הצגת המקור של הדף "מקרר"

[[קובץ:Open refrigerator with food at night.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מקרר מבפנים]]
'''מְקָרֵר'''{{הערה|[http://www.safa-ivrit.org/pronounce/mekarer.php מקרר] באתר "השפה-העברית"}} הוא [[מכשירי חשמל ביתיים|מכשיר ביתי]] העושה שימוש ב[[קירור]] כדי לסייע בשימור [[מזון]] או מוצרים רגישים אחרים. מרבית המקררים פועלים על [[חשמל]] ומשתמשים ב[[משאבת חום]] העובדת במעגל קירור. מקרר עשוי להכיל תא קירור או תא הקפאה, או את שניהם יחדיו.

קיבולת המקרר נמדדת ב[[ליטר]]ים. ערכי הקיבולת למקררים ביתיים רגילים נעים בין 400 לבין 800 ליטר. כאשר בדרך כלל היחס בין תא הקפאה לתא הקירור הוא אחד לשלוש. מקרר הוא אחד מ[[מכשירי חשמל ביתיים|מוצרי החשמל הביתיים]] הנפוצים ביותר בעולם. ב[[ישראל]] כ-99.8% ממשקי הבית מחזיקים במקרר.{{הערה|1=שנתון סטטיסטי לישראל 2010 - מספר 61 [http://www.cbs.gov.il/shnaton61/st05_33x.pdf ,בעלות על מוצרים בני-קיימה בעשירונים של משקי בית]{{קישור שבור|19.3.2019}}}} השיעור דומה בקרב משקי הבית ה[[ארצות הברית|אמריקאיים]].

מקרר תעשייתי הוא מקרר המשמש לצורך מסחרי, כגון ב[[מסעדה]] או [[מרכול]], וקיבולת הנפח שלו גדולה יותר מזה הביתי.

==היסטוריה==
[[קובץ:Empty refrigerator.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מקרר בו תא המקפיא נמצא בתוך יחידת המקרר הגדולה]]
[[קובץ:Maze of fridges.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מקררים מודרניים]]
[[קובץ:General Electric "Monitor-Top" refrigerator at Chaim Weizmann mansion.jpg|ממוזער|מקרר ג'נרל אלקטריק 1942, מדחס חיצוני עליון. צולם בבית הנשיא חיים ויצמן, מכון ויצמן, רחובות 2013]]
[[בית קרח|בתי קרח]] היו קיימים במשך אלפי שנים ונועדו לספק [[קרח]] לשם קירור מזון בחודשי הקיץ. רק בשנים האחרונות של [[המאה ה-19]] החל השימוש ב[[ארון קרח|ארונות קרח]] כאמצעי ביתי לקירור. את הקרח היו רוכשים מיצרני קרח מסחריים.

המצאת המקרר הייתה תוצאה של תהליך של הבנה ופיתוח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://historycooperative.org/who-invented-the-refrigerator/?form=MG0AV3|הכותב=James Hardy|כותרת=Who Invented the Refrigerator? The History of the Refrigerator from Ancient Times to Today {{!}} History Cooperative|תאריך=2023-10-11|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2025-01-07}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.livescience.com/57797-refrigerator-history.html?form=MG0AV3|הכותב=Rachel Ross published|כותרת=Who Invented the Refrigerator?|אתר=livescience.com|תאריך=2017-02-08|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-01-07}}</ref>

בשנת 1720 רופא סקוטי בשם ויליאם קאלן הציג את אפקט הקירור של ההתאיידות.

בשנת 1805 ממציא אמריקאי בשם אוליבר אוונס תכנן מכונת קירור באמצעות אדים במקום נוזלים.

בשנת 1835 ממציא בשם ג'ייקוב פרקינס רשם פטנט על מחזור דחיסת אדים באמצעות אמוניה נוזלית, המכונה לעיתים קרובות "אבי המקרר".

