הצגת המקור של הדף "יונקים"

{{מפנה|יונק}}
{{מיון
| שם = יונקים
| תמונה = [[קובץ:Mammal collage.png|מרכז|250px|מינים שונים של יונקים]]
| ממלכה = [[בעלי חיים]]
| מערכה = [[מיתרניים]]
| תת-מערכה = [[בעלי גולגולת]]
| קבוצה = [[בעלי חוליות]]
| על-מחלקה = [[חולייתנים לסתניים]]
{{!}}-
{{!}}קבוצה:{{!!}}[[בעלי סנפירים בשרניים]]
{{!}}-
{{!}}קבוצה:{{!!}}[[בעלי ארבע רגליים]]
{{!}}-
{{!}}קבוצה:{{!!}}[[בעלי שפיר עוברי]]
| מחלקה = יונקים
| שם מדעי = Mammalia
| כיתוב =
}}
{{תקציר פורטל|יונקים}}
[[קובץ:Platypus.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ברווזן]], יונק מטיל ביצים מסדרת יונקי הביב (בשחייה)]]
[[קובץ:Kangaroo and joey03.jpg|ממוזער|250px|[[קנגורו אפור מזרחי]], יונק מקבוצת [[חיות כיס|בעלי הכיס]] (אם וגור)|טקסט=]]
[[קובץ:Chlorocebus pygerythrus00.jpg|ממוזער|250px|[[קוף ורווט|קוף וורווט]], [[שלייניים|יונק שלייה]] מסדרת ה[[פרימטים]] (גור יונק מאמו)|טקסט=]]
[[קובץ:Mother and baby sperm whale.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ראשתן גדול-ראש]], יונק שלייה ימי בסדרת ה[[לווייתנאים]]]]
[[קובץ:Tigerwater edit2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[טיגריס]], יונק שלייה יבשתי בסדרת ה[[טורפים]]]]
[[קובץ:Kleine Hufeisennase cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרסף גמדי]], יונק שלייה מעופף בסדרת ה[[עטלפים]]]]
'''יונקים''' ([[שם מדעי]]: Mammalia) היא [[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקה]] ב[[מערכה (טקסונומיה)|מערכת]] ה[[מיתרניים]], המונה כ-5,400 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] של [[בעלי חיים]]. המאפיין הבולט ביותר של היונקים (ממנו נגזר שמה של המחלקה) הוא קיומן של [[בלוטת חלב|בלוטות חלב]], שבאמצעותן מזינה ה[[אם (משפחה)|אם]] את צאצאיה.

מחלקת היונקים היא אחת המחלקות המפותחות והמגוונות ביותר שחיות על פני [[כדור הארץ]]. היא כוללת בעלי חיים ממשקל של 2 [[גרם]] ([[חדף זעיר]]) עד משקל של 180 [[טונה (מסה)|טונות]] ([[לווייתן כחול]]), מטילי [[ביצה|ביצים]] או [[לידה|יולדים]], אשר מאכלסים את מרבית האזורים הגאוגרפים ו[[בית גידול|בתי-הגידול]]. יש בהם שוכני-[[יבשה]] ההולכים על ארבע רגליים או על שתיים, שוכני-[[ים]] מובהקים, בעלי חיים מעופפים, מטפסים על [[עץ|עצים]] ושוכני מחילות תת-קרקעיות. ה[[אדם]] משתייך אף הוא למחלקת היונקים.

[[עור]]ם של מרבית היונקים מכוסה לפחות חלקית ב[[שיער]], והם מווסתים את [[טמפרטורה|טמפרטורת]] הגוף שלהם באמצעות תהליכי [[חילוף חומרים]] הפולטים [[חום (פיזיקה)|חום]], תכונה המכונה גם [[הומיאותרמיות]] או "דם חם". [[מוח]] היונקים גדול יחסית לגופם, והם מצטיינים ב[[אינטליגנציה בבעלי חיים|אינטליגנציה]] גבוהה יחסית ובדאגה לצאצאיהם.

==סיווג ומיון של היונקים==
על אף המגוון העצום של היונקים השונים, יש לכולם תכונות [[אנטומיה|אנטומיות]] ו[[פיזיולוגיה|פיזיולוגיות]] משותפות וייחודיות (ראו בפרק הבא), אשר מבדילות אותם מכל שאר מחלקות ה[[מיתרניים]]. כבר ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] סיווג אותם [[קארולוס לינאוס]], [[חוקר טבע|חוקר הטבע]] הראשון שפיתח את השיטה ה[[טקסונומיה|טקסונומית]] המודרנית, למחלקה אחת, והעניק להם את שמם המדעי '''''Mammalia''''', הגזור מן המילה ה[[לטינית]] mamma ([[עטין]]). לינאוס זיהה ללא קושי שה[[לווייתנאים]], למשל, הם יונקים למרות דמיונם השטחי ל[[דג]]ים, ושה[[עטלפים]] הם יונקים למרות דמיונם השטחי ל[[עופות]]. בסוף [[המאה ה-20]] וב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] אישרו שיטות [[פילוגנטיקה|פילוגנטיות]] המבוססות על רצף ה[[גנום]] שכל המינים שסווגו כיונקים אכן קרובים זה לזה, ורחוקים יותר ממינים שאינם יונקים.

מחקר שפורסם במרץ 2020 אישש את ההשערה ה[[דרווין|דרוויניסטית]], שלפיה ריבוי של מינים (כמו אצל היונקים) מעיד על התמיינות גבוהה שתוביל גם להתפתחות של תת-מינים נוספים. השערות מנוגדות טענו כי התפתחות של תת-מינים לאו דווקא מקושרים ליצירת מין חדש, ויכולים להופיע ולהיעלם לאורך ההיסטוריה. המחקר בדק מה היחס שבין ריבוי המינים אצל יונקים ובין תת-המינים שהתפתחו ומצא שההשערה נכונה לגבי רובם של היונקים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Laura van Holstein, Robert A. Foley|שם=Terrestrial Habitats Decouple the Relationship Between Species and Subspecies Diversification in Mammals|כתב עת=Proceedings of the Royal Society|קישור=https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rspb.2019.2702}}</ref>

כבר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הוברר כי יש למיין את היונקים לשלוש קבוצות בסיסיות על פי שיטת ה[[רבייה]] שלהם:
# היונקים מן הקבוצה העתיקה ביותר מטילים [[ביצה|ביצים]], שבתוכן ניזונים ה[[עובר]]ים מן ה[[חלמון]], בדומה לעוברי ה[[זוחלים]], ה[[עופות]] ושאר המיתרניים, אך לאחר בקיעתם הם ניזונים מ[[חלב (ביולוגיה)|חלב]] אמם בדומה ליונקים אחרים.
# מעין שיטת ביניים קיימת אצל יונקי הכיס, בה העוברים מתפתחים לתקופת [[היריון]] קצרה ב[[רחם]] האם, כשהם ניזונים מ[[שק החלמון]] בדומה לעוברים בביצים, ולאחר מכן נולדים ומשלימים את שאר התפתחותם בתוך כיס חיצוני הנוצר בעור הבטן של האם, שבו נמצאות הפטמות.
#השיטה המתקדמת ביותר נמצאת אצל יונקי השליה, שבה העובר מתפתח במשך תקופת היריון ארוכה יותר ברחם האם, וסופג ממנה מזון ו[[חמצן]] דרך [[שליה]] העשירה ב[[כלי דם]]. ולדות יונקי השלייה נולדים מפותחים יותר מאלו של יונקי הכיס, ולאחר לידתם הם יונקים מן האם בדומה לוולדות שאר היונקים.

