הצגת המקור של הדף "מחזור (כימיה)"

[[קובץ:Periodic table.svg|ממוזער|300x300 פיקסלים|הטבלה המחזורית, בעלת 7 מחזורים (periods, שורות) ו-18 קבוצות (groups, טורים).]]
[[קובץ:Madelung rule.svg|ממוזער|סדר כניסת האלקטרונים לאורביטלים לפי אנרגיה עולה, על פי [[חוק מדלונג]]{{אנ|Aufbau principle}}]]
ב[[הטבלה המחזורית|טבלה המחזורית]], כל שורה נקראת '''מחזור''' והיא כוללת את כל ה[[יסוד כימי|יסודות הכימיים]] בעלי אותו מספר של [[קליפת אלקטרונים|קליפות אלקטרונים]], כאשר כל מחזור עוקב המצוין בטבלה מייצג [[פרוטון]] אחד נוסף שבגרעין האטומי שביסודות, ובהתאם, ירידה באיכות ה[[מתכת]]ית שלהם. מנגד, ה[[קבוצה (כימיה)|קבוצות]] בטבלה (טורים האנכיים) הם יסודות החולקים תכונות כימיות ופיזיולוגיות דומות.

היסוד השמאלי ביותר במחזור מכיל [[אלקטרון]] בודד בקליפה החיצונית שלו, ועם כל צעד ימינה מתווסף אלקטרון אחד (בקליפה החיצונית), עד התיבה הימנית ביותר בה מצוין יסוד שמכיל את מלוא האלקטרונים שהקליפה החיצונית נושאת (במצב רגיל).

נכון לשנת 2021, התגלו עד כה 118 יסודות המסודרים בשבעה מחזורים. היסוד הבא שיתגלה, [[אונונניום|יסוד 119]], יפתח את מחזור שמיני בטבלה.

הטבלה המחזורית מציינת את היסודות בשורות עוקבות (מחזורים) בכדי להדגיש את המחזוריות שבתכונות האטומיות שלהם ככל שמתקדמים לאורך המחזור. שורה חדשה מתחילה כאשר התכונות הכימיות מתחילות לחזור על עצמן.

== המחזור הראשון ==
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" style="text-align:center; overflow:auto;max-width:100%;"
! colspan="19" |יסודות המחזור הראשון
|-
![[קבוצה (כימיה)|קבוצה]] (טור)
|18
|17
|16
|15
|14
|13
|12
|11
|10
|9
|8
|7
|6
|5
|4
|3
|2
|1
|-
!מספר אטומי
|2
| colspan="16" |
|1
|-
!היסוד
| bgcolor="#ff9999" |[[הליום|He]]
| colspan="16" |
| bgcolor="#ff9999" |[[מימן|H]]
|-
![[בלוק (כימיה)|בלוק]]{{אנ|Block (periodic table)}}
|<math>s</math>
| colspan="16" |
|<math>s</math>
|-
![[קליפת אלקטרונים|קונפיגורציה]]
[[קליפת אלקטרונים|אלקטרונית]]
|<small><math>1s^2</math></small>
| colspan="16" |
|<small><math>1s^1</math></small>
|}
המחזור הראשון בטבלה מכיל רק 2 יסודות, [[מימן]] ו[[הליום]]. יש להם רק את [[קליפת אלקטרונים|קליפת הערכיות]] הראשונה ([[אורביטל אטומי|<math>1s</math>]]), שיכולה להכיל רק 2 אלקטרונים. ולכן הם אינם פועלים לפי [[כלל האוקטט]], אלא לפי '''כלל הדואט''' (בתרגום מילולי - זוג) - השלמה לשני אלקטרוני ערכיות. מבחינה כימית, הליום הוא [[גז אציל]], ולכן נמצא בקבוצה ה-18 בטבלה. למרות זאת, מבחינה גרעינית ההליום שייך ל[[בלוק (כימיה)|בלוק ה-s]], ולכן לפעמים יחשב כיסוד שנמצא בקבוצה ה-2, או כיסוד שנמצא גם בקבוצה ה-2 וגם בקבוצה ה-18 בו בעת. מימן יכול לאבד אלקטרון בקלות (וכך תהיה לו קליפת ערכיות ריקה) וגם לקבל אלקטרון בקלות (וכך תהיה לו קליפת ערכיות מלאה), ולכן הוא מתנהג מבחינה כימית גם כיסוד מקבוצה 1, וגם כיסוד מקבוצה 17.

=== מגמות מחזורתיות ===
כל שאר המחזורים בטבלה מכילים לפחות 8 יסודות, ולכן קל למצוא אצלם תכונות מחזורתיות. אך במחזור הראשון ישנם רק שני יסודות, ולכן אי אפשר ממש להצביע על מגמה מחזורתית.

=== מיקום היסודות של המחזור הראשון בטבלה המחזורית ===
[[קליפת אלקטרונים|קליפת האלקטרונים]] הראשונה, <math>n=1</math>, מכילה רק אורביטל אחד (<math>1s</math>), והמספר המקסימלי של [[אלקטרוני ערכיות]] שיכולים להיות ליסודות מהמחזור הראשון הוא 2. למרות ששני היסודות שייכים טכנית לבלוק ה-s, אף אחד מהם לא מתנהג באופן דומה ליסודות אחרים בבלוק ה-s. למעשה התכונות שלהם כל כך שונות משאר היסודות בבלוק ה-s, עד כי קיימות מחלוקות לגבי המיקום בו צריכים להימצות היסודות בטבלה המחזורית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10698-006-9027-5|הכותב=M. Laing|כותרת=Where to put hydrogen in a periodic table?|אתר=Foundations of Chemistry|תאריך=2007|שפה=אנגלית}}</ref>

אם נסדרם לפי הקונפיגורציה האלקטרונית, אזי מימן (לו קונפיגורציה אלקטרונית <math>1s^1</math>) והליום (<math>1s^2</math>) צריכים להיות ממוקמים בקבוצות 1 ו-2, מעל ליתיום (<math>1s^2 2s^1</math>) ובריליום (<math>1s^2 2s^2</math>) בהתאמה. בעוד סידור זה נפוץ עבור המימן, שתכוניתיו הכימיות דומות לאלו שבקבוצה 1, עבור הליום הסידור הזה לא נהוג, ולא משתמשים בו מחוץ להקשר של קונפיגורציה אלקטרונית. כאשר הגזים האצילים התגלו באזור שנת 1900, הם נחשבו כ"קבוצה 0", כיוון שאינם [[תגובתיות|תגובתיים]]. והליום הושם בראש קבוצה זאת, כיוון שהייתה לו אותה [[אדישות כימית|'אדישות' כימית]] כמו לשאר יסודות הקבוצה. וכאשר הקבוצה שונתה לקבוצה 18, רבים המשיכו לכתוב את ההליום מעל ה[[ניאון]].

