הצגת המקור של הדף "מיוניט"

{{מינרל
|שם=מיוניט
|תמונה=[[קובץ:Meionite-Quartz-53866.jpg|מרכז|200px|]]
|כיתוב=גבישי מיוניט יוצרים צלב בתוך מסת אם מקוורץ
|הרכב כימי=<div style="direction: ltr;">
Ca<sub>4</sub>Al<sub>6</sub>Si<sub>6</sub>O<sub>24</sub>CO<sub>3</sub>
</div>
|מערך קריסטלוגרפי=[[טטרגונלי]]
|צורת הגביש=הגבישים פריזמתיים המסתיימים בפירמידות ופאותיהם מקווקווים באורך עד 70 ס"מ, מקבצים גרגיריים או חסרי צורה.
|צבע=ורוד חיוור, חום אדמדם, צהוב, סגול, חסר-צבע, כחלחל, ירקרק
|ברק=זגוגי, פנינתי ודמוי שרף
|שקיפות=שקוף עד אטום
|פצילות=מובחנת בשני כיוונים ({100}, ו־{110})
|שבירה=בלתי שווה עד דמוית קונכייה
|קשיות=6-5 ב[[סולם מוס]]
|משקל סגולי=2.78-2.74
|מקדם שבירה=
|שרטוט=לבן
|מידע נוסף=המיוניט הוא [[פלואורסצנציה|פלואורסצנטי]].
|מינרלים נלווים=[[מיקרוקלין]], [[זירקון]], [[טיטניט]], [[גארנט]], [[אפטיט]], [[פלגיוקלז]], [[פירוקסן|פירוקסנים]] ו[[אמפיבול|אמפיבולים]]
|סוגים=
|פירוט סוגים=
}}
'''מיוניט''' הוא [[מינרל]] [[טקטוסיליקטים|טקטוסיליקטי]] ([[סיליקט]] במבנה מרחבי) המכיל [[סידן]], [[אלומיניום]] ו[[פחמה]] השייך ל[[סקפוליט|קבוצת הסקפוליט]].

==תכונות==
===הרכב כימי וקריסטלוגרפיה===
[[כתיב כימי|נוסחת המבנה הכימי]] של המיוניט היא [[סידן|Ca]]<sub>4</sub>[[אלומיניום|Al]]<sub>6</sub>[[צורן|Si]]<sub>6</sub>[[חמצן|O]]<sub>24</sub>[[פחמה|CO<sub>3</sub>]]. המיוניט יוצר [[תמיסה מוצקה]] עם ה[[מריאליט]] (Na<sub>4</sub>Al<sub>3</sub>Si<sub>9</sub>O<sub>24</sub>Cl), מינרל השייך אף הוא לקבוצת הסקפוליט. מיוניט ומריאליט טהורים יוצרו באופן מלאכותי, אבל בטבע הם קיימים אך ורק בתערובת ביניהם, שבה לא עולה חלקו של אחד המינרלים על 80 אחוזים. [[חבורת סימטריות מרחבית|חבורת הסימטריות המרחבית]] של תערובת זו היא "''P''4<sub>2</sub>/n"

המיוניט מתגבש במערכת ה[[טטרגונלי]]ת, [[חבורת סימטריות נקודתית]] "טטרגונלית דיפירמידלית" <math>4/m\ </math>, ו[[חבורת סימטריות מרחבית]] "''I''4/m". הפרמטרים של [[תא יחידה|תא היחידה]] הם: [[אנגסטרם|Å]]{{כ}}a=12.179{{כ}} ו-c=7.571Å.{{הערה|1= פרויקט rruff}}

===תכונות פיזיקליות===
המינרל מופיע במקבצים גרגיריים או חסרי צורה. הגבישים פריזמתיים המסתיימים ב[[פירמידה (גאומטריה)|פירמידות]] באורך עד 70 ס"מ. פאות הגביש מקווקוות. למיוניט יש [[פצילות]] מובחנת בשני כיוונים ({100}, ו־{110}). ה[[קשיות]] של המינרל בינונית, 6-5 ב[[סולם מוס]], ו[[משקל סגולי|משקלו הסגולי]] הממוצע 2.86 גרם לסמ"ק.

