הצגת המקור של הדף "כלור"

{{יסוד כימי
| שם = כלור
| שכן מימין = [[ארגון (יסוד)|ארגון]]
| שכן משמאל = [[גופרית]]
| שכן מלמעלה = [[פלואור|F]]
| שכן מלמטה = [[ברום|Br]]
| תמונת טבלה מחזורית = [[קובץ:Cl-TableImage.svg|250px|]]
| צבע רקע = #ffff99
| מספר אטומי = 17
| סמל כימי = Cl
| סדרה כימית = [[הלוגן]]
| צפיפות = 3.214
| מראה = גז ירוק צהבהב
| תמונה = [[קובץ:Chlorine ampoule.jpg|280px|]]
| משקל אטומי = 35.453
| רדיוס ואן דר ולס = 175
| רמות אנרגיה = 2,8,7
| מצב צבירה = גז
| יחידות לטמפרטורה = K
| טמפרטורת היתוך = 171.15
| טמפרטורת היתוך צלזיוס = -102
| טמפרטורת רתיחה = 239.15
| טמפרטורת רתיחה צלזיוס = -34
| אלקטרושליליות = 3.16
| קיבולת חום סגולית = 480
| מוליכות חשמלית =
| מוליכות תרמית = 0.0089
| לחץ אדים = 1,300
| טמפרטורת אדים =
| מהירות הקול =
| טמפרטורת מהירות הקול =
| אנרגיית יינון ראשונה = 1,251.2
}}
'''כלור''' (בלטינית: '''Chlorine''', מ[[יוונית]]: χλωρός (chloros) = צהוב בהיר/חיוור) הוא [[יסוד כימי]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] Cl ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 17. כלור הוא [[מינרל (תזונה)|מינרל]] חשוב ב[[גוף האדם]] החיוני ליצירת [[חומצת מימן כלורי]], המשתתפת בתהליך ה[[עיכול]].

==תכונות==
[[מולקולה|מולקולת]] הכלור היא מולקולה דו אטומית המסומלת כ-Cl<sub>2</sub>. שני [[אטום|אטומי]] הכלור שבמולקולה קשורים ביניהם ב[[קשר קוולנטי]] יחיד (Cl-Cl).
הכלור הוא [[גז]] צהוב-ירקרק, רעיל ובעל ריח צורב.
אחרי ה[[פלואור]], הכלור הוא הגז הקל ביותר בקבוצת ה[[הלוגן|הלוגנים]], אך הוא כבד פי שניים וחצי מן ה[[אוויר]]. כלור [[עיבוי|מתעבה]] ב-34- [[מעלות צלזיוס]].
ה[[אלקטרושליליות]] של הכלור (3.16) היא הרביעית בגובהה בטבלה המחזורית (אחרי [[פלואור]], [[חמצן]] ו[[חנקן]]).

== ייצור ==
{{הפניה לערך מורחב|תהליך כלור-אלקלי}}
הדרך המקובלת ביותר כיום להפיק כלור היא ב[[תהליך כלור-אלקלי]] המבוסס על [[אלקטרוליזה]] של [[תמיסה]] מרוכזת של [[נתרן כלורי]], ובדרך זו הוא מופק גם ב[[ישראל]], למרות מחירו הגבוה יחסית של החשמל.
בתהליך זה מופק הכלור ביחד עם שני תוצרי לוואי: [[מימן]] ו[[נתרן הידרוקסידי]]:
<div style="text-align: right; direction: ltr; 100em;">
<math>\ 2Na^+_{(aq)} + 2Cl^-_{(aq)} + 2H_2O_{(l)} \rarr Cl_{2(g)} + H_{2(g)} + 2NaOH_{(aq)}</math>
</div>
את הכלור אפשר לקרר או לדחוס וכך לעבות אותו, ואז קל לאחסנו ולהעבירו ממקום למקום במכלי [[פלדה]], או בקרונות [[רכבת]] מיוחדים, עשויים פלדה.

== שימושים ==

לכלור שימושים רבים:
* הלבנת אריגי [[פשתן]] ו[[כותנה]] וכן הלבנת ה[[עצה]] בתהליכי תעשיית ה[[נייר]].
* תמיסת כלור במים מרחיקה כתמי [[דיו]] מנייר.
* שימוש נפוץ אחר של הכלור הוא ב[[חיטוי]] וטיהור [[מים|מי]]-שתייה ומי [[בריכת שחייה|בריכות]], בזכות כושרו לקטול [[חיידק]]ים.
* כן משתמשים בכלור בתעשיית ה[[צבע (חומר)|צבע]]ים.
* בישראל משתמשים בכלור בתהליך הפקת ה[[ברום]], אחד מאוצרות הטבע של ישראל, באופן הבא: על ידי העברה של גז כלור בתמיסה של מלח ברום (הצורה הנפוצה של ברום) נוצרים ברום ותמיסה של מלח כלור, בתגובה הידועה כ[[חמצון חיזור]].