בשנת 1842 רופא אמריקאי בשם ג'ון גורי בנה מכונה דומה לזו שתכנן אוליבר אוונס.

בשנת [[1856]] יצר ג'יימס האריסון ה[[אוסטרליה|אוסטרלי]] את המקרר השימושי הראשון שפעל על עקרון דחיסת גזים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://nptel.ac.in/courses/112105129/pdf/RAC%20%20Lecture%201.pdf|הכותב=|כותרת=History Of Refrigeration|אתר=|תאריך=}}}} [[מבשלת שיכר]] שכרה את שירותיו כדי שיבנה מכונה לקירור בירה. ב-[[1857]] הציגה תעשיית אריזת הבשר ב[[שיקגו]] את הרכב המקורר הראשון, שנועד למנוע קלקול הבשר בזמן העברתו. ב-[[1866]] הוצג ב[[אילינוי]] קרון רכבת מקורר ראשון, שנועד להובלת [[פרי|פירות]]. הקרון שימש להובלת [[תות שדה|תותי שדה]].

המקרר הביתי הראשון יוצר כפי הנראה בשנת [[1913]] בידי פרד ו. וולף ג'וניור בשיקגו, תחת השם DOMELRE (ראשי תבות של DOMestic ELectric REfrigerator). המכשיר לא רשם לזכותו הצלחה מסחרית. הצלחה גדולה יותר נרשמה בשנת [[1916]], עת הציגה חברת Kelvinator של אדמונד קופלנד וארנולד גרוס מקרר, שמנגנון פעולתו מבוסס על [[משאבת חום]], כמו מקררים בני ימינו. המקררים הראשונים היו למעשה שדרוגים של ארונות קרח, אשר עליהם התקינו יחידת קירור. ה[[מנוע]], ה[[מדחס (במקרר)|מדחס]] וה[[מעבה]] הותקנו לצד הארון או במרתף הבית. מקררים שיחידות הקירור שלהם מוכלות בתוכם יוצרו החל מ-[[1925]].

היחידות הראשונות השתמשו בחומרים רעילים, בייחוד [[אמוניה]], [[גפרית]] ו[[מתיל כלורי]] כחומרים המשמשים לקירור. המקרר הראשון שהייתה לו תפוצה רחבה היה דגם "Monitor-Top" של [[ג'נרל אלקטריק]] מ-[[1927]]. מעל 1,000,000 יחידות שלו יוצרו, וחלקן שרדו ופועלות עד היום. רק ב-[[1931]] יצרה חברת "[[דופונט]]" את המקרר הראשון שלא הכיל חומרים רעילים או דליקים. בעשרות השנים שחלפו מאז נותר מנגנון הפעולה של המקרר ללא שינויים משמעותיים. המקררים נבדלים לאורך הזמן זה מזה בעיקר בעיצוביהם, בחלוקת התאים שבהם, ובבקרות שונות אשר השתכללו בהם. בחלק מהמקררים יש תוספות כמו בר חיצוני, קיוסק, ופיקוד שבת.

מקרר בעל שני תאים - לקירור והקפאה, הוצג לראשונה לשוק בשנת [[1939]] על ידי [[ג'נרל אלקטריק]]. כיום ישנם מקררים המחולקים לארבעה תאים שונים: תא הקפאה (18°C-), תא [[בשר]]ים (0°C), תא קירור (4°C), ותא [[ירקות]] (10°C).

==אופן פעולה==
{{ערך מורחב|קירור}}

הקירור נעשה על ידי ניצול התופעה הפיזיקלית שמתוארת ב[[משוואת הגז האידיאלי|משוואת הגזים]], לפיה ככל שגז נמצא בלחץ גבוה יותר כך הטמפרטורה שלו גבוהה יותר, ולהפך:

<math display="inline">PV=nRT</math>, כאשר P הוא הלחץ ו-T הטמפרטורה.

