הצגת המקור של הדף "טיוטה:יהדות ומדע"

המונח '''יהדות ומדע''' במשמעותו הרחבה, הוא מכלול יחסי הגומלין בין ה[[דת]] וה[[מדע]] ב[[יהדות]]. במובן הצר, הוא מתייחס למתחים בין תפיסת הטבע וההיסטוריה המשתקפים מכתבי היהדות לבין התפיסות המדעיות שלהם. היחסים המורכבים בין הדת למדע מעסיקים רבנים ומדענים, בעיקר מדענים האדוקים בדתם, מזה מאות בשנים.

עם [[המהפכה המדעית]] ב[[אירופה]] בתחילת [[העת החדשה]], החלו לגאות מתחים בין הדתות השונות לבין חלק מהתגליות המדעיות. כך [[המהפכה הקופרניקאית]] שהחלה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] ערערה את סמכותה של ה[[כנסייה (מוסד)|כנסייה]] ותרמה להתפשטות [[הרפורמציה הפרוטסטנטית|הרפורמציה]]. וכך ה[[דרוויניזם]] מאוחר יותר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] האיץ את תהליכי ה[[חילון]] [[העולם המערבי|בעולם המערבי]].

התגליות ושינויי התפיסה ערערו גם על תפיסות דתיות ישנות ב[[יהדות]], ותגובות שונות הופיעו בעקבותיהם בעולם היהודי. החל מדחיה מוחלטת של הממצאים והפרדיגמות בצד השמרני וכלה בקבלה מוחלטת שלהם, תוך עדכון הפרשנות הדתית.

==לפני המהפכה המדעית==
=== בתנ"ך ===
ב[[מקרא]] קיימת תפיסה כי חקר העולם בידי האדם הוא מוגבל, בעוד [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] מחזיק בידע כולו. כך לדוגמה [[ירמיהו]] הניח שחקר "מוסדי הארץ" אינו אפשרי לבני האדם,<ref>"אִם־יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי־אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם־אֲנִי אֶמְאַס בְּכׇל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל", {{תנ"ך|ירמיה|לא|לז}}</ref> בעוד בספר [[תהלים]] נכתב על אלוהים "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ"<ref>{{תנ"ך|תהלים|צה|ד}}</ref> וב[[ספר איוב]] זהו מענה מרכזי על טענותיו של [[איוב]].<ref>{{תנ"ך|איוב|לח}} והשוו גם {{תנ"ך|ישעיה|מ|יב|כח}}</ref> ברוח זו נכתב הפסוק: {{ציטוטון|כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר}}<ref>{{תנ"ך|משלי|כה|ב}}, וראו פרשנות חז"ל לפסוק זה ב{{ירושלמי|חגיגה|ב|א}}</ref> המעודד הסתרה של ידע שנחשב אלוהי, לעומת חשיפה של ידע שנחשב אנושי.

בספר [[בן סירא]] נכתבה ההמלצה (שצוטטה גם ב[[תלמוד]]<nowiki/>ים):<ref>{{בבלי|חגיגה|יג|א}}, {{ירושלמי|חגיגה|ב|א}}</ref> {{ציטוטון|פְּלָאוֹת מִמְּךָ אַל תִּדְרוֹשׁ, וּמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקוֹר. בַּמֶּה שֶׁהוּרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן, וְאֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת}}.<ref>[[s:בן_סירא_ג|בן סירא ג יט]]</ref>

=== בספרות חז"ל ===
ב[[שלהי העת העתיקה]] המגמה המקראית להסתרת ידע שנחשב אלוהי נמשכה גם ב[[ספרות חז"ל]]. מאידך, ניתן למצוא ניסיונות להוציא מידע מדעי מתוך ה[[תורה]], והשוואתו למידע הקיים בקרב [[גוי|אומות העולם]].

העיסוק ב[[מעשה בראשית]] והעיון בסיפור [[בריאת העולם]] הוגבלו ללימוד של פחות משניים יחד. ב[[משנה]] נאמר:

{{ציטוט|כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם:
מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים, וּמַה לְּאָחוֹר. |{{משנה|חגיגה|ב|א}}|שורות=כן}}

[[רבי אבא]] ב[[תלמוד ירושלמי]] פירש זאת {{ציטוטון|מַה לְמַעֲלָה - מִן הַשָּׁמַיִם, וּמַה לְמַטָּה - מִן הַתְּהוֹם.}} להסבר "מה לפנים" מובן משני התלמודים כי מדובר בעיון במה שקרה לפני בריאת העולם.<ref>"מה לאחור" לא פורש בידי חז"ל. בימי הביניים העלו שהכוונה למה שיקרה ב[[אחרית הימים]]. (רש"י, רמב"ם ופרשנים נוספים על המשנה)</ref>

ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מובא סיפור על מפגש של [[חז"ל|חכמי ישראל]] עם [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר מוקדון]] שבו נשאלו שאלות על גובה השמים, גודל הארץ וסדר בריאתם. מסופר כי הם ענו לו תשובות חלקיות ואז התחמקו ממנו מחשש לעסוק במידע שנאסר במשנה.<ref>{{בבלי|תמיד|לא|ב}}</ref> עוד מובא על דיון בין חכמי ישראל לחכמי האומות על מסלולי ה[[השמש|שמש]] וה[[כוכב]]ים, ומסקנה של [[רבי יהודה הנשיא]] {{ציטוטון|וְנִרְאִין דִּבְרֵיהֶן מִדְּבָרֵינוּ}}.<ref>{{בבלי|פסחים|צד|ב}}</ref>

לעומת מסקנתו של רבי יהודה הנשיא, ב[[מדרשי הלכה|מדרש ההלכה]] [[ספרי]], הובא בשם [[רבי עקיבא]] ניסיון להוכיח את האמונה ב[[תורה מן השמים]] מתוך ידע מדעי בזאולוגיה שנרמז בתורה:<ref>הובא גם ב{{בבלי|חולין|ס|ב}}</ref>

{{ציטוט|תוכן=אמר רבי עקיבה: וכי משה קניגי היה או בלסטירי היה?
אלא מיכן תשובה לאומרים 'אין תורה מן השמים'.|מקור={{ספריא||ספרי דברים קב|Sifrei_Devarim.102}}|שורות=כן}}

=== בימי הביניים ===
סוגיית היחס שבין התורה לבין החוכמות החיצוניות וה[[פילוסופיה]] הזינה [[מחלוקת|פולמוסים]] רבים בקרב יהודי [[ימי הביניים]]. הוגים שכלתנים חייבו את לימוד החוכמות החיצוניות, הפילוסופיה והחקירה השכלית, וראו בהן קנה מידה לפרשנות התורה, ואילו הוגים [[שמרנות|שמרנים]] ראו בהן נטע זר ולכן שללו אותן, והעלו על נס את ה[[אמונה]] התמימה. בתווך נמצאו דעות ביניים, שהכירו בערכן של החוכמות החיצוניות, הפילוסופיה והחקירה השכלית, אולם העמידו להן סייג והדגישו את ההיררכיה הנכונה.<ref>מיכל אוחנה, [https://jstudies.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/mahshevet_-_26_-_10_-_ohana.pdf פולמוס החוכמות החיצוניות והחקירה השכלית בפזורה הספרדית בצפון אפריקה בדורות שלאחר הגירוש]</ref>

עם זאת, בימי הביניים [[הפיזיקה של אריסטו|המדע האריסטוטלי]] התקיים במלוא תקפו, וחכמי הדת עסקו בתחומים מדעיים רבים, כגון [[אסטרונומיה]], [[מתמטיקה]], [[רפואה]] ועוד. עד לתקופת ה[[רנסאנס]], הוטמעו מרכיבים רבים מהתורה האריסטוטלית בתוך היהדות. דוגמאות מפורסמות לכך הם [[ארבעת היסודות]] ו'תורת הגלגלים' (המבוססת על [[המודל הגאוצנטרי]]), שניתן למצוא בספרות ענפה של הדתות מימי הביניים ועד היום הזה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://iyun.org.il/article/torah-umadda/secular-and-secularism/|הכותב=ד"ר עמוס בר-דע|כותרת=בין חולין לחילון|אתר=צריך עיון|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-01-17}}</ref>

