הצגת המקור של הדף "ים המלח"

{{גוף מים
| שם = ים המלח
| תמונה = [[קובץ:Dead sea.jpg|מרכז|250px]]
| כיתוב = ים המלח, תמונת לווין של נאס"א, 2019
| מיקום = [[הבקע הסורי-אפריקני]], [[בקעת הירדן]]
בשטח: [[ישראל]] ו[[ירדן]]
| סוג = [[אגם מלח]]
| ים של =
| אורך קו החוף = 135
| גובה = {{מפלס ים המלח|מאפיין=גובה}}
| תאריך גובה = {{מפלס ים המלח|מאפיין=תאריך גובה}},{{ש}}{{מפלס ים המלח|מאפיין=שינוי}}{{הערה|{{מפלס ים המלח|מאפיין=מקור}}}}
| נהר מזין = בעיקר {{#statements:נהרות שמזינים את האגם}}
| אגן ניקוז = 40,650
| מדינות באגן הניקוז = {{דגל|ירדן||+}}{{ש}} {{דגל|ישראל||+}}{{ש}} {{דגל|לבנון||+}}{{ש}} {{דגל|סוריה||+}}{{ש}} {{דגל|מצרים||+}}
| קואורדינטות = {{coord|31|30|0|N|35|30|0|E|type:adm2nd|display=title,inline}}
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=ישראל|מפה נוספת=ירדן|שם=ים המלח|אורך={{המרת קואורדינטות ממעלות לעשרוני|שעות=35|דקות=30|שניות=0}}|רוחב={{המרת קואורדינטות ממעלות לעשרוני|שעות=31|דקות=30|שניות=0}}|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ללא סימון|תמונה=תבליט|תמונה נוספת=תבליט|סטייה אופקית=-20|סטייה אופקית נוספת=-20}}
{{ש}}
------------------
'''[http://madrichtiulim.blogspot.com/2012/05/blog-post_1127.html מפת אגן הניקוז של ים המלח]'''
}}
[[קובץ:גבישי מלח בים המלח.jpg|טקסט=ים המלח|ממוזער|גבישי מלח בים המלח]]
[[קובץ:סלעים בים המלח ב'.jpg|ממוזער|סלעים בים המלח]]
'''יַם הַמֶּלַח''' ({{שמע}}; ב[[אנגלית]]: '''The Dead Sea''', ב[[ערבית]]:{{הערה|ויליאם פראנסיס לינטש, '''מסע מחקר אל הירדן וים המלח''', עמ' 65, 105, 123, 228: "הערבים קוראים לים זה בשם 'בַּחר לוּט' (הים של [[לוט]]) ולעיתים 'בִּרכָּת לוּט' (ה[[בריכה]] של לוט)". ראו גם: [[ארמטה פיארוטי]], '''מנהגים ומסורות בארץ ישראל''', עמ' 61}} '''البحر الميت''', '''הים המת'''; מכונה גם '''ים המוות''') הוא [[אגם מלח]] חסר-מוצא ל[[ים]], הנמצא בתחום [[הבקע הסורי-אפריקני]] ובמרכזו עובר [[גבול ישראל-ירדן|הגבול בין ישראל לירדן]]. ריכוז ה[[מלח (כימיה)|מלחים]] בים המלח עומד על 34.2% – פי עשרה יותר מריכוז המלחים ב[[הים התיכון|ים התיכון]]. ריכוז גבוה זה נובע מכך שהאגם הוא טרמינלי (למי האגם אין שפך לשום מקום), והוא נמצא באזור בעל [[אקלים צחיח|אקלים מדברי]] חם ויבש המתאפיין בשיעורי [[התאיידות]] גבוהים. האגם הוא [[מקווה מים|גוף המים]] הרביעי במליחותו בעולם. הוא זוכה ל[[תיירות]] בין השאר בשל האפשרות המפורסמת לצוף בקלות על פני מימיו.

ים המלח מוכר כמקום הנמוך ביותר בעולם על פני היבשה{{הערה|המקום הנמוך ביותר בעולם ביבשה ובים הוא [[תהום צ'לנג'ר]]}} (תואר זה הפך לאחד משמותיו של ים המלח). בפועל ים המלח הוא אכן המקום היבשתי '''הגלוי''' הנמוך ביותר בעולם{{הערה|ראו גם בערך על [[קרחון דנמן]].}}.

החל מהמחצית השנייה של [[המאה ה-20]] נמצא מפלסו של האגם בירידה מתמדת בשל מאזן מים שלילי. הסיבות הן: הפחתה דרסטית בכמויות המים הנכנסות בשל שימוש נרחב במקורות המים הנשפכים אליו, שהחשוב שבהם הוא נהר [[הירדן]], ואידוי מוגבר בשל שאיבת המים לאידוי בבריכות בדרום האגן.

אגן ים המלח מורכב משני אגנים, דרומי וצפוני. עומקו הממוצע של האגן הצפוני הוא כ-200 מטרים וקרקעיתו ברום ממוצע 730 מתחת לפני הים. עומקו הממוצע של החלק הדרומי הייתה כעשרה מטרים בלבד טרם תהליך התייבשותו וקרקעיתו הייתה ברום של 401 מטרים מתחת לפני הים. בשל הירידה המתמשכת במפלס, התייבש החלק הדרומי של האגם, שהיה רדוד בהרבה מזה הצפוני. עם ייבושו של האגן הדרומי נבנו בו [[בריכת אידוי|בריכות לצורך אידוי]] המים והפקת [[אשלג]] וכימיקלים אחרים על ידי [[מפעלי ים המלח|מפעלי האשלג בישראל]] ו[[חברת האשלג הערבית]] הירדנית. לבריכות אלה נדרשת שאיבה בהיקף נרחב של מי האגם. שאיבת המים לבריכות היא בין הסיבות לירידתו של המפלס. גורם נוסף המשפיע הוא עלייה בתפיסת המים עם הפיתוח האזורי בעשרות השנים האחרונות. מאז הקמת סכר דגניה, הפעלת המוביל הארצי והטיית מי הירמוך לתעלת הע'ור, הוקמו [[סכר]]ים על כל האגנים המזרחיים הגדולים לצורך תפיסת מים לשתייה ולהשקיה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://magazine.isees.org.il/?p=16243|כותרת=הגורמים לירידה המואצת של מפלס ים המלח בעשרות השנים האחרונות}}}}{{הערה|שם=הערכת מצב|[[המשרד להגנת הסביבה]], [[משרד התשתיות הלאומיות]] ו[[מכון ירושלים לחקר ישראל]], [http://jiis.org.il/?cmd=publication.157&act=read&id=482 מסמך מדיניות - אגן ים המלח: הערכת מצב ומשמעויות לעתיד בתנאים של המשך ירידת מפלס הים], 2006}}.

קצב הירידה השנתי של מפלס מי הים בעשור האחרון הוא מעט יותר ממטר ל[[שנה]]. בשנת [[2012]] התגבר הקצב לכ-1.40 מטרים{{הערה|שם=ההידרולוגי|נתוני [[השירות ההידרולוגי]] על גובה מפלס ים המלח, ב-[http://www.eingedi.co.il/viewpage.asp?pagesCatID=2507&siteName=eingedi אתר האינטרנט של קיבוץ עין גדי]}}. ירידת המפלס גרמה לשינוי משמעותי בגבולותיו של האגם, וכתוצאה פחת שטחו בכ-35%. רוחבו של הים באגן הצפוני של ים המלח בנקודה המקסימלית הוא 18 [[קילומטר]]ים, [[אורך|אורכו]] כ-51 קילומטרים ו[[שטח]]ו בשנת [[2018]] היה כ-590 [[קילומטר רבוע|קילומטרים רבועים]]{{הערה|טבלאות המכון הגאולוגי. שטח הים בהתאם לגובה פני הים}}. ירידת המפלס המצטברת גורמת לשינויים גדולים באגן הים בהם: שינויים בלתי הפיכים בגוף המים באגן הצפוני, יצירת [[בולען|בולענים]], נסיגת חופים, פגיעה [[תשתית|בתשתיות]] (כבישים וגשרים) וב[[שמורת טבע|שמורות טבע]]{{הערה|שם=ים המלח - רשות המים}}.

לים המלח חשיבות רבה לתעשייה ולתיירות. הרכב מימיו שונה מזה של מי ים רגילים, וכולל ריכוז גבוה של [[מגנזיום]], [[סידן]] ו[[אשלגן]]. עובדה זו מנוצלת על ידי התעשייה הכימית בשטחי ישראל וירדן, בין היתר להפקת [[אשלג]], מגנזיום ותרכובות של [[ברום]].

נופי אגן ים המלח, החשיבות ההיסטורית של האתרים הנמצאים בסמוך לו, כגון [[מצדה]], [[עין גדי (יישוב עתיק)|עין גדי]], [[מכוור]] ו[[קומראן]], ההרכב הכימי המיוחד של מימיו והאקלים המיוחד השורר בו – כל אלה הפכו את ים המלח למוקד תיירות עולמי, ובפרט למרכז של [[תיירות מרפא]]. באזור נבנו אלפי חדרי מלון המרוכזים ב[[ירדן]], בפינה הצפון-מזרחית של האגם, ובישראל ב[[עין בוקק]] שעל חופי הבריכות באגן הדרומי.

מקור שמו של ים המלח הוא ב[[תנ"ך]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יד|ג}}, {{תנ"ך|במדבר|לד|ג}}, {{תנ"ך|במדבר|לד|יב}}, {{תנ"ך|דברים|ג|יז}}, {{תנ"ך|יהושע|ג|טז}}, {{תנ"ך|יהושע|יב|ג}}, {{תנ"ך|יהושע|טו|ב}}, {{תנ"ך|יהושע|טו|ה}}, {{תנ"ך|יהושע|יח|יט}}}}, שם הוא נזכר לעיתים גם בשמות '''יָם הָעֲרָבָה'''{{הערה|{{תנ"ך|דברים|ד|מט}}, {{תנ"ך|יהושע|ג|טז}}}} ו'''הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי'''{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|מז|יח}}, {{תנ"ך|זכריה|יד|ח}}}}.

==גאוגרפיה וגאולוגיה של אגן ים המלח==
{{מצגת
|רוחב=320
|כותרת=משקעי מלח לאורך חופי ים המלח
|יישור=שמאל
|
קובץ:DeadSeaIsrael6.jpg#תקריב של גביש מלח על חוף ים המלח
קובץ:Dead Sea, Jordan 02.jpg#משקעי מלח על החוף בגדה המזרחית
קובץ:מלחים בסביבות חוף ים המלח.jpg#משקעים מלחיים בסביבות חוף ים המלח, באזורי הנסיגה
קובץ:מלח על חוף ים המלח.jpg#החוף המלחי של ים המלח. חמי עין גדי
}}

ים המלח נמצא במרכזה של בקעה שהיא חלק ממערכת [[העתק|השברים הגאולוגיים]] של [[השבר הסורי-אפריקני]] והמקום היבשתי הגלוי הנמוך ביותר בעולם. הבקעה נמצאת בין [[מצוק ההעתקים]] של [[מדבר יהודה]] במערב ומצוקי [[מואב|הרי מואב]] ממזרח. המצוקים הגבוהים מבותרים על ידי [[קניון (גאולוגיה)|קניונים]] עמוקים, שבהם זורמים מי הגשמים לימה. תופעה זו בולטת בקרבת ים המלח עקב הפרשי הגבהים הגדולים בחתך אופקי קצר יחסית. במרכז הים עובר הגבול בין ישראל וירדן.

אזור ים המלח פעיל מבחינה גאולוגית בשל מפגש שני [[טקטוניקת הלוחות|לוחות טקטוניים]]: [[הלוח הערבי]] ו[[הלוח הלבנטיני]] שהוא חלק מ[[הלוח האפריקאי]]. [[בקעת ים המלח]] "יושבת" על שני הלוחות. שני הלוחות נעים צפונה, אך הלוח הערבי (ממזרח לבקע) נע במהירות של כ-5 [[מילימטר]]ים לשנה בעוד שהלוח הלבנטיני (ממערב לבקע) נע כ-1 מילימטר בשנה. ההפרש בין תנועת הלוחות יצר מצב בו הלוח בצד המזרחי נע במשך הזמן 105 קילומטרים צפונה ביחס לצדו המערבי. בעקבות תזוזת הלוחות מתרחשות תכופות [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] באזור.

[[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] של ים המלח משתרע על שטח של כ-43,000 קילומטרים רבועים{{הערה|נתון לפי [[רשות המים]], או 40,650 קילומטרים רבועים לפי [[האנציקלופדיה העברית]]}}. ב[[אגן הניקוז]] נהרות זורמים כמו [[הירדן]], [[הירמוך]], [[נחל ארנון|ארנון]] ואחרים, ומעיינות גדולים, למשל [[מקורות הירדן]] ו[[עינות צוקים]]. נחלי אכזב מובילים אליו שיטפונות, למשל [[נחל הערבה]] ונחלים ממזרח וממערב.

לים המלח שני אגנים: האגן הצפוני ובו נמצא הים והאגן הדרומי שבו נמצאות בריכות האידוי של [[מפעלי ים המלח]] בישראל ו[[חברת האשלג הערבית]] בירדן. עד [[1976]] היו שני האגנים מחוברים כגוף מים אחד באזור הנקרא [[לשון ים המלח]]. באגן הצפוני יש גוף מים עמוק (בעומק ממוצע של 200 מטרים; קרקעית הים באגן הצפוני היא שטוחה ברום 730 מטרים מתחת לפני הים) ובאגן הדרומי היה גוף מים רדוד (בעומק ממוצע של 9 מטרים; ברום 401 מטרים מתחת לפני הים) שהתייבש. עם ירידת מפלס הים נחשפה [[קרקעית הים]] באגן הדרומי ונבנו בו בריכות המפעלים. הלשון הוא אזור הנמצא בין שני האגנים והיה בעבר [[חצי אי]] בים. קצהו הצפוני נקרא כף קוסטיגן על שם החוקר האירי [[כריסטופר קוסטיגן]] אשר חקר את הימה בשנת [[1835]] וקצהו הדרומי-מערבי כף מולינה על שם קצין ימייה בריטי, [[תומאס הווארד מולינה]], שחקר את האזור בשנת [[1847]].

ים המלח מוגדר "אגם טרמינלי". למים המתנקזים אליו אין מוצא טבעי פרט להתאיידות. מפלס הים הוא תוצאה של מאזן בין כמות המים הנכנסת אליו וכמות המים המתאדה והנשאבת נטו ממנו. באמצע המאה הקודמת החל תהליך מואץ של הטיית מקורות המים מאגן ההיקוות של ים המלח. בנהרות היורדים לים הוקמו מפעלי מים גדולים לטובת צריכת המים בישראל, ירדן וסוריה. מפעלי המים של המדינות באגן ההיקוות לקחו למעלה ממיליארד ורבע [[מטר מעוקב|מטרים מעוקבים]] של מים שזרמו לים המלח{{הערה|שם=ים המלח - רשות המים|[http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Dead-Sea/Pages/default.aspx?P=print ים המלח], באתר [[רשות המים]]}}. נהר הירדן, למשל, מזרים 40–100 [[מיליון|מיליוני]] מטרים מעוקבים בשנה וסך כניסות המים לים (ללא התמלחת של המפעלים הכימיים) מגיעות ל-350–400 מיליוני מטרים מעוקבים בשנה. פעולות המדינות השותפות באגן לעצירת כניסת המים לים, המשך ההתאיידות הגדולה ממנו ושאיבת המים לאיוד בבריכות המפעלים (בניכוי החזרת תמלחת), גרמו לירידה מואצת של מפלס הים. מאז [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], ירד מפלס הים ב-35 מטר ושטח הים הצטמצם בשליש והגיע ל-605 קילומטרים רבועים. נכון לתחילת [[2013]] מפלס המים הוא כ-430 מטרים מתחת לפני הים, אך הוא משתנה כל העת{{הערה|שם=ההידרולוגי}}.

