הצגת המקור של הדף "ליתיום"

{{פירוש נוסף|נוכחי=יסוד כימי}}
{{יסוד כימי
| שם = ליתיום
| שכן מימין = [[בריליום]]
| שכן משמאל =
| שכן מלמעלה = [[מימן|H]]
| שכן מלמטה = [[נתרן|Na]]
| תמונת טבלה מחזורית = [[קובץ:Li-TableImage.png|250px|]]
| צבע רקע = #FF6666
| מספר אטומי = 3
| סמל כימי = Li
| סדרה כימית = [[מתכת אלקלית|מתכות אלקליות]]
| צפיפות = 535
| מראה = לבן/אפור כסוף
| תמונה = [[קובץ:Lithium paraffin.jpg|280px]] {{ש}}ליתיום בצנצנת שמן
| משקל אטומי = 6.941
| רדיוס ואן דר ולס = 182
| רמות אנרגיה = 2, 1
| מצב צבירה = מוצק
| יחידות לטמפרטורה = K
| טמפרטורת היתוך = 453.69
| טמפרטורת היתוך צלזיוס = 180.54
| טמפרטורת רתיחה = 1,615.15
| טמפרטורת רתיחה צלזיוס = 1,342
| אלקטרושליליות = 0.98
| קיבולת חום סגולית = 3,582
| מוליכות חשמלית = 10.8 <math>\ 10^6</math>
| מוליכות תרמית = 84.7
| לחץ אדים = 1.63 <math>\ 10^{-8}</math>
| טמפרטורת אדים = 453.7
| מהירות הקול = 6,000
| טמפרטורת מהירות הקול = 293.15
| אנרגיית יינון ראשונה = 520.2
}}
'''ליתיום''' ('''Lithium''') הוא [[יסוד כימי]] ממשפחת ה[[מתכת אלקלית|מתכות האלקליות]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] Li ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 3. ליתיום טהור הוא מתכת רכה וכסופה המגיבה ([[שיתוך|משותכת]]) במהירות במגע עם [[אוויר]] או [[מים]]. זהו היסוד ה[[מוצק]] בטמפרטורת החדר הקל ביותר: צפיפותו 0.53 גרם לסנטימטר מעוקב. משמש בתעשיית [[סוללה חשמלית|סוללות חשמליות]], ישומי [[אלקטרוניקה]], ועוד.

==תכונות==
[[קובץ:FlammenfärbungLi.png|ממוזער|150px|להבה נצבעת באדום בנוכחות ליתיום]]
הליתיום הוא ה[[מתכת]] הקלה ביותר [[צפיפות החומר|וצפיפותו]] היא רק 0.53 [[גרם]] ל[[סנטימטר]] מעוקב, בערך מחצית מצפיפות ה[[מים]]. לליתיום [[חום סגולי|החום הסגולי]] הגבוה ביותר מבין המוצקים. כמו שאר ה[[מתכות]] האלקליות, ליתיום מגיב בקלות עם מים ועם [[אוויר|חמצן]] ואינו נמצא בטבע במצב טהור. עם זאת תגובתו הכימית חלשה משל היסוד [[נתרן]] לו מבנה כימי דומה. ליתיום מתכתי בוער ב[[להבה]] אדומה (ראו צילום למטה) שמקורה [[ספקטרום פליטה|בפליטה אטומית]] באורך גל -671nm. כאשר מחזקים את הבערה, ה[[אש]] מקבלת [[צבע]] [[לבן]] בוהק.

לליתיום שני [[איזוטופ]]ים יציבים, <sup>6</sup>Li ו- <sup>7</sup>Li, וגם הם בעלי אנרגיית הקשר הנמוכה ביותר מבין כל ה[[יסוד כימי|יסודות]] היציבים. בגלל אי יציבותו היחסית של אטום הליתיום, שכיחותו ביקום נמוכה יחסית. ב[[מערכת השמש]] 25 מתוך 32 היסודות הראשונים שבטבלה המחזורית שכיחים יותר מליתיום, למרות משקלו האטומי הנמוך.

