות המנצלות אנרגיה של הרוח. הנושא החשוב ביותר היה התנגשויות של עופות בטורבינות, אולם נבחנו גם ההשלכות על תזונת הציפורים וקינונן. הסכנה לציפורים צומצמה במידה ניכרת באמצעות הגדלת הלהבים והקטנת מהירותם, על מנת שייראו בעיני הציפורים במעופן. כמו כן הותקנו סולמות פנימיים וחיווט תת-קרקעי כדי למנוע קינון ציפורים על המתקנים.
# שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לוויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף.
# החיסרון העיקרי של ייצור חשמל מאנרגיית רוח נובע מהתלות המוחלטת בנשיבת הרוח. ניתן להתגבר על מחסור ברוח באמצעות תכנון מערכי טורבינות הרוח לפעולה בזמן שיא הביקוש, אומר ביירה-מדסן, נשיא חברת טורבינות הרוח הדנית, MICON NEG, ומבהיר ש"צריכת האנרגיה בדנמרק מגיעה לשיאה בשעות אחה"צ של ימי דצמבר הקרים, וסביר להניח שבשעות אלו נושבת הרוח בעוצמה הרבה ביותר". יחד עם זאת דנמרק הגיעה כבר למצב של 100% צריכה מאנרגיה מתחדשת. חיסרון אבל גם יתרון, הצורך בהולכת גז לאתרי ייצור ומעבר ליד יישובים עם מוצרים דליקים ומסוכנים מהווה גורם מאזן לחסרון של אי רציפות. גם אי רציפות אספקת גז קימת במקומות רבים בעולם וגם אי רציפות אספקת דלקים. כאן בא לידי ביטוי הסכמים גאופוליטיים שיכולים להוות אלמנט איום קיומי על מדינות.
# חיסרון עיקרי נוסף הוא היעדר אמצעי אחסון לחשמל, שהופק בעת שהרוח נשבה בחוזקה. מעריכים שטכנולוגיות עתידיות כגון גלגלי תנופה, או כ[[מצבר|מצברי ענק]] יפתרו בבוא הזמן את בעיית אחסון החשמל. יחד עם זאת גם חשמל קונבנציונלי לא ניתן לאחסון מעבר מהספק תפוקה גבוה לנמוך כרוך בבזבוז דלקים רב, ופליטת זיהומים מיותרים.
# חיסרון עיקרי נוסף הוא כמות התפוקה: נדרשות הרבה טורבינות על מנת להפיק חשמל בהספק של תחנת כוח שורפת-דלק גדולה.
# השפעה על האקלים. חוות רוח יכולות לשנות את מאפייני זרימת האוויר ועוצמתו, ובכך להשפיע על הסביבה הקרובה והרחוקה, הן ברמות החום והקור, והן במשקעים, על ידי שינוי מקום ירידת הגשם, ושינוי בעוצמת הגשם והטל{{הערה|שם=אקלים}}.

===שיקולים נוספים===
ההוצאות החיצוניות של יצור חשמל בתחנות כוח הכוללות [[זיהום אוויר]], נזק לבריאות, ניקוי כתמי [[נפט]] ודליפות אינן נכללות בדרך כלל בתחשיב מחירי החשמל. מנגד, לטורבינות הרוח ישנה השפעה שלילית על המגוון הביולוגי והמרקם האקולוגי, שההשקעה בשיקומם ושימורם לרוב אינה נכללת בתחשיבי עלות הייצור של אנרגיית הרוח. לעומת זאת עלות המשק לתחלואה הקשורה בייצור חשמל באמצעות תחנות כוח השורפות דלק היא מאוד גבוהה גם בכסף וגם בחיי אדם. בישראל, מספר האנשים שמאבדים את חייהם כתוצאה ממחלות ריאה הקשורות לזיהום אוויר נאמד באלפים כל שנה.

ייצור חשמל מאנרגיית הרוח ברחבי העולם מקטין את ההשפעות השליליות של שימוש בדלק פחמימני לייצור חשמל. באירופה, המובילה בפיתוח אנרגיה מרוח, מקובלת הטכנולוגיה כחלופה מועדפת לשימוש ב[[אנרגיה גרעינית]] ובדלק פחמימני לייצור חשמל, במקומות המתאימים להפקת אנרגיית רוח.

