הצגת המקור של הדף "מגנוס הירשפלד"

{{רופא
|תמונה=[[קובץ:Magnus Hirschfeld 1929.jpg|250px]]
|כיתוב=מגנוס הירשפלד ב-1929
|מקום לידה={{דגל|ממלכת פרוסיה (1803-1892)}} [[קולובז'ג|קולברג]], [[ממלכת פרוסיה]]
|מקום פטירה={{דגל|הרפובליקה הצרפתית השלישית}} [[ניס]], [[הרפובליקה הצרפתית השלישית]]
}}
[[קובץ:Magnus Hirschfeld.jpg|200px|שמאל|ממוזער|[[פרוטומה]] של מגנוס הירשפלד, מוזיאון הלהט"ב בברלין]]
'''מגנוס הירשפלד''' (ב[[גרמנית]]: '''Magnus Hirschfeld''';{{כ}} [[14 במאי]] [[1868]], [[קולובז'ג|קולברג]], [[פרוסיה]] – 14 במאי [[1935]], [[ניס]], [[הרפובליקה הצרפתית השלישית|צרפת]]) היה [[רופא]] ו[[סקסולוג]] [[יהדות גרמניה|יהודי-גרמני]]. ממקימי [[הוועדה המדעית-הומניטרית]] ונחשב לאחד מחלוצי ה[[תנועה חברתית|תנועה]] למען [[זכויות להט"ב]].

הירשפלד קרא להנהגת [[אמצעי מניעה]] והתבטא נגד רדיפת ההומוסקסואלים והלסביות בידי רשויות החוק. הירשפלד, שהיה הומוסקסואל בעצמו, רצה להוכיח כי הומוסקסואליות היא תכונה מולדת וכך להביא ל[[לגליזציה]] שלה. לשם כך הוא פיתח [[תאוריה]] על קיומו של '''מין שלישי''' בין ה[[זכר]] וה[[נקבה]], הכולל את ההומוסקסואלים, ה[[טרנסקסואליות|טרנסקסואלים]] וה[[אינטרסקס]]ואלים. חלקים נרחבים מעבודתו התבססו על מחקריהם של [[ריכרד פון קראפט אבינג]] ו[[קארל היינריך אולריכס]].

==קורות חיים==
מגנוס הירשפלד נולד בשנת [[1868]] בעיירה [[קולובז'ג|קולברג]] שבפרובינציית [[פומרניה]] של [[ממלכת פרוסיה]] (כיום קוֹלוֹבְּזֶ'ג, [[פולין]]). בצעירותו חי כמה שנים ב[[פריז]], ועבד שם כ[[עיתונאי]]. לאחר שלמד [[רפואה]] בשנים [[1888]]–[[1892]] ב[[שטרסבורג]], ב[[מינכן]], ב[[אוניברסיטת היידלברג]] וב[[ברלין]], פתח הירשפלד [[מרפאה]] ל[[רפואה טבעית]] ב[[מגדבורג]]. כעבור שנתיים עבר לברלין.