החוקר [[דב שוורץ]] פרסם בשנת [[2018]] ספר בשם "מאבק הפרדיגמות"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.magnespress.co.il/book/מאבק_הפרדיגמות-4119|כותרת=מאבק הפרדיגמות: בין תאולוגיה לפילוסופיה בהגות היהודית בימי הביניים. דב שוורץ 978-965-7763-00-1|אתר=www.magnespress.co.il|תאריך_וידוא=2024-01-17}}</ref> ובו הוא מארגן את ההגות היהודית בימי הביניים סביב [[תאולוגיה]] עד [[המאה ה-12]], ופילוסופיה מ[[המאה ה-13]]. עד תום התקופה הראשונה התקיים עימות בין שתי [[פרדיגמה|פרדיגמות]]: ה[[כלאם]] המוסלמי והאריסטוטליות, גם היא בתיווך מוסלמי. אחרי כן העימות התקיים בין האריסטוטליות והניסיון האנושי.<ref>נחם אילן, [https://www.magnespress.co.il/FileManager/Files/makorishon%2013.9.19.pdf מקור ראשון 03.09.2019]</ref>

במאה העשירית כתב הרב [[סעדיה גאון]] בזכות החינוך המדעי:

{{ציטוט|תוכן=יאמר אדם היאך נשליט עלינו את העיון במדעים... [ולכאורה] העיון מביא לידי כפירה ומביא אל האפיקורסות. אני אומר אין זה אלא בעיני בוריהם. [החושבים] שיש דבר כעין תנין בולע את הירח.{{הערה|שם=ברוך כהנא|1=רב סעדיה גאון, ספר האמונות והדעות, ירושלים תשכ"ב, הקדמה. מצוטט אצל ברוך כהנא, "חדש אסור מן הנפש: על מקורותיו של הפחד ממחשבה", אקדמות: כתב עת למחשבה יהודית, כ"ג (אלול תשס"ט), ע' 7}}}}

ה[[רמב"ם]] מגדולי הפוסקים, שכתב את אחד מספרי ההלכה המקיפים והחשובים בהיסטוריה היהודית, היה גם איש מדע מובהק ועסק רבות ברפואה ופילוסופיה, תוך שהוא טען כי השתמש במדעים כ"רקחות וטבחות" לחכמת התורה. הותיר אחריו יבול מרשים מאוד של ספרי רפואה (כ-11 במספר). לתפיסת הרמב"ם ידיעת האל נעשית בשני אופנים: באמצעות לימוד תורה ובאמצעות התבוננות בבריאה שכוללת בתוכה לימוד מדע שגורמים לאדם להכיר את עולם הטבע<ref>[[מורה הנבוכים|מורה נבוכים]], א, לד</ref>.

ב-1305 קבע ה[[רשב"א]] בספרד שמנוע אדם מישראל ללמוד פילוסופיה וחוכמות חיצוניות טרם הגיעו לגיל 25.

ה[[רלב"ג]] ([[1288]] – [[1344]]) מחשובי ה[[פילוסוף|פילוסופים]] היהודיים ומגדולי הלוגיקנים, שפעל בחבל [[פרובאנס]] שבדרום [[צרפת]], הוכיח משפטים שונים ב[[קומבינטוריקה]], כתב הוכחות ב[[אינדוקציה מתמטית]], ופיתַּח שני מכשירי תצפית אסטרונומיים משוכללים, מחקריו באסטרונומיה זכו להערכה רבה ותורגמו ל[[לטינית]] בפקודת האפיפיור [[קלמנס השישי]].

== אחרי המהפכה המדעית ==
במאות ה-18 וה-19 התפשטה תנועת ההשכלה היהודית בקרב [[יהודים|יהודי]] [[מרכז אירופה|מרכז]] ו[[יהודי מזרח אירופה|מזרח אירופה]], והשפיעה מעט גם ב[[מערב אירופה|מערבה]] וב[[יהדות ארצות האסלאם|ארצות האסלאם]]. ביניהם בלטה קבוצת אנשי המדע וחובבי המדע, שניסו לגשר בין החשיבה המדעית "הגבוהה" לבין יהודי מזרח-אירופה באמצעות חיבורים מדעיים בעברית. הספרות הפרוטו-מדעית, הסמי-מדעית ואף זו הראויה להיקרא מדעית - היו לאבן פינה בהתפתחותה הרעיונית והחברתית של ההשכלה היהודית במזרח-אירופה.<ref>[[מרדכי זלקין]], [https://web.archive.org/web/20080521002110/http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0611/m0611233a.html החשיבה המדעית והתפשטותה בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע-עשרה]</ref>

=== אסטרונומיה ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[אסטרונומיה]], [[המהפכה הקופרניקאית]]}}
בשנת [[1543]], עם פרסום ספרו של [[ניקולאוס קופרניקוס]] "על תנועת גרמי השמים", החלה [[המהפכה הקופרניקאית]] בקרב מלומדי האסטרונומיה, שהיוותה חלק עיקרי ב[[המהפכה המדעית|מהפכה המדעית]]. עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה [[המודל הגאוצנטרי|גאוצנטרית]], שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה [[המודל ההליוצנטרי|הליוצנטרית]], לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך [[יממה]] וגם מקיף במהלך [[שנה]] את [[השמש]], שנחה במרכז [[מערכת השמש]]. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי [[יוון העתיקה]].

המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה תרבותית עצומה ב[[אירופה]], והובילה, יחד עם גורמים נוספים, לערעור כוחה של [[הכנסייה הקתולית]] בשל התנגדותה לשינוי התפיסתי. במקביל, גם רבים מחכמי היהודים ב[[העת החדשה|עת החדשה]] התנגדו לתפיסה ההליוצנטרית החל מ[[המאה ה-17]] ועד [[המאה ה-20]], בשל חוסר התאמתה עם פסוקי המקרא ומדרשי חז"ל. הפסוקים העיקריים שהוזכרו בהקשר זה היו [[שמש בגבעון דום]] ב[[ספר יהושע]] ו"הארץ לעולם עומדת" ({{תנך|קהלת|א|ד|קצר=כן}}). עשרות [[רב]]נים כתבו את דעתם זו בספריהם, ביניהם הרב [[יאיר חיים בכרך|חיים בכרך]], חכם [[דוד ניטו]], רבי [[יהונתן אייבשיץ]], [[החתם סופר]] והידוע שבהם הוא מחבר [[ספר הברית השלם|ספר הברית]] שהשפיע על רבים אחריו.<ref name=":0">אליעזר בראדט, [https://hakirah.org/Vol13Brodt.pdf יחסה של הספרות היהודית לקופרניקוס במשך הדורות], 2012</ref>

מאידך, רבים קיבלו את התפיסה החדשה ופירשו מחדש את הפסוקים והמדרשים המצויים במתח איתה. על רבנים אלו נמנו בין היתר הרב [[דוד גנז]], הרב [[משה קוניץ]], הרב [[יצחק שמואל רג'יו]], [[שמואל דוד לוצאטו]], הרב [[שמשון רפאל הירש]], הרב [[חנוך ארנטרוי]] והרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. גם רבים מאנשי [[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]] אימצו את התפיסה ההליוצנטרית כגון [[רפאל לוי]] [[שלמה מימון]], [[דוד פריזנהויזן]], [[ברוך לינדא]] ועוד.<ref name=":0" />

רבנים אחרים לא הביעו דעה מובהקת בעניין, וחלקם הציגו את שתי התפיסות כשקולות. ביניהם [[מהר"ל מפראג]], [[יוסף שלמה דלמדיגו]] (שלמד אצל [[גלילאו גליליי]], מגדולי התומכים בגישת קופרניקוס), הרב [[יצחק למפרונטי]], רבי [[יעקב עמדין]] (שכתב במקום אחד בעד ובמקום אחר נגד), [[מלבי"ם]], רבי [[יוסף חיים מבגדאד]] (מחבר [[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]]) והרב [[חיים קניבסקי]].<ref name=":0" />

