הצגת המקור של הדף "יחס חוב-תוצר"

[[קובץ:Gdp to debt ratio.svg|ממוזער|450x450 פיקסלים|מפת חום של התפתחות יחס החוב-תוצר של מדינות אירופה, באחוזים מהתמ"ג.]]
ב[[כלכלה]], '''יחס חוב-תוצר''' הוא [[יחס (בין מספרים)|היחס]] בין [[חוב ציבורי|החוב הציבורי]] של מדינה (נמדד ביחידות מטבע) לבין [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] (GDP) (נמדד ביחידות מטבע בשנה). יחס חוב-תוצר נמוך מצביע על כך שכלכלה מייצרת סחורות ושירותים באופן המספיק כדי לעמוד בהתחייבויותיה מבלי לקחת [[הלוואה|הלוואות]] נוספות.<ref>{{Cite web|last=Kenton|first=Will|title=What the Debt-to-GDP Ratio Tells Us|url=https://www.investopedia.com/terms/d/debtgdpratio.asp|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20200922091913/https://www.investopedia.com/terms/d/debtgdpratio.asp|archive-date=2020-09-22|access-date=2020-09-22|website=Investopedia|language=en}}</ref> קיימים גורמים רבים המשפיעים על הרחבת או הקטנת החוב של מדינות, בהם שיקולים גאופוליטיים וכלכליים - לרבות שיעורי ריבית, מלחמה, [[מיתון]] ועוד.<ref name="StLouisFed">{{Cite web|title=Budget Deficits and Interest Rates: What is the Link?|url=http://www.stlouisfed.org/publications/cb/articles/?id=874|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20140201193646/http://www.stlouisfed.org/publications/cb/articles/?id=874|archive-date=2014-02-01|access-date=2013-10-09|publisher=Federal Bank of St. Louis}}</ref> אין לבלבל את היחס עם יחס '''גירעון לתוצר''', אשר, עבור מדינות עם גירעונות תקציביים, מודד את ההפסד הפיסקאלי הנקי השנתי של מדינה בשנה נתונה (סך כל ההוצאות בניכוי סך ההכנסות, או השינוי נטו בחוב לשנה) כאחוז נתח מהתמ"ג של אותה מדינה; עבור מדינות עם עודפי תקציב, יחס ''עודף לתוצר'' מודד את ''הרווח'' הפיסקאלי הנקי השנתי של מדינה כחלק מהתמ"ג של אותה מדינה.

ב[[מקרו-כלכלה]], ישנם מספר חישובים שונים ליחס חוב-תוצר. היחס הנפוץ ביותר הוא [[חוב ציבורי|החוב הציבורי]] חלקי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), המשקף את כספי '''הממשלה''', בעוד שיחס נפוץ נוסף הוא סך החוב לתוצר, המשקף את כספי '''המדינה''' כולה.

== שינויים ==

במצב רגיל, שינויים בתמ"ג של כלכלה מסוימת הם לרוב קטנים (כ-3%). עם זאת, במצב של [[אינפלציה]], או במיוחד במצב של [[היפר-אינפלציה]], התמ"ג עשוי לעלות במהירות במונחים נומינליים; בשל כך, כאשר החוב גם הוא נומינלי, היחס שלו לתוצר יקטן במהירות. ל[[דפלציה]] תהיה השפעה הפוכה.

ניתן לנתח את יחס החוב לתוצר של ממשלה על ידי הסתכלות על האופן בו החוב משתנה או מתפתח לאורך זמן:<math display="block">\frac{B_t}{Y_t} - \frac{B_{t-1}}{Y_{t-1}}=(r-g)\left(\frac{B_{t-1}}{Y_{t-1}}\right)+\left(\frac{G_t-T_t}{Y_t}\right)</math>הצד השמאלי של המשוואה מייצג את הדינמיקה של חוב הממשלה. <math display="inline">\frac{B_t}{Y_t}</math> הוא החוב לתוצר בסוף התקופה t, ו <math display="inline">\frac{B_{t-1}}{Y_{t-1}}</math> הוא יחס החוב לתוצר בסוף התקופה הקודמת (t &#x2212; 1). לפיכך, הצד השמאלי של המשוואה מציג את ''השינוי'' ביחס החוב לתוצר משנה אחת לשנה הקודמת לה. הצד הימני של המשוואה מציג את הסיבות לחובות הממשלה. <math display="inline">(r-g)(\frac{B_{t-1}}{Y_{t-1}})</math> מייצג את תשלומי הריבית על מלאי החוב כיחס מהתמ"ג, ו-<math display="inline">\frac{G_t-T_t}{Y_t}</math> מציג את יחס הגירעון הראשוני לתוצר.