==השימוש בטורבינות רוח בעולם==
ב[[ארצות הברית]] וב[[אירופה]] השימוש בטורבינות רוח נפוץ ביותר. בארצות הברית החלה התפתחות משמעותית בתחום בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ב[[מדינה (ארצות הברית)|מדינת]] [[קליפורניה]]. גם באירופה החלה התפתחות בתחום בשנות ה-80: ב[[גרמניה]] ובמדינות [[סקנדינביה]]; [[דנמרק]] היא אחת החלוצות בהקמת [[טורבינה|טורבינות]] רוח, ובשנת 2004 כ-20 אחוז מהחשמל במדינה זו יוצר באמצעותן. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] ו[[שנות ה-2000|ה-2000]] הואץ השימוש בטורבינות רוח במדינות נוספות באירופה כמו [[אנגליה]], [[ספרד]], ועוד.

ב-[[2013]] הסתיים השלב הראשון בהקמת חוות הטורבינות הימית [[מערך לונדון]], אשר עם השלמתה צפויה להיות חוות טורבינות הרוח הימית הגדולה בעולם.
* בשנת [[1990]] כבר פעלו בעולם כ-20,000 טורבינות על אנרגיית רוח, וסיפקו בערך 2,000 מגוואט חשמל. 90% מטורבינות הרוח בעולם מופעלות במדינת קליפורניה בארצות הברית, בה גדולה המודעות למקורות אנרגיה חלופיים.
* בשנת [[1998]] נוספו 2,100 מגוואט חשמל שיוצר באמצעות אנרגיית רוח. זוהי עלייה של 35% לעומת שנת 1997. סך הכול ייצור החשמל בשנת 1998 באמצעות טורבינות רוח הסתכם ב-9,100 מגוואט. תעשיית המתקנים לניצול אנרגיית הרוח מכרה בשנת 1998 בסכום של כמעט שני מיליארד דולר.
* בשנת [[1999]] ייצרו טורבינות רוח 21,000 מגוואט-שעה חשמל. מספיק כדי לספק צריכה של 3.5 מיליון בתים בעיר.

על פי דיווח של הארגון האמריקאי לשימוש באנרגיית רוח (American Wind Energy Association):
* בשנת [[2002]] הותקנו בעולם תחנות כוח חדשות המפיקות 6,848 מגוואט חשמל, והביאו את הייצור העולמי לרמה של 31,000 מגוואט.
* הייצור של חשמל מאנרגיית הרוח בארצות הברית הגיע בשנת 2002 לכמות של 4,700 מגוואט (כמות אנרגיה המספיקה לכ-3 מיליון דירות מגורים). מתוך זה נוספו במשך שנת [[2002]] כ-400 מגוואט.
* בשנים 2005–2008 ההספק המותקן בעולם היה 59,091, 74,223, 93,849 ו-121,188 מגאוואט בהתאמה.

== טורבינות רוח בישראל ==
[[קובץ:PikiWiki Israel 69035 mitzpa noach .jpg|ממוזער|טורבינות רוח ב[[רמת סירין]]]]
[[קובץ:Ma'ale Gilboa wind farm turbines line2.jpg|טקסט=|ממוזער|391x391 פיקסלים|טורבינות רוח ב[[הר הגלבוע|גלבוע]]]]
[[קובץ:Emek HaBakha Wind Farm July 2020.jpg|ממוזער|[[חוות הרוח עמק הבכא]]]]

=== פעילות ממשלתית לקידום טורבינות רוח בישראל ===
עוד לפני הקמת המדינה, הקימה [[הסוכנות היהודית]] ועדה לבחינת ניצול אנרגיית רוח. בשנת 1951 הגיעה ל[[ישראל]] ועדה של [[אונסקו]] לייעוץ לגבי ניצול אנרגיית רוח לייצור חשמל. בעקבות זאת הוקמו מתקנים למדידת עצמת הרוח ב-18 נקודות ברחבי ישראל ובאמצע שנת 1953 הוקם מתקן ראשון לניצול אנרגיית רוח ב[[אילת]]{{הערה|{{דבר||מתקז נסיוני להפקת חשמל בכוח הדוח מוקם באילת|19521224|50}}}}{{הערה|{{הצופה||אפשרויות טובח להפקת חשמל במתקני רוח|19540729|60}}}}. בשנת 1959 הוצבו שוב נקודות למדידת אנרגיית הרוח, הפעם על ידי [[הטכניון]]{{הערה|{{דבר||הוקמו תחנות רוח נסיוניות לייצור חשמל|19600119|52}}}}.

ב[[נובמבר]] [[1980]] הוכרזה לראשונה ב[[משרד האנרגיה והתשתית]] תוכנית לניצול אנרגיית הרוח ב[[ישראל]], שבמסגרתה בוצעו פעולות לאיתור אתרים לטורבינות רוח וחוות רוח, מחקר ופיתוח, התחברות לרשת החשמל ולהקמת טורבינות רוח לייצור חשמל כמתקני הדגמה ובחוות רוח. [[משרד האנרגיה]] אף הציע סובסידיות ליזמים שישקיעו בטורבינות רוח{{הערה|{{דבר||מתקני רוח יזינו רשת החשמל הארצית|19831205|117}}}}.