=== כיכרות ים המלח ===
האזורים הנמצאים בשתי קצוותיו של ים המלח נקראים בשם: '''כיכרות''' משום ששטחם נראה כמו מישור בצורת חצי עיגול מוקף הרים. הקצה הצפוני נקרא בשם: "[[כיכר הירדן]]" ואילו קצהו הדרומי נקרא בשם: "[[כיכר סדום]]".

==מליחות==
{{הפניה לערך מורחב|מי ים המלח}}

[[מי ים המלח]] [[מלח (כימיה)|מלוחים]] מאוד. בשנת [[2002]] היה שיעור מליחותם 34.2% (342 [[גרם|גרמים]] ל[[ליטר]]). האגם הוא [[מקווה מים|גוף המים]] הרביעי במליחותו בעולם, אחרי [[אגם ונדה]] ב[[אנטארקטיקה]] (35%), [[לגונת גאראבוגאזקול]] ב[[טורקמניסטן]] (35%) ו[[אגם עסל]] ב[[ג'יבוטי]] (34.8%). בנוסף להם קיים גם גוף מים קטן מאוד, [[אגם דון חואן]], בעל שיעור מליחות גבוה יותר (44%). היסודות השכיחים במי הים לפי סדר שכיחותם הם [[כלור]], מגנזיום, נתרן, סידן, אשלגן וברום{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אברהם סטרינסקי|שם=אגם ים המלח: הנביעה הגדולה בעולם|מו"ל=[[המכון למדעי כדור הארץ]]|עמ=35–52|שנת הוצאה=2005|קישור=https://earth.huji.ac.il/sites/default/files/earth/files/vol1_03.pdf}}}}. שיעור המליחות בים עלה במשך תקופת ירידת המפלס. השיעור בשנים [[1959]]{{כ}}–[[1960]] היה 32%. ישנם הבדלים בין ריכוזי המלחים בשכבות המים השונות. במים עמוקים יותר הצפיפות והמליחות גבוהים יותר. עד השנים [[1978]]–[[1979]] הייתה יציבות במשך מאות בשנים במבנה שכבות המים. החל בשנה זו יש היפוך (ערבוב) שנתי של מי הים. ההיפוך במי הים נובע כנראה מהיעלמות השכבה העליונה המדוללת של מי ים כתוצאה מירידת כניסות המים לאגם. כתוצאה מעליית הצפיפות והמליחות חלה עלייה בשקיעה של מלחים בים. לפי אומדן יש שקיעה של 10 [[סנטימטר]]ים מלח לקרקעית הים כל שנה{{הערה|[[הבנק העולמי]] [http://siteresources.worldbank.org/INTREDSEADEADSEA/Resources/Tahal_Initial_Final_Report_August_2011.pdf דו"ח של המכון הגאולוגי ותה"ל על ים המלח, הוגש לבנק העולמי באוגוסט 2011]{{קישור שבור|9.11.2020}} {{אנגלית}}}}. כמויות המלחים הגבוהות במי הים גורמות לתופעת הציפה על פני הים. הריכוז הגבוה של מלחי האשלג, הברום והמגנזיום במי הים, ביחד עם שעורי האידוי הגבוהים באזור, מסייעים לתהליכי הייצור של תרכובות אשלג וברום ומתכת המגנזיום במפעלים הכימיים בדרום האגן. הרכב המלחים בים ורמת קרינת השמש באגן מסייעים בתהליכים רפואיים ומהווים בסיס לתיירות המרפא שהתפתחה סביב הים.
{| class="wikitable"
! colspan="3" |הרכב מומסים '''עיקרי''' במי ים המלח (גרם לליטר)
|-
!
!ים המלח{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054746:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.weizmann.ac.il/sci-tea/Brombook/pdf/chapter2%20.pdf|הכותב=|כותרת=Bromine from the Dead Sea|אתר=|תאריך=}}}}
![[מי ים|מי ים רגילים]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=A.G. Dickson & C. Goyet|שם=Handbook of methods for the analysis of the various parameters of the carbon dioxide system in sea water|מו"ל=ORNL/CDIAC-74|שנת הוצאה=1994}}}}
|-
|[[כלור]] (<math>\ \mathrm {Cl^-}</math>)
|208
|19.4
|-
|[[מגנזיום]] (<math>\ \mathrm {Mg^{+2}}</math>)
|39.2
|1.27
|-
|[[נתרן]] (<math>\ \mathrm {Na^+}</math>)
|39
|10.7
|-
|[[סידן|סידן (<math>\ \mathrm {Ca^{+2}}</math>)]]
|17
|0.42
|-
|[[אשלגן]] (<math>\ \mathrm {K^+}</math>)
|7
|0.4
|-
|[[ברום]] (<math>\ \mathrm {Br^-}</math>)
|5
|0.07
|-
|[[סולפט|גופרה]] (<math>\ \mathrm {SO_4^{-2}}</math>)
|0.5
|3.6
|-
|[[ביקרבונט|דו-פחמה]] (<math>\ \mathrm {HCO_3^{-}}</math>)
|0.23{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054746:3|{{צ-ספר|מחבר=מירי קסנר|שם=הברום ותרכובותיו|מו"ל=מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים|שנת הוצאה=התשנ"ג, 1993}}}}
|0.1
|}

== אקלים ==
[[קובץ:חוף ים המלח בעין בוקק.jpg|ממוזער|חוף ים המלח ב[[עין בוקק]]]]
באגן ים המלח שורר [[אקלים]] מיוחד המתבטא בטמפרטורות גבוהות, היעדר [[משקעים]], שיעור [[התאיידות]] גבוה, [[לחות]] גבוהה, [[לחץ ברומטרי]] גבוה ו[[קרינה]] נמוכה מסוגים מיוחדים. התנאים המיוחדים באגן נוצרו כתוצאה ממיקומו הגאוגרפי, היות קרקעיתו נמוכה מאוד מתחת לפני הים ומיקומו בעמק הנמצא ב[[צל הגשם]] (בצל [[הרי יהודה]]). כיוון הגעת המשקעים בעונות הגשומות באזור הוא ממערב. האקלים באגן הושפע בעשרות השנים האחרונות מירידת המפלס של ים המלח והצטמצמות שטח פניו. ירידת המפלס גרמה לירידה בולטת בשיעור הלחות באוויר ובעלייה בקצב ההתאיידות מפני הים ומבריכות האידוי בדרום האגן. האקלים באגן גורם לקצב התיישבות איטי של בני אדם ביישובים שמסביב לים, למרות התפתחות כלכלית מואצת, ולהעדפת העובדים לגור בגב ההר משני צדדי האגן. האקלים תורם להתפתחות הענפים הכלכליים המרכזיים של האגן – התעשייה והתיירות. קצב האידוי המהיר והיעדר משקעים מסייעים לתהליך הייצור של כימיקלים במפעלים הכימיים בדרום האגן. הרום הנמוך של הים, הלחץ הברומטרי הגבוה ושיעור הקרינה הנמוך של אור באורכים מיוחדים שנובע מכך, יש לו השפעות רפואיות וגורם לעידוד תיירות רפואית ביחד עם התכונות המיוחדות של מי הים. האקלים המיוחד באגן גורם גם להיווצרות תנאי [[אקלים טרופי]] למחצה ונוכחות של [[צומח|צמחים]] ו[[בעלי חיים]] הנמצאים בדרך כלל באזורים דרומיים יותר.
{{אקלים
|שנה_מקס=31
|שנה_מינ=22.7
|שנה_משק=41.9
|ינו_מקס=20.9
|פבר_מקס=22.3
|מרץ_מקס=25.8
|אפר_מקס=30.1
|מאי_מקס=34.9
|יונ_מקס=38.3
|יול_מקס=40.7
|אוג_מקס=39.8
|ספט_מקס=37.0
|אוק_מקס=32.8
|נוב_מקס=27.1
|דצמ_מקס=22.2
|ינו_מינ=13.4
|פבר_מינ=14.9
|מרץ_מינ=17.8
|אפר_מינ=21.4
|מאי_מינ=25.4
|יונ_מינ=28.4
|יול_מינ=30.5
|אוג_מינ=30.7
|ספט_מינ=28.9
|אוק_מינ=25.7
|נוב_מינ=20.0
|דצמ_מינ=14.9
|ינו_משק=7.8
|פבר_משק=9
|מרץ_משק=7.6
|אפר_משק=4.3
|מאי_משק=0.2
|יונ_משק=0
|יול_משק=0
|אוג_משק=0
|ספט_משק=0
|אוק_משק=1.2
|נוב_משק=3.5
|דצמ_משק=8.3
|מקור=ערכי טמפרטורה רב שנתיים – 1995–2009{{הערה|[http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/163FFF5E-ACA3-403F-91AF-5FFA16ED9297/0/TemperatureStation.pdf אתר השירות המטאורולוגי, משרד התחבורה]{{קישור שבור|9.11.2020}}}}'''
|מיקום=ים המלח}}

==היווצרות ים המלח==
{{ערך מורחב|בקע ים המלח}}
[[קובץ:Greatrift.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[צילום לוויין]] של [[נאס"א]] שבו נראה חלקו הצפוני של [[הבקע הסורי-אפריקני]]. בתמונה: [[חצי האי סיני]], [[מפרץ סואץ]], [[מפרץ אילת]] – [[עקבה]], הערבה, ים המלח, עמק [[בקע הירדן]] ו[[הים התיכון]]]]
[[קובץ:Great Rift Valley map-he.svg|ימין|ממוזער|250px|מפת [[הבקע הסורי-אפריקני]]: [[הלוח הערבי]] ו[[הלוח האפריקני]]]]
בתחילה היה במקומה של [[בקעת הירדן]] עמק רחב ושטוח, שנוצר לאחר התרוממות הרי ארץ ישראל. העמק היה גבוה ממפלס [[הים התיכון]] והיה מלא [[מים מתוקים]]{{הערה|Picard L. Structure and evolution of Palestine : with comparative notes on neighbouring countries, Hebrew University, Jerusalem 1943 {{אנגלית}}}}. היווצרות [[בקע ים המלח]] קשורה ל[[טקטוניקת הלוחות|פעילות טקטונית]] שמתבטאת בתנועה של הלוחות של אפריקה וערב. הבקע נמצא באזור הגבול בין הלוחות והוא אזור-[[שבר גאולוגי|שבירה גאולוגי]]. החל מתקופת ה[[מיוקן]] העליון (לפני כ-17 מיליון שנה) בה התרחשה תנועת הלוחות, [[הלוח הערבי]] הנמצא בצדו המזרחי של הבקע נע צפונה 105 קילומטרים ביחס ל[[הלוח האפריקני|לוח האפריקני]] (ו[[הלוח הלבנטיני]] הצמוד אליו הכולל את סיני, ארץ ישראל ולבנון). בין הלוחות שקעה קרקעית הבקע שהתמלאה עם הזמן ב[[סלע משקע|סלעי משקע]]. הבקע מאופיין בקיום "בורות" (בקעים קטנים יחסית דמויי מעוין) שנמצאים במקומות מסוימים לאורכו. העמוק ביניהם הוא ים המלח. שורה של [[העתק]]ים תוחמים את שולי הבקע ויוצרים את מצוק ההעתקים היורד אל הבקע בסדרת שברי מדרגות. סך ההעתקה האנכית הכוללת של אגן ים המלח היא בסדר גודל של קילומטרים. על פי הערכת חוקרים עומק אגן ים המלח מגיע ל-6–8 קילומטרים בצפון הים ו-12 קילומטרים בדרומו. קטעים מסוימים בקרקעית הבקע, בים המלח ובים כנרת, עדיין בתהליך תנועה. כתוצאה מכך יש בבקע פעילות טקטונית מתמשכת ותופעות של [[רעידות אדמה]] המרוכזות באגן הצפוני של ים המלח.

לאחר היווצרות הבקע בתקופת ה[[מיוקן]] העליון, הייתה נוכחות של מי ים בבקע (כתוצאה מחיבורו ל[[הים התיכון|ים התיכון]] דרך [[עמק יזרעאל]], והיווצרות לגונה הנקראת על ידי החוקרים בשם לגונת סדום) שנמשכה עד תקופת ה[[פליוקן]] (1.8–5 מיליון שנים). בתקופה זו הושקעו המלחים המרכיבים את [[הר סדום]]. ב[[פליסטוקן]] המוקדם לפני כ-3–3.5 מיליון שנים נותק הבקע מהים. גוף המים הראשון שהתקיים לאחר ניתוק לגונת סדום מהים מכונה "אגם עמורה" והתקיים כנראה עד תחילת תקופת הקרח האחרונה לפני כ-70,000 שנים. רוב רובה של [[תצורת עמורה]] שהורבדה מאגם עמורה קבור בתת–הקרקע, ורק חלקה העליון ביותר מבצבץ אל פני השטח במקומות מסוימים לאורך הבקע. בימה שנוצרה החלו לשקוע משקעים אגמיים (נקראים תצורות עמורה, חלק מ[[חבורת ים המלח]]){{הערה|[http://www.adssc.org/sites/default/files/רבקין%20וחוב.pdf ריבקין, גינתי ואבני, '''גאולוגיה והתפתחות הנוף בערבה הצפונית''']{{קישור שבור|24.10.2019}}}}. במשך הזמן השתנו המשקעים בגלל גורמים אקלימיים ועונתיים והחלו להופיע משקעי [[תצורת הלשון]] האגמיים הנקראים [[חוואר הלשון]].

ים המלח עצמו הוא שריד קטן לימה הגדולה – [[ימת הלשון]], שהשתרעה מ[[חצבה]] ב[[הערבה|ערבה]] עד ל[[הכנרת|ים כנרת]]. תחילתה לפני 70,000 שנה. הימה הייתה דומה בתמלחות שלה לתמלחות ים המלח היום. ימת הלשון הגיע לשיאה (כ-170 מטר מתחת לפני הים, או כ-260 מטר מעל מפלס ים המלח) לפני 25,000 שנה. היא הצטמקה סופית לפני 15,000–17,000 שנה כתוצאה משינויים קיצוניים באקלים. עקבות הצטמצמות הימה ניכרות היטב בסימני החופים הקדמונים במדרגות ההרים היורדים אל האגן, המעידים על המפלסים השונים של פני ימת הלשון בתקופות השונות. ההרכב הכימי של התמלחת בים המלח הוא תוצאה של התאדות מי הימה, השקעת [[גבס]] ו[[מלח (כימיה)|מלח]] וריאקציה עם סלעי הסביבה ליצירת [[דולומיט]] והמסת [[הליט]] ([[מלח בישול]]) במשך תקופת קיום הים בצורתו הנוכחית.
{{-}}

==שינויי מפלס ים המלח וצורתו לאורך ההיסטוריה==
[[קובץ:חוף ים המלח.JPG|שמאל|ממוזער|200px|מבט מלמעלה אל חוף ים המלח. ניתן לראות בבירור את הנסיגה]]
{{ערך מורחב|ירידת מפלס ים המלח}}
מפלס המים בים המלח נמדד ברציפות החל משנת 1930, אז עמד על 390 מטרים מתחת לפני הים. שחזור המפלס לאורך ההיסטוריה מראה כי הוא עבר שינויים רבים.