===הוועדה המדעית-הומניטרית===
[[קובץ:Magnus Hirschfeld - Sexualität und Kriminalität, 1924.jpg|200px|ממוזער|"מיניות ופשע" מאת הירשפלד, סקירת פשעים בעלי אופי מיני, [[1924]]]]
ב-[[1896]] הוציא הירשפלד לאור באופן אנונימי את הפמפלט "[[סאפפו]] ו[[סוקרטס]]", שעסק באהבה חד-מינית. ב-[[1897]] ייסד הירשפלד את '''[[הוועדה המדעית-הומניטרית]]''' (Wissenschaftlich-humanitäres Komitee,{{כ}} WhK) ביחד עם [[אדולף ברנד]], [[בנדיקט פרידלנדר]] וחברים אחרים של קבוצת ''[[Der Eigene]]'' ("הייחודי"), שהייתה קבוצת [[שתדלנות]] הומוסקסואלית שפרסמה כתב עת. הוועדה המדעית-הומניטרית הייתה ה[[ארגון]] הראשון בעולם ששם לו כמטרה לגליזציה של [[יחסי מין]] בין גברים. הם קיוו להביא לביטולו של [[סעיף 175]] ל[[חוק העונשין (גרמניה)|חוק העונשין]] ה[[הקיסרות הגרמנית|גרמני]], שהשית עונשים כבדים על הומוסקסואליות מאז [[1871]]. הוועדה טענה כי החוק מעודד [[סחיטה (עבירה)|סחיטה]], וה[[מוטו]] שלה, '''אל הצדק באמצעות המדע''' ("Durch Wissenschaft zur Gerechtigkeit"; ב[[לטינית]]: "Per scientiam ad iustitiam"), שיקף את אמונתו של הירשפלד כי הבנה טובה יותר של הומוסקסואליות תביא להיעלמות העוינות כלפיה. הוא נאבק ללא לאות להנחלת מטרה זו והפך לדמות ציבורית מוכרת בגרמניה.

גם בתוך הקבוצה נתגלעו חילוקי דעות. כמה מן הנשים, וכן גם פרידלנדר, לא הסכימו להשוואה שהשווה הירשפלד בין הומוסקסואלים ל[[נכות|נכים]]. הם טענו כי החברה יכולה אולי להשלים עם קיומם של נכים, אך לעולם לא תקבל אותם כשווים. הם גם לא הסכימו עם דעתו של הירשפלד (ושל [[קרל היינריך אולריכס|אולריכס]] שקדם לו) כי גברים הומוסקסואלים הם בהכרח [[אישה#נשיות|נשיים]]. מאוחר יותר עזבו פרידלנדר, ברנד ואחרים את הוועדה, והקימו את "קהילת הייחודיים" (Geminschaft der Eigenen), שראתה ביחסים בין גברים היבט של [[גבריות]] מסורתית.

הוועדה המדעית-הומניטרית הצליחה לאסוף יותר מ-5,000 חתימות של אנשי-שם, רובם גרמנים, על עתירה לבטל את סעיף 175. בין השאר חתמו עליה [[אלברט איינשטיין]], [[הרמן הסה]], ה[[פוליטיקאי]]ם ה[[סוציאליסט]]ים [[אוגוסט בבל]] ו[[קרל קאוטסקי]], [[זיגמונד פרויד]], קראפט-אבינג עצמו, [[מרטין בובר]], [[קרל יספרס]], [[קתה קולוויץ]], גיאורג גרוס (שנקרא מאוחר יותר [[ג'ורג' גרוס]]), [[היינריך מאן]] ו[[תומאס מאן]], [[שטפן צווייג]], [[גרהארט האופטמן]], [[ריינר מריה רילקה]], [[ארתור שניצלר]], [[לב טולסטוי]], [[אמיל זולא]], [[מקס ברוד]] ואפילו ראש המשטרה בברלין ושרי המשפטים של [[פרוסיה]] ושל גרמניה. הומוסקסואלים בין החותמים לא הצהירו בגלוי על נטייתם.

הצעת החוק עלתה בפני ה[[רייכסטאג (הקיסרות הגרמנית)|רייכסטאג]] ב-[[1898]], אך לא עברה, מאחר שרק מיעוט מבין חברי המפלגה ה[[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטית]] תמך בה. בתסכולו שקל הירשפלד לנקוט טקטיקה של [[אאוטינג]] - להוציא מן הארון חברי פרלמנט הומוסקסואלים. הצעת החוק המשיכה לעלות בפני הפרלמנט, ובסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] אף נראה היה כי יש לה סיכוי להתקבל, אך [[עליית הנאצים לשלטון]] טרפה את הקלפים.