על כל פנים, לפעמים המימן מוצב בראש קבוצה 17 - ההלוגנים, כיוון שמימן הוא [[אל-מתכת]] בניגוד לשאר קבוצה 1 שהם כולם [[מתכות אלקליות]]. לפעמים כדי להראות שלמימן יש גם תכונות של הלוגן וגם תכונות של מתכת אלקלית, המימן מוצב בראש שתי הקבוצות. הצעה נוספת למיקום המימן היא מעל [[פחמן]] בראש קבוצה 14: בסידור זה הוא מתאים למגמתיות של האפניות האלקטרונית והאלקטרושליליות. אפילו שמימן לא מתאפיים ביצירת 4 קשרים כמו שמתאפיינים שאר היסודות בקבוצה 14.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ed080p947|הכותב=M.W. Cronyn|כותרת=The Proper Place for Hydrogen in the Periodic Table|אתר=Journal of Chemical Education|תאריך=1 באוגוסט 2003|שפה=אנגלית}}</ref> לבסוף, יש הממקמים את המימן בנפרד מכל קבוצה, כיוון שתכונותיו הכימיות שונות מספיק מכל קבוצה שיש. באופן דומה, גם ההליום לפעמים ממוקם בנפרד מכל קבוצה.

=== יסודות המחזור ===
* [[מימן]] (H) הוא היסוד הכי נפוץ מכל היסודות ביקום, והוא מהווה כ-75% ממסת היקום. מימן שעבר יוניזציה נקרא גם [[פרוטון]]. [[כוכבים]] ב[[הסדרה הראשית|סדרה הראשית]] מורכבים בעיקר ממימן ב[[מצב צבירה]] [[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]]. מימן בצורתו היסודית הוא נדיר ב[[כדור הארץ]], והוא מיוצר בעיקר מ[[פחמימנים]] כמו [[מתאן]]. מימן יכול ליצור [[תרכובת|תרכובות]] עם רוב היסודות, והוא מצוי במים וברוב ה[[תרכובת אורגנית|תרכובות האורגניות]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/science/hydrogen|הכותב=W.L. Jolly|כותרת=hydrogen|אתר=[[אנציקלופדיה בריטניקה]]|תאריך=9 באוגוסט 2019|שפה=אנגלית}}</ref>
* [[הליום]] (He) מצוי בטבע רק במצב צבירה [[גז]]י, חוץ מבתנאים קיצוניים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.webelements.com/helium/physics.html|כותרת=Helium: physical properties|אתר=WebElements|שפה=אנגלית}}</ref> הוא היסוד השני הכי קל אחרי מימן, והוא גם היסוד השני הכי נפוץ ביקום.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.webelements.com/helium/geology.html|כותרת=Helium: geological information|אתר=WebElements|שפה=אנגלית}}</ref> רוב ההליום הקיים ביקום נוצר במהלך [[המפץ הגדול]], אך הוא נוצר גם בתהליך [[היתוך גרעיני]] של מימנים בליבות כוכבים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.newscientist.com/article/mg12517027-000-origin-of-the-chemical-elements/?ignored=irrelevant|הכותב=T. Cox|כותרת=Origin of the chemical elements|אתר=New Scientist|תאריך=3 בפברואר 1990|שפה=אנגלית}}</ref> בכדור הארץ, הליום הוא יחסית נדיר, והוא נוצר רק מתהליכי [[קרינת אלפא|דעיכה]] של [[חומר רדיואקטיבי|יסודות רדיואקטיביים]]. הליום כזה שנוצר מדעיכה רדיואקטיבית מצוי ב[[גז טבעי]] בריכוזים של עד 7% נפחי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://explorer.aapg.org/story?articleid=3331|הכותב=D. Brown|כותרת=Helium a New Target in New Mexico|אתר=American Association of Petroleum Geologists|תאריך=2 בפברואר 2008|שפה=אנגלית}}</ref>

== המחזור השני ==
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" style="text-align:center;overflow:auto;max-width:100%;"
! colspan="19" |יסודות המחזור השני
|-
!קבוצה (טור)
|18
|17
|16
|15
|14
|13
|12
|11
|10
|9
|8
|7
|6
|5
|4
|3
|2
|1
|-
!מספר אטומי
|10
|9
|8
|7
|6
|5
| colspan="10" |
|4
|3
|-
!היסוד
| bgcolor="#fdff8c" |[[ניאון|Ne]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[פלואור|F]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[חמצן|O]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[חנקן|N]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[פחמן|C]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[בור (יסוד)|B]]
| colspan="10" |
| bgcolor="#ff9999" |[[בריליום|Be]]
| bgcolor="#ff9999" |[[ליתיום|Li]]
|-
![[בלוק (כימיה)|בלוק]]{{אנ|Block (periodic table)}}
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
| colspan="10" |
|<math>s</math>
|<math>s</math>
|-
![[קליפת אלקטרונים|קונפיגורציה]]
[[קליפת אלקטרונים|אלקטרונית]]
|<small><chem>[He] \ 2s^2 \ 2p^6</chem></small>
|<small><chem>[He] \ 2s^2 \ 2p^5</chem></small>
|<small><chem>[He] \ 2s^2 \ 2p^4</chem></small>
|<small><chem>[He] \ 2s^2 \ 2p^3</chem></small>
|<small><chem>[He] \ 2s^2 \ 2p^2</chem></small>
|<small><chem>[He] \ 2s^2 \ 2p^1</chem></small>
| colspan="10" |
|<small><chem>[He] \ 2s^2</chem></small>
|<small><chem>[He] \ 2s^1</chem></small>
|}
המחזור השני בטבלה מכיל 8 יסודות, שכולם ממלאים את קליפת האלקטרונים השנייה, <math>n=2</math>, ובאופן יותר ספציפי את ה[[אורביטל אטומי|אורביטלים]] <math>2s</math> ו <math>2p</math>. יסודות המחזור השני (פחמן, חנקן, חמצן, פלואור וניאון) נשמעים ל[[כלל האוקטט]], ויחפשו אלקטרונים בכדי להשלים את קליפת הערכיות שלהם ל-8 אלקטרונים. (ליתיום ובריליום יפעלו לפי '''כלל הדואט''' - השלמה לשני אלקטרוני ערכיות, בורון ישלים את עצמו למילוי חצי אורביטל <math>2p</math>, כלומר ישלים ל-6 אלקטרוני ערכיות).