=== ביקורת המקרא ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פילולוגיה]], [[ביקורת המקרא]], [[השערת התעודות]]}}

בשנת [[1670]] פרסם [[ברוך שפינוזה]] את החיבור [[מאמר תאולוגי-מדיני|מאמר תאולוגי מדיני]], שנודע בהשפעתו המכוננת על [[ביקורת המקרא]] בדורות שלאחר מכן. בחיבור זה קרא תיגר על תפיסות העולם ה[[פילוסופיה של הדת|דתיות]] וה[[מחשבה מדינית|פוליטיות]] שהיו מקובלות בזמנו. לדוגמה, בעקבות סימני [[אנכרוניזם]] בתורה, הגיע למסקנה כי היא התחברה הרבה אחרי ימי משה, אולי בידי [[עזרא הסופר]]. <ref>מאמר תאולוגי מדיני, פרק ח</ref>

בתחילת [[המאה ה-19]] פרסם [[וילהלם מרטין לברכט דה וטה|מרטין דה וטה]] מחקר על [[ספר דברים]], שבו הראה כי רק בו מופיע [[חוק ריכוז הפולחן]]. לפי עדות המקרא, חוק זה החל להיות מיושם רק החל מאירוע [[מציאת ספר התורה בימי יאשיהו]] ולא לפני. מסקנתו של דה וטה הייתה שספר דברים הוא הספר שנמצא, וכי הוא נכתב באותו דור, מאות שנים לאחר ימי משה.

בשנת [[1883]] יצא ספרו של [[יוליוס ולהאוזן|יוליוס וולהאוזן]], "אקדמות לדברי ימי ישראל", ובו פירט את [[השערת התעודות]]. לטענת ולהאוזן, אין סימנים לקיומה של [[המקור הכהני|תורת הכהנים]] בישראל לפני תקופת [[גלות בבל]], ועזרא הסופר היה זה ששילב אותה לראשונה לתוך התורה, בשנת [[444 לפנה"ס]].<ref>Wellhausen, Julius (1885). ''[https://books.google.com/books?id=f061b0TKi-UC&q=Prolegomena+to+the+History+of+Israel Prolegomena to the History of Israel],'' עמ' 405–410</ref>

[[קונצנזוס מדעי|הקונצנזוס המדעי]] בתחום חקר המקרא ולימודי דתות, הוא שכתבי הקודש נכתבו והאמונות הדתיות עוצבו בידי בני-אדם שהחזיקו באמונות ובדעות שהיו מקובלות בתקופתם, אך אינן בהכרח נכונות. לפיכך במקומות שבהן כתבי קודש או אמונות דתיות נמצאת בקונפליקט עם מוסכמות מדעיות עדכניות, הראשונות יידחו כשגויות. ביקורת המקרא רואה בו נושא למחקר [[היסטוריה|היסטורי]], [[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגי]] ו[[ספרות]]י בדומה לכל מקור ספרותי אחר, במטרה להסביר, בין השאר, מדוע וכיצד נוצרו שגיאות אלו.

חקר המקרא בגישה זו מזוהה כיום בעיקר עם ספקנים ו[[אתאיזם|אתאיסטים]], אם כי שותפים לו גם חוקרים דתיים כגון [[משה דוד קאסוטו]] ו[[ישראל קנוהל]].

===ביולוגיה===
{{ערך מורחב|ערכים=[[אבולוציה]], [[יחס היהדות לתורת האבולוציה]], [[התנגדויות לתורת האבולוציה#טיעונים דתיים]]}}

בשנת [[1859]] פרסם [[צ'ארלס דרווין]] את ספרו [[מוצא המינים]], והציג את תאוריית ה[[אבולוציה]] ובה הקביעה כי שינויים של מינים לאורך זמן מתרחשים כתוצאה מהישרדותו של המתאים ביותר על ידי תהליך של [[ברירה טבעית]]. עם הופעתו, עורר הספר סערה בחוגים היהודיים, בתחילה דחו כל הזרמים ביהדות, כולל ה[[יהדות רפורמית|רפורמים]], את האבולוציה, שכן היא מאתגרת את תפיסת [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] כפי שהיא מתוארת בתנ"ך ובמסורת היהודית.  

עם זאת, האבולוציה היא [[תאוריה מדעית]] המקובלת כיום כ[[קונצנזוס מדעי]],{{הערה|ראו עמדתה הרשמית בנושא של [[האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]] [http://www.nationalacademies.org/evolution/TheoryOrFact.html "Is Evolution a Theory or a Fact?"], מתוך הספר"Science, Evolution, and Creationism", Francisco J. Ayala, Bruce Alberts et al., National Academy of Sciences and Institute of Medicine. 2008|שם=אקדמיה}} וביהדות לזרמיה פותחו גישות שונות כלפי תאוריה זו, חלק מהן שואב השראה מגישות שהתפתחו כלפי תאוריית האבולוציה ב[[פילוסופיה נוצרית|הגות הנוצרית]]. גישות אלה נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: זו השוללת את תאוריית האבולוציה מכל וכל, בטענה שהיא מתנגשת עם האמונה היהודית ולכן יש לדחותה, וזו המצדדת בתאוריית האבולוציה מתוך אמונה כי היא אינה משנה את מעורבותו של אלוהים באמצעות [[השגחה]]. 

הגישה הראשונה, המכונה "[[בריאתנות]]" בשל דבקותה בסיפור הבריאה התנ"כי, שוללת את הממצאים המדעיים של תאוריית האבולוציה ומקבלת באופן מלא את תיאור הבריאה ב[[ספר בראשית]] על דרך ה[[פשט]]. חלק ממצדדי גישה זו מקבלים ברוח דומה גם את התיאורים הכרונולוגיים המפורטים ב[[תנ"ך]], ולפיכך מאמינים שגיל העולם הוא כפי שמקובל ב[[מניין השנים בלוח העברי]], כלומר כ-5,800 שנה.  גישה זו היא הגישה המקובלת ברובו המוחלט של הציבור הדתי בישראל.{{הערה|בסקר של [[מרכז המחקר פיו]] ב-2016, 96% מן החרדים ו-85% מן הדתיים העדיפו את הקביעה "בני אדם ויצורים חיים אחרים התקיימו בצורתם הנוכחית מאז ראשית הזמן" על פני קביעה שהללו עברו אבולוציה.{{ש}}[https://www.pewforum.org/2016/03/08/education-values-and-science/pf_2016-03-08_israel-08-03/ About half of Israeli Jews believe in evolution]. Pew Research Center, March 3, 2016}} הזרם שמאמין בבריאה לפני כ-5,800 שנה לא שולל רק את תורת האבולוציה אלא גם תאוריות מדעיות רבות אחרות כמו [[טקטוניקת הלוחות]], [[תורת היחסות]], [[המפץ הגדול]], [[התפתחות מערכת השמש]] ועוד, שכן תאוריות אלה כוללות תהליכים ותופעות הדורשים מיליוני שנים לפחות.

הגישה השנייה, המקבלת את האפשרות להיתכנות הטענות שהעולם קיים מיליארדי שנים ושהחיים התפתחו באמצעות אבולוציה, נחלקת לפרשנויות פילוסופיות שונות, המיישבות את תאוריית האבולוציה עם היהדות על פי השקפות דתיות שונות. ההשקפה העיקרית בתוך קבוצה זו קוראת תיגר על מאפיין ה[[אקראיות]] בתאוריית האבולוציה, וטוענת כי יש ריבוי של הוכחות על קיומן של חוכמה, תוכנית ומגמה מאחורי תהליך ההתפתחות. אף שתפיסתם של רוב ההוגים היהודיים הדוגלים בגישה זו דומה לרעיון ה[[תכנון תבוני|תכנון התבוני]], אין לתפיסה זו יומרה להוות תאוריה מדעית שאמורה להחליף או לרשת את תאוריית האבולוציה. בניגוד לנצרות, מצדדי האבולוציה ביהדות אינם מחשיבים את תפיסתם כרעיון מדעי, אלא כרעיון רוחני שביכולתו לגשר בין האמונה הדתית באל ובהשגחה לבין התפיסה המדעית המקובלת.

