הצגת המקור של הדף "טרקטט לוגי-פילוסופי"

{{ספר
| שם בשפת המקור = Logisch-Philosophische Abhandlung
|תאריך הוצאה=[[1921]]}}
'''טְרַקְטָט לוגי-פילוסופי''' (נקרא בעברית גם '''מאמר לוגי-פילוסופי''' או '''טְרַקְטָטוּס לוגי-פילוסופי'''; במקור ([[לטינית]]): '''Tractatus logico-philosophicus''', טרקטטוס לוגיקו-פילוסופיקוס; הכותרת המקורית ב[[גרמנית]]: '''Logisch-philosophische Abhandlung'''), ובקיצור ה'''טְרַקְטָט''', הוא [[ספר עיון]] [[פילוסופיה|פילוסופי]] מאת [[לודוויג ויטגנשטיין]], מאבות [[פילוסופיה אנליטית|הפילוסופיה האנליטית]].

==רקע==
המאמר הוא הראשון שבספריו של ויטגנשטיין, והיחיד שפורסם במהלך חייו. הספר יצא לאור בשנת [[1921]], עורר סערה גדולה, ואף הוכר כאחת היצירות הפילוסופיות המרכזיות ופורצות דרך ב[[המאה ה-21|מאה ה-20]]. הוא כתוב בצורה מאוד שיטתית ותמציתית, מעין רשימת עובדות [[לוגיקה|לוגיות]] והמסקנות הנגזרות מהן. הספר מגדיר את מהותה של הפילוסופיה כעיסוק בעובדות לוגיות, שהן מטיבן עובדות הכרחיות, ולא ב[[טבע]] שהוא מה שישנו, והוא [[קונטינגנציה|קונטינגנטי]] מטיבו.

==מבנה ותוכן הספר==
[[קובץ:Tractatus-p145.jpg|ממוזער|5.5423 לתפוס־בחושים משהו מורכב פירושו, לתפוס שחלקיו מתייחסים באופן מסוים זה לזה. זה גם מסביר שאת הצורה אפשר לראות כקוביה בשני אופנים שונים, וכן את כל התופעות הדומות, שהרי אנו רואים כך שתי עובדות שונות. (אם אני רואה תחילה את הפינות a, ואת b רק בחטף, אז a מופיע בחזית; ולהפך.)]]
[[קובץ:Tractatus-p151.jpg|ממוזער|250px|5.633 היכן תמצא סובייקט מטאפיזי '''בתוך''' העולם? אומר אתה, המצב כאן דומה לגמרי למצב העין ושדה הראייה. אבל הלא את העין באמת '''אינך''' רואה. מאומה '''בשדה הראייה''' אינו מניח לך להסיק ממנו, שהוא נראה לעין. {{ש}} 5.6331 הרי לשדה הראייה אין צורה מעין זו:]]
מבנהו של הספר ואופן כתיבתו אינם ניתנים להפרדה מתוכנו - ממה שעל הקורא להבין. הוא בנוי במבנה של [[יהלום]] - מבנה של [[תאוריה]] אידיאלית - והוא עשוי שבעה [[אכסיומה|משפטי יסוד]], אשר להם [[תיאורמה|משפטי-משנה]] (כולל תת-משפטי-משנה, תת-תת-משפטי משנה וכו') - ובסך הכל 526 משפטים.
===שבעת משפטי היסוד ===
# העולם הוא כל מה שקורה.
# מה שקורה, העובדה, הוא קיום מצב-דברים.
# מחשבה היא תמונה לוגית של עובדות.
# מחשבה היא פסוק בעל מובן.
# משפט הוא פונקציית-אמת של משפטי-יסוד. (משפט-יסוד הוא פונקציית-אמת של עצמו).
# הצורה הפשוטה של פונקציית אמת היא  <math>[\bar p,\bar\xi, N(\bar\xi)]</math>. זוהי הצורה הכללית של משפט.
# מה שאי אפשר לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק.