[[נוזל קירור]] מוזרם בצינורות בתוך המקרר במעגל סגור, ועובר ארבע תחנות:
* המדחס - המדחס יונק את נוזל הקירור במצב גז ודוחס אותו לנפח קטן יותר בלחץ גבוה, וכתוצאה מכך טמפרטורה גבוהה. מהמדחס הגז החם עובר למעבה.
* המעבה - הוא רשת של צינורות בגב המקרר, שחשופים לטמפרטורת החדר. הגז המגיע מהמדחס נמצא בלחץ גבוה ולכן טמפרטורת הרתיחה שלו (שהיא גם טמפרטורת העיבוי) גבוהה יותר מטמפרטורת החדר. לכן במעבר בצינורות המעבה הגז הופך בהדרגה לנוזל. מהמעבה יוצאת תערובת של נוזל וגז אל הצינור הנימי.
* הצינור הנימי (capillary tube) - צינור דק וארוך שמגולגל לסליל, ותפקידיו:
** להאט ולווסת את זרימת הנוזל.
** להקטין את לחץ נוזל הקירור
** לקרר את הנוזל.
: הצינור הנימי הוא בקוטר של פחות ממילימטר ואורכו כ-4 מטרים. ירידת טמפרטורה גדולה נוספת מתרחשת כשהנוזל יוצא מהצינור הנימי אל הצינור הרחב המחבר למאייד. עקב ההתרחבות הנוזל מתאדה, ו[[מעבר פאזה|מעבר הפאזה]] דורש השקעה של [[חום כמוס]] רב. זהו שלב הקירור במקרר. הנוזל נכנס לצינור הנימי בטמפרטורה אופיינית של 30 עד 50 מעלות צלזיוס, ויוצא בטמפרטורה של בין מינוס 20 לפלוס 10 מעלות צלזיוס.
* המאייד - נוזל הקירור הקר עובר מהצינור הנימי למאייד, שהוא רשת צינורות בתא המקרר. נוזל הקירור נמצא בטמפרטורה נמוכה ורובו במצב של גז. פנים המקרר הוא בטמפרטורה גבוהה יותר, וחום עובר מהמזון שבמקרר אל המאייד. נוזלים שנותרו במאייד מתאדים.

במקרר No Frost, מאווררים מפזרים את הטמפרטורה לתאים השונים. במקרר רגיל, האוויר הקר זורם באופן טבעי מתא ההקפאה למטה לתא הקירור. כשהטמפרטורה במקרר עולה מעבר לסף שנקבע, ה[[תרמוסטט]] מפעיל שוב את המדחס ומתחיל פעולת קירור.

[[קרר|קררים]] הם גזים שטמפרטורת העיבוי שלהם בלחץ אטמוספירי 1 היא נמוכה. לאחר הירידה בשימוש ב[[פריאון|פריאונים]] היה נוזל הקירור הנפוץ במקררים ביתיים {{אנג|R-134a}}, שטמפרטורת הרתיחה שלו היא מינוס26.3° מעלות צלזיוס. כיום משימוש ב[[איזובוטאן]] או [[פרופאן]] שההשפעה שלהם על אפקט החממה נמוך מאוד בהשוואה לפריאונים ול-R-134a.

==היבטים אנרגטיים==
המקרר פועל באופן קבוע, אך במשטרי עבודה שונים (כגון: קירור והפשרה). [[הספק]]ו הנקוב של המקרר הביתי משתנה בהתאם לאופן פעולתו וניפחו. ככלל הספקם הנקוב של מקררי "No Frost" גדול יותר מהספקם של מקררים רגילים ולמשטרי העבודה השונים השלכה על [[צריכת חשמל|צריכת החשמל]] של המקרר.

