הצגת המקור של הדף "כסף (יסוד)"

{{יסוד כימי
| שם = כסף
| שכן מימין = [[קדמיום]]
| שכן משמאל = [[פלדיום]]
| שכן מלמעלה = [[נחושת|Cu]]
| שכן מלמטה = [[זהב|Au]]
| תמונת טבלה מחזורית = [[קובץ:Ag-TableImage.svg|250px]]
| צבע רקע = #ffc0c0
| מספר אטומי = 47
| סמל כימי = Ag
| סדרה כימית = [[מתכת מעבר|מתכות מעבר]]
| צפיפות = 10,490
| מראה = מתכת לבנה בוהקת
| תמונה = [[קובץ:Silver crystal.jpg|280px]]
| משקל אטומי = 107.8683
| רדיוס ואן דר ולס = 172
| רמות אנרגיה = 2, 8, 18, 18, 1
| מצב צבירה = מוצק
| יחידות לטמפרטורה = K
| טמפרטורת היתוך = 1,234.93
| טמפרטורת היתוך צלזיוס = 961.78
| טמפרטורת רתיחה = 2,435
| טמפרטורת רתיחה צלזיוס = 2,161.85
| לחץ אדים = 0.34
| טמפרטורת אדים = 1,234
| מהירות הקול = 2,600
| טמפרטורת מהירות הקול = 293.15
| אלקטרושליליות = 1.93
| קיבולת חום סגולית = 232
| מוליכות חשמלית = 63 10<sup>6</sup>
| מוליכות תרמית = 429
| אנרגיית יינון ראשונה = 731.0
}}
'''כסף''' (ב[[אנגלית]]: '''Silver''', ב[[לטינית]]: '''Argentum''') הוא [[יסוד כימי]] ממשפחת [[מתכת מעבר|מתכות המעבר]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] Ag ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 47. צבעו אפור מתכתי, ונעשה בו שימוש נרחב בתעשיית התכשיטים.

==תכונות==
הכסף הוא מתכת רכה ומבריקה במיוחד בצבע כסוף. כסף הוא היסוד עם ה[[מוליכות חשמלית|מוליכות החשמלית]] ו[[מוליכות חום|מוליכות החום]] הגבוהות ביותר מכל היסודות הידועים לאדם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://periodictable.com/Properties/A/ThermalConductivity.v.html|הכותב=|כותרת=Thermal Conductivity of the elements|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://periodictable.com/Properties/A/ElectricalConductivity.v.html|הכותב=|כותרת=Electrical Conductivity of the elements|אתר=|תאריך=}}}}. הכסף אינו [[מסיסות|מסיס]] ב[[חומצה מלחית]] או [[חומצה גפרתית|גפרתית]] מהולה. ניתן להמיס כסף ב[[חומצה חנקתית]].{{ש}}
<math>Ag + 2HNO_3 ---> AgNO_3 + NO_2 (g) + H_2O</math>
== כימיה==
דרגת החימצון הנפוצה ביותר של כסף היא 1+, אך תרכובות שמכילות כסף בעל דרגת חימצון 2+ קיימות.
כמעט כל מלחי הכסף מלבד: AgF ,AgNO<sub>3</sub>, AgClO<sub>3</sub> ו-AgClO<sub>4</sub> אינם מסיסים במים. הוספת חומצה מלחית (או כל מקור אחר ליוני כלוריד ) לתמיסה המכילה יוני כסף תיצור משקע "גבינתי" של [[כסף כלורי]] AgCl. המלח הזה אינו מסיס במים אבל מתמוסס בהוספת [[אמוניה]] עקב יצירת הקומפלקס המסיס <math>\left[Ag(NH_3)_2 \right]Cl</math>. מכפלות המסיסות יורדות ככל שיורדים בטור הלוגנים (כסף ברומי מסיס פחות מכסף כלורי ויותר מכסף יודי) כמודגם בטבלה.
{| class="wikitable" width="90%"
!מלח כסף
! [[מכפלת מסיסות]] Ksp ב 20°C
!הערות
|-
| כסף פלואורי AgF
| מסיס מאוד: 1.8 ק"ג\ ליטר
| טמפ' התכה: 435°C, צבעו כתום, בדומה לכסף כלורי וברומי אטום הכסף במרכז [[אוקטהדרון]] מוקף 6 אניונים
|-
| כסף כלורי AgCl
| {{SN|1.8|-10}}
| טמפ' התכה: 455°C, צבעו צהבהב, אחד הכלורידים קשי התמס היחידים (יחד עם [[כספית]] חד ערכית ו[[עופרת]])
|-
| כסף ברומי AgBr
| {{SN|5.3|-13}}
|טמפ' התכה: 432°C, צבעו צהוב חזק, משחיר באור ולכן משמש בייצור סרטי צילום בשחור-לבן
|-
| [[יודיד הכסף|כסף יודי]] AgI
| {{SN|8.3|-17}}
| טמפ' התכה: 552°C, משמש ל[[זריעת עננים]], יון הכסף במרכז [[ארבעון|טטרהדרון]]
|-
| כסף סולפיד Ag<sub>2</sub>S
| {{SN|6.0|-51}}
| טמפ' התכה: 825°C, צבעו שחור, זהו הציפוי השחור הנוצר על כלי כסף. ניתן לחיזור על ידי [[אלומיניום]] בתמיסה מדוללת של [[נתרן קרבונט]] (סודה).
|-
| כסף [[ציאניד]] AgCN
| {{SN|1.2|-16}}
| טמפ' התכה: 320°C, צבעו [[לבן]], קישור קווי (ליניארי) יון הציאניד מגשר בין שני אטומי כסף.
|-
| כסף כרומט Ag<sub>2</sub>CrO<sub>4</sub>
| {{SN|1.1|-12}}
| צבעו חום-אדמדם, מסיס ב[[חומצה חנקתית]] וב[[אמוניה]]
|-
| כסף פחמתי (קרבונט) Ag<sub>2</sub>CO<sub>3</sub>
| {{SN|8.1|-12}}
| מתפרק ב-210°C, צבעו צהוב
|-
| [[כסף חנקתי]] (ניטראט) AgNO<sub>3</sub>
| מסיס מאוד: 2.19 ק"ג\ליטר
| טמפ' התכה: 212°C, רגיש לאור, משמש להכנת חומרי נפץ ולחיטוי (מטפטפים תמיסת כסף חנקתי לעיני תינוקות לאחר לידה למניעת זהום בחידקי [[זיבה]] או [[כלמידיה]])
|}