למרות חלוקה בסיסית זו שררו במשך השנים מחלוקות בנוגע לסדר התפצלותן של שלוש הקבוצות זו מזו, וכן בנוגע למיונם של יונקים [[מאובנים]], שבהם איברי הרבייה לא השתמרו. מסיבה זו היו נהוגות מספר שיטות מיון מתחרות של היונקים. המחלוקות יושבו לפחות לגבי סדר החלוקה: היונקים מטילי הביצים התפצלו ראשונים, ומן השאר התפצלו יונקי הכיס ויונקי השליה. כתוצאה מכך ישנה הסכמה רחבה על מיון כללי כלהלן:

{{גלילה אופקית/התחלה}}
'''מיון''':
* מחלקה: '''יונקים''' (Mammalia)
**[[תת-מחלקה (טקסונומיה)|תת-מחלקה]]: [[קדם-יונקים]] (Yinotheria).
***קבוצה Australosphenida
****משפחה Shuotheriidae - נכחדה
**** סדרה: [[יונקי הביב]] (Monotremata)
**קבוצה: [[דמויי-תריה]] (Theriiformes)
***אינפרא-מחלקה: Allotheria - נכחדה
****קבוצה Gondwanatheria
****סדרה Haramiyida
****סדרה [[מולטיטוברקולטה]] (Multituberculata)
***קבוצה Holotheria
****משפחה Chronoperatidae - נכחדה
****קבוצה Kuehneotheria - נכחדה
****קבוצה Trechnotheria
*****סדרה Gobiconodonta - נכחדה
*****משפחה Amphilestidae - נכחדה
*****משפחה Amphidontidae - נכחדה
*****סדרה [[אאוטריקונודונטים]] (Eutriconodonta) - נכחדה
*****סדרה Spalacotheriida - נכחדה
*****קבוצה Cladotheria
******קבוצה [[דריולסטים]] (Dryolestoidea) - נכחדה
******קבוצה Zatheria
*******משפחה Vincelestidae
*******סדרה Peramura
*******קבוצה Tribosphenida
********תת-מחלקה: [[תריה]] (Theria)
*********בת-מחלקה: [[מטאתריה]] (Metatheria)
*********בת-מחלקה: [[אאותריה]] (Eutheria)
{{גלילה אופקית/סוף}}

===קבוצות היונקים הקיימות כיום===
{{גלילה אופקית/התחלה}}
*[[קדם יונקים]] (Yinotheria)
*** סדרה: [[יונקי הביב]] (Monotremata)
* אינפרא-מחלקה: [[חיות כיס|כיסאים]] (Marsupialia): יונקי כיס, והאב הקדמון המשותף שלהם.
** על-סדרה: [[אמרידלפיה]] (Ameridelphia): כיסאים מ[[אמריקה הדרומית]]
*** סדרה: [[אופוסום|אופוסומים]] (Didelphimorphia)
*** סדרה: [[אופוסומיים חדפיים]] (Paucituberculata)
** על-סדרה: [[אוסטרלידלפיה]] (Australidelphia): כיסאים מ[[אוסטרליה]] ומ[[ניו זילנד]]
*** סדרה: [[קנגוראים]] (Diprotodontia)
*** סדרה: [[מוניטאים]] (Microbiotheria)
*** סדרה: [[חפרפרות כיס]] (Notoryctemorphia)
*** סדרה: [[בנדיקוטאים]] (Peramelemorphia)
*** סדרה: [[טורפי כיס]] (Dasyuromorphia)
* אינפרא-מחלקה: [[שלייניים]] (Placentalia)
** על-סדרה: [[דלשינאים]] (Xenarthra): שיליניים ממוצא [[נאוטרופי]]
*** סדרה: [[פילוסאים]] (Pilosa): [[דובי נמלים]] ו[[עצלנאים]].
*** סדרה: [[ארמדילאים]] (Cingulata):
** על-סדרה: [[אפרותריה]] (Afrotheria): שיליניים ממוצא [[אפרוטרופי]]
*** סדרה: [[שנבובאים]] (Tubulidentata)
*** סדרה: [[טנרקאים]] (Afrosoricida)
*** סדרה: [[חדפי פיל]] (Macroscelidea)
*** סדרה: [[בעלי חדק]] (Proboscidea)
*** סדרה: [[שפנאים]] (Hyracoidea)
*** סדרה: [[תחשאים]] (Sirenia)
** על-סדרה: [[אאוארכונטוגליריים]] (Euarchontoglires)
*** סדרה: [[חדפי עצים]] (Scandentia)
*** סדרה: [[פרימטים]] (Primates)
*** סדרה: [[גלשנאים]] (Dermoptera)
*** סדרה: [[מכרסמים]] (Rodentia)
*** סדרה: [[ארנבאים]] (Lagomorpha)
** על-סדרה: [[לאוראסייתריה]] (Laurasiatheria): שיליניים ממוצא [[לאוראסיה|לאוראסייתי]]
*** סדרה: [[עטלפים]] (Chiroptera)
*** סדרה: [[לווייתנאים]] (Cetacea)
*** סדרה: [[מפריטי פרסה]] (Perissodactyla)
*** סדרה: [[מכפילי פרסה]] (Artiodactyla)
*** סדרה: [[אוכלי חרקים]] (Soricomorpha)
*** סדרה: [[טורפים]] (Carnivora)
*** סדרה: [[פנגולינאים]] (Pholidota)
{{גלילה אופקית/סוף}}

'''הערה:'''
* קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.

=== סיווגם של [[יונקי שליה]] ===
החל מראשית המאה ה-21, מחקרים מולקולריים המבוססים על ניתוח [[DNA]] הציעו קשרים חדשים בין משפחות יונקים. מרבית הממצאים הללו אומתו באופן בלתי תלוי על ידי נתוני נוכחות/היעדרות של [[רטרוטרנספוזון]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Retroposed Elements as Archives for the Evolutionary History of Placental Mammals|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1395351/|כתב עת=PLoS Biology|שנת הוצאה=2006-4|כרך=4|doi=10.1371/journal.pbio.0040091|מחבר=Jan Ole Kriegs, Gennady Churakov, Martin Kiefmann, Ursula Jordan}}</ref> שיטות סיווג המבוססות על מחקרים מולקולריים חושפות שלוש קבוצות או שושלות עיקריות של יונקי שליה - [[אפרותריה]], [[דלשינאים]] ו[[בוראואאותריה]]- אשר [[היווצרות המינים|התמיינו]] ב[[קרטיקון]]. היחסים בין שלוש השושלות הללו מעוררים מחלוקת, ושלוש השערות אפשריות הוצעו באשר לאיזו קבוצה היא [[:en:Basal (phylogenetics)|הבסיסית]]. השערות אלו הן [[אטלנטוגנטה]] (basal Boreoeutheria), {{אנ|Epitheria|אפיתריה}} (basal Xenarthra) ו- {{אנ|Exafroplacentalia|אקסאפרופלצנטליה}} (basal Afrotheria).{{הערה|שם=NAS 2009|{{צ-מאמר|שם=Retroposon analysis and recent geological data suggest near-simultaneous divergence of the three superorders of mammals|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2655268/|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|שנת הוצאה=2009-03-31|עמ=5235–5240|כרך=106|doi=10.1073/pnas.0809297106|מחבר=Hidenori Nishihara, Shigenori Maruyama, Norihiro Okada}}}} בוראואאותריה בתורה מכילה שתי שושלות עיקריות - [[אאוארכונטוגליריים]] ו-[[לאורסיאתריה]].