===זואולוגיה ===
פרק י"א שב[[ויקרא|ספר ויקרא]] מונה שלושים ושישה שמות של בעלי חיים, שהם כשליש משמות בעלי החיים שבמקרא. מובאים בו גם שמות של קבוצות בעלי חיים וסימנים לקבוצות גדולות וקטנות: מעלי גרה ומפריסי פרסה, בעלי סנפיר וקשקשת, הולך על כפיו, הולך על גחון ועוד. על פרק זה כתב המחנך והפרשן אלקנה ביליק: {{ציטוטון|יש היודעים פרק בתורת החי, אולם ידיעתם זו היא המרתיעה אותם מלימוד יסודי של החלק הזואולוגי של הפרק, משום שהם מוצאים בו, בציון תכונותיהם של בעלי חיים מסוימים ובאחדים מזיהויו של רש"י כמה וכמה דברים הסותרים את אשר למדו בשיעורי הטבע}}.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.daat.ac.il/he-il/kitveyet/bisde_hemed/vayikra11-sfekot.htm|כותרת=ספקות במדובר על החי בפרשת שמיני / אלקנה ביליק|אתר=www.daat.ac.il|תאריך_וידוא=2024-01-22}}</ref>

על "הדברים הסותרים" ניתן למנות את תכונת [[העלאת גירה|העלאת הגירה]] המיוחסת בתורה ל[[ארנבת]].<ref>{{תנ"ך|ויקרא|יא|ו}}</ref> זאת בעוד המחקר המדעי אינו מגדיר את הארנבת כמעלה גרה, אם כי היא מרבה ללעוס ונראית ככזו. בנוסף, "שרץ העוף" נחשב בתורה לבעל 4 רגליים, בעוד במדע לא ידוע על חרקים כאלו.<ref>{{תנ"ך|ויקרא|יא|כ|כג}}</ref> על כך כתב [[רש"ר הירש]]: {{ציטוטון|...עד כמה שידוע לנו, כל חרק מעופף הוא בעל שש רגליים לפחות... רצוי מאד למצוא הסבר כהלכה.}}

=== גאולוגיה ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[גאולוגיה]], [[לוח הזמנים הגאולוגי]], [[גיל כדור הארץ]]}}

==== גיל כדור הארץ ====
ניסיונות מדעיים ראשונים לקבוע את גיל היקום נעשו במאה ה-19, וכוונו בשלב מוקדם זה לקביעת [[גיל כדור הארץ]]. העדויות לכך נמצאו במדע ה[[גאולוגיה]] המתפתח, שלראשונה החל לבנות את [[לוח הזמנים הגאולוגי]] על בסיס מבנה השכבות ב[[קרום כדור הארץ]]. כך לדוגמה בשנת [[1862]] חישב [[ויליאם תומסון|לורד קלווין]] שגיל כדור הארץ כ־50–150 מיליוני שנים, מתוך הערכת הזמן הדרוש להתקררות גוש הסלע המותך שהיה כדור הארץ כביכול, בראשיתו, עד לטמפרטורה כיום. חישובים כאלו גרמו לחיכוך בין התפיסות הדתיות למדעיות, וגררו דיון ער בנושא.

המסורת היהודית גורסת ש[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] הייתה לפני אלפי שנים מעטות – שנת [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY}}]] היא [[מניין השנים בלוח העברי|השנה ה-{{תאריך עברי נוכחי|xjY}} ליצירה]], בעוד ש[[קונצנזוס מדעי|הקונצנזוס המדעי]] מתארך את [[גיל היקום]] בכ-13.8 מיליארדי שנים.

==== המבול ====
עד סוף המאה ה-17 לערך היה סיפור המבול המקראי מקובל מאליו על מרבית "הפילוסופים של הטבע" (כפי שנקראו אז חוקרי מדעי הטבע) באירופה, שכנוצרים האמינו ברובם בפירוש מילולי של התנ"ך ו[[ספר בראשית]]. ה[[מאובנים]] הראשונים שהתגלו משלדי חיות פרהיסטוריות גדולות נקראו "מפלצות שמלפני המבול" (אנגלית: Antediluvian monsters), ומאובני יצורים ימיים שנמצאו בכמויות גדולות במקומות מרוחקים מן הים נתפסו כראיות למבול.{{הערה|ראיות כאלו למבול המקראי מופיעות כבר בכתביהם של התאולוגים הנוצרים [[אוגוסטין הקדוש]] מן המאה ה-4 ו[[תומאס אקווינס]] מן המאה ה-13, כמצוטט על-ידי הארכאולוג דייוויד מונטגומרי:{{ש}}Montgomery, D. R. (2012). '''The Rocks Don't Lie: A Geologist Investigates Noah's Flood'''. WW Norton & Company}} ואולם התפתחות מדעי ה[[מינרלוגיה]], ה[[גאולוגיה]] וה[[פלאונטולוגיה]] הקשתה יותר ויותר על התאוריה של מבול כלל-עולמי. למשל, חקר [[שכבה (גאולוגיה)|שכבות הסלע]] מראה שהנמוכות והקדומות שבהן מכילות רק מאובני [[חסרי חוליות]], מעליהן שכבות המכילות גם מאובני [[דג]]ים, מעליהם גם [[זוחלים]], ומעליהם גם [[יונקים]].

החוקרים [[ג'יימס האטון]] ו[[צ'ארלס לייל]], הראו [[עקרון האחידות|אחידות]] בתצורות גאולוגיות רבות, המחייבות הצטברות שינויים הדרגתיים זעירים במשך זמן ארוך מאוד. אף כי מדע הגאולוגיה המודרני מכיר גם בקטסטרופות דוגמת [[הכחדה המונית|הכחדות המוניות]], ישנו מזה שנים רבות קונצנזוס מדעי כי אין עדות למבול כלל-עולמי, או אפילו בסדר גודל של [[יבשת]] יחידה, ובוודאי שלא במשך אלפי השנים האחרונות.{{הערה|Montgomery, D. R. (2012). '''The Rocks Don't Lie: A Geologist Investigates Noah's Flood'''. WW Norton & Company.|שם=מונטגומרי2012|כיוון=שמאל}}

בישראל התבצעו ניסיונות לשכנע שיש ראיות גאולוגיות למבול כלל-עולמי לפי פשט הסיפור המקראי, או שמבול זה מסביר כיצד השכבות הגאולוגיות והמאובנים נוצרו תוך זמן קצר, ולא במשך מיליארדי שנים. תאוריות מעין אלו נפוצות עד היום בחוגים בריאתניים ברחבי העולם, וביניהם ביהדות. אך בקונצנזוס המדעי בתחומי הגאולוגיה ו[[מדעי כדור הארץ]] הן נחשבות כבלתי-מדעיות וכ[[פסאודו-מדע]]יות. הרעיון שכל מיתוסי המבול ברחבי העולם מתארים אותו מאורע קטסטרופלי כלל-עולמי הוא חסר בסיס מדעי.{{הערה|שם=מונטגומרי2012}}{{הערה|National Academy of Sciences and Institute of Medicine (2008) '''Science, Evolution, and Creationism''' (Natl Acad Press, Washington, DC), [https://www.nap.edu/read/11876/chapter/4#38 p.38]|כיוון=שמאל}}{{הערה|Hill, C. A., & Moshier, S. O. (2009). [https://www.asa3.org/ASA/PSCF/2009/PSCF6-09Hill.pdf Flood Geology and the Grand Canyon: A Critique]. '''Perspectives on Science & Christian Faith''', 61(2).|כיוון=שמאל}}{{הערה|בשנת 1982, במשפט תקדימי בבית המשפט הפדרלי של מחוז מזרח ב[[ארקנסו]] McLean v. Arkansas Board of Education, בחן בית המשפט תאוריות של "מדע הבריאה", ופסק שתאוריות של [[קטסטרופיזם]] ומבול כלל-עולמי אינן מדעיות עקב הסתמכותן על [[נס|ניסים]]. תקדים זה הורחב לכל ארצות-הברית בשנת 1987, ב[[פסק דין אדוארדס נגד אגילארד]]:{{ש}} Stephen Jay Gould, [https://www.theatlantic.com/magazine/archive/1982/09/genesis-vs-geology/306198/ Genesis vs. Geology: The claim that creationism is a science rests above all on the plausibility of the biblical flood]. '''The Atlantic''', Sept., 1982.}}.