מפלס המים בים המלח מושפע מכמויות הכניסה והיציאה של מים לים ושקיעת מלחים בקרקעיתו (כעשרה סנטימטרים בשנה). בין מקורות הכניסה של מים לים נמנים הזרימה בנהר הירדן, זרימת מי מעיינות (ובכלל זה מעיינות תת-קרקעיים{{הערה|{{סרטונים}} [http://www.youtube.com/watch?v=MHLiobkTUd0 צלילת מחקר לקרקעית ים המלח] - תיעוד של משלחת מחקר, מראה המעיינות התת-ימיים בים המלח; בערוץ של [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]] באתר [[יוטיוב]],{{כ}} 24 בספטמבר 2011}}) ונחלים אחרים, גשם, [[שיטפון|מי שיטפונות]] והזרמת [[תמלחת]] של מפעלי האשלג בישראל ובירדן. יציאת מים כוללת [[התאיידות]] ושאיבת מי ים על ידי המפעלים הכימיים.

שקיעת המלחים בים (בהיקף של עשרה סנטימטרים לשנה) מתרחשת כתוצאה מעליית שיעור המליחות של המים והזרמת תמלחת לים. בעבר הושפעו כניסת ויציאת מים אל הים וממנו רק מהתנאים הטבעיים ששררו באגן ההיקוות של הים. בתקופות בהן נרשמה עלייה במשקעים באגן ושרר מזג אוויר קריר יותר נטה המפלס לעלות, ובתקופות חמות ושחונות יותר נרשמה בו ירידה. אומדנים של מפלס ים המלח מאז [[המאה ה-12]] שנעשו במחקרים ביוזמת [[הרשות הממשלתית למים ולביוב]], וכן מספר מחקרים שביצע חוקר המערות [[עמוס פרומקין]] במערות הר סדום, מראים כי בשנים גשומות וקרות יותר היה מפלס ים המלח גבוה יותר.

פרופ' [[עמוס פרומקין]], גאולוג וחוקר מערות ידוע, הצליח לשחזר את המפלס של ים המלח בנקודות שונות לאורך ההיסטוריה החל מן [[התקופה הכלכוליתית]] באלף הרביעי לפנה"ס ועד למאה ה-20 לסה"נ. לשם כך הוא נעזר בדגימות פחמן 14 של ענפים שנסחפו אל תוך מערות בהר סדום, בניתוח מבנה המערות עצמם ובממצאים ארכאולוגיים שנמצאו לאורך חופי ים המלח.{{הערה | יואל אליצור ועמוס פרומקין במאמר משנת 2002 "[ מפלס ים המלח בתנ"ך https://daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=504 ] }}

מן הממצאים שהוצגו במחקר של פרומקין מצטיירת התמונה הבאה:

4000–2000 לפנה"ס: מפלס גבוה משך מרבית האלפים הרביעי והשלישי לפנה"ס אשר נע סביב 370–380 מטרים מתחת לפני הים. תקופה זו מקבילה ל[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה קדומה|תקופת הברונזה הקדומה]].

2000–1500 לפנה"ס: ירידה חדה במפלס בסביבות 2000 לפנה"ס. המפלס היה נמוך יותר מ-390 מטרים מתחת לפני הים. לא ידוע עד כמה. בתנאים אלו האגן הדרומי של ים המלח היה כנראה יבש. המפלס הנמוך נשמר עד סביבות שנת 1500 לפנה"ס. תקופה זו מקבילה ל[[תקופת הברונזה התיכונה]].

1500–1200 לפנה"ס: המפלס עלה סביב 1500 לפנה"ס והתייצב על כ־380 מטרים מתחת לפני הים במשך כשלוש מאות שנה עד סביבות 1200 לפנה"ס. במפלס זה האגן הדרומי של ים המלח הוצף שוב והוא היה גבוה יותר מן המפלס שנמדד בראשית המאה ה-20. תקופה זו מקבילה ל[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]].

1200–100 לפנה"ס: המפלס ירד שוב ונע סביב 400 מטרים מתחת לפני הים. האגן הדרומי של ים המלח ככל הנראה התייבש. תקופה זו מקבילה ל[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]] ול[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]].

[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] וחלק מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] (משנת 200 לפנה"ס עד 400 לספירה) היו תקופות לחות. בתקופה זו עלה מפלס ים המלח בכ-70 מטר, ובמשך רוב התקופה היה גבוה בכ-100 מטר מגובהו ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]]. מצר הלשון וחלק מהלשון היו מכוסים מים{{הערה|[[אריה איסר]] ויהודה גוברין, "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/61067.html שינויים אקלימיים ומדבור הנגב בסוף התקופה הביזנטית]"{{קישור שבור|9.11.2020}}, [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 61 ספטמבר 1991}}. קליין, שחקרה את שינויי מפלס ים המלח גם בדרך של השוואת היחס בין המשקעים לבין [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]], הסיקה גם היא כי מפלס ים המלח היה גבוה בתקופה הרומית בכ-100 מטר בהשוואה למפלס הנוכחי או לקדום יותר, והגיע עד 330 מטר מתחת לפני הים{{הערה|שם=klain|C. Klein, Morphological Evidence of the Lake Level Changes: Western Shore of the Dead Sea, 32 Israel Journal of Earth Sciences, 31, pp. 67-94 (1982) {{אנגלית}}}}. עדות אפשרית נוספת להיות מפלס ים המלח בתקופה הרומית-ביזנטית גבוה יותר ממפלסו הנוכחי היא [[מפת מידבא]] (ראה להלן פרק היסטוריה) שבה מצוירת הימה ללא ה"לשון". לפי מפלס ים המלח המשוער, בזמן חיבור המפה ([[המאה ה-6]] – [[המאה ה-7]]) אכן הייתה תקופה גשומה{{הערה|אברהם זהבי, סביבת ים המלח במפת מידבא, כתב עת [http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/kivunim/Pages/default.aspx קיוונים אקדמאיים], [[מכון מופ"ת]]}}. בתחילת התקופה של ה[[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|כיבוש המוסלמי]] במאה השמינית לספירה התחילה תקופת יובש ופני הים ירדו לכ-400 מטר מתחת לפני הים. בתחילת [[המאה העשירית לספירה]] החלה שוב תקופה לחה יותר שנמשכה כמה מאות שנים שבה עלו פני הים בכשלושים מטר.

מהמחצית השנייה של המאה העשרים החל האדם להשפיע על מפלס הים. תפיסת מי הנהרות והמעיינות הזורמים לים בידי המדינות השותפות לאגן ההיקוות גרמו להשפעה ניכרת על ירידת המפלס, המצטברת בקרוב לארבעים מטרים מאז [[שנות החמישים של המאה העשרים]]. הירידה המצטברת במפלס גורמת לשינויים גדולים באגן הים ביניהם: שינויים ניכרים בגוף המים של האגם באגן הצפוני, יצירת [[בולען|בולענים]], נסיגת חופים, פגיעה בתשתיות (כבישים וגשרים) ובשמורות טבע. יש כמה אומדנים לגבי הנזקים הנגרמים בעקבות ירידת המפלס וקיים ויכוח בין כלכלנים לגבי שיטת החישוב של נזקי הפגיעה בסביבה עקב ירידת המפלס. יש המחשבים רק את הנזקים המוחשיים הנגרמים לתשתיות ונסיגת החופים המגיעים לכמה עשרות מיליוני דולר בשנה ויש המחשבים גם את הנזקים הלא מוחשיים בנוף ובסביבה ומגיעים להיקף של כמה מאות מיליוני דולר לשנה.

[[קובץ:The Dead Sea 1972-2011 - NASA Earth Observatory.jpg|ממוזער|centre|500px|<center>השוואת מראות ים המלח מהחלל: משמאל לימין 1972, 1989, 2011{{הערה|[http://earthobservatory.nasa.gov/IOTD/view.php?id=77592 The Dead Sea 1972-2011 - NASA Earth Observatory, April 6, 2012] {{קישור שבור|9.11.2020}}{{אנגלית}}}}</center>]]
[[קובץ:ים המלח בקיץ.jpg|ממוזער|חוף ים המלח ממערב]]

===תוכניות תעלת הימים והטיפול בנושא מפלס הים===
[[קובץ:DeadSeaSinkhole.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בולען]] שנפער כתוצאה מירידת מפלס מי הים]]
{{ערך מורחב|תעלת הימים}}
לאורך השנים הועלו הצעות למיזמים שונים הקשורים לירידת המפלס. רובם של המיזמים הללו נכללים בהגדרה הכוללת "[[תעלת הימים]]". אחת המטרות בתעלה מתוכננת עליה מדובר בתוכנית היא ייצוב מפלס הים, ואולי גם העלאתו. קיימות תוכניות רבות שביניהן ניסיון לשחזור זרימת המים בנהר הירדן וכוונה להביא מי-ים מ[[הים התיכון]] או מ[[ים סוף]], וכן [[תמלחת]] ממפעלי התפלה. זאת באמצעות מנהרות, צינורות ותעלות שתגענה מצפון, מערב ודרום.

אחת התוכניות היא תוכנית "תעלת ים סוף-ים המלח", אשר נבדקה על ידי צוות משותף של ישראל, ירדן ו[[הרשות הפלסטינית]] בעזרת [[הבנק העולמי]]. הבדיקה החלה בשנת 2007 ודוחות הבדיקה הוגשו בשלהי [[2012]]{{הערה|[http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/COUNTRIES/MENAEXT/EXTREDSEADEADSEA/0,,contentMDK:21827416~pagePK:64168427~piPK:64168435~theSitePK:5174617,00.html Red Sea - Dead Sea Water Conveyance Study Program] - הדוחו"ת הסופיים של בדיקת תעלת הימים והאלטרנטיבות שלה על ידי צוותים של הבנק העולמי, ינואר 2013 {{אנגלית}}, {{עברית}}}}. ב-9 בדצמבר 2013 חתמו ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית על הסכם לחלוקת מים חדש הקשור להקמת מתקן התפלת מי ים באזור עקבה. במסגרת ההסכם מתוכנן קו צינור מעקבה לים המלח שיוביל את התמלחת של מתקן ההתפלה למפרץ הלשון המזרחי. הזרמת כ־100 מיליון מ"ק לשנה תמלחת תהיה חלק משלב הניסוי (פיילוט) של תעלת הימים כפי שתוכננה על ידי הבנק העולמי.

התוכנית מעלה חששות של אנשי סביבה בקשר לאפשרות של שינויים שיתרחשו בים המלח בעקבות ערבוב מי הימים, הפרעות לסביבה הימית ב[[מפרץ אילת]] וחשש לזיהום ה[[אקוויפר]] בעמק [[הערבה]]. מסקנות הבדיקות של החוקרים מטעם הבנק העולמי הן:{{הערה|דורון מרקל, [http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Dead-Sea/Pages/Led-peace.aspx מובל השלום ממפרץ אילת לים המלח (RSDS) - בדיקת היתכנות, 2013]}}
# הנזק שיגרם לסביבה במפרץ אילת יהיה לא משמעותי אם מיקום שאיבת המים יתוכנן כראוי{{הערה|[[הבנק העולמי]] [http://siteresources.worldbank.org/INTREDSEADEADSEA/Resources/Thetis_Draft_Final_Report_30_April_2011.pdf דו"ח צוות המומחים על הים האדום - מפרץ אילת, עמוד 5 - הוגש לבנק העולמי באפריל 2011]{{קישור שבור|9.11.2020}} {{אנגלית}}}}.
# לא יהיו שינויים בים המלח עד הזרמה של 400 מיליוני מטרים מעוקבים בשנה למפרץ הלשון המזרחי{{הערה|שם=תה"ל|[[הבנק העולמי]] [http://siteresources.worldbank.org/INTREDSEADEADSEA/Resources/Tahal_Initial_Final_Report_August_2011.pdf דו"ח של המכון הגאולוגי ותה"ל על ים המלח, עמוד 5 - הוגש לבנק העולמי באוגוסט 2011]{{קישור שבור|9.11.2020}} {{אנגלית}}}}.
# הסכנה לזיהום האקוויפר בעמק הערבה תהיה קטנה אם ה[[מובל]] יתוכנן ויבנה בהתאם לסטנדרטים גבוהים של מובלים באזורים סייסמיים רגישים{{הערה|[[הבנק העולמי]] [http://siteresources.worldbank.org/INTREDSEADEADSEA/Resources/Feasibility_Study_Report_Summary_HE.pdf דו"ח בדיקת היתכנות סופי של מומחי הבנק העולמי, עמודים 39–40 - הוגש לממשלות בספטמבר 2012]{{קישור שבור|9.11.2020}}}}.
# יש צורך לבנות את התעלה בשלבים על מנת למזער הסיכונים. בדו"ח הבנק יש הצעה לפרויקט ניסוי גדול לבדוק את השפעות התוכנית.
# הפרויקט הוא כלכלי אם לוקחים בחשבון יתרונות הנובעים מאיזון ים המלח. ההיתכנות הפיננסית מחייבת השתתפות הון בינלאומי בתנאים מועדפים ופתרונות יצירתיים ליצירת הכנסות לתעלת הימים מפעילות המפעלים בים המלח והתיירות לאזור.

יש חוקרים{{הערה|איתי גבריאלי, [http://magazine.isees.org.il/Files/Articles/107.pdf סיכום רב–שיח בנושא שיקום ים המלח], ינואר 2011{{קישור שבור|24.10.2019}}}} הסוברים כי ערבוב מי ים ו[[מים מתוקים]] עם [[מי ים המלח]] עלול לשנות באופן בלתי הפיך את הרכב מי ים המלח ולגרום לתופעות שליליות כמו הלבנה או האדמה של הים. החוקרים מציעים להימנע בכלל מטיפול בנושא המפלס. במצב זה תיעצר מגמת הירידה בשיווי משקל חדש במפלס ים ברום של 550 מטרים מתחת לפני הים, מה שיקרה בעוד 100–150 שנה. שטח הים במפלס זה יהיה 450 קילומטרים רבועים. יש הטוענים שהרכב הים משתנה כבר היום בצורה לא הפיכה על ידי ירידת המפלס ועליית המליחות של הים, הזרמת כמויות גדולות של תמלחת על ידי המפעלים הכימיים וחדירת מי ביוב ומים מליחים לים מאפיק הירדן ומקורות אחרים. נוסף על כך, מתוכננת הזרמה של המלח מקציר המלח בבריכה 5. הבאת מי ים יכולה לאזן במידה מסוימת את השינוי המתרחש היום בים.