=== מגמות חזרתיות ===
עבור כל היסודות במחזור השני, ככל ש[[מספר אטומי|המספר האטומי]] גדל, [[רדיוס אטומי|הרדיוס האטומי]] קטן, ה[[אלקטרושליליות]] גדלה וגם [[אנרגיית היוניזציה]]{{אנ|Ionization energy}} גדלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://archive.org/details/chemistryprincip00mast_907|הכותב=W. Masterton, C.N. Hurley|כותרת=Chemistry : principles and reactions|אתר=Belmont, CA: Brooks/Cole Cengage Learning|תאריך=2009|שפה=אנגלית}}</ref>

במחזור השני ישנם רק שתי [[מתכת|מתכות]] (ליתיום ובריליום). ליסודות במחזור השני יהיה לרוב את התכונות הכי "קיצוניות" ביחס לקבוצות שלהם, לדוגמה, פלואור הוא הכי ריאקטיבי מבין [[הלוגן|ההלוגנים]], ניאון הוא הכי לא פעיל מבין [[גזים אצילים|הגזים האצילים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10698-017-9302-7|הכותב=Grochala Wojciech|כותרת=On the position of helium and neon in the Periodic Table of Elements|אתר=Foundations of Chemistry|תאריך=2018|שפה=אנגלית}}</ref> וליתיום הוא הכי פחות ריאקטיבי מבין [[מתכות אלקליות|המתכות האלקליות]].

כל היסודות במחזור השני פועלים לפי חוק מנדלונג{{אנ|Aufbau principle}}: ליתיום ובריליום ממלאים את אורביטל <math>2s</math>, ובורון, פחמן, חנקן, חמצן, פלואור וניאון ממלאים את אורביטל <math>2p</math>, זאת (בדומה למחזור הראשון והשלישי) כיוון שאין למחזור מתכות מעבר, שפעמים רבות אינן מצייתות לחוק מנדלונג.

=== יסודות המחזור ===
* [[ליתיום]] (LI) הוא המתכת הכי קלה, והיסוד המוצק הכי פחות צפוף בטבלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.webelements.com/lithium/|כותרת=Lithium: the essentials|אתר=WebElements|שפה=אנגלית}}</ref> במצבו הלא מיונן הליתיום הוא אחד היסודות הכי ריאקטיבים, ולכן הוא נמצא בטבע רק ב[[תרכובת|תרכובות]]. ליתיום הוא היסוד הכבד ביותר שנוצר בכמויות גדולות במהלך [[המפץ הגדול]].
* [[בריליום]] (Be) הוא בעל [[נקודת התכה]] מאוד גבוהה. כמויות קטנות של בריליום נוצרו במהלך המפץ הגדול, אך רוב מה שנוצר [[דעיכה גרעינית|דעך]] מאז או הגיב בתוך כוכבים ליצירת [[אטום|אטומים]] כבדים יותר. בין 1% ל-15% מכל האנשים הם רגישים לבריליום, והם עלולים לפתח [[דלקת|תגובה דלקתית]] ב[[עור]] וב[[מערכת הנשימה]], במחלה הנקראת CBD.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20010331191955/http://www.chronicberylliumdisease.com/medical/med_bediseases.htm#cbd|כותרת=Chronic beryllium disease or CBD|תאריך=2001|שפה=אנגלית}}</ref>
*[[בור (יסוד)|בורון]] (B) לא נמצא לבד בטבע, אלא לרוב בתרכובות [[בוראט]].
*[[פחמן]] (C) הוא היסוד הרביעי הכי נפוץ ביקום אחרי מימן, הליום וחמצן,<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20100210170504/http://plymouthlibrary.org/faqelements.htm|הכותב=R. Ash|כותרת=What are the most common elements in the universe ?|אתר=The Top 10 of Everything 2006|תאריך=2006|שפה=אנגלית}}</ref> והיסוד השני הכי נפוץ בגוף האדם אחרי חמצן. יש אינספור תרכובות המכילות פחמן, בזכות יכולתו של הפחמן ליצור קשרי C-C מאוד יציבים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://chemed.chem.purdue.edu/genchem/topicreview/bp/1organic/organic.html|כותרת=Structure and Nomenclature of Hydrocarbons|אתר=Purdue University|שפה=אנגלית}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK26883/|הכותב=B. Alberts, A. Johnson, J. Lewis, M. Raff, K. Roberts, P. Walter|כותרת=The Chemical Components of a Cell|אתר=Garland Science|שפה=אנגלית}}</ref> כל [[תרכובות אורגניות|התרכובות האורגניות]] הנחוצות לחיים, מכילות לפחות אטום פחמן אחד.
*[[חנקן]] (N) נמצא לרוב בצורתו האינרטית <chem>N2</chem>, אשר מהווה כ-78% מהנפח [[האטמוספירה של כדור הארץ]]. והוא יסוד חשוב ביצירת [[חלבון|חלבונים]].
*[[חמצן]] (O) מהווה כ-21% מהנפח [[האטמוספירה של כדור הארץ]], והוא נחוץ ל[[נשימה|תהליך הנשימה]] עבור כמעט כל היצורים החיים. בנוסף הוא מרכיב עיקרי במולקולת ה[[מים]]. חמצן הוא היסוד השלישי הכי נפוץ ביקום<ref name=":0" /> ותרכובות המכילות חמצן נפוצות מאוד על פני כדור הארץ.
*[[פלואור]] (F) הוא היסוד הכי ריאקטיבי בטבלה כשהוא במצבו הלא מיונן, ולכן הוא אף פעם לא במצב זה בטבע.
*[[ניאון]] (Ne) הוא [[גז אציל]] המשמש בתאורת ניאון.