=== ארכאולוגיה ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ארכיאולוגיה מקראית]], [[יציאת מצרים בביקורת המקרא]]}}
{{ראו גם|ערכים=[[ארכיאולוגיה]], [[אשורולוגיה]], [[אגיפטולוגיה]]}}

==== פולמוס בבל והתנ"ך ====
להוציא כמה בעלי דעות רדיקליות, ההינו כותבים ספורים בלבד במשך רוב המאה התשע-עשרה להטיל ספק באמינות ההיסטורית של סיפורי התנ"ך בכלל, וזו של החומש בפרט. לא היה ספק בכך שאין המדובר באגדות או במיתוסים, אלא בתולדות העם ובקורות אבות האומה.<ref>[[יעקב שביט]] ומרדכי ערן, '''מלחמת הלוחות''', עמ' 46</ref>

במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה הצטיירה הארכאולוגיה כאויבת של השערת המקורות וכבסיס החדש להגנה על התנ"ך, אבל לקראת סופה נתפשה גם לאחד מאויביו הקשים של התנ"ך.<ref>יעקב שביט ומרדכי ערן, '''מלחמת הלוחות''', עמ' 81</ref> עם זאת, ההכרזות על דפי העיתונות העברית בשבח האשורולוגיה מלמדות, כי עד 1902 הדעה הרווחת הייתה, שהארכאולוגיה היא מדע המאשר את המקרא.<ref>יעקב שביט ומרדכי ערן, '''מלחמת הלוחות''', עמ' 93</ref>

אך בין השנים 1902 - 1904 נשא האשורולוג [[פרידריך דליטש]] סדרת הרצאות בשם "בבל והתנ"ך" (בגרמנית: Babel und Bibel) בחסות הקיסר [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]] בגרמניה. הרצאות אלו גרמו לזעזוע בחברה הנוצרית וגם היהודית, בשל הערעור על מקוריות ומוסריות התנ"ך שהובעה בהן.<ref>[[יעקב שביט]] ומרדכי ערן, '''מלחמת הלוחות: ההגנה על המקרא במאה התשע-עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך''', תל אביב 2003</ref>

==== יציאת מצרים ====
יש שרואים בהיעדר אישוש ארכאולוגי לסיפור [[יציאת מצרים]] סתירה בין המקרא למדע, בנימוק ש-600 אלף גברים, כ-3 מיליון בני אדם (כולל נשים וטף) היו אמורים להשאיר עדויות ארכאולוגיות, כגון שרידי מחנות.

טענות נוספות נוגעות למספר יוצאי מצרים: נטען שמדבר סיני לא יכול היה לכלכל כמות כזו של אנשים במשך 40 שנים. על פי המקרא, בני ישראל התכלכלו בזמן זה על ה[[מן]] וה[[שליו]] שקיבלו בדרך נס.

קושיה נוספת היא שחשבון של שושלות (לפי דברי הימים וספרים אחרים) מראה שמהזמן שבני ישראל ירדו מצרימה ומנו 70 נפש ועד צאתם ממצרים לא עברו יותר מחמישה דורות, ולא סביר להגיע בפרק זמן כזה לעם שבו הגברים הלוחמים לבדם מונים 600 אלף. התורה עצמה מציגה את התרבותם של בני ישראל כתופעה חריגה: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאֹד מאֹד ותִמלא הארץ אותם".

=== פיזיקה ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[קוסמולוגיה]], [[גיל היקום]], [[המפץ הגדול]]}}

בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים של המאה ה-20]] מצא [[אדווין האבל]] כי [[הספקטרום האלקטרומגנטי|אורן]] של ה[[גלקסיה|גלקסיות]] הרחוקות מאיתנו [[הסחה לאדום|מוסט לאדום]], תופעה שאותה אפשר להסביר ב[[אפקט דופלר]] הנגרם מהתרחקותם של מקורות האור מאיתנו. האבל הסיק שבעבר, לפני כ־10–20 מיליארד שנים, היה היקום כולו מרוכז בנקודה אחת בעלת גודל אפסי, ואז החל להתפשט – [[המפץ הגדול]]. גיל היקום על־פי [[מודל (מדע)|מודל]] זה קשור באופן הדוק בקצב ההתפשטות, שאותו מודד [[קבוע האבל]]. מאוחר יותר, ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60]] התגלתה [[קרינת הרקע הקוסמית]] המהווה הוכחה ניצחת לתאוריית המפץ הגדול לעומת תאוריית [[המצב היציב]], לפיה היקום נצחי וחסר גיל.

בפברואר [[2004]] גדלה משמעותית רמת הדיוק והאמינות של הנתונים בדבר גיל היקום, כאשר [[לוויין המחקר WMAP]] בנה מפה מדויקת של [[קרינת הרקע הקוסמית]] מן המפץ הגדול. על־פי נתונים אלה נקבע גיל היקום כ־<math>13.772 \pm 0.059</math> [[מיליארד]] שנה. נתונים מאותו לוויין העלו גם שה[[כוכב]]ים הראשונים נולדו כאשר היקום היה בן 200 מיליון שנה (ההערכות הקודמות נעו בין 500 מיליון למיליארד שנים). על תצפיות יסודיות אלה אמר האסטרונום הידוע [[ג'ון בקל]] (John Bahcall) מ[[אוניברסיטת פרינסטון]], כי הן מהוות "טקס התבגרות של ה[[קוסמולוגיה]], מאסופת השערות ל[[מדע מדויק]]".

ב־2013 העריך צוות הלוויין Planck של [[סוכנות החלל האירופית]] את גיל היקום ב־13.819 מיליארד שנים, אמנם מעט גבוה יותר מהערך הממוצע של הגבולות שניתנו במסגרת ההערכה של WMAP - אך עדיין בתוך גבולות אלו.

==אפולוגטיקה==
{{ערך מורחב|אפולוגטיקה}}

=== גישת הפרדת התחומים ===
'''גישת הפרדת התחומים''' טוענת כי המדע והתורה מדברים בשני מישורים שונים, שאין ביניהם התנגשות או סתירה. טענה זו הועלתה לראשונה על ידי [[המהר"ל מפראג]], שכותב (באר הגולה, הבאר השישי):
: "לא באו חכמים לדבר על הסיבה הטבעית... [אלא] מן הסיבה המחייב הטבע".
המהר"ל מדגים את דבריו על הגמרא "על ארבעה דברים החמה לוקה..." ושואל איך ייתכן שתלו זאת בחטא, "שודאי לקוי המאורות תלוי במהלך המאורות, אבל חז"ל נתנו את סיבת הסיבה. כי אם לא היה חטא בעולם... לא היה סדר הבריאה נותן שיוצר ליקוי המאורות שהוא פחיתות וחיסרון" אלא היה נברא עולם ללא ליקוי חמה.

[[מרטין בובר]] ו[[אליה שמואל הרטום]] הגדירו את הגישה בצורה מדעית והסבירו כי לא תיתכן סתירה בין התורה והמדע, אלא כתוצאה מערבוב התחומים בטעות. המדע עוסק ב'''איך''' של המציאות, בעוד התורה עוסקת ב'''למה''' של המציאות. אין לתורה עניין לתאר אסטרונומיה, גאולוגיה או היסטוריה, ואין לה כל משמעות כטקסט מדעי, אלא כטקסט הגותי-מוסרי-הדרכתי בלבד.

פרופ' '''[[ישעיהו ליבוביץ]]''' הפריד את הדברים בצורה שונה. לדבריו, מטרת התורה אינה מתן מידע לאדם, אלא הצגת דרישה ערכית בפניו. על פי ליבוביץ, היהדות מוגדרת כדת תאוצנטרית שתכליתה היא עבודת האל, וממילא לא יכולה להיווצר סתירה בן המדע לכתבי הקודש, שאינם בעלי ערך אינפורמטיבי כלל.