==היסטוריה==
[[קובץ:John Martin - Sodom and Gomorrah.jpg|ימין|ממוזער|250px|מהפכת [[סדום ועמורה]], [[ג'ון מרטין (צייר)|ג'ון מרטין]]]]
[[קובץ:Stone Mask Nahal Hemar Cave.JPG|שמאל|ממוזער|220px|מסכת אבן ממערת [[נחל חימר]], התקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב', העתק, [[המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס]]]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Masada (1).jpg|250px|שמאל|ממוזער|[[מצדה]]]]
[[קובץ:Machaerus Panorama.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מכוור]]. ברקע: ים המלח]]
[[קובץ:Madaba Map reproduction.jpg|250px|ממוזער|[[מפת מידבא]]. המאה השישית-שביעית לספירה. ים המלח ללא הלשון במרכז המפה, עם שתי סירות מטען.]]
[[קובץ:Madaba BW 9 THERMA KALLIROIS highlighted.jpg|250px|ממוזער|סירת מטען שטה בים המלח, פרט ממפת מידבא]]
על אף שאגן ים המלח היה על ציר [[נדידת האדם הקדמון]] מ[[אפריקה]] ל[[אסיה]] במהלך [[התקופה הפלאוליתית]], לא התגלו באזור אתרים מתקופה זו. התנאים הטבעיים של ימה מלוחה חסרת חיים עם תנאי אקלים קשים והיעדר מקורות מים רבים הגבילו את התיישבות האדם. היישובים הקדומים שהתגלו הם ליד המעיינות הגדולים באזור{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|ים המלח מתייבש - וחושף את סודותיו|1.10412698|26 בנובמבר 2021}}}}.

אזור ים המלח יושב החל מסוף [[התקופה האפיפלאוליתית]] וביתר שאת מראשית [[התקופה הנאוליתית בארץ ישראל|התקופה הנאוליתית]]. האתר המרכזי של ההתיישבות היה סביב המעיינות בצפון הים באזור [[יריחו]]. בחפירות ארכאולוגיות התגלו ב[[תל יריחו]] כפר של [[ציידים-לקטים]] מ[[התרבות הנאטופית]] ומעליו שרידי התרבויות החקלאיות הראשונות מהתקופה הנאוליתית. יריחו הנאוליתית הייתה כפר גדול וחשוב בגודל של כ-40 [[דונם]] כבר לפני כ-11,000 שנים, שכלל [[מגדל יריחו|מגדל מרשים]] ותרבות עשירה. היישוב נחשב במשך שנים רבות לעיר, אחת הערים הקדומות בעולם, אך גישה זו אינה מקובלת עוד בראשית המאה ה-21. [[שכבה ארכאולוגית]] חשובה נוספת היא מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] מהאלף ה-4 לפנה"ס שבה הייתה נדידה של תושבים חדשים מבחוץ שהתיישבו בעיר.

בדרום האגן התגלו במערה ב[[נחל חימר]] ממצאים מ[[התקופה הנאוליתית]] הקדם קרמית ב', בני כ-10,000 שנה: פסלים, מסכות, חרוזי עץ, חוטים, בדים, מחצלות אטומות ב[[אספלט]] וגולגולות אדם מצופות באספלט הנקראות "[[גולגולת מכוירת|גולגולות מכוירות]]". המערה שימשה כנראה כמחסן במשך זמן רב והתגלו בה ארבע שכבות.

מ[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|התקופה הכלקוליתית]] מהאלף הרביעי לפנה"ס קיים [[המקדש הכלקוליתי בעין גדי]] שהתגלה בשנת [[1956]] ברמה מעל לקיבוץ עין גדי. ליד המקדש לא התגלו מבני מגורים ולכן ההנחה שהמקדש שימש לפולחן לאנשים שבאו ממרחק. בשנת [[1961]] התגלה "[[מטמון נחל משמר]]" במערה בנחל. המטמון כלל 442 חפצים עטופים במחצלת וכלל כלי נחושת וכלי שנהב. יש הסבורים שהמטמון הוא של המקדש בעין גדי. שרידים מתקופה זו נמצאו גם במערות במצדה. ב[[עבר הירדן]] כ-14 קילומטרים מצפון לים המלח נמצא האתר [[תלוליות ע'סול]] הנחשב האתר הגדול ביותר מתקופה זאת. האתר נמצאו ציורי קיר ייחודיים ביניהם [[הכוכב מע'סול]].

ב[[תקופת הברונזה]] הקדומה היו בדרום ים המלח ערים גדולות. בסקרים ארכאולוגיים התגלו חמש ערים שישבו על מסלולי נחלים היורדים לים המלח מרמת מואב. מספר אתרים נחפרו והתגלו בהם שרידי חומות, מבנים גדולים וקברים רבים. חוקרים רבים המשתייכים לאסכולה של ה[[ארכאולוגיה]] התנכית מזהים שרידי הערים עם הסיפור המקראי של חמש הערים של עמק השידים – ככר סדום (ראה להלן הסיפור המקראי).{{הערה|[https://www.biblearchaeology.org/post/2008/04/The-Discovery-of-the-Sin-Cities-of-Sodom-and-Gomorrah.aspx The Discovery of the Sin Cities of Sodom and Gomorrah - April 16, 2008 The Associates for Biblical Research, Akron, 2008 Bryant G. Wood]
 {{אנגלית}}}} מבין האתרים בולטים האתרים של [[סדום]] – המזוהה ב[[עיר המלח|באב-א-דרה]] וצוער המזוהה עם ע'ור-א-סאפי (צאפי). באתר באב-א-דרה התגלתה עיר מסוף האלף השלישי לפנה"ס ומאות קברים{{הערה|[http://www3.nd.edu/~mchesson/edsp_beddescription.html דו"ח החפירות Schaub and Rast 1989; 2003] {{אנגלית}}{{קישור שבור|4 בפברואר 2018}}}}{{הערה|השם סדום נזכר גם בשם הר סדום (ג'בל אוסדום בערבית), הוא נזכר בכתבי ההיסטוריון הרומאי סטרבו במאה הראשונה לפנה"ס וברשימת הבישופים במאה ה-5/6 לספירה נזכר הבישוף של סדום.}}. עיר נוספת המזוהה באזור היא העיר [[צוער (עיר מקראית)|צוער]]. העיר מזוהה עם שרידי עיר שהתגלו בע'ור-א-סאפי. השרידים במקום הם בעיקר של הערים הנבטית, הרומאית והביזנטית. העיר מופיעה גם ב[[מפת מידבא]]. יש המטילים ספק בערך ההיסטורי של סיפורי הערים בעמק השידים וסיפורי סדום ועמורה בהיעדר זיהוי ודאי של הערים{{דרוש מקור}}. הסיפור התנ"כי מומחש באתרי תיירות עממית כמו מערת [[לוט]] באזור צאפי ואשת לוט ב[[הר סדום]].

באזור יש ממצאים רבים מהתקופה שבין המאה השנייה לפנה"ס עד המאה השנייה לספירה. בתקופה זו הייתה ביריחו עיר גדולה ובה ארמונות גדולים של המלך [[הורדוס]]. בסביבות העיר בנו ה[[חשמונאים]] מבצר חזק – [[הורקניה]] ששמר על הדרך לירושלים. הורדוס חיזק מבצר זה ששרידיו ניכרים עד היום.

בים הייתה פעילות של הובלת מטענים ונוסעים. המטענים היו, בין השאר, של [[אספלט]] שנאסף מגושי אספלט שצפו על פני הים והיו מקור הכנסה לשלטונות. פעילות זו נזכרת במקורות מאותה תקופה של [[פליניוס הזקן]], [[יוסף בן מתתיהו]] ומופיעה ב[[מפת מידבא]]. תנועת הנוסעים הייתה ליישובים בצד המזרחי, למבצרים ולמעינות החמים. שרדי מעגנים מתקופת [[אלכסנדר ינאי]] ו[[הורדוס]] נמצאו ב[[מצד קדרון]], [[חמי קלירוהי]] ו[[מעגנית המלח]] בצפון הים.

ב[[קומראן]] היה יישוב של "[[כת מדבר יהודה]]", אשר ככל הנראה היא כת [[האיסיים]] המוזכרת בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]]. אנשי הכת ([[כת קומראן]] או בני צדק) היו נזירים שחיו במערות באוהלים וסוכות והיו להם מבנים מרכזיים לתפילה, לימוד, מלאכה, מקוואות ואוכל. אנשי הכת השאירו אחריהם כתבי יד רבים ([[מגילות קומראן]]) ששרידי למעלה מ-900 מהם התגלו במערות בסביבת האתר.

בתקופה זו היה באתר [[עין גדי (שמורה)|שמורת עין גדי]] יישוב גדול שהתפרנס מגידול ה[[אפרסמון (בושם)]] שהיה המקור לבושם המפורסם והיקר של התקופה ההלנית והרומאית. האפרסמון גודל במטעים מיוחדים וגידולו והפקת הבושם ממנו נחשבו לסודות גדולים. ליד [[שמורת עין גדי]] נמצא [[בית הכנסת העתיק בעין גדי]]. הממצאים הם מתקופה מאוחרת יותר מהמאה השלישית עד השישית לספירה. אזור [[מערות מפלט]] ב[[מדבר יהודה]] התפרסם בגלל הממצאים של סלים, כלים, שלדים ומסמכים (בהם מסמכי [[בבתא]]) שהשאירו אחריהם אנשים שנמלטו ל[[מערת האיגרות]] מאימת החיילים הרומאיים בתקופת המרד של [[בר כוכבא]]. המסמכים כוללים מכתבים של בר כוכבא אל אנשי עין גדי.

במזרח הים היו בתקופה זו אתרי מעיינות חמים מפורסמים ב[[חמי קלירוהי]] וליד ה[[כפר ברו]] שמעל למעיינות החמים (חממאת מעין) של [[ואדי זרקא-מעין]]. בקלירוהי בנה [[הורדוס]] מבנים, והוא עצמו התארח במקום כדי לנסות לעצור [[מחלת עור]] חמורה שפקדה אותו.

ב[[מצדה]] שבישראל וב[[מכוור]] שבירדן היו מבצרים ששכנו באזורים נידחים ומבודדים הרחק מהדרכים הראשיות. המבצרים נבנו על ידי [[החשמונאים]] אולם חוזקו ופוארו על ידי [[הורדוס]] שבנה אותם להנאתו וביטחונו. המבצרים התפרסמו בגלל המערכה הגדולה שניהלו צבאות [[רומא]] נגד המורדים שמצאו בהם מסתור בתקופת [[המרד הגדול]]. המבצרים נפלו לידי הרומאים לאחר מצור ממושך.

מהחצי הראשון של [[האלף הראשון]] לספירה יש אתרים נוצרים חשובים בסביבות יריחו ובהם ה[[מנזר]]ים ב[[דיר אל-קרנטל]], אתר ה[[טבילה לנצרות|טבילה]] בירדן שליד [[קאסר אל-יהוד]] ותופעת [[נזירות מדבר יהודה]].

מהתקופה הערבית יש ממצאים חשובים באזור יריחו והם שרידי ארמון גדול מהמאה השמינית לספירה. הארמון נקרא [[ארמון הישאם]] על שם אחד ה[[חליף|ח'ליפים]] [[השאם אבן עבד אלמלכ]]. הארמון נהרס ברעידת האדמה הגדולה בשנת 747.

בעידן המודרני אין התיישבות גדולה באגן למרות הפעילות הכלכלית הגדולה בתיירות ובתעשייה. התנאים האקלימיים הקשים גורמים לכך שרוב העובדים באזור מגיעים אליו לעבודה מישובי ההר.

===ים המלח במקורות===
====בתנ"ך ובספרות חז"ל====
[[קובץ:Plains of Sodom & Gomorrah 1895.jpg|שמאל|ממוזער|250px|1895 – מישור [[סדום ועמורה]] בחלקו הדרום-מזרחי של האגן]]
ים המלח מוזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יד|ג}}: "עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח".}} כמקום בו התרחשה [[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]]. הוא מופיע בשם "'''יָם הַמֶּלַח'''", המכונה גם "'''עֵמֶק הַשִׂדִּים'''" ("שִׂידִים" מלשון שיד או סיד, בהוראת [[זפת]] או [[אספלט|חימר]]). הכתוב מציין גם שבעמק היו "בארות בארות חימר"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יד|י}}.}}. העמק היה בפינה הדרום מזרחית של האגן ושכנו בו הערים [[צוער (עיר מקראית)|צוער]], [[סדום ועמורה]] (בהן התרחש סיפור [[לוט]]). הים נזכר פעמים רבות כגבולה הדרומי מזרחי של ארץ ישראל{{הערה|{{תנ"ך|דברים|ג|יז}} ועוד.}}. הים נזכר במקרא גם בשם "'''ים הערבה'''"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|ג|יז}} {{תנ"ך|יהושע|ג|טז}} ועוד.}} ובשם "'''הים הקדמוני'''"{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|יד|ח}}.}}, מלשון "קדם" ([[מזרח]]), מפני שהוא נמצא במזרח הארץ. בחזון [[אחרית הימים]] של [[יחזקאל הנביא|יחזקאל]], מנובא כי מי '''הימה''' (ים המלח) עתידים להירפא ולשמש בית חיות לדגים "כדגת הים הגדול רבה מאוד" מכוח המים שיצאו מתחת מפתן המקדש{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|מז|ח|יב}}.}}.

הים נזכר בספרות ה[[תלמוד]]ית וב[[מדרש]]. הוא מוזכר בין שבעה הימים המקיפים את ארץ ישראל. החכמים מציינים את תכונותיו הרפואיות ואת הקביעה שאי-אפשר לטבוע בו{{הערה|{{בבלי|שבת|קח|ב}}.}}. כמו כן במקומות רבים בתלמוד{{הערה|בפרט ב[[מסכת עבודה זרה]] (כ-10 אזכורים מתוך השאר).}} מוזכר ים המלח כמקום אידיאלי להשלכת דברים ה[[איסור הנאה|אסורים בהנאה]] ומיועדים לאיבוד.