===מחקר ופרסומים===
{{מקורות|רמה=שיפור|פסקה=כן|נושא=מדעי הטבע|נושא2=היסטוריה}}
כבר בגיל 15 פרסם הירשפלד את מאמרו הראשון בכתב עת ברלינאי: "השמות הנוצריים שלנו"{{הערה| page 26 (C. Wolff, MD, Magnus Hirschfeld A Portrait of a pioneer in Sexology, (London, Quartet Books, 1986) }}.
משנת [[1899]] ועד תחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] [[עריכה|ערך]] הירשפלד את "'''השנתון לחקר דרגות-הביניים המיניות'''", שבו התפרסמו מחקריו בנושא [[מיניות]] האדם. בשנים [[1903]] ו-[[1904]] הוא ערך מחקר סטטיסטי בקרב סטודנטים ופועלים בתעשיית הפלדה באמצעות [[שאלון|שאלונים]]. מחקרים אלה הביאו אותו למסקנה כי שיעור ההומוסקסואלים באוכלוסייה עומד על 1.5%, ואילו שיעורם של ה[[ביסקסואליות|ביסקסואלים]] – 3.5%. ב-[[1908]] הוציא לאור את "'''העיתון לסקסולוגיה'''", אך נאלץ להפסיק כעבור זמן קצר. באותה שנה, הירשפלד היה מעורב בפרשה פוליטית שהגיעה לבית המשפט ([[קורט מינצר]] נדרש להעיד אך סירב ונעצר). ב-[[1910]] [[תחדיש|טבע שם חדש]] לאנשים המתלבשים בבגדי המין השני – [[טרנסווסטיט]] – אם כי בשם זה הוא כלל גם אנשים שהיום היו מכונים [[טרנסקסואל]]ים, [[טרנסג'נדר]]ים, [[פטישיזם טרנסווסטי|פטישיסטים טרנסווסטיים]] ו[[דראג קווינז]].

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הפסיק הירשפלד לעסוק במחקר, ושירת כ[[רופא צבאי]] ב[[בית חולים שדה]].

ב-[[1921]] ארגן הירשפלד את ה[[כנס]] הראשון לרפורמה מינית, והביא ליצירתה של '''הליגה העולמית לרפורמה מינית'''. כנסים נוספים נערכו ב[[קופנהגן]] ב-[[1928]], ב[[לונדון]] ב-[[1929]], ב[[וינה|ווינה]] ב-[[1930]] וב[[ברנו]] ב-[[1932]].

ב-[[1930]] ביצע את ה[[ניתוח לשינוי מין]] הראשון שתועד אי פעם.{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|האדם הראשון ששינה את מינו - סוכן ביטוח מבת ים|0000017f-eb14-d4cd-af7f-eb7c65ab0000|3 בדצמבר 2015}}}}

ניתוח שביצע ל[[לילי אלבה]], תועד בספרה "מגבר לאישה" והיווה השראה ל[[הנערה הדנית|ספר]] ולאחר מכן גם לסרט הקולנוע [[הנערה הדנית (סרט)|הנערה הדנית]].

עיתוני התקופה הרבו לצטט את הירשפלד וללעוג לו, והוא כונה לעיתים "איינשטיין של המין". אף כי הוא ראה את עצמו כמדען אובייקטיבי וחסר-פניות, הוא היה [[הומוסקסואל]] וטרנסווסטיט בעצמו, ונטל חלק ב[[תת-תרבות|תת-התרבות]] ההומוסקסואלית של ברלין, שם כינו אותו "טָנְטֶה מַגְנֶזיָה" (דודה מגנזיה).