==השפעה ופרשנות==
הספר עוסק כמעט בכל תחומי ה[[פילוסופיה]], אך אחת מהשפעותיו העיקריות הייתה על ה[[פילוסופיה של המדע]]. הספר עיצב את תפיסת ה[[ פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביזם הלוגי]] ונחשב כבר בזמנו לשיאה. תפיסה זו מנסה להציע תאוריה פילוסופית שבאמצעותה ניתן לאתר [[עובדה|עובדות]] אטומיות שעל בסיסן בונים את כל העולם הנחשב והנתפש - הן מבחינה מדעית והן מבחינת התפישה והמחשבה האפשרית של האדם. אין מדובר בעובדות [[פיזיקה|פיזיקליות]], אלא ב"עובדות" לוגיות. הפילוסופיה אינה עוסקת במה שישנו, בקונטינגנטי, אלא במה שאפשרי לוגית, קרי, בהכרחי. היות שפילוסופיה היא דבר אשר אינו נבנה על עובדות טבע, אזי, במובן זה, לא ניתן לדבר על [[תזה]] פילוסופית כעל דבר שניתן להוכחה מדעית.

ויטגנשטיין עצמו הרחיק עצמו מן הפוזיטיביסטים, וחשב שמרביתם, איתם היה בקשרים קרובים, לא הבינו את הפילוסופיה שלו. יש פרשנים הסבורים שוויטגנשטיין לא ניסה להציע תאוריה כלשהי בטרקטט, אלא להביא את היומרה הפילוסופית התאורטית של ה[[פוזיטיביזם]] לכדי אבסורד. זאת, על ידי ניסוח תורה מושלמת, והמחשה כיצד היא קורסת משהיא מושלמת: משפטי התאוריה הם חסרי מובן, וזאת על פי הקריטריונים הקשיחים שמנסחת התאוריה עצמה.

היום יש פרשנים הסבורים, כמו ה[[פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביסטים]] בזמנו, שהטרקטט שייך לתקופה המודרנית. פרשנים אלו סבורים שהספר אכן מציע תאוריה פילוסופית, ולראיה הם מציגים, למשל, את מבנהו היהלומי. פרשנים אחרים סבורים שהספר רחוק מהמודרנה, ואף נותן כלים להתנגד לה על ידי הבאתה לכדי אבסורד. מבנהו של הטרקטט, בחירתו של ויטגנשטיין בסגנון כתיבה זה, נועד להמחיש כיצד יהלום פילוסופי הוא בבחינת [[פנטזיה]] ותו לא. במידה רבה הספר, על פי השקפת פרשנים אלו, הוא ספר [[אירוניה|אירוני]].

על פי התאוריה שהספר מציע (או נראה כמציע), ישנם שני צדדים לאותו מטבע - העולם והחושב על העולם. המחשבה מגיעה עד העולם - בכך היא מחשבה על אודות העולם - ואינה מפספסת אותו. אין פירושו שלא ניתן לטעות, לחשוב מחשבות שגויות, אך לא ניתן לטעות במחשבה שתוכן המחשבה שלנו הוא שכך וכך הם הדברים. כלומר, אם אנחנו בכלל חושבים, אזי נושא המחשבות שלנו הוא העולם - יהיו אלה מחשבות שגויות או נכונות. המחשבה אינה יכולה לחצות את גבולות ה[[לוגיקה]], שכן מחשבה היא יציר לוגי. אין לחשוב באופן לא לוגי.

הספר מסתיים במשפט היסודי השביעי המפורסם: "מה שעליו לא ניתן לדבר, על אודותיו יש לשתוק". בשונה מכל משפטי היסוד הקודמים - שמהם גוזר ויטגנשטיין משפטי משנה וכו', הרי שמהמשפט היסודי האחרון - לא גוזר ויטגנשטיין דבר, ובמקום זאת הספר מגיע לנקודת השתיקה - שהיא סוף הספר - מה שבפועל מאושש (באופן גאוני) את עצם הטענה המקופלת בתוך המשפט היסודי האחרון. מעבר להבחנה החמורה בין [[מדעי הטבע]] ל[[פילוסופיה]], ולשתיקה המדעית שוויטגנשטיין גוזר בכך על הפילוסופים, ניתן לפרש את המשפט היסודי השביעי בכמה דרכים. דרך אחת, זו של אלו הסוברים שהטרקטט מנסח תאוריה, מפרשת משפט זה כאילו הוא מוכיח את טענתו שאין מחשבה מחוץ ללוגיקה - שגבולות ה[[שפה]] (הגבול בין מה שהוא בעל מובן לבין מה שהוא חסר מובן) שורטטו מתוך השפה, ולא מחוצה לה. דרך אחרת לפרש משפט זה, היא דרכם של החוקרים הסבורים שוויטגנשטיין לא ניסה להציע תאוריה: חוקרים אלו סבורים שמשפט זה אומר שפילוסופיה הוא דבר שלא ניתן לדבר עליו כלל (כלומר הוא תחום ריק מתוכן, ולמעשה אינו תחום כלל, אלא רק אשליה של תחום).