== המחזור השלישי ==
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" style="text-align:center;overflow:auto;max-width:100%;"
! colspan="19" |יסודות המחזור השלישי
|-
!קבוצה (טור)
|18
|17
|16
|15
|14
|13
|12
|11
|10
|9
|8
|7
|6
|5
|4
|3
|2
|1
|-
!מספר אטומי
|18
|17
|16
|15
|14
|13
| colspan="10" |
|12
|11
|-
!היסוד
| bgcolor="#fdff8c" |[[ארגון (יסוד)|Ar]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[כלור|Cl]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[גופרית|S]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[זרחן|P]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[צורן|Si]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[אלומיניום|Al]]
| colspan="10" |
| bgcolor="#ff9999" |[[מגנזיום|Mg]]
| bgcolor="#ff9999" |[[נתרן|Na]]
|-
![[בלוק (כימיה)|בלוק]]{{אנ|Block (periodic table)}}
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
| colspan="10" |
|<math>s</math>
|<math>s</math>
|-
![[קליפת אלקטרונים|קונפיגורציה]]
[[קליפת אלקטרונים|אלקטרונית]]
|<small><chem>[Ne] \ 3s^2 \ 3p^6</chem></small>
|<small><chem>[Ne] \ 3s^2 \ 3p^5</chem></small>
|<small><chem>[Ne] \ 3s^2 \ 3p^4</chem></small>
|<small><chem>[Ne] \ 3s^2 \ 3p^3</chem></small>
|<small><chem>[Ne] \ 3s^2 \ 3p^1</chem></small>
|<small><chem>[Ne] \ 3s^2 \ 3p^1</chem></small>
| colspan="10" |
|<small><chem>[Ne] \ 3s^2</chem></small>
|<small><chem>[Ne] \ 3s^1</chem></small>
|}
המחזור השלישי בטבלה מכיל 8 יסודות, כולם קיימים בטבע ולכולם לפחות [[איזוטופ|איזוטופ יציב]] אחד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://scienceaid.co.uk/chemistry/inorganic/period3.html|כותרת=Trends in Period 3 Elements|אתר=Scienceaid.co.uk|שפה=אנגלית}}</ref>

=== יסודות המחזור ===
* [[נתרן]] (Na) הוא מקבוצת [[מתכות אלקליות|המתכות האלקליות]], הוא מצוי באוקיינוסים בכמויות גדולות בצורת [[נתרן כלוריד]] (מלח שולחן).
* [[מגנזיום]] (Mg) הוא [[מתכת אלקלית עפרורית]]. [[יון|יוני]] מגנזיום נמצאים ב[[כלורופיל]].
* [[אלומיניום]] (Al) הוא [[מתכות מעבר עמידות|מתכת מעבר עמידה]], והמתכת הכי נפוצה על פני כדור הארץ.
* [[צורן]] (Si) הוא [[מתכת למחצה]]. צורן הוא [[מוליך למחצה]] מה שהופך אותו לרכיב חשוב ב[[מעגל משולב|שבבים]]. [[צורן דו-חמצני]] הוא המרכיב העיקר ב[[חול]].
* [[זרחן]] (P) הוא [[אל-מתכת]]. הוא חיוני בהרכבת ה-[[DNA]]. הוא ריאקטיבי ביותר ולכן אף פעם לא נמצא בטבע לבד.
* [[גופרית]] (S) היא [[אל-מתכת]].
* [[כלור]] (Cl) הוא [[הלוגן]], המשמש כ[[חיטוי|חומר מחטא]], במיוחד ב[[בריכת שחייה|בריכות שחייה]].
* [[ארגון]] (Ar) הוא [[גז אציל]], ולכן אינו ריאקטיבי כלל. [[נורת להט|נורות להט]] עושות שימוש בארגון על מנת למנוע [[תגובה כימית]] של חוט הלהט (העשוי טונגסטן) בטמפרטורות הגבוהות אליהן הוא מגיע.

== המחזור הרביעי ==
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" style="text-align:center;overflow:auto;max-width:100%;"
! colspan="19" |יסודות המחזור הרביעי
|-
!קבוצה (טור)
|18
|17
|16
|15
|14
|13
|12
|11
|10
|9
|8
|7
|6
|5
|4
|3
|2
|1
|-
!מספר אטומי
|36
|35
|34
|33
|32
|31
|30
|29
|28
|27
|26
|25
|24
|23
|22
|21
|20
|19
|-
!היסוד
| bgcolor="#fdff8c" |[[קריפטון|Kr]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[ברום|Br]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[סלניום|Se]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[ארסן|As]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[גרמניום|Ge]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[גליום|Ga]]
| bgcolor="#99ccff" |[[אבץ|Zn]]
| bgcolor="#99ccff" |[[נחושת|Cu]]
| bgcolor="#99ccff" |[[ניקל|Ni]]
| bgcolor="#99ccff" |[[קובלט|Co]]
| bgcolor="#99ccff" |[[ברזל|Fe]]
| bgcolor="#99ccff" |[[מנגן|Mn]]
| bgcolor="#99ccff" |[[כרום|Cr]]
| bgcolor="#99ccff" |[[ונדיום|V]]
| bgcolor="#99ccff" |[[טיטניום|Ti]]
| bgcolor="#99ccff" |[[סקנדיום|Sc]]
| bgcolor="#ff9999" |[[סידן|Ca]]
| bgcolor="#ff9999" |[[אשלגן|K]]
|-
![[בלוק (כימיה)|בלוק]]{{אנ|Block (periodic table)}}
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>s</math>
|<math>s</math>
|-
![[קליפת אלקטרונים|קונפיגורציה]]
[[קליפת אלקטרונים|אלקטרונית]]
|<small><chem>[Ar] \ 3d^10 \ 4s^2 \ 4p^6 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^10 \ 4s^2 \ 4p^5 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^10 \ 4s^2 \ 4p^4 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^10 \ 4s^2 \ 4p^3 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^10 \ 4s^2 \ 4p^2 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^10 \ 4s^2 \ 4p^1 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^10 \ 4s^2 </chem></small>
|<small>(*)</small>