ֿ

במצב בו לממשלה יש את היכולת להדפיס כסף, ולפיכך לייצר רווחים מהחוב הקיים, המגבלה התקציבית הופכת ל:<math display="block">\left(\frac{B_t}{Y_t} - \frac{B_{t-1}}{Y_{t-1}}\right)+\left(\frac{M_t}{Y_t}-\frac{M_{t-1}}{Y_{t-1}}\right) =(r-g)\left(\frac{B_{t-1}}{Y_{t-1}}\right)+\left(\frac{G_t-T_t}{Y_t}\right)</math>התנאי <math display="inline">\frac{M_t}{Y_t}-\frac{M_{t-1}}{Y_{t-1}}</math> הוא השינוי ביתרות הכסף (צמיחת הכסף). על ידי הדפסת כסף הממשלה יכולה להגדיל את יתרות הכסף הנומינליות כדי לשלם את החוב. עם זאת, ההשפעה שיש לעלייה ביתרות כסף נומינליות על [[סניוראז'|הסינוראג']] (הפער בין עלות הנפקת הכסף לבין ערכו הנקוב) אינה ברורה, שכן, בעוד שהיא מגדילה את כמות הכסף בתוך המשק, הערך הריאלי של כל יחידת כסף יורד עקב השפעות אינפלציוניות. השפעה אינפלציונית זו מהדפסת כסף מכונה מס אינפלציה.<ref>{{Cite book|last=Snowdon|first=Brian|url=https://books.google.com/books?id=HSVakrh8TToC&q=seigniorage+macroeconomics&pg=PA246|title=An Encyclopedia of Macroeconomics|last2=Vane|first2=Howard R.|date=11 April 2018|publisher=Edward Elgar|isbn=9781840643879|page=274|access-date=11 April 2018|via=Google Books}}</ref>

== יישום ==

אחד הקריטריונים שדורש [[האיחוד האירופי]] ממדינה המבקשת לאמץ את היורו כמטבע, הוא יחס חוב-תוצר ממשלתי הנמוך מ-60%. לפי [[הבנק העולמי]] ו[[קרן המטבע הבין-לאומית|קרן המטבע הבינלאומית]], "ניתן לומר שמדינה היא בעלת חוב חיצוני יציב אם היא יכולה לעמוד בחובותיה הנוכחים והעתידיים במלואם, מבלי שתצטרך לדחות את מועד פרעון החובות, מבלי לצבור פיגורים ומבלי לפגוע בצמיחה".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sundaytimes.lk/110227/Columns/eco.html|כותרת=Perspectives on increasing foreign debt burden|אתר=www.sundaytimes.lk|תאריך_וידוא=2022-10-08}}</ref>

על פי שני המוסדות הללו, מדינה יכולה להשיג קיימות של חוב חיצוני "על ידי הורדת הערך הנוכחי הנקי (NPV) של החוב הציבורי החיצוני לכ-150 אחוז מהיצוא של מדינה או 250 אחוז מהכנסות המדינה".<ref>{{Cite web|title=The Challenge of Maintaining Long-Term External Debt Sustainability|url=https://www.imf.org/external/np/hipc/2001/lt/042001.pdf|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20080408192556/http://www.internationalmonetaryfund.com/external/np/hipc/2001/lt/042001.pdf|archive-date=2008-04-08|website=[[World Bank]] and [[International Monetary Fund]]}}</ref>

מאחר שע"פ מחקרים, לחוב חיצוני גבוה עלולות להיות השפעות מזיקות על הכלכלה,<ref>{{Cite journal|last=Bivens|first=L. Josh|date=December 14, 2004|title=Debt and the dollar|url=http://www.epinet.org/Issuebriefs/203/ib203.pdf|journal=EPI Issue Brief|publisher=Economic Policy Institute|at=p. 2, "US external debt obligations"|archive-url=https://web.archive.org/web/20041217041437/http://www.epinet.org/Issuebriefs/203/ib203.pdf|archive-date=December 17, 2004|access-date=July 8, 2007}}</ref> אחד מ[[יעדים לפיתוח בר קיימא|יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא]] עד שנת 2030 הוא הפחתת מצוקת החוב החיצוני של מדינות עניות.<ref>{{Cite web|title=Goal 17 {{!}} Department of Economic and Social Affairs|url=https://sdgs.un.org/goals/goal17|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20200922124356/https://sdgs.un.org/goals/goal17|archive-date=2020-09-22|access-date=2020-09-26|website=sdgs.un.org}}</ref>