האומדנים לזמני ההתפצלות בין שלוש קבוצות השליה הללו נעים בין 105–120 מיליון שנה אחורנית, תלוי בסוג ה־DNA בו משתמשים (כגון גרעיני או [[גנום מיטוכונדרי|מיטוכונדריאלי]])<ref>{{צ-מאמר|שם=Placental mammal diversification and the Cretaceous–Tertiary boundary|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC298725/|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|שנת הוצאה=2003-02-04|עמ=1056–1061|כרך=100|doi=10.1073/pnas.0334222100|מחבר=Mark S. Springer, William J. Murphy, Eduardo Eizirik, Stephen J. O'Brien}}</ref> ופרשנויות שונות לנתונים [[:en:Palaeogeography|פליאוגאוגרפיים]].{{הערה|שם=NAS 2009}}{{קלייד
|תווית1='''יונקים'''
|1={{קלייד
   |1=[[יונקי הביב]] [[קובץ:The zoological miscellany (platypus).jpg|50px|''Ornithorhynchus anatinus'']]
 |תווית2=[[תריה]]
 |2={{קלייד
      |1=[[חיות כיס]] [[קובץ:A monograph of the Macropodidæ, or family of kangaroos (9398404841) white background.jpg|50px|Macropodidæ]]
 |תווית2=[[שלייניים]]
 |2={{קלייד
 |תווית1=[[אטלנטוגנטה]]
 |1={{קלייד
               |1=[[אפרותריה]] [[קובץ:Indian elephant white background.jpg|50 px|''Elephas maximus'']] [[קובץ:Manatee white background.jpg|50px|''Trichechus'']]
               |2=[[דלשינאים]] [[קובץ:Nine-banded-Armadillo white background.jpg|50 px|''Dasypus novemcinctus'']] [[קובץ:Natural history of the animal kingdom for the use of young people (Plate XV) (Myrmecophaga tridactyla).jpg|50px|''Myrmecophaga tridactyla'']]
 }}
 |תווית2=[[בוראואאותריה]]
 |2={{קלייד
 |תווית1=[[אאוארכונטוגליריים]]
 |1={{קלייד
                  |1=[[אאוארכונטה]] [[קובץ:Die Säugthiere in Abbildungen nach der Natur, mit Beschreibungen (Plate 8) (white background).jpg|50px|''Cebus olivaceus'']] [[קובץ:Bechuana of Distinction-1841 (white background).jpg|50 px|''Homo sapiens'']]
                  |2=[[גלירס]] [[קובץ:Ruskea rotta.png|50 px|''Rattus'']] [[קובץ:Bruno Liljefors - Hare studies 1885 white background.jpg|50px|''Lepus'']]
 }}
 |תווית2=[[לאורסיאתריה]]
 |2={{קלייד
                  |1=[[אוכלי חרקים]] [[קובץ:Mole white background.jpg|50px|Talpidae]]
 |תווית2=[[סקרוטיפריה]]
 |2={{קלייד
                     |1=[[עטלפים]] [[קובץ:Vampire bat white background.jpg|50px|Desmodontinae]]
 |תווית2=
 |2={{קלייד
 |תווית1=[[פרסתנים]]
 |1={{קלייד
                           |1=[[מכפילי פרסה]] [[קובץ:Walia ibex illustration white background.png|50 px|''Capra walie'']] [[קובץ:Eubalaena glacialis NOAA.jpg|70px|''Eubalaena glacialis'']]
                           |2=[[מפריטי פרסה]] [[קובץ:Equus quagga (white background).jpg|50px|''Equus quagga'']] [[קובץ:Rhino white background.jpg|50 px|''Diceros bicornis'']]
 }}
 |תווית2=[[פריה (קבוצה)]]
 |2={{קלייד
                           |1=[[פנגולינאים]] [[קובץ:FMIB 46859 Pangolin a grosse queue white background.jpeg|50px|Manidae]]
                           |2=[[טורפים]] [[קובץ:Cynailurus guttata - 1818-1842 - Print - Iconographia Zoologica - Special Collections University of Amsterdam - (white background).jpg|50px|''Acinonyx jubatus'']] [[קובץ:Zalophus californianus J. Smit (white background).jpg|50px|''Zalophus californianus'']]
 }}
 }}
 }}
 }}
 }}
 }}
 }}
 }}
 }}
הקלדוגרמה לעיל מבוססת על Tarver ''et al''. (2016)<ref>{{צ-מאמר|שם=The Interrelationships of Placental Mammals and the Limits of Phylogenetic Inference|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4779606/|כתב עת=Genome Biology and Evolution|שנת הוצאה=2016-01-08|עמ=330–344|כרך=8|doi=10.1093/gbe/evv261|מחבר=James E. Tarver, Mario dos Reis, Siavash Mirarab, Raymond J. Moran}}</ref>

==מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגים של היונקים==
===מאפיינים בלעדיים ליונקים===
המאפיינים הבאים נמצאים כיום אך ורק ביונקים, ולכן ניתן להשתמש בהם להגדרתה של המחלקה. ואולם חלקם התקיימו או היו עשויים להתקיים גם במינים נכחדים שאינם יונקים, ובפרט באבותיהם של היונקים ממחלקת הזוחלים:
* התכונה המגדירה את כל היונקים ללא יוצא מן הכלל, ואינה קיימת באף בעל-חיים שאינו יונק, היא קיום [[בלוטות חלב]] בהן מזינה האם את צאצאיה.
* [[המוח הקדמי]] גדול יחסית (ונקרא לכן "[[המוח הגדול]]"), בעיקר כתוצאה מהתפתחות [[קליפת המוח]] החדשה או ה"נאוקורטקס". גם בעופות המוח הקדמי גדול יחסית, אך רובו מתפתח מ[[גרעיני הבסיס]] ולא מקליפת המוח.
* גולגולת בתצורה [[סינאפסידה|סינאפסידית]], כלומר בעלת פתח צדע אחד בכל צד מאחורי ארובת העין. תכונה זו נמצאה גם בגולגולות מאובנות של זוחלים נכחדים שהיו ככל הנראה אבות היונקים.
* ה[[שן|שיניים]] מועטות משל זוחלים וכמעט תמיד עוברות התמחות לצורות שונות: [[שן חותכת|חותכות]], [[ניב (שן)|ניבים]], קדם-טוחנות (מלתעות) ו[[שן טוחנת|טוחנות]]. מספר השיניים וצורתן הם מאפיינים מובהקים המשמשים למיון קבוצות יונקים שונות. יוצאים נדירים מכלל זה הם ה[[לווייתנאים]] שהם חסרי שיניים או בעלי שיניים רבות ודומות.
* ב[[אוזן תיכונה|אוזן התיכונה]] שלוש [[עצמות השמע|עצמות שמע]], בניגוד לאחת בלבד בזוחלים ובעופות. עצם ה[[פטיש (אנטומיה)|פטיש]] ועצם ה[[סדן (אנטומיה)|סדן]] נמצאות ביונקים בלבד. בנוסף, אפרכסת האוזן החיצונית קיימת רק ביונקים (אם כי לא בכולם).
* ה[[לסת תחתונה|לסת התחתונה]] מורכבת מעצם יחידה, עצם השיניים (dentary), בניגוד ללסת תחתונה המורכבת מאיחוי של מספר עצמות בזוחלים ובעופות.
* [[חוליה (אנטומיה)|חוליית]] הצוואר הקדמית ביותר מתחברת לעורף הגולגולת ב[[מפרק]] בעל פול ("condyle") זוגי, בניגוד לפול יחיד בזוחלים ובעופות.
* ב[[צוואר]] שבע [[חוליה (אנטומיה)|חוליות]] (למעט מינים בודדים). מספר זה שווה ביונקים ארוכי צוואר כמו ה[[ג'ירף]] וב"חסרי צוואר" כמו ה[[לווייתנאים|לווייתן]]. זאת בניגוד לעופות וזוחלים שם התארכות הצוואר היא תוצאה של תוספת חוליות רבות, ולא הארכת החוליות הקיימות.
* קשת [[עורק]]ים יחידה של [[אבי העורקים]] היוצאת מן ה[[לב]] ופונה לצד שמאל של הגוף. זאת בניגוד לקשת העורקים ב[[עופות]], הפונה לצד ימין, ולקשתות עורקים משני צדי הגוף בזוחלים ודוחיים.
* עור מכוסה ב[[שיער]]. שיער המתפתח מן ה[[אפידרמיס]] בלבד ובנוי בעיקר מ-[[קרטין|α קרטין]] (בניגוד ל[[נוצה|נוצות]] פלומה למשל, המתפתחות גם מן ה[[דרמיס]] ובנויות בעיקר מ-β קרטין) קיים אך ורק ביונקים, ולרוב משמש ככסות [[פרווה]] המסייעת ב[[בידוד תרמי]]. בכמה מן היונקים השיער נעלם ברובו אך זוהי תכונה משנית.
* אפרכסות אוזניים
* [[תאי הדם האדומים]] בבוגר הם חסרי גרעין (בעובר רובם עדיין בעלי גרעין).
* [[סרעפת]] החוצצת בין חלל [[בית החזה]] ו[[חלל הבטן]]. תנועתה ממלאת תפקיד ראשי בכניסת האוויר ל[[ריאה|ריאות]].
* [[עצם הפין]] היא עצם הייחודית לתת הקבוצה של [[יונקי שליה]], ולא ניתן למצוא אותה אצל בעלי חיים שאינם יונקים. עם זאת, היא חסרה בחלק ממיני יונקי אלו, כדוגמת האדם.

