הצגת המקור של הדף "לפידוליט"

{{מינרל
|שם=לפידוליט
|תמונה=[[קובץ:Lepidolita.jpeg|מרכז|250px|]]
|כיתוב=גביש לפידוליט מ[[ברזיל]]
|הרכב כימי=KLi<sub>2</sub>Al(Al,Si)<sub>3</sub>O<sub>10</sub>(F,OH)<sub>2</sub>
|מערך קריסטלוגרפי=[[מונוקליני]]
|צורת הגביש=הגבישים דמויי לוחיות פסאודו-משושים פריזמתיים עד 20 ס"מ אורך, מקבץ קשקשי, כמו כן כמסה חסרת צורה או גרגירית.
|צבע=סגול עד ורוד חיוור, אדום-ורד, אפור-סגלגל, צהבהב, לבן, חסר צבע
|ברק=זגוגי עד פנינתי
|שקיפות=שקוף עד שקוף למחצה
|פצילות=מושלמת בכיוון אחד ({001}) יוצרת "פתיתים"
|שבירה=בלתי שווה
|קשיות=3-2.5 ב[[סולם מוס]]
|משקל סגולי=2.9-2.8
|מקדם שבירה=
|שרטוט=לבן
|מידע נוסף=הלוחיות הנוצרות בפצילות גמישות ואלסטיות, בכמה דוגמיות נמצאה תופעת [[טריבולומינסנציה]]
|מינרלים נלווים=[[קוורץ]], [[ספודומן]], [[אמבליגוניט]], [[קולומביט]], [[קסיטריט]], [[טופז]], [[נציץ|נציצים]] ו[[טורמלין]]
|סוגים=
|פירוט סוגים=
}}
'''לפידוליט''' הוא [[מינרל]] [[פילוסיליקטים|פילוסיליקטי]] - ([[סיליקט]] במבנה בצורת לוחיות) לשעבר{{הערה|1=ראו את פסקת גילוי ומקור השם}}, אחד מסוגי ה[[נציץ|נציצים]].

==תכונות==
===הרכב וקריסטלוגרפיה===
[[כתיב כימי|נוסחת המבנה הכימי]] של הלפידוליט היא [[אשלגן|K]][[ליתיום|Li]]<sub>2</sub>[[אלומיניום|Al]] ([[אלומיניום|Al]],[[צורן|Si]])<sub>3</sub>[[חמצן|O]]<sub>10</sub>([[פלואור|F]],[[הידרוקסיל|OH]])<sub>2</sub>. הלפידוליט מכיל כמויות זעירות של [[מתכת אלקלית|המתכות האלקליות]] [[רובידיום]] ו[[צזיום]].{{הערה|1=H. Nechamkin, ''The Chemistry of the Elements'', McGraw-Hill, New York, 1968.}}  בעבר נחשב הלפידוליט כסוג מינרל בפני עצמו, אולם כיום הוא מוגדר כתערובת ביניים ב[[תמיסה מוצקה|תמיסה המוצקה]] שבין פוליליתיוניט לטריליתיוניט.

הלפידוליט מתגבש במערכת ה[[מונוקליני]]ת, [[חבורת סימטריות נקודתית]] "מונוקלינית רגילה" <math>2/m\ </math>, ו[[חבורת סימטריות מרחבית]] ''C2/m''. הפרמטרים של [[תא יחידה|תא היחידה]] הם: [[אנגסטרם|Å]]{{כ}}a=5.209{{כ}}, b=9.011Å{{כ}}, c=10.149Å, וגודלה של זווית β הוא 100:77°.{{הערה|1= פרויקט rruff}}

המבנה הפנימי של הלפידוליט, כמו של המינרלים בקבוצת הנציצים, הוא של לוחיות זעירות ברוחב של מספר [[אנגסטרם]]. כל לוחיות בנויה משני סוגי שכבות:

הסוג הראשון הוא שכבה של [[טטרהדרון|טטרהדרונים]] של סיליקה (SiO<sub>4</sub>). שלושה מתוך ארבעת [[אטום|אטומי]] ה[[חמצן]] שבסיליקה נמצאים במישור השכבה ומתחברים לאטומי חמצן של הטטרהדרונים האחרים באותה שכבה ויוצרים בכך רשת של [[משושה|משושים]]. אטום החמצן הרביעי בסיליקה המהווה את הקודקוד הרביעי של הטטרהדרון מתקשר עם השכבה הבאה, כאשר כל אטומי החמצן "מצביעים" באותו כיוון. [[אלומיניום]] מחליף לעיתים את ה[[צורן (יסוד)|צורן]] בטטרהדרונים. משום שהצורן הוא ארבע־[[ערכיות|ערכי]] בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי שבא בצורת [[קטיון]] [[אשלגן]].