=== קישור קוולנטי ===
ה[[אלקטרושליליות]] הגבוהה של הכסף (בהשוואה למתכות אחרות) גורמת לאופי הקוולנטי של התרכובות שלו. המלחים המסיסים של כסף הם יוניים אבל לקשר כסף-הלוגן (בכסף כלורי, ברומי ויודי) יש אופי קוולנטי ואילו תרכובות ככסף ציאנידי AgCN וכסף תיאו-ציאנט AgSCN שלהן מבנה שרשרתי -Ag-C&equiv;N-Ag-C&equiv;N- הן בעיקר קוולנטיות (קישור ליניארי כזה אופייני לתרכובות קוולנטיות ואינו מופיע בסריגים יוניים). יצירת הקשר הקוולנטי בכסף חד ערכי <math>Ag^+</math> מוסברת בהיברידיזציה של אורביטל d עם אורביטלי s ו-p הקרובים באנרגיה כך שנוצר אורביטל המאפשר זוג קשרים קוולנטים ליניארים{{הערה|Cottom & Wilkinson, Advanced Inorganic Chemistry|כיוון=שמאל}}. {{ש}}'''כסף חמצני''' Ag<sub>2</sub>O הוא משקע חום כהה הנוצר מהוספת בסיס חזק לתמיסת יוני כסף. תחמוצת הכסף בסיסית, ריאקציית שיווי המשקל במים
<math>Ag_2O + H_2O\Leftrightarrow 2Ag^+ + 2OH^- ; logK=-7.42 (25C)</math>
Ag<sub>2</sub>O סופח CO<sub>2</sub> מהאוויר ומתקבל Ag<sub>2</sub>CO<sub>3</sub>. החומר מתפרק ב-160°C ומתחזר בקלות לכסף מתכתי על ידי מימן.{{ש}} '''כסף סולפיד''': הציפוי השחור הנוצר על כלי כסף ותכשיטים הוא בדרך כלל הסולפיד Ag<sub>2</sub>S, ההפרש הקטן באלקטרונגטיביות בין כסף (1.93) לגפרית (2.58) מלמד כי הקשר הוא בעיקרו קוולנטי (כפי שמרמזת הבליעה בתחום הנראה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Gurdeep Raj|שם = Advanced Inorganic Chemistry|מו"ל = GEOL publishing|שנת הוצאה = |עמ = 1138}}|כיוון=שמאל}} ובהתאם, לכסף סולפיד [[מכפלת מסיסות|מכפלת המסיסות]] הקטנה ביותר (הכי פחות מסיס) מכל תרכובות הכסף <math>-log Ksp \approx 50</math>