[[קובץ:Tomb of Magnus Hirschfeld, Caucade Cemetery (Nice, France).jpg|ממוזער|קברו של מגנוס הירשפלד בעיר ניס שבצרפת]]

===הירשפלד בארץ ישראל===
בפברואר ומרץ [[1932]] ביקר מגנוס ב[[ארץ ישראל המנדטורית|ארץ ישראל]]{{הערה|Hirschfeld,Magnus: Men and Women: The World Journey of a Sexologist (transl. from German: Green,Oliver P.), New York 1935, pp. 271-304 (=Journey) o
<br>
 אותו תרגום: 267-300 Hirschfeld, Magnus: Women East and West: Impressions of a Sex Expert, London 1935, pp}}
והרצה{{הערה| o "The themes of the medical lectures dealt with "The Present Status of Sexual Pathology" and "Sex Ethnology"; those for the workers were entitled, "The Most Important Sexual Problems of Our Time." (Journey,p.285 (and p.284)) o }} ב[[תל אביב]] (פגש את הראש העירייה [[מאיר דיזנגוף]]{{הערה|o "The Hebrew Words inscribed in my album by the seventy-year-old Dizengoff read as follows: 'It gave my great pleasure to receive Dr.Hirschfeld in the city hall of Tel Aviv. May Dr.Hirschfeld, who has dedicated his life in the benefit of the human race, ... gaze upon the restoration of Israel'." (Journey,p.281) o }}), [[ירושלים]],{{הערה|o "lectures ... arranged in collaboration with the Hebrew University" (Journey,p.284) o }} [[חיפה]]{{הערה| o "lectures ... in ... the large auditorium of the Technical College in Haifa" (Journey,p.285) o }} וקיבוץ [[בית אלפא]]{{הערה| o "I gave my two last lectures in the settlement of Beth Alfa ..., at the request of the intellectual leader of the colony, I spoke on "Sexual Enlightenment and the Soviet Solution of Sexual Questions." (Journey,p.285) o <br>o "The days I spent at and around Beth Alfa belong to the most memorable ... experiences of my stay in Palestine. In the first place, it was naturally the first practical realization of the theory, 'Children are the property of the state - marriage, a private matter,' that I had seen and it interested me ardently in my capacity of sexologist." (Journey,p.290) o }} - ביחד עם החבר הסיני שלו: [[לי שיו טונג]].{{הערה|o "Many of the inhabitants of Beth Alfa struck up a warm friendship with me ..., which was also extended to ... Li" (Journey, p.291) o}}

ההשקפות של הירשפלד נתמכו על ידי ה[[דרמטולוג]] הד"ר [[חיים ברלין (רופא)|חיים ברלין]] וד"ר [[אברהם מטמון]], [[רפואת מין|רופאי מין]] בתל אביב.

חיים ברלין ביקר לעיתים קרובות ב[[המכון לסקסולוגיה|מכון לסקסולוגיה]] של הירשפלד בברלין, הכין את ההרצאות של הירשפלד בארץ{{הערה| o "Dr. Chaim Berlin, one of the most faithful pupils of our Sexology Institute ..., when he was last in Germany, I had discussed my visit to Palestine with him. He promised to ... arrange my lecture tour". (Journey,p. 276) o }} וכתב את הנקרולוג שלו ב-1935.{{הערה|{{דבר|ד"ר חיים ברלין|ד"ר מגנוס הירשפלד|19350521|30}}}}

אברהם מטמון התמחה ב-1931 במכון לסקסולוגיה.{{הערה|{{תדהר|11|3713|אברהם מטמון}}}} ב-1932 יסד מכון על חיי המין{{הערה|Kozma, Liat: Sexology in the Yishuv: The Rise and Decline of Sexual Consultation in Tel Aviv, 1930-39, in: International Journal of Middle East Studies 42 (2/2010), pp. 237-238}}
("תחנה מיעצת (בחנם) לשאלות המין, הראשונה בארץ"). במסגרת המכון ערך בתל אביב ובמקומות אחרים בארץ הרצאות רבות לעם. ב-1939 הוציא את ספרו "חיי המין של האדם".{{הערה|{{תדהר|11|3714|אברהם מטמון}}}}