לפי [[תאוריה|תאוריות]] [[קוסמולוגיה|קוסמולוגיות]] מודרניות, ליתיום היה אחד משלושת היסודות הראשונים שנוצרו אחר [[המפץ הגדול]]. ליתיום נוצר ב[[יקום]] ב[[היתוך גרעיני]] בליבות של [[כוכב]]ים צעירים מסוגים שונים. ריכוזים גבוהים יחסית שלו נצפים בכוכבים מסוג [[ננס חום]] בהם הטמפרטורה סלחנית יותר לקשרים הגרעיניים הרופפים יחסית של אטומי הליתיום. בכוכבים מסוג [[ננס אדום]] הטמפרטורה גבוהה מלאפשר קיום ליתיום.

===תגובה עם מים===
כאשר ליתיום פוגש במים, הוא הופך את המים [[בסיס (כימיה)|לבסיסיים]] וגורם לפליטת גז [[מימן]] בתהליך:
:<chem>2Li(s) + 2H2O(l) -> H2(g) + 2Li^+(aq) + 2OH^{-}(aq)</chem>
התגובה עם המים היא [[תגובה אקסותרמית]] הפולטת חום רב, וגורמת לניצוצות בצבע אדום כתום.

=== אנומליות כימיות של ליתיום===
בניגוד למתכות האלקליות האחרות, ליתיום יגיב באוויר עם ה[[חנקן]] (ולא עם ה[[חמצן]]) ויתקבל Li<sub>3</sub>N ([[ליתיום ניטריד]]) שצבעו כתום, ניטרידים של מתכות אלקליות אחרות אינם יציבים. בחמצן יתקבל [[ליתיום אוקסיד]] Li<sub>2</sub>O בניגוד למתכות האלקליות האחרות שיתנו בעיקר פר-אוקסידים וסופר-אוקסידים. [[ליתיום הידרוקסיד]] LiOH מסיס הרבה פחות מהידרוקסידים של המתכות האלקליות האחרות כדוגמת בסיס הנתרן NaOH ([[סודה קאוסטית]]). בחימום, יתפרק LiOH לליתיום אוקסיד Li<sub>2</sub>O בניגוד להידרוקסידים של מתכות אלקליות אחרות שיעברו [[המראה (פיזיקה)|המראה]] (סובלימציה) בלי להתפרק.

הרבה מהאנומליות של הליתיום נובעות מהיציבות של סריגים יוניים שלו עם אניונים קטנים (אנרגיות סריג גבוהות) בעוד שסריגים של מלחי ליתיום עם אניונים גדולים אינם יציבים בשל האריזה הלא יציבה שנובעת מהפרשי הגודל. כך, למשל, בניגוד ל[[קרבונט]]ים של מתכות אלקליות אחרות (כדוגמת Na<sub>2</sub>CO<sub>3</sub> או [[נתרן פחמתי|סודה לכביסה]]) ליתיום קרבונט אינו יציב תרמית ויתפרק בחימום לליתיום אוקסיד ו CO<sub>2</sub>. מאותה סיבה (אנרגיות סריג גבוהות עם אניונים קטנים) ל[[ליתיום פלואורי]] [[מסיסות]] נמוכה במים (רק 0.27 גרם למאה מ"ל ב18°C) בהשוואה מלחי הפלואוריד של חבריו לטור המתכות האלקליות. לעומת זאת כשמדובר באניון גדול (כדוגמת [[פרכלורט]]) היציבות של המלח נמוכה [[ליתיום פרכלורט]] LiClO4 מסיס יותר פי 3–12 (תלוי בממס) ממלח פרכלורט של נתרן.

