הצגת המקור של הדף "מגנזיום"

{{יסוד כימי
| שם = מגנזיום
| שכן מימין = [[אלומיניום]]
| שכן משמאל = [[נתרן]]
| שכן מלמעלה = [[בריליום|Be]]
| שכן מלמטה = [[סידן|Ca]]
| תמונת טבלה מחזורית = [[קובץ:Mg-TableImage.png|250px|]]
| צבע רקע = #FFDEAD
| מספר אטומי = 12
| סמל כימי = Mg
| סדרה כימית = [[מתכת אלקלית עפרורית]]
| צפיפות = 1,738
| מראה = אפור בוהק
| תמונה = [[קובץ:Magnesium crystals.jpg|280px|]]
| משקל אטומי = 24.305
| רדיוס ואן דר ולס = 173
| רמות אנרגיה = 2, 8, 2
| מצב צבירה = מוצק
| יחידות לטמפרטורה = K
| טמפרטורת היתוך = 923.15
| טמפרטורת היתוך צלזיוס = 650
| טמפרטורת רתיחה = 1,363.15
| טמפרטורת רתיחה צלזיוס = 1,090
| אלקטרושליליות = 1.31
| קיבולת חום סגולית = 1,020
| מוליכות חשמלית = 22.6 10<sup>6</sup>
| מוליכות תרמית = 156
| לחץ אדים = 361
| טמפרטורת אדים = 923
| מהירות הקול = 4,602
| טמפרטורת מהירות הקול = 293.15
| אנרגיית יינון ראשונה = 737.7
| אנרגיית יינון שנייה = 1450.7
}}
'''מגנזיום''' ('''Magnesium'''; בעבר נקרא בעברית גם '''מגניון'''{{הערה|מַגְנִיּוֹן, ע"פ מילון האקדמיה ללשון למונחי כימיה (תרפ"ח, 1928)}}) הוא [[יסוד כימי]] מסדרת ה[[מתכת אלקלית עפרורית|מתכות האלקליות-עפרוריות]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] Mg ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 12. זהו [[מינרל (תזונה)|מינרל]] חשוב, המופיע בכמויות משמעותיות בגוף האדם והוא הכרחי לתפקוד הבסיסי של תאי הגוף. למגנזיום מקושרים שני תפקידים עיקריים בגוף האדם: ייצוב חלקיקי התא והמרכיבים הביוכימיים בתוכו, וויסות תהליכים תוך תאיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/60af6226-9732-e811-80de-00155d0a0235/2_60af6226-9732-e811-80de-00155d0a0235_11_8060.pdf|הכותב=ברוך לוי|כותרת=מגנזיום – צריכתו, תפקידיו וחשיבותו|אתר=[[הכנסת]]|תאריך_וידוא=2024-05-17}}</ref>

בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, צריכת המגנזיום נמוכה מהכמות המומלצת, בעיקר עקב שתיית מים מותפלים, שאינם מכילים מינרלים.{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|להימנעות של הממשלה מהחלטה על הוספת מגנזיום למים יש מחיר בריאותי|0000018d-cb7d-d6e9-a38d-fb7dead80000|21 בפברואר 2024}}}}

==תכונות==
מגנזיום היא מתכת חזקה וקלה מאוד (שוקלת כחצי מ[[אלומיניום]]), בעלת [[צבע]] [[לבן]]-כסוף. עם חשיפה ל[[אוויר]] המגנזיום מוכתם. כשמגנזיום בצורת [[אבקה]] נחשף ללחות הוא מתחמם, מתלקח ו[[בעירה|בוער]] ב[[אור]] לבן בוהק. גושי מגנזיום קשים להצתה, אך בצורת רצועות דקות הוא נדלק בקלות, וקשה מאוד לכבותו. מגנזיום יכול להגיב עם [[חומצה חנקתית]] וליצור '''מגנזיום חנקתי'''. המגנזיום כמו כן יכול להגיב עם [[פחמן דו-חמצני]].