==="שונה מהאחרים"===
{{ערך מורחב|שונה מהאחרים}}
ב-[[1919]] כתב הירשפלד את ה[[תסריט]] לסרט "שונה מן האחרים" (''Anders als die Andern''), בכיכובו של השחקן [[קונרד ויידט|קונרד פיידט]] (ששיחק מאוחר יותר בסרט "[[קזבלנקה (סרט)|קזבלנקה]]"). חלק מתקציב הסרט מומן על ידי המכון לסקסולוגיה (ראו בהמשך). זהו כנראה הסרט הראשון בהיסטוריה שהייתה בו דמות של הומוסקסואל. לסרט אג'נדה פוליטית בולטת: גיבור הסרט נסחט בידי מאהבו, ולבסוף [[יציאה מהארון|יוצא מהארון]] – אך [[התאבדות|מתאבד]].

===מותו===
ביום הולדתו ה-67, בתאריך [[14 במאי]] [[1935]], מת הירשפלד מהתקף לב בדירתו בעיר [[ניס]], [[צרפת]]. גופתו נשרפה והאפר נקבר בבית הקברות ה[[רוסי]] ה[[נוצרי]] בעיר.{{הערה|תבליט הברונזה של דיוקנו על גבי המצבה פוסל בידי האמן היהודי [[ארנולד צדיקוב]]}}

==המכון לסקסולוגיה==
{{ערך מורחב|המכון לסקסולוגיה}}
ב-[[1918]] ייסד הירשפלד את '''מכון מגנוס הירשפלד''', וב-[[6 ביולי]] [[1919]] הקים את '''[[המכון לסקסולוגיה]]''' (Institut für Sexualwissenschaft) בברלין, שהיה הגוף הראשון בעולם שהוקדש לחקר המין. בהקמת המכון השתתפו [[דרמטולוגיה|רופא העור]] פרידריך ורטהיים, ה[[נוירולוג]]-[[פסיכותרפיסט]] [[ארתור קרונפלד]], הגניקולוג לודוויג לוי-לנץ והדרמטולוג-אינדוקרינולוג [[ברנרד שפירא]]. הודות לאווירה הליברלית ששררה בעקבות הקמתה של [[רפובליקת ויימאר]], הוקצו למכון בניינים שבעבר שימשו למגורי קצינים בכירים בדימוס, וכן הבניין הסמוך, שהיה ביתו של ה[[כנר]] המפורסם [[יוזף יואכים]]. במכון הייתה ספרייה גדולה של ספרים בנושא מין, וכן ניתן בו ייעוץ רפואי. מבקרים מכל אירופה באו למכון כדי להבין טוב יותר את מיניותם; על פי כמה דיווחים אפילו כיתות בית-ספר ביקרו במוזיאון למין שהיה חלק מן המכון. [[כריסטופר אישרווד]] כותב בספרו "כריסטופר ובני מינו" על ביקור שערך במקום עם [[וו. ה. אודן]]. המכון פרסם ספרים וכתבי עת, בעיקר בנושאים הקשורים ל"מין השלישי". באוסף המוזיאון והמכון היו אלפי תמונות של חריגים מיניים (אינטרסקסואלים, [[סריס]]ים, אנשים שעברו ניתוחים לשינוי מין וכו'), אביזרי מין, תמונות [[ארוטיקה|ארוטיות]] שציירו [[פטישיזם (סקסולוגיה)|פטישיסטים]], [[סאדיזם|סדיסטים]], [[מזוכיזם|מזוכיסטים]] וכדומה, אמצעי מניעה ומוצגים אתנוגרפיים.

עובדי המכון נתבקשו לעיתים קרובות להגיש חוות דעת מקצועית לבתי המשפט במקרה של [[עבירת מין|עבירות מין]], וארכיוני המכון ששרדו מהווים עדות על התהוות ה[[מוסר]] המיני במאה ה-20.