יעילות צריכת ה[[אנרגיה]] של המקררים מדורגת בין A (חסכוני) ל-G (בזבזני).{{הערה|[http://www.iec.co.il/ElectricityProfessionals/DocLib4/goodefficiency.pdf יעילות מחייבת], באתר [[חברת החשמל]].}} מקרר רגיל פועל בהספק שנע בין 70 ל-270 [[ואט]] וצורך בין 0.18 ל-2.67 קילו[[ואט-שעה]] במשך [[יממה]]. במהלך קירור פועל מקרר "No Frost" בהספק שנע בין 145 ל-420 ואט, במהלך [[הפשרה]] בהספק שנע בין 310 ל-775 ואט וצורך בין 0.55 ל-4.1 קילוואט-שעה במשך יממה.{{הערה|[http://www.iec.co.il/HomeClients/DocLib2/kitchen.pdf המטבח החשמל], באתר חברת החשמל, עמוד 14 .}} צריכת החשמל של המקרר בזמן הפשרה, נובעת משימוש בגוף חימום למטרה זו. מקררי No Frost ישנים, לא הכילו [[גוף חימום]] להפשרה, והיו פשוט מפסיקים את פעולתם למשך זמן רב.

עלות צריכת החשמל ליממה ב[[תעריף]] ביתי למקרר רגיל" עשויה להגיע ל[[שקל חדש|שקל]] ו-40 [[אגורה (מטבע)|אגורות]] ובמקרר No Frost לכדי שני שקלים.{{הערה|[http://www.iec.co.il/HomeClients/Pages/CurrentTariffs.aspx תעריפי צריכת החשמל בישראל], באתר חברת החשמל לישראל, אוחזר ב-8 בספטמבר 2011.}} לרמת ה[[איטום]] של המקרר ולמיקומו בבית במקום מוצל או חשוף לאור השמש, השלכה על יעילות עבודתו וכפועל יוצא מכך על עלות צריכת החשמל.{{הערה|[http://www.iec.co.il/HomeClients/DocLib2/roshtov.pdf חשמל בראש טוב], באתר חברת החשמל, עמודים 12-13.}}

==יצרני מקררים בולטים==
בעולם ישנם יצרנים רבים, לדוגמה:
* [[אמנה (חברה)|אמנה]] - [[ארצות הברית]].
* [[סמסונג]] - [[קוריאה הדרומית]].
* [[LG אלקטרוניקה]] - קוריאה הדרומית.

בישראל ישנם שלושה יצרנים גדולים של מקררים:
* "קריסטל" - ממוקם ב[[אזור תעשייה|אזור התעשייה]] ב[[עפולה]]. מייצר מקררים תחת השמות "[[אמקור]]" ו"[[תדיראן]]".
* "קירור בני" ב[[באר שבע]] - מקררים תעשייתיים.
*"[[הארגז]]" באזור התעשייה ב[[רמלה]] - מקררים תעשייתיים.

בעבר היה מקובל ב[[עברית]] ([[:ro:Frigider|כברומנית]], אנגלית, צרפתית וסרבו-קרואטית) השימוש במונח "[[פריג'ידר]]" {{אנ|Frigidaire}}, שמה של חברת מוצרי חשמל ביתיים אמריקנית, כ[[שם גנרי]] המהווה מילה נרדפת למקרר.

==המקרר בישראל==
המקרר החשמלי החל לחדור באופן משמעותי לארץ ישראל ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. באביב החם של שנת 1935 נרכשו בחודשיים כ-2000 מקררים חשמליים,{{הערה|{{דבר||לקראת תעשייה חדשה בארץ|19350628|28}}}} דבר שהעלה תקוות להתבססות תעשיית ייצור המקררים החשמליים שהיה בחיתוליו.{{הערה|{{דבר||בסימן יריד|19340527|39}}}} כניסת המקררים החשמליים גם היווה איום על תעשיית הקרח והכריח את מוכרי הקרח להוריד מחירים,{{הערה|{{דבר||הפקעת מחירי הקרח בירושלים|19360718|20}}}} אך המקרר החשמלי עדיין נותר מוצר לאמידים.{{הערה|{{דבר||חיפה - האין קץ להפקעת מחיר הקרח|19390608|68}}}} במפקד שנערך ב[[תל אביב]] בשנת 1946 נמצאו מקררים חשמליים בכ-10% מהבתים.{{הערה|{{המשקיף||40 אלף צרכני קרח בתל אביב|19460610|62}}}} מחסור בקרח בתקופות חמות הוביל לעיתים לעימותים [[אלימות|אלימים]] בהם נדרשה התערבות [[משטרת ישראל|משטרתית]].{{הערה|{{הצופה||מאות עלו לרגל בליל החג לאמירת תיקון על קבר דוד בהר ציון|19510611|62}}}}