בשנת [[2009]] החליטה הממשלה על קידום ייצור חשמל באמצעות [[אנרגיה מתחדשת]], אולם לא נקבעו מכסות ייחודיות לאנרגיית רוח{{הערה|{{החלטת ממשלה|2009|4450|קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה|31}}}}. בשנת [[2011]] החליטה הממשלה על הקצאת מכסה של 800 מגהוואט לייצור חשמל בטורבינות רוח{{הערה|{{החלטת ממשלה|2011|3484|מדיניות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים|32}}}}. בהתאם לכך נקבע באוקטובר 2011 תעריף מובטח לחשמל מאנרגיית רוח של 49–53 אגורות לקוט"ש{{הערה|[http://pua.gov.il/publications/pressreleases/documents/2118.pdf ישראל עוברת לחשמל ירוק: 2000 מגוואט באנרגיות מתחדשות ישתלבו במהלך 7 השנים הבאות], הודעה משותפת לעיתונות, 11 באוקטובר 2011}}. אולם, בשל הליכי תכנון ארוכים, התנגדות הארגונים הסביבתיים, התנגדות תושבים והתנגדות משרד הביטחון לא הוקמו טורבינות חשמל בהיקף משמעותי. באוקטובר [[2014]], בעקבות העיכובים בייצור חשמל בטורבינת רוח החליטה הממשלה על הסטת מכסות של 90 מגהוואט לייצור חשמל מאנרגיית שמש{{הערה|{{החלטת ממשלה|2014|2117|יישום יעדי הממשלה לייצור חשמל ממקורות מתחדשים - דיון בעררים על החלטת ועדת השרים לעניין קידום, פיתוח ויישום אנרגיות מתחדשות|33}}}}. בעקבות ירידת מחירי הטורבינות הורידה [[רשות החשמל]] את התעריף המובטח של חשמל מאנרגיית רוח לכ-40 אגורות לקוט"ש{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|המדינה חותכת את התעריפים שתשלם בעבור אנרגיית רוח ב-15%|1.2288980|6 באפריל 2014}}}}.

ב-[[2016]]-15 בעקבות תוכניות להקים טורבינות רוח צפונית לקיבוץ [[אילות]] קמה התנגדות של תושבי הערבה בארגון סבב"ע-סביבה בריאה בערבה ו[[החברה להגנת הטבע]]{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|הארגונים הירוקים נלחמים בטחנות רוח בערבה|0000017f-f725-d318-afff-f767071c0000|19 בנובמבר 2015}}}}. הארגונים הירוקים הצביעו על פגיעה קשה שצפויה לבעלי הכנף שמסלול הנדידה המרכזי שלהן עובר לאורך [[הבקע הסורי-אפריקני|השבר הסורי אפריקאי]]{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|חשש: טורבינות רוח יפגעו בפלמינגו באילת|4879870|16 בנובמבר 2016}}}}.ההתנגדות הצליחה והתוכניות בוטלו{{הערה|{{גלובס|גיא ליברמן|100% מהחשמל שאילת צורכת מגיע מאנרגיה מתחדשת. אבל רק ביום|1001391537|25 בנובמבר 2021}}}}.

בתחילת 2016 לא התקדם באופן משמעותי התקנת טורבינות רוח בישראל. היצרנים בענף ייחסו זאת לתעריפים שאינם מספקים סבסוד מספק להתקנת הטורבינות, ולמגבלות על גובה הטורבינות המותרות בישראל{{הערה|{{ynet|צבי לביא|"רשות החשמל מכשילה את טורבינות הרוח"|4749047|5 בינואר 2016}}}}.