====בספרות היוונית-רומית====
ה[[פילוסוף]] היווני [[אריסטו]] ([[המאה ה-4 לפנה"ס]]) סיפר בספרו "[[מטאורולוגיקה]]" {{אנ|Meteorology (Aristotle)}} אודות הסיפורים ששמע על "האגם בפלשתינה", בין היתר שאם מרטיבים בגדים במימיו ומנערים אותם, הם מתנקים{{הערה|[https://archive.org/stream/workstranslatedi03arisuoft#page/n71/mode/2up Aristotle, ''Meteorologica'', II, p. 359a]|כיוון=שמאל}}.
[[הירונימוס מקארדיה]], ה[[היסטוריון]] החשוב ביותר של התקופה ההלניסטית המוקדמת, שהה בארץ ישראל סביב שנת 312 לפנה"ס ודיווח ש"בארץ ה[[נבטים]] היה אגם מר שבו לא נולדים דגים ולא שום חיה אחרת החיה במים. לבנים של אספלט נמשות מתוכו על ידי תושבי הארץ". הירונימוס היה האיש עליו הטיל [[אנטיגונוס מונופתלמוס]] את המשימה לפקח על ים המלח ולאסוף את האספלט{{הערה|[[דיודורוס סיקולוס]], '''[[ביבליותקה היסטוריקה]]''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/19E*.html#100.1 ספר 19, פרק 100, סעיפים 2-1].}}{{הערה|Menahem Stern, ''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism'', Vol. I: V. Hieronymus of Cardia, No.10, pp. 18-19|כיוון=שמאל}} והוא המקור היחיד, מלבד דיודורוס שהסתמך עליו, שקובע שים המלח ממוקם בארץ הנבטים{{הערה|Menahem Stern, ''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism'', Vol. I: XXXII. Diodorus, No.59, p. 174|כיוון=שמאל}}.
ה[[סופר]] היווני [[קסנופילוס]] (המאה ה-3 לפנה"ס) ומאוחר יותר גם האדריכל הרומאי [[ויטרוביוס]] הזכירו את ים המלח כאגם הנמצא על יד העיר [[יפו]]{{הערה|Menahem Stern, ''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism'', Vol. I: XI. Xenophilus, pp. 87-88; XLVIII. Vitruvius, pp. 344-346; [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Vitruvius/8*.html#3.8 Vitruvius, ''De Architecture'', VIII, 3:8-9]|כיוון=שמאל}}.
ה[[גאוגרף]] היווני [[ארטוסתנס]] (המאה ה-3 לפנה"ס) סבר כי הארץ סביב ים המלח הייתה בעבר גם היא מכוסה במים, והיא נחשפה עקב רעידות האדמה{{הערה|סטראבון, '''[[גאוגרפיקה]]''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Strabo/16B*.html ספר 16, פרק 2], סעיף 44.}}.
הגאוגרף היווני [[סטראבון]]{{הערה|סטראבון, '''גאוגרפיקה''', ספר 16, פרק 2, סעיף 42.}} הזכיר את ים המלח ואת גושי ה[[אספלט]] הגדולים שצפים עליו. הוא כתב שהתושבים החיים סביבו מגיעים לאספלט על גבי [[רפסודה|רפסודות]] עשויות [[קנה מצוי|קנים]] וחותכים ממנו ולוקחים כמה שיכולים. ההיסטוריון היווני [[דיודורוס סיקולוס]]{{הערה|דיודורוס סיקולוס, '''ביבליותקה היסטוריקה''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/2B*.html#48.6 ספר 2, פרק 48, סעיפים 9-6]; [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/19E*.html#98 ספר 19, פרקים 99-98].}} כתב בשנת 50 לפנה"ס כי "אגם האספלט" הוא "ים גדול" אשר "יש ממנו הכנסה" וכי יש מסחר ער באספלט, בין היתר לצורכי [[חניטה]] ב[[מצרים]]. ההיסטוריון הרומי [[טרוגוס פומפיוס]] היה הראשון שכינה את הים בשם '''הים המת''' (ב[[לטינית]]: Mortuum Mare, משום ש[[דג]]ים אינם יכולים לחיות בו).
חוקר הטבע הרומאי [[פליניוס הזקן]] הזכיר בספרו "[[תולדות הטבע]]" מספר פעמים את ים המלח ואת ה[[ביטומן]] המופק ממנו{{הערה|פליניוס הזקן, '''תולדות הטבע''', ספר 2, פרק 226; ספר 5, פרקים 72-73; ספר 7, פרק 65; ספר 28, פרק 80; ספר 35, פרק 178.}}. הוא כינה את הים "'''אגם האספלט'''" (בלטינית: Asphaltites) ו"האגם של יהודה". הוא כתב שגופיהן של החיות אינם שוקעים במימיו, ואפילו [[פר]]ים ו[[גמל]]ים צפים בו, וטען שעובדה זו הביאה לדיווח ששום דבר לא יכול לשקוע בהם{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0137%3Abook%3D5%3Achapter%3D15 Pliny the Elder, ''The Natural History'', Book V, Chapter 15] {{אנגלית}}}}.
[[סקריבוניוס לארגוס]], רופאו של הקיסר [[קלאודיוס]], כלל בחיבורו שתי תרכובות שיש בהן שימוש ב"ביטומן יהודי" (האספלט של ים המלח): לריפוי פצעים טריים ולתיקון עצמות שבורות{{הערה|Menahem Stern, ''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism'', Vol. I, LX. Scribonius Largus, pp. 377-378|כיוון=שמאל}}.
הפילוסוף הרומי [[סנקה]] התייחס אל ים המלח בספרו "מחקרי טבע"{{הערה|[http://naturalesquaestiones.blogspot.co.il/2009/08/book-iii-tr-john-clarke.html Seneca, ''Naturales Quaestiones'', III], 25:5|כיוון=שמאל}}. [[יוסף בן מתתיהו]] תיאר את הים ותכונותיו, את האספלט הנפלט ממנו המשמש לאיטום אוניות ולצורכי מרפא ואת הבושם הנחשק – האפרסמון מעין גדי{{הערה|יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, תרגם: ש. חגי, עמוד 217}}. ההיסטוריון הרומי [[טקיטוס]] תיאר את האגם בתרחיב-רקע על היהודים וארצם{{הערה|טקיטוס, '''[[היסטוריות (טקיטוס)|היסטוריות]]''', [http://www.sacred-texts.com/cla/tac/h05000.htm ספר ה, פרק 6] {{אנגלית}}}}.
הגאוגרף היווני [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]] סיפר כעד ראייה על "הים המת" שנמצא "בארץ העברים", שבו "יצורים חיים צפים מבלי לשחות" ואילו "יצורים מתים שוקעים לקרקעית"{{הערה|[http://www.theoi.com/Text/Pausanias5A.html Pausanias, ''Graeciae Descriptio'', V, 7:4-5]|כיוון=שמאל}}.
הנואם היווני [[דיו כריסוסטום]] ציין שה[[איסיים]] שוכנים "בקרבת 'המים המתים'"{{הערה|Menahem Stern, ''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism'', Vol. I, LXXXIX. Dio Chrysostom, pp. 538-540|כיוון=שמאל}}.
אין ספק כי הנואם היווני [[אייליוס אריסטידס]] התכוון לים המלח כשדיווח על האגם ב"פלשתינה-סוריה" שנמצא באותו מקום שבו גדלו "התמרים המפורסמים" ועסיס ה[[בלסם]], שסופר לו עליו שהוא "מסמן בכל פעם שה[[נילוס]] גואה". הוא גם עוסק בשאלה מדוע הוא נקרא "[[ים]]"{{הערה|M. Stern, ''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism'', Vol.2, CXI. Aelius Aristides, pp. 218-219|כיוון=שמאל}}.
הרופא היווני [[גלנוס]] התייחס מספר פעמים לים המלח{{הערה|Galenus, ''De Simplicium Medicamentorum Temperamentis ac Facultatibus'', IV, 20; IX, 2:10; XI, 2:10|כיוון=שמאל}} וציין שהמלח נקרא "סדומי", על שם ההרים הסובבים את האגם שנקראים "סדום". הוא תיאר את מימיו של האגם וציין שהוא מכונה "הים המת" וגם "אגם האספלט", ובנוסף לכך הדגיש את יופיו של האספלט שלו וציין את איכויותיו התרופתיות. מחיבוריו{{הערה|Galenus, ''De Symptomatum Causis'', III, 7; ''De Compositione Medicamentorum per Genera'', II, 17, 2; ''Ad Pisonem de Theriaca'', 12; ''De Antidotis'', I, 12; II, 10|כיוון=שמאל}} של גלנוס מתברר כי האספלט של ים המלח כונה גם "האספלט היהודי" והוא נחשב לאספלט הטוב ביותר.
האסטרונום היווני [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] ציין ש"חלק מנהר הירדן זורם דרך יהודה בקרבת אגם האספלט"{{הערה|Ptolemy, ''Geographia'', V, 15:2; M. Stern, ''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism'', Vol.2, CIV. Ptolemy (Claudius Ptolemaeus), p. 168|כיוון=שמאל}}.
הפילוסוף [[אלכסנדר מאפרודיסיאס]] (תחילת [[המאה ה-3]]) חזר בפירושו לחיבורו של [[אריסטו]] על דבריו לגבי "האגם שנאמר שממוקם בין הפלשתינאים"{{הערה|M. Stern, ''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism'', Vol. II, CXVIII. Alexander of Aphrodisias, p. 336|כיוון=שמאל}}.
ב[[פרובלמטה]] האריסטוטלית, עוסקת אחת הבעיות במימיו של האגם: "נאמר שים המלח בפלשתינה, בהיותו העכור ביותר, הוא גם המלוח ביותר... (המים) מסירים כל לכלוך כמו כל סבון אחר"{{הערה|Menahem Stern, ''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism'', Vol.II, CXIX. Aristotelian Problemata, p. 337-338|כיוון=שמאל}}.
המדקדק הלטיני [[סולינוס]], שנסמך על פליניוס הזקן, תיאר את "ה[[ביטומן]] הנמצא ביהודה, שיוצר האגם אספלטיטס"{{הערה|M. Stern, ''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism'', Vol. II: CXXVII. Solinus, no. 448, p. 417; Solinus, ''Collectanea Rerum Memorabilium'', 1:56|כיוון=שמאל}}.

==== בימי הביניים ====
הגאוגרף המוסלמי [[אל-מסעודי]] תיאר ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] אבנים היוצאות ממי הים ואשר משמשות לטיפול בכאבי [[כליה|כליות]].
הרופא הירושלמי [[אלתמימי|אל-תמימי]], בן המאה ה-10, תיאר את ים המלח כים ללא דגים ובעלי חיים, וכמתמלא מ[[נהר הירדן]] ונהר נוסף (ייתכן שהקדרון). הוא תיאר גם את התייבשותו של הים ואת הירידה במפלס המים כתהליך הולך ומתמשך<ref>{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר|שם=מסורת וראליה בתיאורי רופא ירושלמי מהמאה העשירית|כתב עת=קתדרה (כתב עת)|כרך=81|שנת הוצאה=1996|עמ=34-23}}</ref>. בנוסף, תיאר אלתמימי את ניצול המחצבים מאזור ים המלח ואת המסחר הענף במלח לסוגיו [[גופרית]] ואספלט<ref>{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר וירון סרי|שם=הפקת מחצבים מאזור ים המלח במאה העשירית על פי אלתמימי|כתב עת=אריאל|כרך=144-143|עמ=98-91|שנת הוצאה=תשס"א}}</ref>.

===חקר ים המלח===
{{ערך מורחב|חקר ים המלח}}
[[קובץ:Pillar of salt at Usdum.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סירת המשלחת של [[ויליאם פרנסיס לינץ']] בים המלח על רקע עמודי המלח של הר סדום, ציור משנת 1848]]
[[קובץ:TurkBoatforSaltSea1917.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סירת מנוע ומפרש טורקית מועברת ברחובות יפו בדרכה לים המלח 1917]]
ב[[העת החדשה|עת החדשה]] החל חקר הים ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]. ה[[אנליזה כימית|אנליזה הכימית]] הראשונה של מים מים המלח מיוחסת ל[[אנטואן לבואזיה]], ב-[[1772]]{{הערה|Tina M. Niemi, Zvi Ben-Avraham, Joel Gat, The Dead Sea: The Lake and Its Setting, [[Oxford University Press]] US, 1997; עמ' 135 {{אנגלית}}}}. הנוסע הראשון שערך תצפיות מדעיות על ים המלח היה הנוסע הגרמני [[אולריך יאספר זצן]] ששהה באזור בין [[1806]] ל-[[1807]] והיה הראשון שידוע עליו כי הקיף את ים המלח.

ביולי [[1835]] הגיע לים המלח [[אירי]] בן 25 בשם [[כריסטופר קוסטיגן]], אשר עשה את דרכו בסירה קטנה מ[[הכנרת]] דרך [[נהר הירדן|הירדן]]{{הערה|{{מטח|נתן שור|חקר אזור ים-המלח במאה ה-19|8151}}}}. הוא ביצע מדידות של אזור "הלשון" לשעבר אך סבל מ[[מחסור]] במים ומת מסבלות האקלים. מאוחר יותר קרא החוקר לינץ' את הכף הצפונית של הלשון לשעבר על שמו: "כף קוסטיגן".

ב-[[1847]] עבר [[תומאס הווארד מולינה]], קצין [[הצי המלכותי הבריטי]], את הדרך מן הכנרת לים המלח בסירה. אף הוא חלה באזור ים המלח, נלקח במסע ל[[ביירות]] ומת שם. על שמו קרא לינץ' את קצהו הדרומי של חצי אי הלשון לשעבר "כף מולינה".

ב-[[1848]], יצאה משלחת של [[הצי האמריקאי]] למפות את האזור. המשלחת, בת 14 חברים בראשות לויטננט קומנדר [[ויליאם פרנסיס לינץ']], ערכה סקר מקיף ומיפוי מדויק של קרקעית ים המלח. לזכר פועלו של לינץ', נקרא המצר לשעבר שהיה קיים בין הלשון לחוף המערבי של ים המלח "מצר לינץ'".

בשנת [[1863]] וב-[[1864]] ערך הנוסע הבריטי [[הנרי בייקר טריסטרם]] מסעות סביב לים המלח ותיעד בצורה מפורטת את החי והצומח באזור. ב-1864 חקרה את אזור ים המלח משלחת צרפתית בראשות הגאולוג Louis Lartet, הדוכס דה לוינה (Honoré Théodoric d'Albert de Luynes). חבר המשלחת, ויניה (L. Vignes), קבע את רום ים המלח באותה תקופה לכ-392 מטר מתחת פני הים.

בשנות השבעים והשמונים של [[המאה ה-19]] עסקו משלחות מטעם [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] – PEF בסקר ובמדידות באזור ים המלח.

בסוף המאה ה-19 הזמין ה[[סולטאן עות'מאני|סולטאן העות'מאני]] [[עבדול חמיד השני]] את הגאולוג הגרמני [[מקס בלנקנהורן]] לחקור את האזור כדי לתרום לפיתוחו.

ב-[[1958]] בוצעו סקרים הנדסיים נרחבים ביוזמתם של מנהל [[מפעלי ים המלח]], [[מרדכי מקלף]], וה[[מדען]] מ. כהנר. על פי סקרים אלו נקבעו מגמות הפיתוח העסקי של המפעלים.