=== הגישה המגבילה של החקירה המדעית ===
'''הגישה המגבילה''' כלפי המדע טוענת שהסתירה נובעת מחריגה של המדע מעבר לגבולותיו, בהסקת מסקנות מוטעות מהעובדות הנצפות, ובהרחבה שלהן לתחומים לא ידועים.

גישה זו מפרידה בין המדע האמפירי, המתייחס לתופעות המתרחשות בהווה וניתן להוכחה בניסוי, ובין המדע העוסק באירועים שהתרחשו בעבר, כמו [[ארכאולוגיה]], [[גאולוגיה]], ותאוריות העוסקות ב[[אבולוציה|התפתחות המינים]] או ב[[המפץ הגדול|מפץ הגדול]], המסיקות מתוך תצפיות שנעשו בימינו לגבי מה שקרה לכאורה לפני מיליוני ומיליארדי שנים. לפי גישה זו תאוריות שאינן ניתנות לבדיקה בניסוי אינן יכולות להיחשב מדעיות, ולכן אינן סותרות את התורה. ה[[רמב"ם]] בספרו "[[מורה נבוכים]]", השתמש בגישה דומה לזו ביחס לשאלת קדמות העולם{{מקור}}, אם כי הוא קדם ל[[המהפכה המדעית|מהפכה המדעית]].

ביטוי לגישה זו ניתן למצוא בדברי [[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]] על התורה:{{ציטוט|תוכן=וידוע כי אין דעות הפילוסופים אצלינו עיקר, לפי שאינם אלא מצד המחקר, ולא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, אבל משכילי ישראל אין להם אלא דברי [[חז"ל|רז"ל]] חכמי האמת אשר מפי הנביאים קבלו האמת, והם אשר ידעו הדברים כולם על אמיתתם|מקור=ויקרא י"ח כ"ט.}}גישה מודרנית יותר של טיעון זה הוצגה על ידי המתמטיקאי והביולוג ד"ר [[יצחק רפאל עציון]] אשר כתב כי ה[[גאומטריה לא-אוקלידית]] הוכיחה כי אקסיומות שבמשך אלפי שנים נחשבו לאמת מוחלטת (כגון שדרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד) הן למעשה שרירותיות וקיימות גאומטריות עם אקסיומות חלופיות. כך גם הנחות היסוד של "המדעים ההיסטוריים", כגון העדר כוח עליון וקצב קבוע של תהליכים טבעיים מסוימים עליהם נשען ה[[תיארוך]] הן אמונות שרירותיות שאין בכוחן לערער אמונה בתורה.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/mahshevet-israel/dat-umada/etsyon-mada.htm אמת מדעית ואמת דתית (לבעיית המדע והדת)]}}

גישה דומה מצויה אצל הרב [[מנחם מנדל שניאורסון]]. לדבריו בניגוד לעבר, המדע המודרני אינו מתיימר לטעון לאמת מוחלטת אלא הוא רק שכלול של הידע האנושי שיכול להשתנות ומשתנה מדור לדור, ולכן אינו סותר את כתבי הקודש, המייצגים את האמת האבסולוטית.{{הערה|[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1662.htm אגרות קודש, כרך ו, א'תרסב]}}

מתנגדי הגישה המגבילה טוענים כי היא פוטרת את עצמה במובנים רבים מלהתייחס לכל טענה היסטורית בנפרד, ומגדירה כל טענה היסטורית-מדעית כבלתי תקפה, ללא קשר לשאלה עד כמה הגיוני ההסבר המדעי.

=== הגישה האמונית פרשנית ===
'''הגישה המפרשת''' כלפי התורה, רואה את מקור הסתירה בהבנה לא נכונה של היגדים דתיים בכתבי הקודש. על פי שיטה זו, במקום שיש סתירה בין תורה ומדע יש לחפש פרשנות חלופית לכתבי הקודש, או להציגם כאנלוגיה בלבד. על פי גישה זו, סתירה בן הידע המדעי לתורה מצוי בבני האדם, ובתפיסת התורה בצורה פשטנית. בשיטה זו דגלו פרופ' [[אברהם פרנקל]], שטען בין השאר כי פרשת הבריאה היא סימבולית, בדומה לשיטתו של הפילוסוף הקדום [[פילון האלכסנדרוני]]. פרופ' [[אליעזר גולדמן]] סבר גם הוא כשיטה זו, אך טען בדומה ל[[ישעיהו ליבוביץ]] שבאופן עקרוני לא תיתכן סתירה בין התורה והמדע, כיוון שהאמירות בתורה אינן 'טענות' במובן המדעי מעצם העובדה שהן עוסקות באלוהות. והן אינן יכולות לשמש הסבר לאירועים בעולם.

דוגמה לגישה זו ניתן למצוא בדברים שכותב [[הרמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]]:
: "דע שהימנעותנו מלדגול בקדמות העולם אינה בגלל הכתוב בתורה שהעולם מחודש. כי אין הכתובים המצביעים על חידוש העולם מרובים מן הכתובים המצביעים על היות האלוה גוף, וגם אין שערי הפירוש בעניין חידוש העולם נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו, אלא היינו יכולים לפרש כפי שעשׂינו לגבי [[שלילת הגשמות]]".{{הערה|[http://www.daat.ac.il//daat/mahshevt/more/b9-2.htm#2 מורה נבוכים חלק ב' פרק כ"ה]}}

=== הגישה הדיאלקטית ===
'''הגישה הדיאלקטית''' של פרופ' [[שמואל הוגו ברגמן]] סוברת, שאף אם יש סתירה בין המדע לתורה, הדבר משקף את מגבלות התפיסה האנושית, שאיננה יכולה לתפוס את האינסופי והמוחלט. ע"פ גישה זו המדע וכתבי הקודש צודקים שניהם. לדעתו, הסתירה נובעת מכך שהחזון האמוני והלוגיקה המדעית אינם יכולים להתחבר לכלל הרמוניה אחת. וכך דבריו במאמר "צבת בצבת":
: "הלוגיקה של המוחלט אינה הלוגיקה של המדע... כי אקט האמונה הוא פגישה בלתי אמצעית עם הסופי והמוחלט ואי אפשר לבטא את היחס הסופי והמוחלט בשפה המשועבדת ללוגיקה דו-ערכית אלא על ידי הסתירה..."
לדברי [[הראי"ה קוק]],
: "ההתפתחות הבאה בהדרגה רבה של מיליארדים שנים זהו המרעיש לבבות קטני דעה. הם חושבים שההתפתחות תתן מקום לכחש באלהים חיים, והם טועים מאד. דעת האלהים בנויה רק על ידיעת האחדות. כשאנו רואים היצירה הגדולה שהיא ערוכה בסדרי חכמה, והליכות החיים בגופם וברוחם ושכלם, שהכל נערך במערכה אחת, הרינו מכירים את הרוח הגדול שיש כאן שמחיה הכל ונותן מקום לכל. ואם דרכי החכמה מחייבים שיהיה הדבר בא על ידי התפתחות של רבבות רבבה שנים, עוד עלינו להתפלא ביותר מה רב ונשגב הוא החי עולמים, שכאין וכרגע נחשבו רבבות שנים שפועלות בלא הרף להפיק איזו תכלית רצויה".{{הערה|הראי"ה קוק, "לנבוכי הדור", פרק ד'}}

=== הגישה הטרנסצנדנטלית ===
'''הגישה הטרנסצנדנטלית''' בנויה על תורת [[אידיאליזם טרנסצנדנטלי|האידאיליזם הטרנסצנדטלי]] ה[[עמנואל קאנט|קאנטיאנית]], המחלקת בין [[הדבר כשלעצמו]] ותופעותיו. לפי שיטה זו – התורה מדברת על הדבר כשהוא לעצמו, והמדע מדבר על התופעות. מכלול הכרתנו את מהותה של מציאות נעשה בשתי דרכים מקבילות: דרך מציאות שנבחנת על ידינו בחושים ועיבודם באופן סובייקטיבי, ודרך הנבואה האובייקטיבית שחודרת את מעטי הטבע, ומגלה לנו את מהות הבריאה. '''הרב [[שם טוב גפן]]''' אחז בשיטה זו וביאר על פיה את מהות הנבואה{{הערה|הרב [[שם טוב גפן]], [[s:תורת הנבואה הטהורה/מאמר ראשון|תורת הנבואה הטהורה, מאמר ראשון]], קהיר ה'תרפ"ג}}, ואף יישב על ידה את הסתירה בין הדת ולמדע בעניין גיל העולם{{הערה|הרב [[שם טוב גפן]], [[S:מעשה בראשית והאדמתנות|מעשה בראשית והאדמתנות]], בתוך "הניר", ירושלים התרס"ט}}. גם '''[[יצחק ברויאר]]''' היה מהאוחזים בשיטה זו באופן מובהק, ובדברו על המדע שכופר בנס, הוא טוען שלידתו של העולם היא עצמה נס גדול.