===מאפיינים לא בלעדיים של היונקים===
תכונות אלו אופייניות ליונקים אך נמצאות גם בכמה מחלקות אחרות של המיתרנים:
* בעלי "דם חם", כלומר [[אנדותרמיות|אנדותרמיים]] (מייצרים חום גוף באופן פעיל) ו[[הומיאותרמיות|הומיאותרמים]] (שומרים על רמה קבועה של טמפרטורת גוף). בתכונה זו הם דומים לעופות, וייתכן שגם ל[[דינוזאורים]] נכחדים. נראה כי מספר קטן מאוד של מיני יונקים כמו ה[[חולד עירום|חולד העירום]] ו[[שפן סלע|שפן הסלע]] איבדו יכולת זו באופן משני.
* בעלי לב המופרד לחלוטין במחיצה לשני חדרים ושתי עליות, כך שלא ייתכן ערבוב בין דם עני ב[[חמצן]] לדם עשיר בחמצן. תכונה זו קיימת גם בעופות, אך לא בזוחלים בני ימינו, דוחיים ודגים.
* [[חך|חך משני]] מפותח המבדיל בין חלל האף לחלל הפה, ומאפשר ליונקים לנשום ולאכול באותו זמן. חך משני מפותח נמצא גם בעופות וב[[תנינאים]], אך הוא קטן מאוד או בלתי קיים בזוחלים אחרים, בדוחיים ובדגים.
* ביונקי שליה מתפתחת [[שליה]] המאפשרת מעבר מזון וחמצן מומסים מדם האם לדם העובר. שליה אינה קיימת ביונקים מטילי ביצים וביונקי כיס, ומבנים דמויי שליה קיימים גם ב[[דמויי כריש|כריש]]ים מסוימים.
* כל היונקים מטפלים בצאצאיהם. תכונה זו קיימת גם בעופות, בתנינים ובמספר דגים, אך היא מפותחת מאוד אצל היונקים. המגע בין האם לצאצא ביונקים הוא בעל חשיבות התנהגותית עליונה, ויש לו השלכות רבות גם להתנהגות החברתיות והזוויגית שלהם.

==אנטומיה ופיזיולוגיה==
===ממדי היונקים===

היונקים הראשונים היו יצורים קטנים ביותר כמו [[דמויי יונקים]] מעידן ה[[מזוזואיקון]], בה שגשגו ה[[דינוזאורים]] וכן [[זוחלים ימיים]] ו[[פטרוזאורים|מעופפים]] בעולם. לאחר [[הכחדת קרטיקון-פלאוגן|ההכחדה הגדולה של הקרטיקן]] התפתחו היונקים לצורות שונות ובמשך הזמן התפתחו ל[[מגה-פאונה|יונקי ענק]] כמו ה[[קוריפודון]], ה[[פרקרתריום]], ה[[אמבולותריום]], ה[[אנדרוסארכוס]], ה[[אנטלודונטיים]], [[כלבי דוב|כלבי הדוב]] וראשוני הלווייתנים כמו ה[[בסילוזאורוס]]. יונקי ענק [[מגה-פאונה של הפליסטוקן|שגשגו בייחוד בתקופת הפליסטוקן]] ובה התפתחו
ה[[מסטודון]], ה[[ממותה]], ה[[סמילודון]], [[עצלני קרקע|עצלני הקרקע]], ה[[בונה ענק|בונה הענק]] וה[[אלסמותריום]] וכן יונקים אוסטרלים כמו ה[[דיפרוטודון]], [[אריה הכיס]] וה[[פרוקופטודון]]. בחלוף הזמן היונקים הענקיים האלה נכחדו אך עדיין יש יונקים ענקיים על פני האדמה ובים. למעשה היונק הגדול ביותר כיום - [[לווייתן כחול]] - הוא גם בעל החיים הגדול ביותר שחי אי פעם. משקלו הממוצע הוא 150–170 [[טון מטרי]] ואורכו {{יחידות|27|–|30|מטר|רגל|קישור=כן}}. לעומתו היונק הקטן ביותר היום - [[עטלף הדבורה]] שוקל 1.5–2 [[גרם]] ואורכו רק 29–30 [[מילימטר]]. קרוב אליו מאוד הוא [[חדף זעיר]] שמשקלו 1.4–2.1 גרם ואורכו 42–51 מ"מ.