==החי והצומח==
[[קובץ:PikiWiki Israel 4287 Capra.jpg|250px|ממוזער|[[יעל נובי]] ב[[עין גדי (שמורה)|עין גדי]]]]
אזור ים המלח וסביבתו הם [[בית גידול]] לצמחים ובעלי חיים ממגוון עשיר מאזורים שונים{{הערה|שם=הערכת מצב}}. תנאי האקלים באזור, ובמיוחד הטמפרטורות הגבוהות, כמויות המשקעים הנמוכות, הלחות הנמוכה וזמינות המעיינות אפשרו קיומם של מיני חי וצומח הנמצאים במרחק מאות קילומטרים מאוכלוסיית המקור שלהם. בשמורות הטבע, במעיינות ובאפיקי הנחלים ישנם מאות סוגי צמחים, שיחים ועצים מהם נדירים. מבין בעלי החיים יש בבקעת ים המלח חסרי חוליות ימיים בשמורות הטבע של המעיינות, [[חסרי חוליות]] יבשתיים, בעיקר באפיקי הנחלים ו[[דו-חיים]] בסביבות מי המעיינות. בסך הכל תועדו בשמורות למעלה מ-150 מינים של [[עופות]] כולל [[נדידת עופות|עופות נודדים]] (בערך שלושה-רבעים מהמינים) ועופות המקננים ב[[מצוק ההעתקים]]. העופות כוללים [[עופות דורסים]] כמו [[בז]] מדברי, [[רחם (עוף)|רחם]], [[לילית (עוף)|לילית]] המדבר ו[[תנשמת]]. [[ציפורי שיר|ציפורי השיר]] כוללים [[עורב חום-עורף]], [[עפרוני המדבר]], [[סנונית מדבר]] ו[[טריסטרמית]]. בבקעה ישנם כ-30 מינים של יונקים החיים בעיקר בשמורות הטבע של המעיינות, בהם [[יעל נובי|יעלים]], [[צבי]] ישראלי, [[תן זהוב|תנים]], [[שועל (סוג)|שועלים]] ו[[צבוע מפוספס|צבועים]]{{הערה|שם=הערכת מצב}}.
[[קובץ:Eynot zukim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט עילי על השינויים ב[[עינות קנה]] בעקבות ירידת המפלס]]
בנוסף למערכת הביולוגית ביבשה יש מערכת ביולוגית בים. למרות המליחות הגבוהה של מי הים מתקיימים בים [[אצות]], [[ארכאונים]] ו[[בקטריות]]{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=יהדות}}. אצה חד תאית מהסוג [[דונליאלה]] המופיעה בצבע ירוק ובקטריה מסוג הלובקטריום המייצרת [[פיגמנט]] בצבע אדום המגן עליה מפני השמש. האצות והבקטריות מתרבות בשכבה העליונה של מי הים בסביבת מליחות מתחת לעשרה אחוז. האצות זקוקות לנוכחות של [[פוספטים]] לצורך תזונתם. בדרך כלל אין פריחה של אצות באופן ספונטני, אך בתקופות של ריבוי גשמים (לדוגמה, בחורפים 1980/1 ו-1991/2), בעת דילול השכבה העליונה של הים, הייתה התפרצות של גידול מהיר של אצות ובקטריות והים נצבע באדום-סגול{{הערה|שם=הערכת מצב}}. אחד החששות מ[[תעלת הימים]] הוא אפשרות של צמיחה מואצת של אצות ובקטריות בשכבה המדוללת שתיווצר בים בעקבות הזרמת מי ים ותמלחת מים סוף. החוקרים קובעים שהשיכוב בים יתרחש רק עם הזרמה של למעלה מ-500 מיליוני מטרים מעוקבים בשנה מי ים ותמלחת{{הערה|שם=תה"ל}}.

ירידת מפלס המים גורמת לשינוי בולט לעין בנאות החוף במיוחד ב[[עינות צוקים]] וב[[עינות קנה]]. נסיגת חופי הים גרמה לחשיפת משטחים של [[חרסית|חרסיות]] שבתוכן מתחתרים הפלגים בדרכם אל הים הנסוג. בכמה מקומות ההתחתרות הגיעה ל-4–6 מטר. חלק ממקורות המים התייבשו ויש שינוי ניכר במשטר הזרימה. השינויים במשטר המים גרמו לשינוי ניכר בחי והצומח באזור. הערכת המשמעויות ה[[אקולוגיה|אקולוגיות]] של ירידת מפלס הים שנעשתה על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]], [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]] ו[[המכון הגיאולוגי לישראל|המכון הגאולוגי]] קובעת בין השאר:{{הערה|שם=הערכת מצב}}
# בגוף המים של האגם חלו שינויים בתכונות המים וכתוצאה מכך נפגעו מאפיינים ותופעות טבע ייחודיות.
# האפשרויות שעינות קנה וסמר יתייבשו עלולה לגרום לאובדן נאות-חוף ירוקות, להזיק למערכות הביולוגיות הנתמכות ולהביא לאובדן המגוון הגדול ביותר של [[אורגניזם|אורגניזמים]] [[אנדמיות (ביולוגיה)|אנדמיים]] שהתגלה עד כה. האנדמיזם הוא מהערכים המדעיים המובילים במערכת הטבעית של ים המלח. ההידרדרות האקולוגית בנאות החוף של כל ים המלח צפויה להימשך והיא מחייבת היערכות הולמת להבטחת עתידם.
# הפעילות האנושית באגן הדרומי גרמה לשינויים סביבתיים, אקולוגיים ונופיים מרחיקי-לכת. חלק גדול מהם בלתי-הפיכים ולכך נודעות משמעויות חשובות לעתיד האזור.
{{-}}

בדצמבר 2024 רשות הטבע והגנים עם המשרד להגנת הסביבה פרסמו דוח: '''[https://img.haarets.co.il/bs/00000194-265e-ddb6-afdd-77ffcbfa0000/31/2e/aa5414b945b9aab36d251b409b4b/חוף-ים-המלח-ומצוק-ההעתקים.pdf חוף ים המלח ומצוק ההעתקים - סקר, ניתוח והערכה של טבע, נוף ומורשת האדם]''' (400 עמודים).

==אוכלוסייה, יישובים, תעשייה וכלכלה==
{{ערך מורחב|מפעלי ים המלח}}
[[קובץ:Deadseaindustries.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפעלי ים המלח]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 16871 Dead Sea Hotels.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מלונות בעין בוקק]]
[[קובץ:עץ על אי מלח באמצע ים המלח.jpg|ממוזער|250px|שמאל|'''Dead tree In Sea of life''' (בעברית: '''עץ מת בים החיים'''), [[מיצב]] של עמירם דורה משנת [[2017]], שנשתל על ידו בים המלח, במטרה להראות שעל אף כינויו הרווח כ״ים המוות״, הוא למעשה מקום של [[תיירות]] ענפה, ריפוי ומרגוע.]]
מאפייניו הטבעיים של בקע ים המלח מקנים לו את אופיו ההתיישבותי, הכלכלי והסביבתי המיוחד. תנאי האקלים של הבקע – החום והיובש, מגבילים את התאמתו ליישוב בני אדם בהיקף נרחב, מסייעים לייצור מינרלים ממי הים ומהווים בסיס לתיירות המרפא. [[מי ים המלח]] העשירים במלחים מהווים מקור לכריית אשלג ומינרלים נוספים על ידי המפעלים הכימיים בישראל ובירדן, הנמצאים בחלקו הדרומי של האגן{{הערה|שם=תוכנית מתאר ארצית|[[משרד הפנים]], [http://www.lerman.co.il/loadedFiles/__heb__tna-13-mjo-enmh---ndjpjft-ezjnfy-fetjtfh-rtinby-2010.pdf [[תוכנית מתאר ארצית]] (תמ"א) 13 לים המלח וחופיו - סובב ים המלח ומערבו] - סוגיות תכנון עיקריות, ספטמבר 2010}}.

מפעלים אלה תורמים תרומה נכבדה לכלכלת המדינות והאזור. הפיתוח התעשייתי הנרחב בדרום האגן הוא בעל השלכות סביבתיות ונופיות משמעותיות ומשפיע גם על פיתוח התיירות באזור. מדיניות הפיתוח באזור מדגישה את הצורך במציאת איזונים בין הפעילויות הכלכליות המתקיימות באגן, בינן לבין עצמן, ובינן ובין ההגנה על הסביבה הטבעית והנוף.

בצד הירדני של ים המלח מתגוררת היום אוכלוסייה של כ-70,000 נפש שגרים ביישובים פייפא, צאפי, פוטאש סיטי, סווימה וכפרין. בנוסף להם מגיעים מדי יום אלפי בני אדם לעבודה בתעשייה ובתיירות בבקע מהערים [[מדבא]], [[כרכ]] ו[[עמאן]] היושבות בגב ההר. יש פעילות חקלאית נרחבת בסאפי ובכפרין וחלק הענף בתעסוקה הוא כ-30%. הפעילות התיירותית מתרכזת בצפון מזרח האגן במרכז גדול של בתי מלון. הענף העסיק כ-20% מהמועסקים. המפעלים הכימיים העסיקו כ-20% והיתר הועסק בענף השירותים. מזרח ים המלח נמצא בסמכות "רשות עמק הירדן" הירדנית (Jordan Valley Authority – JVA){{הערה|[http://www.jva.gov.jo/sites/en-us/default.aspx אתר רשות עמק הירדן הירדנית (Jordan Valley Authority - JVA), 2013] {{אנגלית}}}}. תחום סמכותה הוא מה[[ירמוך]] בצפון ועד נחל הערבה בדרום. לרשות סמכויות רבות והיא אחראית על הפיתוח הכלכלי והחברתי בעמק, ניהול משאבי המים (כולל תעלת עבדאללה – הע'ור) ופיתוח התיירות, החקלאות והתעשייה. הרשות הוקמה ב[[שנות החמישים של המאה ה-20|שנות ה-50]], אולם היא פועלת בצורתה הנוכחית משנת 1977. היא כפופה למשרד המים הממשלתי{{הערה|שם=תוכנית מתאר ארצית}}.

בצד הצפוני בעיר [[יריחו]] וסביבתה מתגוררת היום אוכלוסייה של כ-25,000 נפש. האוכלוסייה עוסקת בעיקר בחקלאות ושירותים{{הערה|שם=תוכנית מתאר ארצית}}.

במועצות המקומיות [[מועצה אזורית מגילות ים המלח]] ו[[מועצה אזורית תמר]] במערב הים מתגוררים כ-2,500 תושבים בשנים עשר יישובים: [[ורד יריחו]], [[בית הערבה]], [[אלמוג]], [[קלי"ה]], [[אבנת]], [[מצוקי דרגות]], [[מצפה שלם]], [[עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]], [[נווה זוהר]], [[עין תמר]] ו[[נאות הכיכר]]. בנוסף לכך מגיעים כל יום עובדים לאזור, בעיקר מ[[ערד]], [[דימונה]] ו[[אזור הסייג]]. התעסוקה באזור היא בעיקר בתיירות המעסיקה כ-5,000 עובדים ובתעשייה כ-2,000 עובדים שהם ברובם הגדול עובדים הבאים לאזור מגב ההר. היתרה מועסקים בחקלאות ובשירותים{{הערה|שם=תוכנית מתאר ארצית}}.

מדיניות הפיתוח באזור מדגישה את התיירות כפעילות הכלכלית המובילה. לפי התחזית תמשך המגמה של תנועה יומית של עובדים מגב ההר לתעסוקה במפעלי התעשייה והתיירות בבקע. פיתוח החקלאות מוגבל על ידי מחסור במים והיצע של כוח אדם זול לעבודה בחקלאות.

===בריכות המפעלים הכימיים בדרום האגן===
[[קובץ:DeadSea03 ST 06.JPG|שמאל|ממוזער|200px|בריכות [[מפעלי ים המלח]] באגן הדרומי כפי שנשקפות מ[[הר סדום]] לקראת זריחה]]
הרחבת הייצור במפעלים הכימיים חייבה הקמת בריכות תעשייתיות גדולות באגן הדרומי לצורך אידוי המים וייצור [[אשלג]] על ידי מפעלי האשלג בישראל ובירדן. מערכת של מפעלי שאיבה ותעלות מספקת מים מהים באגן הצפוני לבריכות. היקף השאיבה השנתי של המפעלים מוערך ב-600 מיליוני מטרים מעוקבים בשנה{{הערה|שם=הערכת מצב}}. בסיום תהליך הייצור בבריכות מוחזרים לים כ-270 מיליוני מטרים מעוקבים של [[תמלחת]]. ההפרש בין השאיבה של מי הים ובין התמלחת המוחזרת מייצג את ההתאיידות של המים בבריכות המפעלים, ובכך תורם תרומה משמעותית לירידת מפלס הים. סך התאיידות המים באגן ים המלח מוערכת בלמעלה ממיליארד מטרים מעוקבים בשנה. ההתאיידות בבריכות שבאגן הדרומי היא כשליש מסך ההתאיידות באגן. הגרעון בסיכום היציאות והכניסות של מים מהאגן ואליו הוא כ-730 מיליוני מטרים מעוקבים בשנה. יש המשווים את גריעת המים הנובעת מברכות האידוי לגרעון במאזן המים באגן (ואז היא מהווה 45% ממנו).

בעניינן של הבריכות קיימות שתי גישות: לפי הגישה שאומצה על ידי המפעלים הכימיים, כולל ים המלח את שני גופי המים באגן ים המלח. הראשון גוף המים בצפון האגן והשני גוף המים בבריכות המפעלים בדרומו שהן חלק מים המלח. גישה זו מצביעה על כך שעד 1976 היו שני הגופים מחוברים באופן טבעי ואחרי כן המפעלים הכימיים שאבו מים מהאגן הצפוני לייצוב האגן הדרומי. ירידת מפלס הים ההיסטורית והתייבשות האגן הדרומי, לפני פעילות המפעלים, נובעת בראש ובראשונה מהפחתת הזרימה ב[[נהר הירדן]]. באגן הדרומי נרשמת יציבות בסך האידוי כפי שהייתה בתקופה בה היה מוצף כחלק מים המלח. לכן, הבריכות לא שינו משמעותית את מאזן האידוי באגן ים המלח. אחרים גורסים כי התייבשות החלק הדרומי הפרידה בין הים שנמצא בחלק הצפוני של האגן ובין הבריכות התעשייתיות הנמצאות עתה באגן הדרומי. האידוי בבריכות באגן הדרומי הוא חלק מתהליך הייצור של המלחים בבריכות המפעלים ואינו תהליך אידוי טבעי בגוף המים של ים המלח. שאיבת המים מהאגן הצפוני בו שוכן עתה ים המלח והובלתם לבריכות באגן הדרומי תורמת לירידת מפלס הים באגן הצפוני. לכן, ירידת מפלס הים באגן הצפוני, לאחר ייבוש החלק הדרומי בשנת 1976, נובעת מעצירת זרימת המים אליו ושאיבת מי הים לאידוי בבריכות התעשייתיות באגן הדרומי{{הערה|שם=תוכנית מתאר ארצית}}.

מתחם התיירות של [[עין בוקק]]-[[חמי זוהר]] בנוי לחופי הבריכה הגדולה של מפעלי ים המלח (שטחה 80 קילומטרים רבועים ומספרה 5). בין התיירות לתעשייה שוררת מערכת יחסי תלות הדדית{{הערה|שם=תוכנית מתאר ארצית}}. הפעילות התעשייתית מאפשרת מחד את המשך קיומו של גוף מים לצדו מוקמים בתי המלון, ומאידך גורמת לשקיעת מלח, לעליית מפלס הבריכה ולאפשרות הצפה של שטחי החוף והמתקנים הנמצאים בסמוך לקו המים. לאחר דיונים ממושכים והסכמים מורכבים החלה חברת מפעלי ים המלח בתיאום עם "החברה הממשלתית להגנות ים המלח"{{הערה|[http://www.haganot.co.il אתר החברה הממשלתית להגנות ים המלח]}} בהקמה והפעלה של מערך לקציר המלח בבריכה 5. לפי התוכניות ישונעו כ-20 מיליון טון של מלח בשנה מהבריכה לים המלח ויפוזרו בים. יש תוכניות להקמת בריכת אידוי נוספת מצפון לבריכה 5, באזור מפרץ לינץ לשעבר, ממזרח למצדה. הבריכה תיקרא "בריכה 6".
{{תמונה רחבה|Dead Sea Panorama 2011.jpg|1200px|בריכות המלח של [[מפעלי ים המלח]] באגן הדרומי של ים המלח}}

==תיירות==
{{ערך מורחב|עין בוקק}}
[[קובץ:Dead sea newspaper.jpg|שמאל|ממוזער|230px|איש ירדני צף על מי ים המלח וקורא [[עיתון]]]]
[[קובץ:מלח בחוף ים המלח.jpg|שמאל|ממוזער|230px|החוף המלחי המחודד בים המלח]]
סקירת המגמות ותוכניות הפיתוח לסובב ים המלח מצביעה על הפוטנציאל הגדול שלו כאתר תיירות ונופש ברמה עולמית{{הערה|שם=תוכנית מתאר ארצית}}. באגן הים יש מוקדי [[תיירות מרפא]], נופש, טבע ונוף ואתרי מורשת תרבות המופיעים על מפת התרבות והנופש העולמית. ב-[[2009]] עלה ים המלח לשלב האחרון בתחרות החד פעמית והבינלאומית לבחירת "[[שבעת פלאי עולם הטבע]]", והגיע לעשירייה הראשונה של האתרים{{הערה|{{ynet||יש סיכוי: ים המלח בין 10 המועמדים המובילים|4144647|6 בנובמבר 2011}}}}. ים המלח העפיל לרשימת 14 פלאי עולם הטבע, אך לא נבחר בין שבעת הזוכים.