הסוג השני הוא שכבה הבנויה מ[[אוקטהדרון|אוקטהדרונים]] (גופים בעלי שמונה מישורים) שבמרכזם אלומיניום או [[ליתיום]] המוקפים באטומים של חמצן או בקבוצת ה[[הידרוקסיל]] (OH).

בלפידוליט שכבה אחת של אוקטהדרונים מקושרת משני צדדיה לשתי שכבות של טטרהדרונים. בין הלוחיות מפרידה שכבת ביניים המכילה יונים ספוחים (בעיקר אשלגן). גביש המינרל בנוי מלוחיות הנערמות זו על גבי זו וביניהן יש שכבות ביניים, הפצילות המושלמת של המינרל מתרחשת לאורך שכבות הביניים אלו.

===תכונות פיזיקליות===
הגבישים דמויי לוחיות פסאודו-משושים פריזמתיים עד 20 ס"מ אורך, כמו כן מופיע המינרל כמקבץ קשקשי, כמסה חסרת צורה או גרגירית. ללפידוליט יש [[פצילות]] מושלמת בכיוון אחד ({001}) היוצרת "פתיתים". ה[[קשיות]] של המינרל נמוכה, 3-2.5 ב[[סולם מוס]], ו[[משקל סגולי|משקלו הסגולי]] הממוצע 2.9 גרם לסמ"ק.

===תכונות אופטיות===
אופטית המינרל הוא [[שבירה כפולה|דו-צירי]] שלילי. [[מקדם שבירה|מקדמי השבירה]] של הלפידוליט הם: nα=1.525–1.548{{כ}}, nβ=1.551–1.58{{כ}} ו-nγ=1.554–1.586.{{הערה|1=אתר Webmineral}} גבישי הלפידוליט שקופים עד שקופים למחצה, צבעם בדרך כלל הוא בגוונים של סגול עד ורוד חיוור, אדום-ורד, אפור-סגלגל, צהבהב, לבן, או חסר צבע. הצבע הסגול-ורדרד הוא מאפיין של הלפידוליט ומשמש כאמצעי זיהוי שלו, אבל מוסקוביט ורוד או לפידוליט חיוור מאוד עלולים להקשות על הזיהוי. בשקף מנוסר הלפידוליט חסר צבע. הברק של הלפידוליט הוא זגוגי או פנינתי, וה[[נפיצה]] שלו חלשה. הלפידוליט ניחן ב[[פליאוכרואיזם]] (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש. מזווית אחת (X) המינרל כמעט חסר צבע, ומזוויות אחרות (Y ו-Z) הוא ורוד או סגול חיוור. בכמה דוגמיות נמצאה תופעת [[טריבולומינסנציה]] (פליטת אור בעת שהמינרל נשבר).

==גילוי ומקור השם==
המינרל נתגלה לראשונה ב-[[1792]] בפגמטיט רוזנה (Rožná), ליד העיירה זדאר נד סזאוו (Žďár nad Sázavou) באזור ויסוצ'ינה (Vysočina), ב[[מוראביה]] שב[[צ'כיה]]. מקור השם מ[[יוונית]]: "לפידוס" הוא "קשקש" בהתייחס למבנה הנציצי שלו.

[[האגודה הבינלאומית למינרלוגיה]] פסלה את השם לפידוליט כשם של מינרל עצמאי, והוא מוגדר כיום כתערובת ביניים בין פוליליתיוניט לטריליתיוניט, אבל השם ממשיך להתקיים, בייחוד אצל אספני המינרלים. בשם לפידוליט מכנים כיום כל נציץ המכיל ליתיום שגונו בהיר, בטרם נעשתה לו בדיקת מעבדה לקביעה מדויקת של הסוג. לפי כך דוגמיות הנמכרות כ"לפידוליט" עלולות להיות בפועל [[פלוגופיט]] או [[מוסקוביט]].