<small><chem>[Ar] \ 3d^10 \ 4s^1 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^8 \ 4s^2 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^7 \ 4s^2 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^6 \ 4s^2 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^5 \ 4s^2 </chem></small>
|<small>(*)</small>

<small><chem>[Ar] \ 3d^5 \ 4s^1 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^3 \ 4s^2 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^2 \ 4s^2 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 3d^1 \ 4s^2 </chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 4s^2</chem></small>
|<small><chem>[Ar] \ 4s^1</chem></small>
|}
[[קובץ:Coloured-transition-metal-solutions.jpg|ממוזער|מתכות המעבר מהמחזור הרביעי יוצרים תמיסות מימיות צבעוניות. מימין לשמאל: [[אשלגן פרמנגנט|סגול]] - <chem>KMnO4</chem>, [[נחושת גופרתית|כחול]] - <chem>CuSO4</chem>, [[ניקל כלוריד|ירוק]]{{אנ|Nickel(II) chloride}} - <chem>NiCl2</chem>, [[אשלגן כרומט|צהוב]]{{אנ|Potassium chromate}} - <chem>K2CrO4</chem>, [[אשלגן דיכרומט|כתום]]{{אנ|Potassium dichromate}} - <chem>K2Cr2O7</chem>, [[קובלט ניטרט|אדום]]{{אנ|Cobalt(II) nitrate}} - <chem>Co(NO3)2</chem>.]]
המחזור הרביעי בטבלה מכיל 18 יסודות, והוא הראשון שמכיל את כל 18 ה[[קבוצה (כימיה)|קבוצות]]. בנוסף זה המחזור הראשון עם יסודות בבלוק ה-d בטבלה.

=== תכונות ומגמות חזרתיות ===
כל היסודות במחזור זה [[יציבות האטום|יציבים]], ורבים מהם נפוצים מאוד בליבת כדור הארץ וגם על פני השטח. זהו המחזור האחרון שבו כל היסודות יציבים. הרבה מ[[מתכות מעבר|מתכות המעבר]] במחזור זה הן מאוד [[חוזק חומרים|חזקות]], בעיקר ברזל, ולכן הן משמשות הרבה בתעשייה.

ככל שגודלים במספר האטומי, [[חוק מדלונג]]{{אנ|Aufbau principle}} גורם ליסודות במחזור להכניס את האלקטרונים שלהם לאורביטלים <chem>4s </chem>, <chem>3d </chem> ו <chem>4p </chem> (בסדר זה). למרות זאת, ישנם יוצאי דופן (מסומנים בטבלה מעל ב(*)) שמעדיפים לשנות את סידור האלקטרונים כדי ליצור אורביטל חצי מלא.

=== יסודות המחזור ===
יסודות המחזור הם: [[אשלגן]], [[סידן]], [[סקנדיום]], [[טיטניום]], [[ונדיום]], [[כרום]], [[מנגן]], [[ברזל]], [[קובלט]], [[ניקל]], [[נחושת]], [[אבץ]], [[גליום]], [[גרמניום]], [[ארסן]], [[סלניום]], [[ברום]] ו[[קריפטון]].

== המחזור החמישי ==
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" style="text-align:center;overflow:auto;max-width:100%;"
! colspan="19" |יסודות המחזור החמישי
|-
!קבוצה (טור)
|18
|17
|16
|15
|14
|13
|12
|11
|10
|9
|8
|7
|6
|5
|4
|3
|2
|1
|-
!מספר אטומי
|54
|53
|52
|51
|50
|49
|48
|47
|46
|45
|44
|43
|42
|41
|40
|39
|38
|37
|-
!היסוד
| bgcolor="#fdff8c" |[[קסנון|Xe]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[יוד|I]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[טלור|Te]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[אנטימון|Sb]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[בדיל|Sn]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[אינדיום|In]]
| bgcolor="#99ccff" |[[קדמיום|Cd]]
| bgcolor="#99ccff" |[[כסף (יסוד)|Ag]]
| bgcolor="#99ccff" |[[פלדיום|Pd]]
| bgcolor="#99ccff" |[[רודיום|Rh]]
| bgcolor="#99ccff" |[[רותניום|Ru]]
| bgcolor="#99ccff" |[[טכנציום|Tc]]
| bgcolor="#99ccff" |[[מוליבדן|Mo]]
| bgcolor="#99ccff" |[[ניאוביום|Nb]]
| bgcolor="#99ccff" |[[זירקוניום|Zr]]
| bgcolor="#99ccff" |[[איטריום|Y]]
| bgcolor="#ff9999" |[[סטרונציום|Sr]]
| bgcolor="#ff9999" |[[רובידיום|Rb]]
|-
![[בלוק (כימיה)|בלוק]]{{אנ|Block (periodic table)}}
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>s</math>
|<math>s</math>
|-
![[קליפת אלקטרונים|קונפיגורציה]]
[[קליפת אלקטרונים|אלקטרונית]]
|<small><chem>[Kr] \ 4d^10 \ 5s^2 \ 5p^6</chem></small>
|<small><chem>[Kr] \ 4d^10 \ 5s^2 \ 5p^5</chem></small>
|<small><chem>[Kr] \ 4d^10 \ 5s^2 \ 5p^4</chem></small>
|<small><chem>[Kr] \ 4d^10 \ 5s^2 \ 5p^3</chem></small>
|<small><chem>[Kr] \ 4d^10 \ 5s^2 \ 5p^2</chem></small>
|<small><chem>[Kr] \ 4d^10 \ 5s^2 \ 5p^1</chem></small>
|<small><chem>[Kr] \ 4d^10 \ 5s^2</chem></small>
|(*)

<small><chem>[Kr] \ 4d^10 \ 5s^1</chem></small>
|(*)

<small><chem>[Kr] \ 4d^10</chem></small>
|(*)

<small><chem>[Kr] \ 4d^8 \ 5s^1</chem></small>
|(*)

<small><chem>[Kr] \ 4d^7 \ 5s^1</chem></small>
|<small><chem>[Kr] \ 4d^5 \ 5s^2</chem></small>
|(*)