מתכת המגנזיום ניתכת בחום של 650 מעלות [[צלזיוס]].{{הערה|[[יוסף ברסלבי]], "[[הידעת את הארץ]]- ים המלח סביב סביב", הוצאת [[הקיבוץ המאוחד]], תשט"ז, פרק 8 : אוצרות ים המלח וסביבתו, עמוד 210 }}

==שימושים==
תרכובות מגנזיום, בעיקר '''[[תחמוצת המגנזיום|מגנזיום חמצני]]''' (MgO), משמשות ב[[תעשייה]] בייצור כלי [[ברזל]] עמידים ו[[פלדה]], [[זכוכית]], [[מלט]] ומתכות אחרות. למגנזיום חמצני ולתרכובות אחרות של מגנזיום יש גם תפקיד ב[[חקלאות]] ובתעשיית הבנייה. בדרך כלל משתמשים ב[[סגסוגת|סגסוגות]] של מגנזיום ואלומיניום, ולא במגנזיום טהור, לייצור מכלי פחיות [[משקה]]. סגסוגות מגנזיום משמשות בנוסף לכך בתור מרכיב מבני של [[מכונית|מכוניות]] ומכונות. שימוש נוסף של מגנזיום הוא הסרת [[גופרית]] מברזל ופלדה. כמו כן משתמשים במתכת המגנזיום לייצור אמצעי מניעה ושלטי טלוויזיה.

שימושים נוספים:
*בעבר השתמשו במגנזיום לייצור [[מבזק]]ים (פלאשים) ל[[מצלמה|מצלמות]] בשל האור הרב שנפלט עם הצתתו.
*סגסוגות מגנזיום חיוניות בבניית [[מטוס]]ים ו[[טיל]]ים, ומשמשות גם לייצור חישוקים לגלגלי מכוניות.
*מגנזיום משמש ל[[ריתוך]] מכיוון שכשמוסיפים אותו לאלומיניום, הוא משפר את צורת הריתוך שלו ומספר תכונות נוספות.
*כתוספת ל[[חומר נפץ|חומרי נפץ]] ו[[פצצת תאורה|פצצות תאורה]].
*מגנזיום עוזר בבידוד [[אורניום]] ומתכות אחרות מ[[מלח (כימיה)|מלחיהם]].
*'''[[מגנזיום הידרוקסיד]]''' Mg(OH)<sub>2</sub> הוא מרכיב של '''חלב מגנזיה'''.
*ל'''מגנזיום כלורי''' (MgCl<sub>2</sub>) ול'''מגנזיום גופרי''' (MgS) שימוש ב[[רפואה]] כחומר [[שלשול (מצב רפואי)|משלשל]] (המכונה '''[[מגנזיום גופרתי|מלח אנגלי]]''').
*תרכובות מגנזיום הניצתות בקלות (מגנזיום בוער ב־2200°C) עוזרות להצית [[מדורה|מדורות]] במהירות וקלות.
*אבקת '''מגנזיום פחמתי''' (MgCO<sub>3</sub>) עוזרת ל[[אתלטיקה|אתלטים]] כמו מרימי משקולות ומטפסי הרים כאשר הם משפשפים אותה על ה[[יד]]יים ומשפרים את האחיזה שלהם.
*למגנזיום שימושים רבים בתחום ה[[פירוטכניקה]].
*תחבושות ספוגות במגנזיום אשר עורבב במים, משמשות להקלה ול[[החלמה]] כאשר מניחים אותן על [[עור]] פצוע, כדוגמת תפרים לאחר ניתוח או לידה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maccabi4u.co.il/new/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/שבועות-הריון/לידה/#tabs-4:~:text=מחלקות%20היולדות%20מציעות%20פדים%20קרים%20ספוגים%20בתמיסת%20מגנזיום|כותרת=טיפול אישי לאחר הלידה|אתר=[[מכבי שירותי בריאות]]}}}}
*מגנזיום הוא חלק חשוב ב[[תרכובת גריניאר]], שלה שימושים רבים ב[[כימיה אורגנית]].