=== כסף דו ערכי ===
לכסף מצב חמצון נפוץ פחות אך יציב <math>Ag^{+2}</math>. התחמוצת השחורה AgO נוצרת, למשל, על ידי חמצון ב[[אוזון]] של Ag<sub>2</sub>O במים. ניתן לקבל גם היון הפרה-מגנטי המיומם <math>\left[Ag(H_2O)_4\right]^{2+}</math> (הפרה מגנטיות נובעת מהמצאות 9 אלקטרונים בקליפה 4d של הכסף כלומר אלקטרון לא מזווג) על ידי המסת AgO בחומצה. AgF<sub>2</sub> הוא מוצק שצבעו חום כהה הנוצר מהפעלת פלואור על AgF בטמפרטורה גבוהה. יון הכסף במרכז אוקטאדרון מעוות: מרחקי קשר של 2.1Å~ בין הכסף לאטומי הפלואור במישור XY ואורך קשר 2.5Å~ בציר Z הניצב{{הערה|[http://www3.interscience.wiley.com/cgi-bin/abstract/112737225/ABSTRACT Plasticity of the coordination sphere of Ag<sup>+2</sup>]{{קישור שבור|8.12.2019}}|כיוון=שמאל}}. למרות שיש אלקטרון לא מזווג ברמה 4d של הכסף החומר אינו פרה-מגנטי אלא אנטיפרומגנטי. ניתן לקבל גם קומפלקסים המכילים כסף בדרגת חמצון 3+{{הערה|[http://www.springerlink.com/content/q240921m037v7428/ silver(III) aminomethylpyridine complexes]{{קישור שבור|8.12.2019}}|כיוון=שמאל}}

==שימושים בתעשייה==
[[קובץ:AV Denar Geta.JPG|200px|שמאל|ממוזער|[[דנאריוס]] כסף של הקיסר [[האימפריה הרומית|הרומי]] גטה]]
* שימושו הידוע ביותר של הכסף הוא ב[[תכשיט]]ים. תכשיטי כסף עשויים לרוב מ[[כסף סטרלינג]]. [[קובץ:Silver Bar 01.jpg|ממוזער|200x200 פיקסלים|מטיל כסף טהור במשקל 5 ק"ג]]הכסף יקר יחסית לנחושת וזול יחסית ל[[זהב]], ונחשב כמתכת יקרה מ"דרגה שנייה", במיוחד בהשוואה לזהב. הזוכים במקום השני בתחרויות [[ספורט]] שונות ([[המשחקים האולימפיים]], למשל) מקבלים [[מדליה|מדליית]] כסף; הזוכים במקום הראשון מקבלים [[מדליית זהב]].
* כסף משמש להכנת ערכות [[סכו"ם]] ([[סכין|סכינים]], [[כפית|כפיות]] ו[[מזלג]]ות) יוקרתיות וכלי [[מטבח]] נוספים - מגשים, קומקומים וכדומה. גם כלים אלה עשויים לרוב מ[[כסף סטרלינג]].
* שימוש של כסף שהיה נפוץ בעיקר בעבר הוא הכנת [[מטבע]]ות ומדליות, במיוחד במדינות אשר הפעילו [[בסיס דו מתכתי]]; (להבדיל ממערכת הכוללת מטבעות ממתכת יחידה כדוגמת [[תקן הזהב]] או [[תקן הכסף]]) כיום משמשות [[סגסוגת|סגסוגות]] זולות יותר (של [[נחושת]] ו[[ניקל]], בעיקר) למטרה זו. עדות לשימוש הנפוץ של המתכת כ[[כסף (אמצעי תשלום)|אמצעי תשלום]] קיימת ב[[שפה|שפות]] רבות בעולם, ובהן ה[[עברית]], בהן שם המתכת ושם אמצעי התשלום זהים: [[צרפתית]] (Argent), [[לטינית]] (Argentum) ועוד.
* [[כסף חנקתי]], וכן כמה מתרכובות ה[[הליד כסף|הלידים של כסף]] (כלומר, מלחי כסף בהן האניון הוא [[הלוגן]]) משמשים להכנת [[סרט צילום|סרטי צילום]]. מלחים אלו מתכהים בחשיפה ל[[אור]] ויוצרים על-גבי הסרט את התמונה. ישנם מלחי כסף שכשהם מוספים לזכוכית הם גורמים לה להתכהות באור חזק ולחזור ולהיות בהירה כשהאור נחלש. אפשר לנצל זאת לייצור משקפיים ההופכים למשקפי שמש כשהמשתמש מצוי בשמש וחוזרים להיות משקפיים כמעט שקופים כשהוא בצל.
* הודות למוליכותו החשמלית הגבוהה של הכסף, נעשה בו ב[[תעשייה|תעשיית]] ה[[אלקטרוניקה]].
* AgONC -Silver fulminate הוא [[חומר נפץ]] חזק, בשל רגישותו הרבה לטלטול או זעזוע (פגיעה של טיפת מים מסוגלת לגרום פיצוץ) ערכו היישומי מוגבל.
* לכסף כלורי (AgCl) שימוש כדבק ל[[זכוכית]]. בתגובות [[SN2|מתילציה]] עם מתיל-יודיד הוא עשוי לשמש זרז לפי [[עקרון לה שטלייה]] כשהוא משקע את יון היודיד שמתפנה.
* לכסף יש [[שימושים רפואיים לכסף|שימושים רפואיים]] שונים. הוא משמש ליצור חומר לסתימת עששת בשיניים.
* פיזור [[יודיד הכסף]] (AgI) מעל [[ענן|עננים]] מעודד ירידת [[גשם]].
* ל[[מי כסף|כסף קולואידי]] תפקיד בתור חומר [[אנטיביוטיקה|אנטיביוטי]].
*כסף אצטט <math>AgC_2H_3O_2</math> יוצר טעם דוחה עם עשן סיגריות ולכן משמש כחומר המסיע ב[[גמילה מעישון]] כשהוא מוכנס ל[[מסטיק]]ים או גלולות{{הערה|Hymowitz, Norman; Haftan Eckholdt (1996). "Effects of a 2.5-mg Silver Acetate Lozenge on Initial and Long-Term Smoking Cessation". [http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6WPG-45N43S2-N&_user=10&_coverDate=09%2F30%2F1996&_rdoc=1&_fmt=&_orig=search&_sort=d&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=2116410c70fcf385080e2760d0f09331 Preventative Medicine 25: 537].{{קישור שבור|8.12.2019}}}}.
* מספר ניסויים ב[[פיזיקה קוונטית]] כמו [[ניסוי שטרן-גרלך]] משתמשים באטומי כסף.