==שימושים==
*לליתיום יעילות טובה כ[[אנודה]] ב[[סוללה חשמלית|סוללה]] מפני שיש לו [[פוטנציאל אלקטרוכימי]] גבוה ומפני שה[[קיבול]] של [[סוללת ליתיום]] ליחידת משקל גבוה (מתכת קלה מאוד). הוא נמנה בין ה[[יסודות קריטיים לטכנולוגיה|יסודות הקריטיים לטכנולוגיה]] בגלל חשיבותו ב[[מכונית חשמלית|מכוניות חשמליות]]<ref name=":0">{{TheMarker|אקונומיסט|העתיד של המכוניות הוא ירוק, וענקיות הנפט נערכות להיכנס לתחום הליתיום|00000191-2d18-dcd6-abf7-7f1f73510000|8 באוגוסט 2024}}</ref> ובמתקנים להפקת [[אנרגיה ירוקה]] כגון [[טורבינת רוח|טורבינות רוח]].
*[[ליתיום (תרופה)|מלחי ליתיום]] (כמו [[ליתיום קרבונט]] - Li<sub>2</sub>CO<sub>3</sub>, [[ליתיום ציטרט]] ו[[ליתיום אורוטייט]]{{הערה|{{Cite news|url=http://healthpedia.co.il/ליתיום-אורוטאט-מאניה-דיפרסיה/|title=ליתיום אורוטאט - השפעתו על מאניה דיפרסיה (דו־קוטביות)|date=2018-03-09|newspaper=HealthPedia|language=he-IL|access-date=2018-10-04|archive-url=https://web.archive.org/web/20181004185645/http://healthpedia.co.il/ליתיום-אורוטאט-מאניה-דיפרסיה/|archive-date=2018-10-04|url-status=dead}}}}) משמשים כמייצבי מצב-רוח, בטיפול ב[[הפרעה דו-קוטבית]] (מאניה-דיפרסיה) מכיוון שיש לליתיום השפעות נוגדות [[דיכאון]], אבל בעיקר תועלת במצבי מניה חריפה ולמניעת התלקחויות חוזרות של מניה ודיכאון. לפעמים משמש להגברת ההשפעה של [[תרופות נוגדות דיכאון]] בדיכאון מז'ורי (דיכאון רבא).
* [[ליתיום כלוריד]] (LiCl) ו[[ליתיום ברומיד]] (LiBr) הם [[היגרוסקופיות|היגרוסקופיים]] מאוד, ומשמשים לעיתים קרובות כסופחי לחות.
* ליתיום סטארייט משמש כ[[חומר סיכוך]] בטמפרטורות גבוהות.
* ליתיום משמש גם ביצירת תרכובות אורגניות, ויש לו שימושים גרעיניים.
* ליתיום משמש לעיתים ב[[עדשה|עדשות]] ו[[חומר קרמי|קרמיקה]], כולל עדשת ה[[טלסקופ]] ב[[פאלומר (מצפה כוכבים)|הר פאלומר]] ([[ארצות הברית]]), ש[[קוטר]]ה 5 [[מטר]]ים.
* [[ליתיום הידרוקסיד]] (LiOH) משמש לספיחת [[פחמן דו-חמצני]] מה[[אוויר]] ב[[חללית|חלליות]] ו[[צוללת|צוללות]].
* [[סגסוגת|סגסוגות]] של המתכת עם [[אלומיניום]], [[קדמיום]], [[נחושת]] ו[[מנגן]] משמשות ליצירת חלקים בעל ביצועים גבוהים ל[[מטוס]]ים.
* [[ליתיום אלומיניום הידריד]] (LiAlH4) משמש כחומר מחזר.
* [[ליתיום קרבונט]] ומלחי ליתיום ללא הלוגנים משמשים לזירוז גיבוש [[בטון]] עשיר ב[[אלומינה]].
* [[ליתיום ברומיד]] משמש במערכות קירור תעשייתיות.
* [[ליתיום ניטרט]] משמש כמעביר חום טוב בגיפור [[גומי]] ובמערכות סולאריות.
*[[הליום ליתיום]] (HeLi) משמש [[סינתזה (כימיה)|לסינתזה]] של [[דימר]]י [[הליום]] ו[[תגובה כימית|מגיב]] עם [[נחושת]] ליצירת תרכובת HeLi-Copper.
*ליתיום עשוי להוות בעתיד מקור חשוב ליצירת [[טריטיום]] בכורי [[היתוך גרעיני]]ים לצורך פעולה מתמשכת של היתוך [[דאוטריום|דואטריום]]-טריטיום.