להלן טבלה ובה רשומים עשרת יונקי היבשה הגדולים ביותר החיים כיום וממדיהם, מסודרים לפי משקל ממוצע. לטבלת גודלי הלווייתנאים ראו [[לווייתנאים#אנטומיה ומראה|בערך על הלווייתנאים]]:
{| class=wikitable
! דירוג
! שם מדעי
! שם עברי
! משפחה
! אורך מרבי
! משקל ממוצע
! משקל מרבי
! הערות
|-
| 1
| ''[[:en:Loxodonta africana|Loxodonta africana]]''
| [[פיל סוואנה אפריקני]]
| [[פיליים]]
| 6 מטר
| 4.9–7 [[טונה (מסה)|טונות]]
| 12.5 טונות
| חיית היבשה הגדולה ביותר כיום
|-
| 2
| ''[[:en:Elephas maximus|Elephas maximus]]''
| [[פיל אסייתי]]
| [[פיליים]]
| 6.8 מטר
| 4.15 טונות
| 8.15 טונות
| החיה הגדולה ביותר באסיה
|-
| 3
| ''[[:en:Loxodonta cyclotis|Loxodonta cyclotis]]''
| [[פיל יער אפריקני]]
| [[פיליים]]
| 6.2 מטר
| 2.7 טונות
| 6 טונות
| מצוי רק בכמה שמורות של ג'ונגלים באפריקה
|-
| 4
| ''[[:en:Ceratotherium simum|Ceratotherium simum]]''
| [[קרנף רחב-שפה]]
| [[קרנפיים]]
| 4.4 מטר
| 2 טונות
| 4.5 טונות
| מפריט הפרסה הגדול ביותר
|-
| 5
| ''[[:en:Rhinoceros unicornis|Rhinoceros unicornis]]''
| [[קרנף הודי]]
| [[קרנפיים]]
| 4.2 מטר
| 1.9 טונות
| 4 טונות
| בעל שריון עור עבה ביותר, השני בגודלו באסיה
|-
| 6
| ''[[:en:Hippopotamus amphibius|Hippopotamus amphibius]]''
| [[היפופוטם מצוי]]
| [[בהמותיים]]
| 4 מטר
| 1.8 טונות
| 4.5 טונות
| גדול מכפילי הפרסה
|-
| 7
| ''[[:en:Diceros bicornis|Diceros bicornis]]''
| [[קרנף צר-שפה]]
| [[קרנפיים]]
| 4 מטר
| 1.1 טונות
| 2.9 טונות
| מכונה בטעות "קרנף שחור", כמעט נכחד מהעולם
|-
| 8
| ''[[:en:Rhinoceros sondaicus|Rhinoceros sondaicus]]''
| [[קרנף יאווה]]
| [[קרנפיים]]
| 3.8 מטר
| 1.75 טונות
| 2.3 טונות
| הגדול בחיות [[אינדונזיה]]
|-
| 9
| ''[[:en:Giraffa camelopardalis|Giraffa camelopardalis]]''
| [[ג'ירף מנומר]]
| [[ג'ירפיים]]
| 5.15 מטר (לגובה)
| 1 טונה
| 2 טונות
| החיה הגבוהה ביותר בעולם
|-
| 10
| ''[[:en:Dicerorhinus sumatrensis|Dicerorhinus sumatrensis]]''
| [[קרנף סומטרה]]
| [[קרנפיים]]
| 3.18 מטר
| 1 טונה
| 2 טונות
| הקטן שבקרנפים והקרנף האסייתי היחיד עם 2 קרניים
|-
|}

=== בלוטות החלב ===
{{ערך מורחב|בלוטות חלב}}
[[הנקה|הנקת]] הצאצאים ב[[חלב]] מ[[בלוטות חלב]] בגוף האם משותפת לכל היונקים ללא יוצא מן הכלל, ומייחדת אותם מכל שאר בעלי החיים. לכן תכונה זו העניקה ליונקים את שמם. בלוטות החלב הן [[בלוטה אקסוקרינית|בלוטות אקסוקריניות]] הדומות במבנה שלהן ל[[בלוטות זיעה]].

החלב מורכב בעיקרו מ[[מים]], בדומה לכל שאר נוזלי הגוף, וכן הוא מכיל את חומרי המזון הנדרשים להתפתחות הצאצאים - [[חלבון|חלבונים]] (בעיקר [[קזאין]]), [[סוכר]]ים (בעיקר [[לקטוז]]), שומנים, [[מינרל (תזונה)|מינרלים]] ו[[ויטמינים]], באחוזים שעשויים להיות שונים מאוד במינים שונים. מיד לאחר ה[[המלטה]] הוא גם עשיר ב[[נוגדנים]] החשובים לבריאות הצאצאים בתקופה בה [[מערכת החיסון]] שלהם עדיין חלשה.

=== שיער ===
[[קובץ:Ursus maritimus Steve Amstrup.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרווה ב[[דוב קוטב|דובי קוטב]] מאפשרת בידוד יעיל אף בטמפרטורות נמוכות מאוד]]
{{ערך מורחב|שיער}}
השיער בימינו ייחודי ליונקים מכל שאר מחלקות החוליתנים, והוא בדרך-כלל מכסה את מרבית הגוף בצורת [[פרווה]]. הפרווה לוכדת שכבה בלתי-מופרעת יחסית של [[אוויר]], שהוא [[מוליכות חום|מוליך חום]] גרוע, לכן היא יעילה לצורך [[בידוד תרמי]], ומאפשרת שמירה על טמפרטורת גוף קבועה (הומותרמיות) ב[[אקלים]] קר. אצל [[דוב קוטב|דובי קוטב]] ויונקים אחרים החיים ב[[האזור הארקטי|אזור הארקטי]], הפרווה מאפשרת לשמור על טמפרטורת גוף
של כ-37 [[מעלת צלזיוס|מעלות]] אפילו כאשר טמפרטורת הסביבה יורדת לעשרות מעלות מתחת ל[[נקודת הקפאון]]. פרווה ו[[צמר]] יונקים שימשו את האדם מאז התקופה ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטורית]] להכנת [[ביגוד]] חורף. באזורי אקלים בהם יש הבדלי טמפרטורה בין עונות השנה, יונקים רבים רבים משירים את שערם ומצמיחים אותו מחדש פעמיים בשנה, כך שיש להם פרוות חורף ארוכה ופרוות קיץ קצרה. השיער מכיל בדרך-כלל [[צבען|צבענים]], כמו [[מלנין]], הנותנים לו את צבעיו השונים.

השער אבד לחלוטין רק ביונקים ימיים מסוימים כמו הלווייתנאים, אשר אצלם בידוד תרמי מושג באמצעות שכבת שומן תת-עורית. אצל יונקים מסוימים החיים באקלים חם, בעיקר גדולי גוף כמו קרנפים והיפופוטמים, שער הגוף אבד ברובו אך לא כולו.

מבנים נוספים אצל יונקים שונים הם למעשה שערות או גלגול של שערות. זיפי "שפם" ארוכים (לטינית: ''vibrissa''), כמו אצל טורפים ומכרסמים, רגישים למגע ומשמשים לחישה, בעיקר בחשכה ובמחילות אפלות. [[ריסים]] אצל יונקים רבים מגינים על העיניים. קוצי [[דרבן (מכרסם)|דורבנים]] ו[[קיפודיים]] הם שערות שהתקשו. קרני ה[[קרנפיים]] עשויים ממעטה שיער קרני שהתקשה.

=== ויסות טמפרטורת הגוף ===
[[קובץ:Addax-Jerusalem-Biblical-Zoo-IZE-481b.jpg|ממוזער|250px|פרוותו הבהירה של [[דישון מקראי]], ביחד עם פעילות בעיקר בלילה, עוזרים לווסת את טמפרטורת גופו בשמש הצורבת והחמה של ה[[מדבר]].]]
בדומה לעופות, ובניגוד לזוחלים וכמעט כל שאר בעלי החיים, יונקים מסוגלים [[ויסות|לווסת]] את טמפרטורת הגוף שלהם כך שהיא נשארת קבועה למדי בטווח רחב של טמפרטורות סביבה (הומאותרמיות). יכולת זו היא המפתח לתפוצתם הרחבה של היונקים, ולהתאמתם למרבית אזורי האקלים על כדור הארץ. הומאותרמיות מאפשרת ליונקים להיות פעילים בלילה, אפילו באזורים קרים, או להתחיל את פעילותם מיד בבוקר בלי להתחמם קודם בשמש. הומאותרמיות גם מאפשרת טמפרטורת גוף גבוהה מזו האופיינית לבעלי חיים [[הטרותרמיות|פויקילותרמיים]] (בלתי הומאותרמים), אשר מגבירה את קצב חילוף החומרים, וכתוצאה מכך מרבית היונקים הם יצורים פעילים וסקרניים המרבים לחקור את סביבתם, ללמוד ולשחק.