בטרם קום המדינה, בתקופת השלטון הבריטי, התקיימה בארץ תנועה של [[מטוס ימי|מטוסים אמפיביים]] ששימשו לטיסות מסחריות. חברת התעופה הבריטית [[אימפריאל איירווייז]] המוכרת לימים כ[[בריטיש איירווייז]], הפעילה קו טיסות בינלאומי שיצא מ-[[לונדון]], עצר במעגן [[טבריה]] והמשיך למדינות במזרח הרחוק שהיו תחת שלטון בריטי. במקביל, היו טיסות שהגיעו מהדרום ועצרו בחוף ים המלח{{הערה|{{בול ישראלי - עלון||534|ראשית התעופה בארץ ישראל}}}}. כאשר התרסק אחד המטוסים הימיים ב[[הכנרת|כנרת]], בשנת 1942 בגלל סופה עזה פסקו הנחיתות הימיות בכנרת{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=cscbtskc8xk מטוסי ים בכנרת 1931–1942, יו-טיוב ]}}. אחרי שהנחיתות הימיות בכנרת פסקו, הועברו ה"שדות הימיים" אל ים-המלח ו[[מפרץ חיפה]]. לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עם הצטרפותן של [[בריטניה]] ו[[איטליה]] ללחימה, הופסק השימוש האזרחי במטוסים אמפיביים בארץ ישראל{{הערה|[http://www.iaf.org.il/2079-28019-he/IAF.aspx מים ושמיים] - אתר חיל האוויר}}.

בים המלח קיימת [[תיירות מרפא]] ו[[ספא (מרחצאות)|ספא]] המתבססת על סגולות המרפא של [[מעיין חם|מעיינות חמים]] ומאגרי [[בוץ ים המלח]], תמלחת ומי-ים חמים עשירים ב[[מינרל]]ים, וחשיפה לקרינת [[אולטרה סגול]] טבעית נמוכה ולחץ ברומטרי גבוה. יש מספר מחלות כגון [[מחלות עור]] ופרקים המטופלות בהצלחה על ידי טבילה בתמלחת והמעיינות החמים, התמרחות בבוץ וחשיפה לקרינת השמש{{הערה|[[שאול סוקניק]], ים המלח, אתר המרפא הטבעי הטוב בעולם למחלות עור, מפרקים, ריאות, לב ומחלות אחרות, [[הוצאת מאגנס]], 2007}}. השילוב בין מי ים המלח לעוצמה הנמוכה יחסית של קרינת השמש (עקב עומקו של השטח), מאפשר הקלה משמעותית למספר מחלות עור, ביניהן [[פסוריאזיס]], [[לויקודרמה]], [[אסתמה של העור]], סרטן העור (בשלבים מוקדמים של המחלה) ועוד. ריכוז המלח והבוץ המכיל מינרלים ייחודיים, נחשבים כמסייעים גם ב[[דלקת מפרקים|מחלות פרקים]]{{הערה|[http://tiulim.net/תיירות-מרפא-במקום-הנמוך-בעולם/ תיירות מרפא במקם הנמוך ביותר בעולם], אתר "יאיר טיולים"}}.

[[משקל סגולי|משקלם הסגולי]] הגבוה של המים מאפשר לאנשים לצוף בים בנקל, תכונה שהופכת את הרחצה בים לאטרקציה לתיירים. ים המלח עלול גם להיות מסוכן ומתרחצים טובעים בו מדי שנה{{הערה|{{הארץ|דן אבן|חמישית ממקרי הטביעה בישראל השנה אירעו בים המלח|1.1217290|18 באוגוסט 2010}}}}{{הערה|{{nrg|שמעון איפרגן|ים המלח לא סולח: אפשר לטבוע גם בים המלח|147/604|22 באוגוסט 2010|55|2}}}}. תיירות המרפא מחוץ לישראל מגיעה בדרך כלל לשהות של שבוע ימים ותיירות הפנים לשהות של יומיים. בנוסף לתיירות המרפא קיימת באגן ים המלח תיירות נופש, טבע ונוף, תיירות מדברית וביקורים באתרי מורשת תרבות{{הערה|שם=תוכנית מתאר ארצית}}.

נכון לשנת 2012, בירדן, באזור סווימה שבצפון מזרח ים המלח, יש כ-2,500 חדרי מלון.

מאז שנות השמונים, אזור התיירות המרכזי בצידו הישראלי של ים המלח נמצא במתחם [[עין בוקק]]-[[חמי זוהר]] ([[מועצה אזורית תמר]]) שבדרום מערב האגן. באתר פועלים חמישה-עשר [[בית מלון|בתי מלון]] ונכון לשנת 2014, יש בהם כ-4,000 חדרי אירוח. קיימות תוכניות מאושרות להכפלה אפשרית של חדרי המלון באזור. מיקום מתחם המלונאות הוא לחופי בריכה מספר 5 של מפעלי ים המלח. הפעילות התעשייתית בבריכות האידוי מאפשרת את קיומו של גוף מים לצדו נמצאים בתי המלון. שקיעת מלח בבריכה גורמת לעלית מפלסה ומסכנת את שטחי החוף והמתקנים הנמצאים בסמוך לקו המים. כדי לפתור את הבעיה החלה חברת מפעלי ים המלח בתיאום עם החברה הממשלתית להגנות ים המלח בהקמה והפעלה של מערך לקציר המלח בבריכה{{הערה|שם=תוכנית מתאר ארצית}}.

נוסף למלונות, מספר מוקדי אירוח ותיירות כפרית פועלים ב[[עין גדי (קיבוץ)|קיבוץ עין גדי]] ובאזור [[מועצה אזורית מגילות]] שבצפון מערב האגן. באזור זה יש תוכניות שעשויות להביא להקמת כ-2,000 חדרי מלון (ב[[קלי"ה]] וב[[אלמוג (קיבוץ)|אלמוג]]). כמו כן, בנובמבר [[2018]] נפתח במקום [[קניון ים המלח]]{{הערה|שם=תוכנית מתאר ארצית}}.

ב-24 ב[[יולי]] [[2018]], אישרו [[משרד התיירות]] ו[[רשות מקרקעי ישראל]] תוכנית להקמת שני מלונות ב[[עין בוקק]]{{הערה|{{כלכליסט|תומר הדר|לאחר שנים של יובש: שני מלונות חדשים יוקמו בים המלח|local_news/article/3743007|24 ביולי 2018}}}}.

חופי הרחצה בים המלח מאופיינים בסגנון הרכב שונה מחופי שאר הימים בכך שהחוף הוא גבישי ודוקרני. השוני נובע מחמת המלחים שבמים השוקעים ומתקשים על-גבי החוף. בהרבה מחופי הרחצה השונים מפזרים מפעילי החוף חול על גבי החוף המחודד בחלקו הפנימי, אך חלקו הסמוך לים – נותר חשוף כקרקעית המים, בשל סחף המים המצוי (לשם כך מומלץ למבקרים להצטייד בנעלי-מים).

באגן הים יש מספר רב של אתרים הזוכים למספר רב של מבקרים בשנה. ביניהם בצד המערבי: [[קומראן]], נווה [[עין גדי (שמורה)|עין גדי]], [[מצדה]], [[הר סדום]] ו[[מפעלי ים המלח]], כיכר סדום ומליחת [[נאות הכיכר]]. הגן הלאומי של מצדה הוכרז כ[[אתר מורשת עולמית]] ומגיעים אליו כתשע מאות אלף מבקרים בשנה. בצד הירדני: שמורת ואדי מוג'יב ([[נחל ארנון]]), שמורת [[ואדי זרקא-מעין]], חממת מעין וה[[כפר ברו]], [[חמי קלירוהי]] (עין-א-זארה) [[המרכז הפנורמי בים המלח]], מבצר [[מכוור]], צאפי, ו[[חברת האשלג הערבית]].

ב[[מנחת בר-יהודה]] למרגלות מצדה יש מועדון צניחה חופשית וטיסות חוויה.

{{תמונה רחבה|Deadsea panorama.jpg|1200px|ים המלח בסערה וגשם. מראה פנורמי ממלון מוונפיק בסווימה בירדן}}
{{תמונה רחבה|Dead sea pan.jpg|1190px|מראה פנורמי של חוף רחצה בעין בוקק}}

==אתרי עניין לאורך החוף==
===גנים ושמורות לחופי ים המלח===
[[קובץ:PikiWiki Israel 32639 Ein Feshkha.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמורת [[עינות צוקים]] לחוף ים המלח]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 6829 Masada.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הארמון הצפוני ב[[מצדה]] וים המלח ברקע]]
* גן לאומי [[קומראן]]
* שמורת טבע [[עינות צוקים]] (עין פשחה)
* [[שמורת קנה וסמר]]
* גן לאומי [[עין גדי (שמורה)|עין גדי]]
* גן לאומי [[מצדה]]
* שמורת הטבע מוג'יב ([[נחל ארנון]]), ירדן
* שמורת הטבע [[ואדי זרקא-מעין]], ירדן

===אתרים אחרים===
* [[חוף לידו (ים המלח)|חוף לידו]]
* [[מעגנית המלח]]
* [[מצד קדרון]]
* [[עין בוקק]]
* [[חמי זוהר]]
* [[הר סדום]]
* [[מפעל המלח בסדום]]
* [[המרכז הפנורמי בים המלח]], ירדן

==נחלים המתנקזים אל ים המלח==
===בצד המזרחי של הים===
* [[נחל ארנון]] (ואדי אל מוג'יב)
* [[נחל זרד]]
* [[ואדי זרקא-מעין]]
* [[נחל חשבון]]
* [[ואדי עויון מוסא]]

===בצד המערבי של הים===
{{טורים
|רוחב=20em
|תוכן=
* [[נהר הירדן]]
* [[נחל אוג]]
* [[נחל בוקק]]
* [[נחל דוד]]
* [[נחל דרגה]]
* [[נחל הערבה]]
* [[נחל זוהר]]
* [[נחל חבר]]
* [[נחל חימר]]
* [[נחל חצצון]]
* [[נחל טור]]
* [[נחל יעלים]]
* [[נחל מפלט]]
* [[נחל משמר]]
* [[נחל סלוודורה]]
* [[נחל סמר]]
* [[נחל ערוגות]]
* [[נחל פרצים]]
* [[נחל צין]]
* [[נחל צאלים]]
* [[נחל קדם]]
* [[נחל קדרון]]
* [[נחל קומראן]]
* [[נחל קנה (מדבר יהודה)|נחל קנה]]
* [[נחל רחף]]
}}

==גלריה==
<gallery mode="packed" heights="140px">
קובץ:DeadSea02 ST 06.JPG|[[זריחה|זריחת]] החמה בים המלח. תמונה פנורמית
קובץ:DeadSeaIsrael7.jpg|תיירים רוחצים בים המלח
קובץ:חוף ים המלח בעין גדי.jpg|חוף הרחצה בחמי עין גדי
קובץ:2חוף ים המלח.jpg|חוף ים המלח במערב. ממול נשקפים [[הרי מואב]]
קובץ:DeadSeaIsrael.jpg|חוף ים המלח בעין בוקק
קובץ:Deadsea sunrise.jpg|זריחת החמה בים המלח מעבר להרי ירדן
קובץ:זריחה בים המלח.jpg|זריחה בים המלח (תמונה זוכה ב[[וק:WLM|תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת]] 2016)
קובץ:זריחת הלבנה בים במלח.jpg|זריחת הלבנה בים המלח מעבר להרי ירדן
קובץ:ים המלח בזמן השקיעה.jpg|חוף ים המלח ברגעי השקיעה. חמי עין גדי
File:The Dead Sea, Israel (8298557641).jpg
File:זריחה בים המלח 2.jpg|זריחה בים המלח
File:Dead Sea salt formation (Aerial view, 2007) 08.jpg|תצורות מלח על פני ים המלח
File:Dead Sea from Movenpick.jpg|ים המלח [[בין הערביים]] ב[[ירדן]]
File:חופי ים המלח.JPG|חופי ים המלח במבט אווירי
File:זוג בולענים בשמורת עין גדי - ים המלח.jpg|[[בולען|בולענים]] סמוכים לחוף ים המלח ב[[עין גדי (שמורה)|שמורת עין גדי]]
קובץ:נחל נשפך לים המלח.jpg|נחל נשפך לים המלח
קובץ:Dead Sea by David Shankbone.jpg
</gallery>

==ים המלח בבולי דואר ישראלים==
ב-[[4 בספטמבר]] [[1979]] הנפיק [[השירות הבולאי|דואר ישראל]] סדרה של 2 בולי דואר שכותרתה "נאות מרפא בישראל". אחד מהבולים האלה הוקדש למעיינות מרפא בים המלח. האמן [[אשר קלדרון]] עיצב את הבול. דואר ישראל מכר 1,742,000 עותקים של בול זה עד להפסקת המכירה{{הערה|יעקב צחור (עורך), '''בולי ישראל תש"ח - תשס"ב''', קטלוג מס' 14, רשות הדואר - השירות הבולאי, [[כתר הוצאה לאור]], 2008, עמ' 199}}.

ב-[[24 בנובמבר]] [[1987]] הנפיק דואר ישראל סדרה של 3 בולי דואר וגיליון מזכרת שכותרתם "מסעות חוקרים בארץ ישראל במאה ה-19". אחד מהבולים האלה הוקדש לחקר אגן ים המלח על ידי החוקרים מולינה וקוסטיגאן. האמן [[אריה גלזר]] עיצב את הבול. דואר ישראל מכר 1,355,000 עותקים של בול זה עד להפסקת המכירה{{הערה|יעקב צחור (עורך), '''בולי ישראל תש"ח - תשס"ב''', קטלוג מס' 14, רשות הדואר - השירות הבולאי, [[כתר הוצאה לאור]], 2008, עמ' 272}}.

ב-[[12 במרץ]] [[1989]] הנפיק דואר ישראל בול דואר של נוף ים המלח, במסגרת סדרה של 4 בולי דואר שהוקדשה לנושא התיירות בישראל. האמנים [[אורה ואליהו שוורץ]] עיצבו ביחד את הבול. דואר ישראל מכר 1,327,000 עותקים של בול זה עד להפסקת המכירה{{הערה|יעקב צחור (עורך), '''בולי ישראל תש"ח - תשס"ב''', קטלוג מס' 14, רשות הדואר - השירות הבולאי, [[כתר הוצאה לאור]], 2008, עמ' 282}}.