==[[איזוטופ]]ים של ליתיום==
{| class=wikitable style=font-size:95%; white-space:nowrap style=text-align:center
! rowspan=3 | סמל
! ([[פרוטון|p]]){{כ}}Z
! ([[נייטרון|n]]){{כ}}N
! מסה איזוטופית (u)
! rowspan=2 | זמן [[מחצית חיים]]
! rowspan=2 | [[ספין (פיזיקה)|ספין]] גרעיני
! rowspan=2 | [[שכיחות (סטטיסטיקה)|שכיחות]] האיזוטופ{{ש}}(כ[[מול#יחידות נוספות|שבר מולרי]] מהיסוד)
! rowspan=2 | טווח השינוי הטבעי{{ש}}(כשבר מולרי מהיסוד)
|-
! colspan=3 | התרגשות אנרגטית
|-
! colspan=7 | הערות
|-
| rowspan=2 {{כ}}| <sup>4</sup>Li
| rowspan=13 |{{כ}}3
| 1
| 4.02719(23)
| [MeV {{כ}}6.3] s{{כ}} 10<sup>−24</sup>{{כ}}×(9)91
| 2-
|
|
|-
| colspan=6 align=right | דועך באמצעות [[פליטת פרוטון]], יכול להוות שלב ביניים במספר תגובות [[היתוך גרעיני]].
|-
| <sup>5</sup>Li
| 2
| 5.01254(5)
| [MeV{{כ}} ~1.5] s{{כ}} 10<sup>−24</sup>{{כ}}×(30)370
| 3/2-
|
|
|-
| rowspan=2 {{כ}}| <sup>6</sup>Li
| 3
| 6.015122795(16)
| יציב
| 1+
| [0.075899(4)]
| 0.07714-0.07225
|-
| colspan=6 align=right | נחשב לחומר המקור בייצור [[טריטיום]] ולקולט [[נייטרון|נייטרונים]] בהיתוך גרעיני.
|-
| <sup>7</sup>Li
| 4
| 7.01600455(8)
| יציב
| 3/2-
| [0.9241(4)]
| 0.92275-0.92786
|-
| <sup>8</sup>Li
| 5
| 8.022487359(10)
| ms{{כ}} (9)840.3
| 2+
|
|
|-
| <sup>9</sup>Li
| 6
| 9.026789499(21)
| ms{{כ}} (4)178.3
| 3/2-
|
|
|-
| <sup>10</sup>Li
| 7
| 10.035481(16)
| [MeV{{כ}} (3)1.2] s{{כ}} 10<sup>−21</sup>{{כ}}×(5)2
| (1-,2-)
|
|
|-
| <sup>10m1</sup>Li
| colspan=2 {{כ}}| keV{{כ}} 200(40)
| s{{כ}} 10<sup>−21</sup>{{כ}}×(15)3.7
| 1+
|
|
|-
| <sup>10m2</sup>Li
| colspan=2 {{כ}}| keV{{כ}} 480(40)
| s{{כ}} 10<sup>−21</sup>{{כ}}×(24)1.35
| 2+
|
|
|-
| <sup>11</sup>Li
| 8
| 11.043798(21)
| ms{{כ}} (14)8.75
| 3/2-
|
|
|-
| <sup>12</sup>Li
| 9
| 12.053779(107)#
| ns{{כ}} 10>
|
|
|
|}

==היסטוריה==
היסוד ליתיום זוהה על ידי ה[[כימאי]] ה[[שוודיה|שוודי]] [[יוהאן אוגוסט ארפוודסון]] (Johan August Arfwedson), אז מתמחה במעבדה של [[ינס יאקוב ברצליוס]], ב-[[1817]]. ברצליוס קרא בתחילה ליסוד החדש ליתוס (מ[[יוונית]]: ''λιθoς'' - אבן) על מנת לייצג את העובדה שהתגלה לראשונה ב[[מינרל]], לעומת מתכות אלקליות אחרות שהתגלו לראשונה ב[[צומח|צמח]]ים. שמו העברי - "אַבְנַן", ניתן מאותה סיבה{{הערה|מילון לועזי עברי המורחב מאת דן פינס וקפאי פינס, כרך א' עמוד 325; לקסיקון לועזי-עברי החדש מאת ר. אלקלעי, עמוד 200; והמילון החדש מאת אברהם אבן שושן ב-4 כרכים, כרך א' עמוד 7}}. השם שונה אחר כך לליתיום על מנת ליישר קו עם שמות היסודות האחרים.

==הפקת ליתיום==
[[קובץ:LithiumPelletsUSGOV.jpg|שמאל|ממוזער|150px|גלולות ליתיום]]
ליתיום לא נמצא בטבע בצורתו החופשית ותמיד קשור ליסוד אחד או יותר. ליתיום נמצא בכמויות קטנות כמעט בכל הסלעים הוולקנים.

