הצגת המקור של הדף "לכידת אלקטרון"

'''לכידת [[אלקטרון|אלקטרונים]]''' (הנקראת לפעמים [[קרינת בטא|התפרקות בטא]] הפוכה) היא סוג של התפרקות של [[איזוטופ|איזוטופים]] שמתרחשת כאשר יש יותר מדי [[פרוטון|פרוטונים]] ב[[גרעין האטום]] ומעט מדי [[אנרגיה]] לפליטת [[פוזיטרון]]; התפרקות זו אינה אפשרית באיזוטופים [[רדיואקטיביות|רדיואקטיביים]] שיכולים להתפרק באמצעות פליטת [[פוזיטרון]].

אם הפרש האנרגיה בין אטום האב לאטום הבת הוא פחות מ-1.022MeV, לא תיתכן פליטת פוזיטרון ולכידת אלקטרון היא מצב ההתפרקות היחיד שאפשרי. לדוגמה, [[רובידיום]]-83 יתפרק ל[[קריפטון]]-83 על ידי לכידת אלקטרון בלבד (הפרש האנרגיה הוא 0.9MeV בקירוב).

במקרה זה, אחד מהאלקטרונים [[אורביטל|שבאורביטל]], בדרך כלל מ[[קליפת אלקטרונים|קליפת האלקטרונים]] K או L (לכידת-K או לכידת-L), נלכד על ידי פרוטון שנמצא בגרעין. התוצאה של תהליך זה היא יצירת [[נייטרון]] ו[[נויטרינו]]. כיוון שהפרוטון משתנה לנייטרון, מספר הנייטרונים גדל ב-1, מספר הפרוטונים קטן ב-1, [[מספר מסה|ומספר המסה]] האטומית לא משתנה. על ידי שינוי מספר הפרוטונים, לכידת האלקטרון משנה את ה[[נוקליד]] [[יסוד כימי|ליסוד]] חדש. ה[[אטום]] עובר למצב מעורר כאשר בקליפה הפנימית חסר אלקטרון. במצבו המעורר, האטום יפלוט [[פוטון]] X (סוג של [[קרינה אלקטרומגנטית]]) ו/או [[אפקט אוז'ה|אלקטרון אוז'ה]]. אלקטרון מהקליפה החיצונית נופל לתוך הקליפה הפנימית ומשחרר אנרגיה בצורת פוטון X. בגלל זה, סביר להניח שלכידת אלקטרונים תתרחש בנוקלידים גדולים.

ה[[משוואה]] הכללית של התהליך היא:

: <math>\mathrm{p}^+   + \mathrm{e}^- \rightarrow\mathrm{n} + {\nu}_e \,</math>
 
דוגמאות:

{| width="70%"
| <math>\mathrm{{}^{26}_{13}Al}+\mathrm{e}^- \rightarrow\mathrm{{}^{26}_{12}Mg}+{\nu}_e</math>
| <math>\mathrm{{}^{59}_{28}Ni}+\mathrm{e}^- \rightarrow\mathrm{{}^{59}_{27}Co}+{\nu}_e</math>
|}

יש לשים לב שאיזוטופים רדיואקטיביים המתפרקים אך ורק על ידי לכידת אלקטרון יכולים, תאורטית, לאבד את יכולתם לעבור פירוק רדיואקטיבי אם הם מיוננים לחלוטין (ישנם מקרים בהם עושים שימוש במילה "ערומים" לתיאור היונים הללו). ההיפותזה היא שיסודות אלה, אם הם נוצרים ב[[תהליך-r]] בהתפוצצות [[סופרנובה]], נפלטים מיוננים לחלוטין ולפיכך לא עוברים התפרקות רדיואקטיבית עד שיפגשו אלקטרונים בחלל החיצון. הדעה כיום היא שאנומליות בתפוצת היסודות היא תוצאה חלקית של השפעה זו על לכידת אלקטרון.

[[קשר כימי|קשרים כימיים]] עשויים גם כן להשפיע על שיעור לכידת האלקטרונים, אולם באופן כמעט חסר משמעות (בדרך כלל פחות מ-1%), כאשר הדבר תלוי במידת הקרבה של האלקטרונים לגרעיני האטומים.

==קישורים חיצוניים==
* {{בריטניקה}}

{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|פיזיקה}}
[[קטגוריה:פיזיקה גרעינית]]
[[קטגוריה:כימיה גרעינית]]
[[קטגוריה:רדיואקטיביות]]