הצגת המקור של הדף "ליזרדיט"

{{מינרל
|שם=ליזרדיט
|תמונה=[[קובץ:Mamrur z lizardytem.jpg|מרכז|250px|]]
|כיתוב=[[שיש]] [[דולומיט]]י ובו עורקים של ליזרדיט,{{ש}} רדזיני (Rędziny) [[שלזיה]], [[פולין]]
|הרכב כימי=Mg<sub>3</sub>Si<sub>2</sub>O<sub>5</sub>(OH)<sub>4</sub>
|מערך קריסטלוגרפי=[[הקסגונלי]] או פסאודו [[אורתורומבי]]
|צורת הגביש=הגבישים נדירים וצורתם משושים זעירים עד 2 מ"מ המסתיימים במישורים המקבילים לבסיס, המינרל מופיע בדרך כלל כמסה חסרת צורה או כקשקשי דגים (כמו [[נציץ]])
|צבע=ירוק, ירוק-כחול, ירוק-אפרפר, צהוב, לבן
|ברק=עמום עד שמנוני או שוועתי
|שקיפות=שקוף למחצה עד כמעט אטום
|פצילות=מושלמת בכיוון אחד ({001})
|שבירה=בלתי שווה
|קשיות=2.5 ב[[סולם מוס]]
|משקל סגולי=2.6-2.55
|מקדם שבירה=
|שרטוט=לבן
|מידע נוסף=
|מינרלים נלווים=[[אנלציט]], [[מיקרוקלין]], [[נתרוליט]], [[פיריט]], [[קלינוכלור]], [[אגירין]], [[כריזוטיל]], [[מגנטיט]]
|סוגים=
|פירוט סוגים=
}}
'''ליזרדיט''' הוא [[מינרל]] [[פילוסיליקטים|פילוסיליקטי]] - ([[סיליקט]] במבנה בצורת לוחיות) של [[מגנזיום]] ו[[הידרוקסיד]], השייך לקבוצת ה[[סרפנטין]].
==תכונות==
===הרכב===
[[כתיב כימי|נוסחת המבנה הכימי]] האידיאלית של הליזרדיט היא [[מגנזיום|Mg]]<sub>3</sub>[[צורן|Si]]<sub>2</sub>[[חמצן|O]]<sub>5</sub>([[הידרוקסיל|OH]])<sub>4</sub>. נוסחה זו זהה למרבית המינרלים של קבוצת הסרפנטין ומשום כך המינרלים [[כריזוטיל]] ו[[אנטיגוריט]] הם [[פולימורפיזם (תורת החומרים)|פולימורפים]] של הליזרדיט וההבדל ביניהם הוא בסימטריה הגבישית וביחסים שבין כמויות הברזל והמגנזיום. הליזרדיט יוצר [[תמיסה מוצקה]] עם המינרל [[נפואיט]] (Ni,Mg)<sub>3</sub>Si<sub>2</sub>O<sub>5</sub>(OH)<sub>4</sub>)). לעיתים המינרל יכול להיות [[פסאודומורפיזם|פסאודמורף]] של [[אנסטטיט]], [[אוליבין]] או [[פירוקסן]], צורה המכונה לעיתים בסטיט. לבסטיט יש ברק משיי.

תערובת של ליזרדיט ו[[קלינוכלור]] שנתגלתה ב[[רודזיה]] ב-1930 קיבלה את השם '''מאופיט''' (על שם מנהל השרות הגאולוגי של רודזיה), אבל ב-2006 החליטה [[האגודה הבינלאומית למינרלוגיה]] לפסול אותו כסוג של מינרל נפרד.

===קריסטלוגרפיה===
הליזרדיט מתגבש במערכת ה[[הקסגונלי]]ת, [[חבורת סימטריות נקודתית]] "דיהקסגונלית פירמידלית" (<math>6/m\ 2/m\ 2/m\ </math>) ו[[חבורת סימטריות מרחבית]] "P63cm". הפרמטרים של [[תא יחידה|תא היחידה]] הם : [[אנגסטרם|Å]]{{כ}}{{כ}}a=5.318{{כ}} ו- c=14.541Å. המבנה הפנימי של הליזרדיט הוא של לוחיות זעירים ברוחב של מספר [[אנגסטרם]]. כל לוחית בנוי משלוש שכבות. השכבה העליונה והתחתונה בנויות מ[[טטרהדרון|טטרהדרונים]] של סיליקה (SiO<sub>4</sub>). שלושה מתוך ארבעת [[אטום|אטומי]] ה[[חמצן]] שבסיליקה נמצאים במישור השכבה ומתחברים לאטומי חמצן של הטטרהדרונים האחרים באותה שכבה ויוצרים בכך רשת של [[משושה|משושים]]. אטום החמצן הרביעי בסיליקה מתקשר עם שכבת הביניים (כלומר "מצביע" למעלה בשכבה התחתונה ו"מצביע" למטה בשכבה העליונה). שכבת הביניים היא של Mg(OH)<sub>2</sub> הקרויה "שכבת הברוסיט" משום ששכבות של Mg(OH)<sub>2</sub> מצויות גם במינרל [[ברוסיט]]. השכבות לא נערמות בצורה מושלמת והתוצאה היא לוחיות מעוותות.