[[ג'ון מ. אדמונד]] חקר את היקף הליתיום באוקיינוסים וגילה את הקשר בין התחממות כדור הארץ לריכוז הליתיום במאגרי מים{{הערה|1={{cite journal|last=Huh|first=Youngsook|last2=Chan|first2=Lui-Heung|last3=Zhang|first3=Libo|last4=Edmond|first4=John M|year=1998|title=Lithium and its isotopes in major world rivers: implications for weathering and the oceanic budget|journal=Geochimica et Cosmochimica Acta|publisher=Elsevier BV|volume=62|issue=12|pages=2039–2051|doi=10.1016/s0016-7037(98)00126-4|issn=0016-7037}}|כיוון=שמאל}}.

מאז [[מלחמת העולם השנייה]] גברה הפקת הליתיום בעולם. ליתיום מופרד מיסודות אחרים בסלעים וולקנים, ממספר [[מינרל]]ים וממוצה ממי מעיינות.

בהמשך המאה העשרים הייתה [[ארצות הברית]] מפיקת הליתיום המובילה בעולם, כאשר הפיקה ליתיום מבריכות מי-מלח ב[[נבדה]] – שיטה שהפכה נפוצה להפקה ברחבי העולם<ref name=":0" /> – אולם בהדרגה הצטמצם חלקה בשיעור הפקת הליתיום העולמי עד לכדי 1% בשנת 2021{{הערה|שם=גלובס, ינואר 2022|{{גלובס|שירות גלובס|ארצות הברית בפיגור אסטרטגי בהפקת הזהב הלבן של המאה ה-21|1001398928|18 בינואר 2022}}}}.

נכון לשנת 2021 כ־80% מהפקת הליתיום העולמית מקורה ב[[צ'ילה]], [[אוסטרליה]] ו[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה סין מחזיקה ביותר ממחצית מהתשתית העולמית לתשתיות הליתיום, מההפקה ועד ל[[זיקוק|זיקוק{{הערה|שם=גלובס, ינואר 2022}}]]. מדינות נוספות בעלות שיעורי הפקה משמעותיים הן [[ארגנטינה]] ו[[בוליביה]] (שיחד עם צ'ילה נמצאות באזור המכונה [[משולש הליתיום]]) וכן [[זימבבואה]].

בסוף שנת 2022 [[זימבבואה]] אסרה על ייצוא ליתיום גולמי. על פי דובר מטעם הממשלה, זימבבואה עשויה להרוויח 1.7 מיליארד יורו מדי שנה אם הליתיום יעובד לסוללות בתחומי המדינה, במקום לייצא ליתיום גולמי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.africanews.com/2022/12/29/zimbabwe-bans-all-lithium-exports//|כותרת=Zimbabwe bans all lithium exports |מידע נוסף=באתר "Africa News"|תאריך=29 בדצמבר 2022|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2 בינואר 2023}}.}}.

במרץ 2023 הודיעה [[איראן]] כי גילתה מרבץ המכיל 8.5 מיליון טון ליתיום ב[[המדאן]]. אם ההערכה מדויקת, מדובר במאגר הידוע השני בגודלו בעולם{{הערה|{{כלכליסט|חדשות חוץ|חבל הצלה כלכלי? מרבץ ענק של ליתיום התגלה באיראן|world_news/article/byfgskqyh|6 במרץ 2023}}}}.

== טיפול תרופתי בליתיום ==

{{הפניה לערך מורחב|ליתיום (תרופה)}}

ליתיום הוא [[תרופת בחירה|תרופת הבחירה]] לטיפול ב[[הפרעה דו-קוטבית]]. כ־80% מן המטופלים מגיבים לליתיום. ליתיום עובר פינוי על ידי ה[[כליה]], על כן אצל חולי כליות הנוטלים ליתיום וכן אצל אנשים קשישים יש חשיבות מוגברת לניטור רמות התרופה בדם על מנת למנוע הרעלת ליתיום.