==[[איזוטופ]]ים של מגנזיום==
{| class=wikitable style=font-size:95%; white-space:nowrap style=text-align:center
!rowspan=2| סמל
! ([[פרוטון|p]]){{כ}}Z
! ([[נייטרון|n]]){{כ}}N
! מסה איזוטופית (u)
!rowspan=2| זמן [[מחצית חיים]]
!rowspan=2| ספין גרעיני
!rowspan=2| [[שכיחות (סטטיסטיקה)|שכיחות]] האיזוטופ{{ש}}(כ[[מול#יחידות נוספות|שבר מולרי]] מהיסוד)
!rowspan=2| טווח השינוי הטבעי{{ש}}(כשבר מולרי מהיסוד)
|-
!colspan=3| התרגשות אנרגטית
|-
| <sup>19</sup>Mg
|rowspan=22|{{כ}}12
| 7
| 19.03547(27)
|
| 1/2-#
|
|
|-
| <sup>20</sup>Mg
| 8
| 20.018863(29)
| ms{{כ}} (24)90.8
| 0+
|
|
|-
| <sup>21</sup>Mg
| 9
| 21.011713(18)
| ms{{כ}} (2)122
| (5/2,3/2)+
|
|
|-
| <sup>22</sup>Mg
| 10
| 21.9995738(14)
| s{{כ}} (12)3.8755
| 0+
|
|
|-
| <sup>23</sup>Mg
| 11
| 22.9941237(14)
| s{{כ}} (11)11.317
| 3/2+
|
|
|-
| <sup>24</sup>Mg
| 12
| 23.985041700(14)
| יציב
| 0+
| 0.7899(4)
| 0.78958-0.79017
|-
| <sup>25</sup>Mg
| 13
| 24.98583692(3)
| יציב
| 5/2+
| 0.1000(1)
| 0.09996-0.10012
|-
| <sup>26</sup>Mg
| 14
| 25.982592929(30)
| יציב
| 0+
| 0.1101(3)
| 0.10987-0.11030
|-
| <sup>27</sup>Mg
| 15
| 26.98434059(5)
| min{{כ}} (12)9.458
| 1/2+
|
|
|-
| <sup>28</sup>Mg
| 16
| 27.9838768(22)
| h{{כ}} (9)20.915
| 0+
|
|
|-
| <sup>29</sup>Mg
| 17
| 28.988600(15)
| s{{כ}} (12)1.30
| 3/2+
|
|
|-
| <sup>30</sup>Mg
| 18
| 29.990434(9)
| ms{{כ}} (17)335
| 0+
|
|
|-
| <sup>31</sup>Mg
| 19
| 30.996546(13)
| ms{{כ}} (20)230
| 3/2+
|
|
|-
| <sup>32</sup>Mg
| 20
| 31.998975(19)
| ms{{כ}} (5)86
| 0+
|
|
|-
| <sup>33</sup>Mg
| 21
| 33.005254(21)
| ms{{כ}} (16)90.5
| 7/2-#
|
|
|-
| <sup>34</sup>Mg
| 22
| 34.00946(25)
| ms{{כ}} (10)20
| 0+
|
|
|-
| <sup>35</sup>Mg
| 23
| 35.01734(43)#
| ms{{כ}} (40)70
| (7/2-)#
|
|
|-
| <sup>36</sup>Mg
| 24
| 36.02300(54)#
| ms{{כ}} (13)3.9
| 0+
|
|
|-
| <sup>37</sup>Mg
| 25
| 37.03140(97)#
| [ns{{כ}} 260<] ms{{כ}} 40#
| 7/2-#
|
|
|-
| <sup>38</sup>Mg
| 26
| 38.03757(54)#
| [ns{{כ}} 260<] ms{{כ}} 1#
| 0+
|
|
|-
| <sup>39</sup>Mg
| 27
| 39.04677(55)#
| ns{{כ}} 260>
| 7/2-#
|
|
|-
| <sup>40</sup>Mg
| 28
| 40.05393(97)#
| ms{{כ}} 1#
| 0+
|
|
|}

==היסטוריה==
[[קובץ:MagnesiumMetalUSGOV.jpg|ממוזער|שמאל|מוט מגנזיום]]
מקור שמו במילה ה[[יוונית]] '''Magnesia''', שמו של מחוז ב[[תסליה]] (חבל ארץ במערב מרכז [[יוון]]). [[ג'וזף בלאק]] זיהה את המגנזיום כיסוד ב־[[1775]]. סר [[האמפרי דייווי]] גילה מגנזיום לראשונה כשהצליח להפיק מגנזיום טהור מאחד ממלחיו. הוא בודד מגנזיום ב[[אלקטרוליזה]] של תערובת מגנזיום חמצני (MgO) ו[[כספית]] חמצנית (HgO). רק ב־[[1831]] הפיק אנטואן בוסי מגנזיום בצורה עקבית.