בתחילת [[2020]] הורה [[בית המשפט העליון]] לאפשר ליזמים שהגישו תוכנית לחוות טורבינות רוח ב[[רמות מנשה]] לערער ל[[המועצה הארצית לתכנון ולבנייה|מועצה הארצית לתכנון ולבנייה]] על הסוגיות העקרוניות בנוגע לתוכניות לטורבינות רוח, לאחר שתוכניתם נדחתה בנימוקים של רמת פיזור הטורבינות, ערכי רעש וריצוד, חשש לפגיעה בציפורים ומשטר ההפעלה של הטורבינות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18052320.B17|סוג=עע"מ|עותר=חברת אנרג'קס|משיב=הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפון|ניתן ב=23 בפברואר 2020}}}}.
[[קובץ:Ma'ale Gilboa wind farm closeup.jpg|ממוזער|טורבינה בחוות הרוח בגלבוע]]

=== ייצור בפועל ===
טורבינת רוח גדולה להדגמה ראשונה לייצור חשמל הוקמה והופעלה בשנה [[1981]] בקרבת מפעל [[ישקר]] ב[[מעלות-תרשיחא]] ביוזמת משרד האנרגיה והתשתית ובסיועו, בשיתוף פעולה עם מפעל ישקר{{הערה|{{מעריב||טורבינת הרוח תופעל השבוע|19811012|29}}}}. החשמל שייצרה הטורבינה סופק ישירות למפעל. טורבינת הדגמה שנייה הוקמה והופעלה ב-1985 ב[[תל קטיף]]{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|טורבינה רוח להפקת חשמל מופעלת בגולן|19850725|154}}}}. הטורבינה הוכרה על ידי משרד האנרגיה והתשתית ועל ידי חברת החשמל כ"יצרן חשמל פרטי" ראשון, וחוברה לרשת חברת החשמל. החשמל שייצרה נמכר לחברת החשמל על פי תעריפי חשמל ליצרני חשמל פרטיים מאנרגיות מתחדשות שהוגדרו אז לראשונה.

ב-[[1984]] משרד האנרגיה אישר לתושבי [[כליל]] ש[[הגליל המערבי|בגליל המערבי]], להתקין טורבינות רוח קטנות וזולות, ולמכור עודפי חשמל לחברת החשמל. האישור ניתן בעקבות כישלון הניסוי בתאים פוטו-וולטאיים, שייצרו מעט מדי חשמל. יוזמה זו הצליחה, ותושבי כליל החלו למכור עודפי חשמל ל[[חברת החשמל]] כבר ב-[[1985]].

ב-[[1986]] הקימה חברת החשמל טורבינת רוח להדגמה ב[[גוש שגב]] ב[[הגליל|גליל]]. כמו כן הוקמה ב-1986 טורבינת רוח להדגמה כ"יצרן חשמל פרטי" ב[[מעלה גלבוע]]. ב-1987 הוקמה טורבינת הדגמה ב[[בית יתיר]] וב-[[1988]] - על רכס [[הר כביר]], ליד [[אלון מורה]]. ב-[[1987]] נבנתה טורבינת רוח אופקית גדולה, לפי שרטוטיו של המהנדס והממציא [[אלכסנדר זרחין]] באתר הבניה של העיר [[אפרת]]. הרוחות החזקות במקום פרקו את המתקן, והניסוי הופסק. באותה שנה בסיוע משרד האנרגיה נוסתה טורבינת רוח אופקית נמוכה, ביישוב [[תקוע]]{{הערה|מאמר [http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/mada/322072.html על מצב הפקת אנרגיית הרוח בישראל] בדיוק לפני הקמת החוות הראשונות.}}. ב-1992 הוקמה [[חוות הרוח בהר בני רסן|חוות רוח ובה עשר טורבינות]] על [[הר בני רסן]] שב[[רמת הגולן]].

נכון ל־2013, טורבינות רוח הפיקו חשמל ל[[משק החשמל בישראל|מערכת החשמל הארצית]] בהיקף של 6.2 מגה-וואט, בשני אתרים ב[[רמת הגולן]].

בשנת 2016 החלו לפעול שתי חוות רוח: האחת ב[[רמת סירין]] שבגליל התחתון{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|האם חוות הרוח הראשונה בישראל תהיה גם האחרונה?|1000948807|25 ביוני 2014}}}} ו[[חוות הרוח במעלה גלבוע|השנייה בגלבוע]], בשטח שבין הקיבוצים [[מעלה גלבוע]] ו[[מירב]]{{הערה|[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4720429,00.html מעלה גלבוע: הקיבוץ מקים 14 טורבינות רוח]}}.

=== תוכניות עתידיות ===
במקומות שונים ב[[ישראל]] נעשו סקרי רוחות לגבי כדאיות הפעלת טורבינות רוח במקום. מחקר שנערך הצביע על מזרח רמת הגולן ([[קו התלים הישראלי|קו התלים]]), כאתר מועדף להצבת טורבינות רוח. עם זאת, התנגדות [[מערכת הביטחון]] (בשל טענה לשיבוש מערכות צבאיות אלקטרו-מגנטיות) מונעת את הרחבת פריסת טורבינות הרוח ברמת הגולן{{הערה|[http://www.wind-golan.com/he/content/חוות-הרוח-בגולן אתר חוות הרוח בגולן]}}.