=== הגישה הסינתטית ===
'''הגישה הסינתטית''' – גישתו של '''[[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]]''' שמנסה ליצור הרמוניה בין כל הגישות השונות. בבסיס הדברים הוא טוען שמהותה האמיתי של הבריאה אינה ניתנת לתיאור מלא, והיא מ[[תורת הצמצום|סוד הצמצום]], ויש בה מ[[סתרי תורה]], ולכן לא פורשה אלא נכתבה בצורה סתומה בפסוק אחד. לשיטתו, כאשר אנו נתקלים בסתירה, ראשית יש "לבנות את ארמון התורה ממעל לה", כלומר להמשיך באמונתנו תוך קבלת האמירה המדעית כנכונה (שהרי אין התורה מספרת לנו עובדות אלא "העיקר הוא התוכן, ההסברה הפנימית שבעניינים"), ואחר כך ניתן גם לטעון טענות אחרות, לפי העניין, לגבי התורה או המדע.

טענה נוספת שלו בהקשר זה היא שאין הסתירה בין מדע לדת גורמת לכפירה, אלא הטענות המוסריות כנגד הדת גורמות לה, ורק מתוך הכפירה באות הטענות ה'מדעיות'. לטענתו, המדע תוקף את הדת היום לא מתוך שיקול מדעי טהור, שהרי הוא יכול להיות לכל היותר אגנוסטי, הואיל ושערי האימות האמפירי בענייני האלוהות סגורים בפניו, אלא כיוון שהדת בעבר הונתה אותו, השתררה עליו, ודיכאה את חופש המחשבה של האנושות בעריצות רוחנית. אף שהוא אומר זאת על הנצרות הקתולית, ובעיקר של ימי הביניים, הוא דורש גם מן הדתיים ("בעלי תורה") לשפר את הנהגתם ומוסריותם, כדי "לסלק את היסוד המוטעה של הכפירה המוסרית".

== לימודי חול ==
{{ערך מורחב|לימודי חול}}
[[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] מגדולי ההוגים בישראל, שחי במאה ה-16, צידד וחייב לימוד מדעים, וראה בהם סולם לעלות אל חכמת התורה והכרת הבורא. אחת מראיותיו היא שיש לברך על ראיית חכם מאומות העולם - "ברוך שנתן '''מחכמתו''' לבשר ודם". אחד מגדולי תלמידיו רבי [[דוד גנז]] אף למד בברכתו אסטרונומיה (שהמהר"ל החשיב כמדע יהודי) אצל האסטרונום [[טיכו ברהה]].

[[החתם סופר]] שנולד באמצע המאה ה-18 סבר שאפשר ללמוד גם לימודים כלליים בתנאי שהם באים אחרי לימוד התורה. עיקר חששו היה שההשכלה תשמש כשער להתבוללות, כאשר איננה מלווה בתודעה יהודית ראויה ולכן הסתייג ממנה במקומות אחדים{{הערה|הרב משה שיק, מתלמידיו המובהקים של החת"ס, הסביר כי בתחילה צידד החת"ס בהצעתו של פריזנהויזן להקים בית מדרש לרבנים בו ילמדו תלמוד ומדע, מפני יחס הכבוד שלו למדע, אך לבסוף חזר בו מהסכמתו, בשל חששו מתנועת הרפורמה שהתפשטה ("ממשה ועד משה", מונקאטש, 1902, דף ל"ח).}}. את הברכה "אשר נתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו" פירש: '''תורת אמת''' היא התורה, ו'''חיי עולם''' הם מדעים ודרך ארץ של העולם הזה. קודם תורה ואחר כך מדע{{הערה|דרשות ח"א דף קי"ב}}. הוא ראה את המדעים כמסייעים להבנת התורה. בדרשתו בפרשבורג ב-1811 אמר "כי כל החכמות הם רקחות לתורה, והמה פתחים ושערים לה."

[[הגאון מווילנה|הגאון מווילנא]], אבי השיטה הליטאית במאה ה-18, תמך באופן מובהק בלימוד רוב המדעים (למעט פילוסופיה), ואף כתב ספרים בעניין. בהקדמה לספר "[[יסודות (ספר)|אוקלידוס]]" מובא בשמו: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה... וציווה לי (=הגאון) להעתיק מה שאפשר ללשוננו הקדוש מחכמות כדי להוציא בולעם מפיהם וישוטטו רבים ותרבה הדעת בין עמינו ישראל.".

בתחילת המאה ה-19, בעיצומו של [[עידן הנאורות]], הביע הרב [[נחמן מברסלב]] חרדה מעוצמתן של "החכמות החיצוניות":

{{ציטוט|תוכן=יש חיות רעות, דורסים וטורפים, והם חכמי הטבע, שמראין בחכמתם המטעית שהכל על פי הטבע, וכאילו אין רצון, חס ושלום... והחכמים הללו הם בחינת חיות רעות, והם דורסים וטורפים רבים מבני עמנו שטועים גם כן אחריהם וסוברים כמותם, כאילו הכל על פי חיוב הטבע, [[חס ושלום]].{{הערה|שם=ברוך כהנא}}}}

כשחכמי ירושלים החרימו את לימודי החול הגיב [[הראי"ה קוק]]:
:"חכמי ארץ הקודש, שהיו בהם כמה גאונים וצדיקים באמת, גזרו בח"ח איסור על כל חכמה של חול ועל כל שפה זרה... ועכשיו לפי מצב הזמן מוטל איסור זה כעול ברזל על צוארי האנשים יראי ד' ותמימי דרך, כי אין להם שום עצה בחינוך בניהם. הם רואים עין בעין כי אי אפשר להתקיים ולהחזיק מעמד לפי תנאי החיים החדשים בלא שפה ומדע. וכל פורקי עול תורה ומצוות מחנכים ילדיהם בבית הספר ומכשירים אותם למלחמת החיים בתכלית השלמות ורק הילדים של ההורים שהם קשורים בקדושת תורה ואמונה נשארים נחשלים בארחות החיים... ואין לי דרך אחר כי אם לחזק את ידי החינוך הנותן חלק לידיעות העולם והחיים."