==ביולוגיה==
[[קובץ:FoodSourcesOfMagnesium.jpg|ממוזער|שמאל|150px|מוצרי [[מזון]] העשירים במגנזיום]]

למגנזיום חשיבות רבה ב[[ביולוגיה]]; הוא מצוי בכל [[אורגניזם|היצורים החיים]], והוא חיוני ל[[חיים]]. אצל האדם הוא מעורב בכ-300 תהליכים שונים בגוף.

ה[[תרכובת]] הביולוגית הידועה ביותר המכילה מגנזיום היא ה[[צבען]] [[כלורופיל]], הנותן ל[[צומח|צמחים]] ולכמה [[חיידקים]] ו[[אצות]] את [[צבע]]ם ה[[ירוק]]. הכלורופיל מאפשר את תהליך ה[[פוטוסינתזה]], המשמש לניצול [[אנרגיית השמש]] לבניית התרכובות המרכיבות את הצמח.

[[אטום|אטומ]]י מגנזיום נמצאים באתר הפעיל של [[אנזים|אנזימים]] רבים החיוניים לתהליכים ביולוגיים ב[[תא]]. [[בעלי חיים]] מקבלים מגנזיום באמצעות אכילת צמחים, ובמיוחד צמחים ירוקים (היות שהכלורופיל אחראי לצבע הירוק).

מגנזיום חיוני ל[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] הגנים.

==תזונה==
המגנזיום הכרחי לתפקודו התקין של הגוף, שם הוא משמש כשהוא קשור לאנזימים שונים בתהליכי הפירוק והבנייה המתבצעים כל העת בגוף. הוא קשור באופן הדוק לפעילות השרירים ומשמש כאמצעי [[עזרה ראשונה]] להרפיית [[שריר]]ים. חוסר במגנזיום עלול להביא לבלבול, רעד שרירי בעיקר בגפיים, נוקשות או תחושת כבדות בשרירים, [[כאבי ראש]], [[שלשול (מצב רפואי)|שלשול]] או [[בחילה|בחילות]], עצירות, ועד מוות במקרים חמורים, למחלות לב או [[כלי דם]], וכן להפרעות שינה ו[[חרדה]]. הצריכה היומית המומלצת היא כ-420 מ"ג ליום לגבר ובין 320–400 מ"ג ליום לאשה.

מגנזיום נמצא בעיקר במזונות כ[[ירק]]ות עליים ירוקים, [[דגנים מלאים]] (בעיקר בקליפתם), [[קטניות]], [[אגוז]]ים, [[שקד (מאכל)|שקד]]ים, [[בננה]] ו[[קקאו]].
המוצרים שדלים במגנזיום הם [[בשר]], דגנים ללא קליפה ו[[מוצרי חלב]].

=== מגנזיום במים ===
מי שתייה הם מקור חשוב למגנזיום. הריכוז של מגנזיום במי שתייה טבעיים (לא מותפלים) עומד על 25–30 מ"ג לליטר,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/guides/food-service-magnesium?chapterIndex=6|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=מגנזיום במים מותפלים בישראל|אתר=משרד הבריאות}}</ref> וניתן לקבל ממנו כרבע מצריכת המגנזיום היומית (המרכבת הן משתייה והן מאכילת פירות וירקות שהושקו במים טבעיים ומכילים את המינרל). עם זאת, יותר ויותר יישובים בארץ מתבססים על מים מותפלים, שאינם מכילים מינרלים, ועל פי מחקר שנערך באוניברסיטה העברית בשנת 2021, ישנה ירידה מובהקת (עד 13.5%) ברמות המגנזיום בדם בקרב תושבי ערים ויישובים בישראל שעברו להשתמש רק במים מותפלים.<ref>{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=ירידה קריטית ברמת המגנזיום בדם בעקבות התפלת המים בישראל|אתר=Doctors Only|תאריך=16 באוגוסט 2022|כתובת=https://publichealth.doctorsonly.co.il/2022/08/266098/}}</ref> על מנת להתמודד עם הבעיה, יזם [[משרד הבריאות]] בשנת 2013 פיילוט לבחינת טכנולוגיות שונות להוספת מגנזים למים המותפלים. למרות זאת, נכון ל-2022 הפיילוט טרם התחיל.