ב-[[1861]] גילו [[רוברט בונזן]] ו[[גוסטב קירכהוף]] את ה[[יסוד (כימיה)|יסוד]] [[רובידיום]] באנליזה של כמות קטנה של מלחי רובידיום שהופקו מזיקוק של 150 קילוגרם לפידוליט.{{הערה|1={{cite journal
 | title = Chemische Analyse durch Spectralbeobachtungen 
 | pages = 337–381
 | author = G. Kirchhoff, R. Bunsen
 | doi = 10.1002/andp.18611890702 
 | journal = [[Annalen der Physik und Chemie]] 
 | volume = 189 
 | issue = 7
 | year = 1861}}}}

==שימושים==
*'''מקור למתכות''' - הלפידוליט הוא מקור להפקת ליתיום. כמות הליתיום במינרל משתנה במידה רבה, ולכן ניתן לנצל רק לפידוליט עשיר יחסית בליתיום למטרה זו. הלפידוליט הוא גם מקור ראשי להפקת [[מתכת אלקלית|המתכות האלקליות]] הנדירות [[רובידיום]] ו[[צזיום]].
*'''אבן לקישוט''' – הגוון הוורוד-סגול האופייני ללפידוליט הפך אותו לאבן מבוקשת בין אספני המינרלים. סלעים הבנויים מתערובת של לפידוליט וטורמלין ורודים הם מקור לאבנים ל[[גילוף]].
*'''מבודד מפני חום''' – בתכונה זו, הקיימת גם בנציצים אחרים, נעשה שימוש בתעשייה.{{הערה|1=אתר Mineral galaries}}

==מקור ותפוצה==
לפידוליט מצוי ב[[פגמטיט]]ים [[גרניט]]יים, שבהם נוצר בהחלפה [[מטאסומטיזם|מטאסומטית]] של [[ביוטיט]] או [[מוסקוביט]], יחד עם מינרלים אחרים המכילים ליתיום כדוגמת [[ספודומן]] [[אמבליגוניט]] ו[[טורמלין]]; בעורקי קוורץ שנוצרה בטמפרטורה גבוהה; ב[[גרייזן]], ובסלעי גרניט.

מקומות בהם ניתן למצוא את המינרל כוללים את פגמטיט רוזנה (Rožná), ליד העיירה זדאר נד סזאוו (Žďár nad Sázavou) באזור ויסוצ'ינה (Vysočina), ב[[מוראביה]] שב[[צ'כיה]]. (שם נמצא המינרל לראשונה); בהר מיקה (Mica) סמוך לעיירה פאריס במחוז אוקספורד במדינת [[מיין]], בנפות מסה גרנדה (Mesa Grande) ופאלה (Pala) במחוז סן דייגו ב[[קליפורניה]], ובמכרה אינגרסול (Ingersoll) בסמול לקיסטון (Keystone) במחוז פנינגטון ב[[דקוטה הדרומית]] שב[[ארצות הברית]]; באלאבשקה ב[[הרי אורל]] שב[[רוסיה]]; בפגמטיט וארוטרסק (VarutrÄask), 15 ק"מ צפונית מזרחית לסקלפטה (Skellefteå) במחוז [[וסטרבוטן]] (Västerbotten) שב[[שוודיה]]; במכרה טנקו (Tanco), אגם ברניק (Bernic) ב[[מניטובה]] שב[[קנדה]]; בפגמטיט וירגם דה לה לאפה (Virgem da Lapa) במדינת [[מינאס ז'ראיס]] שב[[ברזיל]]; ובהזאריבג ב[[ביהר]] שב[[הודו]].{{הערה|1=לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat. }}

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
*Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman ''Rock Forming Minerals 3A: Micas'' (Second Edition), Pages 651-677
* Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis (1985), ''Manual of Mineralogy,'' Wiley, (20th ed.) {{ISBN|0-471-80580-7}}
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Lepidolite|שם ויקישיתוף=לפידוליט}}
* {{בריטניקה}}

* [http://webmineral.com/data/Lepidolite.shtml אתר WebMineral]
* [http://www.mindat.org/min-2380.html אתר Mindat]
* [http://www.galleries.com/minerals/silicate/lepidoli/lepidoli.htm אתר Mineral Galleries]
* [http://rruff.geo.arizona.edu/doclib/hom/lepidolite.pdf פרויקט rruff]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קבוצת הנציצים]]
[[קטגוריה:פילוסיליקטים]]
[[קטגוריה:מינרלים סיליקטיים]]
[[קטגוריה:מינרלים]]