בסביבה קרה מן הטמפרטורה המיטבית של הגוף, הומאותרמיות דורשת יכולת לייצר חום גוף באופן פעיל (אנדותרמיות). יכולת זו מתאפשרת ביונקים באמצעות מספר מנגנונים שונים. "שומן חום" הוא למעשה רקמה של תאים אוגרי שומן העשירים ב[[מיטוכונדריה|מיטוכונדריות]] וב[[כלי דם]] (ומכאן צבעם החום). בתהליך [[מעגל קרבס]] במיטוכונדריות אלו נותקה אגירת האנרגיה ב-[[ATP]], ולכן האנרגיה מתפזרת בצורת חום. רקמות שומן חום נפוצות במיוחד בוולדות של יונקים, מתחת לעור על פי רוב באזור השכמות, ומאפשרות להם לשמור על חום גופם. חום גם נוצר בגוף כתוצר לוואי של כל תנועה שהיא, אך [[צמרמורת|רעד צמרמורת]] היא צורת תנועה ייעודית לייצור חום ביונקים. החום הנוצר נשמר בגוף בזכות מנגנוני בידוד כמו שיער, שכבת שומן תת-עורית, ויכולת היונקים לצמצם את נפח נימי הדם הקרובים לעור.

בסביבה חמה מן הטמפרטורה המיטבית של הגוף, הוויסות דורש יכולת לקרר את הגוף באופן פעיל, על ידי איבוד חום לסביבה, וגם יכולת זו מושגת באמצעות מספר מנגנונים שונים. [[הזעה]] ו[[הלחתה]] מקררות את הגוף באמצעות [[התאיידות|נידוף]] של מים. הן יעילות כאשר [[לחות יחסית|הלחות היחסית]] של האוויר אינה גבוהה מדי ומאפשרת נידוף, אך חסרונן הוא באיבוד מים אשר בבתי-גידול מסוימים כמו מדבריות עלולים להימצא בצמצום ויש לחסוך בהם. דרך חסכונית יותר לאבד חום היא להרחיב נימי דם העוברים בסמוך לעור, בעיקר באזורי גוף החשופים ל[[רוח]]. אפרכסות אוזניים גדולות במיוחד משמשות לאיבוד חום ביונקים מדבריים כמו [[ירבועיים]] ו[[פנק|שועלי פנק]], וכן אצל פילים.

האזור העיקרי במוח היונקים האחראי על ויסות הטמפרטורה וחום הגוף הוא החלק הקדמי של ה[[היפותלמוס]].

להומאותרמיות, אנדותרמיות וקצב גבוה של חילוף חומרים יש גם חיסרון: הם גובים מחיר בהוצאה [[אנרגיה|אנרגטית]] גבוהה, ולכן יונקים זקוקים למזון רב יותר מבעלי-חיים פויקילותרמיים באותו גודל גוף. באזורים קרים שבהם יש מעט מזון בעונת החורף, יונקים מסוימים מפחיתים את בזבוז האנרגיה על ידי שקיעה ב[[תרדמת חורף]]. בעת תרדמת החורף צונחת טמפרטורת הגוף לכמה מעלות בלבד מעל נקודת הקפאון, ו[[קצב הנשימה]] ופעימות הלב מואט מאוד. כתוצאה מכך מושג קצב חילוף החומרים נמוך, המאפשר ליונקים כאלו לשרוד במשך חודשים ללא מזון, פרט לשומן שנאגר בגופם לפני התרדמה. תרדמת חורף יכולה להימשך עד שמונה חודשים אצל ה[[מרמיטה]]. בין יונקי [[ארץ ישראל]] שוקעים בתרדמת חורף קיפודים, [[נמנמניים]] וכמה מינים של [[עטלפי חרקים]]. עטלפים מסוימים עשויים לשקוע במצב דמוי תרדמת חורף על בסיס יומי, למשך שעות האור בלבד. [[תרדמה]] יומית כזו קרויה [[נמנום]] (Torpor).

מינים מעטים מאוד של יונקים איבדו באופן משני חלק מן היכולות ההומאותרמיות שלהם. מינים האלו הם בעיקר שוכני מאורות באזורים חמים, בית גידול בו תנודות הטמפרטורה הן קטנות יחסית, למשל [[חולד עירום|החולד העירום]].

=== שיניים ===
{{ערך מורחב|שן}}
[[קובץ:Crocutateeth.png|שמאל|ממוזער|250px|המשנן של [[צבוע נקוד]], חצי לסת עליונה (למעלה) וחצי לסת תחתונה (למטה)]]
קבוצות [[חולייתנים]] אחרות - דגים, דוחיים וזוחלים - הן בעלי שיניים דומות צורה (הומודונטיות). בניגוד להם, [[שן|שיני]] יונקים במרבית הקבוצות (פרט ללווייתנאים) הן הטרודונטיות - הן עוברות התמחות לצורות שונות וייעודיות:
* [[שן חותכת|שיניים חותכות]] נמצאות בקדמת הלסת, בדרך-כלל צורתן שטוחה עם שפה חדה דמוית [[מפסלת]], והן משמשות לחיתוך, גזירה וכירסום. הן מפותחות במיוחד אצל מכרסמים וארנבאים.
* [[ניב (שן)|ניבים]] נמצאים מאחורי החותכות. הם לרוב ארוכים משאר השיניים, צורתם [[חרוט]]ית ובעלת חוד בדומה לשיניים של חולייתנים אחרים. הם משמשים בעיקר כ[[נשק קר|נשק]] ללכידת טרף או להתגוננות. הם מפותחים בטורפים, והגיעו לגודל עצום בפילים.
* קדם-טוחנות (מלתעות) ו[[שן טוחנת|טוחנות]] נמצאות באחורי הלסת, סמוך לציר המפרוק של הלסתות כך שביכולתן להפעיל [[מומנט כוח|כוח]] רב יותר. הן עבות יחסית לגובהן, כשבחלקן העליון משטח שטוח או בעל רכסים, ומשמשות בדרך-כלל לטחינה ופיצוח מזון קשה. הן מפותחות בייחוד אצל אוכלי [[עשב]] רבים, למשל [[פריים (משפחה)|פריים]] ו[[סוסיים]], ואצל טורפים המתמחים בפיצוח עצמות כמו [[צבועיים]].

מספרי השיניים מכל צורה בדרך-כלל קבועים בכל מין של יונקים, והם שימושיים כמאפיינים מובהקים לצורך מיון קבוצות יונקים שונות, אפילו במאובנים. לכן מקובל בתחום הזואולוגיה של יונקים לציינם ב[[נוסחת שיניים]]. בנוסחה נרשמות משמאל לימין מספרי החותכות, הניבים, הקדם טוחנות והטוחנות בכל צד של הלסת, כאשר שיני הלסת העליונה נרשמות בשורה העליונה ושיני הלסת התחתונה בשורה התחתונה, עם קו מפריד ביניהן. לדוגמה, אצל ה[[חזיר הבית|חזיר]] יש 3 חותכות, ניב אחד, 4 קדם טוחנות ו-3 טוחנות בכל רבע לסת, ובסך הכל 44 שיניים. נוסחת השיניים שלו נרשמת כך:

<math>3.1.4.3\over 3.1.4.3</math> = 44

זוהי הנוסחה הבסיסית ביותר אצל היונקים השיליניים, אשר התקיימה ככל הנראה באב הקדמון המשותף שלהם. ואולם במרבית קבוצות היונקים ניכרת התמעטות של השיניים, לעיתים עד כדי העלמות מוחלטת של טיפוסי שיניים שאינם דרושים. תהליך זה ניכר מאוד אצל מכרסמים כמו ה[[עכבר]], אשר איבד לחלוטין את הניבים והקדם-טוחנות, וגם מספר החותכות אצלו קטן לאחת בכל רבע לסת, לכן נוסחת השיניים שלו היא:

<math>1.0.0.3\over 1.0.0.3</math> = 16

שיניים נשברות ונשחקות, בעיקר במיני יונקים הניזונים ממזון גס וקשה, ולכן חלקן מתחלף במהלך החיים. מערכת השיניים הראשונה - [[שיני חלב|שיני החלב]] - כוללת חותכות, ניבים וקדם-טוחנות. היא מתחלפת לקראת ההתבגרות, ואז מופיעות גם הטוחנות. במרבית היונקים יש רק חילוף אחד, אך אצל הפילים הטוחנות והקדם טוחנות מתחלפות מספר פעמים לאורך החיים. במספר קבוצות ובעיקר אצל המכרסמים, שורשי שיניים עשויים להמשיך לצמוח כל החיים, באופן המפצה על שחיקת חלקה העליון של השן.

==אבולוציה של יונקים==
{{הפניה לערך מורחב|אבולוציה של יונקים}}

מתוך ייחודה וגודלה של מחלקת היונקים ניתן לצפות שתהייה לה אבולוציה ארוכה ונפרדת. ואכן הודות לממצאי המאובנים ולעדות הטקסונומיה המולקולרית מוכרת כיום האבולוציה של היונקים במשך יותר מ-300 מיליון שנה, כמעט ללא פערים גדולים מרמת ה[[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]].

[[קובץ:Inostrancevia alexandri.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[מאובן]] של [[אינוסטרנסביה]] מסוף תור ה[[פרם (תור גאולוגי)|פרם]]. בגולגולת נראות תכונות דמויות יונק: שיניים בעלות גדלים שונים ופתח צדע יחיד מאחורי ארובת העין.]]

===הזוחלים הסינאפסידיים של סוף הפלאוזואיקון===
ראשיתם של היונקים בזוחלים [[סינאפסידה|סינאפסידיים]] מסוף עידן ה[[פלאוזואיקון]], בתור ה[[קרבון]] ובתור ה[[פרם (תור גאולוגי)|פרם]]. המונח סינאפסידיים מתייחס למספרם ולמיקומם של "פתחי צדע", פתחים ב[[גולגולת]] מאחורי ארובת העין המאפשרים את הגדלת [[שריר]]י ה[[לעיסה]]. גולגולות סינאפסידיות הן בעלות פתח צדע יחיד מכל צד, בניגוד לגולגולות [[דיאפסידה|דיאפסידיות]] שהן בעלות שני פתחי צדע מכל צד, שגם מיקומם יחסית לעצמות הגולגולת שונה. התצורה הדיאפסידית מאפיינת את מרבית הזוחלים ששרדו כיום וכן את העופות ואת אבותיהם ה[[דינוזאורים]], בעוד שהתצורה הסינאפסידית אפיינה את כל הזוחלים הנכחדים בשושלת המובילה ליונקים, וכיום שרדה ביונקים בלבד.

שתי קבוצות נפוצות מאוד של זוחלים סינאפסידים בתור הפרם היו ה[[פליקוזאורים]] וה[[תראפסידים]]. מן הראשונים בעיקר נמצאו מספר גדול של מינים שונים, מהם הטורפים הגדולים ביותר בתקופתם, באורך של שלושה מטרים ויותר. היחסים המדויקים בין קבוצות קרובות אלו עדיין לא הובררו במלואם. הפליקוזאורים קדמו לתראפסידים וככל הנראה היו אבותיהם, אבל שתי הקבוצות התקיימו זו לצד זו במשך כמה עשרות מיליוני שנה.

בסוף תקופת הפרם התרחשה [[הכחדת פרם-טריאס]] – [[הכחדה המונית]] מן הקשות שתועדו ברשומות המאובנים: כ-70% מכלל מיני החולייתנים היבשתיים נכחדו. הכחדה זו סיימה את עידן השליטה הסינאפסידית ופתחה את תור השגשוג של הזוחלים הדיאפסידים, כמו ה[[ארכוזאורים]] וצאצאיהם הדינוזאורים, אשר ככל הנראה היו מותאמים טוב יותר לאקלים החם והיבש שאפיין את מרבית עידן המזוזואיקון. עם זאת זוחלים סינאפסידים שונים שרדו גם בעידן המזוזאיקון, ומהם התפתחו בסופו של דבר היונקים.

[[קובץ:Diademodon mastacus.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גולגולת מאובנת של זוחל צינודונט, ''Diademodon mastacus'' מתור הטריאס. השיניים בעלות גדלים וצורות שונים בדומה לשיני יונקים מודרניים.]]

===יונקים ראשונים בעידן המזוזואיקון===
קבוצה גדולה של זוחלים תראפסידים בתור ה[[טריאס]], התור הראשון של המזוזואיקון, היו ה[[צינודונטים]]. הקבוצה הוגדרה לראשונה על ידי ה[[פלאונטולוגיה|פלאונטולוג]] המפורסם מן המאה ה-19 [[ריצ'רד אוון]] ופירושו המילולי של השם הוא "שיני כלב", המעיד על התצורה ה"יונקית" של שיניהם. הקבוצה כוללת מינים רבים מכל היבשות, הקדומים שבהם כבר בסוף הפלאוזואיקון לפני ההכחדה הגדולה. הגדולים שבהם הגיעו לגודל של [[דוב]]. הענף המתקדם ביותר של הצינודונטים היה ה-Eucynodontia ("צינודונטים אמיתיים") וממנו השתלשלו ככל הנראה היונקים.

תור ה[[יורה (גאולוגיה)|יורה]] באמצע המזוזואיקון כבר עשיר למדי במאובנים של [[דמויי יונקים]] (Mammaliformes) ושל "יונקים פרימיטיבים". שמות המונחים מעידים על הבדלים הדרגתיים ביותר, עד כי הפלאונטולוגים חלוקים לעיתים קרובות בשאלה אילו מן המינים כבר זכאים להיות מסווגים כיונקים ואילו עדיין כזוחלים. רבים מהם מפגינים תכונות שלד האופייניות ליונקים כמו קופסת מוח מוגדלת, חיך משני, הצטמצמות חלק מן העצמות בלסת התחתונה, התמחויות של השיניים ופולי עורף זוגיים.

[[קובץ:Castorocauda BW.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור אמנותי של [[קסטרוקאודה]], מין דמוי ברווזן מתור היורה אשר החוקרים חלוקים אם יש לשייכו לזוחלים או ליונקים.]]

כמו כן נראה שלפחות בחלק מן המינים בתור היורה כבר התקיימו תכונות אופייניות ליונקים כמו מערכת ההנקה, שיער ומנגנוני שמירה וייצור חום גוף (הומאותרמיות ואנדותרמיות). מערכות כאלו אינן משאירות סימנים במאובנים, אך ניתן להסיק את קיומן מתוך ה[[גנום]] של ה[[ברווזן]] שפוענח לאחרונה. באמצעות שיטות [[שעון מולקולרי]] חישבו שהאב הקדמון המשותף לברווזן ולשאר היונקים חי לפני 166 מיליון שנה, כלומר בתור היורה. מכיוון שמערכת הנקה, שיער ומנגנוני חום גוף כבר קיימים בברווזן (אם כי חלקן בתצורה יותר פרימיטיביות מאשר ביונקי שליה ויונקי כיס) סביר שהן התקיימו אף באותו אב קדמון. באותו אופן ניתן להסיק שבדומה לברווזן, אותו אב קדמון מתור היורה עדיין התרבה באמצעות הטלת ביצים.