<small><chem>[Kr] \ 4d^5 \ 5s^1</chem></small>
|(*)

<small><chem>[Kr] \ 4d^4 \ 5s^1</chem></small>
|<small><chem>[Kr] \ 4d^2 \ 5s^2</chem></small>
|<small><chem>[Kr] \ 4d^1 \ 5s^2</chem></small>
|<small><chem>[Kr] \ 5s^2</chem></small>
|<small><chem>[Kr] \ 5s^1</chem></small>
|}
המחזור החמישי בטבלה מכיל 18 יסודות, ככל שהמספר האטומי גדל, [[חוק מדלונג]]{{אנ|Aufbau principle}} גורם ליסודות במחזור להכניס את האלקטרונים שלהם לאורביטלים <chem>5s </chem>, <chem>4d </chem> ו <chem>5p </chem> (בסדר זה). למרות זאת, ישנם יוצאי דופן (מסומנים בטבלה מעל ב(*)) שמעדיפים לשנות את סידור האלקטרונים באורביטלים בכדי להגיע למצבים יותר יציבים אנרגטית.

=== תכונות ומגמות חזרתיות ===
מחזור זה מכיל את היסוד טכנציום, היסוד הראשון בטבלה המחזורית שאין לו [[איזוטופ]]ים יציבים. בנוסף מחזור זה מכיל את היסוד ניוביום, שלו [[עומק חדירה מגנטי|עומק החדירה המגנטי]]{{אנ|Penetration depth}} הגדול ביותר מבין כל היסודות בטבלה. הרבה מתכות מעבר מן התור הזה כגון רודיום, משמשות להכנת תכשיטים כיוון שהן מבריקות במיוחד.

מחזור זה ידוע בשל המספר הגדול של יסודות שהם יוצאי דופן לחוק מדלונג.

=== יסודות המחזור ===
יסודות המחזור הם: [[רובידיום]], [[סטרונציום]], [[איטריום]], [[זירקוניום]], [[ניאוביום]], [[מוליבדן|מוליבדנום]], [[טכנציום]], [[רותניום]], [[רודיום]], [[פלדיום]], [[כסף (יסוד)|כסף]], [[קדמיום]], [[אינדיום]], [[בדיל]], [[אנטימון]], [[טלור]], [[יוד]] ו[[קסנון]].

== המחזור השישי ==
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" style="text-align:center;overflow:auto;max-width:100%;"
! colspan="33" |יסודות המחזור השישי
|-
!קבוצה (טור)
|18
|17
|16
|15
|14
|13
|12
|11
|10
|9
|8
|7
|6
|5
|4
|3
| colspan="14" |[[לנתנידים|לנתידים]]
|2
|1
|-
!מספר אטומי
|86
|85
|84
|83
|82
|81
|80
|79
|78
|77
|76
|75
|74
|73
|72
|71
|70
|69
|68
|67
|66
|65
|64
|63
|62
|61
|60
|59
|58
|57
|56
|55
|-
!היסוד
| bgcolor="#fdff8c" |[[רדון|Rn]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[אסטטין|At]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[פולוניום|Po]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[ביסמוט|Bi]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[עופרת|Pb]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[תליום|Tl]]
| bgcolor="#99ccff" |[[כספית|Hg]]
| bgcolor="#99ccff" |[[זהב|Au]]
| bgcolor="#99ccff" |[[פלטינה|Pt]]
| bgcolor="#99ccff" |[[אירידיום|Ir]]
| bgcolor="#99ccff" |[[אוסמיום|Os]]
| bgcolor="#99ccff" |[[רניום|Re]]
| bgcolor="#99ccff" |[[טונגסטן|W]]
| bgcolor="#99ccff" |[[טנטלום|Ta]]
| bgcolor="#99ccff" |[[הפניום|Hf]]
| bgcolor="#99ccff" |[[לוטציום|Lu]]
| bgcolor="#9bff99" |[[איטרביום|Yb]]
| bgcolor="#9bff99" |[[תוליום|Tm]]
| bgcolor="#9bff99" |[[ארביום|Er]]
| bgcolor="#9bff99" |[[הולמיום|Ho]]
| bgcolor="#9bff99" |[[דיספרוסיום|Dy]]
| bgcolor="#9bff99" |[[טרביום|Tb]]
| bgcolor="#9bff99" |[[גדוליניום|Gd]]
| bgcolor="#9bff99" |[[אירופיום|Eu]]
| bgcolor="#9bff99" |[[סמריום|Sm]]
| bgcolor="#9bff99" |[[פרומתיום|Pm]]
| bgcolor="#9bff99" |[[נאודימיום|Nd]]
| bgcolor="#9bff99" |[[פרסאודימיום|Pr]]
| bgcolor="#9bff99" |[[צריום|Ce]]
| bgcolor="#9bff99" |[[לנתן|La]]
| bgcolor="#ff9999" |[[בריום|Ba]]
| bgcolor="#ff9999" |[[צסיום|Cs]]
|-
![[בלוק (כימיה)|בלוק]]{{אנ|Block (periodic table)}}
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>p</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>d</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f</math>
|<math>f/d</math>
|<math>s</math>
|<math>s</math>
|-
![[קליפת אלקטרונים|קונפיגורציה]]
[[קליפת אלקטרונים|אלקטרונית]]
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^10 \ 6s^2 \ 6p^6</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^10 \ 6s^2 \ 6p^5</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^10 \ 6s^2 \ 6p^4</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^10 \ 6s^2 \ 6p^3</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^10 \ 6s^2 \ 6p^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^10 \ 6s^2 \ 6p^1</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^10 \ 6s^2</chem></small>
|(*)

<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^10 \ 6s^1</chem></small>
|(*)

<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^9 \ 6s^1</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^7 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^6 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^5 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^4 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^3 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^2 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 5d^1 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^14 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^{13} \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^12 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^11 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^10 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^9 \ 6s^2</chem></small>
|(*)

<small><chem>[Xe] \ 4f^7 \ 5d^1 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^7 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^6 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^5 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^4 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 4f^3 \ 6s^2</chem></small>
|(*)