===המין השלישי===
הירשפלד פיתח תאוריות מודרניות בנוגע למיניות האדם. תאוריות אלה שאבו את השראתן מתגליות חדשות בתחומי ה[[תורשה]], גילוי ה[[הורמון|הורמונים]] ותפקידם בגוף בתחילת [[המאה ה-20]], והפיכתו של המין מנושא שהוא בבחינת [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] לנושא הולם לבחינה מדעית אמפירית.

על-פי התאוריה שפיתח הירשפלד, שנודעה בשם "[[המין השלישי]]" (Drittes Geschlecht) כל הווריאציות בהתנהגות המינית נובעות מהבדלים תורשתיים בתפקוד ההורמונלי. הוא השווה בין ממצאיו של [[גרגור מנדל]] בתחום התורשה לממצאים בתחום המיניות: כפי שצאצאים של צמח בעל פרחים אדומים ושל צמח בעל פרחים לבנים יכולים להיות בעצמם בעלי פרחים לבנים, אדומים, או גוונים שונים של ורוד, כך גם צאצאים של גברים ונשים "מושלמים" יכולים להיות בנקודות אמצע שונות בין הגבריות והנשיות. הירשפלד אף חישב ומצא כי יש <math>\ 3^{16}=43,046,721</math> סוגי מיניות שונים אפשריים.

הירשפלד חילק את האנושות לשלושה מינים: זכר, נקבה ו'''המין השלישי''', שבו כלל הומוסקסואלים, לסביות, טרנסקסואלים, אינטרסקסואלים וטרנסווסטיטים, שבכולם ראה דרגות ביניים בין המינים, ושייך את כולם לאותה הקטגוריה.

כתמיכה בתאוריות שלו ערך הירשפלד מדידות של בני "המין השלישי", והגיע למסקנה כי הם נבדלים מבני המינים האחרים בפרופורציות של גופם. הוא גם ניסה להדגים באמצעות [[עץ משפחה|עצי משפחה]] כיצד מיניות "אבנורמלית" היא תורשתית.

כשהתברר תפקידם של ה[[אשך|אשכים]] בייצור הורמונים גבריים, פותחה במכון תאוריה כי ההבדלים בין הומוסקסואלים ו[[הטרוסקסואל]]ים נובעים משוני במבנה האשך. באוסף המכון היו דגימות רבות של רקמת אשך (ממקור לא ידוע), והחוקרים דימו לראות תאים "נשיים" ברקמות של הומוסקסואלים וטרנסווסטיטים. כמה מעמיתיו של הירשפלד הציעו לטפל בהומוסקסואלים באמצעות [[סירוס]]ם והשתלת רקמת אשך גברית בגופם. לאחר שנים הם הודו בכישלון השיטה, אבל אפילו הירשפלד הפנה כמה פציינטים לניתוחים כאלה.

גם אם כיום נראות התאוריות של הירשפלד מיושנות ואפילו מגוחכות, יש לזכור שבאותה עת הן היו חלוציות ומהפכניות, בכך שהפקיעו את המיעוטים המיניים מתחום ה[[דת]] וה[[קרימינולוגיה]] והעבירו אותם לתחום המדע. מדיניותו המפורשת של המכון לסקסולוגיה הייתה, שאין לנסות לשנות את נטייתו המינית של אדם, אלא יש לתת לו טיפול המסייע לו לקבל עצמו כמות שהוא.