ליתיום היא תרופה בעלת טווח תרפויטי צר, ועל כן יש לנטר את רמותיה בדם באופן קפדני על ידי [[בדיקת דם]]. המינון הראשוני שניתן בדרך כלל הוא 300 מ"ג*3 פעמים ביום ולאחר מכן בוחנים את העלאת המינון. באופן כללי, יש לבדוק את ריכוז הליתיום בדם כל חודשיים עד חצי שנה. הפסקת התרופה צריכה להיעשות בהדרגתיות על מנת למנוע התקף של מאניה או של דיכאון אצל חולים עם הפרעה דו־קוטבית.

טיפול בליתיום לא ניתן רק להפרעה דו-קוטבית, אלא גם להפרעות פסיכיאטריות נוספות, כגון טיפול נוסף אצל חולי [[הפרעה סכיזואפקטיבית]], צורות מסוימות של [[סכיזופרניה]], טיפול לחולי דיכאון, טיפול במצבים של אגרסיה או במצבים שונים כגון [[הפרעת אישיות גבולית]], [[בולימיה]] ומצבים נוספים.

'''תופעות הלוואי של ליתיום''':
* [[מערכת העיכול]] – ירידת תיאבון, [[בחילה]], כאבי בטן, עליה במשקל.
* [[מערכת העצבים]] – רעד, ירידה קוגניטיבית המתבטאת בתגובה איטית, ליקויי זיכרון.
* כליות – השתנה מרובה (פוליאוריה), שתייה מרובה (פולידיפסיה), [[תסמונת נפרוטית]]
* [[בלוטת התריס]] – בעיקר [[תת-פעילות של בלוטת התריס]].
* לב – פועל על [[קשר הגת והפרוזדור]] (SA node), ולכן אסור לחולים שסובלים מ[[תסמונת הסינוס החולה]]. יכול להביא ל[[אי-ספיקת לב]].
* עור – [[אקנה]], איבוד שיער, פריחה.

'''הרעלת ליתיום''' יכולה להיות קשה מאוד ועלולה להתבטא בתופעות נוירולוגיות קשות כגון פרכוסים, רעד, [[אטקסיה]] וירידה במצב ההכרה עד כדי [[קומה]], וכן ב[[אי-ספיקת כליות]] חריפה. הרעלה קלה עד בינונית מוגדרת כרמות ליתיום הנעות בין 1.5 ל-2 (meq/L), הרעלה בינונית עד קשה בין 2-2.5, והרעלה קשה היא רמות ליתיום מעל 2.5, המאופיינת בהתכווצויות כלליות, השתנה מועטת ואי-ספיקת כליות, העלולה להביא למוות.
הטיפול בהרעלת ליתיום כולל הפסקת הליתיום, החזרת נוזלים ואיזון של [[אלקטרוליט|האלקטרוליטים]], פינוי הליתיום ממערכת העיכול באמצעות חומרים שונים ([[פוליאתילן]] גליקול), ובמקרים חמורים ביצוע דיאליזה.

אין לקחת ליתיום במהלך השליש הראשון להריון עקב סיכון למום לבבי מולד. בשאר ההריון יש לקחת מינון נמוך מהרגיל תוך היוועצות ברופא המטפל.

==אמצעי זהירות==

כמו מתכות אלקליות אחרות, ליתיום טהור מתלקח בקלות כשהוא נחשף ל[[אוויר]] או [[מים]]. מומלץ להימנע ממגע ליתיום מתכתי עם ה[[עור]], מכיוון שהוא [[קורוזיה|חומר משתך]].

בזמן שנלקחים מלחי ליתיום כ[[תרופה]], צריך לעקוב אחר ריכוזו ב[[דם]] על מנת להבטיח השגת רמה מספקת בדם ולמנוע סכנה של הרעלה.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=ליתיום}}
* [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/lithium/ ליתיום ב-USGS] {{אנגלית}}
* [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/Li/index.html ליתיום ב-Webelements] {{אנגלית}}
* [https://web.archive.org/web/20120328124509/http://www.chemetalllithium.com/ חטיבת הליתיום] {{אנגלית}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007531489505171|ליתיום}}
* {{דוידסון|יהונתן ברקהיים|לאן נעלם כל הליתיום?|askexpert/לאן-נעלם-כל-הליתיום|28 בדצמבר 2024}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הטבלה המחזורית|Li}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ליתיום|*]]
[[קטגוריה:יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:מתכות אלקליות]]