שימושים ב[[תרכובת|תרכובות]]:
* KClO<sub>4</sub> (אשלגן [[פרכלורט]]) מחמצן חזק שהוא תרכובת של כלור, [[אשלגן]] ו[[חמצן]] משמשת להכנת ראשי-[[גפרור]]ים ו[[זיקוקין די-נור]].
* תרכובת של כלור עם נתרן וחמצן ([[נתרן כלורתי]]) משמשת, אף בתמיסה מהולה, כקוטל [[עשב]]ים.
* NaOCl [[נתרן תת-כלורי]], ידוע יותר כנוזל הניקוי [[אקונומיקה]].
*KCl [[אשלגן כלורי]] הוא [[דשן]] ידוע, ממוצרי היצוא העיקריים של ישראל, וידוע בשם [[אשלגן|אשלג]].
* לתרכובות רבות של [[פחמן]] וכלור יש שימושים נרחבים ומגוונים. אחת מהן היא ה[[כלורופורם]], ששימש בעבר כחומר [[הרדמה]] וכיום עיקר שימושו כחומר גלם בתעשייה, וכן תרכובות אחרות, המשמשות כחומרי חיטוי ב[[רפואה]], בתעשיית הסיבים הסינתטיים, בכיבוי [[שרפה|שרפות]], כחומרים ל[[ניקוי יבש]] ועוד שימושים אחרים.

==היסטוריה==

הכימאי השוודי [[קרל וילהלם שלה]] זיהה את הכלור הטבעי לראשונה ב-[[1774]], כמעט במקרה, אגב חקירת תכונותיו של המינרל [[פירולוזיט]] ([[מנגן דו-חמצני]]), אך עדיין לא זיהה את הכלור כיסוד אלא החשיב אותו לתרכובת. רק ב-[[1810]] גילה המדען הבריטי סיר [[האמפרי דייווי]], מאבות מדע ה[[כימיה]], שהכלור הוא יסוד, לאחר שניסה להפריד אותו (תוך מחשבה שהכלור הוא תרכובת) ונכשל. דייוי העניק ליסוד שנתגלה את השם "כלור", שם שמקורו במילה היוונית "כלורוס" שפירושה "צהוב-ירקרק".

הכלור הוא הגז הראשון בו נעשה שימוש כ[[נשק כימי]]. בשנת 1915, במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] עשה הצבא הגרמני שימוש בגז כנגד כוחות קנדיים שספגו אבדות רבות בעקבות כך. ראו בהרחבה: [[לוחמת גז במלחמת העולם הראשונה]].

בשנת 2022 אירע [[אסון דליפת הכלוריד בנמל עקבה]] שכתוצאה ממנו מתו 13 אנשים.

==צורה בטבע==

הכלור מתרכב בנקל ובמהירות עם יסודות רבים אחרים, ובטבע הוא נמצא במצב חופשי רק בכמויות זעירות, בגזים הנפלטים בעת התפרצות [[הר געש|געשית]]. לעומת זאת, תרכובות עם כלור שכיחות בטבע, במיוחד [[נתרן כלורי]], המצוי בטבע בצורת [[סלע]]ים, במי ה[[ים|ימים]] וה[[אוקיינוס]]ים, וכן במימיהן של [[ימה|ימות]] מלוחות כגון [[ים המלח]], [[הים הכספי]] ו[[ימת המלח הגדולה]] שב[[יוטה]].

==תפקיד ביולוגי==

מלחי הכלור נמצאים במרבית נוזלי [[גוף האדם]] ושאר ה[[יונקים]], ומיץ ה[[קיבה]] מכיל [[חומצה מלחית]], שמרכיביה הם כלור ומימן.

==אמצעי זהירות==

כלור מגרה את [[מערכת הנשימה]], במיוחד אצל [[ילדות|ילדים]] ו[[זיקנה|זקנים]]. בצורתו הנוזלית הוא גורם ל[[כוויה|כוויות]] ב[[עור]]. כלור מזוהה על ידי [[חוש הריח]] כשהוא בריכוז [[חלקים למיליון|ppm]] 3, מסוגל לגרום נזק לאדם כבר בריכוז של 10 ppm, ומסוגל לגרום למוות תוך דקות ספורות בריכוז של 800 ppm. בגלל רעילותו, כלור שימש כ[[נשק כימי]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]], ולעיתים נמצא בשימוש זה גם היום.

חשיפה לריכוזים גבוהים של כלור יכולה לגרום ל[[בצקת]] ב[[ריאות]], ריכוזים יותר נמוכים מחלישים את הריאות וגורמים נזק לרקמות הריריות של הגוף.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=כלור}}
* {{בריטניקה}}
* [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/Cl/index.html כלור ב-Webelements ] {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007285618505171|כלור}}
{{הטבלה המחזורית|Cl}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:כלור|*]]
[[קטגוריה:הלוגנים]]
[[קטגוריה:מולקולות דו-אטומיות]]