==לאחר 1933==
[[קובץ:Bucherverbrennung-book-burning-Nazi-1933-Institute.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכה נאצית לפני חזית המכון, מאי [[1933]]]]
אחת מפעולותיהם הראשונות של ה[[נאצים]] לאחר עלייתם לשלטון ב-[[6 במאי]] [[1933]] הייתה לבזוז את המכון לסקסולוגיה ולשרוף את הספרייה הענקית והארכיונים שלו בפומבי, ב[[שרפת ספרים|שרפת הספרים]] המפורסמת ב[[כיכר בבל|כיכר האופרה]] בברלין; התמונות המוכרות של שרפת הספרים הן בחלקן הגדול תמונות של ספריית המכון העולה באש. בהזדמנות זו הם החרימו גם את רשימת השמות שבמכון, ובכך נחרץ גורלם של רבים למוות. למרבה מזלו, היה הירשפלד באותה עת במסע הרצאות בחו"ל, והוא לא שב עוד לגרמניה. לאחר ניסיונות שלא צלחו לפתוח מחדש את המכון בצרפת, הוא מת ב[[ניס]] ביום הולדתו ה-67.

בעיתונים הנאציים והאנטישמיים של ימיו, ואף לאחר מותו, התפרסמו בקביעות מאמרי שטנה [[אנטישמיות|אנטישמיים]] ו[[קריקטורה|קריקטורות]], שבהם הוצג הירשפלד כיהודי טיפוסי המנסה להשחית את מוסר העם הגרמני.

==ביקורת==
מחקריו ועבודתו של הירשפלד עדיין שנויים במחלוקת. מבקרים טענו כי חלק מתקציביו התקבלו כתוצאה מסחיטת אנשי ציבור גרמנים שהיו בארון. קבוצות אנטי-הומוסקסואליות מחו לעיתים קרובות בזמן שנשא את הרצאותיו. במקרה אחד ב-[[1921]], תקף אותו גבר אלמוני ועזב אותו ברחוב כשגולגולתו סדוקה. אחרים טענו כנגד הירשפלד, כי אין כל ביסוס ביולוגי לתאוריות שלו על הגורמים ההורמונליים להומוסקסואליות, וכי התאוריה שלו על "מין שלישי" שגויה ביסודה.

==בתרבות פופולרית==
דמותו של הירשפלד מוצגת בסרט התיעודי "[[אלדורדו: כל מה שהנאצים שונאים]]" משנת [[2023]].

==הנצחה==
מכון Deutsche Gesellschaft für Sozialwissenschaftliche Sexualforschung הגרמני מעניק מדליה על שם מגנוס הירשפלד למחקרים שתורמים להבנת ה[[סקסולוגיה]].

==לקריאה נוספת==
* Dose, Ralf: Magnus Hirschfeld. The Origins of the Gay Liberation Movement, New York 2014, {{ISBN|978-1-58367-437-6}}

==קישורים חיצוניים==
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
{{קישורי פורטל|להט"ב|גרמניה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007262745105171|מגנוס הירשפלד (1868-1935)}}
* {{דבר|ד"ר חיים ברלין|ד"ר מגנוס הירשפלד|19350521|30}}
* {{Find a Grave}}
* [https://web.archive.org/web/20021201113606/http://www2.hu-berlin.de/sexology/INDEX.HTM ארכיון מגנוס הירשפלד לסקסולוגיה]
* [http://www.schwulesmuseum.de/ מוזיאון ההומואים בברלין] {{גרמנית}}
* רחל דרוק, [https://www.anumuseum.org.il/he/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%92%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9-%D7%90/ הרופא היהודי שהקדיש את חייו לזכויות להט"ב לפני יותר ממאה שנה], בלוג באתר [[בית התפוצות]], יוני 2019

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מין ומיניות}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:הירשפלד, מגנוס}}
[[קטגוריה:סקסולוגים יהודים]]
[[קטגוריה:רופאים יהודים גרמנים]]
[[קטגוריה:פעילים למען זכויות להט"ב]]
[[קטגוריה:להט"בים יהודים]]
[[קטגוריה:להט"בים גרמנים]]
[[קטגוריה:רפובליקת ויימאר: אישים]]
[[קטגוריה:רופאים להט"בים]]
[[קטגוריה:גרמנים שגווייתם נשרפה]]
[[קטגוריה:יהודים שגווייתם נשרפה]]
[[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1868]]
[[קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1935]]