==שימושים קולינריים==
* [[עלי כסף (וארק)]] (וגם [[עלי זהב (חומר)|עלי זהב]]) משמשים כתוספת קישוטית במאכלי גורמה ב[[אסיה]] ובעיקר ב[[הודו]]. (ראה ערך {{אנ|Vark}})

==היסטוריה==
[[קובץ:crescent icon.svg|upright|[[סהר]] - סמל הכסף ב[[אלכימיה]]|ממוזער]]
כסף ידוע לאדם מראשית [[העת העתיקה]]. [[סיג]]י המתכת שנמצאו במערה קדומה ב[[אסיה]], מעידים על כך שידעו להפריד אותו מ[[עופרת]] כבר בשנת 4000 לפנה"ס.

הוא מוזכר בספר [[בראשית]]. פסל מיכה היה עשוי מכסף.
באלכימיה הכסף קושר לירח: בתרבות ה[[אצטקים|אצטקית]] הכסף נחשב כדמעות הלבנה ובמיתולוגיה היוונית-רומית נחשב למתכת המקודשת לארטמיס/דיאנה, אלת הירח.

כסף משמש בתור [[חומר גלם]] לתכשיטים, כלים ובתור [[אמצעי תשלום]] כבר אלפי שנים. ב[[עברית]] וב[[צרפתית]], המילה "כסף" משמשת גם למתכת וגם לאמצעי התשלום המרכזי (בשונה מב[[אנגלית]]).

ב[[אלכימיה]], כסף נקרא "לונה". הוא נקשר ל[[ירח]] וסמלו כצורת הירח (איור משמאל).

== צורה בטבע ==
[[קובץ:Silberbergwerk Suggental Josephistollen.jpg|ממוזער|240x240 פיקסלים|[[מכרה]] כסף]]
כסף בצורתו הטבעית, משולב לעיתים קרובות עם [[גופרית]], [[ארסן]], [[אנטימון]], [[כלור]] ויסודות נוספים. המחצבים הנפוצים של כסף הם: [[ארגנטיט]] (Ag<sub>2</sub>S), כלורוארגריט (AgCl) ופירוארגריט (Ag<sub>3</sub>SbS<sub>3</sub>).
לעיתים קרובות, ניתן למצוא כסף במחצבי [[נחושת]], [[ניקל]]-נחושת, [[זהב]], [[עופרת]] ו[[אבץ]]-עופרת.