==אמצעי זהירות==
מגנזיום מתכתי וסגסוגות מגנזיום דליקים מאוד בצורתם הטהורה, כשהם [[התכה|מותכים]] או בצורת אבקה. מגנזיום מתכתי מגיב במהירות תוך פליטת [[חום (פיזיקה)|חום]] במגע עם [[מים]], ומצריך טיפול מיוחד. בעבודה עם מגנזיום חובה להרכיב [[משקפי מגן]], היות שהאור הבהיר, המכיל גם קרינה [[על-סגול]]ה, הנפלט בתהליך הבערה, עלול לפגוע בראייה. מים צריכים להישמר במרחק ממגנזיום, מפני שהחיבור ביניהם יכול לגרום לשריפה, בהתאם לנוסחה הבאה:
<math>\ Mg_{(s)} + 2H_2O_{(l)} \rarr Mg(OH)_{2(aq)} + H_{2(g)}</math>
מגנזיום מגיב עם [[פחמן דו-חמצני]] בתגובה האקסותרמית הבאה:

<math>\ 2Mg_{(s)} + CO_{2(g)} \rarr 2MgO_{(s)} + C_{(s)}</math>
לכן, אין להשתמש במטף המבוסס על פד"ח לכיבוי שריפת מגנזיום.

==הפקה בישראל==
המקור העיקרי של המגנזיום המופק בישראל הוא [[ים המלח]], המכיל כ-4% מגנזיום. הפקתו מתבצעת על ידי נידוף מי הים באמצעות קרני השמש והתגבשות חומר גבישי הקרוי [[קרנליט]]. הקרנליט מורכב מגבישים המכילים מגנזיום ואשלגן. לאחר הפרדת המגנזיום מהאשלגן ב[[מפעלי ים המלח]], מועבר מלח המגנזיום למפעל "מגנזיום ים המלח" שהוקם בשיתוף פעולה עם חברת [[פולקסווגן]] הגרמנית. המפעל מפיק מגנזיום טהור וסגסוגות מגנזיום. פולקסווגן הייתה שותפה בהקמת המפעל לטובת ייצור חלקים שונים העשויים סגסוגות מגנזיום, בין היתר כתחליף לאלומיניום.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=מגנזיום}}
*[https://web.archive.org/web/20080304040514/http://www.magnesium.org.il/muaheb/ איגוד המשתמשים בטכנולוגיות מגנזיום] (בישראל)
*[http://www.webelements.com/webelements/elements/text/Mg/index.html מגנזיום ב־WebElements.com] {{אנגלית}}
*[http://www.ctds.info/5_13_magnesium.html על התוצאות הרפואיות של מחסור במגנזיום] {{אנגלית}}
*[http://www.mgwater.com/index.shtml אתר המוקדש למגנזיום] {{אנגלית}}
*[https://web.archive.org/web/20080527203113/http://www.iom.edu/Object.File/Master/7/294/0.pdf צריכה יומית מומלצת של מינרלים (כולל מגנזיום)] {{אנגלית}}
*איגוד הקרדיולוגים הישראליים - [https://israel-heart.org.il/news-wide-audience/מחקר-חדש-שתיית-מים-מותפלים-עלולה-להגבי/ עלייה בשיעורי התמותה מאוטם שריר הלב באזורים שבהם צורכים מים מותפלים]
* {{ynet|רינה זיסמנוביץ|מאזן לחץ דם ומונע עצירות: למה מגנזיום בריא לנו?|4569815|12 בספטמבר 2014}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007543565105171|מגנזיום}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הטבלה המחזורית|Mg}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מגנזיום]]
[[קטגוריה:יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:מתכות אלקליות עפרוריות]]