===תכונות אופטיות===
אופטית המינרל הוא [[שבירה כפולה|חד-צירי]] שלילי. [[מקדם שבירה|מקדמי השבירה]] של המיוניט הם: ''n''<sub>ω</sub>=1.58-1.6{{כ}} ו-''n''<sub>ε</sub>=1.55-1.56.{{הערה|1=אתר Webmineral}} גבישי המיוניט הם שקופים עד אטומים. הם חסרי צבע או שצבעם ורוד חיוור, חום אדמדם, צהוב, סגול, כחלחל או ירקרק. בשקף מנוסר המיוניט הוא חסר צבע. הברק של המיוניט הוא זגוגי, דמוי שרף או פנינתי. המינרל [[פלואורסצנציה|פלואורסצנטי]] - בקרינת [[על סגול]] ב[[אורך גל|אורכי גל]] קצרים המינרל פולט אור בגוונים של לבן או צהוב ובאורכי גל ארוכים המינרל פולט אור בגוונים של אדום.

==גילוי ומקור השם==
המינרל נתגלה לראשונה ב-[[1801]] בהר הגעש הכבוי סומה (Suma) – [[קלדרה]] עתיקה שהר הגעש [[וזוב]] הוא חלק ממנה - ב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[קמפניה]] שב[[איטליה]]. מקור שם המינרל ב[[יוונית]], מיון (פחות), בהתייחס לכך שהמינרל מסתיים בפירמידות חדות פחות מאלו של גבישי ה[[וזוביאניט]].

שם נוסף מקובל הוא "מיזוניט" (mizzonite) לסקפוליט עשיר במיוניט.

==שימושים==
המינרל ידוע בעיקר לאספני מינרלים, אם כי הקשיות שלו מאפשרת גם שימוש לעיתים נדירות כ[[אבן חן]]. הסוגים בהם מופיעים הגוונים צהוב, כתום, ורוד או סגול הם הסוגים בהם נעשה שימוש זה. כאשר את הסוגים השקופים פחות נוהגים לחתוך בצורת [[קבושון]] משום שאז מציג המינרל את [[תופעת עין החתול]].

==מקור ותפוצה==
המיוניט מצוי בדרך כלל ב[[סלע]]ים שעברו [[התמרה# התמרה אזורית (Regional metamorphism)|התמרה אזורית]], בייחוד [[שיש]], [[גנייס]] שמקורו ב[[אבן גיר]] ו[[צפחה#צפחות ירוקות| צפחות ירוקות]]. כמו כן בסלעי [[סקארן]] ב[[פגמטיט]]ים, ב[[סלע יסוד|סלעי יסוד]] [[מאפי]]ים שעברו תהליך [[מטאסומטיזם|מטאסומטי]] ובסלעים שנפלטו מ[[הר געש|הרי געש]].

כאמור, בטבע המיוניט קיים אך ורק בתערובת עם ה[[מריאליט]], שבה לא עולה חלקו של אחד המינרלים על 80 אחוזים. בין המקומות בהם ניתן למצוא תערובת זו שבה אחוז המיוניט גבוה:
בהר הגעש הכבוי סומה (Suma) – [[קלדרה]] עתיקה שהר הגעש [[וזוב]] הוא חלק ממנה - ב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[קמפניה]] שב[[איטליה]] (המקום בו נמצא המינרל לראשונה); סביב ימת לאכר (Laacher See) במחוז אייפל ב[[גרמניה]]; ב[[הר סנט-אילר]] שבדרום [[פרובינציות קנדה|הפרובינציה]] של [[קוויבק]], ובגודרהם (Gooderham) ב[[אונטריו]] שב[[קנדה]]; באזור סליודיאנקה (Слюдя́нка) דרומית ל[[ימת באיקל]] שב[[רוסיה]]; ובבולטון (Bolton) מחוז ווסטר (Worcester) ב[[מסצ'וסטס]] שב[[ארצות הברית]].{{הערה|1=לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat. }}
==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
*Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman ''Rock Forming Minerals 4: framework silicates '', 1963, Pages 321-337.
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Meionite|שם ויקישיתוף=מיוניט}}
*[http://webmineral.com/data/Meionite.shtml אתר WebMineral]
*[http://www.mindat.org/min-2627.html אתר Mindat]
*[http://rruff.geo.arizona.edu/doclib/hom/meionite.pdf פרויקט rruff]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:טקטוסיליקטים]]
[[קטגוריה:מינרלים סיליקטיים]]
[[קטגוריה:מינרלים]]