===תכונות פיזיקליות===
המינרל מופיע בדרך כלל כמסה חסרת צורה או בצורת קשקשי דגים (כמו [[נציץ]]). הגבישים זעירים. לליזרדיט יש [[פצילות]] מושלמת בכיוון אחד ({001}). ה[[קשיות]] של המינרל נמוכה, 2.5 ב[[סולם מוס]], כשל [[ציפורן]] האדם. [[משקל סגולי|משקלו הסגולי]] הממוצע 2.57 גרם לסמ"ק. צבעו וצורתו דומים מאוד לאלו של מינרלים אחרים בקבוצת הסרפנטין (למעט כריזוטיל המופיע בתצורת סיבים ובגוון זהוב) ונדרשת בדיקה במעבדה בעזרת [[קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן]] על מנת להבדיל ביניהם.

===תכונות אופטיות===
אופטית המינרל הוא [[שבירה כפולה|דו-צירי]] שלילי. [[מקדם שבירה|מקדמי השבירה]] של הליזרדיט הם: nα=1.541-1.5625{{כ}}, nβ=1.565{{כ}} ו-nγ=1.553-1.568. השקיפות של גבישי הליזרדיט נעה משקיפות למחצה ועד אטומה, צבעם בדרך כלל הוא בגוונים של ירוק, ירוק-כחול, ירוק-אפרפר, צהוב ולבן. בשקף מנוסר הליזרדיט חסר צבע עד ירוק חיוור. הברק של הליזרדיט הוא עמום עד שמנוני או שוועתי, וה[[נפיצה]] שלו חלשה.

==גילוי ומקור השם==
המינרל נתגלה לראשונה ב-[[1956]] במפרץ קנק (Kennack Cove) שב[[The Lizard|חצי האי ליזרד]] {{אנ|The Lizard}}, המכונה "הלטאה" (The Lizard – השם באנגלית הוא כנראה תעתיק מ[[קורנית (שפה)|קורנית]] ואין לו קשר לזוחל) ב[[קורנוול]], שב[[אנגליה]], שהוא גם הנקודה הדרומית ביותר באי הבריטי. מקור השם המינרל בחצי האי שבו נתגלה. המינרל מכונה גם "אורתואנטיגוריט".

==שימושים==
אמנים [[קורנוול|קורניים]] נוהגים לגלף חפצי אומנות מאבן זו על מנת למכור לתיירים המבקרים בחצי האי ליזרד.

==מקור ותפוצה==
ליזרדיט נוצר בדרך כלל כתוצאה מ[[התמרה|התמרה נסוגה]] (התמרה שבמהלכה הטמפרטורה והלחץ יורדים) של [[סלע יסוד|סלעי יסוד]] [[אולטרה-מאפי]]ים (עשירים בברזל ובמגנזיום), כשהוא מחליף [[אנסטטיט]], [[אוליבין]], [[פירוקסן|אורתופירוקסן]] ומינרלים אחרים.

הליזרדיט הוא כנראה מינרל הסרפנטין הנפוץ ביותר. מקומות בהם ניתן למצוא את המינרל כוללים את מפרץ קנק (Kennack Cove) שבחצי האי ליזרד (Lizard Peninsula) ב[[קורנוול]] שב[[אנגליה]] (שם נמצא המינרל לראשונה); אונסט (Unst) ב[[איי שטלנד]] שב[[סקוטלנד]]; עמק סיסונה (Valle Sissone), שב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[לומברדיה]] שב[[איטליה]]; וודסריף (Woodsreef) שב[[ניו סאות' ויילס]] שב[[אוסטרליה]]; אזבטוס (Asbestos) שב[[פרובינציות קנדה|פרובינציה]] של [[קוויבק]] ומכרה קסיאר (Cassiar mine) שבפרובינציה [[קולומביה הבריטית]] שב[[קנדה]]; [[מתחם סטילווטר]] (Stillwater igneous complex) ב[[מונטנה]] שב[[ארצות הברית]]; ואזור מאורו אודורי ב[[מחוזות יפן|מחוז]] [[ימאגוצ'י (מחוז)|ימאגוצ'י]] ב[[יפן]].{{הערה|1=לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat. }}

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
*Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman ''Rock Forming Minerals 3B: Layered Silicates Excluding Micas and Clay Mineral'' (Second Edition), Pages 160-179, 2009
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Lizardite|שם ויקישיתוף=ליזרדיט}}
*[http://webmineral.com/data/Lizardite.shtml אתר WebMineral]
*[http://www.mindat.org/min-2425.html אתר Mindat]
*[http://rruff.geo.arizona.edu/doclib/hom/lizardite.pdf פרויקט rruff]
*[http://www.minsocam.org/ammin/AM67/AM67_587.pdf Mellini M.,"The crystal structure of lizardite 1T: hydrogen bonds and polytypism''], מקור: American Mineralogist{{כ}}, 67 עמ' 598-587, 1982
*[http://www.minsocam.org/ammin/AM72/AM72_943.pdf Mellini M., Zanazzi P. F.," Crystal structures of lizardite-1T and lizardite-2H1 from Coli, Italy''], מקור: American Mineralogist{{כ}}, 72 עמ' 948-943, 1987
*[http://rruff.geo.arizona.edu/doclib/cm/vol36/CM36_1587.pdf Guggenheim S, Zhan W.,''Effect of temperature on the structures of lizardite-1T and lizardite-2H1''], מקור: The Canadian Mineralogist {{כ}}, 36 עמ' 1594-1587, 1998

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

 [[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:פילוסיליקטים]]
[[קטגוריה:מינרלים סיליקטיים]]
[[קטגוריה:מינרלים]]