בסקר שנעשה ב-1980 עבור משרד האנרגיה, נבחר מספר מקומות מצומצם, ולשם הופנו עיקר המאמצים{{הערה|מחקרו של ד"ר משה דן הירש מ-1980 לגבי [http://www.enconsol.com/WindHpictures.htm מקומות מתאימים לטורבינות רוח] המחקר שימש בסיס למשרד האנרגיה בכל פעולותיו בשני העשורים הבאים.}}. בעקבות החוק החדש של משרד האנרגיה משנת [[2008]], יש בישראל היערכות של ארגונים שונים, לקראת הפעלת טורבינות קטנות ובינוניות בפריסה רחבה הרבה יותר{{הערה|[ftp://132.68.13.3/events/26.2.2007/Rosen.pdf על פריסה רחבה של תחנות פרטיות] בעקבות החוק החדש}}{{הערה|1=ארגון [http://www.ecoop.org.il/ הקואופרטיב לאנרגיית רוח] בישראל}}.

בשנת 2020 הוקמה ברמת הגולן [[חוות הרוח עמק הבכא]] על ידי חברת [[אנלייט אנרגיה מתחדשת]]. החווה, הכוללת 30 טורבינות, היא חוות הרוח הגדולה בישראל, וצפויה לספק חשמל ל-40 אלף משקי בית בישראל{{הערה|{{ישראל היום|אילן ליזרוביץ|בקרוב: עוד 30 טורבינות רוח ברמת הגולן|562797|11 ביוני 2018}}}}.

=== פגיעה בעופות ===
מאז החלה לפעול חוות הבכא נרשמו פגיעות בעופות. באוגוסט [[2023]] נפגעו 2 [[חיוויאי]]ם נוספים על ידי להבי הטורבינות, ויש חשש לפגיעה בנוספים עד לפגיעה באוכלוסייה זו בישראל{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|שני חיוואים נהרגו מפגיעת טורבינות רוח בגולן|environment-science/article/bypighjn3|8 באוגוסט 2023}}}}. חששות מפגיעה דומה עולים ביחס לטורבינות הרוח המתוכננות ב[[עמק חרוד]]{{הערה|{{דבר העובדים|אוריאל לוי|המיזם "הסביבתי" שירוקן את עמק חרוד מציפורים נדירות|434296|18 במאי 2023}}}}. טורבינות רוח אחראיות בממוצע לפגיעה ב-0.27 עופות לג'יגה וואט חשמל, כאשר יצור באמצעות דלקים אחראי לפגיעה ב-5.18 עופות לג'יגה וואט חשמל<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Benjamin K. Sovacool|שם=The avian benefits of wind energy: A 2009 update|כתב עת=Renewable Energy|כרך=49|סדרה=Selected papers from World Renewable Energy Congress - XI|שנת הוצאה=2013-01-01|עמ=19–24|doi=10.1016/j.renene.2012.01.074|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0960148112000857}}</ref>.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=HAWT|ויקימילון 2=VAWT|ויקימילון 3=WT|ויקימילון 4=טורבינת רוח}}
* [http://www.windpower.org/EN/tour/env/birds.htm השפעת טורבינות רוח על ציפורים] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20090615025604/http://www.windpower.org/en/tour/env/birds.htm |date=2009-06-15 }}
* {{דוידסון|ארז גרטי|כיצד פועלת תחנת כח המונעת על ידי הרוח?|maagarmada/earth_sci/כיצד-פועלת-תחנת-כח-המונעת-על-ידי-הרוח|30 אפריל 2010}}
* הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות - [http://www.ecoop.org.il/index.php?option=com_content&view=article&id=88&Itemid=135 הקמת טורבינות רוח קטנות לייצור חשמל].
* [http://www.haganhasolari.co.il/אנרגיית-רוח/ טורבינות רוח לייצור חשמל] - מידע מאתר [[הגן הסולארי]] 2009
* [http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=529 הערכה כלכלית-סביבתית של הפקת אנרגיה באמצעות טורבינות רוח בישראל], כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015
* [http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=530 אטלס אנרגיית הרוח של ישראל], כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015
* {{ישראל היום|עדי רובינשטיין|איומים ברמה|518835|1 בדצמבר 2017}}
* {{דבר ראשון|אוריאל לוי|המיזם "הסביבתי" שירוקן את עמק חרוד מציפורים נדירות|434296|18 במאי 2023}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{אנרגיה מתחדשת}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אנרגיה מתחדשת]]
[[קטגוריה:חוות רוח|*]]