ישנה חשיבות להבחנה בין חוב חיצוני הנקוב במטבע מקומי, לבין חוב חיצוני הנקוב במטבע חוץ. זאת, מאחר שמדינה יכולה לעמוד בהחזר חוב חיצוני הנקוב במטבע מקומי על ידי הכנסות ממסים, אך כדי לעמוד בחוב במטבע חוץ, יש צורך בהמרת הכנסות ממס למטבע חוץ, מה שמביא ל[[פיחות]] בערך המטבע המקומי.

== סטטיסטיקה ==
=== בישראל ===
בישראל, בסוף שנת 2020, עמד יחס החוב-תוצר הציבורי על שיעור של 71.7% ויחס החוב תוצר הממשלתי עמד על 70.2%, שיעורים המשקפים עליה משמעותית של 12% ביחס לשנה הקודמת, אשר נגרמה בשל [[מגפת הקורונה]]. בשנת 2021 יחס החוב-תוצר הציבורי ירד בשיעור של 1.4% ועמד על 70.3% ויחס החוב-תוצר הממשלתי ירד בשיעור של 1.7% ועמד על 68.5%. ירידה זו שיקפה ירידה גבוהה יחסית, ומיוחסת, לפי [[החשב הכללי (ישראל)|החשב הכללי]] במשרד האוצר, לצמיחה הגבוהה של המשק הישראלי, גידול בהכנסות הממשלה ממיסים, הפרטות ו[[ייסוף]] השקל מול המטבעות המרכזיים בעולם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/first-estimate-debt-to-gdp-2021|כותרת=אומדן ראשון של יחס החוב לתוצר לשנת 2021|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-10-08}}</ref>

יחס החוב-תוצר של ישראל נכון ל-2021 נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD אשר עמד בשנה זו על 121%. עם זאת, יש לקחת בחשבון שהממוצע מושפע ממדינות כמו [[יפן]], ארצות הברית ואיטליה עם שיעורי חוב עתק, אך גבוה משמעותית מהממוצע של מדינות הייחוס.{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|יחס החוב תוצר ירד ל-70%: "צמיחה משמעותית בפעילות המשק"|local_news/article/hk45g6htf|19 בינואר 2022}}}}

=== בעולם ===
בסוף הרבעון הראשון של 2021, יחס החוב הציבורי של ארצות הברית לתוצר עמד על 127.5%.<ref name="freddata">[https://fred.stlouisfed.org/series/GFDEGDQ188S Federal Debt: Total Public Debt as Percent of Gross Domestic Product] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170220171902/https://fred.stlouisfed.org/series/GFDEGDQ188S|date=2017-02-20}} Federal Bank of St. Louis.</ref> על פי מסד הנתונים הכלכלי העולמי של קרן המטבע הבינלאומית (אפריל 2021),<ref>International Monetary Fund: [https://www.imf.org/en/Publications/WEO/weo-database/2021/April World Economic Outlook Database''General government gross debt''(Percent of GDP)] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20210407050829/https://www.imf.org/en/Publications/WEO/weo-database/2021/April|date=2021-04-07}}</ref> רמת יחס החוב הממשלתי הגולמי לתוצר בקנדה הייתה 116.3%, בסין 66.8%, בהודו 89.6%, בגרמניה 70.3%, בצרפת 115.2% ובארצות הברית 132.8%.

שני שלישים מהחוב הציבורי של ארצות הברית נמצאים בבעלות אזרחי ארצות הברית, בנקים, תאגידים והבנק המרכזי (ה[[פדרל ריזרב]]);<ref name="USforeigncreditors">
{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/imagepages/2011/07/19/business/2110719_yuan_graphic.html?ref=business|work=[[The New York Times]]|date=19 July 2011|title=America's Foreign Creditors}}</ref> כשליש מהחוב הציבורי של ארצות הברית מוחזק על ידי מדינות זרות - בדגש על סין ויפן. לשם השוואה, פחות מ-5% מהחוב הציבורי האיטלקי והיפני מוחזק על ידי מדינות זרות.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מקרו-כלכלה]]