לאחר סיום כתיבת הספר הכריז ויטגנשטיין שאין מה לדון יותר בפילוסופיה, אבל אחרי כמה שנים שבהן לימד בתיכון הוא חזר בו בטענה שיש כמה מילים שלא מסתדרות עם התאוריה שהמילים והלשון הם הדרך לתאר את העולם. למשל: "או" ו-"ו". התובנות החדשות הללו הובילו אותו לעבוד על ספרו החדש [[חקירות פילוסופיות]] שלא זכה להשלים בימי חייו והוא פורסם רק לאחר מותו. הספר כתוב בסגנון אחר לגמרי מ"טרקטט לוגי-פילוסופי" - לא במבנה לוגי קפדני אלא כדיון בשפה רגילה ולא תמציתית. הספר בוחן תאוריות שונות תוך עיסוק בשפה האנושית ובמה שיש ביכולתה להביע.

==תרגומים לעברית==
* לודוויג ויטגנשטיין, '''מאמר לוגי-פילוסופי''', עם מבוא מאת [[ברטראנד ראסל]]; תרגום וביאורים: [[משה קרוי]], מרחביה ותל אביב: [[ספרית פועלים]] ('ספרי דעת זמננו'), תשל"ג, 1973.
* לודוויג ויטגנשטיין, '''מאמר לוגי-פילוסופי'''; תרגם לעברית [[עדי צמח]], תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], 1994.

==לקריאה נוספת==
* [[גלעד ברעלי]], "לוגיקה ואינטנציונליות ב"מאמר לוגי-פילוסופי" של ויטגנשטיין", '''[[עיון (כתב עת)|עיון]]''', מד (תשנ"ו), עמ' 399–418. ([http://pluto.huji.ac.il/~barelli/logicsIntentionality.pdf המאמר] באתר של ברעלי) {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23350864}}
* [[חגית בנבג'י]], "מושג העובדה ב'טרקטטוס לוגי-פילוסופי'", '''עיון''', מ (תשנ"ב), עמ' 379–404. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23350674}}
* גלעד ברעלי, "חוסר מובן, האני והרצון ב'מאמר לוגי-פילוסופי' לוויטגנשטיין", '''עיון''', מז (תשנ"ט 1998), עמ' 355–376. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23352668}}
* [[יובל לוריא]], "ויטגנשטיין על משמעות החיים", '''עיון''', מט (תש"ס 2000), עמ' 115–136. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23352755}}
* גלעד ברעלי, "סימן וסמל, שימוש ומשמעות ב'טרקטטוס' של ויטגנשטיין", '''עיון''', נד (2005), 375–404.([http://pluto.huji.ac.il/~barelli/useMeaning.pdf המאמר] באתר של ברעלי) {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23354394}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://tractatus-online.appspot.com/Tractatus/jonathan/D.html הטקסט המלא] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20110827092013/http://tractatus-online.appspot.com/Tractatus/jonathan/D.html |date=2011-08-27 }} {{גרמנית}}
* [http://www.gutenberg.org/ebooks/5740 הטקסט באנגלית ובגרמנית] ב[[פרויקט גוטנברג]]
* {{דבר|יורם ברונובסקי|ה"פסיון" של ויטגנשטיין|19740329|161}} (עם הופעת התרגום העברי הראשון)

{{ויטגנשטיין}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:לודוויג ויטגנשטיין]]
[[קטגוריה:חיבורים פילוסופיים]]
[[קטגוריה:ספרי 1921]]