:"אפילו אם היה מתברר לנו שהיה סדר היצירה בדרך התפתחות המינים גם כן אין שום סתירה… כי יסוד הכל הוא מה שאנחנו מלמדים בעולם, שהכל פועל ה', והאמצעים רבים או מועטים… ולפעמים אנו אומרים בדרך דילוג "ויצר ה'" כמו שאנו אומרים 'אז יבנה שלמה', ואין אומרים ששלמה ציווה לשרים והשרים לנמוכים מהם… מפני שהוא דרך ידוע."{{הערה|"אגרות הראי"ה" (ח"א איגרת צ"א). בתוך יוסף נויחמן, [http://www.hayadan.org.il/from-ameba-to-human-1308071 "מהאמבה לאדם": תפישה נפוצה ושגויה של האבולוציה], אתר [[הידען]]}}

:"אמנם אי אפשר לו לכל בן תורה להיות חכם רשמי בכל מקצועות המדעים, אבל אפשר לו להיות איש יודע את המצב הכללי של החכמות בעולם ואת פעולתם של החיים, למען יכיר את הסגנון הכללי של צביון הרוח שבדורו, כדי שידע איך לפרנסו ולהטיבו." "הרגש המוסרי... מאיים תמיד ביראת עוונות הסובבים את האדם במעשה ובמחשבה, הפחד הנפרז מכל חטא מאבד טובו של האדם והופך אותו למין בריה שפלה שאינה עושה דבר כי אם שוכבת ורועדת. האדם צריך להאמין בחייו, להאמין בכחו החומרי והמוסרי גם יחד... היראה, כשלא תזדקק כראוי, עושה היא את האדם לסמרטוט, פחדן ועלוב מעצמו." "בכל הדעות המשוטטות בעולם... מבחינים בכולם מה שיש בהם לטובה ומה שיש בהם לרעה. גם באותם הרעיונות שכמה רשעים שמשו בהם לרעה, מדקדקים ומבחינים איזה קורטוב של טוב יש בהם, וכשמוצאים את הגרעין הטוב בתוך עמקי הרע, מחזיקים אותו, מצחצחים אותו ומרחיבים אותו, ומוציאים מה שיש להוציא ממנו אל הפועל." מחפשים את היסודות הטובים והחיוניים בעולם המחשבה החדש ומתרגמים אותם למושגים תורניים באופן שעולמנו הרוחני יתעשר על ידם."{{הערה|ברוך כהנא, "חדש אסור מן הנפש: על מקורותיו של הפחד ממחשבה", '''אקדמות''' כ"ג (אלול תשס"ט), עע' 8, 13, 18-23}}

==ראו גם==
* [[בראשית ברא]]
* [[בריאתנות]]
* [[בד"ד]]
* [[מדענות]]
* [[ביקורת המקרא]]

==לקריאה נוספת==
* [[משה בן מימון|רבי משה בן מימון]], '''[[מורה נבוכים]]''', חלק ב פרק י"ז.
* [[מרטין בובר]], "בן דורנו והמקרא", במאמר '''דרכו של המקרא''', עמ' 41.
* [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]], [[אגרות הראי"ה]], צ"א וקל"ד; [[אורות הקודש]] חלק ב, עמ' תקל"ז.
* פרופ' [[שלום רוזנברג]], '''תורה ומדע''', הוצאת [[משרד החינוך והתרבות]].
* פרופ' שלום רוזנברג, '''בעקבות הכוזרי'''.
* פרופ' [[יהודה לוי (פיזיקאי)|יהודה (ליאו) לוי]], '''יהדות ומדע כחכמות משלימות''', [[ירושלים]], [[1991]].
* פרופ' יהודה (ליאו) לוי, '''המדע שבתורה''', ירושלים, [[ה'תשס"א]].
* עמנואל אליצור (עורך), '''דת ומדע – לקט מקורות''', הוצאת [[מדרשית נעם]].
* פרופ' [[נתן אביעזר]], '''[[בראשית ברא]]'''.
* פרופ' ג'רלד שרודר, '''המדע והאל''', [[כתר הוצאה לאור]]
* '''אמונה ומדע''', הוצאת ופרצת
*'''Denying Evolution: Creation, Scientism, and the Nature of Science''' Massimo Pigliucc 2002
* הרב ד"ר [[נחום לאם]], '''תורה ומדע''', תרגם שלמה שמידט
* פרופ' ישראל קנוהל, '''מאין באנו'''
* פרופ' נתן אביעזר, '''אמונה בעידן המדע'''
* הרב ד"ר [[מיכאל אברהם]], '''את אשר ישנו ואשר איננו''', הוצאת תם, [[2005]].
* הרב ד"ר מיכאל אברהם, '''אלוהים משחק בקוביות''', [[ידיעות ספרים|משכל]], [[2011]].
*ד"ר [[שמעון בולג]], '''פיזיקה במקורות יהודיים''', מעלות, ירושלים [[ה'תשס"ד]].
*ישי לוי (עורך), '''עולמות נפגשים: מדע וטכנולוגיה בראי ההלכה''', מחלקת הפרסומים, [[משרד החינוך]], ירושלים [[ה'תשס"ג]].
* הרב [[זמיר כהן]], '''[[המהפך (ספר)|המהפך]]''' (4 כרכים), [[הידברות (ארגון)|הידברות]], [[ה'תשס"ה]]
* פרופסור [[זאב גרין]] "פרופסור גרין שלום וברכה" עריכה והוצאה לאור זלמן גורליק [[תשע"ב]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/dat.htm תורה ומדע] באתר "דעת"
* [http://www.hofesh.org.il/articles/articles.shtml?filterby=a&filterwith=think#science אמונה ומדע] באתר עמותת "[[חופש (עמותה)|חופש]]"
* [https://web.archive.org/web/20100520021614/http://hagut.org/tora_umada/ הספר המלא "תורה ומדע בהגות היהודית"], מאת פרופ' [[שלום רוזנברג]], אתר הגות יהודית {{PDF}}
* [[יובל נח הררי]] [http://www.youtube.com/watch?v=18pNOxTPG4U מבוא להיסטוריה עולמית].
* {{nrg|שלום רוזנברג|להתחיל מבראשית|000/341|28 באוקטובר 2005|1|1}}
* [https://he.chabad.org/library/article.asp?AID=396319 תורה ומדע במשנתו של הרבי מלובביץ'] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20071016203724/http://www.he.chabad.org/library/article.asp?AID=396319 |date=2007-10-16 }}
* [[דרור פיקסלר]], [https://web.archive.org/web/20041109225023/http://www.kipa.co.il/upload/users_files/634.PDF המדע כחלק מהתורה]
* [[ישעיהו ליבוביץ]], [https://web.archive.org/web/20071108220106/http://tpeople.co.il/leibowitz/leibarticles.asp?id=5 הדת והמדע בימי הביניים ובעת החדשה], וכן [https://web.archive.org/web/20100818215215/http://tpeople.co.il/leibowitz/letters.asp?id=2 המדע או התורה - מי צודק?]
* צבי פנטון, [https://web.archive.org/web/20070927212446/http://new.katif.net/jewish.php?page=250 גיל הקוסמוס לפרשת בראשית]
* [[משה קוה]], [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/bereshit/kave.html תורה ומדע] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20081024193559/http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/bereshit/kave.html |date=2008-10-24 }}, באתר של [[אוניברסיטת בר-אילן]]
* [[מרדכי כסלו]], [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/shana/gil-4.htm גיל האדם - התש"ס או מיליון שנה], באתר "דעת"
* [[אורי שרקי]], [https://web.archive.org/web/20041109224850/http://www.kipa.co.il/upload/users_files/610.PDF מדעי הטבע ואהבת ה'], ביטאון [[צהר (כתב עת של ארגון רבני צהר)|צוהר]]
* {{ynet|עמוס ברדע|בראשית ברא: מדע ובריאת העולם - כל התירוצים|4136761|19 באוקטובר 2011}}
* {{מחשבות|שיחה עם פרופסור אריה לאון וינרב|על אמונה ומדע|m026p008-023|פברואר 1969}}
* אביגדור אמיתי, "[http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=363 הידיעות המדעיות של חז"ל - תוקפן ומקורן]", פורטל הדף היומי
* {{הארץ|ניר חסון|סלע קיומנו או אגדת ילדים: האם התנ"ך קרה באמת?|1.4511066|18 באוקטובר 2017}}
* [https://web.archive.org/web/20171225040512/http://ckb.panag.co.il/Content/Images/uploaded/עלונים-להורדה/Karov-203-E-1.pdf עמדות הרבנים יצחק גינזבורג וראובן פיירמן ופרופסור יעקב פרידמן בנושא תאוריית הבריאה], בעלון "[[קרוב אליך]]", ד' טבת תשע"ח, עמ' 6–7
* ד״ר דניאל תורגמן [http://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/megadim/mega58_turgeman.pdf פיענוח פרשת הבריאה - רבדים וקריאה מדעית], כתב העת מגדים
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007531786405171|דת ומדע}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{יהדות אורתודוקסית}}
{{בקרת זהויות}}

[[:קטגוריה:תורה ומדע]]
[[:קטגוריה:פילוסופיה יהודית]]