==ראו גם==
* [[מדבר יהודה וים המלח]]

==לקריאה נוספת==
* [[יוסף ברסלבי|יוסף ברסלבסקי]], [[הידעת את הארץ]] - כרך ג': '''ים המלח סביב-סביב''', [[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל]], [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[ספריית מעריב]], ה'תשט"ז (1957)
* [[יהודה אלמוג]] ובן ציון אשל, '''חבל ים המלח''', הוצאת [[עם עובד]], תשט"ז.
* [[דוד ניב (גאולוג)|דוד ניב]] - וק"א אמרי, ים המלח, מדע – חלק מהמאמר מופיע ב'''מדבר יהודה''' - קובץ מאמרים לכנס הי"ט של [[החברה להגנת הטבע]], עורך: [[צבי אילן]], אפריל 1967
* צפורה קליין, '''שינוי מפלס ים המלח''', טבע והארץ, כרך י"א, חוברת ג', אפריל-מאי 1969
* צפורה קליין, '''שינוי מפלס ים המלח''', קובץ מאמרים גאוגרפיים על מדבר יהודה וים המלח, מאי 1970
* [[צבי אילן]], '''ים המלח וחופיו''', מפעלי תרבות וחינוך, תל אביב, 1972
* [[ויליאם פראנסיס לינטש]], '''מסע מחקר אל הירדן וים המלח''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], ה'תשמ"ד (1984)
* '''ים המלח ומדבר יהודה: 1900–1967''' עורך: [[מרדכי נאור]], הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], 1990
* לי רז, אלי רז, '''ספר ים המלח''', [[רשות הטבע והגנים]], 1993
* {{מטח|[[צפריר רינת]]|'''ים המלח בין שימור לפיתוח'''|1695|1997}}
* [[המשרד להגנת הסביבה]], [[משרד התשתיות הלאומיות]] ו[[מכון ירושלים לחקר ישראל]], [http://jiis.org.il/?cmd=publication.157&act=read&id=482 '''מסמך מדיניות - אגן ים המלח: הערכת מצב ומשמעויות לעתיד בתנאים של המשך ירידת מפלס הים'''], 2006
* עמוס ביין, [https://jerusaleminstitute.org.il/publications/שינויים-במאזן-המים-כאמצעי-להתמודדות-ע/ '''שינויים במאזן המים כאמצעי להתמודדות עם בעיות ים המלח: הערכה של חלופות ל"מובל-ימים" ולהשגת יעדיו'''], באתר [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]], 2011
* דורון לביא, טל שוורצמן ואחרים, [https://jerusaleminstitute.org.il/publications/שימור-האגן-הדרומי-של-ים-המלח/ '''שימור האגן הדרומי ים המלח - הערכת התועלות הכלכליות'''], באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2015
* Haim Goren, Dead Sea Level, 2011. {{ULI|010263717}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=25765 המקום הנמוך ביותר בעולם], במסגרת הסכת עולמי עם [[יצחק נוי]], [[כאן ב|תאגיד השידור הישראלי - כאן]], 9 בינואר 2022
* חיים גורן, '''פני ים המלח: המסעות לחקר המקום הנמוך בעולם''', הוצאת איתי בחור, 2022{{הערה|{{הארץ|ארנון גולן|מי גילה את גובה פני ים המלח|00000189-8bee-d95c-a7ab-ffff084a0000|25 ביולי 2023}}}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=ים המלח|שם ויקימילון=יָם הַמֶּלַח|ויקיטקסט=קטגוריה:ים המלח|שם ויקיטקסט=ים המלח|ויקימסע=בקעת ים המלח}}
* [https://deadsea.co.il/ ארץ ים המלח] - האתר הרשמי של המועצה האזורית תמר ומגילות פועלים יחד כגוף לניהול ושיווק תיירות ארץ ים המלח
* [http://earth.huji.ac.il/book/חוברות-מלח-הארץ מלח הארץ - סדרה למחקרי ים המלח,] [http://earth.huji.ac.il באתר המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית]
* [[זאב וילנאי]], [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/09/24/75542268.pdf הסירה שכבשה לראשונה את ים המלח], 'מערכות ים' כ"ד מאי 1955, עמ' 31.
* נעמי פרנקל, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/bein-galim-march-1976.pdf '''דע את ארצך - ים המוות כמקור החיים'''], 'בין גלים' מרץ 1976, עמ' 27.
* [https://www.lib.cet.ac.il/Pages/sub.asp?kwd=486 מאמרים בנושא ים המלח], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מטח]], 1990–2005
* [https://web.archive.org/web/20131023061520/http://www.neaman.org.il/Neaman2011/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&TMID=581&LNGID=2&FID=646&IID=7991 שיקום ים המלח: בחינת חלופות אפשריות לפתרון סוגיית שינויי המפלס], באתר האינטרנט של [[מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה]], 2007
* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02163.pdf דו"ח ועדת המדע בכנסת: ירידת מפלס ים המלח – תיאור, ניתוח, השלכות ופתרונות], 2009
* [[משרד הפנים]], [http://www.lerman.co.il/loadedFiles/__heb__tna-13-mjo-enmh---ndjpjft-ezjnfy-fetjtfh-rtinby-2010.pdf תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 13 לים המלח וחופיו – סובב ים המלח ומערבו] - סוגיות תכנון עיקריות, ספטמבר 2010
* [http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/COUNTRIES/MENAEXT/EXTREDSEADEADSEA/0,,contentMDK:21827416~pagePK:64168427~piPK:64168435~theSitePK:5174617,00.html אתר כל הדוחו"ת של הבדיקות הקשורות בתעלת הימים והאלטרנטיבות שלה שנכתבו על ידי צוותי מומחים של [[הבנק העולמי]], ינואר 2013] {{עברית}}, {{אנגלית}}
* [http://siteresources.worldbank.org/INTREDSEADEADSEA/Resources/Tahal_Initial_Final_Report_August_2011.pdf דו"ח של המכון הגאולוגי ותה"ל על ים המלח] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20131202233209/http://siteresources.worldbank.org/INTREDSEADEADSEA/Resources/Tahal_Initial_Final_Report_August_2011.pdf |date=2013-12-02 }} - הוגש ל[[הבנק העולמי|בנק העולמי]] באוגוסט 2011 {{אנגלית}}
* [http://www.jva.gov.jo/sites/en-us/default.aspx אתר רשות עמק הירדן הירדנית, 2013 Jordan Valley Authority – JVA] {{אנגלית}}
* {{סרטונים}} "צפונות ים המלח", הרצאות של עודד נבון ([[המכון למדעי כדור הארץ]]) ומוטי שטיין ([[המכון הגיאולוגי לישראל]]), 2015 | [https://youtu.be/RHAxYrPm7MA?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR&t=3 1 - טקטוניקה] | [https://youtu.be/g-h4smpJlbE?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR&t=1 2 - מינרלים וסלעים] | [https://youtu.be/vCXaLxmh8po?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR 3 - סטרטיגרפיה] | [https://youtu.be/UIYso74Qvtc?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR&t=195 4 - מיליארד השנים האחרונות] | [https://youtu.be/yx3HBPRkqzU?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR 5 - התשתית והכיסוי הסדימנטרי] | [https://youtu.be/28_d_FH9BTA?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR&t=29 6 - גופי המים באגן ים המלח] | [https://youtu.be/_g47xrSmhQE?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR&t=1 7 - לגונת סדום] | [https://youtu.be/tZJg9OOzh-I?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR 8 - גופי המים האגמיים] | [https://youtu.be/DehmjmBNCjE?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR&t=24 9 - תיארוך] | [https://youtu.be/QWm_yoR-rqU?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR 10 - תבניות האקלים] | [https://youtu.be/mjcqLX28__s?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR 11 - עידן הקרח] | [https://youtu.be/cXyF2I5gvlE?list=PLT-roSWIpp1FVl9UACQTDjqP9TM2aG5aR&t=55 12 - האדם בים המלח] |
* {{סרטונים}} ים המלח בארכיון הסרטונים של [[AP]] | [http://www.aparchive.com/metadata/-HZ-Israel-Dead-Sea/e77c1ed7471fc733f79174c407385d75 שיקום הים, 2011] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20151226044343/http://www.aparchive.com/metadata/-HZ-Israel-Dead-Sea/e77c1ed7471fc733f79174c407385d75 |date=2015-12-26 }} | [http://www.aparchive.com/metadata/-HZ-Middle-East-Dead-Sea/bdc9499e35f76fd5744519f119623a0a פתרונות לשיקום הים, 2009] | [http://www.aparchive.com/metadata/-HZ-Middle-East-Dead-Sea/7c10c696800f3ff5b006ca698e68c63b קידוחי עומק למחקר, 2010] | [http://www.aparchive.com/metadata/US-Mideast-Dead-Sea/1445879eaa6ba71bbd60ff0b2244b2ad הסכם ישראל-ירדן להזרמת מים מ-ים סוף, 2013] | [http://www.aparchive.com/metadata/MEEX-Mideast-Dead-Sea/f2aff2d4797906670ab30f903fc66855 השפעת ההתחממות הגלובלית] | [http://www.aparchive.com/metadata/Roving-Report/ae3e111028affcee54eda3cf4f60b5e3 בולענים] |
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/52041-2/108115-2/ אזור עמק הירדן, נהר הירדן וים המלח, 1920], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{הידען|זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה|עת קציר הגיע|harvest-salt-1201165|12 בינואר 2016}}
* {{ארכיון צה"ל|ים המלח מתעורר לחיים|deadsea}}, 1998
* {{מטח|ד"ר יוסי ורדי|כיצד נקבע גובהו של המקום הנמוך ביותר בעולם?|8152 }}
* [https://www.academia.edu/35833763/פרומקין_2013_מפלס_ים_המלח_הוד_הים.pdf עמוס פרומקין, מפלס ים המלח. הוד הים פרק 34 עמ' 477]
* [https://www.academia.edu/1127818/אליצור_י._ופרומקין_ע._2003_מפלס_ים_המלח_והתנ_ך._על_א יואל אליצור ועמוס פרומקין, מפלס ים המלח והתנ"ך. על אתר 2003, יב 83-98]
* [https://www.academia.edu/14479995/פרומקין_ע._2013_מפלס_ים_המלח._בתוך_הוד_הים_-_יציבות עמוס פרומקין, מפלס ים המלח. בתוך: הוד הים - יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל. 2013, עמ' 477-493]
* [https://data.gov.il/dataset/https-www-data-gov-il-dataset-683/resource/823479b4-4771-43d8-9189-6a2a1dcaaf10 מפלס ים המלח משנת 1976]
* [https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER002368258/NLI#$FL7072787 מפת ים המלח ונחלת שבט יהודה], 1590, מתוך ספרו של [[כריסטיאן קראוק ואן אדריכם|כריסטיאן ון אדריכם]] (בלטינית). הים מצוין בשמות 'ים המוות - ים המלח - אגם האספלט' ובתוכו איורי הערים [[מהפכת סדום ועמורה|סדום ועמורה]] עולות בלהבות. מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]

=== מתוך העיתונות ===
* {{הארץ|ניר חסון|בעוד כמה חגים כבר לא יהיה מה לראות|1.1098305|12 באפריל 2006}}
* {{ynet|מישל דור|ים המלח: איזה יופי של אסון אקולוגי|3633859|5 בדצמבר 2008}}
* {{nrg|שחר רז|עין פשחה: נווה מדבר הולך ונעלם|951/461|8 באוקטובר 2009|1|1}}
* דורון מרקל, מיכל שגיב, איתי גבריאלי, נעם גולדשטיין, גלית כהן ונרי אראלי, [https://web.archive.org/web/20131007161306/http://magazine.isees.org.il/Files/Articles/107.pdf סיכום רב–שיח בנושא שיקום ים המלח], בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", ינואר 2011
* {{הידען|[[אוניברסיטת בן גוריון]]|התגלו מעיינות חיים בים המוות|live-springs-in-the-dead-sea-2209112|22 בספטמבר 2011}}
* {{הארץ|רפי בנבנשתי|הסטנדרטים הירוקים של תעלת הימים: הצלתו של הירדן, כפי שמציעים הירוקים, היא חשובה, אבל אסור שתמנע את הצלת ים המלח|1.2006485|29 באפריל 2013|מנויים=לא}}
* {{הארץ|צפריר רינת|קצב ירידת מפלס ים המלח הואט בשליש לעומת השנה הקודמת|1.2131194|2 באוקטובר 2013}}
* {{הארץ|ניר חסון|שקיעתו של המקום הנמוך בעולם|1.2610722|9 באפריל 2015}}
* {{nrg|[[יואב שורק]], [[מקור ראשון]]|בדרך לייבוש: האם אפשר להציל את ים המלח?|693/483|8 במאי 2015|1|2}}
* {{הארץ|משה גלעד|התיירות לאורכו של ים המלח ניצבת לפתחו של בולען|1.2759037|25 באוקטובר 2015}}
* {{הארץ|צפריר רינת|טיפה בים: הניסיון להציל את ים המלח מהתייבשות|1.3884349|26 בפברואר 2017}}
* {{הידען|אוניברסיטת בן גוריון|ים המלח מתעד שינויי אקלים גלובליים ב-200 אלף השנים האחרונות|the-dead-sea-documents-global-climate-changes-in-the-last-200-thousand-years|16 במרץ 2017}}
* [https://www.kan.org.il/Item/?itemId=73065 מדינת כיל: למה המדינה ויתרה על פלא הטבע הגדול שלה?], באתר [[כאן חדשות|כאן]], 21 ביוני 2020
* {{בריטניקה}}
* {{הארץ|איתן לשם|פטריות ים המלח - הן פשוט מדהימות|1.9670260|2 באפריל 2021}}
* {{ynet||"הבולענים - הנקמה של הטבע": תמונות מרהיבות של ים המלח, ים הולך ונעלם|/article/hkvlw4p8t|28 באוקטובר 2021}}
* {{הארץ|צפריר רינת|התכווצות ים המלח לא נעצרת|0000018e-eb79-d35c-a39e-fb7b604f0001|17 באפריל 2024}}
* {{הארץ|צפריר רינת|המשרד להגנת הסביבה מעריך שאי אפשר לעצור את ירידת מפלס ים המלח, רק להאט אותה|0000018f-bba2-d19e-a19f-ffe290b00000|28 במאי 2024}}
* {{הארץ|צפריר רינת|סקר סביבתי מדגיש את הצורך בצמצום הפעילות התעשייתית|00000194-25cc-ddb6-afdd-77efa1b80000|5 בינוטא 2025}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ערך מומלץ}}
{{ים המלח}}
{{אגמי הבקע הסורי-אפריקני}}
{{רשימת ימים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ים המלח|*]]
[[קטגוריה:מקווי מים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: מקומות מרפא]]
[[קטגוריה:ירדן: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:מדבר יהודה]]
[[קטגוריה:שיאי עולם]]
[[קטגוריה:אתרי ספר בראשית]]
[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]
[[קטגוריה:ימות ואגמים מלוחים]]
[[קטגוריה:אסיה: ימות ואגמים]]
[[קטגוריה:אגמים טרמינליים]]
[[קטגוריה:אגמי הבקע הסורי-אפריקני]]
[[קטגוריה:פרשת לך לך]]
[[קטגוריה:גבול ירדן–ישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: אטרקציות תיירותיות]]
[[קטגוריה:שביל ישראל]]