<small><chem>[Xe] \ 4f^1 \ 5d^1 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 5d^1 \ 6s^2</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 6s^{2}</chem></small>
|<small><chem>[Xe] \ 6s^1</chem></small>
|}
המחזור השישי בטבלה מכיל 32 יסודות, והוא הראשון שמכיל את בלוק ה-f. המחזור מכיל את היסוד עופרת - היסוד האחרון שקיים לו איזוטופ [[גרעין האטום|יציב]], כל היסודות אחרי עופרת הם [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבים]] (לביסמוט, היסוד אחרי עופרת, יש איזוטופ שלו [[זמן מחצית החיים|זמן מחצית חיים]] של <math>10^{19}</math> שנים, כך שיש המחשיבים גם אותו כיציב). ככל שהמספר האטומי גדל, [[חוק מדלונג]]{{אנ|Aufbau principle}} גורם ליסודות במחזור להכניס את האלקטרונים שלהם לאורביטלים <chem>6s </chem>, <chem>4f </chem>, <chem>5d </chem> ו <chem>6p </chem> (בסדר זה). למרות זאת, ישנם יוצאי דופן (מסומנים בטבלה מעל ב(*)) שמעדיפים לשנות את סידור האלקטרונים באורביטלים בכדי להגיע למצבים יותר יציבים אנרגטית.

=== תכונות ומגמות חזרתיות ===
מחזור זה מכיל את ה[[לנתנידים|לנתידים]], הידועים בעיקר בשל תכונותיהם המגנטיות. [[מתכות מעבר]] רבות במחזור 6 הם יקרות ביותר, כמו זהב. רבים מהיסודות במחזור זה הם [[רעל|רעילים]].

=== יסודות המחזור ===
{|
!
* '''[[צסיום]]'''
* '''[[בריום]]'''
* '''[[לנתן]]'''
* '''[[צריום]]'''
* [[פרסאודימיום]]
* [[נאודימיום]]
* [[פרומתיום]]
* [[סמריום]]
* [[אירופיום]]
* [[גדוליניום]]
* [[טרביום]]
!
* [[דיספרוסיום]]
* [[הולמיום]]
* [[ארביום]]
* [[תוליום]]
* [[איטרביום]]
* [[לוטציום]]
* [[הפניום]]
* [[טנטלום]]
* [[טונגסטן]]
* [[רניום]]
* [[אוסמיום]]
!
* [[אירידיום]]
* [[פלטינה]]
* [[זהב]]
* [[כספית]]
* [[תליום]]
* [[עופרת]]
* [[ביסמוט]]
* [[פולוניום]]
* [[אסטטין]]
* [[רדון]]
|}

== המחזור השביעי ==
<div class="mw-collapsible" style="background:#fafafa;border-radius:1em; font-size:85%; border:1px solid #111111; width:100%; margin:0 auto; padding:2px; text-align:center; vertical-align:top;">
<div style="background:#d8d8d8; text-align:center; padding:2px 4px;border-radius:1em;font-weight:bold;">יסודות המחזור השביעי</div>
<div class="mw-collapsible-content" style="padding:2px;margin:0 auto;">
{| border="0" cellpadding="0" cellspacing="2" style="display:block;overflow:auto;width:100%;text-align:center; max-width:1300px;border-radius:1em; margin:0; padding:0;"
!קבוצה (טור)
| style="background:#e1e1e1;" |18
| style="background:#f1f1f1;" |17
| style="background:#e1e1e1;" |16
| style="background:#f1f1f1;" |15
| style="background:#e1e1e1;" |14
| style="background:#f1f1f1;" |13
| style="background:#e1e1e1;" |12
| style="background:#f1f1f1;" |11
| style="background:#e1e1e1;" |10
| style="background:#f1f1f1;" |9
| style="background:#e1e1e1;" |8
| style="background:#f1f1f1;" |7
| style="background:#e1e1e1;" |6
| style="background:#f1f1f1;" |5
| style="background:#e1e1e1;" |4
| style="background:#f1f1f1;" |3
| colspan="14" |[[אקטינידים]]
| style="background:#e1e1e1;" |2
| style="background:#f1f1f1;" |1
|-
!מספר אטומי
| style="background:#e1e1e1;" |118
| style="background:#f1f1f1;" |117
| style="background:#e1e1e1;" |116
| style="background:#f1f1f1;" |115
| style="background:#e1e1e1;" |114
| style="background:#f1f1f1;" |113
| style="background:#e1e1e1;" |112
| style="background:#f1f1f1;" |111
| style="background:#e1e1e1;" |110
| style="background:#f1f1f1;" |109
| style="background:#e1e1e1;" |108
| style="background:#f1f1f1;" |107
| style="background:#e1e1e1;" |106
| style="background:#f1f1f1;" |105
| style="background:#e1e1e1;" |104
| style="background:#f1f1f1;" |103
| style="background:#e1e1e1;" |102
| style="background:#f1f1f1;" |101
| style="background:#e1e1e1;" |100
| style="background:#f1f1f1;" |99
| style="background:#e1e1e1;" |98
| style="background:#f1f1f1;" |97
| style="background:#e1e1e1;" |96
| style="background:#f1f1f1;" |95
| style="background:#e1e1e1;" |94
| style="background:#f1f1f1;" |93
| style="background:#e1e1e1;" |92
| style="background:#f1f1f1;" |91
| style="background:#e1e1e1;" |90
| style="background:#f1f1f1;" |89
| style="background:#e1e1e1;" |88
| style="background:#f1f1f1;" |87
|-
!היסוד
| bgcolor="#fdff8c" |[[אוגאנסון|Og]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[טנסין|Ts]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[ליברמוריום|Lv]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[מוסקוביום|Mc]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[פלרוביום|Fl]]
| bgcolor="#fdff8c" |[[ניהוניום|Nh]]
| bgcolor="#99ccff" |[[קופרניקיום|Cn]]
| bgcolor="#99ccff" |[[רנטגניום|Rg]]
| bgcolor="#99ccff" |[[דרמשטאדטיום|Ds]]
| bgcolor="#99ccff" |[[מייטנריום|Mt]]
| bgcolor="#99ccff" |[[האסיום|Hs]]
| bgcolor="#99ccff" |[[בוהריום|Bh]]
| bgcolor="#99ccff" |[[סיבורגיום|Sg]]
| bgcolor="#99ccff" |[[דובניום|Db]]
| bgcolor="#99ccff" |[[רתרפורדיום|Rf]]
| bgcolor="#99ccff" |[[לורנציום|Lr]]
| bgcolor="#9bff99" |[[נובליום|No]]
| bgcolor="#9bff99" |[[מנדלביום|Md]]
| bgcolor="#9bff99" |[[פרמיום|Fm]]
| bgcolor="#9bff99" |[[איינשטייניום|Es]]
| bgcolor="#9bff99" |[[קליפורניום|Cf]]
| bgcolor="#9bff99" |[[ברקליום|Bk]]
| bgcolor="#9bff99" |[[קוריום|Cm]]
| bgcolor="#9bff99" |[[אמריציום|Am]]
| bgcolor="#9bff99" |[[פלוטוניום|Pu]]
| bgcolor="#9bff99" |[[נפטוניום|Np]]
| bgcolor="#9bff99" |[[אורניום|U]]
| bgcolor="#9bff99" |[[פרוטקטיניום|Pa]]
| bgcolor="#9bff99" |[[תוריום|Th]]
| bgcolor="#9bff99" |[[אקטיניום|Ac]]
| bgcolor="#ff9999" |[[רדיום|Ra]]
| bgcolor="#ff9999" |[[פרנציום|Fr]]
|-
![[בלוק (כימיה)|בלוק]]{{אנ|Block (periodic table)}}
| style="background:#e1e1e1;" |<math>p</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>p</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>p</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>p</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>p</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>p</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>d</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>d</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>d</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>d</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>d</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>d</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>d</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>d</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>d</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>d</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>f</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>f</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>f</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>f</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>f</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>f</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>f</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>f</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>f</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>f</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>f</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>f</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>f</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>f</math>
| style="background:#e1e1e1;" |<math>s</math>
| style="background:#f1f1f1;" |<math>s</math>
|-
![[קליפת אלקטרונים|קונפיגורציה אלקטרונית]]
| style="background:#e1e1e1;" |(?)