ביורה וב[[קרטיקון]] שגשגו הדינוזאורים וקבוצות אחרות של זוחלי ענק דיאפסידיים, והיונקים הקדומים היו יצורים קטנים שחיו בצילם. מקובל לחשוב שהם היו נדירים יחסית, דמו בגודלם ובצורתם הכללית ל[[חדף|חדפים]] מודרניים ואכלסו [[גומחה אקולוגית|גומחות אקולוגיות]] דומות - ניצול ההומיאותרמיות וכסות הפרווה שלהם לפעילות לילית, ותזונה מחרקים ומשדידת [[ביצת דינוזאור|ביצי דינוזאורים]]. ואולם הצטברות ממצאי מאובנים מן השנים האחרונות מראה שהמגוון של יונקי היורה והקרטיקון היה גדול בהרבה ממה שחשבו קודם לכן, והם אכלסו גומחות אקולוגיות רבות ושונות כמו דמויי [[מכרסם|מכרסמים]], טורפי דגים הדומים ל[[לוטרה]] ולברווזן של ימינו ויצורים מטפסים ואף דואים בדומה ל[[סנאי מעופף|סנאים מעופפים]] מודרניים. מאמר מ-2007 מונה 310 [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] ידועים של יונקים מן היורה והקרטיקון, מתוכם 18 שמהם נמצאו שלדים מושלמים, וסביר שהמספר האמיתי של סוגים היה גדול בהרבה.

=== השגשוג בפלאוגן ובנאוגן ===
{{להשלים|נושא=מדעי הטבע}}
[[קובץ:Paraceratherium transouralicum.jpg|ממוזער|איור של [[פרצרתריום|פרצרתריומים]] ושל [[האינדון|האינדונים]]. יונקים אלה היו יונקי היבשה הגדולים ביותר אי-פעם.]]
בעידן ה[[פלאוגן]] החלו היונקים לשגשג ולתפוס גומחות שבעבר מילאו הדינוזאורים וזוחלי הענק שנכחדו בסוף הקרטיקון. הם החלו להתפתח למגוון צורות שונות וגדלים שונים, כולל [[טורפים]], [[עטלפים]], [[פרסתניים]], [[יונקים ימיים]] ועוד. חלק מהיונקים התפתחו ליצורים גדולים במיוחד, כגון ה[[ממותה|ממותות]] וה[[פרצרתריום]], שהיה יונק היבשה הגדול ביותר שחי אי-פעם, כשמיני ענק רבים [[מגה-פאונה של הפליסטוקן|שגשגו במשך הפליסטוקן]]. כיום רוב היונקים הענקיים נכחדו ויונק היבשה הגדול ביותר הוא [[פיל אפריקני|הפיל האפריקני]]. בעל החיים הגדול ביותר שחי אי-פעם הוא [[לווייתן כחול]] שמשקלו עולה על 170 טון ואורכו על 34 מטרים.

ב[[מיוקן]] והלאה התפתחו ה[[פרימטים]] (קופאים), מהם התפתחו ה[[קופים]], [[קופי אדם]] ו[[אדם (סוג)|האדם הקדמון]].

==גלריה==
<gallery mode="packed">
קובץ:Echidna - melbourne zoo.jpg|[[קיפודן נמלים אוסטרלי]]
קובץ:Young Virginia Opossum.jpg|[[אופוסום וירג'יניה]]
קובץ:HyracodonFuliginosusWolf.jpg|Caenolestes fuliginosus
קובץ:Monito del Monte ps6.jpg|[[מוניטו דל מונטה]]
קובץ:Phylogenetic tree of marsupials derived from retroposon data (Notoryctemorphia).png|[[חפרפרת כיס דרומית]]
קובץ:Eastern Quoll (Black).jpg|[[נמיית כיס מזרחית]]
קובץ:Macrotis lagotis - bandicut conejo.jpg|[[בילבי ענק]]
קובץ:Macropus agilis.jpg|[[וולבי זריז]]
קובץ:Tamandua Pantanal.jpg|[[דוב נמלים בינוני]]
קובץ:Chaetophractus vellerosus.jpg|[[ארמדיל שעיר צווחני]]
קובץ:Orycteropus afer00.jpg|[[שנבוב]]
קובץ:Hyrax Family.jpg|[[שפן סלעים]]
קובץ:Lowland Streaked Tenrec, Mantadia, Madagascar.jpg|[[טנרק שפלה מפוספס]]
קובץ:Elephant (Loxodonta Africana) 05.jpg|[[פיל סוואנה אפריקני]]
קובץ:Manatee with calf.PD.jpg|[[תחש נהרות קריבי]]
קובץ:Rhynchocyon petersi from side.jpg|[[חדף פיל אדום ראש]]
קובץ:Common.squirrel.monkey.arp.jpg|[[קוף סנאי מצוי]]
קובץ:Tupaia belangeri -Kaeng Krachan.jpg|[[טופיה צפונית]]
קובץ:Colugo (Galeopterus variegatus, adult female), Central Catchment Area, Singapore - 20060618.jpg|[[גלשן מלאי]]
קובץ:Golden-Mantled Ground Squirrel, Mount Rainier, July 2006.jpg|[[סוסליק יפה סטורטוס]]
קובץ:Arctic hare.jpg|[[ארנבת הקוטב]]
קובץ:Blarina carolinensisPCSL20933B.jpg|Blarina carolinensis
קובץ:Großes Mausohr.jpg|[[נשפון גדול]]
קובץ:Equus quagga burchellii - Etosha, 2014.jpg|[[זברה מצויה]]
קובץ:Daněk 3.jpg|[[יחמור אירופי]]
קובץ:Mexican Wolf 2 yfb-edit 1.jpg|[[זאב מצוי|זאב אפור]]
קובץ:Comdolph.jpg|[[דולפין מצוי]]
קובץ:Scaly ant eater by by Dushy Ranetunge 4.jpg|[[פנגולין הודי]]
קובץ:GobiconodonDB15.jpg|איור של [[גוביקונודון]]
</gallery>

==ראו גם==
* [[הנקה]]
* [[יונקים ימיים]]
* [[יונקים מימיים]]
* [[יונקי כיס]]

==לקריאה נוספת==
* {{החי והצומח|7|13–47|מחלקת היונקים}}
* "עלייתם של היונקים" ו"היונקים החיים כיום", בספר "ביולוגיה - האחדות והמגוון של החיים" מאת ססי סטאר וראלף טגארט, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2001, כרך א, עמ' 567–572.
* אבינועם אדם, '''החולייתנים, יחידה 9: היונקים''', האוניברסיטה הפתוחה, 1996.
* ד"ר [[אבי ארבל]], '''לקסיקון מפה: היונקים''', [[מפה הוצאה לאור]], 2008.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=יונק|ימין}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* {{הידען|סיינטיפיק אמריקן ישראל|עלייתם לגדולה של היונקים|sciam-rise-of-mammals-1311161|13 בנובמבר 2016}}
* {{הארץ|גדעון לב|פרויקט גנומי מפענח את סוד ההצלחה האבולוציונית של היונקים|00000187-c21c-d1ac-a987-cb3c947c0000|27 באפריל 2023}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{השתלשלות אבולוציונית ליונקים}}
{{יונקים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:יונקים|*]]
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1758]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס לינאוס]]
[[קטגוריה:מחלקות בעלי חיים]]