== הפקה ==
כסף עשוי להיות מופק ישירות מה[[מחצב]]ים שלו, או כ[[תוצר לוואי]] בתהליכי טיהור [[אלקטרוכימיה|אלקטרוכמיים]] של: [[נחושת]], [[זהב]], [[אבץ]] ו[[עופרת]]. בשיטות אלו, ניתן להפיק כסף ברמת טוהר של 99.9%.

== היקף ייצור ועתודה עולמית ==
נכון לשנת 2015, היקף הייצור העולמי של כסף עמד על כ-27,300 טונות{{הערה|שם=הערה מספר 20170201065417:0|{{קישור כללי|כתובת=https://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/silver/mcs-2016-silve.pdf|הכותב=|כותרת=כסף - היקף ייצור ועתודות עולמי - דו"ח השירות הגאולוגי של ארצות הברית|אתר=|תאריך=}}}}. [[מקסיקו]] היא יצרנית הכסף הגדולה בעולם, עם תפוקה של כ-5,400 טונות, שהן כ-19.7% מהייצור העולמי, על אף ש[[פרו]] ככל הנראה מחזיקה בעתודות הכסף הגדולות בעולם, עם כ-120,000 טונות כסף, שהן כ-21% מהעתודה העולמית{{הערה|שם=הערה מספר 20170201065417:0}}.
{| class="wikitable"
! colspan="6" |תפוקת הכסף העולמית (2015) - היקף ועתודות{{הערה|שם=הערה מספר 20170201065417:0}}
|-
!דירוג
!מדינה
!תפוקה שנתית ([[טון (מסה)|טונות]])
!נתח מהייצור העולמי
!עתודות מוכחות ([[טון (מסה)|טונות]])
!נתח מהעתודה העולמית
|-
|1
|{{דגל|מקסיקו||+}}
|5,400
|19.7%
|37,000
|6.5%
|-
|2
|{{דגל|הרפובליקה העממית של סין}} [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|4,100
|15%
|43,000
|7.5%
|-
|3
|{{דגל|פרו||+}}
|3,800
|13.9%
|120,000
|21%
|-
|4
|{{דגל|אוסטרליה||+}}
|1,700
|6.2%
|85,000
|15%
|-
|5
|{{דגל|צ'ילה||+}}
|1,600
|5.8%
|77,000
|13.5%
|-
|6
|{{דגל|רוסיה||+}}
|1,500
|5.5%
|20,000
|3.5%
|-
|7
|{{דגל|בוליביה||+}}
|1,300
|4.7%
|22,000
|3.8%
|-
|8
|{{דגל|פולין||+}}
|1,300
|4.7%
|85,000
|15%
|-
|9
|{{דגל|ארצות הברית||+}}
|1,100
|4%
|25,000
|4.3%
|-
|10
|{{דגל|קנדה||+}}
|500
|1.8%
|7,000
|1.2%
|-
|11
|שאר העולם
|5,000
|18.3%
|50,000
|8.7%
|-
|
|'''סך הכל'''
|'''27,300'''
|'''100%'''
|'''570,000'''
|'''100%'''
|}
[[קובץ:SilverUSGOV.jpg|ממוזער|180x180px|גוש '''כסף''']]

==אמצעי זהירות==
הכסף עצמו אינו מסוכן לאדם, אך [[מלח (כימיה)|מלחיו]] נחשבים חומרים [[סרטן (מחלה)|מסרטנים]].

תרכובות שמכילות כסף יכולות להספג ב[[מחזור הדם]], להגיע אל [[רקמת תאים|רקמות]] שונות ולגרום למצב שנקרא [[ארגיריה]] שבו ה[[עור]] מקבל גוון כסוף תמידי. מצב זה אינו מזיק.

לכסף אין תפקיד ביולוגי ב[[גוף האדם]].

== ראו גם ==
* [[יודיד הכסף]]
* [[הליד כסף]]
* [[כסף חנקתי]]
* [[מי כסף]]
* [[כסף סטרלינג]]
* [[ארגנטומטריה]]
* [[ארגיריה]]
* [[שימושים רפואיים לכסף]]
* [[מחצית השקל]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=כסף}}
* [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/Ag/index.html כסף ב-Webelements] {{אנגלית}}
* {{בריטניקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{הטבלה המחזורית|Ag}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:כסף (יסוד)|*]]
[[קטגוריה:יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:מתכות יקרות]]
[[קטגוריה:מתכות מעבר]]