<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^10 \ 7s^2 \ 7p^6</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |(?)

<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^10 \ 7s^2 \ 7p^5</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |(?)

<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^10 \ 7s^2 \ 7p^4</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |(?)

<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^10 \ 7s^2 \ 7p^3</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |(?)

<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^10 \ 7s^2 \ 7p^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |(?)

<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^10 \ 7s^2 \ 7p^1</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |(?)

<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^10 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |(?)(*)

<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^10 \ 7s^1</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |(?)

<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^8 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |(?)

<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^7 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^6 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^5 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^4 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^3 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 6d^2 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |(*)

<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 7s^2 \ 7p^1</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^14 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^13 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^12 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^11 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^10 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^9 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^7 \ 6d^1 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^7 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |<small><chem>[Rn] \ 5f^6 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |(*)

<small><chem>[Rn] \ 5f^4 \ 6d^1 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |(*)

<small><chem>[Rn] \ 5f^3 \ 6d^1 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |(*)

<small><chem>[Rn] \ 5f^2 \ 6d^1 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |(*)

<small><chem>[Rn] \ 6d^2 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |(*)

<small><chem>[Rn] \ 6d^1 \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#e1e1e1;" |<small><chem>[Rn] \ 7s^2</chem></small>
| style="background:#f1f1f1;" |<small><chem>[Rn] \ 7s^1</chem></small>
|}

<div style="text-align:right;border-radius:1em; padding:4px;margin:0 auto; background:#efefef">
(*) - יוצאי דופן בסידור האלקטרונים באורביטלים, שמעדיפים לשנות את סידור האלקטרונים באורביטלים בכדי להגיע למצבים יותר יציבים אנרגטית

(?) - הקונפיגורציה הצפויה לאותו יסוד, אך עדיין לא אוששה.
</div>
</div></div>
המחזור השביעי בטבלה מכיל 32 יסודות, ומכיל את היסודות הכבדים ביותר שהתגלו עד כה. [[חוק מדלונג]]{{אנ|Aufbau principle}} גורם ליסודות במחזור להכניס את האלקטרונים שלהם לאורביטלים <chem>7s </chem>, <chem>5f </chem>, <chem>6d </chem> ו <chem>7p </chem> (בסדר זה).

=== תכונות ומגמות חזרתיות ===
כל היסודות במחזור השביעי הם [[רדיואקטיביות|רדיואקטיביים]]. פלוטוניום (יסוד מספר 94) הוא היסוד הכבד ביותר שקיים באופן טבעי בכדור הארץ, וכל היסודות אחריו מיוצרים באופן מלאכותי. ל[[אקטינידים]] יש דרגות חמצון רבות. הרבה מהיסודות צפויים להיות בעלי תכונות שונות מהקבוצות שלהם, בעיקר ארבעת היסודות האחרונים במחזור זה.

=== יסודות המחזור ===
{|
|
* [[פרנציום]]
* [[רדיום]]
* [[אקטיניום]]
* [[תוריום]]
* [[פרוטקטיניום]]
* [[אורניום]]
* [[נפטוניום]]
* [[פלוטוניום]]
* [[אמריציום]]
* [[קוריום]]
* [[ברקליום]]
|
* [[קליפורניום]]
* [[איינשטייניום]]
* [[פרמיום]]
* [[מנדלביום]]
* [[נובליום]]
* [[לורנציום]]
* [[רתרפורדיום]]
* [[דובניום]]
* [[סיבורגיום]]
* [[בוהריום]]
* [[האסיום]]
|
* [[מייטנריום]]
* [[דרמשטאדטיום]]
* [[רנטגניום]]
* [[קופרניקיום]]
* [[ניהוניום]]
* [[פלרוביום]]
* [[מוסקוביום|מוסקביום]]
* [[ליברמוריום]]
* [[טנסין]]
* [[אוגאנסון]]
|}

== המחזור השמיני ==
אף יסוד מהמחזור השמיני עוד לא התגלה. במחזור זה צפוי להיות היסוד הראשון מבלוק ה-g. עדיין לא ברור אם בכלל ניתן יהיה לייצר את כל היסודות במחזור השמיני, ולכן לא בהכרח שיהיה מחזור שמיני.

== ראו גם ==
* [[קבוצה (כימיה)]]
* [[הטבלה המחזורית]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:כימיה]]