המקרר החשמלי הפך נפוץ בישראל בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. בשנת 1956 היו ל-37% מהמשפחות היהודיות של שכירים בישראל ובשנת 1960 עלה השיעור ל-54%.{{הערה|{{דבר|יוסף כנען|הפריג'ידר של משפחת רחמים|19610811|19}}}}
בשנת 2010 היה מקרר ב-99.8% ממשקי הבית בישראל.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/h_print.pdf הלמ"ס - סקר הוצאות בית 2010, עמוד 24]{{קישור שבור|19.3.2019}}}}

===בטיחות===
כיום למקררים בעלי תו [[תקן ישראלי]], הדלת ניתנת לפתיחה מבפנים, זאת כלקח ממקרים בהם ילדים נלכדו במקררים שהושלכו ונחנקו למוות. מכיוון שבמקררים ישנים לא ניתן לפתוח את הדלת מבפנים, על פי סעיף 3 לחוק למניעת מפגעים (בטיחות מקררים), תשכ"ה-1965 לא יפקיר אדם מקרר, ולא יזניחנו, אלא לאחר שהוריד דלתו של המקרר.{{הערה|1= "הכניסה למקררים עזובים בחצרות בתים או במגרשים מסוכנת ביותר, שכן הנכנס למקרר אינו יכול לפתוח את הדלת מבפנים, ועלול להימצא בסכנת מוות [http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/6766/35268/Forum35268M234010I0.doc עדכון לחוזר מנכ"ל משרד החינוך] בנושא פעילויות קיץ.}}

==ראו גם==
* [[המקרר של איינשטיין]]
* [[מזגן]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Domestic refrigerators|שם ויקישיתוף=מקררים|ויקימילון=מקרר}}
*[http://www.sii.org.il/297-997-he/SII.aspx תקני מקררים בישראל], באתר [[מכון התקנים הישראלי]]
* [http://www.sii.org.il/297-997-he/SII.aspx מידע לצרכן: המלצות לרכישה ושימוש במקרר או במקפיא], באתר [[מכון התקנים הישראלי]]
* {{ynet|אורנה יפת|מקררים יסומנו בתווית שתקבע כמה חשמל הם צורכים|2861886|20 בינואר 2004}}
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מַקְרֵר או מְקָרֵר?|2010/10/05}}
* "[https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=9688 המקרר של איינשטיין]" - פרק על המצאת המקרר של [[אלברט איינשטיין]] ו[[לאו סילארד]] בפודקאסט "מינהר הזמן", באתר [[כאן - תאגיד השידור הישראלי]]
* [https://mai.org.il/פסולת-אלקטרונית-והתחממות-גלובאלית/ מה בין התחממות גלובאלית ולמקרר שבמטבח ?]- כיצד ממחזרים מקרר - תאגיד מ.א.י למיחזור פסולת אלקטרונית מטעם [[המשרד להגנת הסביבה]]

<div class="mw-content-ltr">
* [https://youtu.be/z3Eq_EgzG3k Who invented the fridge?,] [[Google Arts & Culture]], 2019
</div>

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:קירור ומיזוג אוויר]]
[[קטגוריה:קירור חשמלי]]
[[קטגוריה:מכשירי חשמל ביתיים]]
[[קטגוריה:מכשירי מטבח]]
[[קטגוריה:כלי קיבול]]